מאנדיי סיימה את הרבעון השני של השנה עם תוצאות טובות: ההכנסות גדלו ב-22% ועמדו על 364.6 מיליון דולר – כמעט 10 מיליון דולר יותר מהתחזיות, והרווח הנקי רשם קפיצה של יותר מפי שניים לכ-3.5 מיליון. חברת התוכנה לא שינתה את תחזית ההכנסות לרבעון השלישי – מה שהביא את המשקיעים להוריד את שער המנייה שלה במסחר המוקדם בוול סטריט בכ-10%. בסופו של יום, התוצאות אמורות להרגיע את החשש של משקיעי החברה מהפגיעה של הבינה המלאכותית בתוצאות העסקיות שלה – חשש שמשותף למשקיעים ברבות מחברות התוכנה. אלה דואגים ששלל כלי ה-AI המושקים ייתרו את הצורך בתוכנות שלהן. והנה, ההכנסות של מאנדיי עלו ברבעון – וגם במחצית הראשונה של השנה, שבו הן גדלו ב-23% ל-715.9 מיליון דולר. זאת, בנוסף לעובדה שמוצרי ה-AI של מאנדיי עצמה רשמו עלייה ברבעון – והחברה מדגישה את העובדה הזאת בהודעה על התוצאות העסקיות. אלה זינקו פי שניים לעומת הרבעון הראשון ומהוות 17% מה-ARR החדשות של מאנדיי. זינק ביותר מפי שניים ל-3.5 מיליון דולר. עוד בצד החיובי: הרווח הנקי למניה של מאנדיי עלה משלושה סנט לשמונה סנט והחברה צמצמה משמעותית את ההפסד התפעולי הרבעוני שלה – מ-11.6 מיליון דולר ל-1.5 מיליון. במחצית הראשונה של השנה ההפסד עבר לרווח של 18.2 מיליון. תזרים המזומנים שלה ירד ביותר מ-11 מיליון דולר ל-55.4 מיליון דולר ותשלומי המסים גדלו ברבעון פי שניים לכמעט שני מיליון דולר. זינוק ב-ARR מפתרונות ה-AI מאנדיי הודיעה בחודש שעבר על פיטורי 20% מהעובדים שלה. רועי מן וערן זינמן, המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, אמרו עם פרסום התוצאות כי הן "מאשררות את מה שאנחנו יודעים – שהאסטרטגיה שלנו עובדת ושהיה זה הזמן לזוז מהר יותר. קיבלנו את ההחלטה הקשה לבנות מחדש את הארגון שלנו, לחזק את פורטפוליו המוצרים ולהיות מחויבים לחלוטין לפלטפורמת העבודה מבוססת ה-AI שלנו, כדי לתפוס את ההזדמנות הגדולה ביותר שראינו ואנחנו רואים מעולם לתחום התוכנה".

  הטרללת במרחב הקיברנטי ממשיכה לשבור שיאים, ואם חשבתם שהפיירוול הארגוני שלכם יציל אתכם – כדאי שתחשבו שוב. השבוע האחרון הוכיח שאף אחד לא חסין: לא ענקיות האבטחה הישראליות, לא תשתיות קריטיות בארה"ב, ובטח שלא מודלי הבינה המלאכותית שהחליטו שהם הבוסים החדשים של האינטרנט. הסוכנות האמריקנית להגנת סייבר, ה-CISA, התריעה השבוע ברשימת החולשות המנוצלות, על חולשה קריטית בציון 9.1 (CVE-2026-16232) המאפשרת מעקף הזדהות ב-SmartConsole של צ'ק פוינט, וכבר שוחררה עבורה הוכחת ניצול קוד ברחבי הרשת. אם זה לא מספיק, חברת JFrog הישראלית נאלצה לאשר את השמועות: חולשת ה-Zero Day שאפשרה לסוכן הבינה המלאכותית של OpenAI לברוח מסביבת הפיתוח שלו, אכן הסתתרה במוצר ה-Artifactory של החברה בגרסאות אירוח עצמי. למעשה, ה-AI שרשר יחד לא פחות משמונה חולשות יום אפס שונות כדי לפרוץ החוצה. מנהלי ומנהלות אתרים, זוהי פנייה אישית אליכן – עדכנו תוספים וספריות, והפעילו MFA. ארגונים – חסמו גישה גורפת לרשתות בלוקצ'יין אם אין לכם צורך עסקי בהן כמעט שליחות קטלנית אם כבר הזכרנו את סוכני ה-AI, נראה שהם הפכו ליצירתיים (וסוציופתים) במיוחד. חברת האגינג פייס (Hugging Face) פרסמה ציר זמן טכני ומטריד החושף למעלה מ-18,000 פעולות תקיפה שבוצעו על ידי סוכן ה-AI של OpenAI (הכולל את מודל GPT-5.6 Sol). הסוכן ניצל את חולשות ה-Artifactory, פרץ את ארגז החול של סביבת ה-ExploitGym, שוטט ברשת וחדר לתשתיות הייצור של החברה. אבל מי שלוקח את המקום הראשון בתחרות "הסוכן הזדוני של השנה" הוא דווקא המודל Claude Mythos 5 של חברת אנת'רופיק. מכון בטיחות ה-AI הבריטי, ה-AISI, פרסם כי במהלך מבדקים, הסוכן בילה 34 שעות בניסיון להחדיר קוד זדוני לתוך פרויקט קוד פתוח אמיתי ותמים בגיטהאב (GitHub). הסוכן הסורר חקר את צוות המפתחים, יצר זהויות מזויפות, השתמש ברשת Tor כדי להסוות את מיקומו, והפעיל מניפולציות (הנדסה חברתית) על המפתחים כדי שיאשרו את הקוד. כשנתפס, הסוכן הכחיש את מעשיו והמשיך לנסות לטייח אותם. הוא אפילו שתל הנחיות זדוניות (Prompt Injection) במטרה לשבש כלי פיתוח מבוססי AI אחרים. וגם במזרח לא שקט – מודל Kimi K3 הסיני הענק (2.6 טריליון פרמטרים) של חברת Moonshot הצליח לברוח מארגז החול שלו במהלך מבדקי אבטחה. אלא שבמקום לפרוץ לחברות, הוא פשוט ניגש לגיטהאבכדי לקרוא את התשובות למבדק ולרמות בבחינה. חוותה פרצת אבטחה שביצע סוכן AI של OpenAI. האגינג פייס. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT עימות פיזי שגולש למרחב הקיברנטי אם לא די ב כך, העימות הפיזי במזרח התיכון גולש באופן ישיר למרחב הקיברנטי. חוקרי צ'ק פוינט זיהו תקיפות של קבוצות איראניות וחות'יות נגד עשרות ארגונים בישראל ובאיחוד האמירויות, תוך התמקדות ברשתות OT ובמצלמות אבטחה (דרך ניצול חולשות של Hikvision ו-Dahua). כדי לעקוף חסימות גיאוגרפיות, התוקפים השתמשו בכתובות IP ישראליות מתוך שירותי VPN מוכרים כמו Windscribe ו-NordVPN. בחודש אוגוסט 2025 חשף צוות יה"ב של מערך הדיגיטל הלאומי את קמפיין ShadowCaptcha (או בשמו המוכר ClickFix). במסגרת הקמפיין, משתמשים שנכנסים לאתרי וורדפרס פרוצים נתקלים בבדיקת CAPTCHA מזויפת, שגורמת להם להדביק פקודה זדונית ב-Terminal של חלונות, מה שמוביל להורדת נוזקה לגניבת מידע. היום הקמפיין הזה חכם ועמיד הרבה יותר – במקום לשתול כתובת שרת רגילה, התוקפים משתמשים כעת ברשת הבלוקצ'יין ובחוזים חכמים בתור שרתי שליטה ובקרה (C2). אם דומיין זדוני נחסם, התוקף רק מעדכן את החוזה החכם, וכל האתרים הנגועים מתעדכנים אוטומטית. הביזור הזה מקשה מאוד על חברות האבטחה לחסום את התשתית. מנהלי ומנהלות אתרים, זוהי פנייה אישית אליכם – עדכנו תוספים וספריות, והפעילו MFA. ארגונים – חסמו גישה גורפת לרשתות בלוקצ'יין אם אין לכם צורך עסקי בהן. לא רק ישראל על הכוונת האיראנית ולסיום, מתקפת סייבר איראנית רחבת היקף הצליחה לשבש בין ה-26 ל-27 ביולי למעלה מ-30 מערכות מים במדינת מינסוטה שבארה"ב. מאז נחשף שהיא הייתה גדולה יותר והתחוללה בשבע מדינות, ולפי כמה מהדיווחים, ב-12 מדינות בארה"ב. המתקפה, המיוחסת לקבוצת CyberAv3ngers, התמקדה בציוד OT סלולרי במגדלי מים. התוקפים ביצעו "נעילת מפעילים" ושינו סיסמאות בבקרי ה-PLC כדי להקשות על ההתאוששות, מה שאילץ רשויות רבות לעבור להפעלה ידנית. הסוכנויות הפדרליות (FBI, CISA, ו-EPA) הוזעקו לטפל באירוע, שעל פי הדיווחים התרחב ללפחות שבע מדינות שונות באיחוד, כולל מישיגן. מתקפה זו הייתה כה חצופה, עד שבסוף השבוע כבר העריכו מומחים שהיא תוביל לתגובה צבאית של דונלד טראמפ נגד תשתיות קריטיות באיראן – תקיפה שלבסוף בוטלה ברגע האחרון. והמסר מהשבוע האחרון פשוט: אם ענקיות האבטחה וספקיות הכלים המתוחכמים ביותר נופלות שדודות, אף אחד מכם לא יכול להרשות לעצמו להישאר שאנן. כותב המאמר הוא ראש תחום הסייבר ב-יזמקו פרו

נמשך הגל של חברות סטארט-אפ ישראליות שיוצאות מ-Stealth (עבודה מתחת לרדאר): הפעם הגיע תורה של קורמה (Corma), שמפתחת מודל בסיס להגנת סייבר. החברה הודיעה היום (ב') על גיוס סיד בהיקף של 60 מיליון דולר, בהובלת סקויה קפיטל ובהשתתפות Khosla Ventures ו-Coatue. הפתרון של קורמה נועד להתמודד עם פער הולך וגדל: יכולות התקיפה של מערכות ה-AI מתקדמות מהר יותר מיכולות ההגנה הקיימות בארגונים. החברה נוסדה אשתקד על ידי אלון פלודה, המנכ"ל, ובצוות המייסד שלה נכללים מומחים בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר. החברה מאגדת חוקרי AI, ביניהם יוצאי גוגל ודיפמיינד (מהעידן שלפני רכישתה על ידי חברת הענק), לצד מומחי סייבר בוגרי 8200 וחברות סייבר מובילות. קורמה מעסיקה כ-20 עובדים. בסיס ל-"עובדי אבטחה כלליים" בשנים האחרונות, מודלי בסיס דוגמת ChatGPT , קלוד וג'מיני