קמפיין דיגיטלי חדש של קונסיסט ו-Glassix, שעלה לאוויר אתמול (ב'), בכיכובה של דמות הרשת המוכרת ברקוני, מציג באופן משעשע אך מעורר מחשבה עד כמה טכנולוגיות AI קוליות מתקדמות הפכו לאנושיות, טבעיות ומשכנעות. במרכז הסרטון עומד אביתר, חברו של ברקוני, שמגיע לרגע המרגש ביותר בחייו. לאחר מערכת יחסים שנראית מושלמת, הוא מחליט להציע נישואין לנטע - צעירה חכמה, נעימה, קשובה ומקסימה. אלא שברגע האחרון מגלה לו ברקוני את האמת: נטע כלל אינה אדם. למעשה, מדובר בסוכנת AI קולית מתקדמת, שנועדה לספק שירות ללקוחות בארגונים, באמצעות שיחות קוליות טבעיות ואנושיות. יותר ויותר סוכני AI קוליים חכמים במוקדי השירות והמכירות מאחורי הטוויסט הקומי מסתתרת מציאות טכנולוגית שכבר משנה את עולם השירות והמכירות – הדור החדש של סוכני ה-AI הקוליים מסוגל לנהל שיחות טבעיות ורציפות, להבין הקשרים מורכבים, לזהות כוונות, לספק מידע, לבצע פעולות ולהעניק שירות אישי ומדויק, בכל שעה, לכל לקוח ובקנה מידה של אלפי פניות במקביל.  יותר ויותר ארגונים בישראל ובעולם משלבים כיום סוכני AI קוליים חכמים במוקדי השירות והמכירות שלהם, משפרים משמעותית את חוויית הלקוח, מקצרים זמני המתנה ומייעלים תהליכי שירות, מכירות ותפעול.  לדברי משה אטיה, סמנכ"ל מוצרים ודיגיטל בקונסיסט: "עד לפני זמן קצר, היה קל לזהות מתי מדברים עם בוט. כיום לקוחות מנהלים שיחות שלמות עם מערכות AI מבלי להבין שמדובר במערכת ממוחשבת. רצינו לקחת את התופעה הזו לקצה ולהמחיש אותה בדרך הומוריסטית שתגרום לאנשים גם לחייך וגם לחשוב. סוכני ה-AI הקוליים והטקסטואליים שלנו כבר מספקים ערך אמיתי לארגונים בתחומי השירות, המכירות והתמיכה. מדובר בשינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מתקשרים עם לקוחותיהם".  הקמפיין עלה במקביל בערוצי הסושיאל של ברקוני, קונסיסט ו-Glassix ופונה לקהלים מעולמות הבינה המלאכותית, השירות הדיגיטלי, חוויית הלקוח, החדשנות והטכנולוגיה.  בסופו של דבר, הסרטון מעלה שאלה פשוטה: מה קורה כאשר בינה מלאכותית הופכת לאנושית כל כך, עד שקשה להבחין בינה לבין בני אדם? אם לשפוט לפי אביתר – העתיד כבר כאן.

אחרי כמה וכמה שנים שחוק הסייבר נמצא על השולחן, מליאת הכנסת אישרה אותו אמש (ב') בקריאה ראשונה. הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית הוכנה בהובלת מערך הסייבר הלאומי, ועברה ללא מתנגדים. החוק רלוונטי במיוחד בשנים האחרונות, לאור שלל איומי הסייבר על ארגונים, ובפרט על תשתיות לאומיות קריטיות, ועקב המלחמות מול איראן והמתיחות המתמשכת עימה, שבאה לידי ביטוי גם בממד הסייבר. הצעת החוק נועדה לקבוע, בפעם הראשונה בישראל, מסגרת אחידה ומחייבת להגנת סייבר בארגונים החיוניים ובספקי שירותים דיגיטליים מרכזיים, בהתאם לעקרונות ולסטנדרטים הנהוגים במדינות מתקדמות בעולם. כמו כן, היא נועדה להתמודד עם המצב הנוכחי, שבו ארגונים שונים פועלים ברמות הגנה שונות, ולקבוע סטנדרט לאומי אחיד, עם דרישות סייבר מחייבות, המבוססות על תפיסות ותקנים בינלאומיים מקובלים. העקרונות הבולטים של החוק החוק מסדיר כמה עקרונות מרכזיים להגנת הסייבר הלאומית: קביעת רף הגנה מחייב וניהול סיכונים – הגדרת דרישות הגנה ותקינה מקצועית, שיבטיחו את רציפות התפקוד של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים. חובת דיווח על מתקפת סייבר משמעותית ואפשרות למערך הסייבר לתת לארגונים הנחיות להתמודדות עם מתקפות שכאלה. מנגנון הנחיה ופיקוח מקצועי – הארגונים החיוניים יפוקחו על ידי יחידות מגזריות במשרדי הממשלה בהתאם לתחום אחריותן, תוך הנחיה מקצועית של מערך הסייבר הלאומי. העברת הצעת החוק – עשור אחרי המדינות המתקדמות ראש מערך הסייבר הלאומי, תא"ל (מיל') יוסי כראדי, אמר כי "הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות המתקדמות, שכבר הטמיעו חוקים דומים לפני כעשור. איום הסייבר מתפתח בקצב מהיר ומדינת ישראל נדרשת להבטיח שרמת ההגנה על השירותים החיוניים לאזרח תהיה אחידה, מקצועית ומבוססת על סטנדרטים מתקדמים. החוק יחזק את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומי הסייבר של היום ושל המחר. מדובר בצעד משמעותי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון אזרחי ישראל". הצעת החוק היא תוצר של עבודת מטה ושיח ממושך שנערכו בהשתתפות מערך הסייבר, משרדי הממשלה, גופי הביטחון, גורמי מקצוע, מומחים והציבור. כעת תועבר ההצעה לדיוני ועדת החוץ והביטחון, לצורך הכנתה להצבעה בקריאות שנייה ושלישית.

