בעקבות שימוע שפרסם משרד התקשורת בנוגע להפחתת התעריפים הסיטונאיים על גבי רשת הוט, הודיע המשרד כי הגיע עם הוט להסכמה על כך שחברת הוט תודיע על הפחתה וולונטרית של תעריפיה הסיטונאיים. ההפחתה תהיה בסדר גודל של 10%-30% ללקוח ממוצע ותכלול מנגנונים להפחתות נוספות במחיר הסיטונאי. לדברי המשרד, הפחתה זו צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן ותתרום להגברת התחרות בשוק התקשורת. הפחתת התעריפים ברשת הוט תאפשר הרחבה של פעילות השוק הסיטונאי, כולל במהירויות גבוהות של 200 מגה ו-500 מגה. הפחתה זו צפויה להסיר חסמים כלכליים הקיימים בשוק הסיטונאי בהוט ולאפשר לו לפעול באופן תקין ברמת המחירים. בעקבות אישור שיווק סלי שירותים לצרכן תוכל הוט לשווק סלי שירותים משותפים הכוללים שירות שידורים, אינטרנט וטלפוניה יחד עם ספק גישה מקבוצת הוט. בהמשך לאישור השינויים בשיווק סלי שירותים משותפים ("באנדל ההפוך") לחברת בזק לפני כחודש, ביקש שר התקשורת, יועז הנדל, ביקש לקדם את המלצת הדרג המקצועי במשרד לאפשר שיווק באנדל הפוך גם לחברות הוט ו-IBC באופן שייטיב עם הצרכן. ההסכמה של הוט להפחית את התעריפים הסיטונאיים הגיעה לאחר שהמשרד פרסם שימוע לעדכון תעריפים אלה, ולאור התנגדותה לעדכונם במתכונת שהוצעה בשימוע. עד היום המשרד התנגד לאשר להוט לשווק באנדל הפוך, בין היתר, בעקבות הפחתת תעריפים משמעותית שביצעה הוט מול הצרכנים ישירות בשנים האחרונות מבלי להתאים את תעריפיה הסיטונאיים לכך. מהלך זה הפך את התעריפים הסיטונאיים ללא כלכליים ופגע בהתפתחות תחרות אפקטיבית על גבי השוק הסיטונאי ברשתה. לאחר חתימה של השר, הוא יביא את אישור הבאנדל ההפוך ל-IBC להחלטת ממשלה, ולאחר מכן יתוקן הרישיון של חברת IBC. זאת בהמשך לשימוע בנושא שפורסם בינואר 2020. IBC תמשיך להיות ספק-ספקים, אך תוכל גם לשווק בעצמה שירות אינטרנט מלא לצרכן, וזהו מהלך שיוביל לתוספת של שחקן נוסף בתחום שיווק שירותי אינטרנט אולטרה מהיר לבית הלקוח.

שיבל כרמי מנסור, ממגישי מהדורות ומבזקי החדשות בערוץ 12, עוזב את עולם התקשורת לאחר 13 שנים ועובר לחברת הענן ספוט, שנרכשה לפני כחודש על ידי נט-אפ תמורת 450 מיליון דולר. הוא הודיע על כך בציוץ שפרסם ביום ה' האחרון בחשבון הטוויטר שלו. כרמי מנסור ישמש כחלק מצוות המו"פ של החברה, שפיתחה מערכת לניהול אופטימלי של משאבי ענן ונקראה עד לא מכבר ספוטינסט. החברה הוקמה ב-2015 על ידי עמירם שחר, שמשמש כמנכ"ל, ולירן פולק, ארכיטקט הפתרונות הראשי, והיא מעסיקה כ-200 עודים במרכז המו"פ בתל אביב ובמשרדים בלונדון ובסן פרנסיסקו. הפתרון של החברה מאפשר, לדבריה, צריכה של שירותי ענן ביחס עלות-תועלת מיטבי. האלגוריתם שלה לומד את תשתית הענן של הלקוח הארגוני ומנגד עוקב כל הזמן אחרי מחירי השרתים שמציעות הספקיות השונות, ולימוד מכונה הוא שמבצע עבורו, באופן אוטומטי, את רכש השרתים. מדובר בשינוי משמעותי בקריירה של כרמי מנסור, שהחל את דרכו כשהתגייס לגלי צה"ל ב-2007 והיה לקריין הדרוזי הראשון בתחנה. לאחר תשע שנים בתחנה הצבאית, שבמהלכן הוא גם הגיש תוכניות אקטואליה, עבר כרמי מנסור ב-2016 לחברת החדשות של ערוץ 2, ולאחר פיצולו נשאר בחברה, שעברה לשדר בערוץ 12. בציוץ הודה כרמי מנסור לחבריו ומנהליו בחברת החדשות ובגלי צה"ל - שחלקם נפרדו ממנו בציוצים משלהם - וכן לצופים, וכתב כי "בקרוב אצטרף לספוט (לעתיד חלק מנט-אפ) כדי ללמוד איך עושים ענן בלי לקחת משכנתא".