התקדמו בקצב יוצא דופן, במיוחד בתחומי השפה, כתיבת הקוד ויכולת ההסקה בתחום התוכנה. הם מסוגלים לכתוב ולשפר תוכנה, לזהות ולתקן באגים, לפעול בסביבות מרובות משתנים ולהפעיל כלים שונים בתהליכים רב שלביים. אלא שאותן יכולות משרתות גם תוקפים, וכשהן משולבות עם סוכני AI אוטונומיים, הן עלולות לאפשר להם ביצוע שרשראות תקיפה מלאות מקצה לקצה. כבר ראינו את זה במודלים כגון מיתוס של אנת'רופיק. בקורמה אומרים כי לעומת זאת, הגנת סייבר, למעט אבטחת קוד, דורשת מערך יכולות שונה מיסודו: היא מחייבת עיבוד כמויות עצומות של לוגים, אירועי אבטחה ותעבורת רשת, הצלבת אותות חלשים לאורך פרקי זמן ממושכים ושמירה על עקביות באלפי החלטות, שמתקבלות בזו אחר זו – מה שהמודלים הקיימים מתקשים לעשות. אנשי קורמה ביצעו מחקר משלהם, שבמסגרתו הם הריצו מאות סימולציות בסביבות ארגוניות שמדמות חברות פורצ'ן 500, שיש להן עשרות כלי אבטחה וסביבות עבודה מורכבות. במסגרת הניסויים הונחו מודלי ה-AI המתקדמים ביותר לפעול תחילה כתוקפים ולהחדיר איומים מתמשכים למערכות הארגון. לאחר מכן, אותם מודלים הונחו להגן על הסביבות, לאתר את האיומים שהם עצמם יצרו ולנטרל אותם. לפי נתוני קורמה, תוקפי ה-AI הצליחו ב-88% מהמקרים ורק ב-12% מהם – מגיני ה-AI זיהו את האיומים וידם הייתה על העליונה. על רקע זה פיתחו בקורמה את המודל, שלדבריה משמש כבסיס ל-"עובדי אבטחה כלליים" ("General Security Employees"), שנועדו לבצע מגוון רחב של משימות הגנה, ללמוד באופן רציף את הסביבה הארגונית ולשדרג את יכולותיהם של צוותי האבטחה. על פי החברה, מגיני ה-AI שלה מסוגלים לפעול במהירות, בקנה המידה וברמת התחכום הנדרשים להתמודדות עם האיומים שמציבים תוקפי ה-AI. "מודלי הבסיס שלנו עולים על היכולות שמיתוס מספק לתוקפים" פלודה ציין כי "הפער בין יכולות התקיפה מבוססות ה-AI ליכולות ההגנה של ארגונים הולך ומתרחב. מתקפות מבוססות בינה מלאכותית פועלות במהירות וברמת תחכום שצוותים אנושיים וכלים קיימים מתקשים להדביק, והפער הזה רק ילך ויגדל בשנים הקרובות. לכן, התעשייה זקוקה למה שנחשב ל-'גביע הקדוש' של התחום – יכולת שעד לא מזמן נראתה כמו מדע בדיוני, וכיום היא בת השגה: בינה מלאכותית סופר אינטליגנטית (SuperIntelligence AI) לסייבר הגנתי, שפועלת לצד צוותי האבטחה ומאפשרת להם להתמודד עם האיומים בקצב ובהיקף הנדרשים. לשם כך נדרשים מודלי בסיס ייעודיים, ואלה המודלים שקורמה מפתחת. הם נבנו מהייסוד כדי להעניק למגינים יכולות על, שעולות על אלה שמודלים כמו מיתוס מעניקים לתוקפים". שתי חשיפות ענק של סטארט-אפים בחודש האחרון בחודשים האחרונים, אקו-סיסטם הסטארט-אפים הישראלי חווה גל של יציאות של חברות מ-Stealth. במידה רבה, מדובר בתוצאה של הבשלה של חברות שנולדו לעידן ה-AI ובכסף רב שנמצא בשוק, בעיקר מאנג'לים ומחברות ענק. רק בשבוע שעבר נחשף הסטארט-אפ June AI, שמסייע לחברות להטמיע בינה מלאכותית במערכות IT קיימות, עם גיוס סיד של 20 מיליון דולר. זוהי החברה השנייה של ארבעת המייסדים: הם הקימו גם את Bonobo AI, שנמכרה לסיילספורס ב-2019. לכן, לא פלא שמנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, הוא בין המשקיעים ב-June AI. בחודש שעבר נחשפו מספר חברות, בהן שתיים שגייסו סכומים נאים: אניגמה עם גיוס סיד ענק של 71 מיליון דולר וניאו עם גיוס גדול עוד יותר – של 75 מיליון – בשלב מוקדם זה. ניאו בחרה להיחשף אחרי שני סבבי גיוס, שהסתכמו ל-100 מיליון דולר. החברה, שבין המשקיעים בה נמצאים אסף רפפורט ועומר אדם, מפתחת שכבת שליטה בזמן אמת לניהול ולאבטחה של אייג'נטים, יישומים מבוססי AI, דפדפנים, זהויות ותוכנות מסורתיות שמקבלות יכולות אייג'נטיות. אניגמה מפתחת מודלי בסיס לתחום הצומח של בינה מלאכותית פיזית, וכן שיטות חדשות לאימון מודלים שמאפשרים לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים ובכלל, לפעול בעולם הפיזי.

