The headlines that made most buzz on this page
21/01/20 13:39
13.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אנחנו, הישראלים, אוהבים את ווטסאפ הרבה יותר מאשר את פייסבוק ואינסטגרם, תחום הבתים החכמים הולך וצובר אצלנו תאוצה והסטרימינג פופולרי בכל שכבות הגיל בישראל, ובמיוחד בני הנוער - כך עולה מדו"ח האינטרנט השנתי של בזק, שהחברה פרסמה היום (ג').
הדו"ח בוצע בהתבסס על מחקר מעמיק אודות הרגלי הגלישה שלנו - ממאגרי בזק ומניתוח של השוק. כחלק מהמחקר בוצע סקר, בשיתוף מכון TNS-Kantar., שכלל הסקר כלל מדגם ארצי מייצג בקרב 1,400 מרואיינים בגילאי 13 ומעלה מכלל המגזרים, כמו גם, בפעם הראשונה, מדגם של ילדים בגילאי 8-12.
טיקטוק בנסיקה - אבל עדיין פחות מאינסטגרם
על פי הנתונים, מספר גולשי האינטרנט בישראל עומד על 6.6 מיליון. בכל בית במדינה מורידים קבצים בנפח ממוצע של תשעה ג'יגה-בייט ליום, 27% מהבתים בישראל חכמים ו-24% מהגולשים חוו מתקפת סייבר.
ווטסאפ ממשיכה להוביל בקרב האפליקציות, עם 91% שימוש בקרב כלל הגולשים, כשפייסבוק ואינסטגרם ניצבות בפער ניכר אחריה - עם 81% ו-52%, בהתאמה. בדומה למגמה הכלל עולמית, אינסטגרם פופולרית יותר בקרב בני נוער - 81%, כאשר רק מחצית מהם גולשים בפייסבוק, ואילו הרשת החברתית של מארק צוקרברג נמצאת בשימוש של 85% מהבוגרים. טיקטוק המדוברת זינקה השנה והפכה לאפליקציה השנייה בפופולריות שלה בקרב הילדים, עם 60% מהם שכבר פעילים ברשת.
[caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] הולכת וצוברת פופולריות בקרב בני הנוער. טיק טוק. צילום: BigStock[/caption]
פייסבוק ממשיכה לבסס את מעמדה כרשת קהילתית ופחות אישית: כל אחד מאתנו חבר ב-16 קבוצות בממוצע. עובדה נוספת שמקבל אישוש בדו"ח של בזק היא שהרשתות החברתיות גורמות לנו להרגיש חלק מהקהילה, אך במקביל מכניסות אצלנו הרבה מתח ותחושת החמצה.
פחות שיימינג
מגמה מעודדת שעולה מהנתונים היא ירידה בשיימינג: שליש מבני הנוער ציינו שנחשפו אליו השנה לעומת 42% בשנה שעברה. עם זאת, ההורים עדיין שומרים על ערנות: 95% מהם מודאגים שילדיהם ייחשפו לתכנים פוגעניים ברשת וייפגעו מהם, וכמחצית חוששים מתקיפה פיזית נגדם. 75% מההורים מחטטים בווטסאפ של ילדיהם. ואם כבר הורים, תופעת ה-Sharenting (הורים משתפים ברשת) בלטה השנה, כאשר 52% מהם מאמינים שיקבלו יותר לייקים אם יעלו תמונה של ילדיהם ו-33% מתוכם בודקים לפחות פעם בשעה את כמות הלייקים שקיבלו לתמונה כזו. כשליש מבני הנוער בודק לייקים בכל כמה דקות ו-59% מהם חשים אכזבה מכמות הלייקים שקיבלו.
[caption id="attachment_200659" align="alignnone" width="600"] ירידה בשיימינג - בתקווה שהמגמה תימשך. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
שאלה נוספת שיש תשובה עליה בדו"ח היא מתי הילדים מקבלים סמארטפון ראשון - בגיל 10. עם זאת, ההורים מבינים שצריך להגביל את זמן הצפייה במסכים, כאשר 85% עושים זאת, לשלוש שעות ביום. בשנה שעברה הנתון עמד על 57%.
עוד נתון מעניין מראה שהסרטונים של היוטיוברים המובילים משפיעים על הילדים - המקצוע הנחשק ביותר בקרבם הוא כוכב/ת רשת (23%). זאת, לעומת שחקן/נית כדורגל עם 15% וזמר/ת עם 8% בלבד. 55% מהילדים מעלים לרשת סרטון לפחות פעם בשבוע, ו-60% מודים שהתמונות שהם מפרסמים ורודות יותר מהמציאות. נתון אחר צריך לעורר את תשומת לבם של הפוליטיקאים, בפרט בתקופת הבחירות הנוכחית: מחצית מבני הנוער שינו את דעתם הפוליטית בעקבות חשיפה למידע ברשתות החברתיות (48% מהם, לעומת 31% בקרב הבוגרים).
