סוני רחוקה בשנים האחרונות מצמרת יצרניות הטלפונים, אבל נראה שסמארטפון הדגל החדש שלה, Xperia 1 II, שעליו היא הכריזה אתמול (ב'), בהחלט הולך להשאיר את חותמו, לפחות בלב המבקרים, אם לא בכלל השוק. בדיוק כמו שעשה קודמו מהשנה שעברה, ה-Xperia 1. המכשיר החדש יגיע עם מסך OLED בגודל 6.5 אינץ' ארוך במיוחד, עם יחס היבט של 20:9 וברזולוציית 4K. הוא ייהנה מהגנה בדמות זכוכית Gorilla Glass 6, והוא מכוון במיוחד לשימוש בצפייה לסרטים על פני מסך מלא, כולל תמיכה בטכנולוגיה הקניינית CinemaWide וטכנולוגיה למזעור טשטושים, שלפי החברה זהה למסכים שתומכים בקצב ריענון של 90 הרץ. סוני השלימה את חוויית המדיה עם מערכת רמקולים קדמית המבוססת על דולבי אטמוס ועם טכנולוגיה שהיא מכנה Reality Audio, שמציעה קול היקפי ב-360 מעלות בעת שימוש באוזניות בחיבור 3.5 מ"מ. יש במכשיר גם מצבי משחק מיוחדים ואפילו תמיכה בבקר המשחקים DualShock 4 של קונסולת המשחקים PlayStation 4. המעבד הוא Snapdragon 865 של קוואלקום, וזה אומר שהוא מגיע עם מודם 5G - מה שכבר לא צריך להפתיע כשזה נוגע לסמארטפונים חדשים. סוני תשיק את המכשיר עם 8/256 ג'יגה-בייט זיכרון והרחבה עם כרטיס microSD של עד 1 טרה-בייט, כשמערכת ההפעלה תהיה אנדרואיד 10, נקייה כמעט לחלוטין. הסוללה היא 4,000 מילי-אמפר לשעה, שתומכת בטעינה מהירה, ויש גם חיישן טבעות אצבע בצד המכשיר, ותמיכה בקישוריות WiFi 6 ובלוטות' 5.1. הכי חשובות: המצלמות האחוריות מה שהכי חשוב בטלפון הזה הוא המצלמות מאחור. אמנם, בשלושתן יש חיישנים בגודל של 12 מגה-פיקסל, אבל העדשות יוצרו בשיתוף פעולה עם זייס והן מציעות אורך מוקד שונה ומהירויות צמצם מגוונות, כדי להבטיח צילומים מדויקים לפי הצורך - מרחוק ועד קרוב. בסוני מספרים שמערך הצילום פותח יחד עם המהנדסים שעומדים מאחורי סדרת המצלמות המקצועיות החדשה של החברה, Alpha 9. אחת היכולות שהחברה הוסיפה ב-Xperia החדש היא התמקדות אוטומטית בעין המצולם, בין אם הוא אדם או חיה, כדי להעמיד אותו במוקד המדויק של התמונה, וכל זאת תוך שמירה על מיקוד אוטומטי וחשיפה אוטומטית, על מנת לספק את תנאי הצילום הטובים ביותר. יכולת אחרת היא האפשרות לצלם תמונות ברצף מהיר במיוחד - בקצב של עד 20 תמונות לשנייה, מבלי לפגוע באיכות התמונות ובהגדרות שלהן. יש עוד מצבי מיקוד מיוחדים לצילום בזמן פעילות ועוד, ועל פניו זה נראה מרשים. סוני טרם ציינה את מועד ההשקה והמחיר של ה-Xperia 1 II, אבל זול הוא לא יהיה.

