עידוד לתעשיית הקריפטו: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חתם בסוף השבוע על החוק שמסדיר את מעמדם של מטבעות הקריפטו היציבים (Stable Coins). החוק החדש קובע כי המטבעות הללו יהיו צמודים לדולר. שמו המלא של החוק החדש הוא "הדרכה ויצרת חדשנות לאומית למטבעות יציבים אמריקניים – גאון". טראמפ אמר כי אכן, מדובר בחוק גאוני. החוק אושר בבית הנבחרים האמריקני ברוב של 308 נגד 122 מתנגדים. מבקריו טוענים שהוא צריך לאסור על גורמים זרים להנפיק מטבעות קריפטו יציבים בארצות הברית, ולהכיל צעדים יותר חזקים נגד פעולות הלבנת הון. החוק החדש מחייב את המטבעות היציבים האמריקניים להיות מכוסים על ידי נכס נזיל – הדולר. שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, אמר כי "החוק יחזק את מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבי העולמי המוביל, יאפשר למיליונים רבים גישה לשוק האמריקני ויעלה את הביקוש לניירות ערך של ממשלת ארצות הברית, שנותנות תעודת ביטוח למטבעות קריפטו יציבים". טראמפ ציין שהוא תמך בחוק עוד בהתחלה, משום ש-"הוא טוב לדולר וטוב לארצות הברית. הוא גם יביא לי קולות מפעילי הקריפטו". החוק הוא ניצחון אדיר לשוק הקריפטו ותומכיו, שכן הוא עתיד לשכנע יותר בנקים להשתמש בהם. שוק מטבעות הקרפטו מגלגל כיום כ-260 מיליארד דולר בשנה, והחוק כנראה יאפשר לו לגדול בעוד כשני טריליון דולר עד 2028.

רשות החדשנות הכריזה היום (א') על הקמת עד שלוש חממות טכנולוגיות חדשות בתחומי הדיפ-טק, בהיקף כולל של 100 מיליון שקלים. זאת, במטרה לעודד ולהנביט סטארט-אפים בתחומים אלה, שמהווים אתגר בתעשיית ההיי-טק, וכדי לחזק את מעמדה של ישראל מול מרכזי חדשנות גלובליים לדיפ-טק. בין תחומי הדיפ-טק שהחממות יתמקדו בהם: שבבים, ביו-קונברג'נס, אגרי-פוד-טק, רובוטיקה, דיפנס-טק ותחומים אחרים המתאפיינים במורכבות טכנולוגית גבוהה, רמת סיכון משמעותית ומיעוט משקיעים מתמחים בישראל. הרשות יצאה בימים אלה בהליך תחרותי לבחירת גופי השקעה חדשים בחממות הטכנולוגיות, שיוקמו על ידי תאגידים רב לאומיים "בעלי ערך מוסף", לפי ההודעה, קרנות הון-סיכון ומשקיעים פיננסיים מתמחים מהארץ ומחו"ל. ברשות אומרים שגופים אלה יספקו גב פיננסי ומסגרת תומכת להקמת חברות במודלי Venture Creation – יצירת מיזמים מאפס, לרוב סביב טכנולוגיה או רעיון ראשוני, ו-Venture Building – בניית חברות בליווי עמוק ומתמשך. החממות ילוו את המיזמים משלב הרעיון או מסחור הידע במוסדות מחקר ועד לגיוס בסבב A, וישאפו לבסס בישראל תעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות, שיש למדינה פוטנציאל להובלה עולמית בהן. ההליך יימשך לפחות תשעה חודשים. מהם הקריטריונים? הצעות המועמדים ייבחנו על ידי רשות החדשנות בהתאם לשורה של קריטריונים, ובהם הניסיון המצטבר של המציעים ובעלי המניות שלהם, איכות הצוות המוצע, השותפויות העסקיות והאסטרטגיות שגיבשו, איתנות מקורות המימון והתוכנית העסקית הכוללת. כל חממה שתיבחר תקבל מענק של עד 40 מיליון שקלים, שהם יותר מ-10 מיליון דולר, לתקופה של חמש שנים. הסכום ייועד למימון דמי הניהול ולהקמת מעבדה מרכזית, שתתמוך במחקר ובפיתוח של מוצרים בתחומי הדיפ-טק. לצד זאת, יוכל כל סטארט-אפ שייבחר לחממה לקבל השקעות לא מדללות של עשרות מיליוני שקלים במסלולי רשות החדשנות – במיוחד מקרן ההזנק החדשה, שמשקיעה מעל חצי מיליארד שקלים בשנה. החברות שייבחרו לפעול במסגרת החממות יוכלו לקבל מענקים ממשלתיים משתתפים בסבבי השקעה בשלבים שונים של חיי הסטארט-אפ, בהתאם לשלב ההשקעה. דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות, אמר כי "החממות הטכנולוגיות היו תמיד קו הזינוק של הדיפ-טק הישראלי, מהמחקר והפיתוח ועד לשוק הגלובלי, כאשר לאורך כל הדרך הן מלוות בגב כלכלי של המדינה, ששותפה לסיכון. אנחנו מצפים מהשחקנים החדשים שייבחרו לא רק להקים חברות פורצות דרך, אלא גם למשוך שותפים אסטרטגיים מהארץ ומחו"ל, שיביאו הון, קשרים והשקעה מתמשכת, כדי להפוך את הסטארט-אפים שיוקמו לחברות מובילות ומשמעותיות בעולם. כך נבטיח שישראל תישאר בחזית התחרות מול מרכזי החדשנות הגדולים בעולם."  