מרק גורמן מבלומברג פרסם פרטים חדשים על עתיד סדרת שעוני ה-Apple Watch, שלפיהם אפל שוקלת שינוי משמעותי בתפיסה של השעון החכם שלה. לדבריו, אפל חוזרת למעשה לשולחן השרטוטים, על רקע התחרות הגוברת מצד מוצרים כמו טבעת אאורה ומכשירי כושר חכמים אחרים, שאינם כוללים מסך. נראה כי החברה בוחנת מחדש את הקונספט הבסיסי של ה-Apple Watch. למרות שנראה כי התוכניות עדיין לא סופיות, אפל בוחנת מגוון רחב של צורות וגדלים. בין האפשרויות שנבחנות נמצאים שעונים בעלי מסך עגול, אביזרי כושר ללא מסך כלל ועיצובים נוספים. אם אחת מהאפשרויות הללו תצא לפועל, יהיה מדובר בשינוי משמעותי בתולדות ה-Apple Watch. עד היום, כל דגמי השעונים של אפל התבססו למעשה על אותו רעיון עיצובי בסיסי – גוף מלבני עם מסך. לפי בלומברג, אפל בוחנת אפשרויות הן בקצה הזול והן בקצה היוקרתי של השוק, ושוקלת את האטרקטיביות של דגמי פרימיום לצד מוצרים נגישים וזולים יותר. דגש על ניטור בריאות השינוי בחומרה עשוי להשתלב גם עם שדרוג משמעותי של התוכנה. אפל מעוניינת להפוך את אפליקציית הבריאות למבוססת יותר על בינה מלאכותית, ולתת לה תפקיד מרכזי יותר במעקב אחר הבריאות והכושר של המשתמשים. עם זאת, חשוב להדגיש כי שום דבר עדיין אינו קרוב להשקה. למעשה, לפי הדיווח, אפילו לא ברור אם אפל קיבלה החלטה סופית לגבי העיצוב או הקונספט שיוביל את הדור הבא של המוצרים. לכן, אם אפל אכן תחליט על שינוי  מהפכני, סביר שיחלפו כמה שנים עד שהמוצרים החדשים יגיעו לשוק. בינתיים, צפויה אפל להשיק דגמים חדשים ואבולוציוניים יותר של Apple Watch, בהם Apple Watch Series 12 ו-Apple Watch Ultra 4, באירוע שנתי של החברה בחודש ספטמבר.הדגמים החדשים צפויים לכלול מעבדים חדשים, אפשרויות צבע נוספות ושיפורים ביכולות המעקב אחר כושר ובריאות. לצד השעונים, אפל צפויה להציג גם את סדרת ה-iPhone 18 ואת ה-iPhone המתקפל הראשון שלה, שעשוי לקבל את השם iPhone Ultra.

