עוד לפני עשור, האפשרות שמדינה תנפיק כסף דיגיטלי מגובה על ידי הבנק המרכזי הייתה נתפשת כרעיון מתחומי המדע הבדיוני. אך בעשור האחרון חלו שינויים טכנולוגיים וכלכליים עמוקים: התפשטות הקריפטו, המעבר לתשלומים דיגיטליים והצורך הגובר של מדינות לשלוט טוב יותר במערכת הכספית. כל אלה הפכו את הרעיון לממשי. כך נולד ה-CBDC, מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (ר"ת Central Bank Digital Currenc). וכך גם החל בנק ישראל, בשנת 2021, בבחינה פעילה של השקת שקל דיגיטלי ריבוני. באביב 2025 המיזם עבר שלב נוסף: בנק ישראל פירסם אפיון טכנולוגי מפורט של מערכת השק"ד והזמין את הציבור, גופי פינטק, בנקים וחוקרים להעיר הערות. השק"ד לא יוכל להתרומם בלי תמיכה רחבה, שתבוא רק אם הציבור יאמין שהמטבע החדש משרת אותו ולא את המדינה בלבד כסף חדש, תשתית ישנה השקל הדיגיטלי לא יתפקד כמו עוד אפליקציית תשלום, אלא ככסף לכל דבר – אמצעי תשלום זמין בכל עת, גם בלי חיבור לאינטרנט, אשר מוחזק על ידי האזרח בארנק דיגיטלי שמסופק על ידי שחקנים מוסמכים, אך מגובה ישירות על ידי המדינה. המודל שהציע הבנק המרכזי מתבסס על מבנה דו-נדבכי: הציבור לא יקיים קשר ישיר עם בנק ישראל, אלא ייעזר בשחקני תשתית פרטיים – בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק, שיספקו את הארנקים וינהלו את הממשק. הכסף עצמו, לעומת זאת, יהיה מוחזק בשם האזרח ובאחריות המדינה, בדומה להחזקת מזומן. באופן הזה, הציבור יקבל כסף רשמי, נזיל, מיידי ולא תלוי בגורמים מסחריים, גם בעת משבר מערכתי. המשמעות הכלכלית רחבה הרבה יותר מהיבט טכנולוגי או נוחות שימוש. עצם האפשרות להחזיק כסף ישירות בבנק המרכזי מעלה שאלות קשות על תפקידה העתידי של הבנקאות. כיום הציבור מפקיד את כספו בבנקים מסחריים, אשר עושים שימוש בפיקדונות האלה לצורך מתן אשראי. אם ציבור רחב יעדיף להחזיק חלק מהונו בארנק דיגיטלי, הרי שמרבית הפיקדונות עלולים להתכווץ. הבנקים ימצאו את עצמם עם פחות מקורות אשראי, יכולת ההלוואה שלהם תצטמצם והתפקיד המסורתי של "שומרי כספי הציבור" יהפוך למיותר בחלקו. בנק ישראל מודע לאיום, ולכן קבע מגבלות: תהיה תקרה לסכום שניתן יהיה להחזיק בכל ארנק, כדי למנוע יציאה מסיבית של כספים מהמערכת הבנקאית ולשמר את תפקידה המוסדי. הזדמנות מוניטרית – ואיום תשתיתי לצד ההשלכות המוסדיות, השק"ד עשוי להפוך לכלי רב עוצמה במדיניות מוניטרית. כיום, כאשר הבנק המרכזי משנה את הריבית, הוא עושה זאת בעקיפין – דרך השפעה על הבנקים והשווקים. אך במקרה של כסף דיגיטלי המוחזק ישירות בידי הציבור, ניתן יהיה לקבוע ריבית ישירה ואף שלילית כדי לתמרץ צריכה בזמן מיתון. בנוסף, המדינה תוכל להעביר מענקים, קצבאות וסיוע כלכלי במהירות וללא תיווך, עם אפשרות לתזמון מדויק לפי אזור גיאוגרפי, סוג אוכלוסייה או מצב חירום. למעשה, מדובר בכלי שמאפשר למדינה שליטה מדויקת לא רק על היצע הכסף, אלא גם על כיווני הזרימה שלו. כל אלה מציבים את השק"ד לא רק כאמצעי תשלום חדש, אלא כפלטפורמה לניהול גמיש, מבוזר ואפקטיבי של מדיניות כלכלית בזמן אמת. אלא שהיתרון הטכנולוגי עלול להפוך גם