The headlines that made most buzz on this page
14/08/19 06:01
10.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ענקית הענן AWS מרחיבה את פעילותה בישראל: אתמול (ד') היא השיקה, בפעם הראשונה, תשתית עם הפעלה מקומית. מדובר ב-Amazon CloudFront Edge Location.
התשתית החדשה כוללת חבילה של שירותים: אינטגרציה עם כוח מחשוב, רישות ושירותי אבטחה כגון מחשוב הענן EC2, שירות האחסון S3, כמו גם Lambada@Edge, Shield, שירות האבטחה AWS WAF (ר"ת Web Application Firewall) וכן AWS Certificate Manager. בכך, ישראל מצטרפת לרשת תשתית הענן הגלובלית של החברה, שכוללת 188 נקודות נוכחות בעולם.
CloudFront הוא שירות CDN (ר"ת Content Delivery Network) מאובטח, עם יכולות תכנות, המאפשרות התאמה קלה למגוון של יישומים. השירות מציע ללקוחות הפצה מהירה של נתונים, וידיאו, אפליקציות וממשקי תכנות (API) למשתמשים ברחבי העולם. הדבר נעשה בהשהיה נמוכה, באמצעות הרחבת רשת ה-CDN, המחוברת לשדרת התקשורת של ענקית הענן, בשילוב השירותים המרכזיים של AWS וממשק פשוט לתכנות.
כך, על פי החברה, ארגונים יכולים, באופן קל ויעיל כלכלית, להעביר תכנים למשתמשים, תוך שיפור בביצועים, רמת אבטחת מידע וזמינות. ב-AWS מבטיחים כי בעקבות השקת השירות המקומי, משתמשי הקצה בישראל יחוו שיפור של עד 75% בביצועים.
"ישראל על מפת התשתית הגלובלית של AWS"
לדברי הראל יפהר, מנהל AWS ישראל, "חברות סטארט-אפ ישראליות, ארגוני אנטרפרייז ולקוחות מהמגזר הציבורי מאמצים את השירותים שלנו בקצב מהיר. אנחנו תומכים בצמיחה זו עם הנוכחות המקומית החדשה. ההשקה שמה את ישראל על מפת התשתית הגלובלית של AWS. נמשיך להשקיע על מנת לענות על הצרכים המתרחבים של לקוחותינו, ולסייע בהאצת המסע שלהם לאימוץ ושימוש בשירותי הענן. נגדיל את הצוות הישראלי של החברה, עם משרות טכנולוגיות ועסקיות נוספות".
מ-AWS נמסר כי "התשתית המקומית של Amazon CloudFront תאיץ את השימוש באפליקציות בישראל של יישומיי מסחר אלקטרוני, חינוך, בידור, גיימינג, בריאות, מדיה, בנקאות ושירותים ממשלתיים. Lambda@Edge, המשולב בחבילת השירות, יאפשר למפתחים ליישם אפליקציות בעלות תגובה מהירה, המאפשרות הרצת קוד ללא שרת, בפריסה גלובלית ומבוזרת. השירות מיועד לתרחישים דוגמת ניתוב חכם, אבטחה, חסימת בוטים ואופטימיזציה של מנועי חיפוש. בנוסף, ארגונים יכולים להגן על האפליקציות שלהם באמצעות שימוש ב-AWS WAF ו-AWS Shield".
בין הלקוחות הישראליים שכבר משתמשים בשירותי AWS או CloudFront נמנים פריון, קלטורה, איירון סורס, IdoMoo, ג'יי פרוג ו-וייבר (Viber). אחד הלקוחות הוא גט, שפועלת ביותר מ-120 ערים בעולם. לדברי איליה מלכין, מנהל ה-DevOps בגט, "באמצעות CloudFront, אנחנו מספקים תוכן סטטי ודינמי, כולל מסרים בזמן אמת והודעות דרך האפליקציה. השקת השירות בארץ תשפר באופן דרמטי חוויה זו עבור משתמשי הקצה. בנוסף, CloudFront מגן על האפליקציות שלנו מפני מתקפות מניעת שירות, DDoS ומתקפות סייבר אחרות, תוך שיפור רמת האבטחה והזמינות של השירות".