לפי תמונה שהודלפה בטוויטר, גירסת iOS 14 של אפל למכשירי ה-iPhone תכלול את פריסת המולטי-טסקינג המוכרת מה-iPad – מה שנראה כאחד השינויים הגדולים שאפל מתכננת לגירסה הבאה של מערכת ההפעלה שלה, שאפל מכריזה עליה באופן מסורתי בכנס המפתחים השנתי שלה, המתקיים מדי שנה בחודש יוני. בתמונה ובסרטון וידיאו שפרסם בטוויטר בן גסקין, שיש לו מוניטין של מדליף אמין, נראה מכשיר iPhone 11 Max , שמציג את האפליקציות הפועלות ברקע נתצורת רשת של, ולא זו לצד זו כפי שהן מוצגות כיום במכשירי iPhone. בסרטון הווידיאו מוצג תפעול התכונה החדשה ב-iPhone 11 Max  באמצעות החלקה מטה על המסך. "זה לא זיוף ולא בדיחה", צייץ גסקין. "זה מחליף מולטי טסקינג בסגנון iPad (שנקרא מחליף גריד) על iPhone, שמופעל בהגדרות הפנימיות בגירסה מוקדמת של iOS 14". When you swipe the app down, screen goes darker and it shows the lock above it, it locks and unlocks as you swipe down. Don’t know exactly what it will do, but I guess this might pin the app on the multitasking screen pic.twitter.com/5BhpoWd0k3 — Ben Geskin (@BenGeskin) February 23, 2020

ענקית הפיננסים האמריקנית הוותיקה, אינטואיט, הסכימה לרכוש את קרדיט קארמה תמורת כ-7.1 מיליארד דולר במזומן ובמניות, כך הודיעו החברות אתמול (ב'). על העסקה המתגבשת דווח כבר בימים האחרונים, אך כעת היא אושרה. נודע כי בעקבות הרכישה, אינטואיט מתכוונת, לדבריה, להשתמש בנכסי קרדיט קארמה כדי ליצור עוזר פיננסי בהתאמה אישית דיגיטלית - פלטפורמה שמעניקה למשתמשים גישה למידע הכספי האישי שלהם, כמו הכנסות והיסטוריית אשראי, וכן מידע על מוצרים פיננסיים ועצות אחרות. Intuit עומדת מאחורי שירות פינטק להגשות מס אונליין בארה"ב, TurboTax שמו, המשמש מיליוני אנשים. מלבד TurboTax, אינטואיט ידועה גם בשירותים QuickBooks שלה, המשמש עסקים, וב-Mint, פלטפורמת תקצוב מקוונת המציגה גם מוצרים פיננסיים לגולשים. בגדול, הפורטפוליו של אינטואיט כולל מוצרי תוכנה לניהול מסים ומערכות ניהול לעסקים קטנים ולעצמאים. בשנה שעברה פתחה החברה מרכז פיתוח טכנולוגי בישראל. עוד לפני כן, ב-2014, רכשה הענקית האמריקנית את הישראלית צ'ק ביותר ממיליארד שקלים. כיום מוערכת אינטואיט ב-77 מיליארד דולר. קרדיט קארמה הינה חברת מימון אישי רב-לאומית אמריקנית, שנוסדה ב-2007. היא מוכרת בעיקר בזכות הפלטפורמה החינמית שלה, המאפשרת למשתמשים ניהול אשראי וניהול פיננסי, שבנוסף יודעת גם להכין חישובי מסים להגשות לרשויות, לסייע בפיקוח על מאגרי רכוש, ומספקת כלים לזיהוי ושגיאות בדו"חות אשראי, כמו גם גישה חופשית לדירוג האשראי ולהיסטוריית ההלוואות של הגולש. כאמור, כל השירותים של קרדיט קארמה חינמיים לצרכנים, כשהשירות מתפרנס מפרסומות ממוקדות למוצרים פיננסיים. אלו מקזזות את עלויות המוצרים והשירותים החינמיים. קרדיט קארמה מרוויחה גם הכנסות ממלווים, שמשלמים לה כאשר הפלטפורמה ממליצה בהצלחה עליהם ללקוחות. [caption id="attachment_311243" align="alignnone" width="600"] עוזר דיגיטלי. בקרוב גם מומחה בתחום הפיננסים? אילוסטרציה: BigStock[/caption] "נפגיש