שלל פרויקטים שפותחו בישראל השתתפו בהאקתון הגלובלי של מיקרוסופט (Microsoft Global Hackathon). מביניהם, אודיוקודס (AudioCodes) הייתה מי שזכתה במקום הראשון בקטגוריית Data Driven Impact, עם פרויקט שפותח סביב פלטפורמת Live של החברה. הזכייה מגיעה בתקופה שבה אודיוקודס – המזוהה במשך יותר משלושה עשורים עם טכנולוגיות קול ותקשורת ארגונית – מרחיבה את פעילותה בתחומי הענן וה-Voice AI. ברבעון השני של 2026 צמחה פעילות ה-Conversational AI של החברה ביותר מ-50%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) של פעילויות Live ושירותי ה-Conversational AI הגיעו ל-84 מיליון דולר – עלייה של 20% בתוך שנה. הנתונים משקפים את המשקל הגדל שמקבלים תחומי ה-AI והענן באסטרטגיית הצמיחה של אודיוקודס. החברה מפתחת כיום פתרונות Voice AI הכוללים סוכנים קוליים מבוססי בינה מלאכותית, כלים המסייעים לנציגי שירות בזמן אמת, ניתוח שיחות ומערכות המפיקות תובנות מהמידע המצטבר באינטראקציות קוליות בארגונים. הפרויקט הזוכה פותח במסגרת Hack with Customers – מסלול שבו מהנדסות ומהנדסי מיקרוסופט עובדים יחד עם צוותי הלקוחות על פתרון לאתגר עסקי וטכנולוגי ממשי. צוותי אודיוקודס ומיקרוסופט פיתחו את הפרויקט בתוך ארבעה ימים סביב Live Platform – פלטפורמת הענן של אודיוקודס, המספקת שירותי קול ו-AI בסביבות Microsoft Teams, Webex Calling ו-Zoom Phone. הפרויקט דורג במקום הראשון בקטגוריית Data Driven Impact, המתמקדת בשימוש בנתונים ובטכנולוגיה ליצירת השפעה עסקית מדידה. במסגרת השיפוט נבחנו בין היתר יכולת היישום של הפתרון בפועל, החדשנות שלו והאופן שבו הוא נותן מענה לבעיה עסקית ממשית. הפתרון שהודגם צפוי להשתלב בתוך פלטפורמת Live של אודיוקודס. הוא אוסף ומעבד בזמן אמת כמויות עצומות של נתונים, בהיקף של מיליארדי אירועים ביום, והופך אותם למידע נגיש ובעל משמעות עבור הלקוח. כך יכולים ארגונים להבין ולנתח בזמן אמת את המתרחש בשירותים שלהם, לזהות מגמות ואירועים משמעותיים ולקבל החלטות עסקיות המבוססות על נתונים עדכניים. "המבחן הוא היכולת לייצר ערך עסקי מדיד" רן ענבר, CTO באודיוקודס, הגדיר את הזכייה כ-"From zero to hero" – מאפס לפרויקט מנצח בתוך ארבעה ימים: "בעולם שמדבר על AI ללא הפסקה, המבחן מבחינתנו הוא לא עצם השימוש בטכנולוגיה אלא היכולת לייצר באמצעותה ערך עסקי מדיד. אנחנו מעבדים כמויות עצומות של מידע ואירועים בזמן אמת, והמטרה היא להפוך אותם לתובנות שהלקוח יכול להבין, לפעול לפיהן ולקבל באמצעותן החלטות עסקיות בזמן אמת". Live Platform מרכזת שירותי קול ארגוניים ויישומי AI, בהם מוקדי שירות (Contact Center), הקלטת שיחות לצרכי רגולציה וניתוח אינטראקציות באמצעות AI. הפלטפורמה פועלת בסביבות תקשורת ארגוניות ובהן Microsoft Teams, Webex Calling ו-Zoom Phone. ההאקתון הגלובלי של מיקרוסופט, המנוהל על ידי The Garage, מתקיים מדי שנה מאז 2014. ב-2025 השתתפו בו כ-73 אלף איש ביותר מ-80 אתרים ברחבי העולם. השנה נערכו אירועי ההאקתון בישראל בקמפוס מיקרוסופט בהרצליה.

