אחד הדברים שאי אפשר לבצע כיום באמצעות שעונים חכמים, טבעות חכמות או כל רכיב לביש חכם אחר הוא בדיקת סוכר בדם. כתוצאה מזה, חלק גדול מחולי הסוכרת, אם לא רובם, ממשיכים לדקור את האצבע שלהם כמה פעמים ביום במטרה לבדוק את רמת הסוכר בגופם. אבל, קבוצה של חוקרים ומהנדסים מאוניברסיטת קליפורניה טוענת שהיא הצליחה למצוא את הדרך להשתמש בטבעת חכמה כדי לספק פתרון מיוחל: בדיקת סוכר בדם שאיננה חודרנית. התוצאות של הבדיקה – כמו של כל מדידה שמבצעים בטבעת חכמה – נשלחות לאפליקציה בטלפון. להבדיל מהחיישנים שמשולבים כיום בטבעות חכמות, כמו גם ברצועות של שעונים חכמים, שיודעים לעקוב אחרי סממנים ביו-פיזיים, הטבעת שהציגו החוקרים יודעת לעקוב אחרי סממנים ביו-כימיים, כולל רמת הסוכר. ואיך היא קובעת מהי אותה רמה? על ידי ניתוח הזיעה. הגוף לא צריך "להתאמץ לייצר זיעה" לצורך הבדיקה הטבעת נחשפה במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications. במאמר מסופר שהטבעת מבצעת ניטור רציף אחרי גלוקוז, קטונים, ויטמין C, חומצת שתן, לקטט וריכוזי אלכוהול. הגוף לא צריך "להתאמץ לייצר זיעה" שתספיק למדידה, כי החיישנים משתמשים במפל לחץ ללא כאבים, שאינו מורגש, כדי למשוך זיעה מהעור. או אז הם מנתחים שוב ושוב את הזיעה לצורך כיול ויצירת ערכי ריכוז. "היכולת של הטבעת לעקוב אחרי גלוקוז וקטונים באופן רציף יכול להועיל רבות למינון אינסולין מטבי לניהול סוכרת", אמר אחד החוקרים, ג'וזף וואנג מבית הספר להנדסה על שם ג'ייקובס באוניברסיטת קליפורניה. לטענת החוקרים, במהלך בדיקות עם אנשים בריאים וחולי סוכרת מסוג 1, מדידות הגלוקוז של הטבעת החכמה תאמו את הקריאות ממוני גלוקוז רציפים מסחריים. אותו הדבר קרה גם כאשר נתוני הקטונים הושוו למדדי דם מסחריים. הטבעת אמנם לא יכולה להיות בינתיים באמת מסחרית – גם כי היא קצת עבה מדי, אבל יותר מפני שהיא מחזיקה מעמד רק 12 שעות בין טעינה לטעינה. זאת לעומת הטבעות הקיימות (ונטולות היכולת לבצע את הבדיקות) – והלא רבות מדי בשוק, שמציעות ימים של עבודה.

בזק בינלאומי הודיעה היום (ד') על מיזוג בין החברות קלאודוג'ו (Cloudojo) וקלאוד-אדג' (Cloudedge) במטרה להקים גוף טכנולוגי מאוחד.  המהלך נועד לאפשר לחברה לספק פתרונות ענן, דאטה ובינה מלאכותית מקצה לקצה, תוך התאמה לשינויים בשוק ה-IT, הדורש ספקיות בעלות סל שירותים רחב. קלאודוג'ו מתמחה בפתרונות ענן מבוססי AWS, בטרנספורמציה דיגיטלית ובפיתוחים בתחומי הבינה המלאכותית עבור חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים, בעוד שקלאוד-אדג' מספקת פתרונות אבטחת מידע בטכנולוגיית אפס-אמון (Zero Trust) ושירותי SOC מנוהל, תוך התמקדות בארגונים גדולים במגזרי הממשלה והפיננסים. "המהלך נועד לייצר מנועי צמיחה חדשים" מנכ"ל בזק בינלאומי, מני ברוך, התייחס להשלכות המהלך על הפעילות העסקית: "המהלך נועד לייצר מנועי צמיחה חדשים, הן באמצעות הרחבת הפעילות אצל לקוחות קיימים והן באמצעות חדירה ללקוחות ולשווקים חדשים, ויאפשר לנו להציע הצעת ערך רחבה יותר ולהמשיך לצמוח בשנים הקרובות". הוא הוסיף כי "לקוחות מחפשים שותף אסטרטגי שמסוגל לספק מעטפת רחבה של שירותים, והיצרנים וספקי הענן מעדיפים לעבוד עם אינטרטורים גדולים ובעלי יכולות מגוונות. המהלך הזה יאפשר לנו להיות רלוונטיים יותר עבורם ולתפוס מקום משמעותי בשווקים המתפתחים ביותר בתחום".  איחוד הפעילויות צפוי לחזק את שיתופי הפעולה עם ספקיות הטכנולוגיה ולאפשר לחברה להציע מענה מקיף במכרזים ובפרויקטים מורכבים.