יותר סטרימינג - אבל גם עם הסלולר ביד
הדו"ח מעיד גם על העלייה בתפוצה של הסטרימינג בישראל: 30% מאתנו צורכים טלוויזיה בפס רחב, כאשר אצל בני הנוער הנתון מגיע ל-47%. שלושת רבעי מבני הנוער ו-45% מהמבוגרים בגיל 55 ומעלה גולשים בנייד במקביל לצפייה בטלוויזיה.
[caption id="attachment_276893" align="alignnone" width="600"] הטלוויזיה המסורתית ודאי מסתכלת בקנאה על הסטרימינג. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
עוד נתונים בתחום הפנאי: 30% מהתל אביבים משתמשים בתחבורה שיתופית, לעומת 16% בלבד בשאר המדינה (כאן יש לציין שהקורקינטים זמינים רק בערים מסוימות) ו-82% מאתנו קונים באינטרנט - נתון שדומה לזה שהתקבל בשנים קודמות. קניית הבגדים ברשת הוכפלה ב-2019 לעומת השנים הקודמות ועומדת על 45%. עלייה בולטת נרשמה גם ברכישת מוצרי המזון אונליין - שליש מאתנו עושים זאת.
באשר לדרכי התשלום שלנו, 34% ציינו שהם זנחו את המזומן לטובת תשלום באמצעות אפליקציות - בין אם להעברת או קבלת כספים ביישומונים כמו ביט, פפר פיי ופייבוקס, לתחבורה ציבורית ואף לתשלומים שקשורים ללימודים של הילדים.
"הילדים מתייחסים למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי"
קרן לייזרוביץ', סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, ציינה כי "החלטנו לשלב השנה לראשונה את קבוצת הגיל הצעירה כי זהינו את הדומיננטיות שלה ברשת. הקבוצה הזו, שנולדה לתוך הרשת, מתייחסת למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי. הנתונים של הדו"ח תומכים בכך ומראים שהדור הצעיר נמצא יותר ברשתות, מגלה אחריות מפני הסכנות ברשת ולוקח בערבון מוגבל את התכנים שהוא נחשף אליהם אונליין".
"השנה, יותר מתמיד, ניתן לראות איך כולנו, הורים וילדים כאחד, הפכנו להיות חלק מתעשיית הלייקים, מוקפים במדיה 24/7 ולעתים אף צורכים תוכן משני ערוצים שונים במקביל. נראה שהשלמנו עם זה שאנחנו מקבלים פרסומות רלוונטיות אחרי שיחה עם חבר באותו הנושא, ומוכנים לשלם את מחיר הפרטיות עבור הנוחות", הוסיפה. "בעיקר אנחנו רואים שצריכת התוכן הולכת וגדלה ובמקביל קבוצת הגיל שנחשפת אליו הולכת ויורדת".
21/01/20 18:09
9.09% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: ריטה, מפתחת אלגוריתמים במערכות אוטונומיות ברפאל, ומשתתפת משתתפת בקורס ניהול לנשים והעצמה נשית, שמתקיים בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע".
כיצד הגעת לקורס?
"הגעתי אליו במקרה. המנכ"ל שלי שלח לי קישור, נרשמתי והתחלתי להגיע למפגשים".
האם את לומדת בו דברים חדשים?
"יש בו דברים שאני יודעת אבל גם נושאים שנחשפתי להם בפעם הראשונה, כמו הנעת עובדים. אני מצפה ללמוד בקורס העברת מסרים, ניהול נכון של פרזנטציות, ניהול משא ומתן וישיבות צוות בהנהלה בכירה. תמיד הייתי בהנדסה, אבל עכשיו אני צריכה להניע את העובדים, להגדיר תכנית עבודה, חזון וכדומה, ואני מצפה להיעזר לצורך ביצוע התפקיד שלי בכלים שאני מקבלת בקורס".
האם צריך להיות קורס מיוחד לנשים?
"אני חושבת שלא".
אז מדוע הצטרפת?
"כי זה קורס עם המון תכנים של ניהול והמטרה שלו נפלאה".
האם לדעתך יש בתעשיית ההיי-טק יחס שונה כלפי נשים וגברים?
"כן. מעולם לא נתקלתי בזה, אבל אני יודעת שזה קיים. נשים בגילאי ה-30 יקבלו פחות הזדמנות, כי הן צריכות להקים משפחה ולהוליד ילדים - וזה פקטור משמעותי. מבחינת כישורים, אין הבדל בין נשים לגברים, אבל יש הבדל ביחס".
האם התפיסה הזאת באה לידי ביטוי גם ברפאל?
"ברפאל אני לא מרגישה תפיסה כזאת".
איך את מסבירה את זה? הרי מדובר בתעשייה ביטחונית, והענף הזה די גברי.
"יש ברפאל רוח חדשה, נגד אפליה ובעד העצמת נשים".
21/01/20 11:56
6.82% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לפי דיווח בוול סטריט גו'רנל, אמזון מפתחת מערכת תשלומים באמצעות כף היד, ובניגוד לדיווחים קודמים שהמערכת תתאים רק לרשת הסופרמרקטים הול פודס (Whole Foods) שבבעלותה, הדיווח מציין שהמערכת תתאים גם לעסקים נוספים.