בין צרכנים ומוסדות פיננסיים בדרכים חדשניות" מנכ"ל אינטואיט, סאסן גודארזי, אמר בהודעה לתקשורת כי "יש הרבה חדשנות והשקעות בפינטק, אבל אנחנו לא רואים אף אחד, עם היכולות המשותפות שלנו, מקדם עוזר פיננסי בהתאמה אישית, שיעזור לצרכנים להשתלט על חייהם הכספיים". הוא הוסיף ש-"אנו הולכים להפגיש בין צרכנים ומוסדות פיננסיים בדרכים חדשניות שמורידות עלויות עבור כל המעורבים, ומכשירות את מגרש המשחקים בעבור הצרכנים, ללא קשר למצבם הכלכלי. אנו מאמינים שנוכל לעורר טרנספורמציה בענף הכספים האישיים, ולהניע את הכלכלה". איחוד הכוחות המתוכנן יכול לייצר יתרון בעבור שתי החברות מול הלקוחות, מכיוון שמנעד הנתונים הכספיים שאליהם יש לשני הגופים הפיננסיים גישה – יורחב מאוד. העסקה לרכישת Credit Karma על ידי אינטואיט צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2020, בכפוף לאישורים רגולטוריים. לאחר מכן, קרדיט קארמה תמשיך לפעול כישות עצמאית, והמנכ"ל שלה, קנת לין, יישאר בתפקידו. לפי ה-CNN, אינטואיט הודיעה על העסקה במקביל לדיווחים על רווחים בשלושת החודשים שהסתיימו בינואר, כולל צמיחת בהכנסות של 13% בהשוואה לנתוני אשתקד. מניות החברה עלו בסביבות 2% לאחר סיום המסחר של יום האתמול.

"יש כמה מגמות על טכנולוגיות, שמשפיעות על כל ארגון בכל מגזר תעשייתי. בין המגמות ניתן למנות את התפוצצות הנתונים - עברנו לספור אותם בזטה-בייטים. כבר לא יעיל להוסיף עוד שרת ועוד כוח עיבוד, אלא כדי להתמודד בצורה יעילה עם המצב הזה בעידן החדש, יש לשנות מהיסוד את הארכיטקטורה המחשובית", כך אמר ויקטור פנג, נשיא ומנכ"ל זיילינקס (Xilinx). פנג היה דובר המפתח בכנס שערך היום (ג') הסניף הישראלי של החברה, בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ומשותפיה העסקיים. "הפיכת העולם למקושר מחוללת שינוי בכל שדה ושדה", אמר פנג. "המשימה שלנו היא לבנות עולם מסתגל לשינויים ותבוני. כל ארגון, בכל מגזר, נדרש לגמישות וליכולת לעשות שינויים תוך כדי תנועה: אם זה מפעל, עליו להיות מפעל חכם, ואם זו עיר - להיות עיר חכמה. בנוסף, הקישוריות חובקת העולם צריכה להיות מאובטחת ובעלת חוסן סייבר". לוגיקה מיתכנתת "זיילינקס", ציין פנג, "המציאה ב-1985 את קטגוריית הלוגיקה המיתכנתת המצליחה ביותר, ומאז היא מובילה את התחום הזה בעולם". הוא הסביר כי "העלות הגדלה של תכנוני ASIC לצד העלות הפוחתת והשיפור בביצועים של רכיבי FPGA (רכיבים הניתנים לתכנות) מאפשרות לטכנולוגיה, שפותחה במקור כטכנולוגיית פיתוח, להיות טכנולוגיית ייצור גמישה ויעילה. כך, בשנים האחרונות נכנסנו לטכנולוגיות חדשות ופיתחנו פתרונות חדשים, המבוססים על תפיסת המערכת על שבב. מדובר במערך של מודולים אנלוגיים ודיגיטליים מסביב לליבה המיתכנתת, שמאפשרים לממש פונקציות רבות ושונות מאוד בפלטפורמה אחידה".