טסלה (Tesla) עשתה היסטוריה שוב – החברה של אילון מאסק קיימה אירוע חשיפה דרמטי במתקן הניסויים של ענקית החלל SpaceX בעיר מקגרגור שבטקסס ללא פחות מאשר מכונית מעופפת מתוצרתה. באירוע זה הציגה טסלה רשמית ולראשונה את מה שמוגדר כמודל העדכני של מכונית הספורט המחשמלת שלה – הרודסטר (Roadster) מהדור השני. במהלך המופע, שהועבר בשידור חי ברשת החברתית X והונחה על ידי המנכ"ל מאסק, מעצב העל פרנץ פון הולצהאוזן וסגן הנשיא להנדסה לארס מוראבי, הציגה טסלה ביצועים חסרי תקדים של כלי הרכב. השיא של הערב נרשם כאשר אב-טיפוס של הרודסטר נסע בצורה הפוכה כשהוא צמוד למתקן קשת מיוחד, ולאחר מכן המריא לאוויר, ביצע גלגול של 180 מעלות ונחת בבטחה על מסלול הנסיעה, לצד קפיצה מעל שורת דגמי טסלה אחרים. Turns out the future does have flying cars https://t.co/6fexPp6SXI — Elon Musk (@elonmusk) October 16, 2026 מסע מפותל בן עשור כמעט לתוצר הנוכחי האירוע הנוכחי מתרחש כמעט תשע שנים לאחר שטסלה חשפה לראשונה את תפישת הרודסטר החדשה בשלהי שנת 2017, בעת שהוצגה כהפתעה בסיום אירוע המשאית Tesla Semi. באותו אירוע הבטיחה טסלה להתחיל בייצור סדרתי כבר בשנת 2020, ואף גבתה מקדמות של עשרות אלפי דולרים מלקוחות נלהבים. אלא שהדרך אל ייצור הרכב נתקלה בשורת עיכובים ממושכת; החברה נאלצה למקד את משאביה בהתמודדות עם קשיי הייצור של מודל 3, בהשקת רכב הפנאי מודל Y ובפיתוח הסייברטראק. גם אירוע החשיפה העכשווי סבל מדחיות חוזרות ונשנות, כולל דחייה אחרונה עקב תנאי מזג אוויר. למעשה, לאורך השנים נדחה מועד הייצור שוב ושוב – לשנים 2021, 2022, 2023, 2025 ומשם ל-2028.  מעבר ללוחות הזמנים המתניידים, חל שינוי משמעותי גם במפרט הרכב: כשרק בשנת 2017 הבטיחה טסלה רכב ארבעה-מושבי עם טווח נסיעה של כאלף ק"מ (620 מייל), אך הדגם שנחשף כעת "מקריב" חלק מהטווח והמושבים לטובת ביצועי האצה קיצוניים ויכולת ניתוק מהקרקע, עם טווח מתוכנן רק של כ-480 ק"מ (300 מייל) ושני מושבים בלבד – בגרסה הסטנדרטית. פעלולים אוויריים וטכנולוגיית רקטות לפי הדיווחים השונים, היכולות הבלתי שגרתיות של הרודסטר נשענות על שילוב טכנולוגי הדוק בין הנדסת הרכב של טסלה לטכנולוגיית הטילים של SpaceX. בין השאר הרכב מצויד במערכת יניקה תחתונה הפועלת באמצעות מאווררים רבי-עוצמה, ואלו מייצרים כוח הצמדה השווה לפי שניים מכוח המשיכה, ומאפשרים לעלי הרכב החדשני להיצמד למשטח אפילו במצב הפוך לגמרי, כפי שניכר בהדגמה המרשימה. בנוסף משולבים ברכב 10 דחפי גז דחוס, הפועלים בלחץ גבוה במיוחד מתוך מיכלי אוויר ייחודיים שעשויים מסיבי פחמן, המספקים דחף של מעל 80 קילוניוטון. במהלך הניסויים על הבמה הדגימה טסלה האצה מ-0 לכ-100 קמ"ש (60 מייל/שעה) בתוך 0.81 שניות בלבד, לצד הצהרות על מהירות מירבית העולה על כ-515 קמ"ש (230 מייל/שעה) והספק של כ-1,500 כוחות סוס.  מבחינת עיצוב, הרכב שואב השראה ממטוסים מתקדמים כמו ה-SR-71 וה-F-35, וכן ממכונית הלוטוס אספרי מסרט ג'יימס בונד.  טסלה הבהירה כי הרכב יוצע בשלוש תצורות: תצורת Performance, המיועדת לנסיעה בכביש עם אווירודינמיקה אקטיבית ומערכת יניקה; תצורת Thrust, המיועדת למסלול וכוללת מנועי דחף (Thrusters) – ספציפית המונח המקורי באנגלית הוא SpaceX Cold-Gas Thrusters ומדובר בנחירי פליטה של גז דחוס בלחץ גבוה מאוד וזוהי טכנולוגיה מעולם הרוקטריה והחלליות, הפולטים סילוני אוויר עוצמתיים כדי לייצר דחף ישיר ברגע; כמו כן צוצע המכונית גם בתצורת Rocket הקיצונית, המיועדת לשימוש באוויר בלבד, כוללת מנועי דחף היקפיים ומושב נהג יחיד, ואינה מורשית לנסיעה בכבישים ציבוריים. "זה לא בדיוק רכב שמתוכנן סביב בטיחות" החשיפה הדרמטית וההצהרות היוצאות דופן של מאסק עוררו, כצפוי, גל תגובות נרחב בתעשיית הטכנולוגיה, בשוק ההון וברשויות הרגולציה. מאסק עצמו לא הסתיר את האופי הקיצוני של הרכב ואמר במהלך האירוע: "הרכב הזה יכול לייצר התעמלות קרקע ואוויר משוגעת לחלוטין, כל מה שתרצו". הוא הוסיף בהומור: "זה לא בדיוק רכב שמתוכנן סביב בטיחות, אבל מד ההנאה שלו מגיע ל-11 מתוך 10".  בהזדמנות אחרת הבהיר מאסק את תפישתו לגבי המוצר כשאמר: "אם אתה קונה פרארי, בטיחות היא לא המטרה הראשונה שלך. אם בטיחות היא המטרה הראשית שלך, אל תקנה את הרודסטר".  