נמשכת החקירה של ה-FBI ומיקרוסופט את הפריצה לפייראיי. בפריצה, שהייתה באחרונה לרשת התקשורת הארגונית של ענקית הסייבר, ואשר פורסמה שלשום (ג'), נגנבו כלי פריצה המדמים תקיפות של הצוות האדום. אף שהבולשת, כמו גם החברה שנפרצה, הסתפקו בלומר כי מדובר ב-"שחקן איום מדינתי", משמע – האקרים שלוחי מדינת לאום, הרי שהוושינגטון פוסט ואחרים דיווחו שמדובר ברוסיה. על פי כמה דיווחים, מדובר בקבוצת ההאקרים APT29, שמכונה גם Cozy Bear. הקבוצה הזו מקורבת מאוד לקרמלין ולשירותי הביון הרוסיים. ב-"רזומה" שלה יש פריצות למשרד החוץ האמריקני ולבית הלבן בתקופת כהונתו של ברק אובמה, כמו גם לשרתי הוועדה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית במהלך הקמפיין לנשיאות ארצות הברית ב-2016. מומחי אבטחה ציינו בחיוך כי לאחר הפריצות, מומחי פייראיי הם שגויסו להעריך את הנזקים ולהעלות את רמת האבטחה ברשתות שהותקפו. החברה מסרה שההאקרים התמקדו בעיקר במידע של לקוחותיה הממשלתיים. מנגד, היו מומחי אבטחה שאמרו כי בהחלט ייתכן שגניבת כלי התקיפה הייתה מסך עשן, וכי ההאקרים לא התעניינו בכלי התקיפה של פייראיי או בלקוחותיה, אלא רצו לדעת מה מאוחסן בכספות הדיגיטליות של החברה ומה היקף המידע שלה על קבוצות הרעים השונות בעולם, דוגמת Cozy Bear. "ייתכן שהגניבה תשפר את יכולות הפריצה של ההאקרים – וייתכן שלא" על פי פייראיי, גניבת כלי התקיפה לא תביא לשיפור משמעותי ביכולות הפריצה של ההאקרים. על כך הגיבו מומחי אבטחה בכותבם כי "ייתכן, וייתכן שלא. לא נוכל לדעת זאת עד שייעשה בכלים הגנובים שימוש". CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, אמרה כי "ההאקרים עלולים להשתמש בכלי התקיפה של פייראיי להשתלט על מערכות ממוקדות". זאת, אולי, בדומה ל-EternalBlue, כלי פריצה שה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי האמריקנית, פיתחה כדי לנצל נקודות תורפה במערכת ההפעלה Windows, שנחשף לאחר שנגנב מהסוכנות ב-2017 ושההאקרים השתמשו בו בהצלחה כדי לתקוף רשתות במשך שנה לפחות. מאמץ יוצא דופן להסתתר על פי הניו-יורק טיימס, ההאקרים שעומדים מאחורי המתקפה התאמצו בצורה יוצאת דופן שלא להיחשף. לכן, הם יצרו כמה אלפי כתובות IP, רבות מהן בתוך ארצות הברית – שמעולם לא שימשו בעבר במתקפות. הם השתמשו בכתובות אלה כדי לתזמר את המתקפה שלהם, מה שאפשר להם להסתיר טוב יותר את מקום הימצאם. הוול-סטריט ז'ורנל דיווח כי ההאקרים השתמשו בשילוב נדיר של כלי תקיפה, שבחלקם לא נעשה שימוש בעבר בתקיפות ידועות – מה שמעיד עד כמה הם היו מסורים לפגיעה ספציפית בפייראיי. העיתון כינה את פעולתם "כמו צלף בודד המסתתר במחשכים". לדברי מאט גורהם, עוזר מנהל אגף הסייבר של ה-FBI, "מחקירה ראשונה, הממצאים מעלים ששחקן איום ברמת תחכום גבוהה, כזה העולה בקנה אחד עם מדינת לאום, הוא האחראי לפריצה". לדברי גורהם, "חשוב לציין שהיריבים שלנו מחפשים בלא הרף לפרוץ לרשתות אמריקניות. זו הסיבה שאנחנו מתמקדים בהטלת סיכון והשלכות על שחקני סייבר זדוניים, ולכן הם חושבים פעמיים לפני שהם מנסים מלכתחילה לחדור. אנחנו מתמקדים בתגובה מהירה לקורבנות ומספקים לארגונים את המידע הדרוש להם כדי להגן על הרשתות שלהם. אנחנו מעודדים כל מי שמבחין בפעילות חשודה להודיע ל-FBI או לשירות החשאי".