"מאז פרץ משבר הקורונה במלוא עוצמתו, באמצע מרץ, היקף דואר הזבל זינק ב-6,000%. הצמיחה הבלתי אפשרית הזאת מראה את היקף ההזדמנויות הבלתי נתפס של מבצעי ההונאות ברשת, בשל השילוב בין המשבר הבריאותי והכלכלי", כך אמרה וונדי ווייטמור, סמנכ"לית X-Force, מודיעין האיומים של הענק הכחול. וויטמור אמרה זאת על רקע מחקר שפרסמה חטיבת האבטחה של יבמ, שבחן את מידת החוסן של עסקים למתקפות סייבר. הממצא המרכזי העולה מן הדו"ח – Cyber Resilient Organization Report – הוא, שעודף כלי אבטחת סייבר דווקא מחבל ביכולתן של חברות להתגונן מפני תקיפות. הגידול בהיקף דואר הזבל, עולה מהמחקר, קשור בחלקו לעלייה בעבודה מהבית של עובדי ארגונים – והניצול של האקרים עובדה זו. כך, בהשוואה לשנה שעברה, היקף הפרצות והפריצות גדל ב-175%. על פי המחקר, למרות שהארגונים שיפרו את יכולת התכנון, הזיהוי והתגובה למתקפות סייבר בחמש השנים האחרונות, יכולתם להתמודד כראוי עם תקיפות סייבר ירדה ב-13% במהלך אותה תקופה. הגורם שסיכל את מאמצי תגובת האבטחה של הארגונים היה דווקא ריבוי מופרז של כלי אבטחה והיעדר תוכניות פעולה ספציפיות לתקיפות הסייבר השכיחות ביותר. רוב הארגונים (74%) ממשיכים לדווח שתוכניות התגובה שלהם הן נקודתיות, מיושמות באופן בלתי עקבי, או שאין להם תוכניות כלל. היעדר התכנון עלול להשפיע על עלותן של תקריות האבטחה מאחר שחברות שיש להן צוותי תגובה לתקריות (IR – Incident Response) ושנוהגות לבדוק בקביעות את תוכניות התגובה שלהן, מוציאות בממוצע 1.2 מיליון דולר פחות על פריצות לנתונים מאשר חברות שאינן פועלות באופן מתוכנן. שיפור איטי רוב הארגונים אימצו בחמש השנים האחרונות תוכנית תגובה רשמית, המקיפה את כל הארגון. מדובר בגידול מ-18% ב-2015 ל-26% מהארגונים השנה - שיפור של 44%. יש צורך בהכנה לתרחישים נקודתיים: גם בארגונים שגיבשו תוכנית תגובה רשמית לאירועי אבטחה, רק 17% פיתחו תוכניות פעולה ספציפיות לתקיפות סייבר שכיחות. תוכניות תגובה לתקיפות סייבר מסוגים חדשים יותר, כמו כופרה, מפגרות מאחור. מורכבות כלי אבטחה מעכבת את זמן התגובה: למספר כלי האבטחה שבהם משתמש הארגון יש השפעה שלילית על יכולת הגנת הסייבר. ארגונים המשתמשים ב-50 או יותר כלי אבטחה נמצאים במקום נמוך יותר ב-8% ביכולתם לזהות איום, ונמוך ב-7% ביכולת להגיב לתקיפה. בארגונים שיש יותר מ-45 כלי אבטחה שונים בממוצע, כל תקרית הצריכה תיאום בין 19 כלים בממוצע. תכנון מונע שיבושים: חברות עם תוכניות תגובה רשמיות (CSIRP – Cyber Security Incident Response Plan) לכל חלקי העסק סבלו מפחות שיבושים כתוצאה ממתקפת סייבר. בשנתיים האחרונות, רק 39% מחברות אלו סבלו משיבושים והפרעות משמעותיות להתנהלות הארגון עקב תקרית אבטחה, לעומת 62% מבין הארגונים עם פחות תוכניות רשמיות ועקביות. "רוב הארגונים מתייחסים ברצינות לתכנון התגובה לתקריות אבטחה, אבל צריך לזכור שלא מדובר בפעילות חד-פעמית", אמרה ווייטמור. "ארגונים צריכים גם לבדוק, לתרגל ולבחון באופן סדיר את תוכניות התגובה. כך ניתן לקצר את משך הזמן הנדרש להכלת מתקפה". למרות שמספר מתקפות הכופר זינק בקרוב ל-70% בשנים האחרונות, רק ל-45% מהארגונים שהכינו תוכניות תגובה יש תכנית פעולה ספציפית למתקפות כופר. יותר ממחצית (52%) מהארגונים שהכינו תוכניות אומרים שמעולם לא בחנו אותן. "הארגונים מסתמכים על תוכניות תגובה מיושנות, שאינן משקפות את נוף האיומים הנוכחי", נכתב בסיום הדו"ח.