"זהויות מזויפות יכולות להיות האיום הכי גדול על הארגון. כדי ליצור אותן, כל מה שצריך הוא לעשות סלפי, ליצור מסמך ולהוכיח את הכתובת. ה-AI מאפשרת לעשות את זה בקלות", אמר-הזהיר פבל גולדמן-קלאיידין, ראש תחום הבינה המלאכותית ולימודי המכונה בסאמסאב. גולדמן-קלאיידין פתח את כנס ה-AI והפינטק של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון הילטון תל אביב. את האירוע הנחתה סופיה טופולב-לוז, מי שעומדת בראש ומפיקה ב-The Endgame. "זיוף הזהויות הוא אתגר, כולל זיוף תעודות הזהות", ציין גולדמן-קלאיידין. "הבעיה של השנה האחרונה היא חדשה: אפשר לג'נרט מסמכים מההתחלה, ליצור מסמך לגיטימי יש מאין". הוא דיבר על ההונאה כשירות ואמר כי "זה טרנד של השנתיים האחרונות".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין גולדמן-קלאיידין שיתף את המשתתפים בכמה נתונים: "הזיוף הוא עסק לא יקר, ועושים את זה דרך שרשרת שעוברת בהרבה מדינות. עם 1,000 דולר בלבד, קבוצה של מזייפי זהויות יכולה לגרום להפסדים של עד 2.5 מיליון דולר. בישראל, אנחנו רואים השנה זינוק של 75% בזיוף מסמכים לעומת השנה שעברה. הונאות של זיוף תעודות מזהות עלו פי שניים בשנה האחרונה. 67% מהלקוחות שלנו דיווחו על עלייה בהונאות. כמו כן, אחד מכל 100 גולשים באינטרנט הוא חבר בקבוצת הונאות". מה לעשות? איך להילחם ב-AI עם ה-AI? "אנחנו עומדים בפני מרוץ חימוש", ציין. "צריך לזהות איומים ומתקפות מבעוד מועד עד כמה שאפשר, ולהשקיע בטכנולוגיה שמונעת את זה. על ארגונים לקבל את העובדה שמי שמבצעים את ההונאות נמצאים כאן, ולהקפיד להיות לפניהם". אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. צילום: נדב כהן יונתן דובר נוסף בכנס היה אבישי לברם, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ONE data.ai. הוא דיבר על הפתרון של אלטריקס, ש-ONE data.ai מייצגת בישראל, ואיך הוא יכול לעשות בוסט לפעולות הפיננסיות של הארגון. "יש במחלקות הכספים הארגונים המון אקסלים והרבה עבודה ידנית. אנליסטים משקיעים לא מעט זמן בלעבד נתונים ידנית – 11 שעות בשבוע, שהן 3.5 חודשים בשנה", ציין. "זה קורה בגלל ריבוי של מערכות ומקורות מידע, וריבוי של קבצים. האנליסט צריך לחבר בין הנתונים, לטייב ולסדר אותם, לעשות בקרות והתאמות. זה מסבך מאוד את העבודה שלו ומבזבז לו זמן יקר". "אלטריקס חוסכת לו אלפי שעות בשנה", אמר לברם. "זוהי חברה אמריקנית, ש-50% מחברות הפורצ'ן 500 הן לקוחות שלה. יש לה גם לא מעט לקוחות בארץ, בהם בנק לאומי, מנורה, הראל, כלל, מגדל, וויקס, פיוניר, טאבולה, ורוניס, פז וטבע". הוא הוסיף כי "הפתרון של אלטריקס מאפשר טיוב נתונים – שלמותם, בקרות ו-ולידציה; יכולת התמודדות עם מיליונים רבים של טרנזאקציות; עבודה מול מגוון רב של מקורות מידע שונים, כולל סוגים רבים של קבצים; יכולת ליישם לוגיקות עסקיות מורכבות מאוד; גמישות רבה; תהליכי מיגרציה; ועצמאות לאנליסטים". מקרה שימוש שהוא נתן כדוגמה הוא בקרת חשבוניות: "המערכת מאפשרת לבצע את התהליך ביומיים בלבד של עבודה, במקום חודש-חודשיים בלעדיה. מדובר בחיסכון של אלפי שעות עבודה ו-ROI (החזר השקעה) מהיר". "בנוסף", אמר לברם, "הכלי מבוסס בינה מלאכותית – מה שמאפשר ניתוחים מתקדמים של נתונים ושימוש בשפה חופשית".

