"אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה, מהפכה שמובילה אותה תעשיית המידע והידע. עוצמתה של המהפכה גדולה משמעותית מכל המהפכות שהכרנו, והיא שוות ערך לצונאמי. המהפכה הזאת משפיעה על כל תחומי החיים שלנו – מסחר, בנקאות, תעסוקה, תחבורה, חברה ובידור. עולם ה-ICT מוביל מהפכה, וגם היא-עצמה משתבשת, זהו שיבוש מתמיד", כך אמר יהודה זיסאפל, יושב ראש קבוצת רד-בינת. זיסאפל דיבר בפתח יומה הראשון של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת היום (ד') ומחר (ה'), בהשתתפות מאות מלקוחות בינת ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, הנחה עיתונאי חדשות 12 דני קושמרו. לדברי זיסאפל, "התעשייה שלנו משתבשת במעבר למחשוב ענן. הענן הוביל מהפכה בדרך שבה היה נהוג לצרוך משאבי מחשוב. אלא שהענן לא יחליף את המחשוב ברישוי המסורתי. בעתיד יפותחו יישומים אשר דורשים רוחב סרט וזמני תגובה, שהענן לא יכול לספק. לכן נמשיך לצרוך גם מחשוב ברישוי מסורתי". זיסאפל אמר, כי "המהפכה משבשת גם את עולם אבטחת המידע והגנת הסייבר. זאת, מפני שבעקבות התרחבות חלל העבודה מעבר למשרד עצמו, גם משטח התקיפה גדל". הוא הוסיף, כי "המהפכה משבשת. המיכון ההולך וגדל מייתר צורך בעובדים, אולם לא בכל מקום ותפקיד: רובוטים לא יכולים לעשות את מה שאנשים עושים. המוח האנושי מגביר את תהליכי החדשנות. במקום לייתר עובדים - נזדקק לעובדים מיומנים. כך, בדרך זו, ההון האנושי הופך לנכס החשוב ביותר. נידרש לעבור הכשרה, לרענן את הידע בשוק העבודה, ולשוק זה ייכנסו מקצועות חדשים. האתגר יהיה כוח אדם מיומן". לאורך השנים יזם זיסאפל כמה תוכניות משמעותיות לקידום צעירים וצעירות ממגזרים מוחלשים. מטרת הפרויקט הראשון, "משלוש לחמש", הייתה לקדם תלמידי י"א וי"ב בפריפריה שנכשלו במתמטיקה ברמת 3 יחידות, וללמדם עד שיצליחו בבגרות ברמת 5 יחידות. לאורך 13 שנות פעילותו של הפרויקט הוא העמיד 2,000 בוגרי 5 יחידות מתמטיקה מדי שנה. הפרויקט השני, "אופקים להיי-טק", נועד לקדם יוצאי צבא מהפריפריה, עם העדפה ליוצאי אתיופיה וחבר המדינות, בלא תעודת בגרות ובמצב סוציו-אקונומי נמוך. משתתפי התוכנית לומדים במכינה אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה ברמה של 5 יחידות, עד לשלב שבו יוכלו להתקבל ללימודי הנדסה או מדעים בטכניון או באוניברסיטת בן גוריון. ההכשרה גם כוללת תשלום של שכר הלימוד שלהם, מגורים ותמיכה כלכלית. כ-60% מבוגרי התוכנית התקבלו לאוניברסיטאות, והאחרים פנו למכללות להמשך לימודיהם. בחלוף כמה שנים הממשלה אימצה את התוכנית והפכה אותו לפרויקט הממשלתי "הישגים להיי-טק". לפני כשנה יצא זיסאפל לסיבוב נוסף במסגרת חזונו למיצוי פוטנציאל התעסוקה של תושבי הפריפריה. הפרויקט, קמטק - קמפוס ומרכז היי-טק, החל לפעול בפברואר האחרון: מסלול לימודים אקדמיים במדעי המחשב עם התמחות בסייבר, שבסופו מובטחת תעסוקה במפעלי ההיי-טק של קבוצת רד-בינת. ייחודיות המיזם היא, שכולו מתקיים בערד. משתתפי התוכנית הם צעירות וצעירים מערד, הלימודים מתקיימים בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה שהוקם שם, וגם מקום העבודה יהיה בשלוחה של בינת שתוקם בערד. התוכנית כולה, משכר הלימוד ועד עלות המגורים והמחיה, ממומנת על ידי הפרויקט. "התחלנו בערד הכשרה למדעי המחשב ולסייבר", סיכם זיסאפל, "נעסיק בוגרים במרכז שבנינו שם. סיסקו הייתה שותפה למיזם. בעתיד האקו-סיסטם בערד יוכל לתמוך בתעשיות ההיי-טק במרכז וגם לפתח סטארט-אפים. הרעיון הוא לראות את המיזם בערד כפיילוט שניתן להעתיק אותו לכל עיר. ככה ניתן יהיה לסגור את הפער הדיגיטלי שבין המרכז לפריפריה ולהשביח את ההון האנושי במדינה".