המכון הטכנולוגי HIT בחולון יפתח בשנה האקדמית הקרובה תוכנית לימודים לתואר ראשון בטכנולוגיה דיגיטלית ברפואה. בוגרי אחד משני מסלולי התוכנית יוכלו להמשיך ללימודי רפואה ארבע שנתיים באחת מהאוניברסיטאות בישראל, ולסיים את לימודי הרפואה כמקובל. המסלול השני נועד להכשיר מומחים בביו-רפואה ואנליטיקה רפואית - תחום שמתפתח בעולם ויש לו ביקוש רב. פרטים על התוכנית החדשה נמסרו על ידי המייסד שלה, ד"ר רפאל בראכן, המשמש כראש הרשות למחקר וחדשנות בינלאומית ב-HIT, בכנס הבריאות הדיגיטלית שאנשים ומחשבים ערכה באחרונה. לדבריו, "המפגש בין הטכנולוגיה ושירותי הבריאות מייצר ממד חדש ברפואה. במציאות שבה אנחנו חיים - שהיא עתירת נתונים והידע הרפואי זמין בה יותר מאי פעם, בכל מקום וזמן - מתרחש מעבר מהיר של מתן השירות הרפואי מבתי החולים לקהילה ולסביבה הביתית של המטופל, תוך מתן דגש על התאמה אישית והעצמת המטופל". [caption id="attachment_318695" align="alignleft" width="300"] ד"ר רפאל בראכן, ראש הרשות למחקר וחדשנות בינלאומית במכון הטכנולוגי חולון. צילום: יח"צ[/caption] הוא ציין כי הצורך לשלב בין טכנולוגיה לרפואה הוגדר על ידי הממשלה כבר ב-2018, כאשר פורסמה התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. "המפגש הזה יוצר מציאות חדשה ברפואה, ולכן יש מקום להכשיר אנשים בתחום זה", הסביר ד"ר בראכן את הרציונל של התוכנית שמאחוריה הוא עומד. "בית החולים מקבל תפקיד חדש, כאשר לתחום הדטה יש משמעות הולכת וגוברת בעולם הרפואה", הוסיף. "לכן, נדרשים אנשי תוכן בתחום האנליטיקה שמתמחים בעולם הבריאות". לדברי ד"ר בראכן, "יש סטודנטים שלומדים את התחום האנליטיקה ברפואה, אבל אין להם ידע ברפואה, ומהצד השני יש בוגרי לימודי רפואה שלא למדו את מקצועות טכנולוגיות הרפואה. התוכנית שלנו נכנסת בוואקום הזה". כיצד תיראה תוכנית הלימודים? בשנתיים הראשונות, הסטודנטים ילמדו את מקצועות המדעים - כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, מדעי יסוד ברפואה וקורסים בסיסים בטכנולוגיית המידע. בשנה השלישית הם יוכלו לבחור בין שני מסלולים: הראשון הוא מסלול טכנולוגיית המידע, ובוגריו יוכלו להשתלב בתעשיית הביו-מד והאינפו-מד בתפקידי אנליזה של מידע רפואי וכן כ-"מגשרי טכנולוגיות ויישומים בין עולמות היעד הטכנולוגיים לבין הביו-רפואה", ציין ד"ר בראכן. המסלול השני הוא של מדעי הרפואה. "מסלול זה מיועד להכשיר את בוגריו לקבלה ללימודי רפואה בבתי הספר לרפואה במסלול הארבע שנתי, כשהם מגיעים עם ידע עשיר בטכנולוגיית המידע, שמקנה להם מומחיות מסוימת בתחום של טיפול מכוון נתונים", אמר. בנוסף, הסטודנטים בתוכנית ילמדו קורסים כמו שיח רופא-מטופל בעידן הטכנולוגי, מבוא למדעי המוח, אנטומיה ופיזיולוגיה. כמו כן, בשנה השלישית הם יבצעו פרויקט מו"פ, וכן יעברו סמינריונים רב תחומיים, שמשלבים בין מדעי הרפואה, מדעים מדויקים וטכנולוגיה. זאת, בנוסף לקורסי בחירה ליזמות. כחלק מתוכנית הלימודים הם יקבלו כלים ללמידה עצמית, מרחוק. לדברי ד"ר בראכן, "המטרה היא לעצב דור חדש של רופאים, שמשלבים את הידע הרפואי עם ידע בטכנולוגיה, שהיא כל כך דומיננטית בעולם שלנו, ובפרט בתחום הבריאות".