לפי הדיווח, אמזון מפתחת מסופים שימוקמו במסעדות, בבתי קפה ובחנויות שמקיימים מכירות חוזרות רבות עם לקוחותיהם. המסופים הללו יאפשרו לצרכנים לשלם על רכישותיהם באמצעות כף היד באמצעות קישור שייעשה בין פרטי כרטיס האשראי שלהם לטביעת כף ידם. שיטה זו יכולה לייתר את הצורך בשימוש פיזי בכרטיס האשראי או בטלפון כדי לבצע תשלומים.
גורמים המקורבים לנושא ציינו, כי תוכניות הפיתוח של המסופים האלה מצויות בשלבים מוקדמים. אמזון החלה בבדיקתם יחד עם חברת האשראי ויזה רק לאחרונה, ומצויה גם במגעים עם מסטרכארד, כשג'יי-פי מורגן צ'ייס, וולס פארגו וסינכרוני פייננשל הביעו גם הם עניין במתן אפשרות תשלום במסופי אמזון לחשבונות כרטיסי האשראי של לקוחותיהם.
מערכת התשלומים של אמזון תצריך מצד הלקוחות חיבור המידע של כרטיסי האשראי ונתוני כף היד שלהם באמצעות המסוף, אם כי עדיין לא ידוע כיצד בדיוק זה ייעשה. אחת האפשרויות היא הכנסת כרטיס האשראי למסוף, שלאחר מכן יבצע סריקה של כף היד של בעל הכרטיס. לאחר שמתבצע רישום ראשוני, יוכלו הצרכנים לשוב ולשלם באמצעות כף היד בכל העסקים שישתמשו במסופים ובמערכת התשלומים של אמזון. לפי הדיווחים, הנתונים שיעברו במערכת התשלומים יאוחסנו בענן של אמזון, וצפוי כי ייעשה בהם שימוש לצורכי מודעות מוכוונות לקוח על ידי החנות של אמזון.
21/01/20 13:03
6.82% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל חברת סנאפ, העומדת מאחורי אפליקציית הרשת החברתית סנאפצ'ט, השתתף השבוע בכנס השנתי Digital Life Design שנערך במינכן, גרמניה, והתנבא כי אפליקציית טיק-טוק עומדת להדיח את אינסטגרם ממיקומה המצליח בגזרת המדיה החברתית.
במהלך מפגש "שיחות ליד האח" שנערך בכנס DLD, השיב שפיגל לשאלת הקהל על דעתו אודות טיק-טוק. "אני אוהב את TikTok; אני מעריץ גדול", הצהיר שפיגל, שאחר כך פירט: "המדיה החברתית במבנה המקורי היא באמת על סטטוס, מייצגת את מי שאתה, מראה לאנשים שאתה מגניב, מקבל לייקים ותגובות, דברים כאלה". אבל שפיגל עושה אבחנה וטוען כי משתמשים יוצרים תוכן ב-TikTok בכדי להפגין כישרון ולא להדגשת מעמדם החברתי. הוא טוען כי מדובר ב"אנשים שבילו כמה שעות בלימוד ריקוד חדש, או שחושבים על דרך יצירתית חדשה ומצחיקה לספר סיפור, והם באמת עושים מדיה כדי לבדר אנשים אחרים".
לפי סברתו של מנכ"ל סנאפ, השוני הזה יכול להוות גורם מפתח בהדחת אינסטגרם ממעמדה הרם ומהפופולריות העצומה שלה. "אני חושב שזה בהחלט אפשרי, מכיוון שתוכן מבוסס כישרון הוא לעתים קרובות יותר מעניין מתוכן מבוסס סטטוס", אמר שפיגל לקהל.
[caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] אפליקציית טיק-טוק. צילום: BigStock[/caption]
אז מי שהביא את סנאפצ'ט לעולם אוהב את טיק-טוק - והוא לא לבד. לאפליקציה, שנוצרה על ידי ענקית הטכנולוגיה הסינית בייט-דאנס, יש כ-400 מיליון משתמשים יומיים, על פי הערכות של חברת המחקר ניקו פרטנרס.
את דבריו של שפיגל מחזקים גם דיווחיה האחרונים של חברת סנסור טאוור – קבוצת ניתוח ליישומים לנייד – אודות האפליקציות שהורדו הכי הרבה פעמים בשנת 2019. לפי סיכום השנה של סנסור טאוור, אפליקציית טיק-טוק – פלטפורמה פופולרית שמספקת אפשרות לייצירת ושיתוף סרטוני לולאה קצרצרים, מבוססי מוזיקה ומאוד טרנדיים, ושהיא בעצם גם מעין רשת חברתית - חלפה על פני אפליקציית הרשת החברתית פייסבוק, שהגיעה "רק" למקום השלישי, ועל פני המסנג'ר שבבעלות פייסבוק, שהשיג את המקום הרביעי, וכעת היא מדורגת במקום השני, כשפופולרית ממנה רק אפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ, שנמצאת גם היא בבעלות פייסבוק. ואינסטגרם (גם היא בבעלות פייס, כמובן)? הרחק במקום החמישי.
[caption id="attachment_308249" align="alignnone" width="600"] טבלת האפליקציות הפופולריות ביותר להורדה ב-2019. צילום: סנסור טאוור[/caption]
מבחינת מספר משתמשים היומיומי המצב עדיין מעט שונה - ב-2019 הייתה אפליקציית TikTok ממוקמת ממש מאחורי אינסטגרם במספר המשתמשים היומיים שלה, כך על פי חברת האנליסטיקה של האפליקציות אפ-אנני, כשאינסטה חצתה את רף מיליון המשתמשים כבר ב-2018. אבל כל זה בהחלט יכול להשתנות בהתחשב במאמצים החדשים של היישום המצליח - נתוני סנסור טאוור מראים כי הורדות טיק-טוק הגיעו לשיא של כל הזמנים ברבעון הרביעי של 2019, עם כמעט 220 מיליון התקנות, שייצגו עלייה של 24% לעומת הרבעון השלישי של 2019.
העניין הוא שהצמיחה של אינסטגרם הואטה לאחוזים בודדים, לראשונה מאז שהושקה כרשת חברתית מבוססת צילומים ב-2010. נכון לעכשיו, שתי האפליקציות TikTok ו-ICurrent - שירות חדשות ומידע בהתאמה אישית המספק חווית מידע פשוטה למשתמשים שלו - צמודות זו לזו מבחינת מספר המשתמשים הפעילים החודשיים, ולשתיהן יש בערך מיליארד כאלו, ומסתמן שהיד, לפחות של טיק-טוק, עוד נטויה.
סנאפצ'ט של שפיגל, אגב, משתרכת מאחור. הפלטפורמה חוותה מאז השקתה טלטלות קשות. היא שהביאה לעולם את קונספט הסטוריז ואת הצילומים המפולטרים עם המסננים המגניבים, וסחפה צעירים רבים, אלא שהתכונות שהמציאו קברניטיה "שובטו" על ידי מתחרותיה ללא היסוס ומינפו בעיקר אותן. נכון לסוף 2019, היו לה "רק" 210 מיליון משתמשים פעילים ביום, כך שהיא אינה מהווה כיום תחרות אמיתית לא לאינסטגרם ובטח ובטח שלא לטיק-טוק - הכוכב העולה בגזרת הרשתות החברתיות.
ואם כבר מזכירים שיבוטים, הרי שבאחרונה השיקה אינסטגרם תכונה שהיא ממש העתק של מה שטיק-טוק מציעה לעולם – Reels שמה. מדובר על כלי עריכת סרטוני ווידיאו בני 15 שניות, המבוססים על מוזיקה - ושהמשתמש מככב בהם במעין ריקוד ותנועות - ושמועלים אחר כך לסטורי. כעת נצטרך לחכות ולראות האם גם במקרה הזה, אינסטה בעלת הגב העצמתי של פייסבוק תוכל להמציא את עצמה מחדש באמצעות ה"גניבה" שלה, ולהותיר עוד מתחרה קטנה מאחור. או שבמקרה הזה המנצחת במירוץ לאהבת הקהל תהיה דווקא האפליקציה שממנה "הושאלו" הרעיונות החדשניים.
21/01/20 10:02
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת ראדיאקשן הישראלית דיווחה השבוע על סגירת סבב גיוס הון בסך כולל של 18 מיליון דולר. החברה גייסה את הכסף מקרן ההשקעות האמריקנית InnovaHealth Partners LP, והכסף ישמש את החברה כדי לעבור מתהליך פיתוח לתהליך ייצור. החברה גם מתכננת לעשות שימוש בכסף כדי לגייס עובדים נוספים.
המשקיעה היא קרן הון סיכון פרטית בתחום הטכנולוגיות הרפואיות, אשר מנהלת כ-200 מיליון דולר ובעלת יותר מ-100 שנות ניסיון בהשקעות גלובליות בשוק המכשור הרפואי.
ראדיאקשן, שייסד היזם הסדרתי ד"ר אמיר בלסון, פיתחה מערכת רובוטית אשר מפחיתה באופן משמעותי את החשיפה לקרינת רנטגן של הצוות הרפואי המבצע פרוצדורות צנתור תחת שיקוף רנטגן. המערכת פועלת על ידי פריסה אוטומטית של מגני קרינה ממכשיר השיקוף, אשר מתאימים עצמם לגוף המטופל ולזווית השיקוף, חוסמים את הקרינה המתפזרת, ומספקים הגנה לכל הגוף לכל אנשי הצוות הרפואי בחדר. המערכת שמה דגש על בטיחות ונוחות השימוש, ומשתלבת באופן חלק ונטול הפרעות בפרוצדורה הרפואית.
