חייזר שינחת היום על אדמת ישראל ישאל: מה הקשר בין צבא לבין הרכב בית המשפט העליון? למה הגנרלים בכלל מתעסקים בזה? מה העבודה הזאת לכם? צילום: דובר צה״ל  הדאגה האמיתית איננה כשירות צה"ל. הצבא איתן וחזק והוא יתגבר. הוא גבר על אסונות יותר מסוכנים. עוד מעט 50 שנה למלחמת יוה"כ. בסיומה של הקשה במלחמות ישראל ישב צה"ל 40 ק"מ מדמשק ו-101 ק"מ מקהיר, עם ארמיה מצרית שלמה נתונה במצור.  חמורה העובדה כי בפעם הראשונה מזה 75 שנות קיום צה"ל הצבא הזה נפל בשבי. שלושה-ארבעה ראשי שלטון, שהם בעלי עניינים שאינם קשורים ישירות לצבא. כמו הפיכה משפטית-משטרית, הכניסו צבא שלם ומפקדיו למצב שצבא אינו רגיל בו. מצב זר למסורת הצה"לית. לקחו אותו בשבי. פוליטיקאים התקילו רמטכ"ל ומפקד חיל אוויר, הכניסו אותם למארב בלתי מתוכנן, מכיוונים בלתי צפויים. אילצו בכוח את מפקדי הצבא להיכנס לעומק ההשלכות של סוגייה אזרחית-משפטית-פוליטית שאין בינה לבין צבא, לא כלום.  חייזר שינחת היום על אדמת ישראל ישאל: מה הקשר בין צבא לבין הרכב בית המשפט העליון? למה הגנרלים בכלל מתעסקים בזה? מה העבודה הזאת לכם.  חייזר לא יבין זאת.  ראש ממשלה 'גוער' בראשי הצבא קורים כאן דברים שנשמעים דמיוניים, לא אמיתיים: ראש ממשלה 'גוער' בראשי הצבא, יש אומרים  בצעקות, על דיווחים בדבר כשירות הצבא. בנו מפיץ טקסט חצוף ומבחיל ש"הרצי הלוי ייזכר כרמטכ"ל הכושל בתולדות צה"ל ומדינת ישראל". שר הביטחון גלנט נאלץ לגונן על מפקד הצבא המותקף: "אחד הקצינים המצטיינים שפגשתי. עם ישראל זכה שהלוי מוביל את צה"ל". אביו של הצייצן שותק.  ובכן, צה"ל חף מפשע. לא הצבא יזם את ההפיכה המשפטית המיותרת. לא צה"ל מוציא לרחובות ערי ישראל מזה חודשים מאות אלפי מוחים ומפגינים נגד רעיונות העוועים של קומץ. בקרב המוני אנשי ונשות המחאה המחזיקים בדגלים יש לוחמי צה"ל בעבר הרחוק והקרוב, וגם לוחמים בהווה, ללא מדים. לא צה"ל גרם לטובי בניו בטייסות הקרב להודיע על הפסקת התנדבות, שבעיניהם יש לימי הטיסה בהתנדבות כמעט קדושה. קבלו תיקון מטעם ראש הממשלה: לא עוד 'הפסקת התנדבות' אלא אמור מעתה 'שרות על תנאי'. לא צה"ל אשם בשסע, בקריעת העם, באלימות שוטרים, במצב שבו עצם הדיון והשיח באי התייצבות למילואים ופגיעה בכשירות מהווים סכנה.  אמר אלוף מיל. בחיל האוויר וטייס קרב: אפשר לחזור לכשירות תוך זמן קצר יחסית. קצת סימולטור, כמה גיחות, ואתה כשיר. אבל אין סימולטור שימחה את האשמה המוטלת על ממשלת ישראל, ראשיה, שריה ויועציה, כנאמר בתפילה לשלום המדינה. הם האחראים למה שמתרחש בימים אלו. תזזית נוראה ומפחידה של דיונים, פגישות, שיח מפקדים, נפגשים פעמיים בקריה, ראש הממשלה, שר הביטחון, רמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, וראש המל"ל. תדרוכים. שיחות הרגעה למשרתי המילואים. שיח מפקדים בצבא. פחד שהעניין יזלוג למשרתי הקבע, ואולי לסדירים. הודעות עצבניות לציבור ושום דבר לא ברור. 'סרבנות'  OUT, כי זה ביטוי "מרגיז ולא מועיל".   