צה"ל הציג את יחידת הרחפנים החדשה שלו, הפועלת זה כשנה ואשר נחנכה לפני ימים אחדים. היחידה פועלת תחת יחידה 9900 - מערך המודיעין הגיאוגרפי והחזותי של אגף המודיעין בצבא. הרחפנים פעלו בתקופה האחרונים בשטחים, בעזה ואף מעל הגולן הסורי. פעילותם הביאה לבניית מודיעין חזותי, שהביא – כך על פי פרסומים זרים - לחיסולו של בהאא' אבו אל-עטא, בכיר הג'יהאד האיסלמי בנובמבר ברצועת עזה. ביתו של אל-עטא בשכונת סג'עיה, שהוגדר על ידי צה"ל "פצצה מתקתקת", הופצץ, וכך הוא הצטרף לשורת "שאהידים", של-IT הצה"לי היה חלק בקירובם השמימה. יחידת הרחפנים לאיסוף מידע גיאו-חזותי נולדה מההפנמה של אנשי אגף המודיעין את הפוטנציאל הרב הגלום ברחפן. יחידת הרחפנים אחראית על איסוף מודיעין מדויק ברזולוציות גבוהות, תוך שימוש ברחפנים וטכנולוגיות מתקדמות. זאת, בשונה משימושים אחרים שהצבא עושה ברחפנים. יחידת הרחפנים מהווה מכפיל כוח משמעותי ביכולת של יחידה 9900 לספק מידע גאוגרפי-חזותי. היתרון היחסי בשימוש ברחפנים הוא היכולת להפעילם בתנאים משתנים, כגון ביום ובלילה, בתנאי מזג האוויר המשתנים ובעובדה כי מדובר בכלים זולים וזמינים באופן יחסי. המודיעין הנאסף ביחידה מבוסס על היתוך בין מידע חזותי ומידע גאוגרפי והנגשת התוצרים המודיעיניים ללוחמים בקצה. היחידה פועלת בכמה היבטים: פריסה והפעלת חיישנים מתקדמים לשם מציאת "אויב נעלם"; איסוף לווייני חשאי; שימוש בבינה מלאכותית ובביג דטה למיצוי מודיעין ויזואלי; מציאות חכמה (Smart Reality) - מיפוי תלת ממדי מתקדם לכוחות בשטח; גיאולוגיה וניתוח שטח מתקדם.  צילום: דובר צה"ל. איסוף מודיעין נחלק לכמה תחומים: האחד, אותות, Signals Intelligence (סיגינט) - האזנה לאמצעי תקשורת ולגלים אלקטרומגנטיים. הוא כולל שתי צורות איסוף עיקריות: מודיעין תקשורת (Communications Intelligence), קומינט, ומודיעין אלקטרוני (Electronic Intelligence), אלינט. המודיעין השלישי הוא מודיעין אנושי (Human Intelligence), יומינט. התחום השני הוא מודיעין חזותי (Visual Intelligence), ויזינט. הוא כולל תצפיות, תצלומי אוויר ותצלומי לוויין. בתחום הוויזינט, יחידה 9900 פועלת תוך מימוש תפיסת מודיעין גיאוגרפי, גיאו-אינט, Geographic Intelligence. מדובר בתפיסה המסדירה את תהליך איסוף המודיעין החזותי והגיאו-חזותי. באמצעות שימוש רב-ממדי בחיישנים רבים, היחידה מפיקה, מכווינה וממצה מודיעין איכותי עבור הלוחם שבקצה. התהליך נעשה בשילוב יכולות של בינה מלאכותית, טיפול