לסיכון מוסרי. השקל הדיגיטלי מאיים לשנות את כללי המשחק לא רק ברמת המוסדות, אלא גם במישור האזרחי הבסיסי ביותר: פרטיות. כיום, מזומן הוא הכלי האנונימי האחרון שנותר במערכת. אך שק"ד, מעצם מהותו הדיגיטלית, הוא מתועד, ניתן לניטור ואפילו לחסימה. בנק ישראל מנסה לאזן: לפי האפיון שפרסם, תתאפשר רמת פרטיות גבוהה, כולל אפשרות להעברות אנונימיות בסכומים נמוכים. עם זאת, יופעלו מגבלות, בעיקר במקרים של חשד להלבנת הון או עבירות כלכליות. המשמעות היא שכסף דיגיטלי לא יהיה מזומן אלא מזומן עם מערכת מעקב שקטה אך פעילה. סין הצליחה להטמיע אותו באזורים נרחבים, תוך שילובו בתחבורה ציבורית, בפליקציות עירוניות ועוד. ה־e-CNY. צילום: Shutterstock מה קרה בעולם בתחום? הניסיון הבינלאומי מראה עד כמה קריטית שאלת האמון הציבורי. בהאמה הייתה המדינה הראשונה להשיק מטבע דיגיטלי ריבוני, אך הציבור לא אימץ אותו. ניגריה הלכה צעד רחוק יותר עם ה-eNaira, כולל קמפיין שיווק נרחב, אך נתקלה באדישות ציבורית. מנגד, סין הצליחה להטמיע את ה־e-CNY באזורים נרחבים, תוך שילובו בתחבורה ציבורית, אפליקציות עירוניות ואפילו ניסוי בכסף "מתכלה" בעל תוקף מוגבל. האיחוד האירופי נמצא בשלבים מתקדמים של עיצוב ה־Digital Euro, בעוד ש-ארה"ב שומרת על קו זהיר לנוכח התנגדות פוליטית לריכוז הכוח הכספי בידי הממשל הפדרלי. גם בישראל, הצלחת הפרויקט לא תימדד בטכנולוגיה או באיכות הפיילוטים, אלא ברמת האמון של הציבור. השק"ד לא יוכל להתרומם בלי תמיכה רחבה, שתבוא רק אם הציבור יאמין שהמטבע החדש משרת אותו ולא את המדינה בלבד. כאן נכנס לתמונה ממד קריטי שהוזנח לעיתים קרובות במיזמי CBDC: חינוך פיננסי. הציבור חייב להבין את ההבדל בין השק"ד לקריפטו, בין ארנק דיגיטלי לחשבון בנק, בין ריבית דיגיטלית לריבית נומינלית. רק כאשר ההבנה הזאת תחלחל, יוכל המטבע הדיגיטלי הישראלי להפוך מכלי ניסוי למהפכה אמיתית. כסף חדש צריך שפה חדשה ההשפעות של השק"ד על שוק ההון עדיין אינן ברורות, אך ברור שהן תהיינה עמוקות. ככל שיותר אזרחים יחזיקו כספים בארנקים דיגיטליים, כך יכולה לקטון הנזילות במערכת הבנקאית. בנקים יידרשו להתאים את עצמם וקרנות פנסיה עשויות לבנות מסלולים חדשים שיתמודדו עם נוכחות השק"ד בתיקי ההשקעה. לצד זאת, עלולות לצוץ פלטפורמות השקעה חדשות, מבוססות על תשתית השק"ד, וייווצרו מודלים עסקיים שיאתגרו את המערכת הקיימת. לכן, השק"ד איננו רק כלי של המדינה – הוא פוטנציאל לשינוי עומק בשוק ההון, באשראי, ובאופן שבו אנחנו חושבים על כסף. המבחן האחרון: האם נבחר לקחת חלק במהפכה? השקל הדיגיטלי אינו רק פרויקט טכנולוגי, הוא מגדיר מחדש את מערכת היחסים בין אזרח, מדינה וכסף. מדובר בכסף שזז אחרת, שנוצר אחרת, שנשלט אחרת ושמאפשר למדינה להיות נוכחת יותר, אך גם אחראית יותר, בכל עסקה ופעולה. זהו מבחן של אמון, של חופש, של שקיפות ושל הבנה. ואם נעמוד בו בהצלחה, ישראל עשויה להפוך למדינה מובילה בתחום הכלכלה הדיגיטלית, מדינה שבה הכסף לא רק עובד – אלא משרת. הכותב עוסק בהקמת מערכות בתחום האשראי החוץ בנקאי