הסטרימינג ממשיך לפרוח, ואיתו אחת מהחברות המרכזיות בתחום - נטפליקס: התוצאות הרבעוניות והשנתיות שהחברה פרסמה אמש (ג') הן טובות מאוד, עם עליות בולטות בהכנסות וברווח הנקי כאחד. במהלך הרבעון האחרון של 2019 גדל מספר המנויים של נטפליקס ב-8.76 מיליון והוא עמד, נכון ל-31 בדצמבר, על 150 מיליון. התוצאות השנתיות מראות על עלייה של 23.7% בהוצאות ועל גידול גבוה יותר - של 27.6% - בהכנסות. אלה עמדו על 4.36 מיליארד דולר. הרווח התפעולי זינק ב-2019 ב-62.2% ל-2.6 מיליארד דולר והנקי - ב-54.1% לכ-1.9 מיליארד. במהלך הרבעון עלו ההוצאות ב-26.1% למעט יותר מחמישה מיליארד דולר וההכנסות צמחו ב-30.6% לכמעט 5.5 מיליארד. כתוצאה מכך ומזינוק של פי 30 בהחזר המס שהחברה קיבלה מהרשויות האמריקניות, הרווח הנקי שלה האמיר ב-338.25% לכ-587 מיליון דולר והרווח למנייה צמח ב-333.35% ל-1.3 דולר. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-26.8% לכ-3.5 מיליארד דולר, הרווח הגולמי האמיר ב-38.4% למעט יותר משני מיליארד, ההוצאות התפעוליות גדלו ב-25.5% ל-1.55 מיליארד דולר והרווח התפעולי קפץ ביותר מפי שניים, או ב-112.5%, ל-458.5 מיליון. מהנהלת נטפליקס נמסר ש-"הצגנו סיומת טובה ל-2019. במהלך השנה הגדלנו את המנויים, כך שבמהלך הרבעון האחרון של השנה עברנו את רף 100 מיליון המנויים בארצות הברית בלבד". עם זאת, התחזיות ל-2020 לא ממש טובות וצופות צמיחה נמוכה. הסיבה לכך היא התחרות הגוברת שיש לנטפליקס בעולם הסטרימינג מול כמה מהחברות הגדולות בעולם, שפתחו שירותים דומים לאלה שלה - וולט דיסני, אפל, אמזון, CBS ואחרות.

"המעצור, המחסום למימוש של כל ההבטחות הטכנולוגיות בארגון, הוא התשתית הארגונית. האם התשתית מוכנה להכיל את השינוי? האם היא יודעת להכיל ולעבד את כמות הנתונים ולסייע לארגון להתקדם?", כך אמר, או יותר נכון שאל, אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. שגיא דיבר ביומה הראשון של ועידת יערות הכרמל. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, מתקיימת היום (ד') ומחר, בהשתתפות מאות נציגי לקוחות של בינת תקשורת מחשבים ושותפיה העסקיים. את הכנס, הנערך זו השנה השמינית, מנחה דני קושמרו מחדשות 12. "בעבר", אמר שגיא, "הכל היה נראה מאוד פשוט: 95% מהאפליקציות הארגוניות היו בדטה סנטר. העולם כיום מורכב יותר, כי משטח העבודה התרחב, המשתמשים מתחברים למערכות הארגוניות מכל מקום, מכל רכיב, והאפליקציות נמצאות לא רק בדטה סנטר, אלא גם בענן הפרטי והציבורי". לדבריו, "המכנה המשותף למשתמשים ולאפליקציות הוא הרשת. רק היא מאפשרת את היכולת לשינוי. השקענו 