בביג דטה וכוח אדם טכנולוגי. אלה האחרונים מוסיפים שימוש במגוון עולמות ידע אקדמיים. המידע המודיעיני שנאסף הופך לתוצר תלת-ממדי חדשני, אשר מסייע למפקדים ולכוחות הלוחמים בשטח. תפיסת ה-גיאו-אינט תסייע לקהיליית המודיעין להתמודד עם אתגר האויב הנעלם בלחימה ובשגרה. אתגר "האויב הנעלם" בשדה הקרב הנוכחי האתגר המרכזי שאיתו מתמודדים הכוחות הלוחמים הוא אתגר "האויב הנעלם". מדובר בדפוס לחימה שפיתחו ארגוני טרור כדי להצליח להיעלם מתחת לקרקע, להסתוות ולשנות את פני השטח כך שיהיה קושי בזיהוי ובפגיעה בהם. יחידה 9900 פיתחה כמה כלים, שמסייעים להתמודד עם אתגר זה. אחת מהדרכים היא שכלול תפיסת הלוחמה מוכוונת מודיעין. התפיסה פותחה על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, בהיותו ראש אמ"ן. מטרתה לאפשר לקצה המבצעי לקבל מודיעין בצורה מדויקת, תוך הבנה שזה ייעשה על בסיס יכולות המיפוי התלת ממדי של היחידה. בזכות יכולות תכנון והנדסה מתקדמות, על בסיס עיבוד תמונות חכם, הלוחמים מקבלים תוצרים תלת ממדיים, המאפשרים להם להתכונן ללחימה בצורה המתקדמת ביותר. יכולות אלה מאפשרות תכנון תשתיות למבצעים, תיעוד מבנים חשודים וסקירה גיאולוגית של שדה קרב, הכנה למבצעים מיוחדים בסימולטורים, אימון לוחמים שמבוסס על תרחישי מציאות, יכולת תכנון תמרון דיגיטלי מדויק למפקדים ועוד. על פי תפיסה זו, החיכוך של הלוחמים בשטח יאפשר את חשיפת האויב באמצעות העברת מודיעין מהלוחם אל דרג המטכ"ל – בזרימה דו-כיוונית. כך, לצד הרחפנים, היחידה הציגה סימולטור קרב דיגיטלי - פלטפורמה המאפשרת התנסות בתוואי השטח בו עתיד להתקיים מבצע, או תמרון. הפלטפורמה עבור הדרג הטקטי של הכוח, מנגישה באופן תלת ממדי את תרחיש הייחוס כך שיבוסס על חוויית אמת ותרחישים שהתרחשו בשטח בעבר, לצד תרחישים היכולים לקרות בזמן המבצע. השימוש בפלטפורמה נפוץ מאוד ביחידות המיוחדות של צה"ל ובקהיליית המודיעין. עוד הוצגה מערכת יהלום, אשר מאפשרת למפקד תהליך תכנון של התמרון לפני מבצע או כניסה לשטח אויב. המערכת מאפשרת למפקדים לתכנן ברמה האופרטיבית את המבצע לפרטי פרטים תוך התייחסות למכשולים פיזיים והאויב במרחב. הפלטפורמה מסוגלת לדמות מרחב תלת ממדי, מבוסס שטחי אמת. ליחידה 9900 יש חפ"ק לוט"ר, חדרי פיקוד מבצעיים, המאפשרים להוריד לדרג השטח את היכולות הטכנולוגיות של היחידה. במקרה של אירוע מתפרץ, אנשי המיפוי של היחידה מגיעים לזירות אירועים, ומספקים לכוחות הלוחמים מודיעין איכותי ומדויק - בזמן מהיר.

