The headlines that made most buzz on this page
10/02/20 16:18
16.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט מצאה דרך חדשה - ודי פרובוקטיבית, יש לומר - לקדם את הדפדפן החדש שלה, Edge (במהדורת הכרומיום).
לפי דיווחים ברחבי הרשת, משתמשי Windows 10 זוכים לראות פרסומת לדפדפן החדש בתפריט ה-"התחל" של מערכת ההפעלה אם הם משתמשים בדפדפן אחר, ולא משנה אם מדובר בכרום, בפיירפוקס או באינטרנט אקספלורר, הדפדפן המיושן של מיקרוסופט עצמה, שגרסה 11 שלו עדיין מותקנת כברירת מחדל ב-Windows 10.
זו לא הפעם הראשונה בה מיקרוסופט משתמשת בתפריט ה-"התחל" כדי לקדם שירותים שלה, והפעם היא יצירתית, עם הודעה מיוחדת לכל דפדפן. במקרה של פיירפוקס, ההודעה שמופיעה בתפריט, או כשעושים חיפוש, היא: "האם אתה עדיין משתמש בפיירפוקס? Microsoft Edge כבר כאן". במקרה של אינטרנט אקספלורר ההודעה משתנה ל-"Microsoft Edge החדש כבר כאן. אותו שם, אבל דפדפן חדש לחלוטין".
לפני מספר שנים בחנה מיקרוסופט, במסגרת התכנית לקראת הוצאתו של Windows 10 לשוק, אפשרות לעצור באמצע התקנה של דפדפן מתחרה ולהציג מודעה לקידום Edge, אז עוד בגרסתו הישנה. אלא שהיא החליטה לוותר על זה בעקבות תרעומת רבה מצד בוחני הבטה. עושה רושם שגם כעת יהיו מי שיביעו את מורת רוחם מהמהלך של החברה.
כך או כך, מי שרוצה לבטל את ההצעות הללו בתפריט ה-"התחל" יכול לעשות זאת דרך 'הגדרות' > 'התאמה אישית' > ביטול המתג 'הצג הצעות מעת לעת בהתחל'.
10/02/20 13:04
11.54% of the views
מאת אנשים ומחשבים
היזם הטכנולוגי המפורסם ומבולטי עשירי תבל, ביל גייטס, הזמין ורכש את יאכטת העל הראשונה המופעלת על ידי מימן, ששוויה כ-644 מיליון דולר. כלי השיט המהודר כולל בריכת אינסוף, מנחת מסוקים, ספא וחדר כושר, ולו סיפונים ומרחב להכיל 14 אורחים ו-31 אנשי צוות.
גייטס בן ה-64, נוהג לצאת לחופשות ביאכטות באופן קבוע בכלי שייט שכורים, ואוהב לעשות זאת בעיקר באזור הים התיכון. הרכישה תאפשר לו בעתיד לנוע בימים מבלי לייצר זיהום מיותר.
עניין איכות הסביבה והפחתת פליטות פחמן מזהמות הוא בליבו של גייטס, והמיליארדר המפורסם נוהג לעשות רבות כדי לקדמו. דווקא כיום, בהיותו במקום השני ברשימת עשירי תבל, היזם עוסק בנושא ביתר שאת והשקיע בין השאר בחברות כמו הליוגן - סטארט-אפ קליפורני שמשתמש במראות בכדי למקד את קרני השמש כדי לייצר חום מספיק לתהליכים תעשייתיים.
המייסד השותף של מיקרוסופט אמר כי השקעה במערכות אנרגיה חלופיות היא דרך טובה יותר לגרום לחברות להפחית פליטות, במקום ללחוץ על המשקיעים לנטוש את ענקיות הנפט כאשר כל כך הרבה מהכלכלה העולמית תלויה בדלקים מאובנים.
"על ידי השקעה בחידושים בתחום האנרגיה, אנו יכולים לבנות על ההתקדמות שעשינו בפריסת טכנולוגיה עדכנית כמו אנרגיה מתחדשת, שתסייע להאיץ את המעבר מדלקים מאובנים לעתיד של חשמל ללא-פחמן אמין ובמחיר סביר", הסביר גייטס.