AWS פתחה את המשרד הראשון שלה בישראל לפני כחמש שנים. מאז היא הקימה בארץ מרכז מו"פ ובינואר 2015 רכשה את אנפורנה לאבס מיקנעם, שמפתחת פלטפורמות עיבוד ומערכות תקשורת לדטה סנטרים, תמורת 350 מיליון דולר.
14/08/19 14:35
10.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בהתחשב בעוצמה המחשובית שכל אחד מאיתנו נושא בכיסו, אין פלא שמפתחים ומהנדסים רבים מנסים לגייס את הסמארטפונים לטובת הרפואה ולהפוך אותם למכשירי אבחון שיהיו אמינים ומדויקים כמו המכשור הרפואי המוכר. אפל, כידוע, פועלת נמרצות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ואפליקציות רבות הקשורות לנושא כבר פותחו – אם לבדיקות ראייה, בדיקת אוזניים, אבחון דום נשימה, בדיקת נשימה ועוד ועוד, אבל הבעיה עם רבות מהן היא, שיש צורך תמיד באביזר נוסף כדי לבצע אותן.
טכנולוגיה חדשה ומלהיבה בשם דימות אופטי טראנס-עורי עשויה להפוך את הסמארטפונים למכשיר מדויק למדידת לחץ דם באמצעות ניתוח של סרטון וידיאו קצר של הפנים. המחקר הובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת טורונטו ומבית החולים של אוניברסיטת האנגזו בסין, שהציגו באחרונה הוכחת היתכנות לכך, שהאפליקציה שפיתחו מסוגלת לאבחן לחץ דם ברמת דיוק של 95% בהשוואה למדידה במכשור המקובל.
בשל העובדה שרבים מאלה שסובלים מלחץ דם גבוה כלל לא חשים בכך בהתחלה, הוא נקרא גם "הרוצח השקט", משום שהוא מציב סיכונים רבים, כמו בעיות לב, כליות, עיניים, ובעיקרון בכל איבר שמקבל אספקה של דם. לפי הערכות, יש בעולם 1.3 מיליארד אנשים שיש להם לחץ דם גבוה, אבל רבים מהם כלל לא יודעים זאת.
.embed-container { position: relative; padding-bottom: 56.25%; height: 0; overflow: hidden; max-width: 100%; } .embed-container iframe, .embed-container object, .embed-container embed { position: absolute; top: 0; left: 0; width: 100%; height: 100%; }
הפיתוח שהציגו החוקרים מייתר את הצורך באביזר נוסף וממנף את החיישנים הקיימים בסמארטפון כדי למדוד לחץ דם, ולכן הוא כה מעניין.
כמו הרבה חידושים והמצאות, גם הטכנולוגיה הזאת התגלתה במקרה, כשקנג לי, מוביל המחקר, שהוא פסיכולוג התפתחותי באוניברסיטת טורונטו, המלמד כיצד ילדים לומדים לשקר, בכלל ניסה לפתח גלאי שקרים מבוסס סמארטפון... החוקרים גילו במקרה, שהחיישן האופטי בסמארטפון היה רגיש דיו כדי ללכוד אור אדום שמוחזר מן הפנים בשל ההמוגלובין שמתחת לעור. באמצעות אלגוריתם מתאים, ניתן למדוד את האור האדום המוחזר מהעור, ולהפוך אותו לערך מדיד, שמאבחן את לחץ הדם, לצד דברים נוספים.
טכנולוגייה הדימות האופטי הטראנס-עורי מנצלת את השקיפות של עור הפנים. כשהאור מגיע לפנים, הוא חודר מבעד לעור ומגיע להמוגלובין האדום. החיישן האופטי שבסמארטפון לוכד את האור האדום המוחזר מן ההמוגלובין, מה שמאפשר לטכנולוגיה למדוד ולצייר בצורה גרפית את השינויים בזרימת הדם שמתחת לעור.
