"הבנו שעלינו להשתנות, ושהשינוי האמור הוא לא רק טכנולוגי אלא גם תפעולי ועסקי. כיום, כל מפתח בחברה לא מתמחה בתחום עשייה ספציפי - אלא מעורב, שותף ומבצע את כל חלקי הפיתוח. ככה אנחנו מייצרים גמישות תפעולית-הנדסית ומביאים כלים ושירותים טוב ומהר יותר", אמר מייקל גאלוואי, מנהל הנדסה בכיר בנטפליקס. גאלוואי דיבר בכנס Agile Israel 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף אג'יילספרקס, נערך באחרונה באופן וירטואלי, בהשתתפות מאות אנשים. לדברי גאלוואי, "יש לנו תרבות וערכים. אלה אבני בניין מרכזיות בחברה. הערכים הם חופש ואחריות למהנדסים. המשמעות של זה היא שלכל מהנדס יש גישה למערכות שבייצור, כל אחד מהם יכול לראות את כל שורות הקוד, ומהנדס חדש יכול לעשות שגיאות רבות בלי שיאונה לו כל רע. זה קשור לעובדה שאנחנו מעודדים את המהנדסים לקבלת החלטות עצמאיות, אנחנו משתפים מידע באדיקות, בפתיחות, באופן נרחב - ובמכוון. המידע לא נשמר ב-'עמודים', באיים בודדים. זה קורה גם כשקורים דברים גרועים. אנחנו מאמינים שחשוב להציף גם את הדברים שלא מצליחים, כי בסופו של יום, כך מגיעים לביצועים טובים יותר". [caption id="attachment_319570" align="alignleft" width="300"] מייקל גאלוואי, מנהל הנדסה בכיר בנטפליקס. צילום: יח"צ[/caption] "הגענו לאן שהגענו כי אנחנו מפתחים גם כלים לשיפור השירות", הסביר. "אנחנו משפרים בכל יום, ויכולים לעשות זאת בגלל מימוש של 'מחזור פיתוח מלא'. משמעות המושג היא שאין לנו צוותים שונים לפיתוח, בדיקות, תפעול, תמיכה, הטמעה ועיצוב. כל אחד אחראי על הכול, תוך לימוד הדדי ומערכת של משובים". כך בוצע השינוי "שינוי הוא קשה בכל מקום ובכל עת", אמר גאלוואי. "הוא קשה ממגוון סיבות: העדר דחיפות, העדר חזון, אין קשר הדוק בין המפתחים, אין מחויבות משותפת, ולכן - אין גם מימוש. כדי להצליח בשינוי, נדרשים אג'יליות, משובים אין קץ וסקרנות. רק אם דוחפים את השינוי, כולם מתגייסים אליו ומבינים שכדאי ללכת לעברו". לדבריו, "השינוי בתפיסת הפיתוח אצלנו קרה במקביל לשינויים שהחברה עברה בעשור הקודם. בין 2007 ל-2011 היינו בעיקר חברת DVD. אז התחלנו לעבור לענן וכך נזרעו זרעי ה-DevOps הראשונים אצלנו. לאחר מכן, עסקי הזרמת התוכן צמחו מהר מאוד, ובין 2011-2013 שילשנו שירות זה. בשנים האלה הכול השתנה, ולא רק בגלל עליית הסדרה בית הקלפים. בכל חודש נוספו לנו מיליון מנויים, זה השפיע על הכול, כולל על הפיתוח". "בעבר", הסביר, "צוותים שחררו כלים ושירותים מדי חודש. הם עבדו באיים נפרדים, באופן מרוכז. ב-2012 צוותי ההנדסה הבינו שהם לא יכולים להמשיך לעבוד באותה הצורה. לצד תחילת העבודה בענן נשמע המשפט שלפיו 'הדטה סנטר מרעיל'. אז השקענו מחשבה רבה במענה לשאלה מה עלינו לעשות. ידענו שעלינו לשנות את העקרונות שלנו, כדי שנוכל לרוץ מהר, כמו סטארט-אפ. כך נולד החזון שלפיו על המהנדסים לדעת ולהיות בעלי כישורים לכל שלבי הפיתוח, ההטמעה, העיצוב, התמיכה והבדיקה. זה נעשה לצד עוד שלושה דברים: תיעדוף שמאפשר את מחזור הפיתוח המלא, בניית מסגרות עבודה מתוקפות ובנייה אוטומטית, שהחליפה את כלי הלגאסי. מה שחשוב הוא לא בניית הכלים אלא המענה: בנינו כלים למימוש החזון, שחררנו את המהנדסים מהמקום הנעול שבו הם היו והשקענו בחופש". "השינוי מומש ובעצם הפכנו לארגון פיתוח", סיכם גאלוואי. "הבנו שנדרש לחסל את אי היעילות ולספק ערך עסקי דרך ההנדסה והפיתוח. נדרשנו להיות גמישים, בלי לשכור עוד אלפי עובדים. בנינו יחסי קירבה בין הצוותים, עם יכולת לתקן. עתיד מהנדסי נטפליקס הוא בתיקון בעיות בטרם הופעתן. נדרש לתת מענה להיבטי הדחיפות, בניית החזון, רתימת העובדים לשינוי, מיקסום של ההקשרים ובניית האמינות. רתמנו את העובדים לשינוי בין השאר בכך ש-'ערבבנו' צוותים, כך שיהיו בהם מהנדסים בעלי רקע שונה, וכך הם ישתפו איש את רעהו בידע. שמנו דגש על משובים. איך אנחנו יודעים שצדקנו? כי לקוחות אמרו לנו שזו הדרך הנכונה".

