העולם כולו מסתגל להבנה שהניסיון להשיג שליטה ואולי אפילו להביס את נגיף הקורונה שוב נכשל - הודות לווריאנט החדש אומיקרון שמתפשט ברחבי העולם מהר יותר מכל קודמיו. נוכחותו של וריאנט אומיקרון אושרה כבר ב-77 מדינות, אם כי סביר שהמספר האמיתי גבוה יותר והוא כבר נוכח בעוד מדינות שטרם איששו זאת סופית. מדינות אירופאיות רבות חוזרות שוב לסגרים ומגבלות, בזמן שהראיות מצטברות ומצביעות על כך שאומיקרון מדבק הרבה יותר מכל קודמיו, כולל וריאנט דלתא והזן המקורי של נגיף הקורונה. ממצאים ראשוניים של מחקר חדש, שעובר ביקורת עמיתים בימים אלה ממש, מתחילים להבהיר עד כמה אומיקרון יותר מדבק, ומגלים את המנגנונים שמאפשרים לו לגבור על הזן הנפוץ ביותר עד כה - דלתא - ולהשאיר לו אבק. המחקר נערך על ידי חוקרים מביה"ס לרפואה באוניברסיטת הונג קונג, והם גילו שזן האומיקרון משתכפל ומתרבה בדרכי הנשימה של אנשים שהוא מדביק בקצב גבוה פי 70 בהשוואה לזן הדלתא. ממצא זה יכול להסביר את קצב ההתפשטות המהיר להדהים של וריאנט זה ברחבי העולם.

חברות הביטוח דוחות תביעות ביטוח סיעודי רבות שמוגשות להן, וזאת עקב טעויות שגורות שעושים מגישי התביעה. הכירו את הטעויות הנפוצות

ירידה בזיכרון היא תופעה מוכרת (ולא, לא רק בגיל מבוגר) אבל היא לא גזירת גורל. חוקרת המוח ד"ר סילביה מנדל מסבירה למה זה קורה - ואיך אפשר לזכור טוב יותר

לידה מרגשת ובעיקר מפתיעה מאוד התרחשה השבוע במרפאת כללית במודיעין עילית. אישה בשבוע ה-39 להיריונה הגיעה ביום ראשון למרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית במודיעין עילית עקב לחצים שחוותה והופנתה למנהל המרפאה ד"ר ישראל יולס. בבדיקתה מצא ד"ר יולס כי האישה נמצאת במצב של פתיחה וכי העוברית שבבטנה נמצאת במצג עכוז כאשר רגלה מבצבצת מתעלת הלידה. במצב תקין, לקראת הלידה עוברים מסתובבים כך שראשם פונה כלפי מטה ואל פתח האגן והוא זה שיוצא קודם אל תעלת הלידה. כאשר התינוק נמצא במצג עכוז - ראשו למעלה ופלג גופו התחתון יוצא קודם אל תעלת לידה. לידת עכוז טומנת בחובה סיכונים רבים יותר לעובר וליולדת, ולכן לרוב כאשר העובר במצג זה מנסים לבצע היפוך שלו עוד לפני הלידה ובמידה שהדבר אינו מצליח היולדת לרוב תופנה ללידה בניתוח קיסרי. אולם, ישנם כמה בתי חולים שמאפשרים לידה נרתיקית במצג עכוז, כאשר ישנו רופא מנוסה שיכול ללוות אותה.

אלימות מינית ופגיעות מיניות בקרב תלמידי תיכון בבתי-הספר הן תופעות שאנו שומעים עליהן לצערנו לא פעם בתקשורת, כפי שקורה עכשיו עם מקרי האונס בתיכונים בת"א. ממצאי הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לשנת 2020 שהתפרסמו לפני כחודש, חושפים תמונת מצב בעייתית. מהנתונים של משרד החינוך בדוח זה עולה כי מעל 4,500 מקרי פגיעה מינית הופנו ליחידה למיניות ומניעת פגיעה מינית בשפ"י בשנת הלימודים, לעומת שנה קודמת בה הופנו כ-3,700 מקרים. רק ברבע מהמקרים שדווחו קיימת חובת דיווח, מה שאומר שישנם מקרים נוספים שאינם מגיעים לידיעת המערכת.

מחקר חדש ניסה לבדוק - האם כשסלע נופל עלינו בחלום, הגוף שלנו יכול לחוש בכאב? ואם כן - מה משפיע על רמת הכאב שאנו יכולים לחוות מחלום? הנה כל הפרטים