מאסק הגדיר את שיתוף הפעולה שנדרש לשם הייצור של הרכב כחדשני וחסר תקדים: "זו נקודת השיא של עבודה מדהימה של מהנדסי טסלה ו-SpaceX, שעבדו בצמוד כדי ליצור משהו שלא ראיתם בשום סרט, טוב יותר מכל מכונית של ג'יימס בונד". מכונית של שני טונות – סלטות באוויר בכחצי ממהירות הקול? מן העבר השני, התגובות בעולם נעו בין התפעלות הנדסית לספקנות רבה. אנליסט וול סטריט בכיר, דן אייבס מחברת יורקוויל אייבס (Yorkville Ives), ציין בדיווח של CBS News כי הרודסטר אינה צפויה להוות מנוע צמיחה פיננסי מרכזי עבור טסלה. לדבריו, "הרודסטר לא תזיז באופן משמעותי את מחזור המכירות או ההכנסות, מכיוון שהייצור יהיה מוגבל, ומשקיעים לא צריכים לתמחר אותה כמנוע צמיחה. מה שהיא כן עושה זה להחזיר את הילת המותג לראש השוק ולשים דגש על היכולות ההנדסיות של החברה".  במקביל, יוצר התוכן והטכנולוגיה המוכר מרקוס בראונלי ביטא ספקנות גלויה כשכתב ברשת X: "הם באמת עלו לבמה ואמרו שהרכב הזה, ששוקל מעל 4,000 פאונד (כמעט 2 טונות – ג"פ) יכול לעשות סלטות באוויר ולהגיע לחצי ממהירות הקול, ושהוא ישלח ללקוחות ב-2028. זו בדיחה, נכון?". גם במישור הרגולטורי נרשמת מבוכה לגבי מעמדו של כלי הרכב המעופף. גורמים רשמיים במשרד התחבורה האמריקאי (DOT) הביעו ספקנות בשיחה עם CBS לגבי יכולתו של הרכב להמריא בפועל, והודו כי אין עדיין מסגרת פיקוח ברורה לרכב שכזה. במקביל, רשות התעופה הפדרלית (FAA) מסרה כי הרכב כלל אינו עונה להגדרה המשפטית של כלי טיס. למרות התהיות, טסלה כבר פתחה את אפשרות ההזמנה מראש של כלי הרכב החדשני באתר האינטרנט שלה, כאשר דמי ההזמנה עומדים על 50 אלף דולר לגרסת ה-Performance; על 250 אלף דולר לגרסת ה-Thrust; ואילו גרסת ה-Rocket תוצע רק ללקוחות שיזמינו אותה בהזמנה מיוחדת בלבד, לקראת תחילת הייצור המתוכננת לשנת 2028.

"הסרט 'שליחות קטלנית' יצא לאור לפני 42 שנה, באוקטובר 1984. במותחן המדע הבדיוני הזה שרה קונור מגלה שהיא יעד לחיסול בידי סייבורג־מתנקש ששב בזמן מ־2029, כדי למנוע ממנה להוליד בעתיד את מנהיג האנושות במלחמה נגד בינה מלאכותית שתשתלט על העולם", אמר גיא מזרחי, מנכ"ל CyPros. "התרחיש המתואר בסרט הוא מטריד לא מעט. אלא שלצערי, המרחק בין עלילת הסרט והמציאות בת ימינו אינו רב". מזרחי דיבר בפתח פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך ביס פלאנט ראשון לציון. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. מזרחי משמש גם יו"ר ועדת התכנים של הפורום. חוקי אסימוב מול המציאות מזרחי הזכיר את שלושת חוקי הרובוטיקה שניסח הסופר אייזק אסימוב. החוק הראשון קובע שרובוט אינו רשאי לפגוע באדם, ואף צריך למנוע פגיעה בו; השני מחייב אותו לציית להוראות בני אדם כל עוד הן אינן סותרות את החוק הראשון; והשלישי מחייב אותו להגן על קיומו, כל עוד הדבר אינו מתנגש בשני החוקים האחרים. "אבל במציאות, חוקי אסימוב אינם תופסים", אמר מזרחי. "לא רחוק היום שבו רובוט יעשה מעשה אסור, מסוכן ופוגעני". לדבריו, השילוב בין רובוטיקה לבינה מלאכותית צפוי לצמצם במהירות את הפער בין הציפיות ממכונות לבין היכולת שלהן לפעול באופן עצמאי. "אפשר לייצר רובוט דמוי אדם, ובהנחה שיש לו בינה מלאכותית, הוא יוכל לעשות פעולות רבות, מזיהוי פנים ועד תנועה במרחב", אמר. "הוא ידבר, יבין את בן שיחו, יעבוד במשך זמן רב בלי להתעייף, והפער בין הציפיות שלנו ממנו לבין יכולותיו יצטמצם בתוך שנים מעטות". כשהבעיה עוברת מהעולם הדיגיטלי לעולם הפיזי מזרחי הזהיר כי הבעיה אינה מסתכמת בכך שמערכות בינה מלאכותית עלולות לקבל החלטות שגויות. "יש לא מעט בעיות עם רובוט מבוסס בינה מלאכותית", אמר. "הם עלולים לפעול באופן עצמאי, תוך התעלמות מהנחיות בן האנוש המפעיל אותם. היו מקרים של מניפולציות על רובוטים ועל מערכות בינה מלאכותית, יש בעיית אמינות, ואתגרי האנרגיה טרם נפתרו. הסוללות הן עקב אכילס של חיינו". לדבריו, כאשר מערכת אוטונומית יכולה להשפיע גם על העולם הפיזי, ההשלכות של כשל או תקיפה עלולות להיות משמעותיות הרבה יותר. "האתגרים בעולם הרובוטים המבוססים על בינה מלאכותית הם רבים", אמר. "יש חשש מפעולות מסכנות חיים, כמו פתיחת סכרים או הפסקות חשמל, לצד היכולת לעבור מהעולם הלוגי לעולם הקינטי. יש להבין שמדובר בסיכון משמעותי, ומירוץ החימוש בעולמות הסייבר והבינה המלאכותית מהווה סיכון משמעותי". מירוץ חימוש שעובר גם לרובוטים החשש שמציג מזרחי משתלב במגמה רחבה יותר של חיבור בין מערכות בינה מלאכותית לבין מכונות ורובוטים שמסוגלים לבצע פעולות בעולם הפיזי. מערכות כאלה עשויות לשפר בטיחות ופרודוקטיביות, אך הן גם מרחיבות את משטח התקיפה. ככל שמערכת מקבלת יותר הרשאות, חיישנים, יכולת תנועה וגישה לתשתיות, כך עולה גם החשיבות של בקרה, הרשאות והגבלת האוטונומיה שלה. "הרובוטים כבר הפרו את חוקי אסימוב", סיכם מזרחי. "כעת נותר רק לבחון מתי, ובתוך כמה שנים בודדות, יתרחשו הפרות נוספות של החוקים הללו בהתבסס על בינה מלאכותית".

