כללי אתיקה של פעם במקצוע העיתונות וכללי עבודה עיתונאית קלאסית, מעוררים בימינו את לעגם של אשפי רשתות חברתיות שמוכרים מידע שלעתים לא בדוק, לא מאומת, חסר ידיים ורגליים REUTERS/Amir Cohen אולי כאשר גד שמרון ומשקה בן דוד, שניהם בוגרי מוסד וסופרים, יפרסמו ספרים בעתיד אולי נדע, ואולי לא נדע, מה קרה באותה ספינה שטבעה באגם המופלא לגו מג'יורה שבצפון איטליה. אסון קרה שם בליל הסערה, אנשים טבעו למוות באגם, כולל ישראלי. הסיפור עורר את דמיונם של כלי תקשורת באיטליה ובישראל. 'לה רפובליקה' התחרה עם 'קוריירה דלה סרה' בסיפורי המון דמיון ומעט מציאות. כך גם סוכנויות הידיעות הגדולות, עיתונאים בישראל, מומחי מוסד וכתבי מודיעין למיניהם, כאלו שיש להם מקורבים ומקורות, כאלו ש"יודעים".  סיכומו של דבר: איננו יודעים מה קרה שם. ולכן מותר לשחק בספקולציות. יצחק שמיר ז"ל, ראש ממשלה ואיש מוסד ותיק, אהב לומר בלגלוג 'שפקולציות'. יתכן מאוד שאת האמת 'מה קרה שם' אי אפשר לחשוף, וטוב שמי שיודעים שותקים. להלן מבחר תרחישים שכולם דמיוניים ואינם מבוססים על מידע אמין. ספקולציה א' בתחתית לגו מג'ורה מונח לו כבל אופטי. מה הוא מוליך ולאן,  לא נדע. על מישהו בספינה הוטלה משימה להתחבר לכבל כדי לשאוב ממנו מידע. מידע על מה? ובכן, בסביבות האגם יש מתקנים, או מפעלים, או משרדי חברות הקשורים למאמצי איראן לרכוש ציוד הקשור לגרעין האיראני. ישראל, או  אולי מישהו אחר, מאוד רצו לדעת מה מתרחש במפעלים אלו במסגרת איסוף מודיעין על תכנית הגרעין האיראני. האם דרושים 20 איש ויותר כדי להתחבר לכבל?. וזה בכלל מבצע טכני לא פשוט להתחבר לכבל תת-ימי המונח על קרקעית אגם. ספקולציה ב׳  אנשי הביון הישראלי והאיטלקי שהיו על הספינה סיימו מבצע/משימה סודי/ת ביותר. בתום סיום מוצלח, מותר בהחלט למבצעים לחגוג במסיבה על סיפון ספינה בלב אגם, עם הרבה יינות  ומטעמים איטלקיים משובחים, אוויר צח ונופים נפלאים. אין זה סוד שארגוני ביון ומודיעין בעולם מרבים לשתף פעולה, וזה כולל את המוסד הישראלי. באגף תבל במוסד עוסקים רבות בשת"פים עם ארגונים-אחים בכל קצווי תבל. לכן אין סיבה שלא לבלות כמה ימים עם ה'אחים' האיטלקיים. ספקולציה ג׳ הספינה בכלל היתה שייכת לטייקונים רוסיים שעזבו את רוסיה מחמת פוטין. יש ביניהם שמצאו מקלט בישראל, אחרים מתגוררים באירופה. הם עשירים כקורח אחרי שבזזו את רוסיה