סמסונג עדכנה את אפליקציית SmartThings – האפליקציה שלה, המאפשרת למשתמשים לשלוט במכשירי ה-IoT של החברה – עם יכולות אוטומציה חדשות במטרה לכאורה להרחיב את המכירה של יותר ממכשירי הבית החכמים והמכשירים שלה ללקוחות קיימים. מלבד תכונות האוטומציה, המשתמשים יקבלו אינטגרציות חדשות עם אפליקציית Samsung Health, תכונת אינטרקום ותמיכה במכשירים נוספים באמצעות תקן קישוריות הבית החכם Matter 1.4. תכונת "השגרה" של האפליקציה –ממשק תכנות בסיסי ללא קוד שיכול להפעיל משימות – עודכנה כדי לאפשר אוטומציה ביתית. משתמשים יכולים כעת להגדיר שגרות שיחזרו על עצמם כל שבוע, כל חודש או כל שנה, והשילוב של SmartThings עם אפליקציית Health ודגמי הטלוויזיה החדשים של סמסונג משנת 2025 מאפשרת כעת להגדיר אוטומציות, כמו כיבוי אוטומטי של האורות, או שהטלוויזיה תידלק על ערוץ ספציפי בבוקר. SmartThings יכולה כעת גם להתחבר ל-Samsung Health כדי לשלוח דו"חות שינה במכשירי גלאקסי המספקים מדדים כגון טמפרטורה, לחות, רמות CO2 ועוצמת תאורה. מעקב שינה זה מתקשר גם עם תכונת השגרה. האפליקציה יכולה כעת גם לשחרר הודעות קוליות לרמקולים המחוברים ל-SmartThings בבית. יש לציין כי סמסונג מאחרת מאוד בהבאת התכונה הזו למערכת האקולוגית שלה, מכיוון שסדרת מכשירי ה-Echo של אמזון עושה זאת כבר מאז 2017, ואפל הציגה תכונה דומה עבור HomePods ב-2020. עם תקן Matter 1.4, אפליקציית SmartThings תומכת כעת גם במכשירים כמו מחממי מים, משאבות חום, התקני אנרגיה סולארית וסוללות, כמו גם מתגי הפעלה-כיבוי והתקני בקרת עומס הניתנים לעמעום.

מדי פעם בכמה שנים משחררת לנובו משפחה חדשה של ניידי ThinkPad, המותג הכה אייקוני שלה שמלווה אותה כל כך הרבה שנים. עכשיו, בעידן שבו בינה מלאכותית חודרת עמוק לכל פינה, ואחרי שהחברה הציגה את כלי ה-Aura שפיתחה במשותף עם אינטל, החברה שולחת לשוק את הדור הראשון של משפחת ThinkPad X9, שמתמקדת בשימוש בכלים הללו – והיא גם מציעה עיצוב ממש שונה ממה שהתרגלנו. עד כמה העיצוב שונה? הוא חדש לגמרי והוא לא מזכיר בכלל את העיצוב הכללי של הסדרה. זה לא רק שהמחשב שבמוקד הסקירה הזאת אינו מצויד במערכת השליטה הכפולה שמסמלת את המשפחה הגדולה, עם אותו מקלון קטן באמצע המקלדת ושלושת כפתורי העכבר מעל משטח השליטה, שנשארו שם מהימים הראשונים של ThinkPad, זה גם מקלדת אחרת לגמרי, שנדמה שנלקחה ישירות ממשפחת ה-ThinkBook או ה-Yoga, ובעיצוב מקשים שלא רק נראה אחרת אלא גם יורד פחות לעומק עם חוויית הקלדה פחות טובה ממה שרגילים אליה במחשבי ה-ThinkPad לאורך הדורות – אם כי יש גם נקודה חיובית, והיא משטח שליטה ענק, נוח מאוד לשימוש ומדויק מאוד. בכלל, המילה שתפסה לי את המחשבה לאחר שפתחתי את המחשב כדי להציץ עליו מכל הכיוונים אינה קיימת באף מילון: יוגפיסציה. אולי כתוב על המכסה ThinkPad, אבל העיצוב כל כך מזכיר את האזורים הכי גבוהים במשפחת ה-Yoga, בדגמים שבהם העיצוב הוא חלק חשוב מאוד באמירה והפרופיל השיווקי, לא פחות ממה שהמחשב מציע בפועל. למעשה, זהו עיצוב חדש לחלוטין: החיבורים מאחור מתחת למסך נראים כאילו הם חלק מרכזת שהודבקה למחשב למטה, והיא מכילה גם שני מאווררים והרבה מאוד חריצי