[caption id="attachment_308547" align="alignnone" width="600"] יונתן יפעת, מנכ"ל ראדיאקשן. צילום: שני נחמיאס[/caption]
יונתן יפעת, מנכ"ל ראדיאקשן, אמר היום, כי "הגיוס הנוכחי מהווה קפיצת מדרגה משמעותית לחברה, ויאפשר לנו להביא את הטכנולוגיה פורצת הדרך שלנו לחדרי הצנתורים – לעבור מפיתוח לייצור, לגייס כוח אדם איכותי נוסף, להגדיל את מערך השיווק ואף לפתח מוצרים חדשים. אנו נרגשים משיתוף הפעולה עם InnovaHealth ומצפים להגשים את חזון החברה – לדאוג לבריאות הצוות הרפואי בחדרי הצנתורים, אשר סובל מתוצאות החשיפה הממושכת לקרינה מידי יום".
למכשיר של RadiAction יש את הפוטנציאל לאפשר לרופאים להוריד את פרטי הלבוש והמיגון הכבדים העשויים מעופרת, הנמצאים כיום בשימוש בחדרי צינתור ושלא השתנו זה עשרות שנים, כמו גם לספק להם רמת הגנה טובה יותר. מניסויים שערכה החברה עולה כי לטכנולוגיה של ראדיאקשן פוטנציאל להפחית ב-97% ואף יותר את רמות הקרינה לכל חלקי הגוף, ברחבי חדר הצנתורים.
שכיחות פרוצדורות הצנתור המתבצעות בפולשנות מינימלית, ותחת שיקוף רנטגן, נמצאת במגמת עלייה מתמדת בכל העולם. כיום, המצנתרים נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית לללקות בגידולים במוח, קטרקט, פגיעות קוגניטיביות וכן בסוגים שונים של סרטן. בנוסף, אמצעי ההגנה הכבדים והמסורבלים שהם נאלצים ללבוש מובילים לפגיעות אורטופדיות רבות, שמגבילות את היקף העבודה של הרופאים, ואף מובילות פעמים רבות לפרישה מוקדמת שלהם מהמקצוע.
הפתרון של ראדיאקשן יאפשר לצוות הרפואי לעבוד בנוחות וביעילות, וכן להפחית בצורה משמעותית את הסכנות הכרוכות בחשיפה לקרינה ואת הפגיעות האורתופדיות, שהפכו לשגרה בחייהם בעקבות לבוש העופרת הכבד.
21/01/20 11:06
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"כשבוחנים את מה שהתרחש בשנים האחרונות בחיל האוויר רואים שתחום הרחפנים הוביל לכך, שמאפס זה הפך לכלי הטיס הנפוץ ביותר בחיל. בהתאם לכך, המגמה שלנו היא בסופו של דבר לקנות הכל כחול-לבן. זו תהיה המגמה היחידה בעתידי - בגלל השיקול הציוני, אבל גם בשיקול המאוד פרקטי: אם אני רוצה לעשות שינויים ולשלב יכולות מסווגות, כמובן קל הרבה יותר לעשות זאת יחד עם התעשיות המקומיות", כך סיפר עמיחי מגל, ראש תחום כטב"ם בחטיבה הטכנולוגית בצה"ל בפאנל "מגמות עולמיות בתחום הרחפנים", שנערך במסגרת הכנס השנתי אנשים ורחפנים.
הפאנל, בהנחייתה של אשת התקשורת סיגל גפני, נערך מול מאות אנשי מקצוע, שמילאו את כל פינות האולם בלאגו אירועים, בהפקת אנשים ומחשבים, ומגל התייחס לשאלתה של גפני האם יש שינוי מגמה של כוחות הביטחון לרכוש מוצרי מדף.
"נכון, בעבר השתמשנו ברחפנים סיניים, כפי שאת מכנה אותם מוצרי מדף, בגלל שזה זול וניתן לרצף בקלות ובמהירות יחסית את כל החיל. הם בהחלט אפשרו לנו, ועדיין מאפשרים, להתאמן כאילו יש ברשותנו רחפנים מאוד טובים, וגם לדמות שיש לאויב רחפנים, וזה לא פשוט, אבל אין ספק שבמלחמה הבאה אלה יהיו רק ישראליים, ובעוד שנים הרוב המוחלט של הרחפנים בחיל יהיה ישראליים", הוא אמר.
הוא גם התייחס לשאלה כיצד משנים את הרחפנים לקראת השתתפות בשדה הקרב המודרני. "לפני שמשנים את שדה הקרב משנים את היום יום, בביטחון השוטף. היום אם יש אירוע הכלי הראשון שמגיע הוא הרחפן - עוד מצלמה לאורך הגדר, שיכולה לבדוק מלמעלה מה קורה, וכל תצפית הביטחון השוטף השתנתה עקב התוספת הזאת. אלה הם שינויים שחייבים ללמוד אותם, וזה משנה לשני הכיוונים, כי גם לאויב יש רחפנים. טכנולוגית, תוך שנה שנתיים ניתן יהיה לפתח תרגולות ולהביא לשדה הקרב, אבל כפי שלמדנו, ברוב המקרים היה צורך במלחמה כדי להבין באמת, אבל במקרה הזה אני מקווה שנלמד הרבה יותר מהר", הוא סיכם.
