ענן, חברת חוות השרתים שאחד ממקימיה הוא עומר אדם, מצטרפת למועדון היוניקורנים: היא שווה מיליארד דולר, שהם כשלושה מיליארד שקלים. הנתון נחשף במסגרת הודעה לעיתונות שהחברה פרסמה אתמול (א') על עסקה גדולה חדשה, שבמסגרתה היא תקים עבור קרוסו חוות שרתים באתר הדאטה סנטרים שלה בעפולה. ענן תספק לקרוסו תשתית AI HPC עם כוח מחשוב של 40 מגה-וואט, שצפוי להתרחב בהמשך. שווי העסקה הוא מאות מיליוני דולרים. קרוסו היא חברה אמריקנית שעוסקת בתשתיות ענן לבינה מלאכותית, והיא מהחברות הצומחות בתחום זה. החברה מספקת פתרונות Neocloud מתקדמים ליישומי AI והעסקה מהווה כניסה ראשונה שלה לתחום חוות השרתים בישראל. שווי השוק של החברה הוערך באוקטובר האחרון ב-10 מיליארד דולר, במסגרת סבב שבו גייסה 1.4 מיליארד דולר. השווי גדל ביותר מפי שבעה מאז דצמבר 2024, אז עמד הנתון על 1.4 מיליארד דולר. על רשימת הלקוחות של קרוסו נמנות חברות ענק כגון אורקל ו-OpenAI. אלון יריב הוא מנכ"ל קרוסו ישראל, ומנהל את הפעילות המקומית שלה. הוא הצטרף לחברה לאחר שמכר לה את פעילותו בשווי מוערך של כ-200 מיליון דולר. עומר אדם – יזם ואנג'ל ענן הוקמה לפני ארבע שנים על ידי מאור מלול, המשמש כמנכ"ל החברה, המשקיע ניסים שריאל-גאון וכאמור, עומר אדם. אדם הוא יזם, אבל גם אנג'ל: בנובמבר האחרון הוא השקיע מיליון דולר באריון סקיוריטי, במסגרת סבב גיוס של החברה, והוא אף מושקע בחברת הפינטק נימבל, יחד עם שמות מובילים בתעשייה כגון שלמה קרמר ויסמין לוקץ'. מייסדי ענן: מאור מלול, עומר אדם וניסים שריאל גאון. צילום: עידן כהן ושי פרנקו החברה לא פועלת במודל של דאטה סנטר מסורתי, אלא מתמקדת בהקמת פלטפורמת תשתית לבינה מלאכותית. האתר שלה בעפולה נבנה בקצב עבודה של 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע. מתחם חוות השרתים צפוי להגיע להספק כולל של 100 מגה-וואט, תוך פריסה על שטח של עשרות אלפי מ"ר, עם מערכות יתירות חשמל, קירור וגנרטורים, וזמינות גבוהה. זאת, בעידן שבו תחום תשתיות ה-AI HPC מאופיין במחסור עולמי חמור בתשתיות מתאימות, זמינות חשמל, קרקע ויכולת ביצוע בקנה מידה גדול. על כן, העסקה שבין ענן לקרוסו בולטת בענף. ענן מתכוונת להקים אתרים נוספים בישראל, בהיקף כולל של מעל 500 מגה-וואט. "צעד ראשון להקמת פלטפורמת תשתיות AI מישראל לעולם" מקרוסו נמסר כי "אנחנו רואים בענן שותף אסטרטגי מרכזי ומשמעותי לפעילותנו בישראל. כחלק מהתרחבות הפעילות שלנו באזור, אנחנו פועלים על מנת להעמיק את הנוכחות המקומית באמצעות צוותים מומחים, מתוך ראייה ארוכת טווח של ישראל כמרכז חשוב לפעילות ה-AI העולמית. ענן מהווה עבורנו השותף המקומי המוביל". מענן נמסר כי "אנחנו רואים בקרוסו שותף ארוך טווח. שיתוף פעולה זה מהווה צעד ראשון מתוך מהלך רחב להקמת פלטפורמת תשתיות AI גלובלית מישראל לעולם".

