זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
24/02/20 15:30
11.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מערך ה-IT במשרד המשפטים, בשיתוף בינת, ערך פרויקט להקמת והטמעת מרכזיות טלפוניה מבוססות IP של סיסקו. היקפו הכספי של הפרויקט, שהחל במרץ 2019 והסתיים באחרונה, לא נמסר, אולם גורמים בשוק אמדו אותו במיליוני שקלים.
במסגרת הפרויקט הוקמה מערכת ACE לניהול המוקדים של בינת, המספקת מענה לשני מוקדי השירות של המשרד - מוקד השירות לאזרח וכן הלפדסק, מוקד שירותי IT לעובדי המשרד, עם אינטגרציה מלאה למערכות ה-CRM.
המערכת החדשה כוללת יכולות בקרה ומדידה לשירותי המוקדים, לצד פונקציות נוספות, כגון: שירות, callback, הקלטה ואחזור שיחות מהיר. זאת, לטובת שיפור רמת השירות לאזרח ולעובד. במסגרת הפרויקט הועברו 7,000 שלוחות טלפוניות לטכנולוגיית IP, לטובת 5,600 משתמשי המשרד. כך, עובדי המשרד קיבלו טלפונים המאפשרים שיחות וידיאו, IVR, הצפנה ושירותים נוספים, המנוהלים בצורה מרכזית על כלל 50 היחידות והשלוחות של המשרד, הפרוסים בכ-60 אתרים.
המרכזיות החדשות מספקות מענה לדרישה ההולכת וגוברת לניידות העובדים. העובדים יוכלו לבצע שיחות מכל מקום ומכל רכיב - מחשב, טלפון נייד, עמדה מזדמנת, שיחות ועידה מרובות משתתפים, שיחות וידיאו ועוד.
"כבר בשלב זה הושג חיסכון של מיליוני שקלים בשנה"
בראיון לאנשים ומחשבים אמר ששון סופרי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, כי "הטכנולוגיה הטלפונית IP ומערכות ניהול המוקדים החדשות שנקלטו במשרד בתקופה קצרה, מהווים תשתית לקפיצת מדרגה משמעותית לשירותי הדיגיטל הניתנים לאזרחים ולעובדי המשרד. הפרויקט בוצע תחת אילוצי זמן מורכבים ובוצע בהצלחה". הוא הוסיף כי "כבר בשלב זה הושג חיסכון של מיליוני שקלים בשנה. בהמשך יופעלו שירותים נוספים על גבי תשתית זו, שיאפשרו יכולות חדשות ומתקדמות נוספות". לדבריו, "בינת תקשורת ענתה לצרכים שלנו באופן מלא, ולשינויים שהתבקשו במהלך הפרויקט, כחברת אינטגרציה מרכזית בממשלה, שזכתה במכרז שירלי". סופרי סיים בציינו כי "לצד הטכנולוגיה והשירותים המתקדמים, השירותיות והיעילות, הבאנו לחיסכון בשני שליש מעלויות הטלפוניה וניהול המוקדים, המסתכמות בכמה מיליוני שקלים בכל שנה".
שי כהן, מנהל חטיבת ה-IT באגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, בינת, אמר כי "כחלק מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברת על המשרד בשנים האחרונות, גם הטלפוניה המסורתית שעברה לאחריות החטיבה - מביאה איתה הזדמנויות רבות לדיגיטציה של המידע והשירותים, ולשם אנו חותרים. הפרויקט שתוכנן להסתיים בשנה וחצי, קוצר לשנה אחת, על ידי עבודה מול כלל היחידות במשרד המשפטים ואגף הלוגיסטיקה ש'העביר מקל' מהטלפוניה המסורתית, בצורה מסודרת, ואגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, שהוביל את הפעילות על ידי אנשי החטיבה". כהן סיים בציינו כי "הפרויקט היה עמוס אתגרים טכנולוגים, לוגיסטיים, ובעיקר ארגון ושיטות מול משתמשי הקצה. הוא בוצע בהצלחה רבה כפועל יוצא של שיתוף פעולה מלא של מקצועני IT והשותפים לדרך מבינת".
אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת, אמר כי "למשרד המשפטים ולבינת שותפות רבת שנים ביישום טכנולוגיות מתקדמות כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית שעובר המשרד. הפרויקט במשרד המשפטים, הביא לידי ביטוי שיתוף פעולה מוצלח בין בינת לבין המשרד, לטובת קליטת הטכנולוגיה החדשה. המהלך יסייע לשיפור חוויית המשתמש, הן של העובדים במשרד והן של האזרחים המסתייעים בשירותיו".
גונן שבתאי, מנהל הפרויקט, חטיבת הפרויקטים, בינת תקשורת, הוסיף כי "העמידה בפני האתגרים התאפשרה בזכות כוח האדם האיכותי בבינת תקשורת ובאגף מערכות טכנולוגיות דיגיטליות ומידע. הצלחתנו בפרויקט זה הינה תוצאה ישירה של היערכות נכונה, קפדנות, ירידה לפרטים, הפקת לקחים במהלך הפרויקט, ובעיקר שיתוף פעולה פורה בין כלל הצוותים להשלמת הפעילות באופן מצוין".
24/02/20 17:04
11.59% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גרסה חדשה של הדפדפן Edge החדש, ששלחה מיקרוסופט לערוץ המפתחים, מגלה מספר שינויים שאמורים לעזור במידת מה בחוויית השימוש. מדובר בגרסה v82.0.425.3 והיא כוללת, בין השאר, את גרסה 82 של מנוע התצוגה של פרויקט כרומיום, שעליו מבוסס הדפדפן.
אחד השינויים הבולטים הוא שעם ה-Edge החדש קל יותר לדעת האם יש גרסה חדשה של הדפדפן להורדה, בהתאם לערוצים שאתם המשתמשים מעדיפים לעבוד. במקום לחפור בהגדרות הדפדפן כדי למצוא מה הגרסה הנוכחית שלו ולראות האם יש עדכונים, התראה על גרסה חדשה תופיע בתפריט הראשי הנפתח, בשורה הראשונה, כשממש מתחת ניתן יהיה לראות מה מספר הגרסה הנוכחית.
מעבר לכך, מיקרוסופט רוצה לשלב באופן חלק יותר בקוד את אמצעי החומרה השונים שלה, והפעם מדובר בשילוב של העט האלקטרוני מסדרת מחשבי ה-Surface. לפי המידע בדפי המעקב של הפרויקט, לחיצה עם העט הדיגיטלי בשדה מתאים תגרום לפתיחת המקלדת הווירטואלית של Windows, שבה ניתן יהיה להשתמש גם באמצעות לחיצות עם קצה העט.
24/02/20 12:38
7.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההסתדרות מתנגדת למיזוג המסתמן בין הוט לפרטנר והודיעה כי במקרה שהוא יצא לפועל, היא תכריז על סכסוך עבודה, עד כדי פתיחה בשביתה בחברת הסלולר. בארגון העובדים טוענים כי המיזוג יביא לפגיעה "בעובדים, בצרכנים ובתחרות בשוק התקשורת".
כחלק מהמצב בו שרוי שוק התקשורת, בעקבות התחרות הפרועה, הוט ופרטנר מנהלות בימים אלה מגעים למיזוג ביניהן. לפני כחודש הגישה אלטיס, בעלת השליטה בהוט, הצעה לרכוש את חברת הסלולר תמורת שלושה מיליארד שקלים. עסקה מסתמנת זו מצטרפת להסכם שכבר נחתם, שלפיו סלקום רוכשת את גולן טלקום ב-600 מיליון שקלים. יצוין כי הסכמים אלה כפופים לאישור הגורמים הרגולטוריים.
במכתב ששלח הבוקר (ב') יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"רית הדירקטוריון של פרטנר, אסנת רונן, הוא כתב כי "ההסתדרות מתנגדת בתוקף למיזוג ותנקוט בכל הצעדים העומדים לרשותה, על פי דין, על מנת למנוע את הפגיעה הקשה בענף ובעובדים, לרבות הכרזת סכסוך עבודה והשבתה מלאה של פרטנר".