אוורור. משם המחשב מאוד דקיק למראה, וכל השטח התחתון מכוסה בסוג של צלעות קירור נוספות. זה מיוחד מאוד, אבל בהחלט נכנס לאזור הטעם והריח. הכירו את המצבים כאמור, חבילת הבינה המלאכותית Aura היא המוקד במשפחה החדשה, והיא מגיעה עם מקש חדש בשורת הפונקציות שמסומן במילה Mode. לחיצה עליו מזניקה את פאנל השליטה, שניתן גם למזעור ולעבודה ברקע בשורת המשימות. הפאנל הזה מאפשר לבחור בקלות את מצב העבודה של המחשב – אפשר לבחור בקלות האם לעבוד בביצועים מלאים או בביצועי סוללה מיטביים, וניתן לבחור באחד מארבעה מצבי עבודה: "תשומת לב", "בריאות", "מגן" ו-"שיתוף פעולה". לכל אחד מהמצבים הללו יש כמה הגדרות שיש לקבוע האם להשתמש בהן במסך המתאים ב-Lenovo Vantage, אפליקציית הניהול הראשית של כל מחשבי לנובו, בצורה כזו או אחרת. למשל, במצב בריאות ניתן לבחור להפעיל את "אזהרת יציבה" – על ידי שימוש במצלמת הרשת של המחשב הבינה המלאכותית יכולה לספק אזהרה אם היא מזהה ישיבה לא טובה מול המחשב – כדי לשמור קצת יותר על הבריאות. אפשר גם לבחור ב-"שמירה על העיניים", ואז הכלי מורה למשתמש בכל 20 דקות למקד את המבט למשך 20 שניות על נקודה שנמצאת במרחק של כ-6 מטרים ממנו ולא להסתכל על המסך. במצב "מגן" אפשר לבקש מהמערכת לקבל התראה בכל פעם שמישהו מסתכל אל המסך מעבר לכתף, ובמצב "תשומת לב" אפשר לבחור זמן כלשהו המערכת תגרום להתמקדות בעבודה עם שעון עצר מיוחד, עם בחירת הפסקות בין זמני ההתקדמות, ועם הגדרה אילו יישומים לחסום כדי שלא יפריעו – וכמובן שזה כולל את פייסבוק ואינסטגרם, בין השאר. הכירו את המערכת באופן טבעי, אם מדברים על מחשב Aura Edition הוא כנראה מבוסס על מעבד של אינטל, ואם מדברים על בינה מלאכותית, זה לא מפתיע שהבחירה היא במעבד Core Ultra 7 258V ממשפחת ה-Lunar Lake, שמביאה אל השולחן, בין השאר, את השבב AI Boost עם ביצועים גבוהים של 47TOPS. המעבד עצמו מורכב מ-4 ליבות ביצועים לצד 4 ליבות יעילות במהירות מרבית של 4.8 ו-3.7 גיגה-הרץ, בהתאמה. מה שעוד חשוב במעבד הזה הוא ה-TDP הנמוך מאוד שלו, שעומד על 17 ואט, אם כי בביצועים מלאים המאווררים עובדים גם עובדים ונשמעים היטב, למרות שלא הרגשתי התחממות רבה. אחד הדברים שצריכת כוח נמוכה כזו צריכה לספק, במיוחד בדור החדש של מעבדי ה-AI, זה זמן עבודה רבה. עם סוללה יחסית גדולה שהנפח שלה עומד על 80Whr, זה הספיק כדי לסיים את מבחן הזמן הרגיל בו אני משתמש באמצעות PCMark 10 אחרי לא פחות מ-21:41 שעות וזה אומר שבשימושים רגילים אפשר בשקט להוציא מהמחשב יומיים עבודה בלי טעינה. ה-Lenovo ThinkPad X9 G1 שהגיע לבדיקה מצויד במסך 15.3 אינץ' עם פאנל OLED ברזולוציית 2.8K מרהיבה, תומכת מגע, עם קצב רענון של 120 הרץ, בהירות של 500 ניט ותמיכה של 100% במרחב הצבעים DCI-P3. הדגם הספציפי מצויד ב-32 גיגה-בייט זיכרון LPDDR5x וכונן SSD בנפח 2 טרה-בייט, ויש גם ארבעה רמקולים תומכי Dolby Atmos ומצלמת רשת איכותית עם חיישן 8 מגה-פיקסל, שמספקת תמונה באבחנה של עד 4K ומצוידת גם בתריס פרטיות אלקטרוני. באופן לא מפתיע, לא מדובר במחשב זול. מחיר השוק שלו עומד על 11,259 שקלים.