השוק הפיננסי מתעניין בתחום
נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל, אישרה את הקביעה של גפני, כי בשנים האחרונות השוק הפיננסי מגלה יותר עניין בהשקעות ברחפנים. "זו הסיבה שגם אנחנו כאן. באנו לחפש חברות ולחבר אותן לשוק האירופי והאמריקני. אנחנו בעיקרון בודקים את המגמות ובודקים עם רשת השותפים הגלובלית שלנו מה מעניין אותם, ואז מחפשים את הסטארט-אפים המתאימים ועוזרים להם דרך שלב ההשקעה הראשון, עם קרן של 100 מיליון דולרים שעומדת לרשותנו. לאחרונה השקענו, למשל, ב-SkyX. אחד הדברים שמעניינים את הלקוחות שלנו הוא העברת מטענים ממקום למקום, במיוחד משלוחים של הקילומטרים האחרונים, כיסוי של שטחים גדולים", היא אמרה.
[caption id="attachment_308556" align="alignnone" width="600"] נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל. צילום: ניב קנטור[/caption]
אוליאל ציינה גם, כי יש שינוי בשוק בהיבט של הובלת המגמות. "מצאנו שהחברות המסורתיות הצליחו למצוא את הערוץ שהוביל לשנות את הלך החשיבה ולהתחיל להתנהג כמו מאות חברות הסטארט-אפ שנכנסו לתחום. אז נכון שיש לחץ מצד החברות הקטנות, אבל החברות הגדולות מודעות לכך והן רוצות לסגור את הפער ולהפוך חזרה את המגמה. אנחנו עובדים איתן מקרוב כדי להתפתח עם השוק מחדש", היא אמרה.
גם בעמק הסיליקון יש עניין
ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל, סיפר, כי לחברה יש משרדים מסביב לעולם, כולל באירופה ובישראל עצמה, וזהו תחום שבו הם עוסקים מזה כמה שנים. "כשנכנסו לתחום שאלנו את עצמנו ואת המשקיעים מה הם בדיוק רוצים. אנחנו מגלים שבעמק הסיליקון יש עניין רב בתחום הרחפנים, אבל בעיקר בהיבט של התוכנה דווקא. יש בעיה עדיין עם הרגולציות, ולכן הייתה ירידה לתקופה מסוימת, אבל עכשיו יש שוב התעוררות, אבל עם שינוי מסוים: משקיעים בעיקר בחברות שמצליחות לענות בחיוב לשאלות האם כבר יש לכם תעבורה, האם יש לכם לקוחות - לא משנה אם מדובר בתחום הצבאי או האזרחי, אבל רוצים לראות לקוחות", הוא סיפר.
[caption id="attachment_308554" align="alignnone" width="572"] ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל. צילום: ניב קנטור[/caption]
רחפנים = אמצעי לחימה
עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות', ומובילה את תחומי תעופה וחלל והפרקטיקה הביטחונית במשרד, התייחסה לשאלה האם יש שינוי במעמדם של הרחפנים כיום מבחינת הדין והתקנות.
"רחפנים הינם כלי טיס בלתי מאוישים ונחשבים גם כיום, על פי אמנות בינלאומיות, לאמצעי לחימה. הגדרה זו מקשה על מסחר חופשי במערכות אלו. האם נוכח היישומים האזרחיים והשימושים הרבים של רחפנים על ידי גורמים אזרחיים צפויה מגמה זו להשתנות? אני לא חושבת שצפוי שינוי בהסדרים הבינלאומיים מחר בבוקר, אבל כבר רואים שיש מודעות לפער בין ההנחות שעומדות בבסיס ההגדרות הקיימות בהסדרים לגבי 'כטב"ם מפוקח' או 'כטב"ם רגיש מאוד" לבין המציאות בשטח. המודעות הזאת מייצרת שיח, ואני חושבת שבסופו של דבר, ככל שהיישומים האזרחיים יתרבו, המדינות החברות בהסדרים יעמיקו בשיח ויהיו חייבות להתאים את עצמן, לפחות במידה מסוימת, למציאות", היא אמרה.
[caption id="attachment_308557" align="alignnone" width="602"] עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות'. צילום: ניב קנטור[/caption]
עוד ציינה מרגלית, כי מדובר בסופו של דבר בשני הסדרים עיקריים: הסדר ואסנאר והסדר MTCR, כאשר בכל אחד מההסדרים האלו חברות עשרות מדינות. הקביעות מה נחשב לציוד דו שימושי ומה לא - לרוב עומדות בבסיס חקיקת הפיקוח על ייצוא של המדינות שחברות בהסדר, הגם שלא כל מדינה מאמצת את הרשימות כלשונן, ויש פערים מסוימים בין הרשימות הבינלאומיות לבין הרשימות הלאומיות של כל מדינה ומדינה. כפי שהיצואנים בארץ יודעים, רוב הכטב"מים האזרחיים המסחריים מופיעים גם ברשימות של הסדר ואסנאר, ויש כטב"מים ארוכי טווח, שמופיעים גם ברשימות של MTCR. זה המצב כבר שנים רבות", היא סיפרה.