על פי בר דוד, "המיזוג המוצע מקים חשש כבד לפגיעה בצרכנים, בתחרות בשוק התקשרות ובעובדים, תוך שהוא עלול להביא לפיטורי אלפי עובדים במשק".
יצוין כי בסלקום נחתם ההסכם בשיתוף פעולה עם ועד העובדים והיו"רית שלו, מיה יניב.
24/02/20 15:01
7.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כדי להפוך באמת לשליטות הכביש, המכוניות האוטונומיות יצטרכו להציג סטנדרטים גבוהים של אבטחה. ריבוי המערכות החכמות והקישוריות הרציפה לשרתים יכולים להוות כר פורה לפעילות עוינת. אחת הדוגמאות לכך היא לגרום למכונית לחשוב שהיא 'רואה' משהו אחר ממה שקורה בפועל בסביבה שלה.
אין ספק שהיצרניות בתחום מודעות לכך, אבל ניסוי פשוט שביצעו חוקרי אבטחת הסייבר במכונית של טסלה הוכיח שכנראה עדיין יש לפניהן עבודה לא מעטה.
[caption id="attachment_295062" align="alignnone" width="600"] מטה החברה בסנטה קלרה, קליפורניה. מק'אפי. צילום: BigStock[/caption]
החוקרים השתמשו בפיסות איזולירבנד, כדי להפוך שלט שמראה מגבלת מהירות של 35 מייל/לשעה לכזה המציג 85 מייל/לשעה (אם נתרגם זאת לקמ"ש, הנהוג לשם מדידת מהירות במחוזותינו, הרי שמדובר על שינוי מגבלה משמעותי מכ-56 קמ"ש לכ-137 קמ"ש). הם השתמשו לצורך הניסוי במערכת המצלמות של מובילאיי, המספקת תמיכה למערכות נהיגה חכמות על יד אספקת מידע חזותי על מה שקורה מסביב למכונית.
מדובר במערכת ששולבה במכוניות טסלה משנת 2016, Model X ו-Model S, והחוקרים הצליחו לגרום למכוניות לנסוע במהירות 50 מיילים/לשעה יותר מהמותר. אם תרצו, אפילו מדובר בחיקוי של טעות אנוש, ואנשי מק'אפי ציינו שניסיונות להכשיל באותה צורה דגמים מהשנים האחרונות של אותן מכוניות לא הצליחו - וטסלה הפסיקה להשתמש במערכות של מובילאיי כבר ב-2017.
המחקר הזה מצטרף למחקר דומה שביצע פרופסור דון סונג באוניברסיטת ברקלי. הוא הדביק איזולורבנד לשלט עצור, והמכונית שנבדקה חשבה שמדובר בשלט שמראה מהירות נסיעה של 45 מייל/לשעה, לא רק שלא עצרה - היא גם נסעה במהירות יחסית גבוהה עבור שטח עירוני.
"מערכות חכמות בנקודה מסוימת בעתיד יבצעו מטלות שכרגע מבוצעות בידי בני אדם. אם לא נהיה מודעים מאוד לגבי סוגי ההתקפות ומאוד זהירים לגבי אופן תכנון המערכות, התוצאה תהיה צי מתגלגל של מחשבים המחוברים זה לזה, שיהיו אחד משטחי ההתקפה המפתים ביותר שם בחוץ", אמר סטיב פוולוני העומד בראש קבוצת המחקר המתקדמת של מק'אפי.
24/02/20 12:53
5.8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פריוריטי סופטוור, חברה בינלאומית לפתרונות ERP, חתמה על שותפות טכנולוגית עם פרודקט סיסטמס, ספקית של פתרונות MES (ר"ת Manufacturing Execution System) חדשניים - מערכות חכמות לניהול ושיפור הייצור - בעבור מפעלי ייצור בישראל ובעולם.
השותפות תאפשר לשתי החברות להציע פתרון חדשני, המשלב את היכולות של שתי החברות ומספק מענה לכל אורך שרשרת הערך הארגונית. הפתרון המשולב יאפשר מעקב אחר נתונים בזמן אמת, החל מפתיחת פקודת ייצור ב- Priority ERP, דרך ניהול ושליטה בכל שלבי תהליך הייצור, ועד החזרה ל-Priority בשלב המוצר המוגמר.