לצד ההתקדמות המהירה בעולם סוכני ה־AI, מתחזקים גם הקולות שקוראים לארגונים להאט ולבחון מחדש את האופן שבו הם מטמיעים אותם. גרטנר צופה כי עד סוף 2026 כ־40% מהיישומים הארגוניים יכללו סוכני AI ייעודיים, לעומת פחות מ־5% ב־2025. במקביל, החברה מעריכה כי עד 2027 כ־40% מהארגונים יורידו בדרגה או ישביתו סוכנים אוטונומיים בעקבות פערי ממשל שיתגלו רק לאחר תקלות בסביבת הייצור. הפער הזה, בין הקצב שבו ארגונים מאמצים סוכנים לבין הקצב שבו הם בונים יכולת לנהל אותם, הוא בדיוק מה שמטריד כיום גופי פיתוח רבים. השאלות משתנות. במקום לשאול רק כמה מהר אפשר לכתוב קוד, כמה בדיקות ניתן להריץ אוטומטית או כמה זמן אפשר לחסוך בתיעוד, ארגונים צריכים לשאול מי מנהל את הסוכנים, איך יודעים מה הם ביצעו, מי קובע את גבולות הפעולה שלהם ומי אחראי כשמשהו משתבש. במילים אחרות, שרשרת הערך של פיתוח התוכנה מתחילה להיכתב מחדש. השינוי אינו מסתכם במהירות שבה נכתב הקוד, אלא באופן שבו תוכנה מתוכננת, נבנית, נבדקת ומנוהלת לאורך זמן. ה־AI מערערת את תהליך הפיתוח המוכר במשך עשרות שנים עבר תחום מחזור חיי פיתוח התוכנה שינויים רבים. שפות השתנו, גישות התחלפו ותשתיות התפתחו, אבל המבנה הבסיסי של התהליך נשאר מוכר יחסית. ה־AI מתחילה לערער את המבנה הזה. כאשר סוכנים מסוגלים לנתח דרישה, לאתר ידע רלוונטי, להציע פתרון ארכיטקטוני, לשנות קוד, לכתוב בדיקות, להריץ אותן, לזהות בעיות אבטחה, לבצע סקירת קוד ולעדכן ידע ותיעוד, כבר לא מדובר רק בכלי שמסייע למפתח. אנחנו נכנסים למודל שבו חלק משמעותי מתהליך יצירת התוכנה מתבצע באמצעות שילוב של בני אדם וסוכנים. אפשר לחשוב על זה כעל מחזור חיי פיתוח שמותאם לעידן הסוכנים, שבו השאלה של מנהלי טכנולוגיה אינה עוד רק איזה כלי AI לתת למפתחים, אלא איך צריך להיראות תהליך הפיתוח כולו כאשר חלקים ממנו יכולים להתבצע באופן עצמאי. האדם נשאר בלולאה, אבל התפקיד שלו משתנה עקרון ה־Human in the Loop קובע עד כמה בני אדם צריכים להיות מעורבים בתהליכי ההחלטה של מערכות בינה מלאכותית. אלא שלא נכון לפרש אותו כמודל שבו אדם נדרש לאשר כל פעולה של סוכן. אם כל פעולה מחייבת אישור אנושי, לא באמת נבנתה מערכת סוכנית. נבנתה אוטומציה שתלויה בצוואר בקבוק אנושי. האתגר האמיתי הוא להגדיר רמות שונות של אוטונומיה. יש פעולות שסוכן יכול לבצע לבד, פעולות שבהן הוא מתקדם עד נקודת החלטה מסוימת, ופעולות שבהן סיכון, רגולציה, משמעות עסקית או אבטחת מידע מחייבים אישור אנושי. התפקיד של האדם אינו נעלם. הוא עובר בהדרגה מביצוע ישיר של כל פעולה לניהול הכיוון, הגדרת גבולות, פיקוח וקבלת החלטות במקומות שבהם שיקול דעת אנושי באמת נדרש. האתגר הגדול מתחיל בהתרחבות הארגונית כאשר בארגון פועלים שניים או שלושה סוכנים, עדיין ניתן לנהל אותם כמעט כמו ניסוי. הבעיה מתחילה כאשר המספר עולה לעשרות או למאות סוכנים שפועלים במגוון יחידות עסקיות. לכל סוכן נדרש מחזור חיים מלא. לא מספיק לבנות אותו ולהעלות אותו לאוויר. צריך לתכנן אותו, לבדוק אותו, לפרוס