גוגל (Google) ממשיכה להטיל את כל כובד המשקל שלה על ה-AI. כפי שהוכרז לאחרונה, החברה מעבירה יותר ויותר את כובד המשקל במנוע החיפוש לסוכני בינה מלאכותית, על חשבון החיפוש הרגיל. כעת מתברר שהחברה בוחנת עוד קו שיוביל למטרה הזו – וזה השימוש בחיפוש תוך כדי גלישה בדפדפן שלה, כרום (Chrome). ????At #GoogleIO last month, we announced the next era of Google Search. Here’s what to know ⬇️ 1️⃣ We’re introducing a new, intelligent Search box, marking its biggest upgrade in over 25 years. Designed to anticipate your intent, it dynamically expands and helps you formulate your… pic.twitter.com/tROc1fMlcd — Google (@Google) June 8, 2026 גוגל מציעה מזה זמן מה את האפשרות לבחור 'במצב AI' בעת שעושים חיפוש בדפדפן, כדי לעבור למצב שיחה במקום החיפוש הרגיל. אבל גוגל, כאמור, רוצה יותר בינה מלאכותית, והיא התחילה לבדוק בערוץ ה-Canary הראשוני של כרום – הערוץ בו בוחנים תכונות חדשות באופן ראשוני – מצב ה-AI הוא למעשה ברירת מחדל. זה אומר שכל חיפוש שהמשתמש מבצע מועבר למצב שיחה מבוסס בינה מלאכותית. תוצאות החיפוש הרגילות לא מוצגות, גם אם המשתמש משתמש בשורת הכתובת לבצע את החיפוש. בגרסת ה-Canary יש דגל בשם Fulfill Searchbox Queries in AI Mode, שמופעל כברירת מחדל, והתיאור שלו מסגיר את המטרה המדויקת: "מפנה מחדש את כל שאילתות תיבת החיפוש הרגילות בסרגל הכתובות ובתיבת הריאליטי לשרשורים במצב AI". הדגל הזה זמין בגרסת הכרום עבור כל מערכות ההפעלה השולחניות – כולל לינוקס ו-ChromeOS. עם זאת בגוגל מדגישים שמדובר בניסיון בלבד, ולא בטוח שזה יגיע לגרסה היציבה. עם זאת, לאור מאמצי ה-AI המתגברים של החברה, זה לא ממש יפתיע אף אחד אם זה יקרה.

משרד ההגנה של ארצות הברית פרסם באחרונה את העדכון השנתי שלו לרשימת 1260H, המונה כעת 188 ישויות עסקיות אשר לטענת הממשל האמריקני תומכות באסטרטגיית השילוב האזרחי-צבאי של סין. ספציפית, העדכון הנוכחי הוסיף לרשימה השחורה כמה מענקיות הטכנולוגיה והתעשייה הגדולות בעולם, שמוצאן מסין, בהן עליבאבא, באידו, יצרנית הרכבים החשמליים BYD וחברת הרובוטיקה Unitree. משמעות המהלך היא קביעה אמריקנית שחברות אלו למעשה פועלות לסיוע לצבא סין. המהלך מהווה הסלמה נוספת במאבק הגיאופוליטי, והוא מתרחש פחות מחודש לאחר פגישת פסגה בבייג'ינג בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג, שבה ניסו השניים לשמור על הפסקת אש שברירית במלחמת הסחר. הימצאות ברשימה אינה גוררת סנקציות כלכליות וחרמות באופן אוטומטי, אך ההשלכות המעשיות של הכנסת עבור הענקיות הסיניות לרשימה בכל זאת חמורות ומרחיקות לכת עבורן – החל מסוף יוני 2026, ייאסר על הפנטגון לחתום על חוזים ישירים עם החברות המופיעות ברשימת 1260H, וב-2027 האיסור יתרחב גם לרכישות עקיפות דרך צדדים שלישיים. מעבר לאובדן החוזים הממשלתיים, ההכרזה משמשת כתמרור אזהרה בוהק עבור השוק הפרטי כולו. כל חברה אמריקנית ששוקלת כעת התקשרות עסקית עם תאגידים אלו, תיאלץ לבצע הערכת סיכונים קפדנית לנוכח הקביעה הרשמית כי מדובר בגופים המסייעים לצבא הסיני. The Pentagon has discovered, with the breathless surprise of a man finding his keys in his own pocket, that the company selling you cloud storage, sedans, and drones might also be on a first-name basis with the People's Liberation Army. Its updated Section 1260H list now formally… pic.twitter.com/gD70OvJhms — Laurent Lequeu (@LLequeu) June 8, 2026 הסנקציות גם על  BYD – שעקפה את טסלה במכירות העולמיות תשומת לב מיוחדת מופנית לחברת BYD, שעקפה לאחרונה את טסלה במכירות העולמיות, ומתמודדת גם כך עם מכסים אמריקניים נוקשים של 100% על רכביה. בהקשר לאיום על תעשיית הרכב המערבית, מנכ"ל