הטמעה של PRODAC MES אל תוך Priority ERP מתבצעת באופן מיידי, ומתאפשרת ללא פיתוח כלל ובשימוש בממשק שפותח על ידי שתי החברות. היכולת לשלב את פתרונות PRODAC אל תוך פריוריטי תאפשר ללקוחות ליהנות מהיתרונות של מערכת MES מלאה, המוטמעת בתוך מערכת ERP, ביניהם: קבלת מידע ותובנות מרצפת הייצור בזמן אמת.
[caption id="attachment_250068" align="alignnone" width="600"] אבי טראוב, סמנכ"ל מכירות בינלאומי בפריוריטי סופטוור. צילום: יח"צ[/caption]
אבי טראוב, סמנכ"ל מכירות וערוצי הפצה בינלאומיים בפריוריטי סופטוור: "אנו שמחים לפתוח את שנת 2020 עם שותפות טכנולוגית חדשה, המעשירה את הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו. מערכת PRODAC המספקת איסוף נתונים אמין ועוצמתי בזמן אמת, ופתרון ניטור עבור לקוחותינו בעולמות הייצור, יכולה לסייע ללקוחותינו לצמוח ולייעל את פעילותם העסקית".
גל מנגד, מנכ"ל PRODAC Systems: "זוהי שותפות חשובה עם חברת ERP גלובלית מובילה, והזדמנות עבורנו למנף את ההיצע ובמקביל לשרת לקוחות Priority ברחבי העולם. אנו גאים להיות חלק מרשת פריוריטי הגלובלית ולהציע ליצרנים בהיקפי SMB פתרון מקיף המשלב ERP עם MES".
24/02/20 15:32
5.8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הטיפול הרפואי בישראלים השוהים במתקן הבידוד המיוחד שהוקם על ידי בית החולים שיבא בתל השומר מתבצע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים של רפואה מרחוק, הקרויה גם טלה-רפואה. המעניין בסיפור הזה הוא שמרבית המערכות הן של סטארט-אפים ישראליים, שעובדים בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי.
שימי ארנסט, מנמ"ר שיבא, סיפר בראיון לאנשים ומחשבים על הפן המחשובי של תהליך הכנת המתחם המבודד לנוסעי ספינת הקורונה ועל הטכנולוגיות שמשמשות אותם לקבלת טיפול רפואי ולתקשורת עם בני משפחה. ארנסט וד"ר גליה ברקאי, הממונה על תחום הטלה-רפואה במרכז הרפואי, הובילו את פרויקט הכשרת מתקן הבידוד בכל מה שקשור להיבט הטכנולוגי ולמערכות מידע - לרבות לרפואה מרחוק.
"מדובר במבצע מורכב, שהיינו צריכים לסיים אותו בתוך 72 שעות", אמר ארנסט. "עבדנו במשך שלוש יממות סביב השעון, כדי שהמתקן יהיה מוכן מבחינה טכנולוגית לקליטת נוסעי הספינה ביום ו' האחרון לפנות בוקר. בפרויקט הזה יישמנו מספר טכנולוגיות מתקדמות ביותר, כאשר המטרה המרכזית הייתה לצמצם את המגע של הצוותים הרפואיים עם הישראלים השוהים בו בבידוד".
בדיקות בטאבלט, תקשורת מרחוק ורובוט עם סטטוסקופ
המערך הטכנולוגי שהוטמע במתקן הבידוד מתחלק לשלושה תחומים עיקריים: תקשורת עם השוהים, ניטור רפואי ומערכות חכמות לבדיקות רפואיות מלאות מרחוק.
לדבריו, גולת הכותרת של המבצע היא העובדה שמרבית הטכנולוגיות שהוטמעו הן פרי פיתוח של חברות סטארט-אפ ישראליות. אחת הטכנולוגיות, של ארליסנס, היא חיישנים שהוטמעו מתחת למזרנים שעליהם ישנים השוהים במתקן. "כאשר המטופל שוכב על המזרן, המערכת מנטרת את הדופק שלו, עוקבת אחר הנשימות והתנועות שלו ומזרימה את הנתונים באמצעות Wi-Fi למרכז בקרה שנמצא באוהל נפרד במתחם עצמו, מבודד לחלוטין מהאזור שבו שוהים הישראלים", הסביר ארנסט. למערכת של ארליסנס יש יתרון נוסף - היכולת לנבא, בעזרת כלי בינה מלאכותית מתקדמים, מצבים של הידרדרות, עוד בטרם עלה חום גופו של השוהה.