"באמצעות וידיאו שמנותח על ידי האלגוריתם, ניתן לראות כיצד הדם זורם בחלקים שונים של הפנים, ובאמצעות אותם שינויים בזרם הדם ניתן לקבל מידע רב", מסביר לי, שהוא גם מייסד שותף בסטארט-אפ שפועל כדי להפוך את הטכנולוגיה הזאת לאפליקציית סמארטפון מסחרית.
האלגוריתם שפיתחו החוקרים יכול כרגע להשיג רמות דיוק של 95% של שלושה ערכים הקשורים ללחץ דם: סיסטולי, דיאסטולי ולחץ הדופק, אבל יש לו עדיין מגבלות שהחוקרים יצטרכו לפתור לפני שיוכל לשמש באופן מסחרי.
האלגוריתם שפותח מבוסס על נתונים של נבדקים עם טווח נורמלי של ערכי לחץ דם, והחוקרים עדיין זקוקים לנתונים נוספים, של נבדקים שיש להם יתר לחץ דם או תת לחץ דם, כדי לאפשר למודל שפיתחו להבין את המתאם בין הנתונים שמתקבלים מהפנים לערכי לחץ דם במקרים כאלה.
"כדי לשפר את האפליקציה ולהפוך אותה לשימושית, בייחוד עבור אנשים עם יתר לחץ דם, אנו צריכים לאסוף נתונים רבים מאותם נבדקים, והדבר הזה קשה מאוד, משום שמרביתם כבר נוטלים תרופות", הסביר לי. "אבל לפעמים מגיעים אלינו נבדקים שאינם מקבלים תרופות, ויש לנו אפשרות לבדוק אותם ולהשתמש בנתונים שמתקבלים מהם".
מכשול נוסף שהחוקרים צריכים עוד להתגבר עליו הוא בדיקת המודל על אנשים בעלי צבע עור כהה יותר או בהיר יותר. המחקר הנוכחי נערך על נבדקים ממוצא מזרח אסייתי ואירופי, כך שעדיין לא ברור כמה יעילה המערכת עבור אנשים כהים מאוד או בהירים מאוד. אבל החוקרים ממשיכים בעבודה כדי לאפיין את המערכת ולאמת תוצאות, כך, שתתאים גם לצבעי עור שונים.
צוות המחקר מקווה להרחיב את יכולות הטכנולוגיה גם כדי למדוד ערכי בריאות נוספים, כולל רמת סוכר בדם, המוגלובין וכולסטרול, וגם לתחומים נוספים בתעשייה, כמו אבטחה.
לדברי החוקרים, הם ישחררו את האפליקציה הכוללת מדידת לחץ דם מאוחר יותר השנה בסין.
14/08/19 15:59
10.34% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"המחסור בכוח אדם בהיי-טק הוא בעיה שאינה בלעדית לשוק הישראלי, אלא סוגיה גלובלית. הסיבה היא שהעולם עובר לשימוש מסיבי בתוכנה. כמעט כל חברה עושה בימינו שימושים שונים בה, בלי קשר למוצר או לשירות שהיא משווקת. לכן, באופן טבעי, יש מחסור באנשי מקצוע שמתמחים בפיתוח ובהנדסת תוכנה", כך אמר ניר שלום, מנכ"ל AT&T ישראל.
שלום דיבר במסגרת רב שיח שנערך ביוזמת אנשים ומחשבים ושנשא את הכותרת "היי-טק 2020: קפיצת המדרגה הבאה". רב השיח נערך לפני ימים אחדים במשרדי פירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (HFN) בתל אביב, בהנחיית ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף וראש משותף למחלקת טכנולוגיה ורגולציה בהרצוג פוקס נאמן, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.
לשלום יש פתרון לבעיה, והוא באותה הדעה עם רבים אחרים: "עלינו להגדיל את היצע המהנדסים על ידי הנגשת הענף לאוכלוסיות נוספות - חרדים, ערבים ופריפריה, וגם על ידי הגדלת היצע המקומות באוניברסיטאות", אמר. בנוסף, "הממשלה עושה עבודה מבורכת עם הבוטקאמפים ושאר הפרויקטים שלה, ויש להמשיך ולהרחיב את הפעילות הזאת".
