מיקרוסופט מודה שתקלה בעדכון מאי של Windows 10 נגרמת תקלה חמורה בחלק ממחשבי ה-Surface Book 2 שלה עצמה - אם תרצו, סוג של תקלה מביכה במיוחד. לאחר מספר רב של תלונות, לפיהן לאחר התקנת העדכון נגרמת התרסקות של משחקים במחשבים בהם מותקן כרטיס גרפי עצמאי של נבידיה, וזאת בגין בעיה במנהל ההתקנים של הכרטיס ששובץ בעדכון, החליטה מיקרוסופט לחסום את האפשרות להוריד את העדכון למחשבים אלו. [caption id="attachment_251226" align="alignnone" width="600"] Surface Book 2. צילום: יח"צ[/caption] החברה הודיעה באופן רשמי כי "לאחר עדכון 1903 ל-Windows 10 חלק מהיישומים או המשחקים שזקוקים לביצועים גרפיים אינטנסיביים במחשבים בהם מותקן שבב גרפי ייעודי של Nvidia אינם מצליחים להיפתח או נתקעים באמצע. עד לפתרון הבעיה עדכון 1903 לא יוצע לבעלי Surface Book 2 עם השבב הגרפי הזה". לאלו שכבר הספיקו להתקין את העדכון, ונתקלו בבעיה המפורטת, מציעה מיקרוסופט לבצע אתחול מלא למחשב, או לסקור באופן ידני את מנהל ההתקנים כדי לטפל בבעיה - דרך שמיועדת למשתמשים בעלי ידע שיודעים להחליף מנהלי התקנים לבד בשיטה הזו. בנוסף מסרה החברה כי היא כבר החלה לפתח פתרון לבעיה, אם כי לא סיפקה תאריך יעד שבו יוצע העדכון למחשבים אלו.

מכשיר הדגל הגלאקסי נוט 10 של סמסונג יושק בכמה גרסאות באירוע רשמי שיתקיים ב-7 באוגוסט בניו יורק, וכעת, מי אם לא ועדת התקשורת הפדרלית של ארה"ב (FCC) חשפה בטעות (או שלא?) תמונות של המכשיר כחלק מהליך האישור שלו, ולא השאירה מקום רב לעוד ניחושים ודמיון. אתר xda-developers.com לכד את התמונות שפרסמה ה-FCC, שמראות כי גרסאות הנוט 10 יהיו אכן בעלות מסך כמעט ללא שוליים. בתמונות ניתן לראות את מערך המצלמות המשולש במכשיר, לצד מצלמה נוספת, כנראה חיישן עומק. מתחת לחיישן העומק נראה חיישן נוסף, אך לא ברור תפקידו. סמסונג, שסילקה את הנוצ' ממכשירי הדגל שלה, מיקמה גם במכשיר החדש את המצלמה הקדמית בגומה קטנה, כדי להקטין עוד יותר את מסגרת המסך. עוד ברור מן התמונות, שסמסנוג הסירה מן המכשיר את יציאת האוזניות וגם את כפתור הביקסבי. כפתור ההדלקה וכפתור הווליום מוקמו בשוליים השמאליים, ומאחר שלא נראה שום כפתור טביעת אצבע, צפוי כי הוא יהיה משולב מחת למסך, כמו בסדרת הגלאקסי 10. כרגיל בקו מכשירי הנוט, גם המכשיר החדש יכלול את ה-S-Pen שנטען אלחוטית, כמו בגרסה הקודמת של הפאבלט. בהיבט הקישוריות, המכשיר החדש יתמוך גם ב-Wi-Fi 6 לצד הסטנדרטים הקודמים, בבלוטות' 5 לצד קישוריות LTE ולא נראה כי יתמוך בדור 5. לפי מסמכי ה-FCC, יש עוד גרסה של המכשיר שלא פורטה, וההערכות הן כי ההיא תהיה גרסת הדור 5 של הנוט.  