זוהו הכריזה באחרונה על מודל שפה חדש לבינה מלאכותית בשם ZIA LLM, שמבוסס על טכנולוגיה של אנבידיה. המודל כולל יכולות כמו חילוץ נתונים מובנים, סיכום טקסטים, RAG (שילוב מידע מגורמים חיצוניים) ויצירת קוד. למעשה, מדובר בשלושה מודלים שונים של שפה גדולה – עם 1.3 מיליארד, 2.6 מיליארד ושבעה מיליארד פרמטרים, כאשר כל אחד מהם הוכשר להתאמה הקשרית, ובזוהו טוענים כי הם מציעים ביצועים תחרותיים ביחס למודלים פתוחים מקבילים בשוק. שלושת המודלים מאפשרים לחברה להתאים למשתמש בכל פעם את המודל המתאים ביותר לו, על פי ההקשר, תוך איזון בין עוצמה לניהול משאבים. זוהו ציינה כי היא מחויבת לפרטיות הנתונים גם במודל החדש, בכך שהיא מאפשרת ללקוחות שלה לשמור את המידע שלהם על שרתיה ולא לשלוח אותו למקורות חיצוניים. "ההכרזה מדגישה את השאיפה שלנו לבנות טכנולוגיות בסיסיות המתמקדות בהגנה על נתוני לקוחות, לצד עומק, רוחב וערך ממשי", אמר מאני וומבו, מנכ"ל זוהו. "מאחר שיוזמות הבינה המלאכותית של זוהו מפותחות כולן בתוך החברה, אנחנו מסוגלים לספק ללקוחות כלים חדשניים מבלי להתפשר על פרטיות המידע או הגמישות הארגונית". המודל ייפרס בדאטה סנטרים בארצות הברית, הודו ואירופה, וצפוי להיות זמין לשימוש לקוחות במהלך החודשים הקרובים. לצורך אימוץ המודל זוהו פיתחה מערך סוכני בינה מלאכותית המשולבים בתוך המוצרים שלה.

ביום ה' האחרון, הוכרז בבית המשפט בדלאוור על הגעה לפשרה דרמטית שהושגה בתביעת ענק נגד מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, ובכירים בחברה, סביב פרשת קיימברידג' אנליטיקה הידועה לשמצה. התביעה הייצוגית הפרטית של המשקיעים הוגשה ספציפית נגד המנכ"ל צוקרברג, ונגד מנהלים בהווה ובעבר, ודרשה 8 מיליארד דולר פיצויים על נזקים שנגרמו מחשיפת מידע משתמשים. הפשרה תסגור כעת את התיק ותמנע מצוקרברג, משריל סנדברג – מי שהייתה מספר שתיים בפייסבוק בתקופה שבה התפוצצה הפרשה – ומבכירים אחרים מלהעיד במשפט, שיפסק. הפשרה הגיעה בפתאומיות, רגע לפני שהמשפט אמור היה להיכנס ליומו השני, מתוך שמונת הימים שתוכן להימשך במקור. פרטי הפשרה הספציפיים, כגון הסכום המדויק שתשלם החברה, או תנאי ההסכם, לא נחשפו בעת ההכרזה בבית המשפט, ואף מסמכים הקשורים לפשרה לא הוגשו באותה עת. עורכי הדין המעורבים ונציגי מטא סירבו להגיב על ההתפתחויות.  התביעה הזו, שהוגשה במקור עוד בשנת 2018, ביקשה לחייב את הנאשמים באופן אישי במיליארדי דולרים, כהחזר עבור קנסות ועלויות משפטיות עצומות שנגרמו ל-מטא עקב פרשת קיימברידג' אנליטיקה. המשקיעים טענו כי החברה, ששינתה את שמה מפייסבוק ב-2021, לא חשפה באופן מלא את הסיכונים לפרטיות המשתמשים שהיו כרוכים בניצול לרעה של מידע אישי בידי חברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה. Paid corp money to steal your data. Then corp paid for personal defense. Then corp paid to wriggle out of that. Meanwhile, our data remains stolen without compensation or defense. https://t.co/4JLmv50jNk — Huguenot House ???? ????️????️????