בעיה נוספת שהוא העלה היא ש-"כיום, אין הסתכלות ראויה על מצטיינים. עלינו לטפח מצוינות בתוכנה ומובילות טכנולוגית של שניים-שלושת האחוזים עליונים, כי הם מובילים אחריהם אנשים וידחפו קדימה את העגלה כולה. יש להקים מסגרות ייעודיות לטיפוח מצוינות, בהן תינתן הכשרה רחבה ומעמיקה יותר, טכנולוגית וניהולית-מנהיגותית. מעין MIT ישראלי, שיפתח אנשים שיעשו את ההבדל ויובילו טכנולוגית".
"הנוכחות של חברות בינלאומיות חשובה לפיתוח הכלכלה הישראלית"
בדבריו ציין שלום כי הוא מנהל מאות רבות של עובדים בארץ, וגם בארצות הברית. הוא אמר כי "כשחברות בינלאומיות באות לישראל, הן מחפשות חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה, כוח הנדסי חזק ותרבות עשייה בלתי מתפשרת ומכוונת תוצאות. הן יודעות שישראלים יהפכו עולמות וימציאו את הגלגל מחדש - עד שהדבר יקרה. המיוחדות שלנו היא הגורמת לחברות להגיע לישראל".
"יש לא מעט דוגמאות להצלחה של חברות בינלאומיות בישראל", ציין שלום. "מיקרוסופט ואמזון מרחיבות את פעילותן, וכך גם AT&T ישראל. לנוכחות של חברות בינלאומיות בארץ יש חשיבות רבה לפיתוח התעשייה ולחיזוק הכלכלה המקומית. כמו כן, הנוכחות של החברות הללו כאן בונה ומפתחת את הכישרון המקומי, יש להן את היכולת והאמצעים להשקיע בפיתוח ובקידום מקצועי של העובדים שלהן, לעומת סטארט-אפים וחברות ישראליות קטנות. עובדים בחברות בינלאומיות נחשפים לפיתוח בגדלים ובהיקפים עצומים, שמיועד למיליוני משתמשים. החברות הללו מביאות אתן תרבות ארגונית וניהולית שמשמשת מודל לחיקוי ומציבה רף לתעשייה כולה".
הוא הבהיר כי רוב מרכזי הפיתוח של חברות בינלאומיות בישראל הוקמו כתוצאה מרכישות של חברות שאותן הן ביצעו בארץ. "לגרום למרכז פיתוח ישראלי להצליח בחברה בינלאומית זאת עבודה לא קלה", אמר. "איך עושים זאת? התשובה הלא נכונה היא חיסכון בעלויות. התשובה הראויה יותר בעיניי היא היכולת לקחת אזור שטובים בו ולהפוך אותו לתחום התמחות. יש תחומי חדשנות שהחברה לא יכולה למנף בארצות הברית ודווקא המרחק הפיזי הוא זה שיוצר את היתרון שלנו. אנחנו הופכים להיות ארגון 'קומנדו', שמסוגל לעמוד בציפיות בלתי אפשריות לכאורה ולספק איכות במהירות שאין במקום אחר בעולם. הדרך ליצור מובילות בחברה היא רק על ידי תהליכי פיתוח תוכנה חדשניים והבנה עמוקה של תהליכים מתקדמים".
שלום סיכם באמרו כי "מרכז הפיתוח המקומי צריך לשאול את עצמו 'איך גורמים לחברה האם לתת לישראל פרויקטים חשובים?'. עליו לבחור אם הוא רוצה להמשיך להתמקד במוצר שלשמו הוא נקנה או להתפרס לתחומים נוספים שבהם היא פועלת. המענה לאתגרים הוא באמצעים טכנולוגיים שמסייעים להתגבר על המרחק בשילוב האנשים המתאימים, שיידעו להוביל את המהלכים הללו בתבונה".