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין. לדבריו, "זיילינקס מתמקדת בתחום שהגדרנו ככל מוצרי הסמיקונדקטור הניתנים לתכנות (All programmable semiconductor products), שבמסגרתו היא מציעה מגוון פתרונות לשווקי יעד שונים. במרכזם נמצא רכיב מיתכנת ומודולי עזר מסביבו מאפשרים לממש מערכות בתחומים כמו מחשוב ענן, תקשורת דור 5 ומערכות משובצות". הוא סיים באמרו כי "יש לנו קרן השקעות, שבמסגרתה השקענו בשלוש השנים האחרונות 125 מיליון דולר ב-30 חברות סטארט-אפ, ביניהן פליופס ו-DeepAI הישראליות. נמשיך להשקיע בסניף הישראלי שלנו". [caption id="attachment_311255" align="alignnone" width="600"] קירק סבן, סגן נשיא למוצרים ופלטפורמות בזיילינקס. צילום: ניב קנטור[/caption] "האסטרטגיה: דטה סנטר תחילה והאצת שווקי הליבה" קירק סבן, סגן נשיא למוצרים ופלטפורמות בזיילינקס, דיבר על מסע הצמיחה של החברה, שנמשך כבר עשור. "אנחנו מובילים כבר שלושה דורות של שבבים. בשבבים בגודל 28 ננו-מטר, נתח השוק שלנו עמד על יותר מ-65%, בשבבים בגודל 20 ננו-מטר הוא עמד על יותר מ-70%, ובשווקי ה-14 וה-16 ננו-מטר הוא צמח ל-80%. אני מעריך שדבר דומה יקרה לנו בעידן החדש, של ה-7 ננו-מטר", אמר. סכן ציין כי "האסטרטגיה שלנו נשענת על שתי רגליים: האחת היא דטה סנטר תחילה, כדי לענות לגידול האקספוננציאלי בנתונים, כשרובם הם בלתי מובנים ודורשים עוד כוח מחשוב ועיבוד. המוצרים שלנו עונים לצורך בארכיטקטורה דינמית ומשתנה, במסגרת השיבושים שהדטה סנטר חווה. הרגל השנייה היא האצת שווקי הליבה: תעופה, שידור, רכב, צרכני, תעשייתי, בריאות, מדעים, בדיקות ואמולציות, תקשורת קווית ואלחוטית". בהמשך הוא אמר כי "לא רק שוק החומרה עובר שינוי, כך גם תחום התוכנה. לכן, הכנסנו לפלטפורמה האחודה שלנו, VITIS, רכיבי בינה מלאכותית". [caption id="attachment_311256" align="alignnone" width="600"] שמוליק פרייל, מנהל הפעילות של זיילינקס ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] דובר נוסף בכנס היה שמוליק פרייל, מנהל הפעילות של זיילינקס ישראל. הוא אמר כי "אנחנו מתמקדים בשיווק ומכירות באופן ישיר ובאמצעות אבנט. על לקוחותינו נמנים ECI והסטארט-אפ הישראלי להגנת הסייבר בעולם התחבורה החכמה גארדקנוקס. חווינו גידול בשנה החולפת ואני מעריך שהמגמה תימשך השנה".

נאייקס, חברת פינטק המספקת פתרונות תשלום ללא מזומן לעסקים, מרחיבה את פעילותה ומקימה חטיבה חדשה, אשר תתמקד במתן פתרונות טכנולוגיים ושירותים לבתי עסק קמעונאיים. כחלק מהמהלך האסטרטגי, החברה מינתה את יוסי אביטל למנהל פעילות החטיבה בישראל. בתפקידו האחרון שימש אביטל כמנכ"ל החטיבה הקמעונאית ב-וריפון ישראל ולפני כן כסמנכ"ל המכירות בחברה. אביטל מביא איתו ניסיון של 15 שנה במכירות וניהול בשוק הקמעונאות הישראלי. בין הפרויקטים שהוביל ניתן למנות את הקמת מועדון הלקוחות של קבוצת פוקס ולאומי קארד - Dream Card - המונה מעל 1.8 מיליון חברי מועדון פעילים. יאיר נחמד, המנכ"ל והבעלים של Nayax, אמר לרגל המינוי: "אנו גאים לגייס לשורותינו את יוסי, דמות מובילה בשוק הקמעונאות בישראל. מטרתנו היא לתת לבתי עסק קמעונאיים, מכל גודל שהוא, פלטפורמה שלמה שנועדה ליצור צמיחה וייעול של העסק. החל ממסוף אחד שמקבל את כל אמצעי התשלום הקיימים בשוק ועד למערכות קופה מתקדמות ו-ERP וכלה בשירותי סליקה. מדובר במהפכה של ממש – ואין אדם שיותר מתאים להוביל אותה מאשר יוסי".