החות'ים משתמשים גם במתקפות סייבר, וכבר ביצעו מתקפות תודעה. אלא שעד כה, הם לא עשו קמפייני תודעה בסייבר נגד ישראל, ואם כן – הם לא נחשפו. חוקרי קלירסקיי הישראלית חשפו באחרונה בפעם הראשונה קמפיין תודעה חות'י, שפועל נגד יעדים בישראל ובמדינות המפרץ הפרסי, וממצאיו הגיעו לידי אנשים ומחשבים. פעילות הסייבר של החות'ים איננה רבה, אבל היא קיימת. כך, למשל, מחקר שפרסמה ביולי האחרון חברת הסייבר לוק אאוט העלה שהאקרים חות'ים הדביקו רוגלה בטלפונים של יותר מ-450 אנשים בסעודיה, מצרים, עומאן, איחוד האמירויות, קטאר, טורקיה – ותימן עצמה. עם זאת, כאן מדובר בקמפיין תודעה, שהוא לא מדרכי הפעולה המועדפות על ההאקרים החות'ים. להערכת החוקרים, מטרת הקמפיין הייתה אחת משלוש: רצון לצבירת מוניטין ואמינות ברשת, בניית תשתית ליצירת קשר של התימנים-חות'ים עם ישראלים, באופן ישיר, שלא דרך הקמפיין – אלא דרך פייסבוק, למשל, או בניית תשתית טכנית לטובת משלוח נוזקות בעתיד. הם ציינו כי "ייתכן שבעתיד יופצו דרך הקמפיין הזה מסרים שמטרתם לזרוע פירוד בחברה הישראלית, או שתופץ דרכו פעילות זדונית. כמו כן, ייתכן שמטרת הקמפיין היא לייצר קשר בין המפעילים התימנים לישראלים, כאשר המשך הקשר לא מתבצע בקבוצות הללו – אלא ישירות מול הגולשים הישראלים". לפי הקלירסקיי, "לא מן הנמנע שבנקודות זמן מסוימות, מפעילי הקמפיין מחדירים סקריפטים זדוניים לאתרים שבבעלותם". עם זאת, החוקרים ציינו שהם לא איתרו עדות לכך שמפעילי הקמפיין אמנם עשו זאת. מתוך הקמפיין. צילום: לכידת מסך גלגול של קמפיין מ-2019 הקמפיין הוא גלגולו של מסע שהחוקרים חשפו בפעם הראשונה ב-2019. לפי חוקרי קלירסקיי, "המסע ממשיך לפעול באותו מתווה כפי שנחשף אז. בין השנים 2019-2022, הקמפיין התמקד בעיקר במדינות המפרץ הפרסי, בדגש על ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. הוא שב בסוף 2024 – ומתמקד בישראל". לדבריהם, "יתכן שהקמפיין היה פעיל מול ישראל גם בין השנים 2019-2022, אך לא מצאנו אינדיקציה לכך". הקמפיין מ-2019 כלל הפצה של פייק ניוז על ידי כמה פרופילים ברשתות החברתיות. הידיעות עסקו בנושאים רכילותיים – למשל, פטירתן של שחקנית וזמרת ישראליות. הידיעות התפרסמו בעמודים של כלי תקשורת ישראליים ובכמה קבוצות ישראליות שהחוקרים כינו "מוזרות", ברשתות החברתיות – בעיקר בפייסבוק. הקמפיין מ-2019 מתבסס על מתודולוגית עבודה של מסעות תודעה איראניים, שהחלו להיחשף על ידי קלירסקיי ב-2018. הקמפיין הנוכחי המתודולוגיה של הקמפיין הנוכחי כוללת כמה שלבים: הראשון – הקמת התשתית, שבמסגרתו בונים ההאקרים אתר חדשות או רכילות מזויף. עוד נבנים פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, בדגש על פייסבוק, לצד X, במידה מוגבלת. או אז נבנות קבוצות פייסבוק, למשל חדשות סלבריטאים. בלוגו של הקבוצה כתובות המילים שמועה בידור, המתכתבות עם שמו לש הגוף הלגיטימי ישראל בידור, עם צבעי לוגו דומים. מתוך הקמפיין. צילום: לכידת מסך במהלך הקמפיין, ציינו החוקרים, ההאקרים מעתיקים ידיעות רכילות מאתרי חדשות לגיטימיים או מפוסטים לגיטימיים של ישראלים בפייסבוק. או אז, הם מפרסמים את הידיעות הללו באתר החדשותי או הרכילותי שהם הקימו. מתוך הקמפיין. צילום: לכידת מסך לפי המחקר, קבוצת הפייסבוק שהוקמה על ידי מפעילי הקמפיין מפרסמת קליק בייטים – פוסטים שמנוסחים באופן שמטרתו להביא את הגולש להקליק על הלינקים המצורפים אליהם. אותם לינקים מפנים לכתבות המועתקות, מתוך האתר המרכזי להפצת הידיעות, שהוקם על ידי מפעילי הקמפיין. עוד מצאו החוקרים שהפרופילים הפיקטיביים משתפים את החוקרים העלו ש-"מדובר בקמפיין מתמשך, שפועל מאז שנת 2019, ששינה במהלך השנים את היעדים שלו – בין ישראל לבין מדינות 'אויב' במפרץ הפרסי. המתודולוגיה של הקמפיין, דרך פעולתו ואופני הפצת המידע נותרו זהים". זהות נוספת נמצאה על ידי החוקרים לגבי נושאי הידיעות שמופצות, שרובן קשורות לרכילות. אולם, לדבריהם, "ב-2019 הקמפיין הפיץ ידיעות כוזבות, ואילו כעת הוא מתמקד בהפצה של ידיעות אמיתיות, שמועתקות מאתרי חדשות לגיטימיים ומפרופילים לגיטימיים בפייסבוק". לפי המחקר, "חלק גדול מתשתית הפצת המידע, כולל הדומיינים שהיו פעילים ב-2019 – עדיין פעילים". אתרים בעברית ובערבית האתרים שהקימו ההאקרים החות'ים משלבים כתבות בעברית לקהל הישראלי ובערבית – לקהל במדינות המפרץ. האתר המרכזי שמפיץ את הידיעות כתוב בשפה הערבית. החוקרים ציינו כי "האתר הוא בעל אמינות נמוכה, לא משדר מקצועיות ולא נראה לגיטימי, או ישראלי אותנטי, עבור הקהל הישראלי". מתוך הקמפיין. צילום: לכידת מסך אחד האתרים, Gool-live[.]com, פעיל החל מ-2019. האתר כולל ידיעות בעברית ובערבית שמכוונות לקהלים בישראל ובמדינות המפרץ הפרסי. הידיעות בו מועתקות באופן מלא מאתרים לגיטימיים ישראלים, (למשל מעריב ואייס), וגם מפוסטים לגיטימיים בפייסבוק. חקירת פרטי האתר מצביעה כי בין השנים 2019-2023 הדומיין עבר בין כמה חברות בתימן. באשר לרשתות החברתיות, החוקרים מציינים שמפעילי הקמפיין "לא השקיעו מאמץ רב בהקמת הפרופילים. לפרופילים שמות ערביים באותיות ערביות או אנגליות, או שמות גנריים באנגלית, למשל Sarah Sarah". עוד יש לציין שאחד העמודים, שמתיימר להיות עמוד בשפה העברית, הגיב באחת התגובות בערבית – ככל הנראה כי הפייסבוק של מפעיל העמוד מוגדר לשפה הערבית.

קבוצת NSO, ספקית הסייבר ההתקפי הישראלית, שנמצאת ברשימה השחורה של משרד המסחר האמריקני, שכרה חברת לובינג חדשה, שמנהלת קשרים ישירים עם ממשל טראמפ – כדי לנסות ולפעול בארצות הברית שוב; כך לפי תחקיר של Wired. לחברה, שפיתחה את רוגלת פגסוס ומזוהה לעתים קרובות עם הפרות, לכאורה, של זכויות אדם, היה אינטרס משמעותי שדונלד טראמפ ינצח בבחירות לבית הלבן, בתקווה להחזיר לעצמה את היכולת לעשות עסקים בחופשיות עם ישויות אמריקניות. NSO נמצאת ברשימה השחורה של משרד המסחר האמריקני כבר יותר משלוש שנים, לאחר שהוכנסה אליה בתקופתו של ממשל ביידן. המשמעות של עובדה זו היא ש-NSO לא יכולה לעשות עסקים עם חברות אמריקניות ללא קבלת אישור ספציפי מהממשל. לפי תחקיר Wired, קבוצת NSO הזרימה לפני הבחירות לפחות 1.8 מיליון דולר, כחלק ממאמץ לובינג אגרסיבי, שהתמקד בסנאטורים ובנציגים רפובליקנים. "כעת, כשיש דייר חדש בבית הלבן, נראה שקבוצת NSO משנה את האסטרטגיה הפוליטית שלה", נכתב באתר. "החברה סיימה את ההתקשרות שלה עם חברות ייעוץ קודמות שאותן שכרה – שחלקן היו בקשר הדוק עם הדמוקרטים – והחלה לעבוד עם שותפה חדשה ללובינג: קבוצת ווגל". מהם הקשרים של קבוצת הלובינג לממשל טראמפ? את קבוצת ווגל הקים אלכס ווגל, ששימש כיועץ ראשי לביל פריסט, שהיה מנהיג הרוב בסנאט. היא מספקת ל-NSO "ייעוץ אסטרטגי בנושאי מדיניות אבטחת סייבר", על פי מסמכי גילוי נאות שהוגשו. הקשר של קבוצת ווגל לממשל טראמפ כולל תחומי עניין מרכזיים עבור NSO. אחד הלוביסטים החדשים של NSO, ג'ונתן פאהי, הצטרף למשרדו של ווגל בוושינגטון כמנהל ב-29 בינואר. הוא שימש בתפקידים שונים במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, כולל ממלא מקום מנהל ויועץ משפטי ראשי בפועל באכיפת ההגירה והמכס, סגן עוזר מזכיר במשרד לביטחון המולדת ויועץ כללי למשרד הבית הלבן למדיניות לאומית לפיקוח על סמים – כל שלוש המחלקות רלוונטיות לחברה שמוכרת טכנולוגיה למעקבים. עובד נוסף בקבוצת ווגל, היידן ג'ווט, שימש כאיש קשר בקונגרס לטקס ההשבעה של הנשיא טראמפ ב-2016, והקל על התיאום בין משרדי הקונגרס לוועדת ההשבעה. לאלכס ווגל יש גם משרד