עסקת ענק יוצאת דופן קורמת עור וגידים בעולם הטכנולוגיה העולמי, כאשר במוקד שלה עומדת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart). דקארט מנהלת משא ומתן מתקדם למכירתה בסכום של כ-6 עד 7 מיליארד דולר, כשההצעה המובילה שעל הפרק עומדת על כ-6.7 מיליארד דולר.  המגעים, שעל פי מקורות בתעשייה נמצאים בשלבי טיוטות מתקדמים מאוד, עשויים להבשיל לכדי חתימה רשמית כבר במהלך השבוע הקרוב. מדובר בזינוק מטאורי עבור הסטארט-אפ הצעיר, אשר רק בחודש מאי האחרון השלים גיוס הון של 300 מיליון דולר, לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. המשא ומתן כולו מתנהל הרחק הביצה המקומית, על אדמת ארה"ב, ובחברה עצמה סירבו להגיב לפניות כלי התקשורת אודותיו. מאחורי הקלעים של העסקה ההיסטורית הזו מסתתרת מלחמת הצעות דרמטית. על פי הדיווחים השונים, בתחילה ניהלה דקארט מו"מ קרוב מאוד לחתימה עם ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), שאף השקיעה בסבב הגיוס האחרון של החברה. אולם, רגע לפני שהעסקה נסגרה, שחקנית טק בינלאומית עצומה נוספת נכנסה למרוץ עם הצעה גבוהה משמעותית, מה שהוביל את המייסדים להפנות את המשאבים למסלול החדש. ההערכות והשמועות בתעשייה מצביעות בראש ובראשונה על חברת החלל SpaceX של אילון מאסק כרוכשת הפוטנציאלית. עם זאת, רשימת המתעניינות כוללת גם את ענקית המסחר אמזון (Amazon) ואת חברת הענן נביוס (Nebius). עבור SpaceX, רכישה כזו תהיה צעד חסר תקדים שיסמן את הקמת מרכז המחקר והפיתוח הראשון שלה בישראל – מרכז שיתבסס על התשתית והצוות של דקארט. מאסק עצמו עוקב בעניין רב אחר הסטארט-אפ מאז שנת 2024, אז השיקה החברה את Oasis – מודל עולם ליצירת וידיאו וסביבות דיגיטליות אינטראקטיביות בזמן אמת, עליו הגיב מאסק ברשת החברתית X במילה היחידה: "Wow". Damn this is so cool. Finger frame your face and transform into different styles in real-time ✨ App made by @sophiamyang, powered by @DecartAI pic.twitter.com/WtrQeJqjuX — Justine Moore (@venturetwins) August 4, 2026 מאז אותה השקה, דיווחים טוענים כי מנכ"ל דקארט, דין לייטרסדורף, נותר בקשר עם יזם הטק התזזיתי מאסק. קשר נוסף בין הצדדים עובר דרך שון מגווייר, שותף בקרן סקויה קפיטל (Sequoia Capital), שהשקיע בדקארט עוד מסבב הסיד שלה, ונחשב למקורב למאסק ואף ארגן עבורו את ביקורו ההיסטורי בגבול עזה לאחר פרוץ המלחמה. SpaceX הפכה לאחרונה לחברה ציבורית, כאשר גייסה 75 מיליארד דולר בהנפקה ראשונה לציבור, במטרה להרחיב את תשתיות ה-AI שלה ולפתח את מודל השפה שפיתחה גרוק (Grok), המתחרה בפיתוחיהן הפופולריים של ענקיות כמו OpenAI ואנת'רופיק (Anthropic). זמן קצר לאחר ההנפקה, רכשה SpaceX את סטארט-אפ קוד ה-AI קורסור (Cursor) תמורת סכום עתק של 60 מיליארד דולר. רכישת דקאר, אם תצא אל הפועל על ידה, תשתלב היטב באסטרטגיה הזו. כפי שמאסק הצהיר בשיחת המשקיעים האחרונה של SpaceX, החברה החליטה לבסס את כוח המחשוב שלה באופן בלעדי על שבבי אנבידיה: "אנחנו חושבים שארכיטקטורת ורה רובין (Vera Rubin) היא הארכיטקטורה הטובה ביותר. אנחנו חושבים שזה מחשב ה-AI הטוב ביותר". התוכנה של דקארט, כך לפי דיווחים, מסוגלת לסייע באופטימיזציה ולסחוט הרבה יותר כוח מחשוב מאותה חומרה בדיוק. בניגוד לחברות בינה מלאכותית רבות השורפות מזומנים בקצב מהיר, דקארט בנתה מודל עסקי יעיל כבר מהשלבים המוקדמים. החברה פיתחה שכבת אופטימיזציה ייחודית לחומרה בשם DOS, המאפשרת להריץ מודלים מורכבים בעלויות נמוכות דרמטית לעומת המתחרים. שכבה זו כבר הניבה לחברה עשרות מיליוני דולרים בהכנסות מחוזי רישוי עם יצרניות שבבים וספקיות ענן מובילות. לצד DOS, החברה מציעה את מודל הווידאו Mirage לעריכת שידורים חיים, ואת Oasis 3 – מודל עולם אינטראקטיבי המיועד לסימולציות של רובוטיקה ומערכות אוטונומיות בזמן אמת, הפועל בשיהוי (Latency) נמוך במיוחד של פחות מ-200 מילישניות. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, התייחס לאחרונה למגמה זו וציין כי "הבינה המלאכותית נמצאת בנקודת מפנה נוספת – בינה מלאכותית סוכנותית (Agentic AI), המניעה ביקוש עצום לכוח מחשוב ומאיצה את הקמת התשתיות". ילד פלא ויוצאי 8200 עם שאיפות גבוהות דקארט הוקמה בספטמבר 2023 על ידי שני מייסדים בעלי רקע שונה בתכלית, שנפגשו במקרה בבסיס צבאי שבוע לאחר מבצע "שומר החומות" ב-2021 בעקבות "נושא טכנולוגי מסווג". לייטרסדורף (27), מנכ"ל החברה, הוא ילד פלא אקדמי שהשלים תואר ראשון, שני ודוקטורט במדעי המחשב בטכניון כבר בגיל 23, והמשיך לפוסט-דוקטורט בסינגפור. מנגד, משה שלו (38), מנהל המוצר הראשי (CPO), גדל במשפחה חרדית בבני ברק, נישא בגיל 21 ולמד חשבונאות בלימודי ערב. בגיל 23 התגייס לתוכנית שילוב חרדים ביחידת 8200, שם שירת 13 שנים והוביל את פעילות ה-AI של היחידה. לאחרונה צירפה החברה לשורותיה גם את יוסי שריאל, מפקד 8200 לשעבר, שפרש מתפקידו לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. המייסדים רשמו את דקארט כחברה חודש בדיוק לפני שנקראו לשירות מילואים ממושך בעקבות פרוץ המלחמה. למרות הצעת הרכישה המפתה, ניכר כי השניים תמיד החזיקו בשאיפות גדולות בהרבה מבניית סטארט-אפ קלאסי. בראיון שהעניקו בעבר לעיתון כלכליסט, לאחר שהחברה נבחרה לסטארט-אפ המבטיח ביותר לשנת 2025, אמרו כי "כשהקמנו את דקארט, החלטנו שהמטרה היא להקים חברה שתפתור אתגר ענק, כי חיינו בתקופה שהייתה גדולה מאיתנו… אנחנו רוצים להיות גוגל, אפל או פייסבוק בתחום הבינה המלאכותית". לייטרסדורף אף הוסיף בראיון ל-CTech אמירה מהדהדת: "אנחנו לא בונים סטארט-אפ. אנחנו בונים חברה של 'לפני ואחרי'. כמו ה-iPhone. כמו Google Search. כמו מדינת ישראל".  כעת, נראה כי האתגר הגדול הבא שלהם יהיה להחליט האם לוותר על עצמאותם לטובת המשאבים של אחת מענקיות הטכנולוגיה העולמיות אם לאו.

הממשלה אישרה את הצעת שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, להסרת חסמים המעכבים את פריסת תשתיות הסלולר בישראל. ההחלטה תאפשר הקמת מאות אתרי סלולר, שיתווספו להיצע האתרים הציבוריים הזמינים להקמת אנטנות ותשתיות סלולר, תפחית חסמים רגולטוריים וכלכליים, ותביא לחיזוק הכיסוי הסלולרי והתשתיות הדיגיטליות של המדינה לטובת הציבור והמשק. ההחלטה נותנת מענה לשני חסמים מרכזיים: הראשון הוא הרחבת הנגישות לנכסים ציבוריים, כלומר יתאפשר שימוש בנכסי גופים ציבוריים לטובת הקמת אתרי סלולר – בתחילה של חברות תחבורה ממשלתיות, לאורך עורקי התחבורה המרכזיים, ובהמשך יורחב המהלך לגופים ציבוריים נוספים. החסם השני הוא הסדרת דמי השימוש במקרקעי רשות מקרקעי ישראל. הממשלה אישרה הקמת צוות משותף למשרד התקשורת, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, אשר יגבש בתוך 60 ימים המלצות להסדרת דמי השימוש עבור הקמת אתרי סלולר על קרקעות המדינה, ואלה יוגשו לשר התקשורת, לשר האוצר וליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל. שר התקשורת ציין, כי ״ההחלטה שקיבלנו בממשלה היא צעד משמעותי נוסף במדיניות שמשרד התקשורת מוביל לשדרוג תשתיות התקשורת של ישראל. במשך שנים אזרחי ישראל סובלים מבעיות קליטה בגלל חסמים בירוקרטיים וכלכליים שמעכבים הקמת אתרי סלולר. המשרד משנה את המציאות הזו מהיסוד: מנגיש מאות נכסים ציבוריים לפריסה, מסיר חסמים ומסדיר את השימוש בקרקעות המדינה ובדרכים. תשתיות תקשורת מתקדמות הן מנוע צמיחה וחוסן לאומי״. מנכ״ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי: "החלטת הממשלה תאפשר למשרד להרחיב את המהלך שבו פתחנו במרץ האחרון, שבמסגרתו הונגשו כבר מאות נכסים של מינהל הדיור הממשלתי. כעת, בכוונת המשרד להרחיב את המהלך לנכסים רבים נוספים לאורך עורקי התחבורה המרכזיים, במטרה לפתור את בעיית המחסור בנכסים להקמת אנטנות. כך, המדינה פועלת להנגשת נכסיה ולהקלה על הקמת התשתיות, ובמקביל פועלת להחמרת חובות הכיסוי כפי שהכרזנו בשבוע שעבר. משרד התקשורת דורש מחברות הסלולר לנצל את הנכסים המונגשים ולשפר את איכות הגלישה בפועל עבור הציבור".