חברת מודוס (Modus), המפתחת את מחסן ההקשרים (Context Warehouse) ל-AI ארגונית, נחשפת עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר בהובלת קרן אינסייט פרטנרס (Insight Partners). בסבב השתתפה סומה קפיטל (Soma Capital), לצד יזמים ומנהלים בכירים, בהם אייל קישון, נדב אברהמי מ-וויקס (Wix) ו-Dazl, מייסדי סיירה (Cyera) ומייסדי אפסגון (Epsagon). ארגונים שמחברים מודלים למערכות השונות שלהם מגלים שגישה למקורות מידע רבים יותר אינה בהכרח משפרת את התשובות. מודל יכול לקרוא טבלאות במערכות הדאטה, בדשבורדים ב-BI, במסמכים, בטיקטים, בקוד ובשיחות עבודה, אך אינו יודע מה הן ההגדרות המקובלות בארגון, על אילו דשבורדים ולוגיקות עסקיות הצוותים מסתמכים בפועל כיום וכיצד המידע ממקורות שונים משתלב לסיפור אחד. הפער בין הגישה למידע לבין ההבנה כיצד הארגון פועל הוא הפער ההקשרי. סוכני AI שאינם יודעים איזה הקשר רלוונטי לכל פעולה מושכים מידע רחב מדי, חוזרים על שאילתות וצורכים יותר טוקנים מהנדרש. התוצאה היא תשובות איטיות ופחות אמינות, לצד עלויות גבוהות וקושי של ארגונים להרחיב את השימוש בסוכני AI לכלל הארגון. הבעיה אינה מחסור במידע, אלא עודף מידע שאינו רלוונטי לפעולה. מחסן ההקשרים של מודוס נועד להתמודד עם הבעיה הזו באמצעות למידה שיטתית של האופן שבו הארגון פועל. הפלטפורמה לומדת מהשאילתות שאנליסטים חוזרים עליהן, מהדשבורדים שעליהם צוותים מסתמכים, וכן ממסמכים, מקוד ומשיחות שבהן מתקבלות החלטות. הידע הזה מתעדכן ככל שהארגון משתנה, במקום להישען על הגדרות חד-פעמיות שמתיישנות. בכל פעולה הפלטפורמה מספקת רק את הקונטקסט הרלוונטי וכך מצמצמת עד פי 10 את הפניות המיותרות למקורות מידע ואת צריכת הטוקנים. הפלטפורמה פועלת ללא תלות בתשתית דאטה, במודל AI או בפלטפורמת אפליקציות מסוימת. היא לומדת ממטא-דאטה ומדפוסי שימוש במערכות הקיימות בארגון, עובדת עם הסוכנים שבהם הצוותים כבר משתמשים, כולל דרך MCP, בלי לדרוש מהארגון לרכז מידע עסקי רגיש בפלטפורמה נוספת. המערכת אוכפת הרשאות, סיווגים וכללי ניהול ובקרה על המידע לפני שההקשר מגיע למודל, וכך המידע הרגיש נשאר בסביבת הלקוח. הפלטפורמה של מודוס כבר נמצאת בשימוש בקרב לקוחות אנטרפרייז בתחומי השירותים הפיננסיים, הטכנולוגיה וה-SaaS, שמשתמשים בה כדי לשפר את דיוק התשובות, לחזק את הבקרה, לקצר זמני תגובה ולהפחית את עלויות ההפעלה של ה-AI בהיקפים גדולים. מודוס הוקמה ב-2026 על ידי דניאל שמעוני, מנכ"ל החברה, ותומר מסיקה, CTO, שמביאים ניסיון משלים בעולמות הדאטה, המוצר והתשתיות. שמעוני הוביל את מחלקת המוצר ב-לושה (Lusha) שם ראה שהיכולת של מערכות AI לספק ערך תלויה בהקשר העסקי שמאחורי הדאטה. מסיקה שימש