עורכי דין שהוא שותף בו – הולצמן ווגל, והוא הוקם על ידי אשתו, ג'יל הולצמן ווגל, סנטורית לשעבר ממדינת וירג'יניה, שאף הייתה יועצת ראשית של הוועדה הרפובליקנית הלאומית (RNC), וכיום היא מנהלת בחברת הלובינג. על פי הדיווחים, החברה עבדה עבור ועדת הסנאט הרפובליקנית הלאומית ו-ועדת הקונגרס הרפובליקנית הלאומית, וקיבלה ב-2024 יותר מ-9.3 מיליון דולר, עם מימון פוליטי משמעותי מארגונים רפובליקנים. משרד הולצמן פוגל ייצג גם את אנדרו זבבסקי, קצין לשעבר במשטרת המטרופולין של וושינגטון הבירה, שקיבל חנינה מטראמפ בינואר האחרון על הרשעתו בשיבוש הליכי משפט. השיבוש קשור לחקירת מותה של קארון הילטון-בראון בת ה-20 – מקרה שעורר מחאות לקראת הבחירות בארצות הברית ב-2020. ביל מק'גינלי, מנהל בקבוצת ווגל, ועוזר לשעבר לנשיא טראמפ ומזכיר הקבינט במהלך כהונתו הראשונה, עזב את קבוצת ווגל לאחר שטראמפ מינה אותו ליועץ בבית הלבן ב-12 בנובמבר האחרון. לאחר מכן הוא מונה מחדש כיועץ למחלקה ליעילות ממשלתית (DOGE) ב-4 בדצמבר, ועזב ב-23 בינואר. כמו כן, לפי Wired, בין היועצים של קבוצת NSO בעבר ובהווה – רבים היו קשורים בדרך זו או אחרת לממשל טראמפ. לא כולם הם לוביסטים, אבל יש להם קשרים ישירים לעולם של טראמפ. "יכולת ייחודית ללחוש על אוזנו של הממשל החדש" דן אובל, חוקר בכיר בעמותת אופן סיקרטס, אמר כי "ללוביסטים ויועצים שעברו דרך הדלת המסתובבת, לאחר שעבדו בבית הלבן הקודם של טראמפ או עבור הקמפיין, כמו גם לאלה שהם תורמים גדולים לקמפיין, יש יכולת ייחודית ללחוש על אוזנו של הממשל החדש". מומחים העריכו שהקשרים עם הממשל עשויים לסייע לקבוצת NSO בכמה דרכים, ביניהן הסרתה של החברה הישראלית מהרשימה השחורה, בטיפול במגבלות הוויזה הקשורות לרוגלות שהוטלו על ידי הממשל הקודם או במאמצים לבטל את הצו הנשיאותי 14093, שנחתם על ידי ביידן, שממשיך להגביל את השימוש של ממשלת ארצות הברית ברוגלות מסחריות. התחקיר אזכר פרסומים מהתקשורת הישראלית שלפיהם העיתונאית לשעבר קרוליין גליק, יועצת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, פעלה באחרונה מול הבית הלבן של טראמפ בנושא "בקשה לבדיקת אפשרויות להסרת הסנקציות על חברות טכנולוגיה ישראליות". התגובות מ-NSO נמסר בתגובה לפרסום כי החברה "מצייתת לכל החוקים והתקנות, ומוכרת רק לסוכנויות מודיעין ואכיפת חוק שנבדקו, המשתמשות בטכנולוגיות אלה מדי יום כדי למנוע פשע ומתקפות טרור. NSO יזמה ויישמה את תוכנית הציות וזכויות האדם המובילה בתעשייה, המגנה מפני שימוש לרעה על ידי גופים ממשלתיים וחוקרת את כל הטענות האמינות על שימוש לרעה". קבוצת ווגל לא הגיבה לממצאי תחקיר Wired.

חברת BigID הישראלית – המחברת בין דאטה לבין בינה מלאכותית – הודיעה היום (ה') על מינויו של איתי רז לסמנכ"ל בכיר ולמחקר ופיתוח. רז מביא עימו ל-BigID ניסיון רב בעולם הטכנולוגיה. בשנים האחרונות הוא שימש כסמנכ"ל המחקר והפיתוח של חברת בסיסי הנתונים Redis. הוא החל את הקריירה שלו ברפאל ולאחר מכן הצטרף לאינטל. רז היה חבר בצוות ניהול המוצרים של מיקרוסופט העולמית וסייע בהשקת Azure. במהלך הקריירה שלו הוא עסק בפיתוח עסקי ומכירות בחברת הייעוץ האמריקנית Neudesic והיה פעיל בסטארט-אפ הישראלי בריזומטר. רז הוא בעל תואר BSc במערכות מידע מהטכניון ובוגר תואר שני במנהל עסקים מבית הספר האמריקני למנהל עסקים קרנגי מלון. נמרוד וקס, מייסד שותף ו-CPO של BigID, מסר: "אנו שמחים על הצטרפותו של איתי ל-BigID. הניסיון העשיר שלו בתחום של מסדי נתונים, יתמוך בדור הבא של הפתרונות של BigID לתשתית הדאטה של הארגונים. איתי יסייע להרחיב את הפתרונות שלנו בענן, תוך שמירה על BigID כחלק אינטגרלי מתשתית הענן העכשווית, עם הסקייל והיציבות שהמשתמשים דורשים".