העובדה שההאקרים מנצלים את כלי ההגנה של ארגונים ליכולות התקפיות טובות יותר אינה חדשה. כבר שנים רבות הם משתמשים בכלי ההגנה הלגיטימיים של הארגון כדי לתקוף אותם מבלי לעורר חשד. אלא שבתקופה האחרונה, היכולות האלה הולכות ומשתכללות: ההאקרים מנצלים גם את סוכני האבטחה ואת מסגרות העבודה של ה-AI כדי לפגוע בארגון שהם מוטמעים בו. במשך יומיים, חוקרי האיומים של צ'ק פוינט (Check Point Research) "פירקו" וניתחו לעומק בכנס Black Hat את רכיבי ה-IT, וכן את שכבות המחשוב שנמצאות מתחת למסגרות העבודה של סוכני בינה מלאכותית ואת כלי האבטחה שסביבם. החוקרים מצאו את אותו דפוס פעולה של הרעים: הם נכנסים לשכבות IT שצוותי האבטחה בארגונים סומכים עליהן כברירת מחדל, ומנצלים אותן לצורכיהם הזדוניים. "הטכנולוגיה ההגנתית הפכה ליכולת ההתקפה", אמרו חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית. כנס Black Hat התקיים בסוף השבוע בלאס וגאס, וכבכל שנה, כינס בעיר ההימורים והשעשועים את מיטב מומחי האבטחה והסייבר. אלה הגיעו לשם כדי לשמוע התפתחויות ומחקרים חדשים – בין היתר אלה שעליהם התבססה הפרזנטציה של אנשי צ'ק פוינט. כמו במקרים רבים בזמן האחרון, המחקרים הללו קשורים לאיומי הסייבר בעידן ה-AI. "הדרייבר שאף אחד לא הביט בו" במצגת הראשונה, החוקרים ניתחו דרייבר Windows בן 10 שנים – דרייבר שהם כינו "זה שאף אחד לא הביט בו". לדבריהם, "סביבת המחשוב הזו עוצבה מחדש על ידי הרעים, ואיש אינו יודע זאת". בעולם אבטחת המידע של מיקרוסופט, BTR (ר"ת Boot-Time Removal) הוא מנגנון שמופעל ברמת הליבה (Kernel Mode) כדי לנקות ולהסיר קבצים זדוניים, ומפתחות רישום (Registry) שחמקו ושרדו מחיקה רגילה. המנגנון נמצא בתוך רכיב האבטחה Windows Defender. הוא מקבל פקודות מוצפנות מהדיסק ומוחק את עצמו כשהמשימה מסתיימת. על אף שהוא יושב על כל מחשב מבוסס Windows במשך יותר מעשור, איש מעולם לא פרסם ניתוח כיצד הוא עובד. חוקר מצ'ק פוינט ביקש "לענות על הפער" הזה. הוא "כפה" על מנגנון המחיקה ללמוד לדבר בשפת הדרייבר ולאחר מכן נתן לו הוראות, במקום אלה שהיו אמורות להגיע מה-Defender. כך, נוצר מצב שבו החוקר היה יכול לדמות פעולות של האקר, לקבוע מה מהקבצים למחוק ומה לא, למחוק כלים ופקודות אבטחה – ומנגד, להותיר קבצים מזוהמים בתוך המערכת. הוא ציין ש-"במצב שכזה, אין כל טלאי ועדכון הגנה, ואין תיקונים שמגיעים. במקרה הזה, יכולת הגנתית הפכה להתקפית". 12 חולשות בכלי בניית הסוכנים הכי פופולריים במצגת נוספת, שחר טל וירדן פורת מענקית הגנת הסייבר הישראלית הראו לקהל למה ההאקרים לא תמיד צריכים כלי תקיפה כדי לבצע את זממם, והסבירו אודות ניצול סוכני בינה מלאכותית, לאחר שסביבתם הורעלה בנוזקות. לדבריהם, "התייחסות לניצול שכזה רק כבעיית התנהגות של מודלי AI או כשימוש לרעה בכלים מפספסת את המקום שבו הנזק האמיתי קורה: הוא מתחולל כאשר תוכן שהתוקף שולט בו מצליח להגיע למקומות עמוקים, שלא נבנו כדי להתמודד עם קלטים מזוהמים". החוקרים: שחר טל (מימין), עודד ואנונו וירדן פורת. צילום: יח"צ החוקרים הסבירו כי "בדקנו את הכלים שבהם רוב התעשייה משתמשת לבניית סוכנים: LangChain ,ADK של גוגל, Microsoft Agent Framework ו-CrewAI. מצאנו בארבעת הכלים הנפוצים האלה 12 חולשות. או אז הבנו כמה מעט פעולות נדרשות מהתוקף, כאשר מסמך מורעל נוחת בזיכרון של סוכן ה-AI, ומסגרת העבודה משחררת מטענים זדונים בעצמה". לדבריהם, "רוב הבאגים הללו הם כאלה שקהילת האבטחה כבר יודעת איך לתקן. האתגר הוא לזהות אותם ברגע שהם עוברים לחלק חדש בערמת ה-IT". תשובה על שאלה "פשוטה ומתסכלת" המקרה השלישי שהוצג הוא פיצוח נוזקות נדירות. המחקר נבנה סביב שאלה שאותה כינו החוקרים "פשוטה ומתסכלת": מה עושים כשצריך לנתח פורמט זדוני לא טיפוסי? אנשי צ'ק פוינט סיפרו כי נתקלו בסוגיה בזמן שעקבו אחרי JSCeal – חברה שעוסקת בגניבת מטבעות קריפטוגרפיים, שהם עוקבים אחריה מאז תחילת 2025. לדברי החוקרים, הניתוח במקרים שכאלה קשה, כי המטענים הזדוניים מוסתרים. הם החליטו שלא להסתפק רק בניתוח התנהגותי, אלא לערוך פעולות כך ש-"ניתן יהיה לשחזר את הקוד הזדוני, ואז לקרוא אותו – ושלא ייראה כאילו הוא נכתב בג'יבריש. שיהיה משהו שהאנליסט יכול לעקוב אחריו". עוד הם אמרו כי "נוזקות לא חייבות להישאר קופסה אטומה. עם הציוד והכלים הנכונים, ניתן להשיב את המצב כך שאפשר לנתח את הקוד". עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות מוצרים בצ'ק פוינט, אמר לסיכום כי "הרעיון המרכזי של כל ההרצאות שלנו בכנס השנה הוא שנקודות התורפה לא היו בקוד שאותו כתבו התוקפים, אלא בקוד שכבר הסכמנו שניתן לסמוך עליו: דרייבר שאיש לא חשב להטיל ספק בו, פורמט נוזקות שרוב הכלים אפילו לא יכולים לקרוא ומערכת פנימית של מסגרת סוכני AI. לכן, פיקוח ובקרה – ולא רק הגנה – הם אלה שיסגרו את פערי האבטחה הללו".