"אנו זקוקים לפריצות דרך גדולות בטכנולוגיות, שיאפשרו לנו לספק לרשת החשמל אנרגיה נקייה גם בימים חסרי רוח, במזג אוויר מעונן ובשעות הלילה", הסביר גייטס.
"השראה מאורח חייו של בעלים אדיב, שפניו אל העתיד"
המייסד המיתולוגי של מיקרוסופט הזמין את היאכטה מסוג Aqua - ספינת יוקרה בגובה 112 מטרים, המונעת לחלוטין על ידי מימן נוזלי - אשר הוצגה בשנה שעברה בתערוכת היאכטות במונקו על ידי חברת האדריכלות הימית ההולנדית סינוט. את היאכטה מייצרת חברת פידשיפ ההולנדית גם היא.
כאשר דיבר על הפרויקט אשתקד, אמר המעצב הימי סנדר סינוט: "לפיתוח אקווה לקחנו השראה מאורח חייו של בעלים אדיב, שפניו אל העתיד, את הרבגוניות הפלואידית של המים, וטכנולוגיה מתקדמת, שכולם שולבו בתוך הסופר-יאכטה עם תכונות חדשניות באמת".
מאחר שהיא ידידותית לסביבה, הספינה גובתה גם בתכונה נוספת: קערות ייחודיות המופעלות על ידי ג'ל, המאפשרות לאורחים להתחמם מבלי שיהיה צורך בשריפת עץ או גחלים.
אבל התכונה החדישה ביותר של היאכטה נסתרת מתחת לסיפוניה - שני מיכלים אטומים בוואקום, בנפח 28 טון, המקוררים לטמפרטורת מינוס 253 מעלות צלזיוס ומלאים במימן נוזלי, שמניע את הספינה. אמצעי זה - שנחשב כמקור לאספקת אנרגיה נקייה - יפיק חשמל לשני המנועים והמדחפים שכוחם מגה-וואט אחד, וכן לכל היאכטה, וזאת באמצעות תאי דלק, שמשלבים במימן וחמצן המגיע מהאוויר. לתהליך יש גם תוצר לוואי - מים.
היאכטה של גייטס אמורה להיות מוכנה בשנת 2024, כך טוען ה-Sunday Telegraph שדיווח על הרכישה. בעת שייט יש לכלי הימי אפשרות להגיע למהירויות של 17 קשר (כ-31.5 קמ"ש) ובעיקר הוא יוכל להפליג למרחקים ארוכים (כמו למשל מניו יורק אל לונדון), לפני שיתעורר הצורך לתדלק אותו מחדש. עם זאת היאכטה תקבל גם גיבוי דיזל, בשל המחסור בתחנות לתדלוק מבוסס מימן כיום, אם כי בתוך כארבע שנים אפשר שהמצב הזה כבר ישתנה לחלוטין לנוכח המודעות העולה לנושא, ומצב כדור הארץ המתדרדר.
10/02/20 09:56
8.97% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משרד ההגנה האיראני הודיע אמש (א') כי שיגור הלוויין "זאפאר 1" נכשל. אף שהשיגור של הלוויין היה מוצלח, נטען באיראן, הלוויין לא הצליח להיכנס למסלול התעופה המדויק שלו. הטלוויזיה הממלכתית של איראן דיווחה על שיגורו לחלל של הלוויין, אולם הלוויין לא נכנס למסלול. בכיר במשרד ההגנה צוטט באומרו כי הטיל שוגר בהצלחה וכי רוב המטרות הושגו, אולם הטיל לא הצליח להגיע למהירות הנחוצה כדי להביא את הלוויין למסלול הנדרש - והוא התפרק.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה אתמול בכנס הליכוד בנהריה והתייחס לנושא כישלון השיגור, תוך שהוא רומז שהכישלון לא היה מקרי. "התבשרנו היום", אמר נתניהו, "שאיראן נכשלה בשיגור לוויין. הם גם נכשלים בהעברת נשק לסוריה וללבנון, כי אנחנו פועלים שם כל הזמן, כולל בימים אלה".