"מרחב הלחימה המשמעותי ביותר שהשתנה השנה הוא ממד הסייבר, שביצענו בו השנה מבצעים התקפיים רבים", כך אמר היום (ה') הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. הרמטכ"ל ציין עוד את תחילת מימוש "גבול חכם וקטלני", שמבוסס על כלים אוטונומיים. רא"ל כוכבי אמר את הדברים בשיחה שערך עם כתבים צבאיים לסיכום 2020. זו הפעם הראשונה שבה הוא התייחס לנושא הסייבר ההתקפי – אם כי מטבע הדברים, הוא לא אמר באילו מבצעים מדובר. השנה יוחסו לישראל על ידי גורמים זרים כמה מתקפות סייבר, בהן נגד איראן. לפי גורמים אמריקניים שצוטטו בוושינגטון פוסט, ישראל היא זו שעמדה מאחורי התקיפה רחבת ההיקף על נמל שהיד ראג'עי שברפובליקה האסלאמית, שגרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים ארוכים בנמל ובסביבתו. הרמטכ"ל ציין שהשנה התאפיינה בפעולות רבות שביצע צה"ל בזירות רבות במזרח התיכון ומחוצה לו, בהן פעולות סייבר. "אנחנו מסכמים שנה שבה עמדנו בהצלחה במשימה הראשונה של צה"ל – לספק הגנה וביטחון", אמר כוכבי. "מנענו את כל ניסיונות החדירה למדינת ישראל, וראינו ירידה בהיקף הנפגעים ובירי תלול מסלול לעברנו. תקפנו השנה כ-500 מטרות בכל הזירות ובנוסף, ביצענו מבצעים רבים בממד החשאי. אנחנו פועלים בשש זירות באופן אינטנסיבי".

מאז חתימת ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות בוצעה סידרת תקיפות סייבר נגד גורמים בכירים ברשות הפלסטינית, באיחוד האמירויות, במצרים ובסעודיה, כך על פי סייבריזן. על פי חברת הסייבר ההגנתי, מדובר בקבוצת האקרים התוקפת בעיקר ממניעים פוליטיים, כדי לדלות מידע על היחסים עם ישראל. נוקטורנוס, קבוצת המחקר של סייבריזן, מצאה כי תקיפות אלו בוצעו על ידי קבוצת התוקפים המכונה MoleRATs, או Gaza Cybergang. מדובר בקבוצה דוברת ערבית, התוקפת בעיקר ממניעים פוליטיים ופועלת כנגד יעדים שונים במזרח התיכון למטרות ריגול. בשבועות האחרונים, מאז הסדרת היחסים עם איחוד האמירויות ועם סעודיה, הבחינו חוקרי סייבריזן בפעילות מוגברת בתשתיות התקיפה של הקבוצה. הם גילו כי התוקפים הפיצו נוזקות והשתמשו בתכנים אקטואליים גיאו-פוליטיים כדי להפיצם באמצעות פישינג – דוגמת הפגישה המסוקרת בין מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, מייק פומפאו, שר החוץ האמריקני, וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. הקבוצה הצליחה לפתות גורמים בכירים ואנשי ממשל להוריד קבצים שנשלחו אליהם. בעת פתיחתם הותקנו נוזקות מאחורי הקלעים, שגונבות מידע ממחשבי הקורבנות. הנוזקות הן SharpStage, DropBook ו-MoleNet. פעילות התקיפה נעשתה בדרך מתוחכמת ויצירתית: התוקפים פתחו פרופילים פיקטיביים בפייסבוק, שדרכם העלו פוסטים שנראים לגיטימיים, אך בפועל היו פקודת תקיפה לגניבת מידע. את המידע שנגנב העלו התוקפים ל-Google Drive ול-Dropbox. כך הם שמרו על המידע בצורה קלה ומאובטחת. בשל השימוש המתוחכם