במסיבת העיתונאים שלו, במסגרת בריחתו מאחריות, ניסה נתניהו להתחבא מאחורי אילן גבוה ועבות, מאחורי ראש הממשלה שרון. אין לו בושה והוא בורח כמעט עשרים שנה לאחור כדי להימלט מהאחריות לאסון שקרה במשמרת שלו, וכדי לתרץ את כישלונו בניהול המערכה כבר קרוב לשנה

קו ישיר מחבר בין כל האירועים שמטלטלים את ישראל בשבוע האחרון - משתקף מהם דיוקנה של מדינה נטולת אסטרטגיה המונעת מכוח היגיון של צבירת הישגים צבאיים, אך בלי הסבר איך הם מסתכמים לשיפור במצב הכללי שהולך ומידרדר

ראש הממשלה ניסה להציג עצמו כמי שמתלבט בין שתי חלופות קשות בניסיון להצטייר כמוסרי - אך לא הצליח לשכנע את הציבור שהישגי המלחמה עד כה מצדיקים את אי-שחרור החטופים

החטופים נרצחים, ואנחנו מאבדים חלק מהלב שלנו, חלק מהמדינה שהכרנו וחלק מהקוד הגנטי של מדינת ישראל בתור "המקום הכי בטוח ליהודים". זה הקוד הגנטי שהביא לתקומה של עמנו אחרי השואה, לחזרה לארץ ישראל מהגולה. ואת הקוד הזה אסור לשבור

מי שרוצה לחיות בישראל מתוקנת ואיתנה חייב בכל הכוח להמשיך לתמוך במאבק לחיים של משפחות החטופים ולצאת להפגין - ואת ההפגנות חייבים לכרוך כעת גם בדרישה לפירוק מיידי של הממשלה, בשל אי-כשירותה להיות אחראית לחיי אדם

בהיעדר אומץ אמיתי, "מנהיגינו" מאמצים לעצמם פסאדה של אמיצים. כדאי להזכיר להם שאדם אמיץ אינו זה שחסר פחדים, אלא דווקא מי שמודע היטב לפחדיו אך לא פוחד מהם ולא מאפשר להם לשתקו

התומכים בנסיגה מציר פילדלפי במסגרת עסקת חטופים משלים את עצמם כאשר הם טוענים שנוכל לחזור לשם בקלות - אך גם מי שתומכים בהישארות בציר, אפילו על חשבון עסקה, צריכים להסביר כיצד השהות בו תמנע הברחות באופן יעיל ולא תהפוך במהרה למדממת 

היחסים מול העולם המערבי, השפעות המלחמה על המורל והלכידות, ניצול הזדמנויות בשדה הקרב: אוקראינה החלה לייצר שינוי בסיפור המלחמה שלה מול רוסיה, וישראל יכולה ללכת בדרכה