עוד השתתפו ברב שיח: ח"כ צבי האוזר, כחול לבן; צחי וייספלד, אינטל; יובל וולמן, סייברפרוף; דורון אמיר, פלקסיוו; אייל סולומון, אתוסיה; ד"ר גאיה לורן, Tera; ד"ר צבי מרום, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים; קרין מאיר-רובינשטין, IATI; ואברהם (לולו) אסף, קבוצת אמנת.
המשך הרב שיח יפורסם בימים הקרובים.
14/08/19 16:10
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת KLA ממגדל העמק, הפועלת בשוק הבדיקות בתעשיית המוליכים למחצה, קיימה אירוע לכ-50 מילדי העובדים העולים לכיתה א'.
הילדים הגיעו לעבודה בהסעות הבוקר יחד עם הוריהם והתכנסו בחדר האוכל, שם נהנו ממשחקי היכרות בליווי מוסיקלי וצפו בהצגה הברווזון המכוער של תיאטרון השעה הישראלי.
בצהרי היום, הצטרפו אליהם ההורים לטקס קצר ומרגש, אשר כלל גם חלוקת ילקוטים, קלמרים וחבילת ציוד לכיתה א'. משם המשיכו עם ההורים לחדר האוכל לארוחת צהריים כיד המלך, עם כל עובדי החברה. כמו בהיי-טק, בתום הארוחה חזרו "לעבודה" והתנסו בבנייה בקוביות עץ גדולות במסגרת פעילות של חברת קוביות.
[caption id="attachment_297636" align="alignnone" width="602"] הדרך לכיתה א' מתחילה ב- KLA, מגדל העמק. צילום: טל קוצר[/caption]
"פעילות לילדי העובדים העולים לכיתה א' כבר הפכה למסורת אצלנו בחברה, והיא מצטרפת לפעילויות קיץ נוספות שאנחנו מקיימים למען העובדים ובני משפחותיהם, ובראשן הקייטנה של סוף אוגוסט. אנחנו מאמינים כי ארגון אשר דואג לבני המשפחה של העובדים ונותן להם יחס, זוכה לא רק בבני משפחה מרוצים אלא גם בעובדים נאמנים, בעלי תחושת זהות גבוהה, שייכות וגאוות יחידה", אומרת ויקי פלטניק, מנהלת משאבי האנוש של KLA.
14/08/19 14:35
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הכמות העצומה של האפליקציות והמספר הרב של אלה שמותקנות במכשירים של רבים מאתנו לא עומדים ביחס ישר לכמות האפליקציות שבהן אנחנו משתמשים במהלך היום. בנוסף, יש אפליקציות רבות שלא זוכות לפופולריות מיוחדת ב-App Store, Google Play והחנויות האחרות. השאלה היא איך מביאים את המשתמשים להוריד את היישומונים האלה.
הדבר רלוונטי, כמובן, למפרסמים, מאחר שחברות מקצות יותר ויותר מתקציבי הפרסום שלהן לדיגיטל. מבלי להיכנס לניתוחם של המספרים ה-"יבשים", קיימות חברות פרסום שתפקידן הינו להביא את משתמש הקצה לפרסומת ומשם לבחור להוריד את האפליקציה. תהליך זה מורכב ממספר אלמנטים שאותם יש לקחת בחשבון: הבאת משתמש הקצה, חשיפתו לפרסום הממוקד והנעה לפעולה - הורדת האפליקציה של החברה למכשירו האישי.
כדי לבצע את זה על הצד הטוב ביותר, צריך לפשט, לפרמל ולמצוא את מורכבותם של האלמנטים בתהליך. דרך טובה לעשות זאת היא שימוש בכלכלה התנהגותית, כלומר - תורת המשחקים. יש שלוש אסטרטגיות מתחום זה שרלוונטיות במיוחד לצורך הבאת המשתמש להוריד את האפליקציה: המפקח, סכום האפס והאהבה והעבודה.