21/01/20 11:32
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מנכ"ל גוגל ואלפבית, סונדר פיצ'אי, סבור כי יישור קו בינלאומי הוא עניין חיוני לצורך יצירת תקן רגולטורי עולמי לפיתוח AI. הבינה המלאכותית "קריטית מכדי" מכדי שלא תוסדר, טען פיצ'אי, וזאת משום הנזק שהיא עלולה לגרום אם לא תפוקח.
פיצ'אי, שנאם באירוע סחר בבריסל, קרא להשהיית יישום טכנולוגיית זיהוי פנים, בזמן שרגולטורים מעריכים את הסיכונים הגלומים בה. המנכ"ל עשה זאת ימים ספורים לפני פרסום הצעת מפתח של האיחוד האירופי בנושא, שעיקרה דרישה לעיכוב השימוש ביכולות זיהוי הפנים שנלכדו במצלמות אבטחה המוצבות במרחב הציבורי.
לפי דיווחים אחרונים, האיחוד האירופי שוקל להשהות את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים במרחב הציבורי לתקופה של חמש שנים. הסיבה העיקרית לכך היא שלטענת הוועדה המפקחת על התחום באיחוד, יש צורך בעובדה רבה כדי לקבוע תהליכים שימנעו שימוש לרעה בצילומים הללו.
[caption id="attachment_277299" align="alignnone" width="600"] זיהוי פנים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
בנוגע לנושא הנפיץ הספציפי, פיצ'אי חשף כי העקרונות של גוגל מציינים שהחברה לא תתכנן או תפרוס בינה מלאכותית במצבים מסוימים, כולל כאלה ש"תומכים במעקב המוני או פוגעים בזכויות אדם".
לפי תעתיק של הנאום, פיצ'אי מסכים עם התפישה הזו ואמר כי השימוש הנכון ב-AI אמנם יכול להציל חיים, אך סוגיות כמו טכנולוגיית הדיפ-פייק, הנגזרת מיכולות AI, ו"שימושים זדוניים בזיהוי פנים" הראו כי הדבר עלול גם להוות סכנה לביטחון הציבור.
"מוטל עלינו לוודא שהטכנולוגיה רתומה לטובה וזמינה לכולם"
על פי הפייננשל טיימס, פיצ'אי אמר כי יש צורך בוויסות הטכנולוגיה על מנת למנוע השפעה של הטכנולוגיה משימוש מעוות, כמו גם כדי להגן על בטיחות הציבור ופרטיותו. "חברות כמו שלנו לא יכולות רק לבנות טכנולוגיה חדשה ומבטיחה, ולתת לכוחות השוק להחליט כיצד יעשה בה שימוש. מוטל עלינו באותה מידה לוודא שהטכנולוגיה רתומה לטובה וזמינה לכולם", אמר.
המנכ"ל סיפר גם: "כשגדלתי בהודו, הוקסמתי מהטכנולוגיה. כל המצאה חדשה שינתה את חיי משפחתי בדרכים משמעותיות. הטלפון חסך לנו נסיעות ארוכות לבית החולים לקבלת תוצאות בדיקות, המקרר פירושו שיכולנו להקדיש פחות זמן להכנת ארוחות, והטלוויזיה אפשרה לנו לראות את החדשות העולמיות ואת משחקי הקריקט דמיינו פשוט בזמן שהאזנו לרדיו", סיפר.
פיצ'אי המשיך ואמר כי "עכשיו, זו הזכות שלי לעזור לעצב טכנולוגיות חדשות שאנחנו מקווים שישנו את חייהם של אנשים בכל מקום. אחד המבטיחים ביותר הוא בינה מלאכותית. עם זאת, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות כיצד סגולות הטכנולוגיה אינן מובטחות. מנועי בעירה פנימית איפשרו לאנשים לנסוע אל מעבר לאזורים שלהם, אך גם גרמו ליותר תאונות. האינטרנט איפשר להתחבר לכל אחד ולקבל מידע מכל מקום, אך גם נהיה קל יותר להפיץ מידע שגוי".
פיצ'אי הצביע על העקרונות שפרסמה גוגל בנושא AI, ואמר כי כללים קיימים, כמו תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי, יכולים לשמש כבסיס להסדרת הבינה המלאכותית.
"רוצים להיות שותף מועיל ומעורב בעבור הרגולטורים"
לדבר פיצ'אי, בכדי להגיע להסכמה רב לאומית על אסדת התחום, "אנו זקוקים להסכמה על ערכי ליבה".
פיצ'אי הוסיף והבהיר כי ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו רוצה לעבוד עם אחרים על עיצוב הרגולציה. הוא אמר: "התפקיד של גוגל מתחיל בהכרה בצורך בגישה עקרונית ומוסדרת ליישום AI, אך זה לא נגמר שם. אנו רוצים להיות שותף מועיל ומעורב בעבור הרגולטורים כאשר הם מתמודדים עם המתחים ושקלול התמורות הבלתי נמנעים. אנו מציעים את המומחיות, הניסיון והכלים שלנו כשננווט נושאים אלה יחד".