בנוסף, כל שוהה במתקן קיבל טאבלט, שמעבר לזה שהוא יכול לשמש אותו לגלישה, מותקן בו פתרון של דאטוס, שמאפשר תקשורת עם המטופל ושורה של בדיקות. באמצעות המערכת ניתן לבצע שיחות וידיאו עם המטופל ולשמור נתונים רפואיים אודותיו. כמו כן, הוא יכול לבצע, באופן עצמאי, בדיקות רפואיות, כגון בדיקת לחץ דם. הנתונים מועברים אוטומטית לאוהל הפיקוד והבקרה, שם יושבים רופאים ואחיות שעוקבים אחריהם.
טכנולוגיה נוספת ומשלימה היא של טייטו. גם המערכת שלה מוטמעת על הטאבלט שבידי השוהים במתקן, ובעזרתה הם יכולים לבצע בעצמם ולעצמם בדיקות רפואיות נוספות - בדיקת חום, ריאות, לב, גרון, אוזניים וכדומה. כל הבדיקות מועברות לאוהל הבקרה באופן דיגיטלי, באמצעות Wi-Fi.
[caption id="attachment_290621" align="alignnone" width="600"] שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא תל השומר. צילום: נדב כהן יהונתן[/caption]
יישום נוסף הוא של יוניפר קר. היישום מאפשר לתקשר בין הצוותים הרפואיים, המאיישים את אוהל הבקרה 24 שעות ביממה, ובינם לבין כל אחד מהשוהים. כך, המטופלים יכולים לקבל גם תמיכה נפשית. "אנשי הצוות יכולים לדבר באופן אישי עם כל דייר, או עם מספר דיירים שנמצאים בחדרים נפרדים, ולאפשר שיחות משותפות, שכוללות הנחיות ותמיכה צמודה. צריך להבין שמדובר באנשים בריאים שנקלעו לסיטואציה לא פשוטה, ואנחנו עושים את כל מה שביכולתנו כדי להקל עליהם את השהות ולתת להם את הטיפול הכי טוב שיכול להיות, ללא צורך במגע פיזי אתם, מסיבות מובנות", ציין ארנסט.
גם הרובוטיקה משחקת כאן תפקיד: רובוטים חכמים של אין טאץ' מאפשרים לצוות הרפואי ולשוהים במתקן לבצע תקשורת מרחוק, תוך שימוש במצלמות מיוחדות, בעלות דיוק רב מאוד. כך, המטפל יכול לראות ולאבחן את המטופל בעזרת הרזולוציה הגבוהה של המצלמות, והמטופל יכול לראות את המטפל ולדבר אתו תוך כדי הבדיקה מרחוק. לרובוט יכולות בדיקה שונות, כגון שימוש בסטטוסקופ והעברת השמע לרופא המטפל.
בנוסף לכל אלה, הותקנו במתקן בשיבא מצלמות (מלבד בחדרים), כדי לאפשר פיקוח ללא חדירה לפרטיות.
לסיכום אמר ארנסט כי "אין ספק שפרויקט זה הוא אחד המאתגרים ביותר שביצענו בשנים האחרונות. לוחות הזמנים הקצרים החדירו בנו את תחושת השליחות ואת המחויבות לעמוד =במשימה, והייתה פה עבודת צוות מרתקת. אין ספק שרפואה מרחוק זה תחום שכבר תופס מקום מרכזי בטיפול הרפואי ומהווה את התשתית לבית החולים העתידי".
24/02/20 16:07
5.8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה מעמיד לרשות לשכת רואי החשבון בישראל כלים להגנת סייבר. זאת, במסגרת שיתוף פעולה בין שני הגופים, שעליו הוכרז באחרונה.