בנק לאומי יצא באחרונה לפרויקט רחב היקף, שבמהלכו תוטמע בו מערכת ה-ERP של סאפ. מלם תים זכתה בפרויקט, לאחר שגברה על חברות גדולות אחרות שהתמודדו במכרז שערך הבנק. היקפו של הפרויקט הוא מעל 20 מיליון שקלים, והוא צפוי לעלות לאוויר ביולי 2027. הפרויקט נועד להחליף מערכות קיימות ולהטמיע במקומן מערכת סאפ מתקדמת, מבוססת ענן, שתהווה פלטפורמה אחודה לניהול תהליכים בתחומי הפיננסים, לרבות התקציב, וכן הלוגיסטיקה, הנדל"ן וניהול הפרויקטים. המהלך כולל יישום מודולים מרכזיים של סאפ בתחומים אלה בבנק לאומי, תוך שימוש בטכנולוגיות כגון Clean Core ו-SAP BTP, וכן כלי בינה מלאכותית, בהם ג'ול, שייתר את הצורך בהפקת דו"חות מורכבים. זוהי אחת ההטמעות הראשונות של ג'ול בארגון גדול בישראל. כיום יש בלאומי מצב של ריבוי מערכות, שחלקן עובדות באופן עצמאי, והן לא בהכרח מתקשרות אלה עם אלה. הנהלת הבנק, בראשותו של המנכ"ל, חנן פרידמן, החליטה ללכת למהלך חוצה ארגון, במטרה להעביר את כל המערכות שלו לפעול בסביבת עבודה המבוססת על נתונים מסונכרנים, תהליכים אחידים, שקיפות ובקרה, ולאפשר לה לקבל החלטות על בסיס מידע אמין ועדכני בזמן אמת, ולנהל באופן מיטבי את משאבי הארגון. בגלל מורכבות הפרויקט, הוא החל בבניית מפת דרכים, שתגדיר את המטרות שהבנק מבקש להשיג ממנו, כולל תחומי דיווח קבוצתיים ומערכות משאבי אנוש. כיום מבוצעים תהליכי האפיון, שבמסגרתם יצטרך הבנק לקבל החלטות ארגוניות קריטיות. "הפרויקט משקף את המחויבות של בנק לאומי לחדשנות" עינת זרמי, סמנכ"לית וראשת אגף מערכות ויישומים ארגוניים במלם תים, אמרה כי "מדובר בפרויקט אסטרטגי ומשמעותי, המשקף את מחויבותו של הבנק להובלה טכנולוגית ולחדשנות ארגונית". לדבריה, הפרויקט נועד לייצר סטנדרטיזציה של תהליכים רבים, שפועלים כיום במערכות נפרדות ושונות – חלקן פיתוחים עצמיים, וחלקן מבוססות על אורקל וחברות אחרות. זרמי הוסיפה שהבנק יטמיע את סאפ רייז, שהיא מערכת ה-ERP של סאפ לענן, שכוללת גם כלי בינה מלאכותית, כגון ג'ול של סאפ. אלה ישמשו לשיפור תהליכים, קבלת תובנות ותמיכה במאמצי הדיגיטציה של הבנק. שאולי בר אור, ראש חטיבת פיתוח טכנולוגי בבנק לאומי, אמר כי "בחרנו בטכנולוגיית סאפ כדי לייצר פלטפורמה אחודה, מודרנית ויציבה, שתאפשר לבנק גמישות עסקית, עמידה בדרישות הרגולציה וקבלת החלטות איכותית בזמן אמת, תוך בניית תשתית להתפתחותו העסקית והטכנולוגית".

בתקופה שבה חברות היי-טק רבות, כולל סיילספורס, מפטרות עובדים, החברה מגייסת 1,000 איש, בהם עשרות בישראל. מארק בניוף, מנכ"ל החברה, הודיע על כך בציוץ שפרסם היום (ב') ב-X. בניוף צייץ ש-"אנחנו מגייסים עכשיו 1,000 בוגרי אקדמיה ומתמחים חדשים, כדי 'לרכוב' על הגדילה האקספוננציאלית של תחום הבינה המלאכותית". הוא עשה ריטוויט לציוץ של דיוויד סאקס, "צאר ה-AI והקריפטו" של הבית הלבן, שכתב כי חל בשנה האחרונה גידול של 5.6% במספר המשרות של בוגרי אקדמיה ומתמחים בארצות הברית, ושיעור האבטלה בקרב בעלי תארים בגילאים 20-24 צנח מ-8.9% ב-2024 ל-5.3% בשנה החולפת. מנכ"ל סיילספורס כתב בהתייחס לכך כי "צדקת כשאמרת שהבינה המלאכותית תהרוג משרות ברמת הכניסה. באותו הזמן, הבוגרים והמתמחים האלה בונים אותה – הם מחזקים את ה-Agentforce וה-Headless 360 בסיילספורס". I’m locked on, @DavidSacks! We’re hiring 1,000 new grads & interns right now to ride the AI exponential. You are right they said AI would kill entry-level jobs. Meanwhile these grads & interns are building it — powering Agentforce & Headless360 at Salesforce. ???? New grads: Drop… https://t.co/La6iTWGFYT — Marc Benioff (@Benioff) April 25, 2026 התפקיד המשמעותי של מרכז המו"פ המקומי מסיילספורס ישראל נמסר כי החברה מחפשת סטודנטים וסטודנטיות לתפקידי ליבה של פיתוח תוכנה וניהול מוצר. למרכז המו"פ של החברה בארץ, שממוקם בתל אביב ובפתח תקווה, יש תפקיד משמעותי בפיתוח Agentforce ו-Headless 360. הצוותים המקומיים מובילים חלקים משמעותיים מפיתוח ותפעול פלטפורמת הנתונים, שהיא ה-"דלק" שמניע את פתרון סוכני הבינה המלאכותית Agentforce. כמו כן, צוותים שיושבים בישראל אחראיים על תשתיות ענן וכלי אינגרציה מורכבים, שהם הלב של Headless 360 – פתרון שסיילספורס הכריזה עליו החודש, ומאפשר להנגיש את כל היכולות שלה דרך ממשקי API וכלים למפתחים. פלטפורמת ה-Data 360 (שנקראה עד סוף השנה שעברה Data Cloud), שמהווה חלק מהאינטגציה של הפתרון החדש עם עולמות השיווק והשירותים, נשענת על טכנולוגיות שמרכז הפיתוח הישראלי של סיילספורס אמון עליהן כבר תקופה ארוכה. הגיוסים החדשים מגיעים לאחר שבפברואר הודיעה סיילספורס על פיטורים של פחות מ-1,000 עובדים. חברת הענק מעסיקה, נכון לינואר השנה מעל 83 אלף עובדים. מדובר בגידול של 9% במצבת כוח האדם שלה לעומת תחילת 2025, אז עמד הנתון על יותר מ-76 אלף עובדים. כ-1,000 מאותם עובדים ממוקמים בישראל – רובם הגדול במרכז המו"פ המקומי שלה.

השילוב של AI בתחום ייצור השבבים הוא אחד ההיבטים המרכזיים במהפכה שהבינה המלאכותית מביאה איתה, וזה היה ברור כמעט מהרגע הראשון שבו המהפכה הזאת פרצה לחיינו. את ההוכחה המי יודע כמה לכך ניתן למצוא בשיתוף פעולה חש שעליו הכריזו גוגל וקיידנס, כשהאחרונה הכריזה על מערכת סוכן על חדש בשם ChipStack AI, שבה היא הטמיעה את הגרסה המעודכנת של ג'מיני. ChipStack AI, שירוץ בענן של גוגל קלאוד כפתרון שזמין להורדה, יביא, לפי קיידנס, את היכולת לקצר עד פי 10 את השלבים מהתכנון של שבבים חדשים ועד לקו הייצור – ובחברה מדגישים בעיקר את ההיבט של ייצור מעבדים חדשים. זאת, באמצעות יכולת לבנות במהירות סביבות ולידציה, וסביבה שתבדוק ותאתר שגיאות באופן אוטומטי. כל זה במטרה לקצר את הזמן שנדרש להפוך תכנון ראשוני לשבב שיוצא מקווי הייצור. סוכן העל החדש שמציעה קיידנס ישתמש במה שהחברה מכנה "חשיבה סוכנית" כדי להפעיל כמה סוכני AI מתחתיו, שמיועדים למטלות שונות, וכולם יריצו את כלי ה-EDA שלה, לפי הצורך. "שיתוף הפעולה שלנו עם גוגל קלאוד מהווה צעד משמעותי קדימה בהרחבת היקף המיכון של התכנון המבוסס על AI. באמצעות השילוב של ChipStack AI ג'מיני אנחנו מקדמים את הדור הבא של תכנון מבוסס סוכנים, המשלב את יכולות ההיסק של מודלי שפה גדולים עם מנועי ה-EDA שלנו, כדי להביא לקפיצת מדרגה בתפוקות ובאיכות התוצרים של לקוחותינו", אמר פול קנינגהאם, סמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבה בקיידנס.