נושא טיפולי ההמרה עלה בסוף השבוע לכותרות ב-"זכותו" של שר החינוך, הרב רפי פרץ, שהביע עליהם דעה חיובית ואף אמר שהוא ביצע טיפולים כאלה בעצמו. אלא שבעוד ששר החינוך נותן לגיטימיות ל-"טיפולים" אלה, בבריטניה עושים כבוד לאיש המפורסם ביותר שעבר סוג של טיפול כזה - אחרי שבית המלוכה כבר נתן לו חנינה, בעקבות העונש שקיבל כי היה הומו. מדובר באלן טיורינג, מאבות המחשוב המודרני, מתמטיקאי בעל שם עולמי וממפצחי מכונת האניגמה של הנאצים במלחמת העולם השנייה. הבנק המרכזי של אנגליה הודיע היום (ב') שדמותו של טיורינג תתנוסס על שטרות ה-50 ליש"ט החדשים, שיונפקו בממלכה בעוד כשנתיים. טיורינג היה ממובילי המאבק לפיצוח קוד האניגמה, מכונת ההצפנה הפולנית שהייתה בשימוש הוורמאכט - מהלך שסייע מאוד לניצחונם של כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה והביא להצלה של חיים רבים. הוא נחשב לאחד הבולטים שמניחי היסודות למחשוב כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, והיה הראשון שכבר בשנות ה-50 המוקדמות, בטרם מותו בלא עת, כתב מאמר על בינה מלאכותית. בבחירתו גבר טיורינג על קרוב ל-1,000 מועמדים שיותר מ-200 אלף תושבים בריטיים הציעו לבנק הלאומי שלהם, בהם סטיבן הוקינג. ראש הבנק, מארק קרני, נימק את הבחירה בכך ש-"טיורינג היה מתמטיקאי יוצא מן הכלל, שלעבודה שלו הייתה השפעה עצומה על הדרך שבה אנחנו חיים כיום. הוא היה אבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית, כמו גם גיבור מלחמה. תרומותיו היו פורצות דרך. טיורינג הוא ענק שעל כתפיו עומדים כעת רבים אחרים. המורשת שלו ממשיכה להשפיע על המדע ואף על החברה של ימינו". אולץ לבחור בין טיפול המרה למאסר הבחירה בדמותו של טיורינג חשובה לא רק בהקשר של היותו מדען דגול, אלא מהווה את המהלך האחרון בכפרה של הבריטים על מה שהם עוללו לו. ב-1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות, שכמו במדינות רבות באותה העת, הייתה מנוגדת לחוק בבריטניה. האיסור על הומוסקסואליות הוסר מהחוק הבריטי רק ב-1967. לאחר שנשפט, הוא הוכרח לעבור טיפול המרה באמצעות הורמונים, כחלופת מאסר, כדי לדכא את דחפיו "האסורים". שנתיים לאחר מכן הוא התאבד בבליעת ציאניד - בשל הטיפול שנכפה עליו. ב-2009 התנצל גורדון בראון, שהיה אז ראש הממשלה, על היחס המחפיר שטיורינג זכה לו, וב-2013 העניקה לו המלכה אליזבת חנינה רטרואקטיבית, שלאחר המוות. תחת תמונתו של טיורינג על גבי השטר החדש יופיע ציטוט שלו, שנוגע לעתיד עולם המחשוב: "זוהי רק טעימה למה שעומד לבוא, ורק הצל של מה שעומד להיות". עוד יופיעו על השטר הטבלה המחזורית, נוסחה מתמטית שכתב טיורינג ושרטוטים של המכונה שפותחה לפיצוח הקוד הנאצי.