סוכנות הביון המרכזית, ה-CIA, ערכה פעולות סייבר התקפיות כנגד משמרות המהפכה של איראן, נגד סוכנות הביון הרוסית FSB (היורשת של הקג"ב) ומטרות אחרות, כך דווח בסוף השבוע. הדיווח בא על רקע הודאתו מלפני ימים אחדים, בפעם הראשונה, של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי ארה"ב תקפה בסייבר ב-2018 את הסוכנות לחקר האינטרנט (IRA), חברה רוסית – שלוחת המדינה – העוסקת במשימות סייבר. המתקפות על רוסיה ואיראן באו לאחר שהנשיא טראמפ הוציא צו חשאי בשנת 2018, המעניק לסוכנות כוח נרחב לבצע פעולות מסוג זה, כך דווח ביאהו ניוז (Yahoo News), תוך ציטוט של פקידים בכירים לשעבר בארה"ב, בעלי ידע ישיר בעניין. ההרשאה הסודית - שניתנה במועד לא ידוע בשנת 2018 - הציעה ל-CIA חופש פעולה רב יותר לבצע פעולות סייבר ולבחור את היעד שלה, ולעשות זאת בלא אישור הבית הלבן, כך דווח. הצו הנשיאותי ביטל חלק מהמגבלות שהוטלו בעבר על הסוכנות על ידי ממשלים קודמים. ה-CIA סירבה להגיב בנושא. המהלך איפשר לסוכנות לעסוק בפעילות סייבר התקפית כנגד "יריבות, מדינות עימות", ובהן רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה. מאז שנחתם הצו, כך דווח, ה-CIA ביצעה לפחות תריסר מתקפות סייבר כנגד יעדים שהיו ב"רשימת המשאלות" שלה. על פי הדיווחים, מדובר בפעולות hack-and-dump (פרוץ-וזרוק), הדומות לאלו שנערכו על ידי האקרים רוסיים באתר וויקיליקס (WikiLeaks), שם דלפו באופן מכוון מסמכים או נתונים גנובים. חלק מהאירועים כללו הדלפה של קוד המקור של כלי הריגול בסייבר האיראני, פרסום פומבי של פרטי 15 מיליון כרטיסי תשלום של שלושה בנקים איראניים, ופריצה לשני קבלנים שעבדו עם ה-FSB הרוסי. "ממשלתנו הופכת למעשה לפאקינג וויקיליקס" בממשלים שקדמו לזה של טראמפ, בכירים במשרד האוצר טענו נגד הדלפת או מחיקת נתונים בנקאיים, כמו הפעולות שבוצעו נגד בנקים באיראן, "כיוון שפעולה שכזו עלולה לערער את היציבות במערכת הפיננסית העולמית". אותם גורמים שהתנגדו בעבר לפעולות תקיפה מסוג זה, העלו חשש וערכו השוואות לא נוחות. "ממשלתנו הופכת למעשה לפאקינג וויקיליקס, תוך שימוש בתקשורת מאובטחת ברשת האפלה עם מתנגדי משטר האקרים ומדליפים", אמר בכיר לשעבר ליאהו ניוז. על פי פרסומים זרים, בשנת 2009, ה-CIA ביצעה את אחת ממתקפות הסייבר בעלות הפרופיל הגבוה ביותר, ועשתה זאת יחד עם ישראל. מדובר בתולעת סטוקסנט (Stuxnet), אשר החדרה שלה למערך המחשוב של מתקן הגרעין בנתנז הביאה להשמדה של יותר מאלף מתוך 19,000 צנטריפוגות, בהן השתמשה איראן כדי להעשיר את האורניום במסגרת תכנית הגרעין שלה. 2) it’s rich that the President who claims the “deep state” is working to undermine him is happy to delegate such broad authority to cause destruction — it’s almost as though he’s not *really* all that concerned with tight presidential control over the national security state* — Rebecca Ingber (@becingber) July 15, 2020 רבקה אינגבר, עורכת דין לשעבר במשרד