Head of Architecture ב-סיירה והוביל פיתוח תשתיות לסיווג, לניהול ולאבטחה של מידע ארגוני רגיש. החברה מעסיקה 12 עובדים, כולם בישראל. שמעוני ציין עם פרסום הגיוס, כי "ארגונים כבר לא שואלים רק איך להכניס AI לעבודה, אלא איך להפעיל אותה בכל החברה בלי שהדיוק יירד, בלי שהבקרה תיפגע ובלי שהעלויות ייצאו משליטה. סוכני AI צריכים להבין איך הארגון באמת פועל ולא רק לקבל גישה למערכות נוספות. מחסן ההקשרים נועד לספק להם את ההקשר הזה ולשמור אותו עדכני". גאנש בל, דירקטור ניהול באינסייט פרטנרס ב-Insight Partners: "כל שלב משמעותי בהתפתחות התוכנה הארגונית חייב יצירת שכבת תשתית חדשה. ה-AI הופך לחלק משמעותי מהעבודה בארגונים, ולכן סוכנים ואפליקציות זקוקים לשכבת קונטקסט משותפת שעליה יוכלו להתבסס. אנחנו מאמינים ש-Modus מגדירה כאן קטגוריה חדשה, שבמרכזה מחסן ההקשרים".

הממשל האמריקני מוסיף עוד תחום טכנולוגי לחרם הייבוא לארצות הברית – והפעם מדובר ברובוטים דמויי אנוש. לטענת הממשל, הרובוטים ההומנואידיים מהווים "סיכון בלתי מתקבל על הדעת לביטחון הלאומי של המדינה". ההכרזה על החרם מתייחסת, מעבר לרובוטים דמויי האנוש, גם לרובוטים מתקדמים בעלי ארבע רגליים. לא מפתיע לגלות שרובם לא רק שמיוצרים בסין, אלא גם מתחרים במוצרים דומים שמפותחים בארצות הברית. לטענת נציבות התקשורת של ארצות הברית (ה-FCC), "השימוש ברובוטים מתוצרת חוץ עלול לאפשר לגורמים זדוניים לעקוב אחר אמריקנים, לשפר את יכולותיהם של שירותי המודיעין הזרים או להשתלט מרחוק על הרובוטים". איסור על ייבוא ציוד טכנולוגי נוסף מעבר לכך הכריזה ה-FCC שמעתה חל איסור גם על ייבוא של ממירי כוח שמיועדים לשימוש בדאטה סנטרים ובפאנלים סולאריים, בטענה שהם מהווים סיכון לכלכלת ארצות הברית. עם זאת, ניתן יהיה להמשיך לייבא דגמים שכבר אושרו על ידי הנציבות. במקרה הזה טוענים בנציבות כי "יש חששות שהשימוש בממירים מתוצרת חוץ עלול לאפשר לחברות זרות לכבות אותם, לגנוב נתונים, להקל על גישה ומעקב מרחוק על ידי גורמים ממשלתיים זרים, או להיות מנוצלים בדרך אחרת באמצעות מתקפת סייבר". סין: "סנקציות המבוססות על תירוצים חסרי בסיס" יו"ר ה-FCC, ברנדן קאר, אמר כי הסוכנות עושה את חלקה "כדי לאבטח את שרשראות האספקה הקריטיות של אמריקה". שגרירות סין בוושינגטון מסרה בתגובה ש-"בייג'ינג מתנגדת זה מכבר לפוליטיזציה של ארצות הברית בנושאי סחר ולסנקציות המבוססות על תירוצים חסרי בסיס. ננקוט בכל האמצעים הדרושים בתגובה לכל צעד שיפגע באינטרסים שלנו. אנחנו קוראים לארצות הברית לזנוח את הלך הרוח ההגמוני שלה, ולהפסיק להשמיץ חברות סיניות ולאיים עליהן בסנקציות. כמו כן, אנחנו קוראים לכל המדינות לעבוד יחד לפיתוח AI לטובת האנושות".  