אמזון היא חברה מנצחת, זה ברור, אבל כשמדובר על שירותי מוזיקה בהזרמה נהוג יותר לחשוב על אפל מיוזיק של אפל, ועוד יותר על ספוטיפיי כעל המובילים בתחום. והם אכן מובילים. אבל נתונים חדשים חושפים שדווקא השירות המתחרה Amazon Music Unlimited הוא שגדל הכי מהר נכון להיום.   נתונים חדשים של חברת Midia Research מראים כי שירות הזרמת המוזיקה של אמזון גדל ביותר מ-70% בשנה האחרונה, על פי הדיווחים שהתקבלו בחברה, מה שהופך אותו לשירות המוזיקלי הצומח מהר ביותר כיום. התוצאות הללו מצליחות לנצח את הצמיחה של ספוטיפיי ו-Apple Music, שתי הענקיות שנחשבות כמובילות התחום עד כה. לא ברור אם הנתונים כוללים גם משתמשים בגרסאות ניסיון, משתמשים בתשלום ומשתמשים ללא תשלום, אבל קצב הצמיחה הוא עדיין מהיר ומרשים בכל מקרה.  לפי הנתונים הנוכחיים, לאמזון יש כיום 32 מיליון מנויים על שירותי המוזיקה שלה - הרבה פחות באופן משמעותי בהשוואה ל-60 מיליון מנויי אפל מיוזיק ו-100 מיליון המנויים של ספוטיפיי. אבל אם הצמיחה הזו תמשיך - אולי בעתיד הלא רחוק נראה את אמזון מצליחה לעקוף את המתחרות ולהוביל גם את התחום הזה ולא רק את זירת הקמעונאות אונליין. "אלקסה, תנגני אימג'ן של ג'ון לנון" אגב, לאמזון יש עוד חזית אחת שבה היא המצליחה יותר מכולם - זירת העוזרים הקוליים החכמים. אלקסה שלה, כמו גם הרמקולים שבהם היא "חיה" מסדרת Echo ומבית אמזון, הם המצליחים והנמכרים ביותר בזירה זו. אפשר שהצמיחה המואצת של אמזון בחזית הזרמות המוזיקה קשורה לרמקולים החכמים שלה ושהפופולריות של מכשירי אלקסה היא שתרמה גם לצמיחת השירות המוזיקלי. אמנם ניתן, כמובן, לנגן ברמקולים של אמזון מוזיקה באמצעות שירותים מתחרים לאלקסה, אולם ברירת המחדל שלהם היא שירות המוזיקה של ענקית הקמעונאות, מן הסתם, ומשם תתחיל אלקסה להזרים את המוזיקה המבוקשת, אלא אם כן המשתמש יציין מפורשות כי הוא מעוניין לשמוע את הטרקים שלו דרך Spotify או שירותי המוזיקה של אפל ואחרים. עובדה נוספת ומעניינת היא שאמזון לא מכוונת דווקא למשתמשי אפל מיוזיק וספוטיפיי האופייניים, אלא מנסה לפנות דווקא למשתמשים וותיקים יותר, מבחינת הגיל. לדברי לדברי סטיב בום, סגן נשיא תחום המוזיקה של הענקית מסיאטל שצוטט על ידי Ars Technica, "בכדי שהענף יגיע לפוטנציאל המלא שלו, אנחנו לא יכולים להסתכל רק על בני 15-22". ואכן נתוני Media מעידים כי 14% ממשתמשי שירותי המוזיקה של אמזון הינם מעל גיל 55, ואפשר שזה חלק ממה שעושה את ההבדל.  

אנשי ממשל שמכינים את מערכת הבחירות הבאה בארצות הברית, שתיערך בנובמבר 2020, מביעים דאגה מכיוון שמחשבים רבים מאוד מבין אלה שישולבו בהליך הדמוקרטי יהיו מבוססים על Windows 7. זאת על רקע ההודעה של מיקרוסופט שלפיה המערכת תגיע לקץ הרשמי של חייה ב-14 בינואר 2020. מיקרוסופט אמנם תמשיך לספק לגורמים עסקיים ומסחריים תמיכה במערכת ההפעלה המיושנת עד 2023, תמורת סכומים הולכים וגדלים, אבל אנשי ממשל הביעו דאגה שהשימוש ב-Windows 7 עלול ליצור סיכוני אבטחה רבים יותר. החשש המרכזי שלהם הוא, מטבע הדברים, התערבות במערכת הבחירות מצד מדינות אחרות - כאשר רוסיה וסין בראשון. סוכנות הידיעות AP דיווחה שנכון לעכשיו, בהתאם למחקר שעשתה, חלק גדול מאוד ממכונות ההצבעה עדיין מבוססות על Windows 7, כאשר בחלק ממדינות ארצות הברית מדובר ברוב המכריע שלהן. בין מדינות אלה נכללות אינדיאנה, אייווה, וויסקונסין, פלורידה, אריזונה, פנסילבניה וצפון קרוליינה. יותר מכך, המחקר העלה ש-92% מהמכונות שישמשו כעמדות בחירה מסופקות בידי שלוש חברות בלבד שמציעות, כאמור, מערכות רבות עם Windows 7. "זה מדאיג, וזה צריך להדאיג מאוד", צוטטה קריסטי מק'קורמיק, יו"רית ועדת הסיוע לבחירות.