טסלה אילון מאסק כבר התריע בעבר כי ללא חסמי סחר, יצרניות הרכב הסיניות "פחות או יותר יהרסו את רוב חברות הרכב האחרות בעולם". ההחלטה של וושינגטון מלווה ברטוריקה תקיפה מצד גורמים רשמיים, הרואים במהלך צעד הגנתי הכרחי לביטחון המדינה. ג'ון מולנאר, יו"ר הוועדה המיוחדת של בית הנבחרים לענייני סין, הבהיר את חומרת המצב כשאמר כי הרשימה המעודכנת "היא אזהרה לעסקים אמריקניים, לכל דרגי הממשל ולעם האמריקני". הוא הוסיף והבהיר ש-"חברות סיניות אלו עובדות עם הצבא הסיני נגד האינטרסים הלאומיים שלנו". התזמון של פרסום הרשימה אינו מקרי, שכן הוא חופף לדיונים שעורך הנשיא טראמפ בשאלה האם על הממשל לרכוש מניות של חברות בינה מלאכותית אמריקניות מובילות, במטרה לבצר את כוחה של ארה"ב למול ההתקדמות הטכנולוגית הסינית המואצת. בבייג'ינג ובמשרדי התאגידים לא נשארו חייבים ודחו מכל וכל את ההאשמות. דובר מטעם שגרירות סין בוושינגטון תקף את המהלך האמריקני, הצהיר כי ארצו מתנגדת בתוקף ליצירת רשימות מפלות, וטען: "ארה"ב צריכה להפסיק את הפרקטיקה השגויה שלה וליצור סביבה הוגנת, צודקת ולא מפלה עבור חברות סיניות". במקביל, החברות עצמן יצאו למתקפת הסברה, ואף איימו בצעדים משפטיים. כך למשל, תאגיד עליבאבא פרסם הודעה לפיה אין כל הגיון להכללתו ברשימה, והדגיש: "עליבאבא אינה חברה צבאית סינית ואינה חלק משום אסטרטגיה של שילוב אזרחי-צבאי. אנו ננקוט בכל האמצעים המשפטיים הזמינים נגד ניסיונות להציג את החברה שלנו באור כוזב". גם חברת באידו הגיבה בחריפות, ובהצהרה שמסרה לסוכנות הידיעות רויטרס ציינה כי הרעיון שהיא חברה צבאית הינו "חסר בסיס לחלוטין", תוך הבטחה לנצל את כל האפיקים האפשריים כדי להסיר את שמה מהרשימה השחורה האמורה. חברת הביוטק WuXi AppTec מחתה אף היא על הסיווג, הגדירה אותו כ"שגוי" והתחייבה לפעול באופן מיידי כדי לתקן את המעוות.

"בינה מלאכותית משנה כל ארגון, ונוגעת בכל תעשייה ומגזר. היא רלוונטית לכולם, ואין ארגון שיכול להרשות לעצמו להתעלם ממנה. הגענו לשלב הבא בעולם הבינה המלאכותית – זו הסוכנית. בעולם זה נמצא הארגון הסוכני, בו פועלים סוכני AI לצד העובדים והעובדות בני אנוש. על מנת שהמהלך הלא פשוט הזה יצליח, ארגונים נדרשים לנראות: הבנה ומיפוי של כלל הסוכנים בארגון ומה הם עושים. זאת, לצד הקשרים (קונטקסט), שמשפרים את יכולת הסוכן לפעול עם הדאטה הארגונית. כעת הגענו לשלב הבא, של הסרת החיכוך שנותר – כדי להקל על הסוכנים להגיע עמוק יותר ללוגיקה העסקית ולפעול במהירות ויעילות", כך אמר איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית של סיילספורס ישראל. מרגלית פתח את כנס Agentforce World Tour Tel Aviv, שהתקיים היום (ג') באקספו תל אביב, בהשתתפות אלפי נציגים של לקוחות סיילספורס בישראל ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "95% מפרויקטי ה-AI הסוכנית לא עוברים את הפיילוט" "למרות כל הדיבורים", אמר מרגלית, "עדיין יש פער עצום בין פיילוטים של פרויקטי AI סוכנית בארגונים לבין ההצלחה שלהם בייצור. 95% מהם לא מצליחים לעבור לשלב הבא. הם כושלים בהפקת ערך עסקי מהארגון הסוכני. הסיבה לכך היא שארגונים רבים מביטים על הפיילוט שעורך הארגון הסוכני כמשהו שעומד בפני עצמו. כאשר הוא עולה לייצור, צצות בעיות שונות: לפתע רואים סוכן הוזה, סוכנת טועה ועוד דברים מביכים או כאלה שמגדילים את הסיכון". הוא ציין כי "הבנו, בסיילספורס, שחסר משהו קריטי, על מנת שהסוכן יפעל באופן אמין ומדויק: ההקשר העסקי, עם הנחיות לגבי מהי מדיניות הארגון, מה אסור ומה מותר לסוכן לעשות, על בסיס מאות הנחיות ונהלים שנבנו משך שנים, על גבי הפלטפורמה שלנו". כנס Agentforce World Tour Tel Aviv. צילום: אקליפס מדיה מרגלית הציג את Headless 360: "זו יכולת חדשה, שמסייעת להסיר את החיכוך שנותר, ובאופן