בלי או עם קשר, איראן חוות מתקפת סייבר חזקה, שהביאה לשיבושים ולהשבתת רשת האינטרנט במדינה. כך דווח אתמול.
"מצפה הכוכבים" האינטרנטי NetBlocks, הממפה את חופש האינטרנט בזמן אמת, אישר כי הייתה הפרעה נרחבת ברשת התקשורת האיראנית בבוקר של יום האתמול. המצפה האינטרנטי, העורך מעקב מדויק וחסר פניות של זמינות האינטרנט, משתמש בשילוב של מדידה וטכניקות מיון, כדי לאתר שיבושים ומתקפות סייבר על תשתיות קריטיות בזמן אמת.
על פי הארגון, בציוץ בטוויטר, המדינה חוותה ירידה דרסטית של 75% במידת הקישוריות. זה קרה כיוון שהרשויות במדינה הפעילו את מנגנון ההגנה בסייבר "המבצר הדיגיטלי", המכונה גם DZHAFA. Confirmed: Internet partially shut down #Iran from 11:45 a.m. local time (08:15 UTC); real-time network data show national connectivity fall to 75% after authorities reportedly activated "Digital Fortress" isolation mechanism; incident ongoing ????
???? https://t.co/Qb8bxYUT71 pic.twitter.com/bsETg1Sfxb
— NetBlocks.org (@netblocks) February 8, 2020 בדו"ח של הארגון נאמר כי הפעלת DEZHFA נעשית במטרה "להדוף מתקפת סייבר על תשתיות המדינה". בסיוע ספקי רשת התקשורת הקווית, כמו גם ספקי הרשת הסלולרית, חידוש קישוריות האינטרנט הרגילה שב לאחר שבע שעות. דובר חברת תשתיות הטלקום של איראן, המזוהה עם משרד התקשורת, צייץ כי "מתקפת מניעת שירות מבוזרת, DDoS, 'נורמלה' עם מנגנון ההגנה בסייבר".
משקיפים ציינו כי אין זה דבר יוצא דופן שמתקפות מניעת שירות מבוזרות משמשות כנשק סייבר על ידי מדינות לאום. המתקפה אתמול היא האחרונה בשורה ארוכה של מתקפות סייבר נגד תשתיות איראניות. בדצמבר 2019 דווח כי מערכת ההגנה DZHAFA הופעלה כדי להתגונן מפני מתקפות על שרתי ממשלה ותשתיות אלקטרוניות. מוקדם יותר בשנה שעברה ארה"ב פצחה ב"מתקפת סייבר פוגענית על איראן, כדי להשבית את מערכות המחשבים המשמשות לשליטה על שיגור טילים".
10/02/20 11:53
6.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בית המשפטי המחוזי בירושלים החליט אתמול (יום א') לדחות את העתירה שהגישו החברות סלקום, גולן טלקום ואקספון למתן צו ביניים לביטול מכרז דור 5 בסלולר של משרד התקשורת.
בהחלטתו ציין השופט דוד גדעוני, כי "החלטת ועדת המכרזים בעניין מודל המכרז מצויה בלב שיקול דעתה המקצועי... היא התקבלה בעקבות הליך יסודי ומקיף, לאחר עבודת צוות מקצועי ועל יסוד המלצת מומחה בתחום".
בעתירתן טענו חברות התקשורת, כי המשרד השתמש במכרז דרמטי ורגיש זה ב"שיטת מכרז חדשה ומורכבת, המכונה 'מכרז שעון קומבינטורי'… אשר אינו מתאים לתנאי המשק בישראל – ועשויה לפגוע באורח קשה ביותר בעקרון השוויון והתחרות ולהוביל לתוצאות אבסורדיות של ממש ... תנאי המכרז מעודדים מתחרים פוגעניים ושימוש בתכסיסנות פסולה. מכרז מסוג זה הוא פסול מיסודו ופגיעתו הקשה והחמורה בעותרות – אשר מבקשות להגיש את הצעתן בתום לב, בהוגנות ובהגינות – כבר בשלבים מוקדמים אלה של הגשת ההצעות, מצדיקה מתן צו ביניים".