חברי פורום CSC - פורום אבטחת המידע והסייבר של אנשים ומחשבים - השתתפו באחרונה במפגש מקצועי, שונה מהמפגשים שהם מורגלים בהם. במקום לשמוע הרצאות פרונטליות מקצועיות, מרתקות, על הגנת סייבר והדרכים להתמודד איתה, בילו חברי הפורום במשך חצי יום במרכז לאימון סייבר של היחידה ללימודי חוץ של הטכניון, שם הם נכנסו לחדרי מלחמה, והתמודדו עם סימולציות שהציבו בפניהם סיטואציות של אירועי סייבר בארגונם, והם היו צריכים לפתור אותם.  סרטון שהכין הטכניון הכין בעקבות האירוע התרגול לווה גם בתחרות, שבה כל זוג מחברי הפורום התמודד עם משימה, ולבסוף נערכה גם הגרלה. התרגול נעשה על מערכות של חברת Cympire, בהנהלתו של אופיר בר, שהוא גם אחראי על תחום הסימוטורים שמותקנים במבנה הממוקם בקמפוס היחידה ללימודי חוץ בטכניון. המפגש נפתח בדברי ברכה של עודד רביב, מנהל היחידה ללימודי חוץ בטכניון, ושל גיא מזרחי, יו"ר ועדת ההיגוי של פורום CSC ומנכ"ל חברת סייבריה. רביב ציין כי חטיבת הסייבר בטכניון הוקמה כדי להכשיר את אנשי הסייבר וכן את אנשי המקצוע העוסקים בעולם ההגנות. לדבריו, "היחידה מבצעת עשרות קורסים בשנה, היא בקשר עם רשות הסייבר ואנו רואים עצמנו כמי שתורמים להגדלת מאגר עתודת כוח האדם בתחום הסייבר". מזרחי סיפר כיצד החל את דרכו בעולם האבטחה, ובין היתר עסק בגילוי חורי אבטחה במחשבים של ארגונים,  כאשר אז המילה 'סייבר' לא היתה קיימת. "בהמשך דרכי, כשעברתי לצד המקצועי של הנושא, גילית ילדים בני 14 ומעלה שעוסקים באותם דברים שאנחנו עסקנו אז, אלו הילדים של 8200 העתידיים", אמר מזרחי. "שנים רבות עסקתי בהוראה והדרכה", העיד על עצמו מזרחי, "אבל לא משנה כמה העמקנו בחומר הלימוד, הבנו שחסר עניין התרגול, כי לא היו כלים כאלו אז". הוא ציין כי יש חשיבות רבה לנושא התרגול והבנת מצבי סייבר בארגונים, כדי לדעת איך להתמודד איתם. "התרגול הוא חיוני ביותר" אופיר בר תאר כיצד התחבר לעולם האימונים, בעיקר מתקופת שירותו בחיל האוויר, שם שירת כטייס וגם ביחידת אופק. לדבריו, תפישת העולם כיום היא "אימון הוא מפתח להצלחה, כשהוא חלק בלתי נפרד מהלמידה. למידה היא הדרך להצלחה, אבל התרגול הוא חיוני ביותר". "יש הבדל מהותי בין ללמוד על סייבר לבין לחוות אירוע סייבר על ידי סימולציה, שבוחנת את תחושת המסוגלות והמיומנות שלנו", אמר בר, "התרגול הוא גורם משנה התנהגות, כדי להשיג את המטרה ולחדור אליה". "התרגול