זה מקלה על סוכני ה-AI להסתייע בלוגיקה העסקית שלנו, ולעשות זאת באופן מנוהל וניתן לבקרה". לדבריו, "במשך יותר מרבע מאה, השימוש במערכת שלנו היה עבודה בה. אלא שבעידן הארגון הסוכני, בני האדם לא לבד: אנחנו מעניקים לבני האנוש ולסוכנים יכולת שלא לגשת לדפדפן אלא לקרוא ל-API, להפעיל כלי MCP ולהריץ פקודות CLI ישירות. אנחנו ערוכים לעידן הארגון הסוכני, וחושפים עבור הארגונים יכולות מאחורי ממשק משתמש, כך שכל הפלטפורמה תהיה ניתנת לתכנות וגם נגישה מכל מקום". Salesforce Headless 360, אמר "מביאה לחשיפת היכולות שהסוכנים זקוקים להן. כך בני אנוש וסוכנים יכולים לבנות ולפעול יחד – החל מייעול התהליכים, עבור בתמיכה בלקוחות ועד לזרימות עבודה שמסייעות לצוותי מכירות לסגור עסקאות". "משטח העבודה משתנה – הפלטפורמה לא" מרגלית אמר ש-"בני האדם והסוכנים נדרשים לאותו הדבר: לנתונים, לזרימות עבודה ולשכבת האמון. משטח העבודה משתנה – הפלטפורמה לא". "עשרות ארגונים בישראל כבר הטמיעו יכולות בינה מלאכותית סוכנית, וב-2027 הנתון יעמוד על מאות", הוסיף. לסיום הוא ציין את התרומה לקהילה של סיילספורס, כבר שנים, במודל 1-1-1, שבמסגרתו היא מקדישה 1% מזמן העובדים, 1% מההון העצמי ו-1% מהמוצרים שלה למטרות חברתיות.

סטיבן לוי, אחד מעיתונאי וסופרי הטכנולוגיה הכי ותיקים בסביבה וכתב קבוע של WIRED, טוען שבדצמבר האחרון התרחשה מהפכה: מודל Opus 4.6 של אנת'רופיק (החברה שמאחורי קלוד), שיצא אז לשוק ונועד בעיקר לשפר את היכולות של קלוד קוד, הפך אנשים למכורים אליו. המודל שוחרר קצת לפני תקופת החגים הנוצריים, ומקודדים ואנשים טכנולוגיה רבים, לפי לוי, בילו את חופשת חג המולד שלהם לא עם משפחותיהם – אלא מול המסך, עם קלוד. רבים מהם הפכו למכורים ליכולות שלו – או, כמו שלוי מכנה זאת, "קלוד-הוליקים". למה זה קרה? הסיבה היא שעם המודל הזה נוצר OpenClaw, שיצר, מעשית, את היכולת של סוכנים אוטונומיים – כלומר, כלי בינה מלאכותית עצמאיים שיכולים לבצע אינטראקציות עם קבצים מקומיים ויישומים, לעבד מידע באופן עצמאי ללא הנחיה או פרומפט ש-"יפעיל" אותם ולהפעיל סוכני משנה משלהם. סף חדש נחצה, וחצי שנה אחר כך – כולם מדברים רק על זה, ועל המהפכה שסוכנים אוטונומיים מחוללים ויחוללו בארגונים. היוצר של OpenClaw, פיטר סטיינברגר, זכה השבוע לתשואות כשעלה לבימת ועידת המפתחים של מיקרוסופט, Build, וגם גוגל לא מפגרת מאחור עם ההצגה של Spark – סוכן אוטונומי מפחיד ביכולותיו. דיוויד פירס, אחד הכתבים של The Verge, תיאר תוצר של Spark כ-"מבהיל" מבחינת רמת התפירה וההתאמה האישית, כיוון שהוא המחיש לו מחדש אילו כמויות אדירות של מידע פרטי גוגל יודעת עליו – כולל פרטים שמעולם לא שיתף עם החברה. אבל זה נושא לטור אחר. כך שכולם נמצאים כיום במשחק של סוכנים אוטונומיים שיכולים להתממשק ולרוץ על מערכות מידע ארגוניות, ולבצע דה פקטו מגוון משימות בעלות מאפיינים חוזרים, במקום עובדים אנושיים. מה זה אומר עבורכם? שוחחנו עם כמה מומחים לעניין. עבודה בסיכון הדס אדמון, מנהלת מוצר שירותי AI בסיילספורס, אמרה לאנשים ומחשבים כי מדובר ב-"פתחו של עידן עסקי חדש. סיילספורס מגדירה אותו הארגון הסוכני (היום, ג', ציטטנו מה אומר בנושא מנהל הפעילות של החברה בישראל, איתי מרגלית). החזון הוא של מעבר מכלים פסיביים, שרק רוצים לעזור לנו לכתוב, לסכם וכו'…, לממש 'עובדים דיגיטליים' – סוכנים אוטונומיים שמנהלים תהליכים מקצה לקצה, 24/7", הסבירה אדמון. "בזמן שהסוכנים האלה מטפלים בנפח העבודה ובמשימות הסיזיפיות, האנשים שעובדים לצידם מקבלים משימות מתועדפות ומטפלים בדברים שדורשים יצירתיות, חיבור אנושי ואסטרטגיה". הדס אדמון, מנהלת מוצר שירותי AI בסיילספורס. צילום: סיילספורס ישראל היא נתנה כמה דוגמאות ליישומים כאלה בעולמות שונים, כמו סוכן בנקאי אוטומטי שיודע