החוץ האמריקני ומומחית לביטחון לאומי צייצה כי "זה משעשע שהנשיא, שטוען כי ה'דיפ סטייט' פועל לערער את שלטונו - הוא זה ששמח להאציל סמכות כה רחבה לגרום להרס. (נראה כי - י"ה) הוא כמעט כאילו לא *באמת* קשור לשליטה נשיאותית הדוקה על ענייני הביטחון הלאומי, כשזה לא נוגע לאינטרסים האישיים שלו". היא הוסיפה שהיא הייתה "רוצה לראות את השפה הממשית של הצו". אינגבר העלתה השערה לפיה הצו מאפשר ל-CIA לקבל החלטות משלה, אפילו לגבי שימוש בכוח במדינות זרות, וכן "עלול לעקוף ​​כל הליך של המועצה לביטחון לאומי, ניתוחים חוקיים, קביעת גבולות ההגנה העצמית ואישור של הקונגרס". [caption id="attachment_319487" align="alignnone" width="600"] עכשיו הזמן להנער ממנו. טראמפ מפוטין. איור אילוסטרציה: BigStock[/caption] כשהנשיא טראמפ לקח לפני ימים אחדים קרדיט על מתקפת סייבר שנערכה על הסוכנות לחקר האינטרנט ברוסיה לפני שנתיים, הוא הביא את המתקפה כעדות לאופן שבו הגיב בעוצמה לפרובוקציות רוסיות. זאת, למרות עדויות רבות לכך שהנשיא הוא-הוא אשר פינה את הדרך לתוקפנות הרוסית בסייבר. פיקוד הסייבר של ארה"ב השבית את פעילות הסוכנות למשך כמה ימים, סביב בחירות האמצע 2018. האירוע מצוטט לעתים קרובות כדוגמה עיקרית לכך שהסייבר האמריקני נוקט בפעולות פוגעניות מוגבלות – ועושה זאת תחת צו נשיאותי, עליו חתם טראמפ באותה שנה. משקיפים ציינו כי בטרם אמירתו זו של טראמפ, לא היו עדויות לכך שהוא היה מודע למבצע מראש, או שהורה עליו. כזכור, טראמפ הטיל ספק פעמים רבות כי רוסיה הייתה מעורבת בכלל בניסיון להשפיע על בחירות. על פי הניו יורק טיימס, בימים האחרונים טראמפ נכנס ללחץ ורוצה להפגין את ריחוקו מרוסיה ומהנשיא פוטין.  

גוגל (google) מציגה עיצוב מחדש ושינויים מהותיים ב-Gmail – בעצם הגדולים ביותר ב-16 שנות קיומו - אבל כרגע הם זמינים רק למשתמשים עסקיים באמצעות G-Suite, ויגיעו לכל משתמשי Gmail לא לפני 2021. בבלוג רשמי של החברה, הודיעה גוגל על שילוב של שירותי ההודעות, הצ'אט בווידיאו, שיתוף קבצים, חדרי מפגש וירטואליים, שיתוף עבודה בזמן אמת ועוד – לתוך Gmail, שיהפוך לערכה של יישומים הנגישים ממקום אחד, שגוגל מכנה אותו כ"מרחב עבודה משולב". "שוב ושוב שמעתי מהמשתמשים שלנו, שהמעבר בין היישומים מפריע לרצף – וגם לריכוז", ציין ז'אביה וולטרו, סכם נשיא בגוגל. "זוהי הסיבה לכך, שבחוויה המשולבת השקענו מחשבה כיצד לסייע לכם לעבוד בצורה זורמת יותר". למעשה, כעת ישולבו ב-Gmail השירותים Meet, Chat, Drive, Docs/Sheets/Slides ו-Tasks, כמו גם Rooms – מה שיהפוך אותו למתחרה ישיר ב-Slack וב-Teams של מיקרוסופט. המשתמשים יכולים לשתף קבצים ולעבוד עליהם יחד בזמן אמת, ובתוך כך לקיים שיחת וידיאו מבלי לצאת מיישום הדואר. השינויים הללו ייפרסו בקרוב גם לאפליקציות של אנדרואיד ו-iOS, אבל החיסרון הגדול, כאמור, הוא שהשינוי יהיה זמין רק ב-G-Suite, שהוא שירות בתשלום למשתמשים ארגוניים, והמשתמשים הרגילים ב-Gmail ייאלצו להמתין להם עוד זמן רב למדי.