אותו, למדוד את הביצועים שלו, לשפר אותו ולנהל אותו לאורך זמן. סוכן שאינו מנוהל ואינו משתפר הופך מהר מאוד לנכס מיושן, ולעיתים גם למסוכן. ניהול סוכנים יהפוך לדיסציפלינה ארגונית ככל שהשימוש בסוכנים יתרחב, תיווצר בארגונים שכבת ניהול שלמה סביבם. יהיה צורך לדעת אילו סוכנים פועלים בארגון, מי הבעלים שלהם, לאילו תהליכים הם שייכים, אילו הרשאות ניתנו להם ואיזה מידע הם צורכים. זה גם המקום שבו אחידות יתר עלולה להפוך לבעיה. סוכן שמבצע פעולה פשוטה ומוגבלת אינו דומה לסוכן שמקבל החלטות עסקיות או מבצע פעולות במערכות רגישות. לכן החלת אותם כללי ממשל על כל הסוכנים עלולה להיות לא פחות בעייתית מהיעדר ממשל. במקביל, ארגונים יידרשו לרמת ניטור חדשה. אם סוכן מבצע פעולה עסקית או טכנולוגית, צריך להיות אפשר לשחזר את ההקשר שקיבל, המודל שבו השתמש, הכלים שהפעיל, האישורים שניתנו לו, הפעולות שביצע והתוצאה שאליה הגיע. הטמעת סוכני AI דורשת, לכן, שינוי במודל ההפעלה הארגוני. הצלחה אינה תלויה רק בכלי עצמו, אלא בחיבור בין תשתיות, דאטה, אבטחה, ממשל, אינטגרציות, ניהול ידע, ניהול עלויות, ניטור ומתודולוגיית עבודה. רק כאשר כל השכבות האלה פועלות יחד אפשר לעבור ממקרה שימוש נקודתי ליכולת ארגונית אמיתית שמבוססת על בינה מלאכותית יניב שושני הוא EVP באברא

טייוון מתכוונת להחמיר באופן משמעותי את הענישה סביב ייצוא טכנולוגי לסין – כך הודיעה הממשלה בטייפה בסוף השבוע. זאת, במטרה ליישר קו עם הדרישות של ארצות הברית, שמגבילות חברות שסוחרות עם סין למכור את המוצרים שלהן לחברות אמריקניות. יצוין שהחוק הטיייווני לא מתייחס באופן ספציפי לסין, אלא חל על שלל מדינות. עם זאת, לאור המתחים הגיאו-פוליטיים, ברור כי הכוונה של הטייוונים היא להעניש יותר בחומרה על יצוא טכנולוגי לשכנה הענקית שלה. הממשלה בטייפה קובעת כעת כי בהתאם לחוק המסחר עם מדינות זרות, כל מי שייתפס מבריח סחורות אסורות יכול לקבל עד חמש שנות מאסר ו/או קנס שווה ערך ל-93 אלף דולר. רשימת הפריטים האסורים בייצוא הורחבה, כדי לכלול שרתי ושבבי AI, שהמכירה שלהם למדינות אסורות מוגדרת כעת בטייוון כפשע. הטייוונים לא רוצים לשלם מכס של 15% החמרת החוק היא המשך ישיר למשא ומתן שנערך לפני כמה חודשים בין שתי המדינות, ובו נקבע כי ארצות הברית תגביל את המכסים המוטלים על יבוא אליה מטייוון ל-15% בלבד, אם זו תחמיר את האכיפה ותגביר את ההשקעות באמריקה. שר הכלכלה של טייוון, קונג מינג-סין, אמר כי "מעתה ואילך, חלק מהצעדים שננקוט בנוגע לפריטים בפיקוח יתאימו לאלה של ארצות הברית, וזאת לאור התחייבויות לא מעטות שנטלנו על עצמנו במסגרת ההסכם לסחר הדדי". ארצות הברית תבעה באחרונה בכירים ביצרנית השרתים האמריקנית סופר מיקרו ובענקית ה-AI אנבידיה, בטענה כי הבריחו בדרכים עקלקלות, למרות האיסור, שרתי AI לסין בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר. בעקבות התביעה, כוחות אכיפת החוק בטייוון פשטו על משרדי סופר מיקרו בטייפה ומצאו ראיות לכאורה שגרמו לאמריקנים להוסיף 10 אנשים לכתב התביעה.