"מתקפות הסייבר על שרשראות האספקה, הענן וה-AI הולכות ומתרחבות. ההאקרים מזהים את הפרצות הרבות שקיימות במערכות הללו ואת נקודות התורפה שלהן – ופועלים. עלינו להיערך לכך טוב יותר, וזה מה שנעשה בשלוש השנים הקרובות – באמצעים שונים, בהם הדרכה ותרגילים", כך אמר יעקב אוזוחובסקי, ראש אגף הגנה סקטוריאלית ותמ"ק (תשתיות מדינה קריטיות) במערך הסייבר הלאומי. אוזוחובסקי דיבר בכנס InfoSec 2026 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בלאגו בראשון לציון. הוא הקדיש את דבריו בעיקר לפעילות המערך במלחמה האחרונה עם איראן, אך התחיל בפיצול שהוא ביצע בחטיבת ההגנה שלו. "היא פוצלה לשתי חטיבות: מצודה, שממשיכה לטפל בהנחיית גופים חיוניים להתגוננות מפני מתקפות סייבר, ועוז, שמספקת הגנה טכנולוגית. השינוי מאפשר לנו לחזק את מערך ההנחיה לכלל המשק, להתאים את המענה שלנו לאתגרי הסייבר שיש לחברות, ובעיקר לגופים הקריטיים, ולעבות את התהליך המבצעי שלנו", אמר אוזוחובסקי. המהלך שביצע מערך הסייבר פיצל בין זרוע הרגולציה לזרוע הטכנולוגית-מבצעית שלו. הפיצול הזה מאפשר לגוף ההגנה בסייבר המרכזי של מדינת ישראל להתמחות טוב ועמוק יותר בכל אחד מתחומי הפעילות שלו. חטיבת מצודה מגדירה הנחיות וסטנדרטים של אבטחה עבור תשתיות מדינה קריטיות וכלל מגזרי המשק, בשיתוף הרגולטורים הרלוונטיים האחרים. כמו כן, היא מגבשת מדריכי אבטחה ובודקת את חוסן הסייבר של הארגונים המונחים על ידה. חטיבת עוז מפתחת תשתיות הגנה לאומיות ומבצעת פרויקטים טכנולוגיים רוחביים להגנת המשק, כדוגמת פרויקט "כיפת ברזל לסייבר". כמו כן, היא מנתחת ומסכלת איומים בזמן אמת ומספקת מעטפת טכנולוגית ל-CERT הלאומי ולצוותי התגובה לאירועים. ניתוח הפעילות של מער הסייבר במלחמה הפיצול בין החטיבות, שבוצע ב-2024, סייע למערך הסייבר הלאומי להתמודד עם הפן הקיברנטי של המערכה האחרונה בין ישראל וארצות הברית לאיראן. "לקראת שאגת הארי", ציין אוזוחובסקי, "נערכנו לפעילות ולתגובות. לפני המלחמה ובמהלכה, וגם אחריה, עסקנו ואנחנו ממשיכים לעסוק בקמפייני ההשפעה-תודעה של האיראנים ושאר האויבים, הגנה על תשתיות לאומיות קריטיות והגנה מפני מתקפות סייבר אקטיביות, לרבות מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) מורחבות. טיפלנו בגופים ממגזרים שונים ושמנו דגש גם על הגנה על מצלמות אבטחה חשופות ברחוב". יש לציין שהתוקפים האיראניים שמים גם הם דגש על המצלמות הללו, כפי שחשפה צ'ק פוינט עוד במלחמה הקודמת, עם כלביא. עוד אמר אוזוחובסקי כי "עלינו למצב כוננות ב', מימשו את תפיסת 'כיפת ברזל לסייבר' והוצאנו 'החוצה' את כל הכלים ההגנתיים שלנו, אספנו מודיעין ייעודי, ניתחנו משטחי תקיפה ושימוש ביכולות מדינתיות, העברנו התרעות, ביצענו חקירות וערכנו מבדקי חוסן". "בסך הכול", אמר, "טיפלנו בכ-300 אירועים במשק, לרבות כ-70 גופים שחוו מתקפות סייבר אקטיביות, בהם 18 אתרים שהושחתו, ומעל 1,000 קמפייני השפעה-תודעה. קיבלנו במהלך המלחמה יותר מ-4,000 פניות למוקד שלנו, שמספרו 119. בסופו של דבר, לא ראינו תקיפה משמעותית על