בהרצאה מרתקת בפני הפורומים C3 ו-C6 של אנשים ומחשבים איתגר פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של אסותא, את מנהלי הטכנולוגיה הנוכחים ואמר שיש להם תפקיד חשוב בקטיעת שרשראות ההדבקה של נגיף הקורונה. הוא קרא לחברות היי-טק ולמפתחים להתארגן ולהציע לממשלה פתרונות מיידיים, שיכולים לחלץ אותנו מהמבוך הקשה שאליו נקלענו בניהול המשבר. אפשר לומר בביטחון שאנשי הטכנולוגיה מוכנים כבר מחר בבוקר להרים את הכפפה ולהתחיל לעבוד. חלק מהם כבר עושים זאת בסטארט-אפים שמבצעים פיילוטים שונים. אלא שיש בעיה אחת: אין מי שיפנה אליהם, אין גורם מוסמך שיכול לשבת אתם, לטפל בסוגיה ולקבל את העזרה שכה נחוצה למדינה. בימים האחרונים, השיח הציבורי עוסק בגל השני של הקורונה, במגבלות שהממשלה הטילה עלינו, בחשש המתעצם שיוטל עלינו סגר נוסף בעוד כמה ימים או שבועות, על ההשלכות הכלכליות ההרסניות של זה, ובסיבות שהביאו אותנו לכך. בהרצאתו, פרופ' שמר ידע לשים את האצבע על הנקודה המרכזית, שסייעה להביא אותנו למקום הלא רצוי שאנחנו נמצאים בו כיום: העדר מערכת חכמה, מבוססת תוכנה, שכוללת רכיבי בינה מלאכותית ויכולת מדויקת לאסוף נתונים, על מנת לתת למקבלי ההחלטות תמונת מצב שלימה על הנגיף ועל התפשטותו בישראל. פרופ' שמר הצטרף ללא מעט מומחים ואנשי מקצוע שקובעים בוודאות שתהליכי קבלת ההחלטות בדרגים הקובעים לא מבוססים על מידע מלא, כי הוא לא קיים בפניהם. זאת, על אף שחלפו ארבעה חודשים מאז תחילת המשבר וחודשיים מאז שיצאנו מהסגר הקודם, אחרי שהצלחנו לשטח את עקומת התחלואה - שמאז שבה וזינקה. היה מצופה שבמצב שבו נתוני התחלואה בשפל ייעשו כל הפעולות הנדרשות להקמת מערכת כזו, שתוכל לא רק לדווח על הנתונים ברגע נתון, אלא גם לאפשר למומחים לחזות טוב יותר מה יקרה בעתיד. על סמך התחזיות האלה ניתן יהיה לקבל טוב יותר החלטות שיש להן השפעה מכרעת על המשק ואולי למנוע סגירה מיותרת שלו - חלקית או מלאה. אילו הייתה קיימת מערכת שכזו, אפשר היה להאיץ את החקירות האפידמיולוגיות, להגיע מהר וטוב יותר לחולים ולאלה ששהו לידם, ולקבל תמונת מצב מדויקת. הבעיה אינה באנשי הטכנולוגיה, אלא במדיניות צריך לומר: הסיבה שאין כיום מספיק דטה אינה בגלל האנשים הממונים על הטכנולוגיה במשרד הבריאות ובארגוני הבריאות. הבעיה היא במדיניות ובמקבלי ההחלטות, שלא מפנימים שבמאבק נגד מגיפה כל כך חמורה אי אפשר לתת פקודות עיוורות לציבור, מבלי להסביר להם לאן הולכים ומה היעד. זה משול למצב מלחמה, שבו הקבינט מתכנס ומורה לצה"ל לנצח, מבלי לפרט מה לעשות. כל מה שמקבלי ההחלטות צריכים לעשות הוא להורות על בניית מערך כזה. מדינת ישראל, מדינת החדשנות, יכולה להתמודד עם האתגר הזה במהירות. הפתרונות קיימים ולא צריכים להמציא את הגלגל. היו מי שהמשילו את המצב למלחמת יום כיפור, והם צודקים: למרבה הצער, אלה שיושבים ליד שולחן מקבלי ההחלטות שבויים בקונספציה ובתסריטים לא מתאימים, ודאי שלא לגל השני של הקורונה. לא רק הקונספציה המוטעית מהווה גורם לכאוס שאנחנו נמצאים בה. סיבה מרכזית נוספת היא שאין חזון, אין אסטרטגיה, אין מצפן שלפיו כולם הולכים - דברים שיש לכל ארגון שרוצה להצליח, היי-טק או לא היי-טק. אין ניהול סיכונים טוב ומסודר, ויש ניסוי - ויותר מדי טעיה. וזה מסוכן, כי מדובר בחיים של כולנו. בשורה התחתונה: מחדל הדטה הוא ללא ספק אחד המחדלים החמורים שיצטרכו לתחקר אותם אחרי המגיפה. לא עכשיו, כי זה לא הזמן לוועדות חקירה. מה שכן חייבים לעשות עכשיו הוא לשנס מותניים ולגייס את כל המוחות הטובים שיש באומת החדשנות, כדי שנשטח את העקומה והיא לא תזנק מחדש, בין אם יהיה סגר מלא או לא.