אוקראינה ממשיכה במתקפות הרחפנים שלה נגד דאטה סנטרים ברוסיה: לפי גורמים רוסיים בכירים, האוקראינים פגעו הלילה (א') במרכז נתונים בכפר ליד סנט פטרסבורג, כמו גם במתקני נפט ובגשר בעיר. לפי התקשורת הממשלתית הרוסית, הדאטה סנטר שנפגע שייך לרשת החברתית הרוסית VKontakte. החברה אישרה הבוקר כי "בוצעה מתקפת רחפנים על הדאטה סנטר שלנו במחוז לנינגרד" ומסרה כי שירותיה "זמינים למשתמשים כרגיל". VK לא פירטה את היקף הנזק. לפי אתר All Data Centers, מרכז הנתונים באזור נמצא בכפר נובוסרגייבקה שבנפת וסבולוז'סק, ופועל מאז 2011. באתר החדשות האוקראיני יונייטד24 צוין כי יש בו ארבעה אולמות שרתים, עם מעל 20 אלף שרתים וכ-640 ארונות תקשורת, והוא צמוד לתחנת משנה של חברת החשמל הרוסית, שגם היא נפגעה. למרות הצהרת החברה, משתמשים ברחבי רוסיה דיווחו הבוקר על תקלות בגישה לרשת החברתית. לא ברור אם התקלות נגרמו מהפגיעה במתקן, מהפסקות החשמל באזור או מהגבלות על האינטרנט הסלולרי, שרוסיה מטילה לעתים קרובות בזמן מתקפות רחפנים. הערוצים האוקראיניים אקסיילנובה+ וסופרנובה+ דיווחו כי המתקפה אירעה בשעה 02:50 בלילה (שעון מקומי), וסרטוני וידיאו שהופצו ברשתות החברתיות מראים את מתקן הנפט עולה בלהבות. מושל סנט פטרסבורג, אלכסנדר בלגוב, אישר את הפגיעה במתקן הנפט, ואמר כי יש נפגעים, וכי 12 דירות בשני בנייני מגורים הסמוכים אליו נפגעו. עוד נפגעו מהתקיפה מכוניות שחנו באזורים שבהם היא בוצעה. אלכסנדר דרוזדנקו, מושל מחוז לנינגרד (שעוטף את סנט פטרסבורג), אמר כי הכוחות הרוסיים הצליחו ליירט הלילה 127 רחפנים אוקראיניים. למה הצדדים במלחמה תוקפים דאטה סנטרים? מתקפות של רחפנים בכלל, ועל דאטה סנטרים בפרט, הם עוד התפתחות – או, אם תרצו, הסלמה – בלוחמה המודרנית, שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה מסמלת. הצדדים מבצעים אותן בידיעה שמתקפות על דאטה סנטרים לא פוגעות רק במרכזי הנתונים, אלא גם ביכולות צבאיות ובאספקטים רבים של החיים המודרניים, שנשענים על מערכות ה-IT שמאוחסנות בהם. בנוסף, הן יכולות לפגוע בשגרת החיים של האזרחים במדינה המותקפת, ולגרום לנזק כלכלי ולהשפעה פסיכולוגית שלילית עצומה על אזרחי האויב. ההבנה הזאת גרמה לצדדים במלחמה במזרח אירופה לתקוף דאטה סנטרים במדינת האויב. אוקראינה ביצעה באחרונה שורה של מתקפות על דאטה סנטרים של חברות רוסיות, בהן יאנדקס, שמכונה "גוגל הרוסית". המתקפות גרמו לשיבושים קשים באספקת שירותים אזרחיים ופיננסיים לאזרחים רוסיים. בחלק מהמתקנים שהאוקראינים התקיפו היו מחשבי על, לקידום מעמדה של רוסיה בעולם הבינה המלאכותית. אירועים אלה באו בתגובה למתקפות שרוסיה ביצעה על תשתיות מחשוב, ובכלל זה מרכזי נתונים, באוקראינה. במקרה של הרוסים, היו אלה מתקפות משולבות – של טילים וכטב"מים, לצד מתקפות סייבר – בהן המתקפה שבוצעה בדצמבר 2023 על קייב סטאר, ספקית הסלולר והתקשורת הגדולה ביותר באוקראינה. הן נועדו על מנת לשבש את מערכות התקשורת באוקראינה (המתקפה על קייב סטאר הפילה את רשתות הסלולר, האינטרנט הביתי והתקשורת הקווית של החברה), ואת היכולת של הממשלה בקייב למשול במדינה כולה. גם המלחמה באיראן הביאה לפגיעות בדאטה סנטרים. שתי הפגיעות המרכזיות היו במתקנים של AWS באיחוד האמירויות הערביות ובבחריין. אלה גרמו להשבתתם לימים אחדים ולנזק כלכלי רב. בשבוע שעבר חשפנו בלעדית באנשים ומחשבים כי הסיכון למתקפות פיזיות, או משולבות, על דאטה סנטרים בישראל – רב. לפי מחקר של קלירסקיי ודברים שאמרו מומחים לאחר פרסום