עוד ציין השופט בהחלטתו, כי "ועדת המכרזים סברה שבנסיבות העניין המודל שנבחר הוא המודל המיטבי לשם הגשת מטרות המכרז. החלטת הוועדה בכל הנוגע למתכונת ההליך המכרזי התקבלה לאחר עבודה מקצועית ומעמיקה... המודל שנבחר הוא המיטבי להשגת התכלית של הקצאת תדרים יעילה וקידום שוק התקשורת". עוד ציין השופט, כי "גם כאשר בוחנים את טענות העותרות לגופן, המסקנה היא כי לא עלה בידן להניח תשתית לכך שהחלטת ועדת המכרזים באשר למודל המכרז נגועה בחוסר סבירות, לא כל שכן חוסר סבירות קיצוני שיכול להצדיק התערבות בהחלטה. ועדת המכרזים בחנה קודם להחלטה בדבר המודל המכרזי גם את מצב הדברים בעולם, גם את מאפייני השוק בישראל. עמדה לפניה תשתית מקצועית מקיפה. השיקולים נשקלו והובאו בחשבון".
כמו כן פסק השופט, כי העותרות יישאו בהוצאות משרד התקשורת ובשכר טרחת עו"ד בסך 150,000 שקלים.
10/02/20 14:33
6.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפליקציית המפות של גוגל, Google Maps, מסייעת לרבים ברחבי העולם לנווט את דרכם אל מחוז חפצם. ולא רק בנהיגה, אלא גם בהליכה או בתחבורה ציבורית. ללא ספק, השירות הזה כבר הוכיח מזמן את יכולתו לספק הוראות מדויקות כיצד למצוא את הדרך ליעד ספציפי. אבל הסיפור הבא מדגים שמי שלא משתמש בטכנולוגיה נכון ובחכמה עלול בסופו של דבר ליפול לנהר קפוא - בהנחה שיש נהרות קפואים באזור שבו הוא מסתובב, כמו במיניאפוליס, שם אירע המקרה.
בסוף השבוע האחרון הדבר המאוד לא נעים הזה קרה להולך רגל שזהותו לא נחשפה, אך שהחוויה שעבר הגיעה אל התקשורת - הוא נפל חלקית דרך הקרח שמכסה בתקופה הזו את נהר המיסיסיפי.
[caption id="attachment_171128" align="alignleft" width="300"] שירות המפות של גוגל[/caption]
האירוע המבעית התרחש באמצע הלילה. שירותי מכבי האש המקומיים נענו לקריאת החירום בסמוך לשעה שלוש לפנות בוקר, והצוות שנזעק למקום מצא את האיש כשמחצית גופו במים, לאחר שניסה לחצות את הנהר.
הבחור, שרק רצה לחזור למלון שלו בשלום, השתמש באפליקציית המפות של הענקית ממאונטיין וויו בכדי לקבלת הוראות היכה אל היעד מכיוון שלא הכיר את הסביבה שבה שהה.
כלי המפות הורה לו לחצות את הנהר, כך סיפר הניצול ללוחמי האש - שהפעם נלחמו במי הקרח - וזה בדיוק מה שהוא עשה. לפיכך, הוא טען שגוגל היא האשמה בהרפתקת השחייה הקרה במיוחד שחווה.
ואולם לא סביר להניח כי ה-Google Maps ממש כיוונה אותו לנסות ללכת על נהר המיסיסיפי על אף הלוק המוצק לכאורה שלו בעונת החורף. מה שיותר מתקבל על הדעת, וזו הגרסה שאושרה גם על ידי המצילים, הוא שהאפליקציה של גוגל בעצם הורתה לו לחצות את הנהר על גשר קשת האבן (Stone Arch Bridge) - מה שהיה מאפשר לו להגיע למלון ברגל, ולא בשחייה.