לא בכל יום מתכנסים להם 16 גופי אכיפה והגנה בסייבר ממדינות שונות בעולם, ומנפיקים אזהרה משותפת. זה קרה בסוף השבוע, בסיומו של כנס סייבר מקצועי שנערך בגלאזגו. "שחקני איום ממשלתיים-סינים בסייבר בונים רשתות חשאיות של מכשירים שנפרצו. אלה מרכיבים רשתות נסתרות, המשמשות אותן לפעילות סייבר זדונית (התקפית)", נכתב באזהרה. את האזהרה הוציאו במשותף CISA, הסוכנות להגנת תשתיות וסייבר ו-NCSC, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר הבריטי, עם 14 ארגונים מקבילים להם מתשע מדינות. כותרת המסמך שפורסם היא "הגנה מפני רשתות סמויות של גורמים הקשורים (Nexus) לסין, של מכשירים שנפגעו", והוא נועד לסייע לארגונים בעולם להתגונן מפני גורמי איום בסייבר, דוגמת וולט Typhoon ו-Flax Typhoon, הפועלים בחסות הממדשל של בייג'ינג. אלה, נכתב, "בונים רשתות נסתרות לטובת פעילות סייבר זדונית". המסמך מפרט כיצד ההאקרים מסין בונים בוטנטים, הכוללים תשתיות רשת שנפרצו, נתבים, פיירוולים והתקני אחסון, יחד עם מכשירי IoT – כמו מצלמות רשת, הקלטות וידיאו וציוד חכם נוסף. כך, הרשתות החשאיות משמשות להסתרת זהויות ולביצוע ריגול, חדירות וגניבת נתונים. "רשתות חשאיות מורכבות לעתים קרובות ממכשירי קצה פגיעים, המחוברים לאינטרנט מדי יום, כגון נתבים ביתיים ומכשירים חכמים, אשר נפגעו", נכתב, "רשתות אלו מנוצלות בהיקף גדול כדי לתקוף באופן ממוקד ארגונים ממגזרים קריטיים ברחבי העולם, לגנוב נתונים רגישים ולשמור על גישה מתמשכת אצל הקורבנות". "בשנים האחרונות, ראינו שינוי מכוון בקבוצות סייבר שבסיסן בסין, המשתמשות ברשתות אלו כדי להסתיר את פעילותן הזדונית בניסיון להימנע מנשיאה באחריות", נמסר מ-NCSC. לפי הארגון הבריטי, "רשתות חשאיות המשמשות גורמים הקשורים לסין נוצרות ומתוחזקות, באופן חיצוני, על ידי חברות אבטחת מידע סיניות". לדברי ניק אנדרסן, המנהל בפועל של CISA, "שחקני האיום הללו משתמשים באופן אסטרטגי ברשתות חשאיות רבות, הן מתפתחות בהיקף רחב לפעילות סייבר זדונית". ההנחיה ממליצה לארגונים לזהות ולהבין את מכשירי קצה הרשת שברשותם, כמו גם את הנכסים המחוברים אליהם. עוד מומלץ לקבוע מדיניות לפעילות רשת רגילה, במיוחד עבור VPN-ים ושירותי גישה מרחוק דומים. ההמלצה גם קוראת לבנות יכולות לאיסוף ולאחסון לוגים. זאת, כדי לתמוך במאמצי זיהוי ותגובה, לצד יישום אימות רב-שלבי, MFA – לשיפור האבטחה של חיבורים מרוחקים. סוכנויות נוספות החתומות על מסמך האזהרה הן: ה-FBI, DC3 – מרכז פשעי הסייבר במשרד המלחמה בארה"ב, NSA – הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, ACSC – מרכז אבטחת הסייבר האוסטרלי, המרכז הקנדי לאבטחת סייבר, BfV – המשרד הפדרלי הגרמני להגנת החוקה, BND – שירות הביון הפדרלי של גרמניה, BSI – המשרד הפדרלי לאבטחת מידע בגרמניה, NCO – משרד אבטחת הסייבר הלאומי של יפן, AIVD – שירות הביון והביטחון הכללי של הולנד, MIVD – שירות המודיעין והביטחון של הולנד, NCSC-NZ – המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בניו זילנד, CCN – המרכז הקריפטולוגי הלאומי של ספרד, ו- NCSC-SE– המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של שוודיה.