לתת מידע ולבצע פעולות עבור לקוחות, לפי מה שהוגדר לו ובו מראש. אם, למשל, אנסה להעביר 5,000 שקלים לחשבון אחר וזה לא הוגדר תחת ההרשאות של הסוכן הבנקאי – הוא לא יבצע את הפעולה ויעביר אותי לבנקאי אנושי, לאישור ההעברה. באופן דומה, הסוכנים יכולים, למשל, לסרוק תיקים של אנשי מכירות, לזהות עסקאות בסיכון או לקוחות שעלולים לנטוש, לשלוח מיילים מותאמים אישית לכל מקרה או לזהות עסקאות בעדיפות גבוהה, וליצור לאיש המכירות בריף (תיק תדרוך) מוכן ועדכני לפני פגישה. מתמחים? כן, העבודה שלכם בסכנה. דוגמה אחרת לקוחה מעולמות השירות: שיבוץ טכנאים – מלאכה שעד היום נעשתה בידי מוקדנים ומשלחים שזו הייתה עבודתם. "סוכנים יודעים לשבץ ולעשות אופטימיזציה לתהליכי השיבוץ (של אנשי שירות בשטח – נ"ל) מאחורי הקלעים, ולוודא שאנשים הנכונים מגיעים ללקוחות הנכונים במרחק הכי קצר. הם יכולים גם לבנות את יום העבודה, להגיב בשטח להפתעות ועוד", תיארה אדמון. "כמו כן, הם עוזרים לאנשים בשטח לבצע את העבודה". סיילספורס מציעה בנייה של סוכנים כאלה בעזרת כלי Agentforce שלה, ישירות מהקופסה, בתחומי העיסוק של חברת הענק. שאלת הכוונה גם העולם הפיננסי נערך לעידן שבו סוכנים אוטונומיים פושטים על הרשת, מצוידים בכרטיסי אשראי או בהרשאות רכש, ויכולים לבצע רכישות במקומנו – מנעלי ספורט ועד לרכש ארגוני במאות אלפי או מיליוני דולרים. הכול בהתאם למה שהגדרנו לסוכן. אייל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל, סיפר שבענקית טכנולוגיית התשלומים זיהו כבר לפני מספר שנים את המגמה ונערכו לתמוך ברכש אוטונומי של סוכנים עצמאיים. "בסוף, כל עסקת סחר מתחילה בחיפוש והמלצות והשוואת מחירים, ובסוף אתה מגיע לקליק וצריך גם לקנות. אם יש לך את כל הרבדים האלה, ברור שמתישהו זה הולך להתחבר וגם להגיע לתשלום עצמו. כבר התחילו לחשוב איך נכון לשלב את הסוכנים האלה ולתת להם גישה נכונה לעולם התשלומים", אמר. אייל פז, מנכ"ל מאסטרקארד ישראל. צילום: יח"צ "למעשה, חלק גדול מהתשלומים בעולמות האי-קומרס נעשים באמצעות טוקנים (אסימונים – מזהה חד פעמי שמייצג את מספר הכרטיס האמיתי, כדי לא לחשוף אותו בפני בית העסק; נ"ל). כשאתה משתמש בארנק של אפל או גוגל, נוצר טוקן ייחודי לך, על המכשיר שלך ועל הכרטיס שלך. התשתית כבר קיימת, ולקחו אותה לעולם סוכני הסחר, כדי להביא לשם את ההגנה – מי שיש לו את הטוקן לא יכול לגשת לספרות המקוריות של הכרטיס. מה שעושים עכשיו, וחלק מהדברים כבר הושקו, זה לשכלל את הפרוטוקול, כך שהוא יתמוך בעסקה הסוכנית", הוסיף מנכ"ל מאסטרקארד ישראל. "מה שמיוחד בעסקה סוכנית זה שאת.ה כבר לא עושה את העסקה, אלא הסוכן. לכן, היה לנו מאוד חשוב להוסיף שדה שהוא הזיהוי של הסוכן", ציין פז. "בעצם, כל בית עסק שיגיע אליו סוכן AI צריך לדעת במי מדובר. צריך שיהיה זיהוי בעסקה, כדי שבית העסק ידע האם זה מגיע, למשל, מג'מיני או מקלוד. על בסיס זה, בית העסק יוכל להחליט האם הוא עושה עסקים איתו או לא". הארגון הסוכני הוא עולם חדש לחלוטין, שמשנה כבר עכשיו את הקביעה מי הוא עובד, והגדרות של מלאכה והתמחות – במיוחד לעובדי מידע וידע. עכשיו רק נשאר לתכנן מה נעשה עם כל הזמן הפנוי כשהרובוטים ייקחו לנו את העבודה… "הפרמטר השני הוא כוונת הרכישה", אמר פז. "נניח שאני נותן הוראה לג'מיני: תחפש לי נעליים של נייק בפחות מ-100 דולר, כי זה מה שאני אוהב. אם המחיר כרגע הוא 110 דולר, אבל יורד אחרי שלוש שנים – האם עדיין יש כוונת רכישה? האם אני, כלקוח, רוצה לסגור את העסקה או לא? את הדבר הזה מאסטרקארד מנסה לכמת באמצעות הפרמטר של 'עוצמת' כוונת הרכישה". "מה שיקרה במקרה שכזה הוא שהסוכן יפנה אליך ויגיד לך: שומע? מצאתי שהנעליים שלפני שלוש שנים עלו 110 דולר במחיר של פחות מ-100 דולר. האם את.ה עדיין רוצה אותן? ואז תוכל.