גופים חיוניים ותשתיות קריטיות". מהן התובנות מהמלחמה? אוזוחובסקי שיתף את שומעיו בכמה תובנות של מערך הסייבר מהמלחמה: "ארגונים שלא היו מודעים לאיומים ולא התגוננו בהתאם – המידע שלהם נמחק; ההאקרים ניצלו ככלי תקיפה ראשונים חולשות ידועות ומוכרות; הפישינג ימשיך להיות אחד מסוגי התקיפה בסייבר הדומיננטיים, והקמפיינים האלה יהפכו למתוחכמים יותר. זה מחייב את מערך הסייבר לחזק את המערך הטכנולוגי שלו, ומחייב ארגונים להעלות את המודעות של העובדים שלהם לתחום". תובנה נוספת נוגעת ל-"צללי" המחשוב והבינה המלאכותית (IT Shadow ו-AI Shadow), שלדברי אוזוחובסקי "מחייבים אותנו למפות באופן קפדני יותר את הארגונים שזה עלול להשפיע עליהם, ולנסח שאלות מכווינות ייחודיות לנושא זה". עוד הוא ציין כי "האקרים שרוצים להעשיר את בנק המטרות שלהם ימשיכו לתקוף את התשתיות ההנדסיות ואת המערכות הגיאוגרפיות (GIS) של ארגונים". שני תחומים נוספים שלדבריו על מערך הסייבר להשתפר בהם אלה היערכות להגנה באמצעות ומפני מתקפות המבוססות על בינה מלאכותית, וכן היערכות למלחמת הסייבר הבאה, מתוך תפיסה שהרלוונטיות של הכלים הטכנולוגיים של העבר הולכת ופוחתת. כמו כן, אמר אוזוחובסקי, "על המערך לתת מענה מהיר יותר לעדכונים, משום שהזמן שבו ההאקרים מזהים חולשות יום אפס הולך ומתקצר, ולשפר את יכולות ההתאוששות, לאור הא-סימטריה בין התוקפים לנתקפים". לסיכום ציין אוזוחובסקי כי "אנחנו נערכים למלחמת הסייבר הבאה, שתהיה הרבה יותר חזקה, ממוקדת ומשוכללת. ההאקרים לגמרי שם – וגם אנחנו".

במשך שנים היה ענף ההייטק מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. הוא יצר משרות איכותיות, משך אליו את מיטב הכישרונות והשפיע הרבה מעבר לגבולות הענף עצמו. כשההיי-טק צמח, נהנו מכך גם ענפים אחרים: יותר צריכה, יותר שירותים, יותר ביקושים ויותר פעילות עסקית. אבל כשהקטר מאט, גם הקרונות שמאחוריו מרגישים זאת. "השיח הציבורי מתמקד פעמים רבות בג'וניורים, המתקשים למצוא את המשרה הראשונה שלהם. אולם מה שאנחנו רואים בשטח הוא תופעה רחבה הרבה יותר. גם עובדים מנוסים, שבעבר נחשבו למבוקשים מאוד, מוצאים את עצמם בתקופת מעבר ארוכה יותר בין תפקידים" בשבוע שעבר פורסמו נתונים, שלפיהם מספר דורשי העבודה בענף ההיי-טק הגיע לכ־16 אלף – כמעט פי שלושה לעומת התקופה שלפני 2023. במקביל, חברות מגייסות פחות, תהליכי הגיוס מתארכים, וגם עובדים מנוסים, שבעבר היו מוצאים עבודה בתוך שבועות ספורים, נותרים כיום זמן רב יותר בין תפקידים. לפי Xtras, פלטפורמה דיגיטלית ישראלית, המחברת בין עסקים לעובדים זמניים, לראשונה בחודש יוני, העובדים הצעירים כבר לא היו הקבוצה המרכזית בקרב העובדים הפעילים בפלטפורמה. מספר העובדים בני 26 ומעלה עלה על מספר העובדים הצעירים, כאשר הקבוצה הגדולה ביותר היא בני 30 ומעלה, המהווים כמעט 37% מכלל העובדים הפעילים. אין זו רק סטטיסטיקה – אלא שינוי בהרכב שוק העבודה. אם בעבר רוב העובדים שפנו למשרות זמניות היו סטודנטים או צעירים שחיפשו עבודה גמישה לצד הלימודים, כיום מאיישת את המשרות הללו