ארגונים רבים מתלבטים כיצד לשלב בינה מלאכותית באופן שישנה את העבודה לחלוטין. בעמיתים‑טק – הזרוע הטכנולוגית של עמיתים – כבר עשו את המהפך. באמצעות פלטפורמת Botica AI הצליח הארגון לבצע קפיצה תפעולית משמעותית, תוך שמירה קפדנית על אבטחת מידע וניהול מידע רגיש של מאות אלפי לקוחות, בדרך למתן שירות יעיל. עמיתים, המאגד את איחוד התפעול של שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, מעניק שירות ליותר מ‑240 אלף גמלאים וכ‑45 אלף מבוטחים פעילים. הוא מנהל נכסים בהיקף של כ‑400 מיליארד שקלים – מה שהופך אותו לאחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל ולאתגר מעניין במיוחד. הצעד הראשון: מודל AI מקומי ומאובטח "לפני כשנתיים ביקשנו לבדוק איך AI יכול לקדם אותנו תפעולית", מספר צחי ניר, מנכ"ל עמיתים‑טק. "לא הייתה מדיניות עבודה מול מודלים חיצוניים, ולכן יחד עם Botica הקמנו מודל LLM מקומי וייעודי – כזה שמאפשר עבודה מאובטחת עם מידע רגיש, שהוא כלי קריטי אצלנו". מדובר במערכת AI Transformation, המקבילה המודרנית לטרנספורמציה דיגיטלית, שעוסקת ביכולת של הארגון להבין, להטמיע, ולמנף בינה מלאכותית לשיפור ביצועים, חדשנות, וחוויית לקוח. "תהליך טרנספורמציית AI, שבמסגרתו הארגון בוחר פלטפורמת AI ובוחן יישומים רלוונטיים, היא קריטית. מציאת מערכת שעונה על הצרכים היא החלק הראשון, ובהמשך עושה הארגון תהליכי אבטחת מידע והתאמה של המערכת למערכות הארגון", אומר גיא שקולניק, מנכ"ל וובטק (Webtech), יצרנית Botica. "בחירת המערכת היא רק ההתחלה", אומר שקולניק, "האתגר האמיתי הוא להבין את הצרכים של כל ארגון ולבנות איתו תשתית מאובטחת ומתמשכת לשימוש ב‑AI". לדבריו, במקרה של עמיתים האתגר היה גדול במיוחד בשל כמות המידע הרגיש והרגולציה המחמירה שחלה עליו. הפתרון שמצאו שם, כלל בניית כלים ייעודיים להסרת מידע מזהה, אנונימיזציה ואבטחת מידע פיננסי. שינוי תפעולי: פחות זמן שיחה, פחות עומס, יותר דיוק ברבעון הראשון של 2026 יושמו בעמיתים שני פתרונות מרכזיים שהביאו לשיפור משמעותי במדדים התפעוליים. הראשון הוא כלי מבוסס AI בתוך מערכת התוכן של הארגון, המאפשר לנציגי השירות להבין שאלות בשפה חופשית ולקבל מענה מהיר ומדויק. "זה קיצר מהותית את זמני השיחה וייעל את העבודה", אומר ניר. הפתרון השני הוא מערכת לסיווג וניתוח דוא"ל נכנס: המיילים מקוטלגים, עוברים עיבוד מסמכים ומאונדקסים אוטומטית לארכיון. "מדובר בחיסכון תפעולי עצום – עבודה