כחלק מהמיזם, המערך העביר לחברי הלשכה כמה כלים בתחום הגנת הסייבר, כגון תורות הגנה, הדרכות, מודעות ומערכות להערכת סיכונים. כמו כן, שני הגופים יקדמו תכנית להכשרה מקצועית של רואי חשבון בתחומי הסייבר, במטרה לחזק את היכולות וההבנה של חברי הלשכה בתחום. ההכשרה תיעשה בתאימות למתודולוגיה הלאומית לתחום.
לשכת רואי החשבון ומערך הסייבר מגבשים בימים אלה תהליך כולל ליישום שיתוף הפעולה, ובכלל זה קורסי הכשרה לרואי חשבון לתפקיד בודק סייבר מוסמך. הכוונה היא להפוך את רואי החשבון לפונקציה שמשמשת גורם בקרה ארגוני להתמודדות עם איומי הסייבר בו ובשרשרת האספקה. לשם כך הם יעברו הכשרה ייחודית על אתגרי הארגונים בתחום ההגנה.
"שיפור רמת ההגנה בקרב רואי החשבון"
לדברי רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר הלאומי, "באמצעות שיתוף הפעולה אנחנו שואפים לשפר את רמת ההגנה בקרב קהל יעד זה, כדי שרואי החשבון ולקוחותיהם יהיו מוגנים מפני מתקפות סייבר".
עוד ציין פרנקו כי בישראל יש 30 תשתיות מדינה קריטיות שאותן מנחה המערך ועשרות נוספות של תשתיות חיוניות שאותן הוא מכווין. במסגרת זו, אמר, המערך הקים עד כה 21 יחידות במגזרים השונים, על מנת להביא להתמחות בהגנת סייבר על פי מגזרי הפעילות השונים.
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל, ציינה כי "לנו, רואי חשבון המייצגים ומלווים עסקים, וכמי שאמונים על תהליכי ביקורת וביקורת פנימית, יש אפשרות להעביר לכלל החברות והארגונים בישראל את חשיבות נושא הגנת הסייבר. נוכל להעלות למודעות את האיומים, לצד האפשרויות והכלים להגנת סייבר".
24/02/20 10:37
4.35% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הקמנו תשתית חדשה, המאפשרת טרנספורמציה דיגיטלית אמיתית: מידע רפואי יוצא ממערכות ה-IT בזמן אמת, באופן מהיר ומאובטח – ומגיע לצוות הרפואי", כך אמרו מיכל שקורי, מנהלת פרויקטים טכנולוגיים, בינת מערכות תוכנה, וד"ר שירה גרינפלד, מנהלת מחלקת מדיקל אינפורמטיקס, מכבי שירותי בריאות.
פרויקט תיק מטופל של מכבי שירותי בריאות זכה באות הצטיינות ב-IT Awards 2020, תחרות מצטייני המחשוב ל-2019 של אנשים ומחשבים, בקטגוריית טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות.
[caption id="attachment_311135" align="alignleft" width="300"] מיכל שקורי, מנהלת פרויקטים טכנולוגיים, בינת מערכות תוכנה. צילום: יח"צ[/caption]
לדברי שקורי, "פרויקט תיק מטופל הינו הראשון מסוגו בארץ, המאפשר לרופאים לצאת ממערכות ה-IT הקיימות - אל מחוץ לארגון. הוא משנה את כללי המשחק, בכך שהוא מנגיש את הנתונים הקיימים במערכות המידע הרפואיות לרופאים היושבים במרפאות, ועושה זאת בצורה רספונסיבית, עם חווית משתמש (UI/UX) קלה, מהירה ונעימה. כך, הרופא יכול לצפות במידע מכל מקום, בכל זמן ומכל פלטפורמה - ולבצע עליו פעולות ועדכונים שונים".
שקורי הוסיפה כי "הממשק למערכת פותח שיהיה סקיילבילי ויאפשר תמיכה והתמודדות עם התרחבות אוכלוסיית היעד של הרופאים. היום האפליקציה תומכת ביותר מ-5,000 רופאי הקופה, עבור 2.5 מיליון מטופלים". לדבריה, "הנגשת המידע למובייל תביא להתרחבות אוכלוסיית היעד של המשתמשים בה ותכלול גם רופאים העורכים ביקורים מחוץ למרפאה, רופאים העורכים ביקורי בית, שירותי חירום – ועוד".
"בעולם ההולך ומשתנה", הסבירה שקורי, "יש צורך בהתאמה מתמדת ודינמית של כלי העבודה. האפליקציה לרופא מהווה כלי עבודה - בעיקר לעבודת הבק אופיס - וכלי תומך החלטה. היא מאפשרת לרופא לפנות זמן לעבודת המרפאה וקבלת מטופלים, ולמקסם את איכות הטיפול הניתן – כי לפניו כל המידע הנדרש, עם חוויית משתמש אחרת. מימשנו לוגיקת הרשאות המאפשרת לרופא לצפות במידע ולתת מענה לכלל מטופליו - עבור כלל ההתמחויות בהן הוא עוסק, בשונה מהאוריינטציה הקיימת היום של עבודה ממרפאה ספציפית". בפרויקט היו מעורבים כמה צוותי IT: פיתוח ווב ומובייל, אינטגרציה, QA, אבטחת מידע, ארכיטקטורה, DBA וספק שירותי מערכת התיק הרפואי "ראש טוב".
"מערכות תיק רפואי הן מערכות 'כבדות' ומעכבות"
[caption id="attachment_311137" align="alignleft" width="300"] ד"ר שירה גרינפלד, מנהלת מחלקת מדיקל אינפורמטיקס, מכבי שירותי בריאות. צילום: יח"צ[/caption]
"פרויקט תיק רפואי", אמרה ד"ר גרינפלד, "הוא חלק מפרויקט גדול יותר, שהחל לפני שנתיים, בשם 'רפואה דיגיטלית', אותו הובלתי יחד עם ד"ר ענב נוף". לדבריה, "מטרת פרויקט הרפואה הדיגיטלית היא לתת מענה לאתגרים הכואבים ביותר של רופאי הקהילה: עומס רב הנובע ממחסור ברופאים ומריבוי פניות מטופלים בשלל הערוצים. בנוסף, הרופאים נדרשים לעבור ולאשר מדי יום תשובות מעבדה, ייעוצים, פתולוגיה, דימות ועוד. כאב נוסף נובע מכך שמערכות המחשוב לרופא הן 'כבדות' ומעכבות – שמקשות על היכולת להביא לשינוי".
לדברי ד"ר גרינפלד, "אנו רוצים לעזור לרופא לייעל את זמנו, ולאפשר לו עבודה מהירה יותר, חוויית משתמש נוחה יותר, בזמן שנוח לו".
"באפליקציה," ציינה, "הנגשנו מידע רפואי רב, באופן מאובטח: תיק מטופל הכולל אבחנות, תרופות, רגישויות, מידע מביקורים, מעבדה ודימות. יצרנו 'מיני תיק' של המטופל - מרחוק. המידע מגיע לא רק ממערכת התיק הרפואי - אלא מכלל מערכות הליבה, זכאות, חיסונים, מידע ממכונים, טיפות חלב וממשרד הבריאות".
"הפרויקט," אמרה, "ארך כשבעה חודשים ועלה לאוויר במרץ 2019. אנו עובדים בתפישת אג'ייל. פיתחנו דשבורד לצפייה בנתוני שימושים במיני תיק, תוך התייחסות לרופא כאל לקוח - ובחינת מסע המשתמש שלו לטובת פיתוחים עתידיים".
"הבאנו לייעול עבודת הרופא", סיכמה ד"ר גרינפלד, "עם יכולת לביצוע עבודת בק אופיס בכל מקום שיבחר. בנינו עבורו ממשקים חיצוניים, המקבלים את המידע הרלוונטי. הכל עובר תהליך ניתוח, לשילוב גורמים עסקיים - מי יראה ומה. בשנה הקרובה נכניס למערכת עוד ועוד יכולות לביצוע פעולות מרחוק. זו תחילת מימוש החזון לרפואה בתפישה חדשנית, מחוץ לקופסה, שתתאים גם לרופאי העתיד, ותביא לשיפור איכות הרפואה הניתנת מחוץ למרפאה".