אוכלוסייה שונה לחלוטין. נתון נוסף מחזק את המגמה: בחודשים האחרונים נרשמו למאגר של Xtras מאות עובדים שהגיעו מענף ההיי-טק. הם מגיעים כמעט מכל תחום – מפתחים, אנשי QA, אנשי שיווק, אנשי מכירות, מנהלי פרויקטים ובעלי מקצוע נוספים. חלקם בעלי ניסיון של שנים בודדות, ואחרים מגיעים עם קריירות ארוכות ומרשימות. רובם בני 35 עד 45. תקופת מעבר בין תפקידים – מתארכת השיח הציבורי מתמקד פעמים רבות בג'וניורים, המתקשים למצוא את המשרה הראשונה שלהם. אולם מה שאנחנו רואים בשטח הוא תופעה רחבה הרבה יותר. גם עובדים מנוסים, שבעבר נחשבו למבוקשים מאוד, מוצאים את עצמם בתקופת מעבר ארוכה יותר בין תפקידים. רובם אינם מחפשים להחליף קריירה. הם מחפשים פתרון שיאפשר להם להמשיך להתפרנס מבלי לוותר על האפשרות למצוא את המשרה הבאה. לכן רבים מהם מחפשים דווקא עבודה חלקית וגמישה – עבודה שתאפשר להם לשמור על הכנסה, ובמקביל להגיע לראיונות עבודה ולהיות זמינים להזדמנות הבאה. אנחנו רואים אותה מגמה גם בקרב סטודנטים. בעבר, סטודנטים למדעי המחשב או להנדסה שעבדו במשרות זמניות במהלך התואר היו עוזבים כמעט מיד לאחר סיום הלימודים לטובת משרת ג'וניור. כיום, יותר ויותר מהם נשארים לעבוד במשרות הללו גם חודשים לאחר סיום הלימודים, פשוט משום שהמשרה הראשונה עדיין אינה מגיעה. שוק העבודה בהיי-טק הישראלי השתנה זו אחת האינדיקציות המובהקות ביותר לשינוי שעובר שוק העבודה הישראלי. ההייטק הישראלי אינו נעלם, והוא עדיין מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. אולם שוק העבודה בענף השתנה: תקופת המעבר בין עבודות מתארכת, הכניסה לענף הפכה קשה יותר, והצורך בפתרונות תעסוקה גמישים הופך לרלוונטי גם עבור אוכלוסיות שמעולם לא נזקקו להם בעבר. אם יש מסקנה אחת שאפשר להסיק מהשנה האחרונה, הרי היא, שעבודה גמישה כבר אינה פתרון נקודתי לסטודנטים או אמצעי להשלמת הכנסה. היא הופכת לרשת הביטחון של שוק העבודה המודרני. בעולם שבו קריירות כבר אינן ליניאריות, ייתכן שזו תהיה אחת התשתיות החשובות ביותר של שוק העבודה בעשור הקרוב.   הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Xtras.  

אנקור AI הודיעה היום (ד') על גיוס של 30 מיליון דולר בסבב A, בהובלת Team8, הגראז' ופלאנבן. כמו כן, השתתםו בסבב היזמת ומשקיעת הון-הסיכון יסמין לוקץ', וכמה מוסדות פיננסיים גלובליים, שהחלו את הקשר עם החברה כלקוחות. החברה פיתחה פלטפורמה אייג'נטית לארגונים, המבוססת על טכנולוגיית כריית אינטראקציות (Interaction Mining) מוגנת בפטנט. הפלטפורמה שלה מנתחת מיליוני אינטראקציות קיימות של הארגון עם לקוחות – שיחות טלפון, צ'טים, דפי נחיתה, מיילים ונתוני CRM – בתהליכי מכירה, גבייה, שירות ותמיכה. על בסיס הניתוח, היא מזהה דפוסי עבודה שיכולים להוביל לתוצאות עסקיות טובות יותר, והופכת אותם לסוכני AI אוטונומיים או לכלי סיוע בזמן אמת לנציגים אנושיים. זאת, במטרה לסייע לארגונים להגדיל הכנסות, יעילות ושביעות רצון לקוחות. אנקור AI הוקמה ב-2022 על ידי ד"ר דביר גינזבורג, יזם ומומחה בינה מלאכותית. את הדוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטת תל אביב, בתחום למידת המכונה הגיאומטרית (Geometric Deep Learning). לפני הקמת אנקור הוא עבד במיקרוסופט כחוקר בתחום מערכות ההמלצה, הפרסונליזציה והשפה. עבודתו עסקה בזיהוי דפוסים ואותות בתוך מאגרי דאטה התנהגותיים גדולים ומורכבים – תחום פעילות דומה לזה של אנקור. החברה מעסיקה כ-50 עובדים, מתוכם 35 בישראל והיתר במשרדיה בניו יורק ובאוסטרליה, ועל לקוחותיה נמנים מעל 30 ארגונים בישראל, אוסטרליה, אירופה וארצות הברית. כספי הגיוס ישמשו להרחבת והטמעת הפלטפורמה בקרב לקוחות אנטרפרייז ברחבי העולם ובמגזרים נוספים, האצת פיתוח המוצר והגדלת הפעילות המסחרית של החברה. ד"ר גינזבורג אמר כי "כיום, רוב השימושים ב-AI ארגונית מתמקדים בהתייעלות ובצמצום עלויות. אנקור נבנתה כדי לענות על צורך אחר – לעזור לארגונים להגדיל הכנסות מתוך האינטראקציות שכבר מתקיימות עם הלקוחות שלהם. בכל ארגון קיימים הנתונים שמראים מה העובדים המצטיינים עושים אחרת, איך הם מנהלים שיחה, מזהים הזדמנויות ומובילים לתוצאות עסקיות טובות יותר. אנקור לומדת את הדפוסים האלה מהנתונים הארגוניים ומאמנת על בסיסם סוכני AI שיכולים לפעול בשיחות מכירה, גבייה, שירות ותמיכה. כך אנחנו מאפשרים לארגונים לשכפל את דפוסי העבודה של העובדים הטובים ביותר, לשפר את חוויית הלקוח ולהגדיל הכנסות".

הבוקר (ד') פורסם כי נחשפה פרשייה חמורה בשורות הצבא: ישראלי ששירת בסדיר ובמילואים ביחידה מסווגת עסק בריגול לטובת איראן. הוא נאשם בריגול ובניסיון למסירת ידיעה לתועלת האויב. הפרסום הוא עוד הוכחה לחשיפה ולדיווח הבא: איראן מפעילה רשת סייבר התקפי רחבת היקף. זו מופעלת על ידי משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC), וכוללת יחידות סייבר הפרוסות באיראן ומחוצה לה. היחידות פועלות תחת פיקוח מומחים זרים, מסין ומרוסיה, העורכים לסייבר האיראני גם הכשרות; כך דיווח אתר אל-חורה (Alhurra). רשת הטלוויזיה אל-חורה הוקמה על ידי ארה"ב בתחילת המילניום, כמשקל נגד לשידורי אל-ג'זירה (Al Jazeera) הקטארית. הרשת בגוון פרו-מערבי הפסיקה את שידוריה ב-2025, בעקבות החלטת הנשיא דונלד טראמפ להפסיק את מימונה, ומאז – פועלת כאתר חדשות. לפי אל-חורה, ששוחח עם כמה מתנגדי משטר איראניים, פיקוד הסייבר של משמרות המהפכה מפקח על כ-3,000 גדודי סייבר. אלה עוסקים בפעולות לוחמה אלקטרונית ברחבי איראן ומחוצה לה. המשימות הרגישות והמתוחכמות ביותר מבוצעות על ידי יחידות סייבר איראניות שממוקמות באירופה. הגדודים הללו מורכבים משכירי חרב רב-לאומיים, שגויסו על ידי כוח קודס, יחידת עילית של משמרות המהפכה, הממונה על פעילות ביטחונית מחוץ לגבולות המדינה. בראש כל גדוד עומד קצין ממשמרות המהפכה. המפקדים והסוכנים שתחתיו מקבלים הכשרה מתמשכת ממומחים רוסים וסינים בתפעול סייבר – התקפי והגנתי. רוב ההכשרות מתקיימות באיראן, ואחרות – ברוסיה ובסין. כמה מהקצינים הרוסים והסינים משמשים כיועצים קבועים ביחידות הסייבר. "משמרות המהפכה נסמכים במידה רבה על מוסקבה ובייג'ינג בבניית יכולות