שבעבר דרשה כוח אדם רב נעשית היום כמעט בלחיצת כפתור", הוא מסביר. יישומים ל‑2026 – AI גם במוקד הטלפוני ובתהליכי משיכת כספים בשנה הנוכחית צפויים להרחיב בעמיתים את השימוש ב‑AI גם לתחומים נוספים באמצעות Botica. בין התוכניות: ניתוח ותמלול אוטומטי של שיחות מוקד, כולל סיכום שלהן, זיהוי סנטימנט הלקוח ושמירה אוטומטית של המידע במערכת ה‑CRM. מערכת אימות מסמכים למשיכת כספים – סריקה, בדיקה ואוטומציה מלאה עד העברת הכסף לעמית. "זה יהפוך את התהליכים למהירים ומדויקים יותר, ויחסוך לארגון שעות רבות", אומר ניר. שיתוף פעולה שרק ימשיך ויעמיק שיתוף הפעולה מוצלח לשני הצדדים. "וובטק סייעו לנו לבנות מדיניות ולהטמיע פתרונות בצורה חלקה", אומר ניר. "הצלחנו להתייעל משמעותית, תוך שיפור השירות ללקוחות". "בעצם, לקחנו יכולות מובנות של  Botica AI וביצענו חיבור למערכות הארגון. חשוב לדעת, שזה מוצר חזק שאפשר לבצע בו התאמות לסוגים שונים של ארגונים. זו בעצם פלטפורמה של סוכני AI שעומדת בכל תנאי הרגולציה הנדרשת, ומשולבת בתשתית קיימת, תוך מעורבות עם הלקוח העסקי שאליו הונגשה המערכת והתאמה יעילה לסביבת העבודה הטבעית שלו. היישום בעמיתים הוא דוגמה מצוינת לשילוב נכון של AI בארגון גדול ומורכב", אומר לסיום שקולניק.  

שימי דיאי (50) מונה לתפקיד מנהל אגף שירות ופרויקטים בבזק בינלאומי TECH. במסגרת תפקידו יוביל דיאי את מערך השירות הטכני, שירותי המומחה, האינטגרציה, הקמה ותפעול הפרויקטים, ויהיה אחראי על גיבוש והובלת חוויית השירות החדשה, האיכותית והמתקדמת ללקוחות החברה. דיאי מביא עמו ניסיון ניהולי וטכנולוגי של למעלה מ-30 שנה בעולמות השירות, ההנדסה, האינטגרציה והתפעול לצד הובלת פרויקטים ומהלכים מורכבים ורחבי היקף. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל הנדסה והצלחת לקוח ב-One Networks & Cyber מקבוצת וואן טכנולוגיות, שם הוביל את תחומי ההנדסה, החדשנות, השירותים המקצועיים והדליברי. קודם לכן מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים ב'בינת תקשורת מחשבים', בהם ראש חטיבת האינטגרציה והשירות, תוך ניהול מאות מומחים בכל תחומי הידע הקיימים בשוק האינטגרציה הישראלי. לפני כן היה ממייסדי קווי זהב, שם ניהל את חטיבת ההנדסה, האינטגרציה והחטיבה הבינלאומית. דיאי הוא בעל תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה בשיתוף אוניברסיטת חיפה, ותואר ראשון במינהל עסקים, תקשורת וכלכלה מהאוניברסיטה הפתוחה.