️⭐???????????????????????????? ???????? (@HuguenotHouse) July 18, 2025 מה קרה ומי נפגע בפרשה המהוללת? נזכיר כי קיימברידג' אנליטיקה הייתה חברה פרטית בריטית שהוקמה בסוף 2013 כחברת בת של SCL Group. היא פעלה במטרה להשפיע על תהליכי בחירות ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב. החברה התמחתה בשילוב כריית נתונים, מסחר בנתונים, ניתוח מידע ואסטרטגיה תקשורתית. ב-2016, היא נשכרה והייתה מעורבת בקמפיינים בולטים, כולל במסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית של דונלד טראמפ ובקמפיין הברקזיט בבריטניה.  עיקר השערורייה סביבה נגע לשימוש מסחרי שהיא עשתה במידע האישי של משתמשי פייסבוק, שנאסף במקור על ידי חוקר חיצוני למטרות אקדמיות – וזאת ללא הסכמת המשתמשים. ההפרה אפשרה גישה לא מורשית לנתונים של כ-87 מיליון משתמשים. לפי הדיווחים, פייסבוק הייתה מודעת להפרת אבטחה זו במשך שנתיים, אך לא פעלה להגנה על משתמשיה. באותן שנים קיימברודג' אנליטיקה השתמשה בדאטה, שנאספה במעין שאלון פייסבוקי שפיתח חוקר אקדמי מאונ' אוקספורד, בשם אלכסנדר קוגן. השאלון עסק בדברים שמפחידים בני אדם, והעניק מידע על פרופילים של משתמשי פייסבוק וגם של חבריהם. כך בנתה קיימגרידג' בסיס נתונים של עשרות מיליוני פרופילים והמידע הזה שימש אותה לבניית פרופילים פסיכולוגיים מדויקים של בוחרים וליצירת תכנים ממוקדים, שהושתלו ברחבי האינטרנט במטרה להשפיע רגשית על דעותיהם והצבעתם. סרטונים שבהם אלכסנדר ניקס, מנכ"ל קיימברידג' אנליטיקה, מתאר שימוש בתרגילי עוקץ, שוחד ו-"מלכודות דבש" להכפשת פוליטיקאים נחשפו אחרי שהפרשה התפוצצה, ובהם גם טען המנכ"ל כי החברה שעמד בראשה ניהלה את כל הקמפיין הדיגיטלי של המפלגה הרפולביקנית וטראמפ בבחירות 2016.  בעקבות החשיפות, נציבות הסחר הפדרלית (FTC) של ארה"ב פתחה בחקירה נגד פייסבוק, וקיימברידג' אנליטיקה נסגרה בתחילת מאי 2018 בשל הוצאות משפטיות כבדות ואבדן לקוחותיה. הפשרה הנוכחית מצטרפת לשורה של צעדים משפטיים וכלכליים שהופיעו בעקבות הפרשה – מטא כבר שילמה קנס שיא של 5 מיליארד דולר ל-FTC ב-2019, בגין כשליה בהגנה על פרטיות המשתמשים. בנוסף, באוקטובר 2019, הטילה נציבות המידע הבריטית (ICO) קנס של חצי מיליון ליש"ט על פייסבוק, בגין הפרת חוקי הפרטיות של הממלכה. קנס זה ייצג את הסכום המקסימלי שהרשות יכלה להטיל באותה עת. כמו כן, בדצמבר 2022, נכנסה מטא להסדר פשרה בסך 725 מיליון דולר בתובענה ייצוגית נרחבת שהוגשה על ידי משתמשים, והסכום הזה נחשב לגדול ביותר ששולם אי פעם בהסדר בתביעת פרטיות ייצוגית. גם ממנו תחסך העדות בבית המשפט. פיטר ת'יל. צילום: יח"צ המשקיעים דרשו מצוקרברג ומהבכירים להחזיר למטא 8 מיליארד דולר אם לחזור לתביעה שצוקרברג ועורכי הדין הצליחו לסיים כעת – בעלי המניות דרשו מהמנכ"ל ומבכירים אחרים להחזיר למטא סכום מוערך של 8 מיליארד דולר, או יותר, בגין הקנס שהחברה שילמה ל-FTC והעלויות המשפטיות הנוספות. עוד טענו התובעים כי לפני חשיפת הפרשה צוקרברג מכר מניות בשווי 5 מיליארד דולר, תוך שימוש במידע פנימי, וכי דירקטוריון החברה הפר את חובת הנאמנות שלו בכך שהסכים לקנס של ה-FTC כדי להגן על צוקרברג מחבות אישית. הפשרה הדרמטית חסכה מבכירים רבים במטא, מלבד צוקרברג – מנהלת התפעול הראשית לשעבר סנדברג, וכן חברי דירקטוריון בהווה ובעבר כמו פיטר ת'יל ומארק אנדריסן – את הצורך להעיד תחת שבועה בבית המשפט. אנדריסן עצמו היה צפוי להתחיל את עדותו ביום ה' – יום הכרזת הפשרה במפתיע. לא תיאלץ להתייצב במשפט. שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של מטא/פייסבוק. צילום: ShutterStock עבור המשקיעים, הפשרה מאפשרת להימנע מניהול תיק משפטי שנתפש כקשה מאוד להוכחה תחת חוק התאגידים של דלאוור, בטענות המכונות Caremark claims. מדובר במקרה ראשון שבו טענות מסוג זה מגיעות לדיון משפטי, וגם אם היה מתקבל פסק דין לטובת התובעים, התיק היה צפוי לעבור הליך ערעור לבית המשפט העליון בדלאוור, שבשנים האחרונות נטה לבטל ניצחונות משמעותיים של בעלי מניות. ג'ייסון קינט, ראש קבוצת הסחר לספקי תוכן Digital Content Next, הביע את אכזבתו מהפשרה, וציין בתגובה כי: "הסדר זה אולי יביא הקלה לצדדים המעורבים, אך זוהי הזדמנות מוחמצת לאחריות ציבורית". הוא הוסיף כי "פייסבוק הצליחה למסגר מחדש את שערוריית קיימברידג' אנליטיקה סביב כמה גורמים רעים, במקום חשיפת מודל העסקים כולו של קפיטליזם, מעקב ושיתוף בלתי מרוסן של נתונים אישיים". קינט סיים באומרו כי "החשבון הזה נותר כעת לא פתור". יש לציין כי זוהי הפעם השנייה ש-צוקרברג נמנע מלהעיד בבית משפט בדלאוור – ב-2017 ויתרה פייסבוק על תוכנית להנפיק מניות חדשות שנועדו להאריך את שליטתו בחברה, שבוע לפני שהיה צפוי להעיד בבית המשפט בנושא.

סין מגדילה את היקף מתקפות הסייבר שלה על יעדים בארה”ב, לרבות סוכנויות ממשל, כך עולה מאיגוד של כמה מחקרים של חברות אבטחת מידע. מטרות המתקפות, ברוב המקרים, הן ריגול ואיסוף מידע. היעדים מגוונים, ולצד גופי ממשל, סין תוקפת גם מטרות תשתית אמריקניות, גופי מדיה ועיתונאים. לפי חברות האבטחה, ההאקרים שלוחי סין פוגעים במגוון רחב יותר של מטרות, ואחת החוזקות שלהם היא שברגע שהם הצליחו לחדור, הם "נלחמים קשה יותר להישאר בפנים גם לאחר שהם כבר זוהו". לפי קראוד סטרייק (CrowdStrike), היקף הפריצות של גורמים שלוחי סין יותר מהוכפלו בין 2023 ו-2024, והמגמה ממשיכה השנה ביתר שאת, עם כניסת ממשל טראמפ החדש. בשל קיצוצים משמעותיים ב-CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, לא תמיד ניתן מענה התגובה הראוי. לפי סנטינל וואן (SentinelOne), הישראלית במקורה, "ארה"ב מתמודדת עם שורת פריצות סיניות בסייבר, החמורה ביותר אי פעם. אנחנו נמצאים בתור הזהב של ההאקרים בסין". כמה פקידים אמרו לוושינגטון פוסט, כי "למרות שנראה כי קמפיינים סיניים שונים מובלים על ידי סוכנויות ממשלתיות שונות ויש להם מטרות שונות – כולם נהנים מטכניקות חדשות. נראה כי הממשל אינו מגביל או מפריע להם במתקפות". ממשלת סין, מעריכים החוקרים, "החליטה לנקוט גישה אגרסיבית יותר ולאפשר להאקרים מהתעשייה הפרטית לבצע מתקפות סייבר בעצמם: כך, החברות מגייסות האקרים מובילים, ואלה מגלים חולשות או פגמים שלא היו ידועים בעבר, 'יום אפס'. לאחר מכן החברות מחפשות היכן מותקנות התוכנות הפגיעות, פורצות לרבים מהארגונים בבת אחת, ואז מוכרות גישה לכמה לקוחות ממשל סיניים ולחברות אבטחה אחרות". גישה זו, של מיקור חוץ למתקפות, הסבירו, מגדילה את היקף הנזק ואת מספר הקורבנות – למאות במקום בודדים. לפי ה-FBI, הדבר מקשה גם על הזיהוי וגם על חסימת המתקפות, ובעיקר משמש תמריץ לתוקפים להמשיך ולפעול ובהיקף גדול. בכיר לשעבר ציין, כי "סין איבדה את הבושה ואינה נרתעת מכתבי אישום, גינויים פומביים וסנקציות אמריקניות. זה שווה להם את המחיר. היא מתמקדת יותר ויותר בתוכנות פריצה ובספקיות אבטחה, המספקים גישה ללקוחות רבים בבת אחת". "מרחב הסייבר ממשיך