של סימולציות סייבר מעניק גם את החיווי המידי, האם הלמידה שלנו הייתה אפקטיבית והאם הפקתי את המיומנויות הנכונות, היא מאפשרת לנו באמצעות תרגול ללמוד היכן טעינו ומה צריך לעשות כדי לא לטעות בפעם הבאה", כך על פי בר. בהמשך תיאר בר את מעגל החיים של הכשרה בנושא הסייבר, עליה גם מבוססת מערכת הסימולציה שמותקנת בטכניון. "ראשית חייב להיות עניין מחויבות למשימה, הבנת המניע של התוקף, מה האפשרויות האופציונליות, והכי חשוב - סינרגיה בקבוצת העבודה שעוסקת בהגנה על הסייבר". "מעגל למידה מתחיל בסט של אירועים שאתם רוצים להתמודד איתם. אם המטרה היא פריצה, עליך להכיר את כל השלבים, לתרגל אותה, בסימולציות שמדמיינות אירועים אמיתיים, ואז אתה יכול לדעת באמת מה אתה יודע", הסביר בר. בר ציין כי בתחקיר של אירועי סייבר נוהגים לא פעם לציין את הגורם האנושי. "רק אם חוקרים את מה שאירע אפשר לדעת כיצד מונעים את הפעם הבאה", אמר. תרגולי הסייבר והאימונים, לדבריו, משמשים גם ככלי עזר לגיוס אנשים חדשים, כדי להבין איך לתת מענה הכי טוב לצרכי הארגון. [caption id="attachment_295264" align="alignnone" width="600"] חדר המלחמה בטכניון. צילום: שי הדס[/caption] מה עושים כשהתוקפים דורשים כופר? בהרצאת הסיום, לאחר שחברי הפורום סיימו להתאמן, הופיע בפניהם עו"ד נוי ארז, מומחה לניהול משברים בעקבות אירועי סייבר, שבהם נדרש גם כופר. נוי עוסק בנושא כבר 20 שנה, והוא מייסד ושותף בחברת קריטקל אימפקט. בהרצאתו ציין כי למרות שיש כיום מודעות להגנת סייבר, יש פחות מודעות לדרך שבה ארגונים צריכים להתמודד עם אירועי סייבר, במיוחד כאשר נדרש מו"מ עם דורשי כופר. נוי צייר בפני המשתתפים תסריטים שונים, וצייד אותם בכמה טיפים: ראשית יש להבין מי עומד מולך, מה המניע של ההאקרים שדורשים כופר, ויש להעריך את רמת הנזק. שלב נוסף הוא כאשר מגיעה דרישה לתשלום: אילו דילמות קיימות בין תשלום בכדי למזער נזקים לבין החלטה לא לשלם, כאשר החלטה לשלם עלולה להידרדר לסחיטה. אם מחליטים לנהל מו"מ, חשוב לדעת איך לעשות זאת, ולהגיש הצעות בהתאם לרמת הרגישות והנחיצות של המידע שיש בידי הפורצים. בתום ההרצאה הוכרזו חברי הפורום שהצטיינו בתרגולי הסימולטורים: למקום הראשון הגיעו שחר מרקוביץ מאל על ואהוד אביתר מפסגות הגליל, אגודה שיתופית; למקום השני צופית שחר מוויט האט; ולמקום השלישי גיל לוי ודוד בן עזרה - משומרה חברה לביטוח.