אסטרטגיית המפקח
אסטרטגיה זו מכילה מספר אלמנטים שניתן למדוד בנקל, משום שיש למפקח תועלת. למה הכוונה? אתן כאן דוגמה מההיסטוריה: ארצות הברית (שחקן A) וברית המועצות (שחקן B) ביצעו ניסויים גרעיניים רבים, בפרט בשנות ה-60' של המאה הקודמת. יש שאומרים שההתעצמות הגרעינית של שתי המעצמות ומשבר הטילים בקובה הביאו את העולם לסף מלחמת עולם שלישית. אלא שבאיזשהו שלב, גם האמריקנים וגם הרוסים התעשתו, והחלו לנהל משא ומתן שעסק בפיקוח על הניסויים.
בעוד שהרוסים היו מעוניינים לבצע ניסויים גרעיניים בסוד, האמריקנים רצו לשלוח פקחים שיעמדו על כך שאויביהם עומדים בהסכם. המשא ומתן נסב סביב השאלה מתי האמריקנים יהיו מורשים לבוא ולפקח על האתרים הגרעיניים של הרוסים, והאם יהיה זה במועד אחד או בכמה מועדים.
יש כאן מודל מתמטי מורכב, שלא אלאה אתכם בכולו. בקצרה, אספר שבעוד שאצל הרוסים, התועלת בניסוי שלא מתגלה מסומנת כ-1 ושל ניסוי שמתגלה - כ-0, אצל האמריקנים זה הפוך. מכאן שאם ברית המועצות לא ביצעה ניסוי כלל, התועלת שלה נעה על הציר 0
14/08/19 15:08
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אחד האתגרים המרכזיים שעומדים כיום בפני התקשוב הממשלתי הוא סוגיית הענן - המעבר אליו של כל יחידות הממשלה, בצורה גורפת, כתשתית מרכזית לפעילותה. החסם המרכזי לכך הוא העדר תשתית ענן ציבורית של כל אחת משלוש ענקיות הענן - מיקרוסופט, אמזון וגוגל. ישנן חברות נוספות שמספקות את השירותים הללו, אבל שלוש ענקיות אלה הן הסמן הימני, שכל החברות האחרות, ובמידה רבה גם השוק הישראלי, מסתכלות עליהן.
נכון להיום, לאף אחת מהן אין תשתית ענן מקומית, וכל השירותים הרבים שהם מעניקות לחלקים רחבים בשוק מבוססים על קשר ותלות בשרתים שמפוזרים ברחבי העולם. עובדה זו מהווה חסם רגולטורי ומשמעותי ביותר לא רק עבור ארגוני הממשלה, אלא גם עבור ארגונים פיננסיים וכאלה שמחזיקים מידע רגיש, שאסור על פי חוק להוציאו מחוץ למדינת ישראל. עד לא מכבר, כל החברות הללו שידרו מסר מאוד ברור: השוק הישראלי חשוב לנו אבל בשלב זה, אנחנו לא מתכוונות להקים בה תשתית מקומית.
הסיבות היו כלכליות וענייניות בלבד, כשם שמקובל בחברות גלובליות רבות, שאינן רואות בישראל שוק כלכלי גדול מספיק, אבל מעריכות אותו מהרבה סיבות אחרות. אלא שבשבועות האחרונים מתרחשים דברים מתחת לפני השטח ויש יסוד יותר מסביר להניח שלקראת החורף הקרוב נעמוד בפני מציאות חדשה, שבה אחת מהחברות, ואולי יותר, תודיע באופן רשמי שהיא מקימה פה תשתית מקומית של שירותי הענן שלה, כמו במדינות אחרות בעולם.
השינוי - בזכות הממשלה
מי שאחראי לשינוי הצפוי הוא דווקא התקשוב הממשלתי, שלא יכול לממש את תכניותיו למעבר מלא לענן בגלל העדר תשתית ענן מקומית של אחת או יותר מחברות הענק. השינוי החל בהודעה שפרסם מינהל הרכש הממשלתי, שלפיה יש בכוונתו לפרסם מכרז לשירותי ענן ציבורי בישראל, כאשר הכוונה היא לאכלס בתוכו את אחד משירותי הענן של שלושת הענקיות. המידע עצמו לא חידש לאף אחד, כי הדיבורים על הקמת תשתית ענן ציבורי כבר קיימים זמן רב. ראשי רשות התקשוב, יאיר פראנק וממלא מקומו, שחר ברכה, דיברו על כך בפורומים שונים.