י להשיב אם כן או לא", הוסיף. מנכ"ל מאסטרקארד ישראל אף חוזה שבסופו של דבר, העניין יוסדר באמצעות תקנים ופרוטוקולים אחידים. ולחוששים יש לו מסר מרגיע: "העסקה תמשיך להיות אותה עסקה", אמר פז, עם יכולת הכחשה וביטול עסקה מול חברת האשראי. העובד שעונה תמיד החיבור בין סוכנים עצמאיים שמקבלים גישה לנתונים הגולמיים של הארגון לצד יכולות השיחה בשפה טבעית של מודלי השפה הגדולים מולידה כבר כיום חיבורים שלפני שנתיים נראו מדע בדיוני. כך, למשל, אומניטלקום הישראלית פיתחה פלטפורמה בשם Tokomni.AI, שבה מודלים גדולים מתאמנים ו-"לועסים" את בסיסי הנתונים הארגוניים במגוון תחומים. הם יכולים לבצע פעולות באמצעות שיחה טבעית בקול מול עובדים, לקוחות ומנהלים בארגון – תוך שהם מתווכים להם בפועל דברים כמו ניתוחי מכירות, מודיעין עסקי, רכש ולוגיסטיקה. הסוכנים מסוגלים להשתלט על כל משימה בכל מחלקה בארגון (לא רק במוקדים טלפוניים, שזה כבר מובן מאליו), ולבצע פעולות מורכבות מקצה לקצה, בתלות בהרשאות המקוריות שהוגדרו לעובד הדיגיטלי. הפלטפורמה מבצעת פעולות כגון גבייה ועדכון כרטיסי אשראי, בדיקת מצב חשבון, שינוי קונפיגורציה, התחברות ליומן הארגוני ותיאום פגישות בזמן אמת, תוך חיבור עמוק למערכות המידע הארגוניות. בניגוד לעובדים בשר ודם, הסוכנים האוטונומיים האלה זמינים 24/7, כך שמנהל מוטרד בלילה כבר לא צריך להעיר את העובד הרלוונטי משנתו – הוא יכול פשוט לבקש מהסוכן, בשפה טבעית, להוציא לו נתונים או לבצע פעולה במערכות הארגוניות. רוני שטמלר, מנכ"ל אומניטלקום. צילום: יח"צ לדברי רוני שטמלר, מנכ"ל אומניטלקום, "ההתפתחות המשמעותית ביותר בשוק ה־AI הארגוני היא המעבר ממודלים שמייצרים תשובות למערכות שמסוגלות להבין הקשר, להתחבר לדאטה הארגונית ולבצע פעולות בפועל. Voice AI הוא לא רק ממשק קולי נוח יותר. הוא הופך לשכבת הפעלה חכמה מעל מערכות הארגון – CRM ,ERP, מערכות BI, יומנים, מוקדי שירות ומאגרי ידע". "האתגר הטכנולוגי האמיתי הוא לא לגרום לסוכן לדבר, אלא לאפשר לו להבין תהליך עסקי, לשמור הקשר, לפעול בצורה מאובטחת ומבוקרת, ולהחזיר לארגון תוצאה מדידה בזמן אמת", הוסיף שטמלר. "ב־Tokomni.AI פיתחנו תשתית שמחברת בין תקשורת, AI ומידע ארגוני, כך שסוכן קולי יכול לא רק לנהל שיחה טבעית בעברית ובשפות נוספות, אלא גם לבצע משימות, להפעיל תהליכים, לעדכן מערכות ולספק תובנות כחלק אינטגרלי מהמערך התפעולי של הארגון". לא נותר אלא לסכם ולקבוע שהארגון הסוכני הוא עולם חדש לחלוטין, שמשנה כבר עכשיו את הקביעה מי הוא עובד, והגדרות של מלאכה והתמחות – במיוחד לעובדי מידע וידע. עכשיו רק נשאר לתכנן מה נעשה עם כל הזמן הפנוי כשהרובוטים ייקחו לנו את העבודה…

עם כניסתו לתפקיד, מיהר הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לפרסם את ה-Initial Rescissions of Harmful Executive Orders and Action. המהלך ביטל את הצו הנשיאותי של קודמו, הנשיא ג'ו ביידן, ועשה זאת במטרה ברורה: הסרת חסמים בירוקרטיים, חיזוק ההובלה הגלובלית של ארה"ב, וקידום תחרותיות כלכלית מול סין. עבור טראמפ, איש עסקים שרואה בחדשנות מנוע צמיחה, הבינה המלאכותית הייתה אמורה להיות הדלק שיניע את הכלכלה האמריקנית ויביא אותה לשיאים חדשים. אך כעת, נראה כי התמונה השתנתה מן הקצה אל הקצה. בעבר, החרדה הגדולה הייתה מפירוק האטום; היום, הממשל מבין שהאיום הגדול ביותר אינו מגיע מאורניום מועשר, אלא ממודל שפה עוצמתי שזולג לידיים הלא נכונות. מדובר בשינוי פרדיגמה: הבינה המלאכותית אינה עוד מוצר טכנולוגי, אלא "הגרעין החדש". כפי שלא ניתן לאפשר לכל מדינה לפתח נשק יום הדין ללא פיקוח, כך מבין טראמפ שלא ניתן לשחרר מודלי frontier ללא בקרת איכות הדוקה. התמיהה בולטת: כיצד אדם שחרת על דגלו הסרת רגולציה לטובת עסקים, פונה לפתע לפיקוח? התשובה טמונה בהבנה של טראמפ את המושג "סיכון". בעולם העסקי, טראמפ יודע שקיימים נכסים שהערך שלהם נמחק ברגע שהם יוצאים משליטה. אם בהתחלה המטרה הייתה ניצחון מהיר מול סין, הרי שההבנה הנוכחית היא שסין לא תהיה הבעיה היחידה, אם מודל פרוץ יגרום לקריסת תשתיות קריטיות בארה"ב. במובנים רבים, הדינמיקה הזו מזכירה את עידן הגרעין. בעבר, החרדה הגדולה הייתה מפירוק האטום; היום, הממשל מבין שהאיום הגדול ביותר אינו מגיע מאורניום מועשר, אלא ממודל שפה עוצמתי שזולג לידיים הלא נכונות. מדובר בשינוי פרדיגמה: הבינה המלאכותית אינה עוד מוצר טכנולוגי, אלא "הגרעין החדש". כפי שלא ניתן לאפשר לכל מדינה לפתח נשק יום הדין ללא פיקוח, כך מבין טראמפ שלא ניתן לשחרר מודלי frontier ללא בקרת איכות הדוקה. מגיע לעוד ארגונים קריטיים לפני שיזלוג לידי האקרים. מיתוס של אנת'רופיק. צילום: עיבוד ממוחשב: ג'מיני. מקור: gguy, Shutterstock קלוד מיתוס טלטל את הקונספציה הזרז לשינוי היה החשיפה ליכולות של מודל Claude Mythos Preview (קלוד מיתוס) מבית אנת'רופיק (Anthropic). המודל הפגין יכולת לזהות ולנצל חולשות תוכנה עמוקות בצורה אוטונומית. ההבנה שהטכנולוגיה הזו יכולה לשמש ככלי נשק סייבר התקפי, שעלול ליפול לידי גורמים עוינים, יצרה הלם במסדרונות הממשל.  בעוד שאנת'רופיק מגבילה את המודל ל-Project Glasswing, הסכנה שמודלים כאלו ידלפו לקבוצות סייבר הפועלות מחוץ לנורמות בינלאומיות הפכה לאיום ביטחוני מהשורה הראשונה. בזירה הבינלאומית, המדיניות האמריקנית נדרשת לאזן. מדינות המערב – בהן בריטניה, קנדה, האיחוד האירופי וישראל – פועלות, בדרגות בשלות שונות, על מנת לגבש רגולציה. ישראל, למשל, מקדמת תוכנית לאומית הכוללת ארגזי חול רגולטוריים ללימוד סיכונים. ארה"ב, שביקשה בתחילה לרוץ קדימה ללא עכבות, מיישרת כעת קו עם הצורך בפיקוח. בתגובה, ממשל טראמפ בוחן הקמת מנגנון ייעודי לבחינת מודלי AI מתקדמים טרם הפצתם לציבור. משרד המסחר האמריקני הרחיב הסכמים וולונטריים עם ענקיות הטכנולוגיה – בהן גוגל דיפ-מיינד (Google DeepMind), מיקרוסופט (Microsoft), ו-אנת'רופיק, וכן ב-xAI, ו-OpenAI – לצורך הערכות טרום-הפצה. נראה כי עבור ממשל "אמריקה תחילה", השליטה בבינה המלאכותית אינה עוד רגולציה מעכבת, אלא כלי הגנה לאומי. טראמפ מבין שאם ארה"ב לא תהיה זו שמחזיקה את המושכות בטכנולוגיה המסוכנת ביותר בעולם, התחרות מול סין תהפוך לשאלה של הישרדות. המסקנה המתגבשת היא שפיקוח על מודלים בעלי עוצמה חריגה הוא תנאי הכרחי ליציבות המערכת הגלובלית – מהלך עסקי חכם של מי שמבין שאין רווח במקום שבו המערכות הלאומיות עלולות לקרוס בלחיצת כפתור אחת של אלגוריתם עוין. הכותבת היא ראש התוכנית לתואר שני במערכות תבוניות, ומומחית לבינה מלאכותית, באפקה המכללה האקדמית להנדסה בת"א

בדיוק לפני שנתיים, בכנס המפתחים WWDC 2024, הבטיחה אפל (Apple) שה-AI מגיעה למכשירים שלה עם ChatGPT בבסיס' ועם סירי (Siri) מודרנית וחדשנית כחלק מפרויקט ה-Apple Intelligence. את מה שקרה אחרי זה, כיצד אפל לא הצליחה לעמוד בהבטחות שלה, כל מי שמעט טכנולוגיה בנשמת אפו כבר מכיר, אבל אתמול זה השתנה. שתי מערכות הפעלה מאוחר יותר – שכמובן גם מציינות שני כנסי WWDC – ואפל סוף סוף הציגה את Siri AI, הסייעת החכמה החדשה שלה, כחלק מ-iOS 27. ה-Siri AI כבר לא מבוססת על ChatGPT אלא על ג'מיני (Gemini) של גוגל (Google) בשילוב עם מה שאפל פיתחה במסגרת Apple Intelligence, כשהיא בעצם אחראית בפועל לשילוב מנועי ה-AI של גוגל אל תוך מערכת ההפעלה ואל תוך שכבות הפרטיות שמגינות על המשתמשים. לפי אפל, סירי החדשה אמורה לסגור את הפער מול הצ'אטבוטים המובילים בשוק. זה אומר שהיא תהיה מסוגלת לנהל שיחות 'אנושיות' באמצעות טקסט ואודיו, להבין הקשרים אישיים, לזכור מידע שקשור למשתמש וגם לבצע פעולות מורכבות בין אפליקציות שונות על ידי