"האקרים שרוצים לבצע פריצות סייבר - בניגוד לעבר, כבר לא נדרשת מהם מקצועיות טכנולוגית. יש פשע כשירות (CaaS) וההאקרים מספקים שירותי מיקור-חוץ לכלל פשעי הסייבר, בדיוק כמו שירות חוקי, עם אחריות ותמיכה - בצ'ט או בטלפון. זה כבר הפך למושג, C2C - ר"ת של Crime To Costumer, או Crime To Crime", כך אמר אד קבררה, מנהל שירותי אבטחה גלובליים בטרנד מיקרו. בעברו שימש קבררה כמנהל הגנת הסייבר של ענקית האבטחה היפנית-אמריקנית. לפני כן הוא שירת במשך שני עשורים בשירות החשאי של ארצות הברית, ובתפקידו האחרון שם היה מנהל אבטחת מידע וחוקר אירועי סייבר. עוד לפני כן, הוא שימש כיועץ סייבר אסטרטגי מטעם השירות החשאי למרכז הלאומי לסייבר ותקשורת במשרד האמריקני להגנת המולדת (DHS). הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "ממש לא משנה באיזה ארגון מאיזה מגזר מדובר, הבעיה הכי חמורה של מנהל הסייבר או האבטחה היא המחסור בכוח אדם מקצועי. מחסור זה רק ילך ויחריף, עם הגידול בהיקף ובמורכבות של איומי הסייבר. בעיה נוספת, שגם היא לא נולדה אתמול, היא ערימת מוצרי האבטחה בארגון, שעומד בדרך כלל על איפשהו בין 40 ל-80 – מה שדורש לבצע איגום (קונסולידציה) ביניהם, כאשר הבעיה היא שחלק מהמוצרים לא מדברים זה עם זה". לדבריו, "יש בעיות אינטגרציה בין כלל מוצרי האבטחה, קשיי תזמור ביניהם, ומנהל האבטחה וצוותו פעמים רבות אינם ערוכים אל מול מכלול האיומים, כי העדכונים וההטלאות לא נעשים מהר מספיק, וכי יש יותר מדי עבודה ידנית ולא אוטומטית. ההאקרים הרוסים, לעומת זאת, ממנפים את המיכון של הפריצות להשגת תוצאות טובות יותר, בהיבטי הנזק והרווח הכספי". "המיזוג בין ה-IT ל-OT, בין טכנולוגיות המידע לטכנולוגיות התפעוליות, הוא עוד אתגר", ציין קבררה. "יש קישוריות מרצפת הייצור ועד לגורמים בשרשרת האספקה של המפעל, וזה יוצר משטח תקיפה חדש". לצמצם את ערימת האבטחה "נדרשת האצה של כלל פעילויות ההגנה", אמר קבררה. "כבר שנים הנתון נותר בעינו - עוברים 170 עד 270 ימים בין החדרת איום האבטחה ומועד גילויו. המיקוד צריך להיות בצמצום סיכונים, השפה היחידה שה-CISO צריך לדבר בה היא שפת ניהול הסיכונים, לטובת האפקטיביות של השיח מול ההנהלה. צריך להפחית את הסיכון התפעולי ואם יש נפילה - לקצר אותה לדקות. צמצום ערימת האבטחה המורכבת היא סיכון לכשעצמו, והוא הסיכון הכי גדול. אנחנו מבחינים בשינוי התפיסה - מנהלי הסייבר של היום הם בעלי רקע יותר עסקי מאשר רקע של IT. אלא שעליהם לדבר עם חדר השרתים כמו שהם מדברים עם המנכ"ל. עליהם לספר סיפור, לא טכנולוגי. זה קשה, אבל אפשרי". קבררה דיבר על תפקידו בטרנד מיקרו ואמר כי "אני מהווה חלק מקבוצה שמונה 450 חוקרים ומתמקדת בשחקני האיום, דרכי הפעולה והטכניקות שלהם. המחקרים שלהם מהווים את התשתית לפיתוח המוצרים שלנו. לצדם, יש עוד 300 חוקרים שאינם עובדי החברה, שמזהים נוזקות חדשות, וככה אנחנו בונים מסננים וחוקים להגנה. המחקר עבורנו הוא כאוויר לנשימה ואנחנו משקיעים בו רבות, במגוון תחומים - מובייל, ענן, אינטרנט של הדברים ואינטרנט תעשייתי של