השינוי הדרמטי הוא בכך שבכירים ברשות התקשוב מספרים שבחודשים האחרונים הם קיימו שיחות עם דרגים בכירים בחברות הענן המובילות - כאמור, מיקרוסופט, אמזון וגוגל - וקיבלו מהן אישור עקרוני שאם וכאשר הממשלה תפרסם את המכרז המדובר, יש מצב שהן יתמודדו בו. כלומר, בפעם הראשונה, ראשי תאגידי הענן הענקיים מודים שהם שוקלים להיכנס לישראל - דבר שלא היה מובן מאליו עד כה. זאת ועוד, בחודש הבא אמורים בכירים ברשות התקשוב לצאת לסבב פגישות בחו"ל כדי לקבל אישור ודאי לעובדה שאם יהיה מכרז, החברות האלה תשקולנה לקחת בו חלק.
מדובר במכרז תשתיות שיגדיר במדויק את הצרכים של ממשלת ישראל ויאפשר לה לעבור לפעילות מורחבת בענן - בכפוף, כמובן, לרגולציה, אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות. החברות עצמן שומרות כעת על פרופיל נמוך ומידה רבה של עמימות ולא מתייחסות לנקודה זו.
מה אומרות החברות?
גורמים במיקרוסופט איתם שוחחנו ציינו כי ישראל היא שוק שהחברה מעריכה מאוד והיא פעילה בו בצורה מקיפה, אבל לא התייחסו ישירות לשאלה האם תשתית הענן של החברה, Azure, נמצאת בדרכה לישראל. גם בגוגל סירבו להתייחס לנושא באופן גורף, בטענה כי הם אינם מדברים על כך. שירותי הענן של אמזון, AWS, שחררו אתמול (ד') הודעה לעיתונות על כך שהחברה משיקה תשתית של שירותי ענן עם הפעלה מקומית.
אמזון אינה הראשונה שמתחילה ליישם פה שירותים שמקרבים אותה לענן. באחרונה הכריזה MedOne על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט שמאפשר לקבל על שרתים שלה בישראל סט שירותים רחב של Azure.
צריך להבהיר שבשני המקרים - הן זה של AWS והן זה של MedOne ומיקרוסופט - אין המדובר בשלב כלשהו לקראת המהפכה האמיתית של הקמת תשתית ענן בישראל. לשם כך צריכים לקרות מספר תסריטים, שכרגע איש אינו יודע מה יהיו תוצאותיהם: ראשית, הממשלה צריכה לממש את תכניותיה ולצאת למכרז. אחד השיקולים בהחלטה על עיתוי המכרז הוא המשך השיחות שאנשי התקשוב בממשלה מקיימים עם החברות הללו. השלב הבא הוא מה יהיו תנאי המכרז והשאלה הכי חשובה - מי תזכה בו. אין ספק שזה יהיה אחד המכרזים היותר מעניינים בשוק. גורמים ברשות התקשוב אינם מותירים כל מקום לספק שהפעם הממשלה מתכוונת להניע את המהלך הזה, שיאתגר את ספקיות הענן הגדולות.
כאמור, בשורה התחתונה, עצם העובדה שהחברות האלה לא פוסלות את האפשרות לגשת למכרז כזה היא ראשיתה של בשורה עבור השוק הישראלי, שלמרות היותו שוק דינמי, חדשני ואסטרטגי עבור כל החברות, עדיין, אף לא אחת מהן הקימה פה ענן מקומי.
נושא הענן הממשלתי יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיידונו בכנס eGov של אנשים ומחשבים, שייערך ב-12 בדצמבר. להרשמה לכנס לחצו כאן.
14/08/19 15:28
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפל וספוטיפיי נחשבות למתחרות הגדולות ביותר כיום בתחום צריכת המוזיקה הדיגיטלית. היריבות ביניהן הובילה גם לתלונות שהגישה ספוטיפיי לרשות ההגבלים העסקיים של ארצות הברית נגד יריבתה, תוך טענה שאפל משתמשת ב-AppStore כדי לקדם את השירות שלה על חשבונה, ומצד שני לטענות של אפל שספוטיפיי מרוויחה על חשבונם של אחרים.