הפעלה שמבוססת על פעולות כמו-סוכניות. הסוכנת גם תקבל ממשק חדש ב-iOS 27 כשהיא עוברת ל"אי הדינמי", עם חלונית קטנה שתאפשר לתת הנחיות, לבצע שאילתות וגם חיפוש – במקום אחד. כמו כן תציג אפל אפליקציית סירי בדומה למה שמציעות חברות AI אחרות לשוק המובייל. Here’s a live, real Siri AI demo. Via Mike Rockwell. pic.twitter.com/IER5XeauU8 — Neil Cybart (@neilcybart) June 8, 2026 רוב הפעילות בהיבט של עיבוד המידע אמורה להתרחש בטלפון. אך כפי שכבר כתבנו כאן באנשים ומחשבים, חלק מהשאילתות יוזרמו לענן תוך שמירה על פרטיות והצפנה מקצה לקצה והבטחה מצד אפל שהנתונים לא יישמרו בענן מעבר לצורך ביצוע השאילתה. אבל זה לא יהיה בענן של אפל, כזכור, אלא בענן של גוגל, עם הרצה על מעבדי Blackwell B200 של אנבידיה (Nvidia), אשר הציעה לאפל את מנגנון האבטחה שאמור להבטיח זאת. סירי תהיה ממוקמת, כמובן, במרכז חוויית ה-AI שאפל רוצה להקנות למשתמשים במכשיריה. ולמרות ההתמקדות ב-iOS 27 זה אמור לבוא לידי ביטוי בכל מערכות ההפעלה שלה. אפל למעשה הכריזה כי היא מתכוונת, כאמור, להרחיב את היכולות של Apple Intelligence בכל מקום ובכל מערכת הפעלה. Apple Intelligence: לא רק ב-iOS 27 כל זה יוסיף יכולות כתיבה חכמות, יכולות חכמות להשתמש בקיצורי דרך בעבודה על ידי שימוש בשפה טבעית בטקסט ובאודיו, לבצע ניהול אוטומטי של כרטיסיות דפדפן Safari, לדוגמה, להכין סיכומים, ולהשתמש בשיפורים שונים שהחברה שילבה במערכות הבית החכם שלה. באפל מבהירים שבמקום להשתמש באפליקציות, היא רוצה שבכל אפליקציה ובכל פעולה כמעט ה-AI תשולב כחלק מהעבודה, או לפחות תהיה במרחק נגיעה קלה על המסך. הדבר יבוא לידי ביטוי, למשל, בגרסה החדשה של macOS, מערכת ההפעלה למחשבים של אפל, שזכתה לשם Golden Gate – וכבר זמינה להורדה למפתחים. Apple Intelligence שולב בממשק של המערכת וגם ב-Spotlight – מנגנון החיפוש של אפל לביצוע חיפושים מקומיים וחיצוניים כאחד, שיהיו יותר דומים לשיחות מאשר לתוצאות חיפוש. כמו כן מבטיחה החברה שיפור ביצועים כללי במחשבים המבוססים על מעבדיה. ולמעשה מחשבים המבוססים על המעבדים של אינטל (Intel) כבר לא יוכלו להריץ מהיום והלאה את הגרסאות החדשות של macOS. The next generation of Apple Intelligence powers an entirely new Siri: making the apps and experiences you rely on across iPhone, iPad, Mac, and Apple Vision Pro more personal and helpful than ever. pic.twitter.com/aXiDIkqAKn — Tim Cook (@tim_cook) June 8, 2026 מעבר ל-Siri AI, שתפסה את מירב תשומת הלב, מציעה iOS 27 שורה של חידושים ושדרוגים. ה-AI, גם אם לא נאמר ישירות, נמצאת מאחור. מדובר ביכולות חדשות באפליקציית המצלמה, בשיפורים באפליקציית התמונות עם יכולות להגדיל תמונות באופן חכם ולמחוק עצמים מתמונות, בין השאר, ניהול סיסמאות שאמור להיות חכם יותר, ומסע שיפורים כמעט לכל האורך של האפליקציות השונות שמציעה אפל במכשירים שלה. יש גם תכונות בטיחות ילדים חדשות, בדמות מערכת בקרת הורים מעודכנת שמאפשרת סינון תכנים, שקיפות מוגברת לגבי זמן השימוש והרשאות חדשות שניתן לבחור בדפדפן. וזאת במטרה לאפשר להורים, כך לפי אפל, שליטה טובה יותר בתכנים שהילדים נחשפים אליהם. כעת תשומת הלב עוברת לחידוש הבא, שאפל אמורה להציג בספטמבר הקרוב, עם השקת הדור החדש של טלפוניה – ה-iPhone Fold – שיהיה ה-iPhone המתקפל הראשון של החברה. ומערכת ההפעלה החדשה iOS 27 כבר מראה שהיא מוכנה להשקה הזו. חוקרים זריזים כבר מצאו במערכת עדויות לכך שהיא אמורה לבצע התאמות דינמיות לממשקים, וגם שמוגדרים בה גדלים אוטומטיים המתאימים לתצוגה המשוערת של ה-iPhone החדש. כמו כן נמצאו מחרוזות שונות שמצביעות על תמיכה בעבודה עם מכשיר שנפתח ונסגר, עם תצוגה שעוברת מפנים החוצה ובחזרה, וגם בעבודה בזוויות שונות.