על רקע מדיניות המכסים החדשה של דונלד טראמפ, אפל שוקלת להעביר את עיקר פעילות ייצור ה-iPhone מסין להודו – כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יישם "מכסים הדדיים" חדשים המשפיעים על יותר מ-180 מדינות. הודו, שמייצרת כיום עד 15% ממכשירי ה-iPhone של אפל, עומדת כעת בפני מכס של 26% בארה"ב. למרות שזה נמוך מ-104% של סין ומ-46% של וייטנאם, זה מציב קשיים מיידיים, אך עשוי להוכיח יתרון לאורך זמן. אפל פגיעה במיוחד לתעריפים החדשים הללו. לפי דיווחים, החברה צופה לייcא מכשירי iPhone בשווי 8-9 מיליארד דולר לארה"ב השנה, לאחר תקופה של ייבוא פטור ממכס. כדי להתמודד עם התעריף, אפל פיתחה תגובה אסטרטגית. הארגון מתכוון להאיץ את ייבוא ה-iPhone מהודו לארה"ב כדי למזער את ההשפעה הכספית של הגדלת המכסים על מוצרים מתוצרת סין. אפל שינעה חמישה מטוסים של מכשירי iPhone ומכשירים אחרים מהודו לארה"ב בתוך שלושה ימים. משלוחים אלו התרחשו בשבוע האחרון של מרץ, לפני יישום התעריף ההדדי הבסיסי של 10% על ידי ממשל טראמפ ב-5 באפריל. זה מהווה חלק מהגישה המקיפה של אפל לניהול הוצאות תעריפים מיידיות תוך חיפוש אחר פטורים מתעריפים בארה"ב. ארה"ב ממשיכה להיות שוק מכריע עבור מוצרי אפל, במיוחד מכשירי iPhone, והחברה שואפת לשמור על המחירים הנוכחיים לצרכנים כדי להגן על היקפי המכירות ושולי הרווח. הפוטנציאל של הודו כמעצמת ייצור מתחזק, במיוחד כאשר מכסים על מוצרים סיניים יוצרים הזדמנויות לבסיסי ייצור חלופיים עבור חברות טכנולוגיה בינלאומיות, כולל אפל. היוזמה האסטרטגית של אפל להעביר 25% מייצור ה-iPhone שלה להודו עד 2025 תואמת את השאיפות של הודו להפוך למרכז ייצור עולמי. הממשל ההודי שואף באופן פעיל להסכם סחר דו-צדדי (BTA) עם ארצות הברית כדי לשפר את שיתוף הפעולה הכלכלי ולהשיג תנאי סחר נוחים. עם זאת, ארצות הברית הנהיגה תעריף יבוא אוניברסלי של 10%, לצד חובות נוספים ספציפיים למדינה. הודו עומדת בפני השלכות חמורות במיוחד, עם מכס של 26% על הייצוא שלה לארצות הברית, העולה על השיעורים החלים על מדינות אסיה אחרות, כמו יפן ודרום קוריאה. לפי הערכות של אנליסטים, מחירו של מכשיר הפרימיום iPhone 16 Pro Max עשוי להגיע לכ-2,300 דולרים אם אפל תעביר את העלויות המוגדלות לקונים. הודו ביססה את עצמה כמקום הייצור השני המשמעותי ביותר של אפל, ומטפלת כיום ב-15%-10% מהרכבת ה-iPhone ברחבי העולם, עם כוונות להגדיל את היקף הייצור ל-25% עד 2025. עם זאת, הנסיבות הנוכחיות מעוררות אי ודאות לגבי השגת יעד זה.

חטיבת הסייבר של קבוצת יעל, המרכזת את כלל פעילות הסייבר ואבטחת המידע בקבוצה, הודיעה על מינויו של נאור מורנו לתפקיד סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי. במסגרת תפקידו החדש יוביל מורנו את אסטרטגיית הצמיחה של החטיבה, יפתח שווקים חדשים בישראל ובעולם, ויחזק את מעמדה של יעל-סייבר כגורם מרכזי בתחומי אבטחת המידע והסייבר. למורנו ניסיון עשיר בעולמות הייעוץ, […]