הדברים. הבעיה היא שאיומי הסייבר הם חובקי כל - בכל מקום שבו יש טכנולוגיה לצד צרכנים, ארגונים, משתמשים ועובדים - נפגוש האקרים". איראן, רוסיה, צפון קוריאה - וגם ברזיל באשר לסוגיה מאילו מדינות מגיעות התקיפות הוא אמר כי "מדינות רבות תוקפות לקוחות ארגוניים שלנו - לא רק רוסיה. יש להיות זהירים גם מול צפון קוריאה ואיראן ולצמצם את המוטיבציות של התוקפים. סין פועלת באופן משמעותי נגד חברות בארצות הברית, הפעילות של איראן בסייבר 'משדרגת' את הפעילויות של כלל המדינות הרעות ומדינות ברית המועצות לשעבר משמשות כאינקובטור לפשעי סייבר. יש גם כאלה שפועלים מתחת למכ"ם, למשל ארגוני עולם תחתון בברזיל". לסיכום ציין קבררה כי "אי אפשר לעשות את הכל לבד. טרנד מיקרו עובדת בשיתופי פעולה עם גורמי אכיפה, דוגמת המשרד להגנת המולדת, היורופול, האינטרפול, ה-CERTים וה-FBI. אנחנו כל הזמן מביטים מעבר לאופק: לא על איום המחר אלא זה של עוד שנתיים. לכן אנחנו משקיעים במו"פ, למשל בעולמות האינטרנט התעשייתי של הדברים, כי הקישוריות רק תגדל וכמות ה-'דברים' תעמוד בשנה הבאה על 26 מיליארד – הערכה שלפי דעתי היא שמרנית. המיכון פה כדי להישאר. הבינה המלאכותית תלך ותתפוס תאוצה בעולם ההגנה, ואנחנו כבר שם. לימוד מכונה ובינה מלאכותית יסייעו להתמקד באיומים. ולמרות הכל - תפקידו של מנהל האבטחה הארגוני ימשיך להיות מאתגר, כי גם ההאקרים יעשו יותר שימוש באלגוריתמים. יש לרעים יתרון מובנה: עליהם להצליח לפרוץ רק פעם אחת – מנהלי האבטחה והסייבר צריכים להצליח כל הזמן".

לפני שנים אחד מחברי החל לעבוד כסוכן ביטוח. זה נראה מתאים, כי מדובר באדם שקט, מופנם ודקדקן. דווקא אז הוא התחיל להתנסות בספורט אתגרי, לצאת עם בחורות (ממש) לא מתאימות ולהיכנס להשקעות מפוקפקות. כעבור שנה החבר נטש את עולם הביטוח ואת הרגלי הריסק הגבוה שפיתח. הסיפור (האמיתי!) הזה מייצג דעה רווחת: ביטוח זה קצת… משעמם. העיסוק בפרמיות, בחבויות, בשיבוב, בדו"חות תקופתיים וכל היתר דחקו אפילו את אותו חבר סולידי לקיצון. אבל מה לעשות שביטוח הוא דבר חשוב. רכב, דירה, פנסיה, בריאות, חו"ל, החיים עצמם. תאגידי ענק בני מאות שנים מבטחים את כל אלו ויוצרים ביטחון (לפחות מסוים) בנושאים החשובים ביותר בחיינו. תעשיית האינשורטק, שכבר כוללת מאות מיזמים, מביאה את התחום למאה העשרים ואחת. כך זה נעשה: הנגשה תחילה: UX זה (ביטוח) אלמנטרי במשך עשורים רכישת ביטוח כללה הררים של ניירת שנדרשנו לחתום עליהם מול סוכן. ולכן, נראה שהסוגייה הבוערת ביותר באינשורטק היא הנגשתו לציבור. אחד השמות המדוברים ביותר בביטוח הוא למונייד (Lemonade) הישראלית-אמריקנית. הסטארט-אפ, שכבר גייס מאות מיליונים ומתכונן להנפקה, נחשב פורץ דרך בזכות UX מהפכני, צעיר ושנון, שמאפשר רכישת ביטוח דירה או קבלת פיצוי תוך שניות. בעזרת סדרת שאלות שנעשית באמצעות בוט, מערכת הבינה המלאכותית של למונייד מציעה לכל לקוח ביטוח או פיצוי מותאמים אישית - ועל הדרך אפילו לתרום למטרה מסוימת או לצדקה. למונייד הוא הבולט מעשרות מיזמים דומים, שמנגישים רכישת ביטוח במהירות ובלי