גם בתכניתו של אראל סגל - מגיש בכיר בערוץ 14 החדש - לא התעלמו הבוקר מאירוע ההשקה שלו אמש (ראשון). המגיש דוד ורטהיים הסביר עד כמה הרגלי צפייה זה דבר שקשה מאוד לשנות, אם בכלל, והתייחס לנתוני הצפייה. ראשית לשאלות הפתוחות: הרייטינג בחדשות 12 ו-13 ירד אמש לעומת השבועות האחרונים - אך לא ברור האם הדבר קשור לערב חנוכה שמסורתית מוריד את היקפי הצפייה בשעת הדלקת הנרות, או להשקה. כך או כך, סביר להניח שגם נתוני הערוץ הממותג מחדש לא עלו משמעותית בערב החג ממה שהיו בערוץ 20 שכן הקהל הצופה בו בחלקו הגדול מסורתי. וגם כי סביר שאם היו גבוהים בהרבה, היו בוחרים לחשוף אותם. אבל מדוע בערוצים מסרבים לחשוף את הנתונים? האם הם חשים מאוימים? ומה באשר לוועדת המדרוג? אתמול בערב הוחלט בוועדה שלא להפיץ את נתוני הערוץ מתוך כוונה לאפשר לערוץ 14 להצטרף לוועדה בצורה מסודרת. במילים אחרות: משתפים פעולה עם בקשת הערוץ, שכן כניסה שלו לוועדה תהיה כרוכה בתשלום - שבוודאי ישתלם לה, בוודאי אחרי שהתאגיד נפרד ממנה.

דווקא בזמן שהכדורגל האיטלקי נאבק באלימות נגד נשים, אוהדים תועדו מטרידים ונוהגים בגסות בשדרית גרטה בקאליה. התגובה של השדר באולפן הייתה מקוממת לא פחות

נתחיל מהסוף: פוקס ניוז ישראל זה לא. עוד לא. ערוץ 14 - 14 זה ה-20 החדש - הושק אמש עם כל התותחים הכי כבדים שיש לימין המסורתי להציע: ינון, סגל, ריקלין, שמש, ברדוגו, זרד וכל החבר'ה הטובים, ביחד עם בנימין נתניהו כשחקן חיזוק. אולפן מפואר וחדשני, המון השקעה וניצוצות. אירוניה דקה: דווקא ביום שבו ניר חפץ עומד על דוכן העדים ומספר על הניסיון הכושל של ביבי לרתום את רופרט מרדוק ולארי אליסון להקים את פוקס ניוז בישראל לפני 5 שנים - אנחנו זוכים בערוץ החדש כל מי שלבו פועם בימין ישב אתמול בסלון והתרגש. בפעם הראשונה, בעברית, טלוויזיה שמדברת בימנית. טלוויזיה אמיתית, לא ערוץ קהילתי כמו ש-20 היה. ברודקאסט שמדבר בשפה שרוב הציבור היהודי מדבר בה. כי אם לא שמתם לב, אנחנו כבר כמה שנים מדברים בשפות שונות. ימין לא מבין שמאלנית, ושמאל לא מבין ימנית. ראש ממשלה לא לגיטימי? ב-12/13 זה היה ביבי, ב-14 זה בנט. שם זו ממשלת כל אזרחיה, כאן תקום מחדש ממשלה יהודית בארץ ישראל. שם זו מערכת המשפט, אצלנו זו תהיה אי"ה מערכת הצדק, אחרי שנתקן אותה. שם זו הפרקליטות, כאן זו מפלגת סאלח א דין שמשתלטת על הנראטיב הישראלי וחונקת את תפיסת העולם ואת החלומות של רוב היהודים בארץ הזו.

ערוץ 20 מת אתמול וקם לתחייה בשם "עכשיו 14": נוצץ יותר, אסרטיבי יותר, וכמובן, לא מתנצל על שאיפותיו: להציג תקשורת מנקודת מבט ימנית-לאומית-אורתודוכסית, עמדה שבעיני דובריה לא מקבלת מספיק נפח בתקשורת המיינסטרים. שיהיה לו בהצלחה. הערוץ חולם על הליגה של הגדולים, ומדבר על אלטרנטיבה. אחרי שבפתח משדר ההשקה הדליק באולפן הרב הראשי לישראל את נרות החנוכה, התברר שהערוץ החדש מתכנן להסתובב סביב עצמו כסביבון. משדר הפתיחה החגיגי שלו הראה מה מעניין את עורכיו וראשיו: פוליטיקה, פוליטיקה ופוליטיקה. אולי גם טיפונת ביקורת תקשורת, ומעט משפט (כלומר "הקריסה של תיק 4000"). בהשקה של ערוץ שמתיימר לפנות כביכול לרוב הציבור היהודי, לא עסקו בבריאות בזמן מגיפה עולמית, לא במצבה החברתי של הפריפריה, לא בתרבות וספורט, לא בפנאי. אלטרנטיבה? תוכניות פאנל פוליטי, שכל כולן פלפולי ספינים ופרשנויות לציוצים, לא חסרות כלל בטלוויזיה. במין משדר בחירות נצחי שאין לו סוף והתחלה, הסבירו הדוברים בזה אחר זה בפאנל רב המשתתפים איך הקואליציה הנוכחית מתרסקת והנה על חורבותיה קמה מחדש ממשלת הציבור האמוני. את הציבור הזה לא מעניינים החיים עצמם? בוודאי שכן. האקטואליה של ערוץ 14 לא מציעה לו כלום מלבד העימות הפוליטי וכל חוסר הכבוד שכרוך בזה.

עד המדינה בתיקי האלפים סיפר על הבקשות שהועברו לוואלה! ("האתר נענה תמיד"), וסיפר מה הוביל אותו לחתום על ההסכם עם התביעה: "היתה לי תחושה שהתגברה, שאני נמצא בזמן כל כך ארוך במעצר בגלל שראש הממשלה, שאני מבחינתי נמצא שם גם בשבילו, לא מוכן לבוא להיחקר"