להיות חזית קריטית עבור מדינות לאום זדוניות ושחקנים מסונפים, כולל אלה הקשורים לסין, המבקשים לסכן תשתיות קריטיות בארה"ב", נמסר מ-CISA, "אנו מבחינים בדפוס איומים מתמשך ומתפתח, המדגיש את החשיבות של שמירה על ערנות מוגברת בכל מגזרי התשתיות הקריטיות". בכיר לשעבר בממשל ביידן אמר, כי "האקרים סינים הם רבים וגדולים יותר, הם טובים יותר ומתוחכמים יותר ממה שהם היו לפני כמה שנים… הם נמצאים בכל מקום". שגרירות סין בארה”ב מסרה בתגובה, כי "מדובר בהאשמות חסרות בסיס ובלתי סבירות… ארה”ב ביצעה מתקפות סייבר ארוכות טווח, שיטתיות ורחבות היקף על סין, וסין הביעה שוב ושוב את דאגתה והתנגדותה לכך".

האיחוד האירופי רוצה להיות חלוץ בהובלת הרגולציה העולמית על הבינה מלאכותית, עם קוד התנהגות חדש (EU AI code) שמבקש – ולא מאלץ – חברות להתחייב לו. כעת נודע כי בהתייחסות אליו, ענקיות הטק מטא ומיקרוסופט ילכו בדרכים מנוגדות. נושא הרגולציה על ה-AI באירופה הוא תוצר של תהליך חקיקה ממושך ופורץ דרך. כפי שדיווחנו, ביוני 2023 אישר הפרלמנט האירופי בעמדה ראשונית את הרגולציה המוצעת על תחום הבינה המלאכותית ביבשת. חוק זה, המכונה AI Act, נועד לסווג יישומי בינה מלאכותית לפי רמת סיכון, ומכוון כדי לאסור שימושים מסוימים בטכנולוגיה, וליצור "עידן חדש של בדיקה" בתחום. לדוגמה, בין היתר, נקבע בו איסור על מערכות AI שמטרתן להשפיע על בוחרים בבחירות. "אירופה היא כעת קובעת הסטנדרטים העולמיים ל-AI" ברנדו בניפיי, נציג איטליה בפרלמנט האירופי, אמר אז כי "כל העיניים נשואות אלינו היום", והוסיף ש-"אירופה הלכה קדימה והציעה תגובה קונקרטית לסיכונים שה-AI מתחילה להוות. אנחנו רוצים שהפוטנציאל החיובי שלה ליצירתיות ותפוקה ינוצל, אבל אנחנו גם נילחם כדי להגן על עמדתנו ולהתמודד עם הסכנות לדמוקרטיות ולחירויות שלנו". החקיקה כללה גם איסור מוחלט על שימוש ביכולות AI למעקב ביומטרי, לזיהוי רגשות ולשיטור חזוי, וקבעה כי מערכות כמו ChatGPT יחויבו לחשוף תוכן שנוצר על ידן. בהמשך, במרץ אשתקד, עשה הפרלמנט האירופי צעד היסטורי כשהחקיקה הראשונה בעולם לאסדרת הבינה המלאכותית – אושרה סופית. בכך, אירופה העבירה מסר ברור לעולם: פיתוח בינה מלאכותית חייב להתבצע באופן אתי ואחראי, ובתוך כך הביעו המנהיגים האירופיים תקווה שהחוק שכוננו ישמש כמודל לחיקוי למדינות אחרות. תיירי ברטון, הממונה על השוק הפנימי ביבשת, הצהיר אז כי "אירופה היא כעת קובעת הסטנדרטים העולמיים ל-AI".  גישה נחושה זו של האיחוד עמדה באותה עת בניגוד לזו האמריקנית, שנותרה מאחור ללא מסגרת רגולטורית מאוחדת שעדיין לא קיימת בה עד היום, וזאת על אף צווים מנהליים והסכמים וולונטריים עם חברות כמו מטא, יבמ, אנבידיה ופלנטיר, שנחתמו בתקופת ממשל ביידן. General-purpose AI must be safe and transparent. The Code of Practice is now available. It is designed to help industry comply with the AI Act’s rules on general-purpose AI, which will enter into application on 2 August More info ↓ — European Commission (@EU_Commission) July 10, 2025 הקוד הוולונטרי – ענף נוסף בחקיקת ה-AI של אירופה אם לחזור לימינו, הרי שהקוד הספציפי לבינה מלאכותית לשימוש כללי (GPAI – General-Purpose AI) עליו מדובר כעת הוא על תקן של כלי וולונטרי, שגובש בידי מומחים עצמאיים בסיוע משרד