הולך הרגל פשוט טעה כנראה בהבנת הוראות הניווט, וניסה ללכת על פני הנהר הלכה למעשה.
למרבית השמחה האירוע הסתיים בטוב. הגבר בסך הכל הועבר לבית חולים עם היפותרמיה קלה, והסכנה כבר מזמן מאחוריו.
שמורת טבע פראית במקום מלון ספא
כדאי עם זאת לזכור, כי למרות הסיכוי שכלי המפות של גוגל סיפקו בפועל את ההוראות הנכונות במקרה הזה, קורה שיישומי ניווט שולחים אנשים ליעד לא נכון.
[caption id="attachment_264026" align="alignleft" width="300"] הטעות בניווט - שלו. Waze. צילום: BigStock[/caption]
לפני מספר שבועות, אפליקציית ניווט התחבורה ווייז, שנמצאת בבעלות גוגל, כיוונה את הנהגים לאזור שומם במקום לאתר נופש באטלנטיק, בגלל מה שנראה כקואורדינטות שגויות שהוגדרו בעבור מודעה. למעשה המודעה שהתפרסמה באפליקציית הניווט היא שכיוונה ככל הנראה את הנהגים שרצו להגיע למלון קזינו&ספא בורגטה שבאטלנטיק סיטי אל כבישים לא סלולים בשמורת פינלנדס שבניו ג'רזי, כך נמסר מהמשטרה.
לטענת נציגי אכיפת החוק, הבעיה נבעה מהלוגו של המודעה, ומבלבול מוחלט בין הכתובות של המלון ושמורת הטבע, והביאה את השוטרים להיות מוקפצים לא פעם לעזרת נהגים שאבדו בטבע הפראי, במקום להיות באמצעו של מסאז' מפנק בספא המלון.
10/02/20 11:37
5.13% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המרוץ מי יתמזגו ראשונות בשוק הסלולר מתחמם: היום (ב') נודע שסלקום הגישה הצעה לרכוש את גולן טלקום בסך של 600 מיליון שקלים.
הצעת הרכש של סלקום לא באה בהפתעה, לאור הצעת הרכש שהוט הגישה באחרונה לפרטנר, בסך של שלושה מיליארד שקלים. בעקבות כך, מאז שהתברר להנהלת סלקום שהיא לא תוכל להתמזג עם הוט מובייל, היא החלה במגעים עם גולן כדי לסכל את המיזוג בין שתי המתחרות שלה, שמטבע הדברים עלול להזיק לה עד מאוד.
נראה שסלקום רוצה לסיים את המשא ומתן עם גולן טלקום בהקדם, אולי אפילו בימים הקרובים, לפני שהוט ופרטנר יגיעו להסכם ביניהן. ייתכן שזו הסיבה להצעה הנדיבה שהיא הגישה לבעלי המניות של גולן, האחים מייק ודני זלקינד - חברה שנתח השוק שלה קטן יחסית.
גורמים בשוק מעריכים כי הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, תאשר את המיזוג בין סלקום לגולן טלקום. במידה שזה יקרה והן יגיעו אל קו הגמר במרוץ המיזוגים לפני הוט ופרטנר, נראה שבמשרד התקשורת וברשות התחרות לא יסכימו לעוד מיזוג, מחשש שהוא יקטין את התחרות ויפגע בצרכנים.
במידה שתצא לפועל, העסקה בין סלקום לגולן תלויה באישור החברה האם של גולן - אלקטרה מוצרי צריכה. זו צפויה להיענות להצעה, שכן היא תניב לה רווח נאה, בין היתר מאחר שהיא רכשה את חברת הסלולר ב-350 מיליון שקלים. לסלקום אין הון נזיל לביצוע העסקה ולכן, היא צפויה להתבצע באחת משלוש דרכים: גיוס חוב, תשלום חלק מהעסקה במניות של סלקום או יציאה של החברה להנפקה של מניות נוספות.