גורמי אכיפת החוק חוקרים באינטנסיביות במטרה לזהות את מבצעי מתקפת הסייבר הדרמטית בטוויטר (Twitter). כזכור, בשבוע שעבר (ד') נודע כי 130 חשבונות של דמויות מגה-מפורסמות נפרצו ונעשה בהם שימוש להפצת עוקץ סייבר - בין היתר נפגעו מהתקיפה חשבונות של הפוליטיקאים ברק אובמה וג'ו ביידן, של סלבס רבים ובהם קניה ווסט ואשתו קים קרדשיאן, כמו גם דמויות מובילות מעולם ההיי-טק, דוגמת אילון מאסק, ביל גייטס, ג'ף בזוס, ואף חברות טכנולוגיה כגון אובר (Uber), ואפל (Apple). כעת מסתמן, כך לטענת הניו יורק טיימס, כי האירוע הוא ככל הנראה בעצם מעין "תעלול" של בני נוער. ההאקרים שעומדים מאחורי המקרה החמור הצליחו לחדור לחשבונות הפרטיים של המפורסמים ולפרסם דרכם ציוצים שבהם הודעות שביקשו מהעוקבים בטוויטר לשלוח תשלומי ביטקוין לכתובות דוא"ל, לכאורה לצורך תרומה לנפגעי משבר הקורונה. למי שנפל בפח נדמה היה כי בעלי ההחשבונות הם שמבקשים את התרומה, ואלו אף הבטיחו להכפיל את הסכום שיישלח אליהם. מאחר שהמהלך זוהה במהירות, ההאקרים הצליחו להשיג רק יותר מ-180,000 דולר מקורבנותיהם. ביום ה', אמר דוריה גלעם, ראש צוות תקיפה ב-2BSecure – חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס – לאנשים ומחשבים כי "התוקפים הצליחו להגיע להרשאות מורכבות ובדרג גבוה באפליקציה, ובכך בעצם להוסיף את עצמם לחשבונות הטוויטר של אותם מפורסמים ולפרסם בשמם את הציוץ שלהם". "אנו נבוכים, אנו מאוכזבים ויותר מכל אנו מצטערים" מקורות בטוויטר טענו אתמול כי יש להם כעת מושג טוב יותר מה קרה. בהצהרה ארוכה, החברה פרסמה את מה שהחקירה שלה חשפה עד כה: "התוקפים ביצעו מניפולציה בהצלחה על מספר מועט של עובדים והשתמשו בתעודות שלהם כדי לגשת למערכות הפנימיות של טוויטר, כולל לעבור את ההגנות על שני הגורמים שלנו. נכון לעכשיו, אנו יודעים שהם ניגשו לכלים העומדים לרשות צוותי התמיכה הפנימיים שלנו בלבד, כדי לטרגט 130 חשבונות טוויטר. ב-45 מאותם חשבונות, התוקפים הצליחו לבצע איפוס סיסמה, להתחבר לחשבון ולשלוח ציוצים", נכתב. We hope that our openness and transparency throughout this process, and the steps and work we will take to safeguard against other attacks in the future, will be the start of making this right. — Twitter Support (@TwitterSupport) July 18, 2020 "בחלק מהמקרים", הוסיפו וטענו גורמים בחברה, "התוקפים שטרם זוהו ניסו למכור שמות משתמש". מהחברה נמסר כי היא "עובדת עם רשויות אכיפת החוק" ותמשיך בחקירת האירוע. "החברה מודעת לאחריותנו כלפי האנשים המשתמשים בשירות שלנו ובחברה באופן כללי יותר. "אנו נבוכים, אנו מאוכזבים ויותר מכל אנו מצטערים", צייצו העובדים מדף Twitter Support. בני עשרה שעבדו בשביל 'קירק' ואולם, במקביל יש מי שכבר טוענים שההתקפה הגדולה ביותר בתולדות הרשת החברתית המצייצת החלה ממשתמש בשם 'קירק', שהתרברב באינטרנט בפני בני נוער שעבד בטוויטר ויכול היה לגשת אפילו לחשבונות בעלי הפרופיל הגבוה ביותר, כך על פי הניו יורק טיימס. אחד מבני הנוער החשודים כקשורים לאירוע, פעל מארצות הברית ומזוהה בכינוי LOL, והשני, שגר בבריטניה, השתמש בשם ever so anxious, שמשמעו 'חרד כל כך', והם אלו שנחשדים כמי שהיו מעורבים בפריצה הדרמטית, שמבחינתם הייתה אולי אפילו מעיין "תעלול" שהלך רחוק מדי. הטיימס ציין כי ראיין ארבעה אנשים שהשתתפו בפריצה, ששיתפו תמונות מסך ולוגים אשר גיבו את הטענה הזו. "הראיונות מצביעים על כך שההתקפה לא הייתה עבודתה של מדינה אחת, כמו רוסיה, או של קבוצת האקרים מתוחכמת", דיווח הטיימס. "במקום זאת הדבר נעשה על ידי קבוצת צעירים - שאחד מהם אומר שהוא גר בבית עם אמו", נכתב. מי שיצר את הקשר הראשוני עם הטיימס בנוגע להאקרים שמאחורי הפריצות בטוויטר הוא הייבס אוואן, חוקר אבטחה מקליפורניה, שנחשף לחשודים, לטענתו, במסגרת חקירה אחרת שלו - בה חיפש מי פרץ לחברה בבעלותו שעסקה בביטקוין. [caption id="attachment_319118" align="alignnone" width="600"] האם ההאקר 'קירק' הגיע להודעות הפרטיות שלו בטוויטר? ג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב. צילום: BigStock[/caption] מיהו קירק ומה עוד עשה שטרם נודע? כך או כך, אותו "קירק" לא נחשב כשם מוכר בחוגי ההאקרים עד ליום ד' האחרון. שאלות אודות זהותו, המוטיבציה שלו וכמובן התהייה האם שיתף את הגישה שלו לטוויטר עם מישהו אחר - למשל מכר אותה להאקרים נוספים - נותרו כולן בערפל. אפילו בני העשרה שסיפרו כי עבדו איתו לא ידעו להשיב עליהן. בנוסף לא ברור האם קירק השתמש בגישה שלו אל חשבונות של גורמי מפתח בפוליטיקה האמריקנית, כמו המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ביידן, או בעולם הטכנולוגי, כמו מאסק, בכדי להשיג מידע נוסף ואולי מהותי יותר, כמו שיחותיהם הפרטיות בטוויטר. גם לפי ה-BBC, רמזים אודות האחראים לשאירע הופיעו בהתרברבות במדיה החברתית - כולל בטוויטר עצמה. מוקדם יותר השבוע, חוקרים בחברת מודיעין פשעי הסייבר הדסון רוק (Hudson Rock) הבחינו בפרסום בפורום האקרים של מי שטען כי הוא מסוגל לפרוץ לכל חשבון טוויטר על ידי שינוי כתובת הדוא"ל שאליה החשבון מקושר. המפרסם הוסיף לפוסט שלו צילום מסך של פאנל השמור בדרך כלל לעובדי טוויטר ברמה גבוהה, שנראה כי הגישה אליו היא שאפשרה להאקרים שליטה מלאה על הוספת דוא"ל לחשבון, או החלפת הכתובת הקודמת. לא ברור אם מדובר באותו 'קירק', עליו דיווח הטיימס. על פי דיווח זה של BBC, לתוקפים הייתה גישה לאחורי הקלעים של טוויטר לפחות למשך 36-48 שעות, לפני שהונאות הביטקוין החלו להופיע ביום ד' בערב כציוצי מפורסמים. החוקרים, לטענת הדיווח, קישרו לפחות חשבון טוויטר אחד לפריצה, והוא הושעה בינתיים.  

מניית נטפליקס רשמה ביום ו' צניחה של כ-6.5% בשערה, על אף שהחברה פרסמה יום קודם לכן תוצאות חיוביות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה. לאחר סגירת שערי וול-סטריט, במסחר שמעבר לדלפק, נשאר השער שלה יציב, פחות או יותר. הסיבה לתגובה השלילית של המשקיעים היא התחזית של חברת הסטרימינג שהגידול במספר המנויים החדשים יקטן במחצית השנייה של השנה - תוצאה של המשבר הכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה. לעומת זאת, במחצית הראשונה של השנה החברה הכפילה את מספר המנויים שלה וברבעון השני הוא גדל ב-10 מיליון - הרבה מעבר לתחזיות. גם כאן מדובר בהשפעה של הקורונה והעובדה שבעקבות הסגרים שהמגפה הביאה אתה, אנשים נשארו יותר בבית, כאשר חלקם אף פוטרו - מה שפינה להם זמן לצפות בנטפליקס. ההוצאות הכלליות של החברה גדלו ברבעון המדווח ב-13.6% ל-4.8 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות גדלו הרבה יותר – ב-25%, ל-6.15 מיליארד. הרווח התפעולי רשם עלייה של יותר מ-90% - ליתר דיוק, 92.4% - ועמד על 1.4 מיליארד דולר, הרווח הנקי זינק ב-76.1% ל-720 מיליון והרווח הנקי למניה קפץ ב-165% ל 1.59 דולר. בהודעה לעיתונות של נטפליקס צוטט גרגורי ק. פטרס, מנהל התפעול ומנהל ההפקות של החברה, כמגיב על התוצאות. הוא אמר כי "אנחנו עוברים תקופה לא ברורה עם הגבלות קשות, שמביאות לרצון של הציבור לחפש בידור. בתקופה קשה זו אנחנו מנווטים את החברה כדי להיטיב עם הלקוחות שלנו, ואנחנו שוקדים על הבאת סדרות וסרטים חדשים".

את תקופת הסגר וההשבתה שבאה עימה ניצלו בסניף הישראלי של שניידר אלקטריק (Schneider Electric) כדי להאיץ ולהשלים את עבודות העיצוב מחדש של מטה החברה בקדימה-צורן. כבר בכניסה אל מתחם המשרדים החדש מושכת את העין עמדת מולטימדיה עם מסך מגע ענק, המאפשרת הדגמה ב-3D של הטכנולוגיות המעודכנות ביותר של החברה, כולל, בין השאר, סיור בין הדוכנים ביריד חדשנות וירטואלי, המציג את הפיתוחים החמים של החברה. [caption id="attachment_319554" align="alignnone" width="600"] עובדי שניידר אלקטריק שומרים על ריחוק חברתי במבואת הכניסה החדשה. צילום: יח"צ[/caption] עוד כולל המתחם הדגמה חיה של פתרונות החברה בתחומי ניהול האנרגיה. הצבע הבולט במתחם המשרדים הוא ירוק, כצבעה הרשמי של שניידר אלקטריק, והוא מעטר את המטבחונים החדשים, חדרי הישיבות, פינות ישיבה וחללי האופן ספייס החדשים, המאכלסים את 120 עובדי החברה. [caption id="attachment_319557" align="alignnone" width="600"] עושה חשק לישיבה? חדר הישיבות המרכזי החדש. צילום: יח"צ[/caption] פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, ציין במהלך הצגת המשרדים החדשים, כי "מדובר על השקעה גדולה שביצענו מתוך אמונה אדירה בשוק הישראלי. שניידר אלקטריק מצויה בעיצומו של תהליך גידול ומעורבות הולכת וגדלה במגוון פרויקטים בעלי סדר גודל לאומי, במגוון של תחומים הנוגעים בתשתיות הקיומיות לחיינו, ואשר משפיעים וישפיעו בצורה ישירה על החיים של מיליוני ישראלים. המשרדים החדשים שלנו יספקו לנו את התשתית הנדרשת על מנת להביא לידי ביטוי את הגידול במוטת הפעילות שלנו, יאפשרו לנו לארח יותר לקוחות, להציג להם מגוון של הפתרונות שלנו בצורה בלתי אמצעית, ולקיים ראש חץ יעיל ואפקטיבי לפעילותנו בשוק המקומי". דיילי ציפי ביקרה במשרדים החדשים, שוטטה במסדרונות וחזרה עם כמה תמונות. [caption id="attachment_319560" align="alignnone" width="600"] להגיש כמו בבית בפינת הישיבה. צילום: יח"צ[/caption]

גופת יזם ההיי-טק פאחים סאלח נמצאה בבניין הדירות היוקרתי שלו במנהטן, ניו יורק, ביום ג' האחרון, כך פורסם על ידי רויטרס. הרצח טלטל השבוע בעוצמה את תעשיית הטכנולוגיה בתפוח הגדול. עוזרו האישי נעצר בחדש שהוא הרוצח. הבודק הרפואי של העיר ניו יורק אמר כי בגופה של סאלח התגלו פצעי דקירה רבים, בצוואר ובחזה. כלי תקשורת מקומיים אחרים דיווחו כי למעשה הגופה שנמצאה בותרה למספר חלקים, והוכנסה לשקיות ניילון נפרדות. מסור חשמלי וחומרי ניקוי נמצאו בסמוך לגוויה, ושייכים, לפי ההנחות, למבצע (או מבצעי) הרצח האכזרי. צילומים ממצלמת האבטחה מראים כי סאלח עלה במעלית הבניין עם גבר לבוש חליפה כהה, מסכה וכפפות. האיש, שנחשב כחשוד ברצח, הלך אחר כך עם סאלח לדירה שבקומה השביעית, שם התגורר סלאח ושם נמצא ללא רוח חיים.  מהחברה שסאלח עמד מאחוריה נמסר בתגובה כי "אנו בגוקדה הופתענו נעצבנו לשמוע שפאחים סאלח, מייסדנו ומנכ"לנו, מת בנסיבות טרגיות בניו יורק מוקדם יותר השבוע".  הנרצח היה סיפור הצלחה - יזם ומנכ"ל צעיר, בן 33, שכבר עמד מאחורי אוג'ול גוקדה (Ojol Gokada) - סטארט-אפ של שירותי נסיעות שיתופיות ומשלוחים אונליין, אשר הוצעו למשתמשים בניגריה ובנגלדש באמצעות אפליקציות בשם גוקדה (Gokada) ו-פאת'או (Pathao). אבל ההצלחה נקטעה בן ליל בשבוע שעבר. את גופתו של סאלח מצא בן דודו, שהמשטרה חושדת כי אפשר שביקור-פתע שלו וצלצול באינטרקום, הם שעצרו את הרוצח בפעולתו לניסור הגופה והעלמתה, שכן המסור החשמלי שנמצא לצד חלקי הגופה עוד היה בתקע והמקום נוקה חלקית.  החשוד במעשה, שעליו דיווחו חוקרי המשטרה, הוא עוזרו העסקי של סאלח, צעיר בן 21 בשם טירזה הספיל, שנעצר בסופ"ש והואשם ברצח מדרגה שנייה. על פי הסברה, החשוד היה חייב לבוס שלו עשרות אלפי דולרים, כך נמסר מהמשטרה, וזו העילה לרצח הנורא. האספיל מואשם כי ביום ב' השתמש בטייזר כדי להמם את סאלח, ואז דקר אותו אנושות. הבלש הראשי של ה-NYPD, רודני הריסון, אמר לכתבים לאחר המעצר של האספיל ביום ו' כי החשוד "טיפל בכספים ובעניינים אישיים שלו (של סאלח - ג"פ)", וכמו כן היה "חייב לקורבן סכום כסף משמעותי". יזמות שצלחה ונקטעה באבחה סאלח נולד בסעודיה, להורים שמוצאם במקור מבנגלדש. הוא התגורר עם הוריו במזרח התיכון, עד שלאחר מכן היגרו לניו יורק, שם למד והתקדם בחיים. חבריו מתארים אותו כאדם מצליח וטוב, שכונה "אילון מאסק של העולם המתפתח", בשל היזמות והכוונה שלו להביא שירותים כמו זה של אובר (Uber) למקומות שבהם החדשנות והקדמה נותרו בחיתוליהן. לפי כלי תקשורת שונים, התעניינותו בטכנולוגיה החלה בחיבתו למשחקי וידיאו. עוד לפני שהיה בן 15 כבר הקים את האתר הראשון שלו, שנקרא Salehfamily.com. כשהתבגר מעט למד בעצמו קידוד והחל לפתח יישומים. היישום הראשון הוא teen-hangout.com - רשת חברתית לבני נוער, שהפכה פופולרית למדי. מפיתוח זה הוא הרוויח קצת כסף, מה שסייע לו לפתח עסקים רציניים יותר. אחרי שסיים את לימודיו וזכה בתואר ראשון במדעי המחשב והנדסה מאוניברסיטת בנטלי בוולטם, מסצ'וסטס, החל סלאח להתעמק בכך שבערים הסואנות בעולם המתפתח עובדים תמיד ממהרים לצאת לעבודה וזקוקים לפתרונות תחבורה. הוא גם החליט לייצר מערכת שירות הובלה זמינים ונוחים להזמנה. זה מה שעורר את התעניינותו בפיתוח אפליקציית שיתוף נסיעות, הדומה לזו של אובר וליפט (Lyft) שתשרת את ניגריה ובנגלדש. [caption id="attachment_319520" align="alignnone" width="600"] פאת'או - יוזמה של חלוץ. שירותי ניסעות משותפות בבירת בנגלדש, דאקה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] ב-2015 הקים את פאת'או - שירות הנסיעות אונליין הגדול ביותר בבירת בנגלדש, דאקה. כמו אובר, המודל לחיקוי שלה, גם פאת'או גלשה לתחום למשלוחי לוגיסטיקה ומזון. שווי החברה מוערך כיום ביותר ממאה מיליון דולר. הצלחה זו של פאת'או עודדה את סאלח להקים אפליקציה דומה בשם גוקדה, שהחלה לפעול בלגוס, ניגריה, ב-2017, והצליחה לגבות הון סיכון של 5.3 מיליון דולר לפחות ביוני 2019. סאלח טען בפני המשקיעים שהסכום שגויס יסייע לחברה להרחיב את הרשת שלה, להציע סחורות ושירותים לנהגים. גוקדה המשיכה להתרחב בניגריה, ומסתמנת אף היא כהצלחה, וזאת למרות שמוקדם יותר השנה הממשלה המקומית אסרה עליה ועל שירותים דומים להציע, כפי שנהגו, אופנועים ככלי תחבורה משותפת, כך דיווח ה-BBC. הסיבה לאיסור - השלטון המקומי סבור כי שירותי אונליין להזמנת מוניות מסוג אופנוע הם שגרמו לפקקים ואי סדר רב מהרגיל בעיר. חוסין מ' אליוס, אחד האנשים שהקימו את פאת'או יחד עם סאלח, אמר לתקשורת המקומית בבנגלדש כי "פאחים האמין בפוטנציאל הטכנולוגיה לתמוך בחיים בבנגלדש ומעבר לה. הוא הראה לנו את הפוטנציאל הזה כשהחלפנו רעיונות. הוא יישאר לנצח כמי שעורר את ההשראה לפאת'או ולכל האקו-סיסטם שלנו".