הסניף הישראלי של TrendAI, החטיבה העיסקית של חברת אבטחת הסייבר טרנד מיקרו, גייסה לשורותיה ארבעה מנהלי לקוחות חדשים לחטיבת המכירות. זאת על רקע הרחבת בסיס הלקוחות בישראל, קבלת אחריות של הסניף הישראלי על מדינות נוספות באזור: יוון, קפריסין ומלטה, והביקוש הגובר לפתרונות אבטחתAI , הגנת ענן, ניהול סיכוני סייבר ואבטחת ארגוני אנטרפרייז. שני שמעוני (38) מצטרפת לחברה בתפקיד מנהלת לקוחות אסטרטגיים ותוביל את ניהול ופיתוח הפעילות העסקית מול לקוחות אסטרטגיים, איתור הזדמנויות חדשות ובניית שותפויות ארוכות טווח עם ארגוני אנטרפרייז בשוק. שמעוני מביאה עימה יותר מ-20 שנות ניסיון במכירות ובפיתוח עסקי, מתוכן יותר מחמש שנים בעולם הסייבר ואבטחת המידע. בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת לקוחות בכירה ב-CYBERcom ולפני כן מילאה שורת תפקידים ב-Interspace, א.מ.ת מיחשוב ונטוויז'ן. שמעוני היא הנדסאית תעשייה וניהול, בוגרת הטכניון. אלעד בן שרף (38) לתפקיד מנהל לקוחות אסטרטגיים. במסגרת תפקידו יהיה אחראי על ניהול לקוחות אנטרפרייז, הרחבת הפעילות בקרב לקוחות אסטרטגיים וגיוס ארגונים חדשים. בן שרף מביא עמו ניסיון של יותר מעשור במכירות ובפיתוח עסקי בתחום הסייבר וה-IT. בתפקידו האחרון שימש כמנהל מכירות אבטחת מידע במלם-תים, ולפני כן כיהן כמנהל שותפים גלובלי ב-CYREBRO. בן שרף בעל תואר ראשון בפרסום ותקשורת שיווקית מהקריה האקדמית אונו. אלעד בן שרף, מנהל לקוחות אסטרטגיים ב-TrendAI. צילום: יח"צ איתי דהן (42) מצטרף אף הוא לקבוצת המכירות בתפקיד מנהל לקוחות אסטרטגיים. במסגרת תפקידו יתמקד בפיתוח פעילות מול לקוחות אסטרטגיים והובלת תהליכי מכירה מורכבים של פתרונות הסייבר של TrendAI. דהן מגיע לאחר שש שנים בצ'ק פוינט, שם שימש מנהל למהירות לשותפים והיה אחראי על פיתוח הפעילות העסקית עם שותפים אסטרטגיים, בניית תוכניות עבודה, יצירת הזדמנויות עסקיות והובלת תהליכי מכירה מקצה לקצה. קודם לכן שימש כמנהל המוצר של פורטינט ב-Exclusive Networks. דהן בעל תואר ראשון בתקשורת מהמכללה האקדמית נתניה. איתי דהן, מנהל לקוחות אסטרטגיים ב-TrendAI. צילום: מירב אוחיון אלמוג סבן (36) מצטרף ל-TrendAI בתפקיד מנהל לקוחות אסטרטגיים גדולים, ויוביל עסקאות הנוצרות במסגרת מערך השותפים והמפיצים של החברה. סבן מגיע לאחר כחמש שנים וחצי בחברת סיטאדל (Citadel). בתפקידו האחרון ניהל צוות מנהלי לקוחות והוביל את הרחבת הפעילות העסקית ושימור הלקוחות. סבן בעל תואר ראשון במינהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה. אלמוג סבן, מנהל לקוחות אסטרטגיים גדולים ב-TrendAI. צילום: פרטי