בינה מלאכותית ולימוד מכונה נותנים היום מענה לענפי תעשייה שונים ומגוונים. אחד מהם הוא ענף המטרולוגיה (Metrology) - העוסק בתהליכי מדידה ובדיקות של שבבים - תהליכים העומדים, כידוע, בבסיסם של מותגים כמו נטפליקס, אמזון ואינטל, או מוצרים כמו המכונית האוטונומית, מטוסים, שעונים, משחקי מחשב, טלפונים נייחים או ניידים, ועוד. ענף המטרולוגיה מוצא היום בבינה המלאכותית מענה לאתגר שמלווה אותו כבר 40 שנה, והוא בידוד הטעות שמכשיר המדידה עצמו מכניס לתהליך. עד היום, ההתמודדות עם האתגר התמקדה בצמצום העיוותים והטעויות הנובעים ממגבלות של המערכות האופטו-מכאניות, דרך שיפור החומרה, יצירת דרכי בקרה טובות יותר, או כיול של כלי המדידה. אולם נדמה כי התעשייה הגיעה לקצה גבול יכולת הייצור, יש שאומרים – לגבולות הפיזיקה היישומית - וכל אנגסטרום בודד של שיפור בביצועים מגולם בעלות של עשרות, אם לא מאות, מיליוני דולרים. בד בבד, היצרנים שואפים היום, יותר מתמיד, לדיוק אבסולוטי בתהליכי המדידה. על רקע זה, בינה מלאכותית ולימוד מכונה מספקים ערוץ חדש ויצירתי להתמודדות עם האתגר. אנשי המו"פ המובילים בתחום מניחים כי אם ילמדו את הדפוס הקבוע של השגיאות שהמערכת האופטית מכניסה מרגע שהיא מופעלת – ניתן יהיה לבטל אותן. אך דבר ראשון, כך הבינו, יש להשקיע בבניית בסיס נתונים גדול, שיהווה כר למידה מקיף עבור האלגוריתם עליו מבוסס מנוע ה-AI. המנגנון החכם חייב לאסוף נתונים וללמוד אותם, בזמן שהמכונה עובדת. כך לומד המנוע את קו הייצור באמצעות ביצוע מדידות מקיפות של פרוסות הסיליקון הראשונות. הוא לומד את המכונה עצמה, ואת האינטראקציה שלה עם פרוסות הסיליקון השונות. [caption id="attachment_311271" align="alignnone" width="600"] מטרולוגיה. תורת המדידה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] עשרות אלפי נקודות מדידה שונות במשך שעה אחת קצב הלמידה של מנוע ה-AI הוא פנומנלי, למעשה הוא דוגם עשרות אלפי נקודות מדידה שונות במשך שעה אחת, כך שתוך מספר שעות ניתן לבנות מרכז נתונים אשר מאפשר למנוע להתחיל לעבוד, ומשם הוא רק הולך ומשתפר. המנוע לומד את השגיאות שמכניסה המכונה, אפילו מבלי להבין את מהותן. הוא לומד את הדפוס שלהן ובאמצעות אלגוריתמים חזקים מצליח לבודד את הטעות מן המדידה עצמה. כך, ניתן כבר היום לצמצם את הטעות לרמה של אנגסטרומים בודדים, ולהתקרב לאידיאל של אפס טעויות. ומה צופן לנו העתיד? אם היום עובדים בתעשייה על מנועי AI אשר לומדים דפוסי התנהגות של מכונה אחת, הרי שבשלב הבא נשאף לכך שהאלגוריתמים יחשפו למכונות נוספות וילמדו טעויות מסוגים מגוונים. ככל שילמדו יותר מכונות ויחשפו לשינויים רבים יותר בחומרה, ברכיבים המתחלפים וכדומה - כך תשתפר עמידותם ועוצמתם. בעתיד הרחוק יותר המנועים יכילו אלגוריתמים מבוססי רשתות נוירוניות של למידה עמוקה. בד בבד, טכנולוגית לימוד מכונה תשולב בכל הרבדים של המכונה – כיול, עיבוד תמונה, המוח של המכונה ועוד. הכותב הוא דירקטור הנדסה וסמנכ"ל פיתוח בחטיבת OVL ב-+KLA