סלקום כבר חתמה עם גולן על הסכם רכישה לפני כארבע שנים - בסכום גבוה הרבה יותר, של 1.17 מיליארד שקלים, יחד עם מחיקת חוב בסך של 450 מיליון. אלא שאז, הממונה על התחרות (שאז עוד נקראה הממונה על ההגבלים העסקיים) לא אישרה את העסקה.
המגעים למיזוגים בין חברות הסלולר באים על רקע התחרות העזה בשוק בשנים האחרונות, מאז הרפורמה שביצע השר משה כחלון כשהיה שר התקשורת. התחרות הביאה לקיטון ברווחיות של חלק מהחברות ולמעבר להפסדים של אחרות.
מאז פרסום הדיווחים הראשונים על העסקה המתרקמת עולה מניית סלקום בבורסה בתל אביב, ונכון לפרסום שורות אלה עומדת העלייה על יותר מ-3%. המנייה של אלקטרה מוצרי צריכה מזנקת מאז הבוקר בכ-6%.
10/02/20 15:13
5.13% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מאז שנוקיה חזרה לחיינו הדיגיטליים, בסיבוב הזה כמותג בלבד ולא כיצרנית טלפונים, היא פחות או יותר הגיעה לדור השלישי של המכשירים שהיא מציעה. במשך התקופה הזאת, להוציא מספר מועט מאוד של מכשירים, היא מתרכזת בעיקר במכשירים שמיועדים לחלק האמצעי ומטה של שוק הביניים ואפילו יותר נמוך מזה.
היא גם פחות מתרכזת בעיצוב. רוב המכשירים שלה, כמו גם זה של ה-Nokia 7.2 החדש שהוא מושא סקירה זו, מעוצבים בסגנון 2.5D מודרני: מסך שטוח ללא קימורים לצדדים עם שוליים צדדיים לא לגמרי דקיקים, שול רחב למדי למטה שיש בו מקום להכניס את שמו המפורש של המותג וגם מגרעת כזו או אחרת למצלמת הסלפי. זה לא אומר שהחברה לא תחרוג בעתיד מהעיצוב הזה, שדי מקובל ברמת המחירים של אמצע שוק הביניים ומטה, ואולי אפילו כבר בסוף החודש בתערוכת MWC הקרובה, אבל ברוב המכריע של המכשירים זה מה שמקבלים ממנה.
ועם זאת, יש חריגה מסוימת בעיצוב הכללי. גב המכשיר מצופה זכוכית דקה, שלא רק משמשת כהגנה (פחות), ואולי מספקת ממד של יופי (קצת יותר), היא גם נלחמת יפה מאוד באחת ממכות השימוש בטלפונים עם גב מבריק: כתמי אצבעות שמכסים כל חלקה טובה תוך כמה דקות בלבד - אם מישהו בכלל משתמש במכשיר שלו בלי מגן.
יש שתי חריגות נוספות ששייכות לכפתורי השימוש: כפתור ההפעלה מכיל פס לד קטן, שמהבהב כשיש התראות, ומבחינים בו היטב כשזה קורה. החריגה הנוספת היא כפתור ייעודי בצד השמאלי של המכשיר, שלחיצה עליו פותחת את האפליקציה של גוגל בטלפון – וכזכור, הטלפונים החכמים של נוקיה מגיעים עם Android One, גרסת האנדרואיד הנקייה של גוגל. במכשיר המסוים הזה מדובר עדיין בגירסה 9 למרות שגירסה 10 מסתובבת בשוק כבר זמן מה, אבל ב-HMD, היצרנית, אומרים שהעדכונים יתחילו להגיע למכשירי החברה בסוף פברואר, ובאמת שזה לא ממש נורא.