המרכז למורשת יהדות סלוניקי בפתח תקווה משלים בימים אלה פרויקט דיגיטציה בהשקעה של יותר מחצי מיליון שקלים, שינגיש לציבור מסמכים, שמות, כתובות ותעודות היסטוריות. המסמכים הללו מספרים את סיפורה של הקהילה המפוארת במשך מעל 1,000 שנה, כולל בתקופת השואה הנוראה. זהו אחד המיזמים הדיגיטליים לתיעוד קהילות מהגדולים שנעשו בשנים האחרונות, והוא נערך בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. הפרויקט מתעד היסטוריה, יצירה, תרבות ושפה של קהילה שהייתה ואיננה. הארכיון יהיה פתוח לציבור ללא תשלום. בשלב הראשון הוא צפוי לכלול כ-600 אלף מסמכים, ובהם שמות, כתובות, תעודות לידה ומסמכים היסטוריים נוספים, שחלקם מתוארכים לתקופה שלפני שנת 1900. בהמשך מתכנן המרכז לאפשר למשפחות ולחוקרים להוסיף מידע ומסמכים שברשותם, בכפוף למנגנוני בדיקה ואימות. היוזמה היא חלק מפעילות רחבה יותר של המרכז למורשת יהדות סלוניקי, שפועל לשמר את התרבות, השפה – לדינו – והזיכרון של אחת הקהילות היהודיות המרכזיות והמשפיעות בתולדות יהדות אירופה והים התיכון. "המטרה המרכזית שלנו היא לספר את הסיפור המלא של יהדות סלוניקי – של 1,000 שנות יצירה – ולא להתמקד בשואה בלבד", אמר רוני ארניה, שעומד בראש המרכז ומוביל את פרויקט הדיגיטציה. עם זאת, כאמור, הפרויקט כולל תיעוד גם מתקופת השואה. מסמכים שניצלו מהשואה הדרך להקמת הארכיון הדיגיטלי ואיסוף חלק מהמסמכים הייתה ארוכה ומורכבת. כאשר הנאצים כבשו את סלוניקי, הם לקחו חלקים גדולים מהארכיון ההיסטורי. בתום המלחמה, חלק מהם היו בידי הרוסים, שאחסנו אותם במוזיאון במוסקבה, וחלקם היו בידי ארצות הברית, שהעבירה את המסמכים למוזיאון בוושינגטון. נציגות של המרכז ושל אוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' מינה רוזן ויעקב פייגרסון, קיבלה אישור לצלם את המסמכים במוסקבה ולהעלות אותם על מיקרופילם. בשנים האחרונות, פרויקט הדיגיטציה של מסמכי יהדות סלוניקי התקדם באיטיות. עובדה זו גרמה למרכז לרכוש את התוכנה שעמדה בבסיס הפרויקט ולהמשיך אותו באופן עצמאי. המרכז כבר סרק אוספים פרטיים, ובהם מסמכים ממשפחות רקאנטי וקרסו. "קיבלנו ממש באחרונה את כל המסמכים של דוד רקאנטי, שתיעד במשך שנים את סיפורה של הקהילה, סרקנו את החומר והוא נמצא כעת אצלנו בדיגיטציה", מספר ארניה. לדברי ארניה, מדובר בפרויקט מורכב, שכאמור, עלותו צפויה לעבור את חצי מיליון השקלים. המימון מגיע, בין היתר, מכספים שהמרכז קיבל ממכירת בית האבות על שם רקנאטי, מתרומות של משפחות רקנאטי ורוסו, וכן מתמיכה של משרד התרבות והספורט. לא רק הארכיון המרכז למורשת יהדות סלוניקי הוקם ב-1956, ביוזמת המשפחות קרסו ורקנאטי, במטרה לתת מענה לשורדי השואה ולבני הקהילה דוברי הלדינו. המרכז פועל כיום בבית האבות הוותיק על שם ליאון רקנאטי ז"ל, שנמצא בפתח תקווה. הארכיון הדיגיטלי הוא רק אחד ממגוון הפרויקטים שמפעיל המרכז. בין היתר, הוא עוסק בהוצאה לאור של ספרים, מעניק סיוע ומלגות לכותבים, שותף להפקת סרטים, מפיק הקלטות של שירי לדינו ומפעיל מחלקת מחקר. במרכז פועלת גם ספרייה ובה קרוב ל-4,000 ספרים, בהם ספרים נדירים בלדינו, שחלקם בני מאות שנים. גם אוסף זה מיועד לעבור תהליך דיגיטציה ולהיות נגיש לציבור בעתיד. אחד המיזמים הבולטים במרכז הוא סרט מציאות מדומה, שמאפשר למבקרים לחוות את סיפורה של יהדות סלוניקי באופן אינטראקטיבי. הרעיון נולד בעקבות ביקור של אנשי המרכז בבית עדות לגבורת יהדות הונגריה בניר גלים, שם הם נחשפו למיזם דומה. הדרך להגשמת הרעיון הזה לא הייתה פשוטה: "זו עבודה מורכבת ויקרה, ובנוסף היינו צריכים לפתור שאלות בינוי ולוגיסטיקה – איך אנחנו מקרינים ומפעילים את הטכנולוגיה?", מספר ארניה. הפעילות השוטפת של המרכז מתמקדת באירוח קבוצות, תלמידים וסטודנטים בהרצאות ובאירועים. לדברי ארניה, "אנחנו מנסים לבנות מודל ייחודי של הנצחה חיה. אנחנו רוצים לפנות גם לדור שגדל בעולם הדיגיטלי – כזה שבו ההיסטוריה לא נשארת רק בארכיון, אלא הופכת למידע נגיש, לחוויה ולסיפור משפחתי, שניתן להמשיך ולהעשיר".

בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, מזהיר כי הבינה המלאכותית כבר אינה משמשת רק ככלי עזר בידי תוקפי סייבר, אלא הופכת בהדרגה למפעילה של חלקים נרחבים מהמתקפה עצמה. "כותר הסרט 'בוקר טוב וייטנאם', בכיכובו של רובין וויליאמס, מסמל את הטירוף בשדה הקרב שהתחולל שם", אמר דולב. "טירוף זה קיים כיום גם בעולם הגנת הסייבר, בשל הופעת הבינה המלאכותית לסוגיה. הרבה השתנה בשל כך, אבל התובנה המשמעותית היא שהבינה המלאכותית הפכה מעוד כלי עזר לביצוע פריצה למפעילה עצמאית של מתקפות. שינוי זה דורש מענה חדש מצד המגנים". דולב דיבר היום בפורום CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך ביס פלאנט ראשון לציון. את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. המתקפות מתקצרות משעות לשניות לדברי דולב, אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר היא הקצב. "קצב המתקפות התקצר ואורך שניות ודקות, ולא שעות וימים", אמר. עם זאת, לדבריו, ניתן כבר כיום לעצור לפחות חלק מהמתקפות המבוססות על בינה מלאכותית באמצעות הכלים הקיימים. לדבריו, ההגנה צריכה להתמקד בשלושה צעדים מרכזיים: שליטה בפניות למודלים, הטמעת מגבלות קצב וחיוב אישור אנושי לפני פעולות רגישות, כמו בקשה למחיקת מידע. דולב חילק את מידת המעורבות של בינה מלאכותית במתקפות לארבע רמות: סיוע בסיסי, שימוש מתקדם, שימוש מבצעי ושימוש אוטונומי. "המדד מתאר את עומק השילוב של הבינה המלאכותית במתקפה, ולא את מידת חומרת הנזק שנגרם ממנה", הסביר. מסיוע לתוקף לביצוע כמעט עצמאי "בשנתיים האחרונות אנחנו עדים למעבר של הבינה המלאכותית מסיוע לתוקף למצב שבו הסוכן הוא זה שמבצע את המתקפה", אמר דולב. לדבריו, ב־2025 כבר נצפו נוזקות ששילבו מודלי שפה ביצירת קוד דינמי, ובהמשך נרשמו קמפיינים שבהם סוכנים ביצעו את מרבית שלבי הפעולה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך נחשפה על ידי אנתרופיק, שתיעדה קמפיין ריגול שבו מערכת מבוססת Claude ביצעה, לפי הערכת החברה, בין 80% ל־90% מפעולות התקיפה. ההתערבות האנושית נדרשה בעיקר בנקודות החלטה מרכזיות. דולב ציין ארבע דרכים שבהן מנועי בינה מלאכותית משתלבים כיום במתקפות: כסוכן שמפעיל את התקיפה, כמודל שאליו נוזקה פונה בזמן הריצה, באמצעות ניצול מערכות הבינה המלאכותית של הארגון עצמו, וככלי שמאיץ את ההכנה והביצוע של המתקפה. לדבריו, חוקרי קלירסקיי בחנו 17 אירועי סייבר מהשנה האחרונה שבהם הייתה מעורבות של בינה מלאכותית. "המתקפות היו מכל הסוגים והתוקפים: ריגול מדינתי, מתקפות כופרה וגניבות פרטי אשראי", אמר. "הקורבנות היו ממשלות, בנקים, ספקיות ענן וארגוני תעשייה וייצור. גם ארגונים בישראל היו בין המותקפים". סוכן AI שסייע למתקפת כופרה דולב הציג בין היתר את פעילות קבוצת הכופרה Aurora, שבמהלכה נעשה שימוש ב־Cursor Agent עם מודל Claude Sonnet לצורך סיוע בפעולות תקיפה נגד כמה יעדים. לפי מחקר חיצוני שפורסם על הקמפיין, הסוכן שימש בין השאר לסריקת סביבת הקורבן, להצעת צעדי פעולה ולביצוע פעולות טכניות. המפעיל האנושי נותר בתמונה, אך חלק ניכר מהעבודה הטקטית בוצע בסיוע הסוכן. בשלב מתקדם של הפעילות הותקפו גם שרתי ESXi באמצעות כופרה שיועדה לסביבות וירטואליזציה. דולב אמר כי באחד התרחישים "המפעיל נעזר בסוכן, הסוכן הציע לו צעדי פעולה עתידיים והמפעיל האנושי בחר כמה מהם". לדבריו, זו המחשה למעבר ממודל שבו הבינה המלאכותית רק מספקת מידע, למודל שבו היא משתתפת בפועל בביצוע התקיפה. הקרב עובר לקצב מכונה במבט ל־2027, דולב מעריך כי ארגונים יידרשו להתמודד עם הזרקת שאילתות ומידע נגד מערכות בינה מלאכותית ארגוניות, עם גידול נוסף בפישינג ובדיפ־פייק ועם מתקפות בקנה מידה רחב יותר. לדבריו, גם מערכי ההגנה יצטרכו להשתנות. "מערך זהות חזק, המבוסס על הזדהות כפולה ומשולשת, יהיה קו חזית. גם ההגנה תשתפר ותעבור לפעול בקצב מכונה". בישראל, הוסיף, הבינה המלאכותית צפויה לשמש מכפיל כוח גם עבור שחקני איום מאיראן, בין היתר באמצעות פישינג ממוקד, הדלפות ולוחמה פסיכולוגית. "הבינה המלאכותית לא המציאה טכניקות מתקפה חדשות, היא שינתה את הקצב שלהן", סיכם דולב. "הסוכן חייב לפנות למודל, והוא מהיר מדי. אפשר לעצור את המתקפות החדשות כבר כיום, עם הכלים הקיימים. אנחנו בשדה הקרב של הבינה המלאכותית. כל מה שנשאר לנו הוא לשמור על מוראל גבוה".