ה-AI האירופי, במטרה לסייע לתעשייה לציית לכללי ה-AI Act – חוק שייכנס לתוקף בעוד מספר ימים, ב-2 באוגוסט הקרוב. ה-EU AI code דורש שקיפות, קובע כללים הקשורים לזכויות יוצרים ומחייב ספקי מודלי AI הנושאים סיכונים מערכתיים להעריך אותם – ולמתן אותם. הקוד נוצר בתהליך שקוף וכוללני, שבו השתתפו כאלף בעלי עניין, בהם ספקי מודלי AI, ארגונים מהתעשייה, מומחי אקדמיה ומומחים עצמאיים, ואחרים. ספקי מודלי AI הוזמנו גם לסדנאות ייעודיות, שתרמו לתהליך הניסוח. לפי הדיווחים, קבלת הקוד – שהנציבות אימצה בגרסתו הסופית בתחילת החודש – מעניקה יתרונות לחברות החותמות, כולל וודאות משפטית והגנה מפני ביקורת רגולטורית הדוקה יותר. לעומת זאת, חברות שאינן חותמות יצטרכו להוכיח ציות לחוק באמצעים אחרים, ועלולות למצוא את עצמן תחת בחינה רגולטורית קפדנית יותר. הפרות של ה-AI Act עלולות לגרור קנסות כבדים, של עד שבעה אחוזים מהמחזור השנתי העולמי של החברה, או שלושה אחוזים עבור מפתחי מודלי AI מתקדמים. The European Commission’s Code of Practice for GPAI will stifle the development & deployment of frontier AI models and hinder Europe’s economic growth. @Meta cannot sign it. Read my full statement: pic.twitter.com/6o8oSFwcva — Joel Kaplan (@joel_kaplan) July 18, 2025 ברקע כל זה, הכריזה מטא ביום ו' האחרון כי לא תחתום על קוד ההתנהגות שהקדיש האיחוד לבינה המלאכותית. ג'ואל קפלן, קצין ענייני הגלובל הראשי של מטא, הצהיר: "אירופה צועדת בנתיב הלא נכון בכל הנוגע ל-AI". לדבריו, "קוד זה מציג מספר אי-ודאויות משפטיות עבור מפתחי מודלים, וכן צעדים החורגים בהרבה מתחום חוק הבינה המלאכותית". מדבריו ניתן היה ללמוד כי מטא רואה במהלכים האירופיים כאלו ש"הלכו רחוק מדי", ולעלולים לתפישתה לחנוק חדשנות, לעכב פיתוח מוצרים ביבשת, ובסופו של דבר – לפגוע באזרחים ובצרכנים האירופים. ההתנגדות של מטא משקפת גישה רחבה יותר של חברות טכנולוגיה אמריקניות אשר דוחות פיקוח נוקשה ומעדיפות להתמקד בשווקים כמו ארה"ב ואסיה, בהם הפיקוח פחות מחמיר. מיקרוסופט כנראה בפנים ומה עם שותפתה OpenAI? מנגד מסתמן כי מיקרוסופט, כאמור, צפויה דווקא לחתום על הקוד. נשיא החברה, בראד סמית', אמר בנדון: "אני חושב שסביר שנחתום. אנחנו צריכים לקרוא את המסמכים". סמית' הדגיש כי מטרת החברה היא לתמוך בתהליך ובירך במיוחד על המעורבות הישירה של משרד ה-AI האירופי מול התעשייה. נראה כי הענקית האמריקנית מרדמונד פשוט מכירה בכך ש-270 מיליון הצרכנים באיחוד – הם שוק רווחי עצום עבורה. חברות נוספות שכבר הצהירו על חתימתן הן OpenAI, המפתחת של ChatGPT, ו-מיסטרל. OpenAI רואה בחתימה דרך מעשית לעמוד בסטנדרטים של האיחוד האירופי ולהרחיב את נוכחותה באזור. מיסטרל מצידה ביקשה בעבר מהאיחוד לדחות את חוק ה-AI בשנתיים, אך בקשתה נדחתה. מאידך גוגל ו-אנת'רופיק – שתיהן חברות דומיננטיות בתחום ה-AI – לא הצהירו עדיין על עמדתן בנושא הקוד.  ה"קצר" העכשווי בין מטא לדרישות האיחוד האירופי מדגיש את המתח הגובר בין חדשנות לרגולציה בשוק ה-AI העולמי. בעתיד נגלה האם גישתה של מטא – להתבסס יותר על הצרכנים מחוץ לאיחוד ולקחת צ'אנס באירופה – תשתלם ותוכיח את עצמה, או שמא המסגרת הרגולטורית האירופית היא שתהפוך לסטנדרט עולמי שיהווה זרז לחדשנות, וספציפית ל-AI – אחראיות יותר.

