במקום להחליף שלטון בעזה, להחליש את ציר ההתנגדות, להוביל הסכמי שלום - ראש הממשלה מוביל מדיניות מוצלחת במישור הצבאי בלבד, ללא מדינאות

מכורים לשררה ולמנעמי השלטון, הליכודניקים מפספסים את התחרות שמשתוללת בחוץ על הקול המזרחי השפוי – אחרי שלמרוץ על הנהגת המדינה הצטרפו מועמדים שהם פאר הציונות המזרחית המודרנית

המעבר של בנט מהימין העמוק למרכז הקיצוני לא צימצם את הפופוליזם, אלא התחבר מצוין לאופי האמורפי של האזור הזה במפה הפוליטית

בפעם המי יודע כמה בעשורים האחרונים, חיילינו מדשדשים בבוץ הלבנוני. עם אותו מבט צפונה, אותה דריכות, אותו תסכול, רק האמל”ח משתנה

בסמכותו של הנשיא להעניק חנינה על תנאי - למשל, לקבוע שהיא תיכנס לתוקף רק לאחר שהתברר שנתניהו לא הציג את מועמדותו בבחירות הקרובות, ושהיא תבוטל באופן רטרואקטיבי אם במהלך ארבע השנים מיום הבחירות הקרובות הוא יציע את מועמדותו לכנסת 

מבחינת חלק מהציבור, סרטון בן חצי דקה של חבר כנסת מבטיח משהו, כבר שקול בעצם לפעולות בשטח, ומכאן בוודאי שתחנות השינוי החלו לטחון עבודה. או להעלות את המודעות - על זה משלמים לכם?

ניפוץ השקט המדומה ב-7 באוקטובר ניפץ לא מעט אשליות ותפיסות שגויות, שרבות דובר בהן. נדמה שהיום אין ילד, לא כל שכן מבוגר בעל שיקול דעת, שלא מבין שתרחיש טבח מכיוון יו"ש לערי המרכז הוא רק עניין של זמן

הציבור הישראלי חלוק בשאלות פוליטיות רבות, אולי יותר מאי פעם. אך יש נושא אחד שחייב להישאר מחוץ למחלוקת: ההכרה בכך שהליך הבחירות עצמו חייב להיות מקצועי אמין ומקובל על הכול