בנוזקות, ההאקרים הצליחו להשאיר מתחת לרדאר את פעולותיהם למשך זמן. תרשים: סייבריזן "שימוש באירועים אקטואליים לטובת ביצוע מתקפות פישינג ברשת אינו שיטה חדשה, אך השימוש המוגבר בפלטפורמות לגיטימיות וברשתות חברתיות על מנת להוציא לפועל פקודות תקיפה מצביע על דרך פעולה מתקדמת", אמר ליאור דיב, מייסד ומנכ"ל סייבריזן. "התוקפים לוקחים בחשבון, כי מערכות ההגנה המסורתיות אינן מסוגלות לאתר שיטות אלו, דבר הנותן להם כמעט חופשיות מוחלטת ברשת הארגון. ארגונים נדרשים להחליף את המערכות המסורתיות בפלטפורמת הגנה מתקדמת על מנת לאבטח את העבודה מרחוק, לעצור תקיפות מתוחכמות ולעמוד בקצב של העולם החדש". מוקדם יותר השנה חשפה סייבריזן שתי נוזקות של אותה קבוצת תקיפה, Spark ו-Pierogi, אשר שימשו לתקיפות ממוקדות כנגד בכירים פלסטינים. אופן הפעולה של התקיפות היה פיתוי באמצעות מידע אקטואלי, על מנת להשתלט על המחשבים ולדלות מידע מודיעיני רגיש. פעילות זו הביאה לכך, שצוות המחקר של סייבריזן המשיך ועקב אחרי קבוצת התקיפה.

עוד הצלחה לאסף רפפורט: תשעה חודשים בלבד לאחר שהוקם, ובתקופה של קורונה, Wiz, סטארט-אפ אבטחת הענן החדש של המנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, גייס 100 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן אינדקס ונצ'רס ולקחו בו חלק גם הקרנות סקויה סייברסטארטס ואינסייט פרטנרס, והמשקיעים הפרטיים יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל. דאג ליאונה מסקויה, שארדול שאה מאינדקס, ג'ף הורינג מאינסייט וגילי רענן מסייברסטארטס יצטרפו לדירקטוריון Wiz. רפפורט עזב את מיקרוסופט לפני כשנה. הוא הצטרף לענקית מרדמונד לאחר שזו קנתה ב-2015 את הסטארט-אפ שהוא וחבריו הקימו, אדאלום, תמורת 350 מיליון דולר. רפפורט הקים את Wiz במרץ האחרון יחד עם שלושת שותפיו לייסוד אדאלום, שאיתם הוא עובד מזה כ-15 שנים, מאז שירותם המשותף בצה"ל: עמי לוטבאק, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ינון קוסטיקה, סמנכ"ל המוצרים, ורועי רזניק, סמנכ"ל המחקר והפיתוח. "מוצרי האבטחה לענן מורכבים ומייצרים יותר מדי התראות לצוותי האבטחה", אמר רפפורט. הוא הסביר על המוצר של החברה: "Wiz פיתחה פתרון שמנתח את כלל ההיבטים של סביבת הענן באופן מידי ומייצר מיפוי מדויק של הסיכונים בסביבה. בכך הפתרון מאפשר למומחי אבטחה להתמקד בסיכונים המהותיים ביותר בסביבת הענן. הפלטפורמה של Wiz סורקת באופן רציף את כלל סביבת הענן, כולל כל סוגי המחשוב, מנתחת לעומק את מבנה הרשת וכן את הרשאות הגישה בסביבה, ובונה באופן אוטומטי תמונת סיכונים כוללת לצוות האבטחה – כל זאת ללא צורך בשינוי כלשהו של הסביבה עצמה. המערכת ניתנת לפריסה בכל ענן תוך דקות ומשפרת באופן מהותי את אופן העבודה והיעילות של צוותי אבטחת המידע בענן". Wiz מעסיקה כ-30 עובדים והמוצר שלה נמצא בשימוש על ידי עשרות לקוחות, ביניהם כמה חברות פורצ'ן 100.