רשות העתיקות קיבלה באחרונה פרס מיוחד על הישגים בכנס השנתי של ESRI, שנערך בסן דייגו, קליפורניה. הפרס מוענק לארגונים ברחבי העולם, לקוחות ESRI, כהוקרה על עבודה יוצאת דופן עם טכנולוגיית ה-GIS (מערכות מידע גיאוגרפיות) שלה. לצד הרשות זכו בו ארגונים כגון נאס"א, SpaceX ומוזיאון הטבע האמריקני הלאומי סמית'וסניאן. הפרויקט שבגינו קיבלה רשות העתיקות את הפרס הוא טרנספורמציה דיגיטלית בניהול מידע ארכיאולוגי. הפרויקט משלב באופן חלק את פתרונות ה-GIS של ESRI עם כלל המערכות הדיגיטליות של הרשות. הוא הביא לכך שבפעם הראשונה, נתונים גיאו-מרחביים של חפירות, ארכיונים היסטוריים וניתוחי מעבדה התלכדו לפלטפורמה חכמה אחת, במסגרת המאגר הלאומי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. ברשות אומרים שמערכת מרכזית זו מספקת גישה אחידה, ניתוחים מתקדמים ותובנות מונחות בינה מלאכותית, ובכך "מחוללת מהפכה באופן שבו נשמר, מנותח ומנוצל המידע הארכיאולוגי". הפרס הוענק על ידי מייסד ומנכ"ל ESRI, ג'ק דנגרמונד. בשם הרשות קיבלו אותו סמנכ"ל הטכנולוגיות, אלבי מלכה, ומנהל ה-GIS, שמואל קטורזה. חברי ועדת הפרס ציינו כי הוא "מוענק לאתרי משתמשים ברחבי העולם כהוקרה על עבודה יוצאת דופן בטכנולוגיית GIS. רשות העתיקות בלטה מבין מאות אלפי ארגונים אחרים". "הפרויקט – אתגר טכנולוגי מתמשך" "המסע להטמעת חדשנות במערכות ה-GIS, כחלק ממאגר המידע הארכיאולוגי הלאומי של רשות העתיקות, היה ועודנו אתגר טכנולוגי ואסטרטגי מתמשך", אמר מלכה. "הזכייה בפרס היא עדות לעבודה המקצועית ולמחויבות העמוקה של צוותי הרשות בכל יחידות הארגון ובמערך הטכנולוגי, שכללה גם סיוע מקצועי מסיסטמטיקס. הבנתו של מנהל הרשות, אלי אסקוזידו, את הערך והפוטנציאל של המערכות הדיגיטליות אפשרו את ביצוע הפרויקט שבגינו זכינו, והוא מהווה גאווה למדינת ישראל". זהו הפרס השני שבו רשות העתיקות זוכה השנה בגין הטמעת טכנולוגיה. בתחילת השנה היא קיבלה פרס הצטיינות בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, על טרנספורמציה וחדשנות דיגיטלית משמעותית. עם קבלת הפרס מ-ESRI, הופכת הכרה זו לבינלאומית. הכנס השנתי למשתמשי ESRI נחשב לאחד האירועים המרכזיים והגדולים בעולם בתחום מערכות המידע הגיאוגרפיות (GIS). הכנס מושך אליו אלפי משתתפים מרחבי העולם והוא כולל מאות הרצאות, סדנאות, הדגמות טכנולוגיות ומפגשי קהילות עניין, ותערוכת חדשנות רחבת היקף.