היתה או לא היתה 'שיחת צעקות'. נזף או לא נזף ראש הממשלה ברמטכ"ל. האם הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד תכננו "לפנות לציבור מעל ראשו של ראש הממשלה"? היה או לא היה.   מוכן או לא מוכן? עוד על הכשירות: הציבור צמוד לערוצים כי הוא מודאג, רואה פנים חמורי סבר של כתבים ש"יודעים", המדווחים ברצינות תהומית שהמצב חמור ומסוכן. מח"א מסביר שחיל האוויר עדיין כשיר למלחמה, אך הפגיעה בכשירותו הולכת ומעמיקה.  החיל שלו "לא יהיה אותו הדבר".  מה צריך הצופה והמאזין להבין שבבוא יום המבחן, בצפון, בדרום, ב'רחוק', חיל האוויר מוכן או לא מוכן. ללא גילוי סודות ופגיעה בביטחון יש חובה להסביר לקהל מה קורה, בלי לעבור עבירות צנזורה.  אין לתאר את כובד האחריות המוטלת כיום על כתפי הרמטכ"ל והמטה הכללי שלו. מדובר בחבורת קצינים שאמורים להיות הטובים ביותר בארגון, עתירי קרבות ביבשה, באוויר ובים. אבל מה לעשות שבקורסים שהם עברו, מקורס מ"כים ועד ביה"ס לפיקוד ומטה, לא לימדו אותם איך נלחמים ברפורמה משפטית/מהפכה משטרית/בית המשפט העליון/עילת הסבירות ופסקת ההתגברות. באוויר כבר נשמעות אזהרות, אנונימיות כמובן, מפי "מקורות": דיבורים על ועדת חקירה שתחקור למה וכיצד ירדה רמת הכשירות, ומדוע צה"ל לא עמד במבחן מסוים. לא יתכן שהסיפור הגדול הזה לא יסתיים במחלוקת עמוקה ביותר, חסרת תקדים, בין המטה הכללי של צה"ל לבין ראש הממשלה וממשלתו, שהם הדרג המדיני לו כפוף הצבא. כאן טמונה סכנה.  אולי כבר יש בקיעים שהציבור הרחב אינו מודע להם. היעדר אמון מלא ומוחלט בין הדרג הצבאי לדרג המדיני הוא הרבה יותר חמור מירידה ברמת הכשירות של יחידה צבאית או טייסת קרב. כאן מדובר בליבה, בלוז של יחסי צבא וממשלה, אחד מבסיסי הד-מו-קרט-יה. הבדלי מעמדות בצבא יידרשו שנים לתקן את השסע הנוכחי, שהוא עמוק ועלול לזלוג למחוזות אחרים של צבא קבע והצבא הסדיר. הבדלי מעמדות בין פריפריה למרכז, לחישות שכבר נלחשות על פערים שבין טייסי קרב "פריבילגים" לבין לוחמי חטיבות החי"ר.  ועוד לא הגענו למה שצפוי לנו אם תהיה החלטת בית המשפט העליון לבטל את חוק עילת הסבירות ואישור בכנסת של חוק גיוס חדש. כזה שלא רק יבטל כמעט לחלוטין גיוס חרדים, אלא ישווה חלילה בין המשתמטים לבין הלוחמים. רק זה חסר לנו. יש איש מפתח אחד, ואין בלתו, שיכול למנוע את התרחישים הקשים ביותר, לנסות להחזיר את הציבור הישראלי לנורמליות, והוא ראש הממשלה, זה האיש שהצבא, השב"כ, המוסד והמשטרה כפופים לו ולממשלתו.  רק הוא יכול להתייצב מול האומה בשעה 20.00 בערב ולהודיע: החקיקה לרפורמה משפטית הסתיימה. אין חוק סבירות, אין פסקת התגברות, הוועדה לבחירת שופטים ממשיכה לפעול בהרכב המסורתי, כמו גם שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית המשפט העליון, שיטה שאין נכונה והוגנת ממנה. קשה לראש ממשלה להודות בטעויות ובמשגים? קשה עד מאוד. אבל המשך המצב הנוכחי ירחיב את הפילוג בעם ועלול לגבות מחירים שיהיו גבוהים וחמורים עשרת מונים ממחיר הודאה אמיצה בטעות. ראש הממשלה חייב להחזיר את הציבור לנורמליות ולשחרר את צה"ל משביו.