20 מיליארד דולר בפיתוח פלטפורמה אחת, מתכללת, שמאפשרת לתעבורה לזרום ומספקת יכולות לקבל תובנות מבוססות ניתוח בינה מלאכותית. הפלטפורמה מטפלת באפליקציות בכל מקום ומאפשרת מעבר של עומסי עבודה בין עננים אל המשתמשים בתוך הארגון ומחוצה לו, עם מדיניות IT חוצת ארגון ואכיפת מדיניות אבטחת מידע בכל מקום". הוא ציין כי "פלטפורמת ה-Multi-Domain של סיסקו מחברת את כל הנקודות. היא כוללת שלוש סביבות: קמפוס, SD-WAN וסביבה מרובת עננים. ארגונים חשבו שסביבת הקמפוס איבדה מחשיבותה מאחר שהכל עובר לענן, אולם החשיבות שלה גדולה כיום מתמיד. עליה לספק שירות מיטבי לעובד, לתת הרשאות נכונות לכל משתמש והתקן, להבין את התעבורה ולזהות אנומליה המסמלת פריצה". שגיא ציין את הכתבות שפורסמו סביב הפריצה למכון פיתוח מנועי הסילון של נאס"א, שנעשתה באמצעות מחשב בגודל כרטיס אשראי. "בתחקיר נכתב במפורש שהפריצה התאפשרה בגלל היעדר סגמנטציה רשתית", הוסיף. "הענן היה אמור להיות פשוט, אבל הוא לא" עוד אמר שגיא כי "סביבת ה-WAN הנוכחית לא תוכננה להתמודד עם צריכה הולכת וגדלה של שירותי התוכנה כשירות (SaaS), כגון Office 365. אנחנו מאלצים את התעבורה על מנת לעבור כמה צווארי בקבוק דרך המרכז - ופוגעים בחוויית המשתמש. פתרון ה-SD-WAN מספק חוויית שירות ללקוח בלי לפגוע בזמן תגובת המערכת. ארכיטקטורה זו מחברת את כל הסניפים והקמפוסים ומאפשרת יציאה ישירה לאינטרנט. נדבך הנתונים והמידע הוא החשוב ביותר. הענן היה אמור להיות פשוט, אבל הוא לא". "הפלטפורמה", ציין שגיא, "כוללת בתוכה את AppDynamics ו-Tetration, ומספקת מודעות כוללת לאפליקציות, מרמת התשתית ועד שורת הקוד ב-SQL - תוך שמירה על רמת ביצועים גבוהה במעבר בין העננים בסביבה מרובת עננים. אנחנו מספקים עימה יכולת של דטה סנטר מוגדר תוכנה, עם פלטפורמת ACI, אג'יליות לאפליקציות, ועבודה בענן פרטי ובדטה סנטר - באופן מוכלל ומאובטח". "רק בדרך זו", אמר, "לקוחות ארגוניים יניבו תשואה עסקית. המודל המסורתי פשט את הרגל. נדרש לעבור לפלטפורמה דיגיטלית, המאפשרת ניראות מקצה לקצה, עם חיבור של כל סביבות הרישות עליה וחוויית משתמש אחידה. רק כך ארגונים יכולים לקצר את זמן ההגעה לשוק משבועות לדקות, עם צמצום של 94% בזמן הנפילות הלא מתוכננות, 79% ירידה בזמן הטיפול בתקלות וקיטון של 48% בגודל משטח התקיפה". שגיא סיכם באמרו כי "סיסקו פועלת בישראל זה שני עשורים, במהלכם היא ערכה רכישות בהיקף של שישה מיליארד דולר. אנחנו שניים רק לאינטל בהיקף הרכישות בישראל. בשל 14 הרכישות הקמנו מרכזי מו"פ בקיסריה, נתניה, תל אביב וירושלים. השבב בנתב החדש שלנו פותח בישראל".

שם ותפקיד: טלאור, מנהלת צוות פיתוח תוכנה פולסטאק בקבוצת ההנדסה בסיגמה ביט, חברה בת של אלביט, ומשתתפת בתוכנית ניהול בכיר למנהלות בהיי-טק, שמתקיימת בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע". מה את עושה במסגרת תפקידך? "אני מנהלת צוות עם ארבעה עובדים, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. קודמתי לתפקיד לפני חצי שנה, אחרי שהייתי מפתחת בצוות". האם הקורס בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע מסייע לך בתפקיד? "כן. יש 16 מפגשים וכל אחד מהם עוסק בתחום אחר בניהול. כל מפגש כזה נותן לי כלי פרקטי - אם זה להכין תכניות, להעביר מצגות או להתמודד עם דילמות ניהוליות. בנוסף, הוא מאפשר נטוורקינג עם נשים מהפארק ומתעשיית ההיי-טק". איך היחס אלייך, כאישה, באלביט? "יש באלביט הרבה נשים בתפקידים בכירים, נשים מנהלות ומובילות פרויקטים, כולל ראשות תחום בתחומים ביטחוניים וטכנולוגיים. לא נתקלתי באפליה באלביט, יש בה מדיניות של שוויון בין נשים וגברים. בחברה מעודדים אותי להתפתח ולצמוח". האם לדעתך יש אפליית נשים בתעשיית ההיי-טק באופן כללי? "כן. בראיונות עבודה בחברות אחרות שאלו אותי שאלות על היותי אישה ועל ילדים - שאלות שלא היו אמורים לשאול. אז, שיתפתי עם זה פעולה, כי הייתי צעירה ולא כל כך ידעתי מה חוקי ומה לא חוקי לשאול. באלביט לא נתקלתי בזה ולא הרגשתי שהיותי אישה הוא מכשול בדרך שלי". למה יש מעט נשים בתעשיות ביטחוניות ובהיי-טק? "זה מתחיל בחינוך, כי נשים מופנות פחות לתפקידים טכנולוגיים ויותר להומניים. גם במגמות הטכנולוגיות בתיכון יש יותר גברים מאשר נשים וכתוצאה מכך יש מצב דומה גם ביחידות הטכנולוגיות בצבא. כל עוד לא יהיה שינוי בחינוך, לא יהיה שינוי גם בשיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים בתעשיות הביטחוניות". למה דווקא בדרום? תעשיית ההיי-טק הרבה יותר מפותחת במרכז הארץ. "אני מתגוררת בבאר שבע, מצאתי אותה כמקום שיש בו מרכז היי-טק שמאפשר לי לעבוד קרוב לבית, בחברה טובה ועם אקו-סיסטם טוב - מסעדות, חדר כושר וכדומה. יש בפארק הרבה חברות היי-טק, ובדרום בכלל יש הזדמנויות תעסוקה, מיט-אפים וקהילות טכנולוגיות. חברות מפספסות הזדמנויות ועובדים פוטנציאליים טובים בדרום ובצפון, מבלי לבצע נסיעות ולהיות יותר עייפים".

לום סיסטמס, חברה מהפורטפוליו של הקרן הירושלמית JVP, נמכרת לחברת ה-IT הבינלאומית סרוויס נאו - כך מסרו הצדדים היום (ד'). סכום הרכישה לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בעשרות מיליוני דולרים. העסקה צפויה להיות מושלמת במהלך הרבעון הנוכחי. באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית, הפתרון של לום סיסטמס מעבד נתונים ממגוון מקורות מידע כדי לאתר תקלות בתשתית ה-IT הארגונית ולתקן אותן. המוצר שלה ישתלב בפורטפוליו של סרוויס נאו, שעיקר פעילותה הוא בענן, ובמיכון וניהול של יחסי השירות בארגונים גלובליים. לום סיסטמס נוסדה לפני כחמש שנים על ידי גבי מנחם, מנכ"ל החברה, דרור מן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ורוני ליהמן, סמנכ"ל המוצרים. היא גייסה עד היום 16 מיליון דולר מקרן JVP - המשקיע המוביל בחברה, מרון קפיטל, גלובל בריין ופלינט קפיטל. החברה מעסיקה כ-30 עובדים בתל אביב, סן פרנסיסקו ובמרכז הסייבר של JVP בניו-יורק. לדברי מנחם, "על ידי שילוב הכוחות שלנו ושל סרוויס נאו, אנחנו מביאים את יכולות הבינה המלאכותית שלנו ויכולות ה-AIOps שלהם על מנת לסייע במניעת ובפתרון סוגיות ב-IT לפני שהן הופכות לבעיות". ג'ף האוסמן, סגן נשיא ומנהל כללי של תחום ניהול ה-IT בסרוויס נאו, אמר כי "כיום, מחלקות IT נאבקת על מנת לעמוד בציפיות ולעמוד בעלייה בדרישות לשירותים דיגיטליים חדשים ונהדרים. בכך שאנחנו מביאים ביחד את היכולת של לום סיסטמס לנתח לוגים ודטה מטרי יחד עם יכולות אוטומציית העבודה של סרוויס נאו, מחלקות IT יוכלו לפתור תקלות בצורה פרו-אקטיבית". אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, ציין ש-"הרכישה מוכיחה את איכות הטכנולוגיה ש-לום הצליחה לייצר בזמן כל כך קצר. טכנולוגיות ישראליות מובילות את העולם בתחום הבינה המלאכותית, ובעבודת ליווי ותמיכה נכונה לחברות הללו, אנחנו יכולים להמשיך ולהצמיח עוד ועוד חברות ישראליות שיצליחו להשתלב בשווקים העולמיים". לום סיסטמס היא לא החברה הישראלית הראשונה שסרוויס נאו רוכשת. במאי האחרון היא קנתה את Appsee, שמציעה יכולות אנליטיקה שמאפשרות להפיק תובנות על התנהגות הלקוחות בזמן שימוש באתר או באפליקציה של הארגון - גם במקרה זה תמורת עשרות מיליוני דולרים. באוקטובר 2017 היא קנתה את סקיי ג'ירף, שמפשטת תא האינטראקציה של ארגונים עם המערכות שלהם, וביולי 2014 היא הודיעה על רכישת ניבולה - שהכלי שלה ממכן את הגילוי, המיפוי והניטור של שירותי IT ארגוניים - תמורת 100 מיליון דולר.