הראפר האמריקני קניה ווסט (הידוע לרבים גם כבעלה של קים קרדשיאן) סידר לעוקביו הפתעה מיוחדת ל-4 ביולי - יום העצמאות בארצות הברית שחל אתמול (ש'). המוזיקאי צייץ בטוויטר והודיע שירוץ בבחירות הקרובות, בנובמבר, לתפקיד נשיא ארצות הברית. בציוץ נכתב, "עלינו לממש כעת את ההבטחה של אמריקה על ידי אמון באלוהים, איחוד חזוננו ובניית עתידנו. אני מתמודד לנשיאות ארצות הברית". You have my full support! — Elon Musk (@elonmusk) July 5, 2020 הרשת החברתית המצייצת - בה מתגאה ווסט ביותר מ-29.4 מיליון עוקבים - הגיבה בהתרגשות לבשורה והודעתו של ווסט הפכה מייד לוויראלית, עם יותר מ-100 אלף ריטוויטים כבר בשעה הראשונה לחשיפת המתמודד החדש, שינסה לחטוף את הכתר מהנשיא המכהן, דונלד טראמפ, שקניה אגב מעריץ גדול שלו. נכון לכתיבת שורות אלו יש לציוץ כבר יותר מ-418 אלף ריטוויטים וגם יותר מ-836 אלף לייקים.  אילון מאסק - תמהוני וגאון שלא ברור למה לו לתמוך בווסט אבל מי שמשך לא מעט מתשומת הלב לבשורתו של ווסט היה דווקא דמות מעולמות ההיי-טק, שהפכה מזמן לפרסונה מפורסמת בשל גאונותה מחד ותמהותנותה מאידך - אילון מאסק, מנכ"ל, מייסד ובעליהן של טסלה, SpaceX, ועוד חברות היי-טק מצליחות ופורצות דרך. מאסק הגיב לראפר כהה העור וכתב לו: "יש לך את תמיכתי המלאה", מה שגרם להרמת כמה וכמה גבות.  ווסט כבר הביע בעבר את רצונו להתמודד על תפקיד הנשיא. בשנה שעברה הוא אפילו הודיע שיתמודד לתפקיד בשנת 2024. אלא שמצד שני הוא קיים קשרים עם טראמפ ונחשב כתומך גלוי שלו. https://t.co/wJLvIufr2u pic.twitter.com/PfQENqgGou — ye (@kanyewest) July 1, 2020 מאסק לעומתו לא ממש מזוהה פוליטית, אבל ידוע שהוא ביחסי חברות קרובים עם ווסט (כפי שניתן לראות בציוץ שבו צולמו השניים מבלים יחדיו, ו"החליפו ראשים"). מצד שני - ווסט הולך והופך למעין "נביא זעם" משיחיסט, שלא ברור למה למאסק לתמוך בו לנשיאות, וכיצד הדבר יקדם את היזם ואיש ההיי-טק חסר המנוח. בלומברג בירר ועדכן כי לעת עתה ווסט לא הגיש טפסים לנציבות הבחירות הפדרלית כדי להתמודד לכהונה.

מיליוני משתמשים של Gmail מוצפים בהודעות ספאם שמגיעות ללא סינון ישירות לתיבת המייל הראשית, שרבות מהן כוללות תוכן זדוני, מה שמעיד כנראה על בעיה במסנני ההודעות של גוגל (Google). יתרה מכך, ב-30 ביוני גוגל הודיעה כי היא מכירה בבעיה, "שמשפיעה על נתח נכבד של משתמשים", והודיעה לאחר יממה כי השירות חזר לפעול בצורה תקינה, אבל נראה שלא זה המצב - לפי דיווחים רבים של משתמשים בטוויטר (Twitter) וברדיט (Reddit). בעקבות פניית התקשורת, גוגל אישרה שאכן הבעיה עדיין קיימת, ואף ציינה כי תקלת הספאם היא בעצם חלק מבעיה רחבה יותר, שגורמת לעיכוב בקבלה ובשליחה של הודעות ב-Gmail. אבל הפרט המרגיע הוא, שגוגל הצהירה גם, שבמהלך אותם ימים של תקלה, סריקות לסינון של של נוזקות ותוכן מזיק תפקדו במלואן. לדברי החברה, הבעיה נפתרה, כאמור, אבל למרות זאת, יש משתמשים שמדווחים עדיין על בעיות ספאם, כפי שמסתבר מציוצים של משתמשים רבים, שציינו בטוויטר לאחר שגוגל הודיעה על התיקון: "האם מסנן הספאם של Gmail ופונקציית הקטגוריות כובו לחלוטין גם לאחרים? הכל מגיע כעת ישירות לתיבת המייל הראשית", כתב משתמש בטוויטר. ומשתמש אחר כתב: "עדיין מקבל ספאם ומיילים לא רצויים שמגיעים ישירות לתיבת הדואר הנכנס". ההמלצה למשתמשי Gmail היא בכל מקרה להיות זהירים בפתיחת מיילים ממקורות לא ידועים וגם בסריקה של מיילים ישנים יותר שהגיעו בתקופת התקלה ושעשויים להכיל פגיעויות.