מבחוץ קל לראות רק פגמים. להתמקד בשעות שידור ספורות או בשנים בודדות, ולזעוק זעקת "אנומליה". אבל גלי צה"ל היא הרבה יותר מאלה. היא גם הרבה יותר מההיסטוריה המפוארת שלה. היא אתוס, שעדיין מתיישב לטעמי, עם זה של צבא העם. באמונה, ובשליחות הזו מחזיקים ומחזיקות גם היום רוב מוחץ של העובדים והעובדות, כמו גם החיילים והחיילות המתגייסים, וכן שני הקהלים מתגייסים, לשידור הציבורי. בשבועות האחרונים אני מתמודדת לפחות פעמיים ביום עם השאלה: את באמת חושבת שהולכים לסגור? התשובה שלי: אני מקווה שלא. אני לא אחראית על ההחלטות ה"גדולות" בגלי צה"ל. לא בגללי או בזכותי פוטרו או נשכרו שדרנים, עלו או ירדו תכניות. אני אחראית על חלקת אלוהים קטנה - דסק התרבות של התחנה. דרכו אני מספרת את סיפורה של החברה הישראלית. זה בעיני תפקידו של צה"ל. בדיוק כמו מדריכת חוי"ה (רכזת חינוך וידיעת הארץ), מורה חיילת, או מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום, גם החיילים והחיילות תחת פיקודי, נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים כדי ליצור קשר מעורר ומשמעותי עם המאזינים והמאזינות. זה הרגע בו המקטרגים יסבירו לי שאין צורך בצבא לשם כך, ועוד פחות מכך בתחנה צבאית המשדרת אקטואליה, שבישראל היא, מה לעשות, גם פוליטית מאוד. "הרי כבר יש לנו שידור ציבורי בדמות התאגיד", יגידו. ובכן, התאגיד כבודו במקומו מונח, ולא לי להסביר אם ואיפה בעיותיו. אבל התאגיד ללא תחרות של תחנה ציבורית ממלכתית? הוא עשוי לנוח על זרי הדפנה או גרוע מכך להיגרר לתחרות עם ערוצים מסחריים. לא צריך ללכת רחוק מידי כדי להזכיר את ניסיונות ההפרדה/סגירה של רה"מ לשעבר נתניהו את חטיבת החדשות של התאגיד או הניסיונות לחבל בעבודתה באמצעות הקפאת תקציבים (אירוויזיון 2019).

הריאליטי הוותיק האח הגדול חזר לעונה נוספת, ולפחות נכון לערב ההשקה, עדיין מדובר בקלף מנצח: התוכנית מנצחת את הפריים טיים אמש (שבת) עם 22.7% צפייה ו-660 אלפי צופים, לעומת קשת עם הכוכב הבא שנמצאת הרחק מאחור עם 14.5 נק' ו-398 אלפי צופים. האח הגדול היא גם ההשקה הגבוהה ביותר ב-2021, עם עליה של 12% ברייטינג ו-11% בצופים לעומת השקת העונה הקודמת ברשת. מדובר בחדשות טובות עבור רשת, ובעיקר עבור חברת חדשות שלה, אשר הגיעה בשבועות האחרונים לשפל צפייה של שנים. בחברה מקווים כי צופי הריאליטי יגיעו לערוץ עוד לפני ויעלו את ממוצע הצפייה במהדורה. כבר אתמול נראתה סגירת פער קלה למהדורת חדשות 13 כאשר הילה קורח השיגה 9.8% (ו-263 אלף צופים) אל מול חדשות סוף השבוע עם דנה ויס שהשיגה 13.9%. לרוב חדשות 12 מגיעה נתונים כפולים ואף למעלה מזה מהמתחרה. בלייט נייט: רשת מנצחת גם עם הצינור שמשיגה 13.6% (ו-396 אלף צופים) מול ערב טוב עם גיא פינס שנותר הרחק מאחור עם 7.1% ו-193 אלף צופים בלבד.

במדינת ישראל לא קיים עוד כלי תקשורת דוגמת "הארץ", שבו אפשר בקלות גדולה כל כך להשוות את ראש הממשלה לצורר הנאצי, לנבל את הפה על אוכלוסיות שלמות, להפוך מחבלים ופעולות טרור נגד יהודים לעניין לגיטימי, ולתקוף ללא רחמים הורים שכולים אומללים. לעתים נדמה שכל עוד הטקסטים האלה מגיעים מהצד הפוליטי הנכון, אין ב"הארץ" עורכים שיודעים לומר "לא" לאיזשהו חיבור. לצד כותבי הטקסטים הללו, שכאמור באים כולם מאותו אזור חיוג פוליטי, הקפידו תמיד ב"הארץ" לקשט את המוצר במשבצות בודדות המוקצות לכותבים "אחרים". בחמש השנים האחרונות, נוה דרומי היא אחת מה"אחרים" הללו. דרומי עבדה בעבר במכון לאסטרטגיה ציונית, היא מחזיקה בעמדות המחנה הלאומי, ולבד מהמאמרים שהיא מפרסמת ב"הארץ" - כ־150 כאלה פורסמו עד היום - היא מגישה בערוץ 20 ובחודשים האחרונים מופיעה גם ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12. הרבה מעבר לדרומי עצמה, חשיבותו של הסיפור שיסופר כאן טמונה באפשרות שלו לשמש מקרה מבחן, וללמד על תפיסותיו של אחד העיתונים המרכזיים בישראל, במקום שבו חופש המחשבה וחופש הביטוי מתנגשים עם העמדות הפוליטיות של בעל הבית.

"אחרי שמת בגלל מחדל נורא של צה"ל, בא רוני דניאל ובועט בו" - כך אומרים הבוקר (ראשון) לוואלה ברנז'ה מקורבים להוריו של קצין אמ"ן שמת בכלא הצבאי. כזכור, הורי הקצין שברו שתיקה בסופ"ש והתראיינו בהרחבה למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ולאולפן שישי בקשת 12. בראיונות שיתפו בתחושותיהם הקשות נוכח הטרגדיה הקשה ואי מתן תשובות מצד צה"ל, כמו גם ההתנערות להכיר בו חלל צה"ל, למרות שלא פשט מדים ולו ליום אחד. בקרב בני המשפחה שרר כעס רב על הפרשן רוני דניאל שאמר לאחר שידור הכתבה כי צה"ל לא היה יכול להתנהל אחרת בפרשה ולפי המקורבים "זלזל בדרישה להכרתו כחלל צה"ל". במסגרת הדיון לאחר שידור הכתבה, ניסתה הכתבת אפרת לכטר שפגשה וראיינה את ההורים, לציין בפניו את עמדתם, אמר לעברה "אני יודע שהרגשות מציפים אותך". לאור הדיון באולפן, הם כתבו, מבלי להזכיר את שמו של דניאל, בעמוד הפייסבוק "אוהבים, זוכרים, לא מוותרים" שהקימו לזכרו את הבן: "לגבי כל מיני פרשנים שבוחרים להשתלח בבן שלנו ובנו - בלי שהם מכירים את הסיפור המלא ונוח להקשיב לצד שלא יודע לשמור על עציר בכלא מפוקח - לכם לא לקחו ילד מצטיין ומקסים, לכם לא השתמשו בו כדי להגיע להישגים ביטחוניים חסרי תקדים, לכם לא החזירו אותו מת ואמרו, לא יודעים מה קרה, תסדרו בעצמכם. קצת ענווה, טיפה כבוד - לא יזיקו".