אבל מה שהכי בולט ב-Nokia 7.2 הוא מערך הצילום שנמצא מאחור, המבוסס – בעקבות שיתוף הפעולה שעוד קיים מהסיבוב הראשון - על אופטיקה של צייס. הוא מורכב משלוש מצלמות, שיחד עם המבזק יוצרות ריבוע שמוקף בעיגול גדול בולט החוצה וגם מציע שוליים מתכתיים בולטים מעט, שנועדו להגן על העדשות מפני מכות ומפני שריטות. הבעיה של המבנה הזה, מעבר לכך שהוא מאוד בולט, היא ההפרעה שהוא יוצר בשימוש בחיישן טביעות האצבע שממוקם קרוב מדי אליו. ביותר מדי מקרים במקום להניח את האצבע על החיישן שמים אותה על המצלמות. די מפריע. למה לא הגביהו במעט את מערך הצילום כדי ליצור בידול? לא ברור.
המצלמה הראשית מצוידת בחיישן 48 מגה-פיקסלים, אבל היא מצלמת PDAF, שכברירת מחדל מאחדת לתוצאות טובות יותר כל ארבעה פיקסלים לאחד, כך שבעצם התמונות הן בגודל של 12 מגה-פיקסלים. אם רוצים לצלם ברזולוציה מלאה צריך לבחור זאת באפליקציית הצילום. מדובר בנוהל שגרתי למדי במכשירי שוק ביניים, שאינם מגיעים עם זום ועם מייצבים אופטיים. המצלמה המשנית, מצלמת הרוחב, מצוידת בחיישן 8 מגה-פיקסלים, ואילו המצלמה השלישית, שמשמשת לקביעת עומק התמונה, מצוידת בחיישן 5 מגה-פיקסלים. גודלו של חיישן מצלמת הסלפי הוא 20 מגה-פיקסלים.
התוצאות לא מספיק טובות. הן סבירות ולא יותר, ובכל הגדלה אפשר להבחין שיש בקצוות הרבה מאוד גרעיניות, מה שאומר שהן פשוט לא חדות דיין. זה עובר, והצבעים סבירים, אם כי לעיתים יש הרגשה שהם שטופים מדי, אבל הציפייה הייתה לאיכות טובה יותר גם בגלל שבעבר הלא רחוק שלחה HMD לשוק טלפונים ברמה הזאת עם מערכי צילום איכותיים יותר. גם בצילומי רוחב קשה היה להתרשם יותר מדי, ובחלק מהתמונות תופעת עין הדג בקצוות מסביב הייתה מורגשת מדי. דווקא בצילומי מקרו התוצאות היו ממש טובות. אם תרצו, Nokia 7.2 מספק עוד הוכחה שזה לא ממש משנה כמה פיקסלים יש בחיישן.
כאמור, מדובר במכשיר שוק ביניים שאפשר לקרוא לו טיפוסי. מסך ה-6.3 אינץ' הוא מסך LCD TFT ברזולוציית +FHD והוא מוגן כמו הגב ב-Gorilla Glass 3. המעבד הוא Snapdragon 660 שכבר די ותיק בשוק, והמכשיר הגיע עם זיכרון סביר בהחלט של 6/128 גיגה-בייט עם יכולת הרחבה לזיכרון האחסון. הסוללה, בנפח עבודה של 3,500mAh החזיקה מעמד בבדיקות קצת יותר משמונה שעות במוצע, וזה סביר. למרות שהמכשיר מגיע עם מחבר USB Type-C, כשיש גם חיבור 3.5 מ"מ סטנדרטי, המטען מציע הספק של 10 ואט בלבד, כך שהטעינה איטית למדי.
המכשיר התקבל לבדיקה מהיבואנית הרשמית ח.י. המחיר הרשמי הוא 1,400 שקלים.
10/02/20 16:59
5.13% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"פרצת האבטחה באפליקציית הבחירות של הליכוד - ייתכן שהתרחשה מאחת משתי סיבות: מדיניות השמירה על נכסי המידע של הארגון - ייתכן שהבקרות לא היו מספקות, או טכנולוגיית ההגנה עליהם, שייתכן שלקתה בחסר", כך אמר דימה טאטור, מוביל תחום אבטחת מידע וסייבר ב-Comm-IT.