"הלחץ והאחריות שמוטלים על כתפי מנהלי אבטחת המידע בארגונים הוא מתמשך וגם גדל. למרות היוקרה שבתפקיד, מנהל האבטחה ניצב בחזית האיומים, עליו להתעדכן כל הזמן בטכנולוגיות הגנה חדשות, בסוגי ודרכי מתקפה חדשות, ולטפל בריבוי מוצרים. החיים המקצועיים שלו עושים לו קמטים, כאבי ראש ושערות לבנות, ותפקיד ספקיות האבטחה הוא להפחית את נדודי השינה שלו", כך אמרה כוכבית אלמגור, מנהלת מק'אפי (McAfee) ישראל. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה אלמגור, המשמשת גם ראשת מרכז המו"פ של ענקית האבטחה בארץ, כי "לצד כלל האתגרים הטכנולוגיים והעסקיים, מנהל האבטחה בארגון מצוי לעיתים במצב של פערי כוח אדם ופערי כישורים". לדבריה, "על איום המתקפות מבחוץ והעובדה שרעים יש בכל מקום, באה מגיפת הקורונה השנה והוסיפה עוד קושי: אנשים עובדים מהבית עם רכיבים שאינם בהכרח מנוהלים. המעבר המואץ לענן גרם לעובדים, לא במזיד, להזליג מידע רגיש. כך, לצד סכנת החיים, הקורונה הביאה לגידול באיומים הפנימיים. לדעתי, כשהעובדים עובדים מהבית הם מתחילים לאבד את תחושת השייכות שלהם לחברה. זה עלול להפוך לעוד איום מבפנים, כי בחיפושי העבודה שלהם הם יסתייעו במידע ארגוני מהעבודה הנוכחית". אתגר נוסף, ציינה, "הוא הצורך לברור בין עיקר וטפל. ריבוי התראות שווא על מתקפות עלול להביא למצב שבו מנהל האבטחה יחמיץ את ההתרעה על המתקפה האמיתית". "חברות רבות עשו 'ריצת מרתון' לענן השנה", אמרה אלמגור, "וזה לא דבר של מה בכך. המעבר חייב להיות מדורג ולא ב'בום'. אבל לא תהיה ברירה: בסופו של דבר העולם משתנה, ויפה להיערך לקראת השינוי שעה אחת קודם. בטרם ותוך כדי המעבר מומלץ לעשות הדמיות של מודלים היברידיים, ובתחילה להעביר רק סוג מסוים של אפליקציות ונתונים. הענן דורש מימד נוסף של אבטחת מידע, ועל מנהלי האבטחה להיערך לכך, כי זה יקרה, בין אם הם ירצו בכך ובין אם לא. המעבר לענן טומן בחובו המון פגיעויות חדשות, שייתכן שה-CISO לא מכיר ולא נתקל בהן. הוא נדרש למערך כלים אחוד, לניהול אחוד, לניהול אירועים אחוד, לטובת שליטה על כל היבטי ורכיבי האבטחה ממקום אחד". אלמגור מונתה לתפקידה לפני כשנה, אחרי יותר מחמש שנים בפאלו אלטו, שם שימשה כדירקטורית איכות ולאחר מכן כמנהלת פיתוח בכירה. לפני כן עבדה עשר שנים בקומברס בתפקידי ניהול של צוותי פיתוח, וקודם לכן באוויה ובסטארט-אפ פלאש-נטוורקס כמהנדסת תוכנה. היא בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ותואר שני במינהל עסקים. "הגעתי למק'אפי בנקודת זמן משמעותית מאוד", אמרה, "שבה החברה העולמית מבצעת שינוי אסטרטגי ונכנסת חזק לשוק האבטחה בענן, שבו היא מתחרה בכל החזיתות עם חברות הגנת הסייבר הענקיות". הסניף הישראלי של מק'אפי נמצא ברמת החייל ומונה כ-60 עובדים, מהם כ-50 אנשי מחקר ופיתוח והשאר מכירות. את הפעילות המסחרית בישראל מנהל יניב נזרי. מק'אפי רכשה בישראל עד היום שלושה סטארט-אפים: אוניגמה ב-2006, סנטריגו ב-2011 ואינסייטיקס ב-2012. "סניף המו"פ הישראלי מקבל הרבה קרדיט מההנהלה העולמית וגם מידה רבה של חופש פעולה", ציינה, "יש לנו חלק חשוב במעבר של מק'אפי מחברה שנתפסה כ'חברה של אנטי-וירוס' לחברה חדשנית, שמאבטחת את המעבר לענן. האתר המקומי מתמקד בפיתוח הגנת נתונים עם מיקוד בקצה. זה אתגר טכנולוגי לא פשוט כלל". "בחרתי לפני כחמש שנים להיכנס לענף הסייבר", אמרה, "אחרי 13 שנים בחברות טלקום והיי-טק, כי זה תחום שניתן לעשות בו אימפקט ולהשאיר חותם. עשיתי זאת בלא שהיה לי כל רקע בתחום הסייבר או עבר ביחידה הצבאית ה'נכונה'". לגבי המתחרים, אמרה, "הם באים מכל כיוון, מחברות ענק ועד חברות הזנק, הצצות כפטריות אחר הגשם. החוזקות שלנו טמונות בעובדה כי היינו בשדה האבטחה מאז ומעולם, יש לנו ניסיון רב שנים, עם לקוחות נאמנים העושים איתנו את המסע יחד. בהיבט הטכנולוגי, אנו מביאים לפישוט של ניהול כלל רכיבי האבטחה. אנו מונעים מצב של שעטנז של כל מיני מוצרים, עד שמנהל האבטחה כבר לא מבין מה הוא מנהל". אלמגור סיימה באומרה, כי "נושאים של גיוון מגדרי בפרט וגיוון תעסוקתי בכלל קרובים לליבי. האג'נדה שלי היא לקדם נשים בעולם ה-IT הגברי. אני מרצה רבות בנושא. עוד אני עושה מנטורינג לנשים בתחילת הקריירה שלהן. אם מישהי רואה מישהי אחרת ש'עשתה את זה', זה מדבק, ואז היא תאמר לעצמה שגם היא יכולה. אני לא סופר-וומן, חכמה יפה ומושלמת – אבל המוטו שלי הוא שאין דבר העומד בפני הרצון".

מזרים המדיה Mi Box של שיאומי (Xiaomi) מוכר היטב, ולא רק במקומותינו. עבור רבים זה החיבור היחיד ביניהם ובין עולם הטלוויזיה המעודכן, שמבוסס רבות על שירותי הזרמה באמצעות האינטרנט, כדוגמת נטפליקס, איך לא, תמורת תשלום חודשי כזה או אחר כדמי מנוי. התחרות בתחום הולכת ומתחזקת, וגם בהיבט המקומי אפשר יותר ויותר למצוא שירותים תחליפיים, כשהשמות הגדולים שהולכים להיאבק על השקלים שמועברים כעת לכיסה של נטפליקס הם אפל ודיסני. זו הסיבה להצלחה הגדולה של התקנים כמו Mi Box, בייחוד עבור אלו שלא ממש רוצים להתחבר לספקיות הטלוויזיה באינטרנט המקומיות, שמספקות מזרימי מדיה משל עצמן. בשיאומי נבנים על ההצלחה הזאת כדי להציע דגם חדש של המזרים, שעונה לשם המלא Mi Box 4S Pro – הראשון של החברה שמציע כבר את האפשרות להזרים תכנים ברזולוציה של 8K – רזולוציה שיצרניות טלוויזיה כבר התחילו להציע לשוק לאחרונה. אם תרצו, זה המבט שלה אל עתיד הטלוויזיה, שלא ברור עד כמה הוא קרוב – לפחות באופן המוני. כמו קודמיו במשפחה, ה-Mi Box 4S Pro מבוסס על Android TV. למעשה, אם בוחנים אותו מסביב, הוא דומה לחלוטין לקודמו, פרט לעובדה שהפעם, אולי כדי להבדיל אותו מקודמיו שתמכו "רק" ב-4K, הוא מוצע בצבע לבן (כולל השלט) לעומת הצבע השחור אפור שכה מאפיין את קודמיו. יש לו גם שקע HDMI 2.1 משופר, שיכול להציע קצב תצוגת תמונה ב-8K שזהה לזה של 4K בקודמים. הוא גם מציע כפל זיכרון אחסון, 16 גיגה-בייט, ובשלט שלו אין כפתור נטפליקס ייעודי והוא מבוסס על חיבור בלוטות' ולא על אינפרה-אדום. את מזרים המדיה החדש של שיאומי אפשר להשיג בחנויות המקוונות במחיר של כ-270 שקלים כולל משלוח, אבל אם יש לכם מזרים מדיה בבית, ממש לא בטוח שאתם צריכים להחליף אותה בקופסה הזאת: גם אם תרכשו טלוויזיית 8K, ונראה שמתישהו זה כן יהפוך לרלוונטי מבחינת השידורים והזרמת התכנים, קשה להאמין שיהיו טלוויזיות 8K שיגיעו לשוק ולא יהיו חכמות – קרי עם מערכת הפעלה מובנית, וכנראה שגם עם כמה שירותים. אבל הנבואה לא ניתנה.. וגומר.

"אנליטיקה מתקדמת, בינה מלאכותית ולימודי מכונה יהפכו את הדטה שלכם למנוע הצמיחה העסקית של הארגון – ב-2021 וכנראה בעשור הקרוב כולו", כך אמרה יעל רובינשטיין, מנהלת חטיבת Splunk בחברת האינטגרציה המובילה אמת מיחשוב, בראיון משותף עם ליאור גולשני, הדירקטור הטכנולוגי של Splunk באמת מיחשוב. באחרונה הושקו יכולות AIOps ויכולות ניטור רב ענני חדשות לפלטפורמת הדטה המתקדמת בעולם של Splunk, הלוא היא The Data to Everything Platform, ויצאנו להבין כיצד החדשנות של Splunk בידיים הנכונות של אמת מיחשוב תביא ערך עסקי לארגונים ב-2021. לדברי גולשני, "2020 היא ללא ספק שנה שבה כמויות המידע הדיגיטלי והמידע בכלל שמייצרים ארגונים הגיעו לשיאים חדשים. בשנים האחרונות חווינו קפיצה טכנולוגית אדירה, שהכניסה מידע לכל תחום והפכה כל מערכת, מוצר או תהליך למקור נתונים. עם זאת, אין ספק שאנחנו רואים רק את קצה הקרחון. עידן המידע בעיצומו. אנחנו צופים בחמישה מנועי חדשנות: מיחשוב ענן והמהפכה שהוא גרם לדרך בה מפתחים ומטמיעים יישומים; גישה מהירה לאינטרנט בכל מקום, וכעת יותר מתמיד, עם ה-5G; טכנולוגיות בינה מלאכותית; לימוד מכונה; והטרנספורמציה הדיגיטלית. מנועים אלה, שעובדים 'שעות נוספות' ובכל התעשיות, מעבירים את הארגונים שינוי קיצוני, אקספוננציאלי, המאתגר את צוותי ה-IT לחפש פתרונות דינמיים כדי לענות על הדרישות העסקיות המתפתחות במהירות". יעילות והשפעה עסקית בכל סביבה ובכל שוק גולשני הסביר והעניק בראיון שפע דוגמאות מפרויקטים בתעשיות שונות ובמידת מורכבות גבוהה, שבוצעו על ידי אמת מיחשוב עם Splunk לאורך השנים. "בין אם אתם ישות עסקית שרואה את עצמה מטמיעה פתרונות במתקן אסטרטגי, סטארט-אפ שמפתח טכנולוגיה 'משבשת' (Disruptive technology), או אפילו חברת שירותים או אפליקציה, אתם יודעים שאתם מייצרים דטה, והרבה. אך הדברים הנסתרים מהעין לחברות רבות הם הדרך והמהירות שבה ניתן לייצר מהמידע הזה צמיחה עסקית מהירה". לדברי רובינשטיין, "הניסיון רב השנים שצברנו שווה זהב, מכיוון שרק תפיסה היקפית והבנה עמוקה – לא רק של התוכנה, אלא של כל האקו-סיסטם ה-'ספלאנקי' – מאפשרות להניב ערך עסקי אמיתי. אמת מיחשוב נחשבת למומחית ל-Splunk ברמה גלובלית. מדובר ביחידה מובחרת של כ-20 מומחים, הגדולה ביותר באזור המזרח התיכון, שנבחרה בקפידה ועובדת כצוות מגובש ומנוהל היטב מזה 12 שנים. כל חברי הצוות עוברים מדי שנה הכשרות מתקדמות, מביאים רמת ידע גבוהה מאוד וניסיון עשיר, ממש כמו יחידת קומנדו מובחרת. הדבר דומה להבדל הדק בין היכולת לרכוש מערכת תופים מאובזרת לבין היכולת לנגן בה ממש, לרדת לעומקים הנדרשים ולנצל את היכולות, הניסיון והשעות שהושקעו". מייצרים ערך לקהילת Splunk בישראל יש הטוענים ש-Splunk נחשב למוצר יקר. גולשני סבור שזו תפיסה מוטעית. לדבריו, "לארגונים שחשוב להם לטפל בעתיד ולא רק לדאוג לכסות את האתמול, השימוש בפלטפורמה של Splunk מביא ערך עצום, שעולה באופן ניכר על העלויות שלה ומחזיר את ההשקעה פי כמה וכמה". הוא חילק את ההסבר לשלושה: "ראשית, שימוש נכון במערכת מפנה את הזמן בארגון לעיסוק בעבודה השוטפת ולא בפתרון תקלות. זאת, על ידי קיצור משמעותי בזמני תגובה וניתוח ארועים, ירידה מהירה לשורשם, מניעתם ועד כדי יכולות זיהוי מראש של תקלות או אירועי אבטחה. שנית, Splunk מציף תובנות חשובות באבטחת מידע, ובכך יכול למנוע מלכתחילה כניסה למצבים מסוכנים לארגון. שלישית, עם שימוש נכון ב-Splunk ניתן לקבל תובנות עסקיות בעלות ערך ניכר, המאפשר לארגונים לקבל ניטור משמעותי ומתודולוגי של תהליכים ושירותים, עסקיים וטכנולוגיים, כדי להקל מאוד על עמידה ביעדי הארגון. כאשר כל אלמנט מייצר תיעוד התרחשות נגיש, ניתן להישען על מידע אמין ורלוונטי בזמן אמת בכל החלטה או פעולה שנלקחים בארגון ולהשיא רווחים". רובינשטיין ציינה כי "על מנת לכרות מידע ארגוני איכותי יותר ועל מנת לייצר ערך גבוה יותר מכמות מידע נתונה, צריך את הליווי הנכון. צריך לדעת ליישם פרויקט יחד עם הצוות המקצועי ביותר וכמעט ברוב המקרים, זמן ההגעה לשוק (Time to market) הוא קריטי. בנוסף, הגעה למצב של חיזוי ולימוד מכונה מצריך ניסיון וידע מתקדם, וגם בזה אנחנו מצטיינים. אבל אני חושבת שמעל לכל, אנחנו לפעמים קצת כמו 'האבא והאימא' של קהילת ה-Splunk בישראל. כל לקוח הוא עולם ומלואו ואין לקוח אחד דומה למשנהו. אנחנו כאן עבור הלקוחות שלנו, מלווים אותם בדרך לכבוש את העולם״. לפרטים נוספים צרו קשר כאן.

עוד ועוד חברות, בעיקר בתחום ההיי-טק, אך לא רק, מצהירות, כי ימשיכו לעבוד לפחות עד סוף קיץ 2021 מהבית, וחלק ניכר מהן מתכוונות להמשיך זאת גם "ביום שאחרי" הקורונה, כאשר לעובדים יתאפשר לעבוד מרחוק או מביתם במתכונת כזו או אחרת. חלקן (כמו אינטל ישראל) עד כדי כך רציניות, שמתוך דאגה לעובדים אף ציידו את בתיהם בסביבת עבודה מדוגמת עד כדי שליחת אלפי כיסאות ארגונומיים אישים מהמשרד לבתיהם. שינוי זה מוביל ל"תגובת שרשרת", הכוללת השפעה על שוק המשרדים, מרכזי התעסוקה המרכזיים בישראל, וסביר להניח שנראה סקטורים ותחומים אחרים מושפעים ונדרשים לשינויים עמוקים ומהותיים. מצד אחד, זו נראית הזדמנות מדהימה להגדלת יעילות וניידות חברתית, אפשר להשיג כישרונות היכן שהם נמצאים על הגלובוס או בפריפריה בזמינות גבוהה ובעלות נמוכה יותר מנגד, מתחת לרדאר (בינתיים) מתהווה בימים אלו שינוי עמוק ודרמטי יותר: התרבות הארגונית של חברות ההיי-טק ותפיסת העובד את עצמו ומקומו בחברה נבנות מחדש – והפעם באופן שונה לחלוטין. אם עד הקורונה חלק לא מבוטל מהתרבות הארגונית, חווית העובד והחיבור לארגון והצוות כלל ארוחות שף, Happy Hour מושקעות במיוחד, הטבות מפתיעות במקום העבודה, ובעיקר מפגשי ה"מטבחון" לפתרון בעיות קשות וזרימת מידע בלתי פורמלית, הרי שכעת כל זה נעלם בחטף. לא לשווא חלק ניכר מבכירי חברות היי-טק, כי הם חוששים מהיעדר חיבור של עובדים לחברות שבהן הם עובדים – ובשוק שהתחרות בו עזה, גם בימי הקורונה, עשויות להיות לכך השלכות שליליות לא צפויות וארוכות טווח מבחינתן. ולא פחות חשוב – חלק גדול מהסינרגיה והאינטרדיסציפלינריות ושיתוף הפעולה בין הקולגות שהוא מאושיות קסם ה- Startup Nation הולכות לאבוד. כדי לייצר שייכות ארגונית בעידן במקביל , חובה לייצר את החיבור היום יומי גם עם  הצוות וה"פרויקט", ובמידה מסוימת לכפות את מפגשי המטבחון. אי אפשר סתם להכריח את העובדים מהבית לאכול יחד ארוחת צהריים בזום באותו השעה, אבל כן אפשר לעשות זאת אם המעביד פעם או פעמיים בשבוע הוא ה"מזמין", ושליח מביא את הארוחה המוזמנת לבית העובד תחת ההבנה שאוכלים יחד עם "החבר'ה". באותה נשימה, גם חברות ההיי-טק יחפשו – וליתר דיוק, כבר מחפשות – פרופיל שונה של עובדים, כזה שרחוק שנות אור מה"טייפקאסט" הטיפוסי של מהנדסים מופנמים. ב"הפוך על הפוך", בתקופה שבה כבר אין שיחות מסדרון (משום שהמסדרון הפיזי שומם), וכמעט כל ישיבת צוות הופכת לדיבור מול מצלמה ומול קהל ואינטראקציה אישית שחייבים לדאוג לה מראש, הכישורים ה"רכים-חיוניים" של העובד הופכים להיות כלי העבודה שלו. תמונת מצב זו והשגרה שנוצרת במהרה מחייבות את מי שעובד בימים אלו בתעשיית ההיי-טק ומי ששואף להשתלב בה לשנות את הגישה כלפי "כישורים חיוניים/רכים" ולהפוך אותם למפותחים לפחות כמו יכולות התכנות או הפרקטיקות המקצועיות. יכולת לדבר מול מצלמה ומול קהל, עבודת צוות אמיתית (שאינה רק חלוקת משימות), פתרון בעיות ושמירה על גמישות מחשבתית הם מה שישמרו אותו בשוק העבודה. מנגד, גם תעשיית ההיי-טק עצמה נדרשת לפתח "מערכת הפעלה חדשה", שמתייחסת לדמות העובד החדש, מקנה לו כלים ומיומנויות לפיתוח עצמי, מכילה יותר ערכים וערכיות ממשית, וגם יודעת לדאוג במקביל לסדר ולקצת רוח שטות וקלילות החיוניים ליציאה משגרת הזום.   הכותב הוא סגן הנשיא לפיתוח באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, ולשעבר מנכ"ל חברות היי-טק.