"ל-AI יש פוטנציאל לשפר מיליארדי חיים, והסיכון הגדול ביותר יכול להיות להיכשל בלעשות זאת. על ידי הבטחת התפתחותה באופן אחראי, באופן המועיל לכולם, אנו יכולים להעצים את הדורות הבאים להאמין בכוחה של הטכנולוגיה כמותי".
[caption id="attachment_296796" align="alignnone" width="600"] מוצר מוביל מבוסס בינה מלאכותית. Google Assistant[/caption]
למרות הדברים, כדאי לזכור גם שגוגל היא אחת ממפתחות הבינה המלאכותית הבולטות בעולם - Google Assistant, העוזר הווירטואלי הקולי שלה, מופעל על ידי הטכנולוגיה, והחברה עובדת גם על מספר מוצרים משמעותיים אחרים, כולל מכוניות אוטונומיות, שפעילותן מבוססת AI. אפשר להאמין לפי'צאי שהוא והחברה שלו רוצים באמת ובתמים פיקוח על השימושים האפשריים ביכולות הבינה המלאכותית, השאלה היא רק מה יקרה כשהרגולציה, אם תתקבל, תפגע ביכולת של גוגל ואלפבית להרוויח מ-AI בהתאם ליעדיהן. ימים יגידו.
21/01/20 14:28
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"מראה מראה שעל הקיר - מי הכי יפה בעיר?", זוהי ה-שאלה ה-מפורסמת מהסרט (והסיפור) שלגיה. ב-SQLink החליטו לשאול שאלה דומה - אבל קצת אחרת: מיהי החברה הכי חכמה בעיר? או, אם תרצו, במדינה. זה מה שהביא את החברה לקיים את אירוע קוויז-טק קאפ בבניין שבו היא ממוקמת, באזור הבורסה של רמת גן.
לצורך כך, הזמינו ב-SQLink נציגים של חברות היי-טק וסטארט-אפ, מקטנות ועד גדולות, להירשם לערב חווייתי, שכלל שאלות טריוויה והיגיון. קבוצות של נציגי חברות כמו אינטל, יבמ, בזק, ברודקום, אלתא וכמובן, SQLink עצמה (גילוי נאות: החתום מטה לקח בה חלק) התחרו והתחבטו, על כוס בירה ופרוסת עוגה, בשאלות על קבוצת חקלאים שפנתה לרשות התקשורת הפדרלית של ארצות הברית, על מנת שתוריד מהאוויר אתר תוכן פיראטי שפגע בעסקים שלהם, באילו מדינות נוהגים בצד שמאל של הכביש ואיזו מבין ארבע תשובות שניתנו אינה שם של גרסת אנדרואיד. המשתתפים לא יכולים היו להשתמש בסמארטפונים ולא למצוא את התשובות בגוגל - הם היו צריכים לענות על התשובה בהתבסס על הידע וההיגיון של חברי הקבוצה בלבד.
[caption id="attachment_308614" align="alignnone" width="600"] יותר מ-100 משתתפים בחידון הטריוויה הגדול של ההיי-טק. צילום: אליונה אדל ססין[/caption]
בסופו של דבר, זכו נציגי זברה טכנולוגיות, מה שמוכיח שיש להם בראש הרבה מעבר לאבטחת מידע ותשתיות IT.
האירוע החכם נערך בשיתוף קוויז פליז הרוסית, שמקיימת אירועים דומים בארצות הברית, אירופה ומקומות נוספים בעולם.
[caption id="attachment_308615" align="alignnone" width="600"] איך אפשר בלי סלפי? יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק של SQLink, עם כמה מהמשתתפים. צילום: אליונה אדל ססין[/caption]
יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק של SQLink, היטיב לסכם את האירוע: "במשפט אחד, זה היה ערב של וואו. הגיעו נציגים מ-26 חברות שונות (עם רשימת המתנה ארוכה) לשחק בטורניר טריוויה ראש בראש, ואפשר היה להרגיש את הקסם, החשמל והתחרות באוויר".
"לא סתם אומרים שההיי-טק הישראלי התברך באנשים כה איכותיים - אפשר היה לראות זאת בצורה ברורה בערב הזה", הוסיף. "לראות 200 איש, נטולי סמארטפון לחלוטין, יושבים כשלוש שעות ברציפות ומשחקים באינטראקציה חברתית נטו - ממש כמו פעם, טרום עידן הרשתות החברתיות - זו חוויה יוצאת דופן, וזה מה שרצינו להשיג. אני חושב שכל מי שנכח באירוע הרגיש כך".
ולסיום, שאלה: איך קראו בחלק מהגרסאות של שלגיה לאישה ששאלה את השאלה שבתחילת הכתבה? אתם יכולים לחפש בגוגל.