אלקטור - האפליקציה לניהול מאגר בוחרים, שבה הליכוד משתמש לקראת הבחירות לכנסת, שייערכו בחודש הבא, מאפשרת לקבל מידע רב אודות בעלי זכות הבחירה בישראל, לרבות שם, מספר טלפון ואפילו מספר תעודת זהות. המשתמשים באפליקציה יכולים להזין לתוכה פרטי מצביעים בעלי פוטנציאל הצבעה לליכוד - ללא היתר ממי שפרטיו מוזנים לאפליקציה. הכשל בה נחשף על ידי העין השביעית וחוקר הסייבר רן בר זיק, ותוקן לאחר כיממה.
ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, קרא מספר פעמים לפעילי הליכוד להיכנס לאפליקציה ולעודד דרכה אחרים להצביע למפלגה. אלא שלמעשה, ככל הנראה בלי ידיעתו, נתניהו שלח אותם לפרצת אבטחה. הקריאות של נתניהו למעשה החמירו את השפעתו של כשל זה - שלא במתכוון.
"ייתכן שבליכוד לא נתנו סיווג נדרש לנכסי המידע - מה שעלול לגרום לכך שלא חלה על נכסי המידע ההגנה הראויה, בין אם לפי תקנות הגנת הפרטיות או רגולציות אחרות. משמעות הדבר היא שהבקרות לא היו מספקות", אמר טאטור.
לדבריו, "צריך לחזק את הבקרות. חייב להיות בארגון גורם הממונה על סיווג ושמירה על נכסי המידע, משמע - מאגרי הנתונים, שאחראי על בקרות תהליכיות וטכנולוגיות ושעליו להרים דגל אדום כאשר הבקרות הללו אינן מתקיימות כראוי".
"יש לשער שלא התקיימה בדיקת חוסן"
"סיבה נוספת קשורה לטכנולוגיות ההגנה על נכסי המידע של הארגון", ציין טאטור. "אם נכסי המידע סווגו וטופלו כראוי, יש לשער שלא התקיימו תהליכי בדיקת חוסן לפלטפורמה. כלומר, כנראה שהפלטפורמה לא מספיק מאובטחת ולא מוגנת. אפשרות נוספת היא שהמידע הועלה בטעות לאזור שלא מתוכנן להיות מוגן, או, לחלופין, הוא עלה לאזור מוגן - אבל רמת ההגנה והחוסן לא הייתה מספקת".
"בין אם מדובר בצד המדיניות או בצד הטכנולוגי, האפליקציה חייבת להגן על נכסי המידע לפי הדרישה של תקנות הגנת הפרטיות, הרגולציות או כנגזרת משמירה על מידע עסקי או רגיש. יכולת זאת חייבת להיות מוכחת בפועל ומבוססת על יישום כלל מעגלי האבטחה הטכנולוגיים והניהוליים הנדרשים", הוסיף.
טאטור סיכם באמרו כי "מקרה מסוג זה עלול לקרות בכל אפליקציה של עסק שלא עובדת לפי העקרונות הללו. חשוב לציין שכיום, לצד ניהול נכון של נכסי מידע רגישים, קיימים גם כלים שבעזרתם ניתן לאמוד את החוסן של הפלטפורמות האינטרנטיות והפנימיות השונות, על מנת להעריך ולצמצם את יכולת התוקף להגיע לנכסי המידע הללו".
"סוכל ניסיון לחבל במאמצים לגייס את מצביעי הליכוד"
מהליכוד נמסר בתגובה למקרה כי "סוכל ניסיון לחבל במאמצים לגייס את מצביעי הליכוד להצביע בבחירות. בעקבות כך, האבטחה על פעילות האתרים תוגברה. יודגש כי מדובר בספק תוכנה חיצוני שנותן שירותים למפלגות רבות".
מאפליקציית אלקטור נמסר ש-"מדובר באירוע נקודתי שטופל באופן מידי, ובעקבותיו תוגברה האבטחה באופן משמעותי".