כך או כך, אחת הדרכים שבהן משתמשת אפל כדי לקדם את השירות שלה על פני זה של יריבתה היא העוזרת הווירטואלית שלה, סירי.
אבל מתברר שכמו במקרים אחרים שבהם אפל הייתה מצויה בסכסוכים משפטיים מול יריבות, גם במקרה הזה נראה ששני הצדדים יקברו בקרוב את הגרזן באדמה. לפי דיווח של האתר דה אינפורמיישן, שמובא מכמה אנשים יודעי עניין, שתי החברות נמצאות באחרונה במשא ומתן למציאת פתרון.
אם המשא ומתן יקרום עור וגידים, משתמשי סירי יוכלו לתפעל באמצעות העוזרת הקולית את השירות של ספוטיפיי. הם יוכלו לבחור להרכיב רשימות שירים ולשמוע אותן, להאזין לשירים בודדים או לאלבומים בעזרת פקודות קוליות - בדיוק כמו שיכולים משתמשי ה-iPhone ושאר המכשירים של אפל לעשות בשירות המוזיקה שלה.
האם זה יקרה לקראת ההשקה של iOS 13, שצפויה ב-17 בספטמבר? לא בטוח.
14/08/19 14:59
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
טוויטר החלה לבדוק את האפשרות לספק למשתמשים אופציה לעקוב אחרי תחומי עניין ונושאים שמעסיקים אותם, באותו אופן שבו הם עוקבים אחרי חשבונות של משתמשים בפלטפורמה. על התכונה, שנמצאת בבחינה כעת, דיווח לראשונה The Verge.
משמעות החידוש היא שציוצים על נושאים שהמשתמשים יבחרו לעקוב אחריהם יופיעו בתוך ציר הזמן, יחד עם תוכן מאנשים שאחריהם הם עוקבים כבר, ובאופן משולב. כהתחלה משתמשים יוכלו לעקוב אחר נושאים פופולריים בתחומים: קבוצות ספורט, סלבז, ותכניות טלוויזיה - ואז ציוצים ושיתופים על הנושאים שייבחרו יאותרו על ידי טוויטר, כשציוצים של אנשים פרטיים בתחומי העניין של המשתמשים יזוהו באמצעות למידת מכונה.
מי שלא יהיה מעוניין בחידוש יוכל להשתיק את התכונה באופן זמני, למשל כדי להימנע מספוילרים אודות פרק שכבר שודר בתוכנית טלוויזיה פופולרית ושטרם הספיקו לצפות בו. לפי שעה, התכונה נבדקת באנדרואיד, שם ניתן לעקוב רק אחר תחומי עניין הקשורים לספורט.
פיילוט נפרד בודק את האפשרות לאפשר למשתמשים להגדיר מעקב אחרי תחומים שמעניינים אותם אישית, אבל מתוך רשימות קיימות. טוויטר הסבירה כי היא מעוניינת לשלוט ברשימות הנושאים שהמשתמשים יוכלו לעקוב אחריהם, בכדי לשמור על שליטה מסוימת בפלטפורמה.
עוד חידוש: התראות משרשורים You probably have notifications on for your must-follows. Now you can get notifications when there’s a new reply to a Tweet you’re interested in! We’re testing this on iOS and Android now. pic.twitter.com/MabdFoItxc
— Twitter (@Twitter) 8 באוגוסט 2019 בנוסף, ב-2017 החליטה טוויטר להוסיף לציוצים את אופציית השרשור, כדי להקל על המשתמשים להמשיך את מה שהחלו לספר בציוץ, ונדרשו לו יותר מ-140 תווים, במקום לספר את הדברים במספר ציוצים.
כעת, החברה הודיעה על תכונה חדשה שתעזור למשתמשים לעקוב אחר השרשורים, גם אם הם לא בהכרח עוקבים אחר יוצר השרשור, ושתספק להם התראות אם נוספו לשרשור שהיו מעורבים בו תגובות חדשות.