החשב הכללי במשרד האוצר פרסם לפני ימים אחדים את המכרז המדובר לאספקת שירותי ענן על פלטפורמה ציבורית עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, המכונה מכרז נימבוס. נכון לעכשיו, מדובר בשלב הראשון במכרז. המשתתפים בשלב זה יעברו תהליך סינון, ואלה שיעמדו בתנאים יעלו לשלב השני. הממשלה ציינה כי מדובר בשלב ראשון המהווה חלק ממכרז גדול, שיתייחס בצורה מקיפה ומעמיקה לנושא אספקת שירותי ענן עבור משרדיה. פרסום המכרז נעשה לאחר תהליך בחינה ממושך שביצעה הממשלה, באמצעות רשות התקשוב. בשלב המקדים פרסמה הממשלה קול קורא לקבלת חוות דעת, לרבות מהספקים המובילים בענן: מיקרוסופט, אמזון, גוגל, אורקל ואחרים. בקול קורא זה פורסמו התנאים הקשיחים שהממשלה מעמידה בפני מי שיזכה במכרז, במיוחד בתחום האבטחה. הדרישות הבסיסיות הן שישראל תוכרז על ידי ספק הענן כאזור עצמי ויוקמו לפחות שני דטה סנטרים, שיהיו מנותקים מיתר האזורים, אולם ניתן יהיה לתקשר איתם לצורך הפעלת יישומים. תנאי סף נוספים הם שלמציע יש נציגות רשמית בישראל ושההכנסות שלו מאספקת שירותי ענן עומדות על לא פחות משני מיליארד דולר בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019. עוד נדרש המציע להיות מפעיל של לפחות ארבעה אזורים ציבוריים שונים מחוץ לישראל - למשל ארצות הברית ואירופה - כאשר אחד מהם צריך לביות באחת ממדינות אסיה. כמו כן, הדרישה היא ל שלושה מתחמים שונים, המרוחקים לפחות 25 ק"מ זה מזה. בנוסף, על חברה שמעוניינת להשתתף במרכז להציע SLA עבור השירותים שהיא מעניקה, וכן מחירונים שקופים. מועד הגשת ההצעות לשלב הראשון הוא 4 במרץ. ספקיות הענן הגדולות נמנעות מלהתייחס לאפשרות השתתפותן במכרז. במיקרוסופט מדגישים את הכרזתה מהיום (ג') על הקמת דטה סנטר מבוסס ענן שמותאם לדרישות של גופים ציבוריים ועסקיים. "הקמת הענן הממשלתי תועיל למשק כולו" שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, רואה בפרסום המכרז היסטוריה בהתהוותה. "לפני שנתיים היינו הקול הבודד בממשלה שניסה להסביר מדוע חייבים ענן ממשלתי", כתב ברכה בהודעה שפרסם. "הגעה של חברות ענן לישראל תהיה בשורה משמעותית לכל המשק הישראלי, בעיקר לחברות וגופים מוסדיים, מונחי רגולציה". הוא ציין כי "המכרז שפורסם הוא הראשון בסדרה של ארבעה מכרזים, שיסללו את הדרך להעברת הממשלה כולה לשירותי ענן - אירוע שהוא משמעותי לכלל המשק הישראלי". "הצוות שעבד אתי על הפרויקט במשך יותר משנה בחן כל חלופה וקרא מחקרים. כמו כן, מנהל הרכש הממשלתי נענה לסייע לנו בניסוח המכרז ובהוצאתו לפועל", הוסיף ברכה. הוא ציין כי מטבע הדברים, הפרויקט מלווה על ידי מערך הסייבר הלאומי.