בצירוף מקרים מוזר, מתברר שבמקביל לתקלה משובע שעבר, שבה נשלחה לבעלי מכשירי סמסונג הספרה 1 באמצעות אפליקציית 'מצא את הטלפון שלי', התרחשה גם פריצת מידע קטנה יחסית, שהשפיעה על כמה מאות משתמשים בלבד, כך לפי החברה. הנפגעים מההפרה דיווחו שגילו במכשירם מידע שאינו שייך להם, אלא לאנשים זרים, לאחר שביצעו כניסה באמצעות סיסמה לאתר של החברה או לחנות האפליקציות שלה. בין הפרטים עליהם דווח ניתן היה למצוא מספרי טלפון, כתובות דואר אלקטרוני, כתובת לשליחה פיזית של דואר, הזמנות אחרות שבוצעו באמצעות החשבון, ואפילו את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי שלהם. סמסונג הודיעה, כאמור, שמדובר בתקלה שאירעה בגלל בעיה טכנית, ושהיא השפיעה על כמות קטנה של משתמשים. "ברגע שלמדנו עליה הסרנו את היכולת להיכנס לחנות או לאתר האינטרנט עד לתיקון הבעיה", מסרה החברה. בנוסף היא הבהירה שאין קשר בין התקלה הזו לבין התקלה שגרמה להופעת הספרה 1, וציינה שוב, כפי שציינה בשבוע שעבר, כי מדובר בניסוי שביצעה וקצת השתבש.

אנחנו נמצאים בעידן שבו ההיי-טק והטכנולוגיה שולטים בעולמנו - אבל רק עד שזה מגיע למערכת הבחירות. כשבוחרים כוכב שנולד, שף חדש, את השיר לאירוויזיון או כל כוכב ריאליטי אחר, אנחנו מצביעים דרך הסמארטפון לטאלנט האהוב עלינו. אבל מערכות הבחירות לכנסת, לרבות זו שאו-טו-טו מסתיימת, נערכות בדיוק, אבל בדיוק, כפי שהתנהלו הבחירות הראשונות, בינואר 1949, כמה חודשים לאחר קום המדינה. ניסיתי לחשוב מה הסיבה לכך שבימינו אלה, שבהן הטכנולוגיות פורצות בכל יום גבולות חדשים, דווקא בבחירות לכנסת מצביעים באותו פתק נייר שהצביעו בו הורינו וסבינו. התשובה, בעיניי, היא חוסר אמון במערכות הממוחשבות. לא, זה לא חוסר אמון במכונות, אלא חוסר אמון בבני האדם, במי שאחראים להפעלת המחשוב. כשאנחנו שומעים על כל מיני מעשי "כשפים" שכל מיני האקרים עושים באתרים הכי מסווגים והכי בלתי חדירים בעולם - אנחנו, או לפחות הפוליטיקאים ויועציהם, סומכים רק על מגע יד אדם. נכון, בבחירות בשיטה הנוכחית ישנם זיופים. כמעט בכל מערכת בחירות מתגלות קלפיות שבהן מספר הפתקים עולה על מספר בעלי זכות הבחירה וכאלה שדפוסי ההצבעה בהן הזויים למקובל באותו אזור. אבל היתרון הוא שבקלפיות אלה ניתן לבצע ספירה חוזרת. כשהמערכת תהיה ממוחשבת, תמיד יקונן אצל חלק מהציבור וחלק מראשי המפלגות החשד שמישהו השתלט על המערכת והיטה את התוצאות, ולך תבדוק. שלא לדבר על אפשרות של השתלטות עוינת ממדינות אחרות על המחשבים. וגם אם טובי המומחים יבדקו - תמיד יהיו מומחים אחרים שיסבירו למה קודמיהם טעו. איזה שופט, שעל פי רוב אין לו ניסיון בתחומי המחשוב וההיי-טק, יוכל להחליט מי צודק? אלא שלמרות זאת, בסופו של דבר, הקדמה תגבור על החששות והבחירות יהיו היי-טקיות, אם כי יעבור עוד