היזמית ענבל בוסיבא משתפת מה הוביל אותה להקים את המבצע החברתי "האוצר האבוד": "הפרויקט הזה נולד מלהסתכל בבית ולראות כסף אמיתי שאין בו שימוש. המון כסף, קרוב ל-300 שקל רק במטבעות של 10 אגורות. חישוב מהיר שעשיתי בראש של הסכום הזה כפול מספר בתי האב בישראל הוליד סכום כסף פנטסטי שלא האמנתי שהוא יכול להיות אמיתי". בהמשך, קבעה בוסיבא פגישה עם ראש מחלקת המטבע בבנק ישראל שאמר לה כי הם מודעים לבעיה של המטבע הזה ושעל כל 10 מטבעות של 10 אגורות שהם מייצרים - 9 לא חוזרים למחזור, ומסתובבים בחוץ קרוב ל-150 מיליון שקל רק במטבעות של 10 אגורות שאינן במחזור הכלכלי. "ואז", מספרת בוסיבא, "התחיל מסע של שנתיים להבין איך מפצחים את העניין הזה לוגיסטית כי מדובר בטונות על גבי טונות של מטבעות ואף אחד לא מעוניין לקלוט אותם".

השינוי בהנחיות לציבור בכל הקשור לבדיקות קורונה הצליחו לא רק לבלבל אותנו, אלא גם לגרום להתמרמרות: משפחה ממוצעת עם ילדים בישראל, שרוצה לנהוג כחוק ולעמוד בכל תקנות הבדיקות המתעדכנות חדשות לבקרים, תצטרך להיפרד מכמה מאות שקלים עד לסוף ינואר. אז מתי אפשר להסתפק בבדיקת אנטיגן מהירה, היכן ניתן לרכוש אותה ובאילו מחירים - ומתי חייבים לעשות בדיקת PCR? מתי הבדיקה בתשלום ומתי נידרש לשלם תמורתה - וכמובן, כמה? התשובות לעיתים מבלבלות יותר מהשאלות, מה גם שמה שנכון היום לא יהיה תקף בהכרח גם מחר, ובכל זאת, לאור הצהרתו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, אודות הוזלה קרובה וחדה של הבדיקות המהירות, ניסינו למפות את השוק ולעשות קצת סדר בדרישות, הסוגים והמחירים.

רשת NEXT הבריטית שלה עשרות סניפים ברחבי הממלכה המאוחדת וכן אתר מכירות מקוון שעוסק במכירה ושילוח בגדים לעשרות מדינות ברחבי העולם (ונחשב פופולרי גם בקרב הישראלים), סיכמה את נתוני מכירות חג המולד שלה. מהנתונים עולה כי הרשת הרוויחה מעבר למצופה - והרבה מעבר להערכותיה מלפני שנתיים, ערב פרוץ הקורונה במערב אירופה. על פי הדיווח, הרוויחה הרשת כ-10% יותר מכפי שהעריכה בתחזיותיה לפני שנתיים. למרות הרווחים הנאים שהשיגה הרשת - ושיאפשרו לה לחלק יותר מ-800 מיליון פאונד (קרוב ל-4 מיליארד שקל), הרשת הודיעה כי בכוונתה לייקר את מוצריה, בשתי פעימות עיקריות: הראשונה, להערכת המנכ"ל סיימון וולפסון, בחודש מאי, עם השקת ליין האביב-קיץ של החברה - בגובה של כ-4%, השנייה, בסביבות ספטמבר 2022, בקולקציית הסתיו שתימכר, ככל הנראה במחירים גבוהים ב-6% מהמחירים כיום.

השנה החדשה נפתחה בסערה וישנן התפתחויות רבות בשלל תחומים בין אם ברמה הגיאופוליטית (רוסיה-אוקראינה וקזחסטאן), בין אם ברמה הכלכלית ובין אם בשווקים וכמובן שכל אלו קשורים באופן הדוק אחד לשני. ובכל זאת, מבחינת השווקים יש היום כמעט רק משחק מרכזי אחד, או יותר נכון: שאלה אחת שהתשובה עליה תקבע את הכיוון של השנה הקרובה - והיא: האם הפד יוכל להעלות ריבית ולצמצם את המאזן גם במצב בו השווקים ממש לא מרוצים? ובניסוח קצת שונה, האם בעת אינפלציה גבוהה במיוחד ושאינה זמנית, הפד יכול לא להעלות ריבית? אז מה בעצם קרה כאן בשבוע האחרון? מפרוטוקול הפד למדנו שחברי הפד נמצאים במצב רוח "ניצי" במיוחד כאשר בתפריט ל-2022 לא נמצאת רק העלאת הריבית, אלא גם צמצום מאזן הפד. חשוב להדגיש כי בסיבוב הקודם, כאשר הפד סיים את תוכנית הרכישות, הוא המתין כמעט 3 שנים בהן שמר על המאזן יציב לפני שהחל לצמצם, אך המציאות ב-2022 היא שונה לחלוטין ותחושת הדחיפות של הפד לסיים את ההרחבה המוניטארית ולעבור למדיניות יותר מצמצמת מעולם לא הייתה גדולה יותר וזאת לאור האינפלציה שכפי שכבר ידוע וברור לכולנו, אינה זמנית וככל הנראה הרבה יותר עקשנית. בסוף השבוע, קיבלנו הצדקה נוספת לאותה תחושת לחץ של הפד לפעול בהקדם כאשר דוח התעסוקה של חודש דצמבר נתן לנו עוד איתות מאוד ברור כי שוק העבודה האמריקאי נמצא בתעסוקה מלאה וכי לחצי השכר בו רק ממשיכים לעלות. מצד אחד תוספת המשרות הפתיעה מטה באופן דרמטי עם עלייה של 199 אלף (צפי שעמד על 450 אלף), אך מצד שני שכר העבודה השלים זינוק של 4.7% ב-2021, משמעותית מעל הצפי שעמד על 4.2%. שילוב זה של פד "ניצי" שמאוד מוטרד מהאינפלציה, ביחד עם דוח התעסוקה הזה שרק הגביר את החשש כי ההיזון החוזר בין אינפלציה ושכר הולך ומתחזק, הוביל לתנודתיות מוגברת בשווקים בפתיחת השנה עם זינוק בתשואות האג"ח לכל אורך העקום תוך עלייה בתלילותו ולפתיחה שלילית לשנה החדשה בשוקי המניות.

טניה ומרים גדלו כיהודיות וחיו כיהודיות עד שגילו שבישראל הן צריכות לעבור דרך ארוכה כדי להיחשב ליהודיות. הן עברו טלטלות רבות בדרך, אך זכו לסוף טוב לסיפור שלהן, לאחר שהגיעו לגיור כהלכה במעמד רבנים ממנהיגי הציונות הדתית

מוצאי שבת בתיאטרון גשר. שרת התרבות לשעבר מירי רגב, הגיעה לצפות בהצגה "השחף" על פי יצירת המופת של אנטון צ'כוב. רגב פגשה במקום את לנה קריינדלין מנכ"לית תיאטרון גשר. את ההצגה תרגם מחזאי הבית של התיאטרון, רועי חן, וביים יאיר שרמן. מככבים בה: ג'וי ריגר, אפרת בן-צור, שלומי ברטונוב, דורון תבורי, ישראל (סשה) דמידוב יחד עם אשתו סבטלנה דמידוב, מיקי לאון, ועוד. המחזה, מביא את סיפורם של שחקנית וותיקה, שחקנית צעירה, סופר מפורסם, מחזאי מתחיל, מורה מדוכדך, ואחת שתמיד לובשת שחור, הנפגשים בבית קיץ ומתפלספים על אמנות, שעמום ומשמעות החיים. כולם מאוהבים אבל דווקא במי שלא מחזיר להם אהבה.

תקופת אירועי הקניות שהחלה בנובמבר והגיעה לשיאה בימי המכירות הגדולים 'בלאק פריידי' ו'סייבר מאנדיי' הסתיימה, כך גם מכירות סוף השנה האזרחית, אבל בזכותם הרוויחו הצרכנים "חג" מוכר קצת פחות, אבל אטרקטיבי הרבה יותר: "קופסא פתוחה"! מסיום תקופת חגי הנוצרים ובמהלך השבועות הקרובים, אתרים ורשתות מחו"ל יעסקו ביתר שאת בקליטה של מתנות שהוחזרו או מוצרים שנרכשו ונמצאו לא מתאימים או פחות נחוצים. בעוד שבארץ החוק מחייב את הספק לקבל בחזרה מוצרים בטווח של 7-14 ימים מיום הקנייה, בארה"ב הרשתות וחנויות הכלבו (גם אונליין) מאפשרות 30 יום ויותר שבהם להתחרט ולהחזיר מוצרים. כיוון שמוצרים שהוחזרו נחשבים 'עודפים' על אף שברובם לא נעשה בהם שימוש כלל, הם מוצעים למכירה במחירים משתלמים כאשר ההנחות יכולות לנוע בין 20% ל-60% ואף יותר, מחיר שייקבע בהתאם למלאי, ביקוש ומצב המוצר המוחזר.

אחד מהענפים שנפגעו הכי הרבה בשיא ימי הקורונה, ההגבלות והסגרים, היה ענף חדרי הכושר. הבשורות הטובות לעוסקים בתחום היא כי מחקר גדול שנערך בבריטניה מלמד שלמרות ההתנשפויות והנשימות המאומצות, אין עלייה בהדבקה בקרב המתאמנים בחדר הכושר, גם נוכח האומיקרון. לעומת זאת, הבשורות הפחות טובות הן שאם אכן יתממשו התחזיות ומספר המבודדים בקרב הישראלים יעבור את המיליון, הרי שרבים לא יוכלו להתייצב לאימונים בחדרי הכושר. בעת תקופות הסגרים והמגבלות נרשם גידול דרמטי בהיקף הריכשות של ציוד כושר ביתי, עד כדי כך שמרבית המלאים אזלו ונוצר שוק פורה של "יד שנייה" בתחום. גם אם המכירות הפעם לא תהיינה דומות ברמתן לאלה של אביב-קיץ 2020, שכן חדרי הכושר פתוחים לרשות המנויים, הצפי הוא שיהיה גידול בתחום. יצאנו לבדוק כמה אופציות, ממוצרים שווים לכל נפש בעלות של כמה שקלים - ועד למכשירים בדומה לאלה המוכרים לנו מחדרי הכושר המקצועיים, בעלות של אלפי שקלים ליחידה (שלא לדבר על הצורך בחדר פנוי בבית...).