מיקרוסופט הודיעה כי בשנה הבאה היא תשלים הקמה של דטה סנטר בישראל, ראשון מאז החלה לפעול בארץ. הדטה סנטר יהיה מבוסס ענן, כחלק מאזור ישראל שהיא מקימה (Cloud Data Center Region). משמעות הדבר היא השקעה בסך מאות מיליוני דולרים של מיקרוסופט בישראל, נוסף על הכספים שהיא כבר משקיעה בארץ. בחברה מציינים כי הדטה סנטר החדש יענה לדרישות אבטחה שמתאימות לגופים עסקיים וציבוריים. על פי מיקרוסופט, האזור הישראלי יופעל בהתאם לעקרונות הענן והסטנדרטים של החברה העולמית. אזור ישראל מצטרף ל-56 אזורים ב-21 מדינות שבהם מיקרוסופט מפעילה מרכזי נתונים. הדטה סנטרים האלה משרתים יותר ממיליארד לקוחות ו-20 מיליון עסקים. פורסם השלב הראשון במכרז הענן הממשלתי ההודעה על ההכרזה מגיעה פחות משבוע לאחר שהממשלה פרסמה, ללא כל פרסום תקשורתי, את השלב הראשון במכרז המדובר על הענן הממשלתי - פרויקט נימבוס. חברות שמעוניינות להשתתף במכרז זה חייבות להשתתף בשלב הראשון, ורק אלה מהן שיעברו אותו יעלו לשלב הבא. בהודעת מיקרוסופט אין התייחסות למכרז. מה שכן מצוין הוא ש-"ההשקעה בהקמת אזור ענן בישראל תאפשר למשתמשים נגישות לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, תוך הקפדה על דרישות רגולציה, אחסון דטה ואבטחת מידע במדינת ישראל (Data Residency). שירותי הענן של מיקרוסופט תואמים לדרישות הגנת הפרטיות באיחוד האירופי – GDPR". מישל ואן דר בל, נשיא מיקרוסופט לאזור EMEA, אמר כי "ההשקעה בדטה סנטר בישראל מבטאת את החיבור הרב שיש למיקרוסופט עם אומת הסטארט-אפ". [caption id="attachment_294175" align="alignnone" width="600"] רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. צילום: גיא הכט[/caption] מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, רונית אטד, ציינה כי "ההשקעה היא הוכחה נוספת לכך שמיקרוסופט רואה בישראל שוק אסטרטגי והיא סמלית, לאור העובדה שאנחנו מציינים 30 שנים להקמת הסניף הישראלי". בחודשים האחרונים הודיעו שתי מתחרות של מיקרוסופט – אמזון ואורקל - על הקמת תשתיות לדטה סנטר בישראל. גם הן לא פרסמו כל התייחסות למכרז הענן הממשלתי ולא ציינו האם הן מתכוונות להתמודד במסגרתו.

TSMC, יצרנית המעבדים הממשלתית הטייוואנית, התבקשה על ידי אפל להגדיל את התפוקה של מעבדי ה-A הנוכחיים שלה. לפי דיווחים, הדבר נובע מביקוש גדול מהמצופה למכשירי ה-iPhone 11 של החברה. הבקשה הזאת מצביעה גם על כך, שהמכירות של הדור הקודם של המכשירים, iPhone 10, לא היו מוצלחות דיין עבור אפל, ולכן הפעם הייתה זהירה פי כמה ביצירת מלאים שהיו יכולים להתברר כבעייתיים. הדגם הזול, יחסית, בין מכשיר ה-iPhone 11, זה שמצויד במסך LCD, הוא הדגם שמוביל את המכירות של החברה והמניע לגידול הכולל של המכירות לעומת השנה שעברה. אפל אף זוכה השנה להצלחה בשוק הסיני, שבו היא נחלשה מאוד בשנה שעברה, והיא מציעה דרישה שעולה כאמור על הציפיות של אפל, אבל גם מנוגדת למגמה הכללית של השוק הסיני - מה שהוביל את החברה גם לבקש האצת ייצור של המכשירים הנוכחיים בקרב היצרניות בפועל של הטלפונים. בחודש הבא אמורה אפל להכריז, ואז להשיק במרץ ככל הנראה, את הדור הבא של הטלפון הזול שלה. גם המעבדים של iPhone SE 2 מיוצרים ב-TSMC, וגם במקרה הזה ההערכה היא שלאור צפי המכירות החדש, אפל הגדילה את ההזמנה.