בעולם הדיגיטלי של היום, המידע הפך לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של כל ארגון. אם בעבר מערכות המידע נתפסו בעיקר כתשתית תפעולית שתומכת בפעילות העסקית, כיום הדאטה עצמה היא לב הפעילות והמקור לקבלת החלטות, לפיתוח מוצרים חדשים ולניהול קשר עם לקוחות. לכן, אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות כיום מנהלי מערכות מידע ומנהלים בכירים היא לא רק כיצד לשמור על המידע, אלא גם היכן הוא נמצא פיזית ומי שולט בו. תפיסה זו מכונה בעולם Data Sovereignty – ריבונות על מידע. המונח מתייחס לעובדה, שמידע כפוף לחוקים ולרגולציה של המדינה שבה הוא מאוחסן פיזית. ככל שהעולם הופך מחובר יותר, כך גם גוברת המודעות לכך שמיקומו אינו עניין טכני בלבד אלא סוגיה אסטרטגית בעלת השלכות עסקיות, רגולטוריות וביטחוניות. בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, יותר ויותר ארגונים בישראל מבינים את החשיבות שבשמירה על המידע שלהם בתוך גבולות המדינה. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא המצב הביטחוני באזור. במציאות שבה איומים ביטחוניים הם חלק בלתי נפרד מהסביבה האזורית, ארגונים מבינים שהשליטה בתשתיות הקריטיות שלהם חייבת להיות ברורה ומיידית. כאשר המידע מאוחסן בישראל, יש לארגון ודאות גבוהה יותר לגבי היכולת לגשת אליו, לנהל אותו ולהבטיח רציפות עסקית גם במצבי חירום. הקרבה הגיאוגרפית לתשתיות ולספקי השירות מאפשרת גם תגובה מהירה יותר לתקלות או לאירועים חריגים. "ריבונות המידע היא חלק מתפיסה רחבה יותר של ניהול מידע בעולם הדיגיטלי. ככל שהמידע הופך לנכס מרכזי בפעילות הארגונית, כך גם גוברת החשיבות של שליטה מלאה בו, החל מהאופן שבו הוא מנוהל ומאובטח ועד למיקום הפיזי שבו הוא מאוחסן" לצד השיקולים הביטחוניים, גם הרגולציה הופכת לגורם משמעותי בהחלטות הנוגעות למיקום המידע. ארגונים בתחומים כמו פיננסים, בריאות, ביטוח וגופים ציבוריים נדרשים לעמוד בדרישות מחמירות בכל הנוגע לשמירה על פרטיות המידע ועל אופן האחסון שלו. גם בעולם כולו אנו רואים מגמה ברורה של לוקליזציה של מידע, כלומר דרישה שהמידע יישמר בתחומי המדינה או באזור גיאוגרפי מוגדר, על מנת להבטיח פיקוח, שקיפות ועמידה בתקנים מחמירים של פרטיות ואבטחת מידע. בקרות אבטחה קפדניות יותר גם תחום הסייבר משחק תפקיד מרכזי בהבנה הגוברת של חשיבות מיקום המידע. מתקפות סייבר הופכות מורכבות ותכופות יותר, וארגונים מבינים כי שליטה בתשתיות שבהן מאוחסן המידע מהווה שכבת הגנה נוספת. כאשר המידע נמצא במתקני דאטה סנטר מתקדמים ומאובטחים בישראל, ניתן ליישם בקרות אבטחה קפדניות יותר, לשלוט בגישה הפיזית והלוגית למערכות, ולפעול במהירות במקרה של אירוע אבטחה. במקביל, חשוב להבין שהמגמה הזו אינה עומדת בסתירה לשימוש בענן. שירותי ענן גלובליים ממשיכים להיות מרכיב מרכזי באסטרטגיית ה-IT של ארגונים רבים. עם זאת, יותר ויותר חברות בוחרות כיום במודל היברידי, כזה שמשלב בין היתרונות של שירותי ענן בינלאומיים לבין שמירה על נתונים רגישים בתוך תשתיות מקומיות. מודל זה מאפשר לארגונים ליהנות מגמישות טכנולוגית ומיכולת חדשנות, תוך שמירה על שליטה מלאה במידע הקריטי שלהם. בסופו של דבר ריבונות המידע היא חלק מתפיסה רחבה יותר של ניהול מידע בעולם הדיגיטלי. ככל שהמידע הופך לנכס מרכזי בפעילות הארגונית, כך גם גוברת החשיבות של שליטה מלאה בו, החל מהאופן שבו הוא מנוהל ומאובטח ועד למיקום הפיזי שבו הוא מאוחסן. עבור ארגונים רבים בישראל, הבחירה לשמור את המידע בתוך גבולות המדינה היא כבר לא רק החלטה טכנולוגית, אלא החלטה עסקית ואסטרטגית שמבטיחה יציבות, ביטחון ושליטה טובה יותר באחד המשאבים החשובים ביותר של העידן הדיגיטלי.   הכותב הוא מנכ"ל מד-וואן.