09:08:19 | ◀︎ | ספרד מכחישה שריגלה אחר פוליטיקאי קטלוני עם רוגלת NSO | |
10:40:28 | ◀︎ | תקלה במכשירי Pixel 4 XL של גוגל: גב מתקלף | |
11:54:04 | ◀︎ | מיקרוסופט מאשרת: קיימת בעיה חמורה חדשה בחלונות 10 | |
12:14:30 | ◀︎ | בזק בינלאומי מציעה שירותי הגנה של BT מפני איום הסייבר הגלובלי | |
12:50:52 | ◀︎ | בנק הפועלים ומחשבה טובה ילמדו אזרחים ותיקים כישורי חיים דיגיטליים – בחינם | |
13:13:28 | ◀︎ | מסתמן: משרד הבריאות יחויב בחוק להפעיל את המגן 2.0 | |
13:25:52 | ◀︎ | מיקרוסופט בחרה בחברת סלע כשותף השנה לשנת 2020 | |
13:25:52 | ◀︎ | יניב ורדי מונה למנכ"ל קלרוטי | |
13:33:48 | ◀︎ | זהירות: נוזקה במכשירי אנדרואיד תוקפת מאות אפליקציות פופולריות | |
13:50:55 | ◀︎ | "הקורונה דחפה ממש חזק את הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל" | |
14:11:29 | ◀︎ | פריסת הסיבים האופטיים באזורים "לא כדאיים" תוקדם לשנה הבאה | |
15:00:08 | ◀︎ | משבר הקורונה: צניחה בגיוסי ההון-סיכון של ההיי-טק האמריקני | |
15:43:08 | ◀︎ | כיצד משפיעה הקורונה על המנמ"רים? | |
16:32:58 | ◀︎ | "ענף ההיי-טק נמצא בנפילה חופשית" | |
17:08:06 | ◀︎ | עבודה מהבית: דבש – וגם עוקץ |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
20/07/20 17:08
14.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עובדים מרגישים מחוברים ויעילים יותר מאי פעם, כאשר הם עובדים מהבית – כך לפי מחקר חדש של לנובו (Lenovo).
המחקר, שפורסם תחת הכותרת "טכנולוגיה ועולם העבודה המתפתח", מראה כי לצד היתרונות, עדיין ישנם חסרונות רגשיים ופיזיים לעבודה מהבית. המחקר הקיף 20,262 עובדים בוגרים ב-10 שווקים: ארה"ב, ברזיל, מקסיקו, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, סין, הודו ויפן. הוא נערך במהלך חודש מאי.
משתתפי המחקר העידו כי הם מאמצים את העבודה מרחוק, וציינו כי הם מרגישים מחוברים יותר למכשירים שלהם, יותר מאי פעם. זאת כי הם מייצגים עבורם את "המשרד", בכל מקום בו הם נמצאים. 85% מהעובדים ציינו כי הם מרגישים שהם תלויים יותר במחשב לעבודה שלהם, בהשוואה לעבודה במשרד. בכל הנוגע לתפוקה ויעילות עבודה, 63% אמרו שהם יעילים יותר בעבודה מהבית מאשר במשרד.
[caption id="attachment_316811" align="alignnone" width="600"] מה יש יותר, יתרונות או חסרונות? עבודה מהבית. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
על פי לנובו, 40% מהעובדים מימנו באופן חלקי או מלא שדרוגים טכנולוגיים למשרד הביתי שלהם. העובדים בארה"ב דיווחו כי הוציאו בממוצע כ-348 דולרים על שדרוג, או שיפור הטכנולוגיה שלהם - כאשר עבדו מהבית. נתון זה גבוה ב-70 דולרים יותר מאשר הממוצע העולמי, העומד על 273 דולרים.
עבור חלק מהעובדים, העבודה מהבית גם גרמה לבעיות וכאבים. 71% מהם התלוננו על בעיות פיזיות חדשות, או על הרעה של תסמינים קיימים, כגון כאבי ראש, כאבי צוואר וגב, ובעיות שינה.
לצד המכאובים הפיזיים, העובדים גם ציינו כי הקשר עם חבריהם לעבודה נחלש. הם העידו על קושי להפריד בין חיי העבודה לחיים הפרטיים, ודיווחו על בעיות ריכוז במהלך שעות העבודה, כתוצאה מהסחות דעת בבית.
דיליפ בהאטיה, סגן נשיא לחוויית לקוח, לנובו, אמר כי "הנתונים מעניקים לנו תובנות רבות ערך לגבי היחסים המורכבים שיש לעובדים עם הטכנולוגיה, כאשר העולמות האישיים והעסקיים משתלבים יחד במהלך העבודה מהבית. אנו משתמשים בתובנות האלה כדי לשפר את הפיתוח של הטכנולוגיה החכמה שלנו, וכדי להעצים את העובדים מרחוק של המחר".
20/07/20 13:33
13.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סוג חדש של תוכנה זדונית התגלה באחרונה במכשירי אנדרואיד. הנוזקה מסוגלת לגנוב נתונים, סיסמאות ומידע על כרטיסי אשראי מאפליקציות פופולריות רבות, המותקנות אצל מרביתנו על הניידים.
BlackRock זהו שמה של הנוזקה החדשה שהתגלתה בסמארטפונים, שמסוגלת לחלץ נתונים ממעל 337 אפליקציות מגה-פופולריות, ביניהן למשל תמצאו את ג'ימייל (Gmail), פייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter), סנאפצ'אט (Snapchat), יוטיוב (YouTube), אינסטגרם (Instagram), סקייפ (Skype), טינדר (Tinder), נטפליקס (Netflix), אמזון (Amazon), אאוטלוק של מיקרוסופט (Microsoft Outlook), ואחרות - ואפילו את אפליקציית Play Store - שהיא חנות היישומים של גוגל (Google) עצמה, מי שעומדת מאחורי מערכת ההפעלה אנדרואיד.
התוכנה הזדונית התגלתה על ידי חברת האבטחה ThreatFabric. על פי חברת האבטחה, BlackRock עוקבת אחרי ההתנהלות בנייד ומאתרת כשאחת האפליקציות שבהן התמקדה נפתחת. לאחר מכן היא מציגה מעין שכבת-על, שנראית מקורית, למשתמשים. החלונית הזו לא מאפשרת למעשה שימוש ביישום לפני שהמשתמש ממלא את הפרטים שהיא מבקשת ממנו. מכיוון שאנשים לא מבינים שמדובר בחלון קופץ מזויף, הם בסופו של דבר נכנסים לחלונות שלהם, אשר בעצם מקושרים לשרת של ההאקרים.
משתמשים שנכנסו לחלונית, התבקשו להזין אליה פרטי תעודות משתמש (credentials), ולכאורה רק לאחר מכן הם יכולים לגשת לאפליקציה עצמה. בדרך זו, התוכנה הזדונית אינה משאירה שום זכר לפריצה או לגניבת נתונים, אבל בכל זאת מצליחה בכך.
[caption id="attachment_319600" align="alignnone" width="600"] הקדימו תרופה עם אנטי וירוס והורדת אפליקציות ממקורות רשמים בלבד. נוזקה בניידים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption]
מופצת כחבילת עדכון מזויפות של גוגל דרך אתרי צד שלישי
חוקרי ThreatFrabric קובעים כי התוכנה הזדונית BlackRock מבוססת על קוד מקור של נוזקה אחרת בשם Xerexes. בדו"ח שפרסמה חברת האבטחה נכתב גם כי BlackRock מופצת כחבילת עדכון מזויפות של גוגל דרך אתרי צד שלישי, ולא זוהתה ביישומים המוצעים דרך חנות האפליקציות של גוגל בינתיים. נכון לעכשיו לא ברור כעד כמה התפשטותה נרחבת.
מאחר שהמשתמשים לא יודעים למעשה שנפגעו, הדבר החשוב לדעת הוא שלא להזין מידע לחלוניות אשר קופצות עם פתיחת יישומים.
למרבה הצער, בינתיים אין הרבה מה שהמשתמשים יכול לעשות בכדי לנקות את הטלפונים שלהם מ-BlackRock, אם הפכו לקורבנות שלה, ובכדי שלא תתפשט במהירות על המערכת כולה. הסיבה היא שהנוזקה תמנע מרוב תוכנות האנטי-וירוס להתחיל לעבוד (בדיוק באמצעות אותו תרגיל החלונית, שתואר קודם לכן), ולפיכך תוכל להמשיך לקצור הכל מהמשתמשים, החל מהמידע הכספי שלהם וכלה בשמות משתמש וסיסמאות שבה הם עושים שימוש במדיה החברתית.
בהמשך לתגלית המטרידה כתבו חוקרי ThreatFabric פוסט נבואי מדאיג, שהתפרסם בבלוג החברה. בפוסט צוין כי "המחצית השנייה של 2020 תגיע עם הפתעות שלה. אחרי Alien, Eventbot ו-BlackRock אנו יכולים לצפות ששחקני איומים בעלי מוטיבציה כלכלית יבנו סוסים טרויאניים חדשים וימשיכו לשפר את הקיימים. עם השינויים שאנו צופים שיבוצעו בסוסים טרויאנים מכווני בנקאות סלולרית, הגבול בין תוכנות זדוניות בנקאיות לתוכנות ריגול יהפוך להיות דק יותר. תוכנות זדוניות בנקאיות מהוות איום על ארגונים רבים יותר, ועל התשתית שלהם".
בכל אופן, כמשתמשים פרטיים, כדאי לזכור כי הדרך הפשוטה והבטוחה ביותר להישאר מוגנים מפני איום מסוג זה הייתה ונותרה - לעולם לא להסתמך על אפליקציות ממקורות לא רשמיים, ולהיות מצוידים בתוכנת אנטי-וירוס אמינה מבעוד מועד, הרבה לפני שחושדים שהפכתם קורבן למתקפת סייבר. בנוסף מומלץ לבדוק מעת לעת את הרשאות האפליקציה שלכם, ואת מפרט חיובי כרטיס האשראי וכמו תמיד - להחליף סיסמאות אחת לתקופה.
20/07/20 11:54
12.5% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נדמה כי מאז שמערכת ההפעלה חלונות 10 של מיקרוסופט (Microsoft) נולדה היא מייצרת למשתמשיה שלל צרות ותקלות - חלקן, על פי דעת מומחים, ממש אינן מחויבות המציאות. כעת מודה הענקית מרדמונד בבאג נוסף במערכת.
עם ההכרזה על הגעתה של חלונות 10 לחיינו, אי שם ב-2014 וחודשים רבים בטרם נכנסה לשימוש, עלו גם הציפיות למערכת הפעלה מתקדמת וחדשנית. חלקן, כמובן, מומשו, אבל לא בלי שהתלוו לכך שלל כשלים, באגים, תסכולים ותמיהות. כך למשל, במרץ השנה התלוננו משתמשים על תקלות בעדכון חדש למערכת, ממש אחרי שבפברואר הפריע עדכון קודם למשתמשים לבצע מספר פעולות שבשגרה במחשביהם. קדמו לאלו עוד תקלות כמו כשביוני 2019 עדכון, Windows 10 1903, שאמור היה לפתור באגים, ולא היה ניתן להתקנה בכל מחשב; או כשביולי באותה שנה עדכון Windows 10 יצר בעיה במחשבים של… מיקרוסופט עצמה.
אבל נדמה שהבעיות לא עומדות לחלוף מן העולם לפני ש-Windows 10 תסיים את חייה גם היא. דיווח חדש מטעם מיקרוסופט מידע משתמשים בכשל האחרון - באג בחלונות 10 מייצר הפרעה בקישוריות לאינטרנט.
[caption id="attachment_319590" align="alignleft" width="300"] סמל "אין גישה לאינטרנט". אילוסטרציה: BigStock[/caption]
צוות מיקרוסופט אישר השבוע כי קיימת בעיה במחוון מצב קישוריות הרשת, ה-NCSI (ר"ת Network Connectivity Status Indicator), שיושב בשורת המשימות או במגש המערכת. משתמשים המושפעים מהבעיה, רואים שסמלי האינטרנט, או ה-Wi-Fi, מצביעים על כך שאין חיבור אינטרנט זמין.
לפי החברה, לקוחות מדווחים על הודעת "אין גישה לאינטרנט" (No Internet Access) ב-NCSI במכשירי Windows 10 2004, כשלמעשה המכשירים כן יכולים לספק פינג לאינטרנט או לגלוש באתרי אינטרנט עם דפדפני אינטרנט.
כתב פורבס, גורדון קליי, מציין כי: "מכיוון שההתרעה מזויפת, החדשות הטובות הן שדפדפן האינטרנט שלכם עדיין יעבוד. החדשות הרעות הן שיישומים רבים המותקנים (על מכשירכם - ג"פ) מבססים את הקישוריות שלהם על סטטוס Windows 10, כך שהם אפילו לא ינסו להתחבר אם Windows 10 אומר שאין חיבור". לדבריו, אפליקציות המושפעות מהתקלה יכולות לנוע החל בחיפושים מובנים של חלונות 10, באמצעות העוזרת האישית קורטנה (Cortana), וכלה במשחקים ושירותי סטרימינג עם לקוחות Windows 10, כמו למשל ביישום הזרמת המוזיקה ספוטיפיי (Spotify) שעלול לא להצליח להפעיל מוזיקה בגלל שיקבל מחלונות את ה"בשורה" הלא נכונה שהחיבור לרשת מת.
החברה מסרה כי הבעיה נבדקת באופן פעיל על ידיה ותיפתר בעדכון מצטבר עתידי.
20/07/20 14:11
11.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
משרד התקשורת החליט להקדים את פריסת הסיבים האופטיים ביישובי הפריפריה וביישובים הקרובים לגבול, כולל בשטחים, וזו תחל יחד עם פריסת הסיבים בשאר המדינה - כבר בשנה הבאה. שר התקשורת, יועז הנדל, הודיע היום (ב') כי החליט לקבל את המלצות הצוות הבין משרדי שהוקם על מנת לקבוע את מתווה פריסת הסיבים, אולם הכניס בו כמה שינויים, על מנת להקדים את הפריסה ביישובים "לא כדאיים", כלשון המשרד, עבור חברות התקשורת.
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, תפעל להתחלת יישום המתווה של הצוות, בכפוף לשינויים שהכניס השר הנדל. במשרד התקשורת אומרים כי מטרת הקדמת הפריסה ביישובי הפריפריה היא "לגשר על מרחקים גיאוגרפיים ופערים חברתיים מהיום הראשון לפעילות הקרן" שתוקם לצורך העניין.
שינוי נוסף שהשר הנדל הכניס במתווה הוא חיוב של הוט לפריסת סיבים אופטיים ברשת אולטרא רחבת פס, שלא בהתבסס על התשתיות הקיימות שלה, בשיעור של לפחות 30%, בדומה למה שמוטל על IBC, וביחס של 1 ל-1 בין פרישה בפריפריה לפריסה במרכז הארץ. בכך הוא דחה את המלצת הצוות, שהציע לפטור את הוט מהחובה הזאת. שר התקשורת אמר כי "בכוונתי לפעול להקדמת הפריסה מעבר למתואר בדו"ח, על מנת לקצר את התהליך ככל הניתן".
בראש הצוות הבין משרדי שגיבש את המתווה עמד סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, ד"ר עופר רז-דרור, והוא כלל נציגים ממשרד זה, כמו גם ממשרד האוצר ומרשות התחרות. במסגרת המתווה, בזק תפרוס את הסיבים האופטיים ברוב חלקי המדינה בתוך חמש שנים, ותקבל תמריצים לצורך כך. כמו כן, תוקם קרן במימון שוק התקשורת, שתפעל עד לסיון פריסת הסיבים האופטיים. בכל שנה יפרישו חברות התקשורת לקרן 0.5% מההכנסות שלהן, בעלות הכנסות של יותר מ-10 מיליון שקלים.
במשרד התקשורת אומרים ש-"יישום התוכנית צפוי להביא בטווח הקצר לפריסה נרחבת של רשת סיבים, ובפרק זמן סביר לפרישה כלל-ארצית של רשת סיבים. אלו יציבו את מדינת ישראל בחזית העולמית של רשתות תקשורת נייחות, בד בבד עם עידוד והמשך פיתוח התחרות בשוק, אשר תשפיע הן על איכות הרשתות, הן על איכות המוצרים והשירותים והן על המחיר לצרכן".
20/07/20 16:32
10.23% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"יש כיום פגיעה בכוח אדם. שיעור הפיטורים הגיע ל-7%, וניכרת פגיעה במכירות ופגיעה בהשקעות. אנחנו נמצאים כרגע בנפילה חופשית", כך אמר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חה"כ עפר שלח. אפלבוים הציג נתונים מדאיגים נוספים על ענף היי-טק בעידן הקורונה, וציין את הסיוע שקיבלו חלק מהחברות: "כשפרץ משבר הקורונה יצאנו ב'קול קורא' לחברות. קיבלנו קרוב ל-800 בקשות לסיוע תוך שבועיים בלבד. חודש אחרי כבר נתנו ל-78 חברות 52 מיליון שקלים כדי להתמודד עם בעיות הקורונה. האוצר נתנו 600 מיליון שקלים כדי לסייע להתמודדות עם הקורונה ולאחר מכן נקבע כי יינתנו עוד 500 מיליון שקלים. חברה יכולה לקבל תוך ארבעה שבועות סיוע אם היא מראה שאין לה יכולת לשרוד עד סוף הקורונה. מתוך ה-500 מיליון יצאו כבר קרוב ל-200 מיליון שקלים, ועוד 300 ייצאו עד סוף אוגוסט. יש הסכמה עם האוצר, שאם נסיים את ה-500 עד סוף אוגוסט, ישקלו להוסיף עוד 250 מיליון שקלים".
הוועדה דנה בהתמודדות ענף ההיי-טק נוכח מגיפת הקורונה והשלכותיה הרבות על התחום, על רקע הנתונים שפורסמנו על ידי מבקר המדינה בדו"ח האחרון שפורסם במרס בשנה זו, המצביעים על כך, שהיקף ההשקעות הזרות בחברות ההיי-טק בישראל ותלותן בהשקעות אלה מחייבים את הגופים הרלוונטיים לבחינה מעמיקה של נושא זה, ובכלל זה לבחינת כלים שייתנו מענה אסדרתי אם יצומצמו ההשקעות הזרות בתעשיית ההיי-טק הישראלית – המצב שבו ישראל כעת עומדת.
ד"ר צבי מרום, יו"ר הנשיאות של איגוד ההיי-טק הישראלי, התריע אף הוא על המצב המדאיג בעקבות הקורונה: "מרבית הכנסות ההיי-טק הישראלי הם מבעלות אמריקאית, וזה מאפשר להעביר את התעשייה מכאן. הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא שהיא אי - והוא לאט נסחף מיבשת הכלכלה העולמית. יש בעיה רצינית עכשיו בעולם של ביקושים, ומדינות רוצות להיות יותר עצמאיות ולכן הן מקצצות בייבוא. מהר מאוד אנחנו מרגישים זאת בירידות בביקוש של לקוחות לעבודות. וכשאין עבודות, יותר ויותר אנשים יוצאים לחל"ת ומפטרים אותם".
אייל ולדמן, מנכ"ל חברת מלאנוקס, אמר, כי "המדינה צריכה להמשיך לדאוג לתשתית גבוהה של חינוך טכנולוגי. שר ההשכלה מעוניין להסיט כסף מהאוניברסיטאות למכללות, ולדעתי זו טעות. אנחנו מגייסים מכל המגזרים, אבל אלו שייתנו את היתרון הטכנולוגי ואלו שינהיגו ויובילו בהיי-טק אלו בוגרי המוסדות הגבוהים באוניברסיטאות. אנחנו מגייסים גם מהמכללות השונות, ולהם אנו עושים אימון תוך כדי התעסוקה על מנת שיגיעו לרמות שאנחנו רוצים. אם נלך לבינוניות ונשקיע ברובד הנמוך - זה יהיה בכי לדורות. חייבים בתחום הטכנולוגי לדאוג למצוינות כלפי מעלה. בנוסף להשקעה במצוינות, המדינה צריכה להביא גם גברים חרדים ולא להשאיר את פערי ההכשרה רק עלינו. בכלל, על המדינה להרחיב מאוד את ההשקעות בתחום החינוך במגזר הערבי והדרוזי".
יזם ההיי-טק, דב מורן, אמר: "בעיה מרכזית נמצאת בקרנות הון סיכון, שזה הדלק המניע את גלגלי התעשייה של ההיי-טק. יש מעט מעוד כסף ישראלי שם. המוסדיים בישראל אינם משקיעים. יצרנו סיטואציה מטורפת, שלגופים שמנהלים את כספנו אין תמריץ לעשות עבודה טובה לבעלי הכסף, ולכן הם לא משקיעם בהיי-טק, כי השקעה כזו דורשת מחקר ומעקב. בנוסף, גם המדינה מעמיסה קשיים דוגמת תשלום מע"מ - כך שכסף ישראלי יותר יקר, ורוב ההנאה מההצלחות היא של המשקיעים, והם בעיקר ממדינות זרות. המדינה צריכה לחשוב איך לעודד קרנות שמשקיעות בתחום ההיי-טק".
פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון, קרא לתמיכה בהענקת תשתיות מחקר. תמיכה כזו, לדבריו, "יכולה לסייע להגדיל את הסגל ובעקבות כך את מספרי הסטודנטים למקצועות ההיי-טק. הקשיים הם בחלקם רגולטוריים בין האוניברסיטאות לות"ת, אבל חסרים חברי סגל בתחומים של ההיי-טק במתמטיקה ובפיזיקה. רוב הכסף שמושקע בתעשיית ההיי-טק מושקע בפיתוח ופחות במחקר, וכך מתקיימים קשיים בהעברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה".
נועה שוקרון, רפרנטית תעשייה והשכלה באגף התקציבים של משרד האוצר, ציינה, כי "בכל מדד שיש לנו בהשוואה לענפים אחרים, ענף ההיי-טק הוא שנפגע הכי פחות בקורונה. עם זאת, משרד האוצר רואה את החשיבות של הענף כקטר צמיחה והוקצו 1.2 מיליארד שקלים. ניצלנו את משבר הקורונה כדי לפתור משהו שהוא הרבה יותר עמוק בכל נושא כוח האדם - יש תוכניות שאנחנו נקדם עכשיו בנושא במסגרת התוכנית הכלכלית".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, סיכם באומרו, כי "נאמרו בוועדה דברים מדאיגים מנציגי התעשייה ורשות החדשנות. דובר פה על ענף שהוא בנפילה חופשית. לזה צריך להוסיף סכנות נוספות שהוזכרו כאן. לדוגמה: תחום הייצוא בהיי-טק. בעולם שעומד להתכנס בתוך עצמו בגלל המשבר הכלכלי ומלחמות הסחר, זה נמצא בסכנה. ההסתכלות צריכה להיות בשלב הבלימה שבו אנחנו נמצאים, ולנצל את ההזדמנות כדי להכשיר אנשים מהאוכלוסייה החרדית והערבית. יש לנצל את הקושי בקורונה לתוכנית הכשרות עשירה, שתגדיל את כמות האנשים שמסוגלים לעבוד בתחום החדשנות וההיי-טק, והם כבר ימצאו את הדרך לענפים שיצמחו עם סיום המשבר. בנוסף, צריך לבדוק טוב את נושא הרגולציה וההשקעות המקומיות. אנחנו חייבים לצאת מהמשבר הזה כשהיי-טק הישראלי יכול למשוך את הכלכלה מהבוץ, כי בצד השני של המשבר, ההיי-טק יהיה הענף שיכול לקדם אותנו"
20/07/20 10:40
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גם אם חלפו כבר חודשים רבים מאז שהחל להימכר באוקטובר 2019, מכשיר ה-PIXEL 4 XL של גוגל (Google) מציג תקלות חדשות. האחרונה בשרשרת היא, שגב המכשיר הזכוכיתי מתקלף – כך לפי דיווח באתר Android Police, שמצא כי משתמשים רבים של מכשיר Pixel 4 XL מתלוננים על כך בפורומים של גוגל וב-Reddit.
נראה כי התופעה קשורה להתנפחות הסוללה – תופעה מוכרת, אבל עד כה דווחה לעתים רחוקות. עוד השערה היא, שהבעיה נובעת מן העיצוב.
אחד מן הדיווחים ב-Reddit היא של משתמש, שמנהל חנות תיקונים ברשת uBreakiFix, שעובדת מול גוגל. לדבריו, "הדבר נגרם מכשל בסוללה בשל חיבורים פגומים, וזה מוביל להתנפחות הסללה. זוהי בעיה רצינית בדגמי 4XL, ואני לא מבין מדוע גוגל לא תומכת בכך כראוי".
עוד הוא כתב: "החיבורים של הסוללה ברבים ממכשירי4XL הם חלשים ונשברים גם כתוצאה משימוש רגיל. קיבלתי הדרכות רבות בנושא, וגם נאמר לי שאסור לי לעולם לומר ללקוחות שזוהי 'בעיה ידועה'!"
כרגע גוגל לא דיווחה על הבעיה, וגם לא ידוע עד כמה היא נפוצה.
20/07/20 12:14
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דומה כי אין גורם מתחום ה-IT בישראל שלא ישמח להיעזר בידע העצום שצברה הילה מלר, סמנכ"לית לענייני אבטחת מידע בקונצרן התקשורת הבריטי בריטיש טלקום (BT), במסגרת עבודתה בקצה הפירמידה של BT Security, קבוצת האבטחה של התאגיד.
"BT היא תאגיד ענק, שמעסיק 100 אלף עובדים ב-180 מדינות, כאשר בחלק מאותן המדינות היא הרשת, התשתית הקריטית עצמה", אמרה מלר. "בישראל, בזק בינלאומי הינה השותפה האסטרטגית שלנו".
לדבריה, BT ובזק בינלאומי מציעות "פתרונות משותפים ללקוחות גלובליים בפריסה עולמית, בהם מרכזי שליטה (SOC - Security Operation Centres) הפרושים ב-16 אתרים ברחבי העולם. כל ה-SOCים עצמאיים במובן שהם מספקים שירותים 24/7. אנחנו נמנעים ממודל עבודה Follow the sun, שבו לקוח מנויד ממרכז למרכז בהתאם לשעות העבודה. אצלנו, טיפול בלקוח מתחיל ונגמר באותו האתר, וזה עומד במרכז שיתוך הפעולה שאנחנו מביאים לישראל עם בזק בינלאומי".
הסיכונים עימם מתמודדים ארגונים ברחבי העולם ובאירופה בפרט
"האספקט הראשון בהתמודדות עם סיכוני האבטחה הוא 'סיכונים מבפנים': איום בשוגג, או בכוונה תחילה, שמגיע מהארגון. אנחנו מהחברות הבודדות שבהן הסקיוריטי הפנימי - שאנחנו מספקים ל-BT, והסקיוריטי החיצוני - שאנחנו מספקים ללקוחות, מנוהלים מאותה יחידה. זה מייצר סינרגיה נכונה", אמרה מלר.
האיום המרכזי שעמו מתמודדת מלר הוא ארגוני פשיעת סייבר, שנהנים ממימון גבוה ויכולים להרשות לעצמם לשכור את שירותיהם של אנשי המחשבים המבריקים ביותר בשוק. "יש, לצערי, טופ טאלנטס שבחרו בצד הלא נכון של המשוואה", היא ציינה. "פושעי סייבר מתוחכמים מבצעים לא פעם ניסיונות לתקוף ארגונים וחברות ענק - נושא שאנחנו מתמודדים אתו באופן קבוע".
התמודדות עם סיכונים למערכות SD-WAN
BT Security מתמקדת בניהול אבטחה (Manage Security Services) - מתן שירותים אופרטיביים ותפעול ציוד אבטחת המידע של הלקוחות, ובניהול איומים (Threat management) ומוניטורוניג ברמות שונות של שירותים - החל משירותי בסיס כמו SIM המצוי בענן וכלה במערכות בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים ופרויקטים מיוחדים, בעלי רמת סיווג וסיכון מקסימליים.
תחום שזוכה למענה נרחב בימים אלה הוא SD-WAN Security: "זה נושא שהופך להיות חם גם בישראל", אמרה מלר. "צברנו הרבה מאוד ניסיון ולמדנו לתת מענה לסיכונים הייחודיים למערכות אלה, לעומת מערכות MPLS סטנדרטיות".
הפער המרכזי בין המערכות נובע מהחיבור לאינטרנט, "מה שחושף את מערכת ה-SD-WAN למגוון יותר רחב של תקיפות ומעלה את רמת הסיכון. מי שעושה שימוש בה צריך לקחת בחשבון שברגע שהמידע שהוא מזרים עולה לרשת, הוא מאבד עליו שליטה. האופי של המערכת הוא כזה שבוחר את המסלול הכי יעיל שבו המידע עובר, וזה לא בהכרח המסלול הכי מאובטח. המשמעות היא שהמקום שאליו המידע זורם לא יהיה בהכרח המקום שבו הוא יישמר בצורה אופטימלית. כמובן שמומלץ למי שמשתמש בזה להוסיף הצפנה למידע - אבל זה לא תמיד מספיק", ציינה.
היערכות ארגונית בעידן הקורונה
השינוי הדרסטי שעובר העולם, במה שייזכר כאחד מאירועי המפנה הגדולים של דורנו, הוא משבר הקורונה, או ה-Covid-19, כפי שהוא ידוע יותר בעולם, לרבות בבריטניה. ב-BT ביצעו עם פרוץ המשבר שינוי היערכות דרמטי, מאחר כשכמו גופים רבים בעולם, היא נדרשה להתמודד עם העברת העובדים לעבודה מרחוק. "אם לפני הקורונה כ-10,000 עובדים התחברו מרחוק לרשת שלנו, בגללה שינינו מדיניות וחיברנו 90 אלף עובדים לעבודה קבועה מרחוק", ציינה מלר.
לדבריה, "הדבר דרש הרחבת תשתיות ורכישת ציוד באופן מיידי ותחת איום הקורונה. לדוגמה, בהודו, שבה יש לנו דטה סנטר משמעותי ו-SOC גדול, רכשנו מיידית 2,000 לפטופים, כדי לאפשר מעבר עובדים לעבודה מהבית. במקביל, החברה שדרגה את טכנולוגיית ה-EDR (ר"ת Endpoint Detection and Response) להגנת תחנות הקצה. גם הווידיאו קונפרנסינג הוא תחום שהיה אצלנו בשימוש לפני הקורונה ובעקבות המשבר, ראינו גידול של 562% בשימוש בו".
זמן לחשיבה מחודשת
"מה שקורה בעולם מבהיר שנדרש שינוי אסטרטגי. ארגונים מבינים שאפשר לפעול אחרת. לכולם ברור שהשינוי אינו זמני ושאי אפשר לחזור למציאות המוכרת", אמרה.
לסיכום, מפשטת מלר את התהליך לשלושה: תגובה מהירה ונכונה, שלא מגבירה את רמת החשיפה ומאפשרת להמשיך לעבוד; הערכת סיכונים - להבין איך השינויים שנעשו בזמן אמת משפיעים על מכלול הגורמים הרלוונטיים; ובחזרה לשגרה - היערכות מחדש לאסטרטגיית האבטחה קדימה.
רון גלב, סמנכ"ל חטיבת פתרונות לעסקים ועסקים גלובליים בבזק בינלאומי, ציין כי "כשותפים של BT, ראינו באחרונה עלייה באיומי הסייבר על ארגונים ישראלים גלובליים. הרחבנו את היכולות ה-SOC שלנו באמצעות הזרוע הגלובלית של BT ומעתה נספק שירותי ייעוץ והגנה ללקוחות הפועלים ברחבי העולם, בשיתוף BT".
המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת וה-IT הגדולה בישראל, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה ומתמחה בלוחמת סייבר ובפתרונות פס רחב לכל טכנולוגיה.
20/07/20 12:50
4.55% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אזרחים ותיקים בישראל מוזמנים ליום למידה חינם באמצעות זום שמארגן בנק הפועלים בשיתוף עמותת מחשבה טובה, שבמסגרתו יוצעו מגוון סדנאות לרכישת כישורי חיים דיגיטליים.
יום הלמידה הינו חלק ממהלך אסטרטגי שמוביל בנק הפועלים בשנים האחרונות להעצמה דיגיטלית של האזרחים הוותיקים, הכולל: קורסים מקצועיים המוצעים בחינם ומעטפת רחבה של כלים דיגיטליים ללמידה והתנסות מהבית במגוון שפות.
יום הלמידה המיוחד יתקיים ביום א', ה-3/8/20, החל מהשעה 9:00, ובמסגרתו יוצעו לאזרחים ותיקים שש סדנאות להקניית כישורי חיים דיגיטליים, גלישה בטוחה ובנקאות מקוונת.
בין הסדנאות שיוצעו: בטיחות ברשת – כיצד לגלוש באינטרנט בצורה מהנה ובטוחה; צעדים ראשונים בבנקאות מקוונות – כיצד לחסוך זמן וכסף; הורדת אפליקציות – עולם שלם של אפשרויות; אפליקציית Zoom – במיוחד לימים אלו; ווטסאפ – הרבה מעבר להתכתבות; ויו-טיוב – אתר תוכן גדול ומעשיר.
בנוסף, תתאפשר תמיכה טלפונית אישית להתחברות לזום החל מהשעה 08:30 ובמהלך כל היום.
לפרטים נוספים והרשמה היכנסו לאתר פועלים לעצמאות דיגיטלית.