זמן רב עד שזה יקרה. [caption id="attachment_288492" align="alignnone" width="600"] בחירות 2020 או 1949? צילום: BigStock[/caption] הקמפיינים - האם הדיגיטל באמת מנצח בחירות? מערכות הבחירות מתנהלות בשתי זירות מרכזיות: התקשורת המסורתית והתקשורת הדיגיטלית - פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ודומיהם. ואם לא שם, אז בסמארטפון באמצעות פושים של מידע על ומאת המפלגות והמועמדים. נכון שהפעם ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, מנהל גם קמפיין שטח נרחב, שבעוד כמה פסקאות אעמוד על היתרונות שלו, אבל עדיין, אפשר להגיע להרבה יותר אנשים דרך הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת הוותיקים מאשר בכנסים, רבים ככל שיהיו. התקשורת המסורתית - לא נס ליחה. עדיין, רוב המצביעים ניזונים ממנה, בנוסף למדיה הדיגיטלית. וככל שגילו של הבוחר עולה, כך העיתון, הטלוויזיה והרדיו הם אמצעי התקשורת העיקריים שבהם הוא משתמש. למרות זאת, המפלגות משקיעות מיליוני שקלים בסרטונים ובקידומים. אגב, בצדק, משום שבתכל'ס, אין אמצעי אחר לפרסם ללא מגבלות דרקוניות של חוקי בחירות אנכרוניסטיים, שלא מאפשרים, למשל, לשדר פרסומות פוליטיות בטלוויזיה, בפורמט זהה לפרסומות מסחריות. הפעם, הלואו-טק יקבע מי ינצח בחירות 2020 (הראשונות השנה?) יוכרעו על ידי המענה לשאלה מרכזית אחת: אילו קהלים יבואו להצביע באחוזים גבוהים יותר – אלה של המרכז-שמאל או של הימין? וזאת לדעת: היסטורית, בכל מערכות הבחירות האחרונות, אחוזי ההצבעה בקרב תומכי הליכוד היו נמוכים מאלה של כחול לבן או המחנה הציוני / מפלגת העבודה. מדובר בתופעה סוציולוגית שלא זה המקום לנתחה. זאת היא הסיבה שנתניהו הבין, במערכת הבחירות השלישית בסבב זה, שעם כל אהדתו לקדמה, אין תחליף לעבודת שטח טובה. אם הליכוד רוצה לנסות לנצח את הבחירות, הוא חייב להביא את אנשיו מהבית. ככל שבערים הליכודיות, כמו בת ים , דימונה, שדרות ובאר שבע, יעלה אחוז ההצבעה ויגיע לממוצע הארצי, כך גדל הסיכוי של הליכוד. [caption id="attachment_274682" align="alignnone" width="600"] חורש את השטח. ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock[/caption] לגבי מפלגות המרכז-שמאל, מצביעיהן כבר באים לקלפי באחוזים גבוהים מאוד - יותר מ-70% בערים כמו הוד השרון, רמת השרון והרצליה. נכון שתל אביב נמצאת קצת מאחור, עם שיעור הצבעה של קצת יותר מ-60%, אבל למרכז-שמאל אין, כמעט, לאן לגדול. המצב הנוכחי הוא חסרון של הליכוד - אבל גם יתרון, כי לו יש לאן לגדול, ואם הוא ישכיל לשים בימים הקרובים בצד את הדיגיטל ולהתרכז בשיטה ה-"מיושנת" של דפיקה על הדלת והבאת מצביעים לקלפי - הוא יוסיף לעצמו כוח משמעותי. בעוד פחות משבוע נדע מה עבד. הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון-כהן, שמתמחה ביחסי ציבור לחברות היי-טק וחברות כלכליות, באסטרטגיה ובניהול משברים.