הסייבר שלהם, תוך התבססות על ניסיונם בהגנת סייבר, מבצעים התקפיים ומעקב אחר יריבים פוליטיים", צוין בכתבה. האתר ציטט מידע מ-סוכנות הידיעות הממלכתית האיראנית (IRNA), לפיו טהרן חתמה על 20 הסכמים עם חברות רוסיות בתחומי התקשורת וה-IT בדצמבר האחרון. על פי המקורות, משימת גופי הסייבר חורגת מעבר לחדירות טכניות ופעולות פריצה, והיא כוללת גם לוחמת מידע ופעולות פסיכולוגיות. "אחת ממטרות השלטון בטהרן היא לזרוע פילוג וחוסר אמון" "אחת ממטרות השלטון בטהרן היא לזרוע פילוג וחוסר אמון בקרב מתנגדי השלטון האיראני, להפיץ דיסאינפורמציה, לעצב את דעת הקהל ברשתות החברתיות ולהשפיע על סביבת התקשורת", אמר אסו קדרי, אנליסט כורדי ומומחה לביטחון לאומי הגולה באירופה. "יחידות הסייבר חודרות לרשתות רגישות באופן סמוי, אוספות מודיעין, מזהות פגיעויות ויוצרות הזדמנויות לחבלות עתידיות. היעדים העיקריים: בנקים, תשתיות אנרגיה, מערכות תחבורה, רשתות תקשורת, מוסדות ממשלתיים, קבלני ביטחון, מערכות הגנה אווירית ותקשורת צבאית. לוחמת סייבר זולה יותר, סמויה ופחות מסוכנת. היא מאפשרת למשטר ללחוץ על יריביו בלא עימות צבאי ישיר". "מיוני 2025, אני מצוי תחת מתקפות סייבר מתמשכות מצד קבוצות המזוהות עם משמרות המהפכה", אמר לאל-חורה אריף באג'אני, מייסד וראש מפלגת החירות של כורדיסטן באיראן. "עד כה הצלחתי לעמוד בחלק מההתקפות בעזרת יחידת פשיעה סייבר מיוחדת במדינה אירופית". ב-2022 אלוף משנה חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה – שנהרג מאוחר יותר על ידי ישראל – אמר ש-"לאיראן יש 2,000 גדודי סייבר מאורגנים ופעילים" והוסיף כי המדינה שיפרה משמעותית את יכולות הסייבר שלה מבחינת תוכן, פעילות ותשתיות. ב-2024 משרד החוץ האמריקני הציע פרסים כספיים במיליוני דולר עבור מידע על שישה בכירים איראנים הקשורים לפעילויות סייבר זדוניות. חלקם פיקחו על פעילות קבוצת הסייבר Cyber Av3ngers, שתקפה מערכות בקרה תעשייתיות ברחבי העולם. בעבר דווח כי קבוצות האקרים שונות מאיראן ערכו מסעות תקיפה מתואמים בסייבר למחיקת נתונים ולהשחתת אתרים. אלה כוונו לסוכנויות ממשלתיות, מוסדות פיננסיים ותשתיות קריטיות ברחבי המזרח התיכון. "איראן מעדיפה כלים זולים ומבצעים הניתנים להכחשה" מוחמד חניף, אנליסט פוליטי ואופוזיציונר איראני, אמר כי "הסתמכותה של טהרן על לוחמת סייבר היא חלק מדוקטרינה רחבה יותר המעדיפה כלים זולים ומבצעים הניתנים להכחשה, להפעלת לחץ על יריבים בעלי יכולות צבאיות וכלכליות גבוהות יותר. ההאקרים האיראניים נסמכים לעיתים קרובות על הנדסה חברתית במקום על יכולות טכניות מתוחכמות. המטרה היא… לפגוע באנשים המעורבים בענייני איראן ובמזרח התיכון".  לפי קלאוד-סק (CloudSEK) הסינגפורית, קבוצות הנתמכות על ידי משמרות המהפכה השיקו מתקפות סייבר שכוונו לתשתיות קריטיות בארה"ב.  האתר סיים בציטוט מומחה לפיו: "ככל שטכנולוגיות הבינה המלאכותית מתקדמות והתלות במערכות דיגיטליות מעמיקה, גוברים החששות לגבי יכולתה של טהרן לפגוע באופן ממוקד באנשים, מוסדות ותשתיות קריטיות ברחבי העולם".