ניירת: חברת Waggel מציעה ביטוח דומה לחיות מחמד, InsuranceDekko משווה מחירי ביטוח רכב ומאפשרת רכישה תוך דקות, ואילו Ladder יוצר ביטוח חיים תוך רגעים. בשלב זה יש לציין לטובה את הר הביטוח, הר הכסף והמסלקה הפנסיונית - שירותים שפותחו על ידי משרד האוצר כדי לפתור בעיה שיש לישראלים רבים - איתור אונליין לקרנות פנסיה, ביטוחים וחשבונות, שנוטים להיעלם עקב מעבר בין עבודות או סוכני ביטוח. האיתור נעשה תודות לשיתוף נתונים בין חברות ביטוח והשקעות. קיימת ביקורת על כך, שלא כל המידע מופיע, אולם עצם הפיתוח מראה על מודעות לצורך בהתקדמות שקיימת אצל הרשויות וחברות הביטוח. להמציא מחדש את הפוליסה: ביטוח בדור ה-Z הנגשת תהליכי ביטוח היא רק החלק החיצוני. העולם משתנה, וענקיות הביטוח מתחילות להבין שהמודלים הישנים חייבים רענון כדי להתאים לדורות החדשים. כך נוצר מצב מרתק, שבו מיזמי אינשורטק (פרטיים או של חברות הביטוח) ממציאים מחדש את המודלים שבבסיס חיי כולנו. דוגמה מצוינת לכך היא ההבנה, שעלות פוליסה צריכה להשתנות מאדם לאדם. כך למשל, מיזם ביטוח הרכב Metromile מציע ביטוח רכב בהתאם למרחק שנסע כל נהג. מודל זה נקרא Pay As You Go. חברות ביטוח ומיזמים נוספים חוקרים אותו ואת מקביליו בתחומי ביטוח נוספים. המעניין מכולם הוא מודל Pay As You Live - ביטוחי חיים או בריאות, שאף הם מותאמים במחיר שונה לכל משתמש בהתאם לאורח חייו והרגלי התזונה, פעילות גופנית, אפילו לגנים שלו. מיזמים בתחום עדיין בראשיתם. רבים מהם מפתחים תשתיות איסוף נתונים בעזרת טכנולוגיה לבישה, שמנטרת את הגוף ושגרת היום־יום, וניתוח נתונים מבוסס AI. בין הנושאים שהתחום כולל ניתן לציין עיבוד נתונים בטכנולוגיות בלוקצק'יין ותמריצים פיננסיים ללקוחות שמשפרים את בריאותם. שלא נדע! אבל אם כן, אז כמו שצריך אנו פוגשים את הביטוחים שרכשנו ברגעי משבר - פריצה, גניבה, תאונה… ולכן, לדעתי, בבסיס כל מיזם אינשורטק משמעותי חייב להיות מנגנון שירות יעיל עבור האדם שבקצהו. דוגמה מאלפת לאופן שבו זה נעשה נכון אפשר למצוא במפגש שהתקיים לפני כמה שבועות בין אחד מחבריי לחברת PassportCard הישראלית. אותו חבר טס לאחרונה לפסטיבל מוזיקה בבלגיה. הוא עשה ביטוח נסיעות באתר החברה, שאף הוא מצטיין ב-UX נוח. ביום הראשון בפסטיבל - הוא נפצע ברגלו. חובשת חששה שמדובר בשבר ושלחה אותו לבית חולים. בשלב זה הטכנולוגיה אפשרה חוויית שירות יוצאת דופן, שהפכה את המשבר לקל ככל האפשר: החבר פונה לבית חולים. במהלך הפינוי הוא התכתב בצ'אט עם נציג אנושי של החברה. תוך דקות הועבר סכום כסף לכרטיס מגנטי אישי שקיבל מראש מהחברה, שאיתו שילם לבית החולים. בסיום נשלח אליו מייל עם דרישה לשלומו. איני מקושר לחברה זו ושורות אלו אינן פרסומת. הן דוגמה למנגנון מוצלח שבו טכנולוגיה וחוויית משתמש (דיגיטלית ואנושית) חוברים לשירות מצוין ברגע משבר. וזהו המסר החשוב ביותר: ככל שחברות אינשורטק יקשרו את הטכנולוגיה המדהימה שלהן עם שירות מצוין ברגע האמת - ביטוח יהפוך מטרחה לחוויה.   הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים.