The headlines that made most buzz on this page
10/11/20 10:35
8.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רוכשת. וואן
אפקט הקורונה? וואן טכנולוגיות (ONE) רוכשת את טלדור (Taldor) תמורת 250 מיליון שקל במזומן, כך הודיעו הבוקר שתי החברות.
בטרם ביצוע העסקה טלדור תחלק לבעלי המניות שלה דיבידנד בסך של 16.5 מיליון שקל – כ-1.5 שקלים למניה. העסקה תושלם בכפוף לאישורים שונים, לרבות האסיפה הכללית של בעלי מניות טלדור.
החברה הממוזגת תהיה בעלת מחזור שנתי מצרפי של כ-2.5 מיליארד שקלים וכ-6,500 עובדים, ותהיה אחת משני הגופים הגדולים בענף ה-IT המקומי.
עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגיות, מסר: "מיזוג טלדור לוואן הינו אירוע משמעותי. אמנם החברות פועלות באותו ענף, אך משלימות אחת את השנייה בתחומי פעילותן, כך שהחיבור ביניהן ייצור מכפיל כוח משמעותי וארוך טווח. הרכישה טומנת בחובה הזדמנויות משמעותיות להמשך התפתחות וצמיחה למנהלי ועובדי שתי החברות. יחד נתמודד על הובלת שוק ה-IT בישראל".
לדברי ברק דותן, יו"ר טלדור, "המיזוג בין השתיים הינו המהלך העסקי הנכון לטלדור, עובדיה, מנהליה, לקוחותיה ובעלי מניותיה. ה-DNA של שתי החברות דומה, וחלק משמעותי מהפעילויות בטלדור לא קיים בוואן טכנולוגיות, ומשכך הן משלימות זו את זו – וזה היה שיקול נוסף בהחלטה שלנו על המיזוג. זו עסקה נהדרת לכל הצדדים".
טרם הוחלט מה יעלה בגורלו של נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור. הוא ציין כי "מדובר בשתיים מהחברות המובילות בשוק, לשתיהן הישגים רבים, פתרונות עסקים מגוונים ונוכחות במרבית השוק הישראלי. החברות משלימות זו את זו בתחומים רבים, ואני מאמין שהקבוצה הממוזגת תממש את המשפט 'אחד ועוד אחד שווה שלוש'".
וואן ייעודית הוקמה לקראת הרכישה
לקראת הרכישה הוקמה וואן ייעודית, חברה בבעלות מלאה של וואן, וזו תרכוש את כל מניותיה של טלדור, בדרך של "מיזוג משולש הופכי", על פיו טלדור תתמזג עם חברת היעד. כך, טלדור תהיה לחברה הממוזגת, ומיד לאחר המיזוג החברה תחזיק במלוא הון המניות, בדילול מלא – של טלדור.
נרכשת. טלדור
טלדור היא מקבוצות האינטגרציה ושירותי ICT המובילות בישראל. היא מספקת ללקוחותיה פתרונות המשלבים חומרה, תוכנה, תשתיות ותקשורת, תוך אינטגרציה של מערכות ופיתוח כלים, מגוון של שירותי מומחי IT ומתן שירותים בשיטה של מיקור חוץ תפעולי, BPO. עוד טלדור מתמחה במתן פתרונות ושירותים בתחום התקשורת, התשתיות ואבטחת מידע, טלפוניה, ענן, ותשתיות ופתרונות מקצה לקצה לדטה סנטרים, כמו גם אספקת שירותי תשתית ותקשורת במודל של שירותים מנוהלים.
וואן הוקמה ב-1973 וטלדור ב-1986. וואן טכנולוגיות תוכנה נסחרת בבורסת תל אביב, ונמנית על חברות ה-IT המובילות בישראל בתחומי התוכנה ואינטגרציית המערכות. החברה מעסיקה כ-4,000 עובדים בארץ ובחו"ל ומספקת פתרונות מחשוב מקצה לקצה ושירותי מיקור חוץ ליותר מ-2,000 לקוחות במגזרי התעשייה, היי-טק, בנקאות, פיננסים, ביטוח, קמעונאות, מסחר ועוד. הכנסותיה השנתיות עמדו על כ-1.6 מיליארד שקלים.
10/11/20 18:39
8.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עסקת הענק בעולם ה-IT הישראלי שפורסמה הבוקר (ג'), שבמסגרתה וואן רוכשת את טלדור תמורת רבע מיליארד שקלים במזומן, עוררה הדים רבים בענף. אלא שבניגוד למה שאולי ניתן היה להניח, היא לא הפתיעה את האנשים שמלווים את התחום כבר שנים רבות, וכבר היו עדים לעסקאות לא פחות דרמטיות.
שוק ה-IT הוא שוק תחרותי, עם מספר רב של חברות שמספקות שירותי מחשוב ואינטגרציה לארגונים השונים. אחד המאפיינים הבולטים שלו הוא שחלק מהחברות בו, בעיקר הגדולות, גדלות בשני ערוצים: גידול אורגני, בהתאם לתנאי השוק, וצמיחה על ידי רכישות של חברות קטנות יותר, על מנת לאחד כוחות, לנכס לקוחות ולהיכנס לתחומים חדשים. שתי החברות, וואן וטלדור, הן שתי דוגמאות טובות לכך.
באופן לא רשמי, טלדור הייתה "על המדף" בכמה השנים האחרונות. חברות גדולות בענף כמו מטריקס, אמן וגם וואן הוזכרו יותר מפעם אחת כמועמדות לרכישתה, אבל כנראה שעד עכשיו, המחירים היו לא היו ריאליים.
עדי אייל, מנכ"ל וואן. צילום: דניאל בר און
עדי אייל, מנכ"ל וואן, ידוע כמי שמשקיע זמן רב בחיפוש אחר חברות שיכולות לתת לה ערך מוסף. בבחינה היסטורית, הרכישה הגדולה המשמעותית האחרונה של וואן הייתה זו של החברה לאוטומציה, או, בשמה הנוכחי, אוטומציה החדשה, שהיא קנתה אותה "במחיר מציאה", מאחר שבעלי המניות שלה – הממשלה והרשויות המקומיות – רצו להיפטר ממנה. וואן רכשה בעסקה זו אחיזה משמעותית בשוק המוניציפלי, שכמעט נחשב ללקוח שבוי בידי החברה לאוטומציה.
עסקה לא במחיר של קורונה
כפי שאלדד בר אדון, שהיה מנכ"ל וואן והוא אחד ממייסדי החברה, אמר היום בראיון לאנשים ומחשבים, עסקת הרכישה לא בוצעה במחיר של סוף עונה ולא במחיר של קורונה. זאת, הגם שבשנים קודמות, טלדור לא הציגה תמיד את התוצאות הכי טובות ובעלי השליטה בחברה לא הסתירו את כוונתם למכור אותה. החברה גם הצליחה להתאושש ממשבר חמור שפקד אותה ב-2014 עקב אי התאמות בהיקף כולל של 49 מיליון שקלים, שנתגלו בדיווחים החשבונאיים שהיא מסרה בין השנים 2007 ל-2013.
המנכ"ל הנוכחי של טלדור, נתי אברהמי, מונה לתפקיד ב-2015, לאחר שעבר אליה מקבוצת יעל, שחקנית נוספת בשוק חברות האינטגרציה. אברהמי ניהל שורה של מהלכים ושינויים ארגוניים בטלדור, שהביאו לכך שבשנים האחרונות חל שיפור ניכר בתוצאות העסקיות שלה, והיא אף מצליחה לשרוד את הקורונה טוב יחסית, לפחות לפי התוצאות העסקיות שהיא פרסמה במהלך המשבר עד כה. ההכנסות והרווח שלה אמנם ירדו ברבעון השני של השנה, אבל הרווח החצי שנתי שלה קפץ ב-80%.
נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור. צילום: רפאל בן דור
אחד התחומים שטלדור חזקה בו הוא תחום התקשורת. יש לטלדור נוכחות משמעותית במשרדי ממשלה שונים: משרד הביטחון, משרד החינוך ועוד. שתי החברות ביחד מייצרות כוח אחד מרכזי, שכרגע מונה כ-6,500 עובדים. בנוסף, מבחינת וואן, העסקה היא אמירה משמעותית ביותר מול המתחרה המסורתית, מטריקס, שמזה שנים צועדת בראש טבלת חברות ה-IT של STKI.
האם מדובר בעסקה חריגה?
ההערכה הרווחת היא שלא מדובר בעסקה חריגה בגודלה ובאופייה, אבל ייתכן שהעסקאות הבאות שצפויות לנו בשוק ה-IT יהיו בתנאים קצת פחות נוחים, בגלל השפעת המשבר הכלכלי. "הקורונה מבליטה את התופעה הידועה שבזמן משבר החזקים מתחזקים והחלשים נחלשים עוד יותר", אמר היום מנהל ותיק בענף, שהיה המנכ"ל של כמה חברות גדולות.
האנליסט הוותיק ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI, סבור שהמיזוג הזה הוא סנונית ראשונה של קונסולידציות של חברות בענף, שבחלקן החלו או דובר עליהן עוד קודם לקורונה. לדבריו, החברות המובילות בשוק מחפשות את התחומים שבהם הן מתעניינות בחברות הקטנות יותר, והן ישקיעו וירכשו אותן.
מה יהיה על העובדים?
שאלת העובדים היא עולה תמיד במהלכי מיזוג ורכישה. בשלב הראשון לפחות לא צפויים פיטורים בכמויות גדולות או שינויים בולטים אחרים, אולי מלבד בתחומי האדמיניסטרציה. גם מנכ"ל טלדור, אברהמי, צפוי להמשיך בתפקיד, לפחות בשלב הראשוני.
הדברים האמורים מתקשרים לכך שהצלחת המיזוג, כמו כמעט כל עסקה, לא תלויה רק בתוצאות העסקיות, אלא קודם כל באנשים. יש חשיבות למיזוג בין תרבויות ארגוניות, לנכונות של שני הצדדים לשתף פעולה. גם התגובות בשוק חשובות, כמובן. המניות של שתי החברות, ובמיוחד של טלדור, ידעו היום עליות יפות, ורואות בחודשים האחרונים בעיקר את הצבע הירוק.
נכון שהורדת מתחרה אחד מהשוק לא אידיאלית ללקוחות, ובעיקר לא למנמ"רים, אבל עדיין יש בשוק מספיק תחרות, כך שלא צפויות עליות מחירים.
השורה התחתונה: עסקת וואן-טלדור היא תחילתו של מהלך שמרמז על שינויים בעולם ה-ICT, ובעידן של חוסר ודאות, שהוא חלק ממציאות הקורונה, הפתגם הידועה שלפיו הנבואה ניתנה לשוטים מקבל משנה תוקף. יש להמתין ולעקוב.
10/11/20 11:04
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המונח Zero Trust הופך לשכיח יותר ויותר בענף אבטחת התוכנה. מדובר בדרך חשיבה וארכיטקטורת ביטחון שמטרתן לעזור למזער את הסיכון למערכות הארגון.
מדוע פתרונות מסוג Zero Trust People הם חשובים? נתונים מראים שמקור 81% מהפרות הנתונים קשור בגניבת זהות/סיסמה, לכן ברור ששם משתמש וסיסמאות אינם ערובה לזיהוי המשתמש. כל ארגון חייב לייצר מנגנוני אימות אחרים, שיבטיחו שהמשתמש שמזין שם משתמש וסיסמה הוא אכן המשתמש האמיתי.
נדבך נוסף נוגע ל-Identity Awareness. זהויות מוחרמות בקלות, לכן יש לחזק את בקרת הגישה לנכסים, מודעות הזהות, נראות מפורטת של משתמשים, קבוצות ומכונות, בקרת יישומים וגישה, זאת באמצעות יצירת מדיניות מדויקת מבוססת זהות באמצעות (ר"ת Single Sign-On, Multi-Factor Authentication, IDM, Privileged Account Management).
העקרונות מאחורי Zero Trust: דורשים גישה מאובטחת ומאומתת לכל המשאבים
אימוץ מודל של מינימום הרשאות, אכיפה בקרת גישה
בדיקה ורישום של כל הפעילויות באמצעות ניתוח נתוני אבטחה (לוגים, אירועים).
ביטול מושג האמון מארכיטקטורת הרשת של הארגון – מראש אין סומכים על המשתמש ולכן בכל פעם זהותו והרשאתו לגישה לנתונים נבדקת מחדש באופן יזום. אז מה צריך לדעת על המודל בעיקר בהקשר לעבודה מרחוק?
חלפו הימים בהם חברות וארגונים פעלו אך ורק במסגרת "ארבעת הקירות" שבבעלותם מוגנים על ידי אבטחה היקפית (Perimeter). אנליסטים מפורסטר (Forrester Research) מציעים מודל אבטחה וגישה שונה מגישת Perimeter העונה לשם מודל Zero Trust, המודל המוצע מותאם לתשתיות "דור" הענן, תשתיות מבוזרות וגישה מרוחקת.
במרכז המודל עומדת הראיה, על ארגונים לתכנן את בקרות האבטחה שלהם כך שיהיו ממוקדות בנתונים ובהבנה מה קורה לנתונים ולארגון בחשיפה.
ומהם פתרונות Zero Trust Networks? אבטחת אפס אמון מתחילה ביכולת "לחלק ולשלוט" ברשת במטרה להפחית את הסיכון הקיים בתנועה רוחבית. נתבים מתקדמים בשכבה 3, ב-Next Generation F.W VLAN, NAC ואמצעים נוספים מאפשרים ליצור פילוח (סגמנט) רשת פרטני על פני LAN, ענן ציבורי או פרטי, ומאפשרים לקבוע ולאכוף מדיניות גישה של "הרשאה פחותה".
פתרונות Zero Trust מכסים אספקטים שונים של המודל ונחלקים למספר קבוצות:
פתרונות Zero Trust Devices
על צוותי אבטחה להיות מסוגלים לבודד, לאבטח ולשלוט בכל מכשיר ברשת בכל עת.
Devices Control – פתרונות המאפשרים לחסום ולבודד מכשירים שאינם עומדים במדיניות הארגון מגישה לנתונים ונכסים ארגוניים, כולל מכשירים ניידים, תחנות עבודה של עובדים, מכשירי iOT ומערכות בקרה תעשייתיות.
פתרונות Zero Trust Workloads
אבטחת עומסי עבודה, במיוחד אלה הרצים בענן הציבורי חיונית, בשל פגיעותם הם מהווים מטרה אטרקטיבית לשחקנים זדוניים.
Cloud Security Posture – אוטומציה בשליטה על נכסים, נתונים ושירותי ענן, הדמיה והערכה של מצב אבטחה, יכולת זיהוי תצורה שגויה ואכיפה של שיטות עבודה מומלצות ומסגרות תאימות.
פתרונות Zero Trust Data
Zero Trust עוסק בהגנה על נתונים בזמן שהם משותפים בין תחנות עבודה, מכשירים ניידים, שרתי יישומים, בסיסי נתונים, יישומי SaaS וברשתות הארגוניות והציבוריות.
Data loss Prevention, Encryption, Data Classification – זיהוי אבטוח והגבלת חשיפה לנתונים רגישים, הגנה רב שכבתית על נתונים, המגינה מראש מפני גניבה, השחתה ואובדן לא מכוון.
פתרונות Zero Trust Visibility & Analytics
מדוע חשוב – לא ניתן להגן על מה שאין אפשרות לראות או להבין.
Visibility & Analytics – יישום מוצלח של נראות הוא המפתח בהגנה על כל נכס יקר והבסיס למודל Zero Trust, החלק המשלים לנראות נמצא בבקרת גישה ותיעוד. מודל Zero Trust דורש פיקוח, תיעוד, תיאום וניתוח של כל פעילות הרשת בכל רשת ללא הרף.
הכותב הוא מהנדס פרה-סייל בחברת בינת תקשורת מחשבים
10/11/20 14:50
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כבר מזה מספר שנים טוען טים ברנרס-לי, מי שנחשב לאבי רשת האינטרנט, שמישהו צריך לתקן אותה ולהציל אותה ממצבה הנוכחי. הוא הביע את דעתו יותר מאחת, שבמיוחד קשה לו להתמודד עם אובדן הפרטיות הבולט כל כך במצב הנוכחי של הרשת.
אמר – וגם עשה. ברנרס-לי הקים חברת הזנק בשם Inrupt, בה הוא משמש כ-CTO, יחד עם ג'ון ברוס, המשמש כמנכ"ל. המטרה של החברה היא להחזיר את השליטה במידע לידיים של המשתמש, כך שהוא יקבע מה מהמידע שלו ישותף עם מי ומתי, אם בכלל.
הרעיון הוא לפרק את המידע האישי ולשמור אותו בצורת 'תאים', והגישה אל אותם תאים מתבצעת באמצעות מערכת בשם Solid, אותה פיתחה החברה, שהיא טכנולוגיה בקוד פתוח לאחסון מידע. התאים יכולים להכיל מידע ונתונים כפי שהמשתמש קובע, מנתונים בריאותיים, לדוגמה, ועד תמונות. המשתמש יכול לאפשר גישה למידע הזו לפי בחירה, וגם להגביל את זמן הגישה.
לפי הדיווח, ערכה Inrupt שורה של בדיקות וניסויים ביניהם מול ה-BBC, שירות הבריאות הלאומי הבריטי וגם מול הממשל הבלגי. כעת היא מציעה תשתית ארגונית הזמינה לכל מי שמעוניין בכך, תחת השם Enterprise Solid Server.
"הטכנולוגיות שאנו משחררים הן מרכיב בתיקון הנתיב הנחוץ לרשת", הצהיר ברנרס-לי. "בסופו של דבר, היסוד החדש הזה של אמון ושיתוף פעולה יוביל למודלים עסקיים חדשים לחלוטין, שבאמת מועילים גם למשתמשים".
10/11/20 16:13
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כתב: אד הופיט, דירקטור ליישומים ופלטפורמות ענן לאזור EMEA ב-VMware.
בחודשים האחרונים היינו עדים לשימוש הולך וגובר בטכנולוגיה ולהסתמכות עליה בעולם העסקי. ארגונים שמונעים על ידי טכנולוגיה דיגיטלית היו מסוגלים לנוע מהר יותר במהלך הזמנים האלה.
בחודשים אלה, האספקה הדיגיטלית של מידע ושירותים הייתה תלויה ביכולת לפתח ולספק יישומים למשתמשים (עובדים או לקוחות) במהירות האפשרית. ארגונים מסביב לעולם היו צריכים לקדם טכנולוגיה בכדי שתהיה במרכז העסקים שלהם בתקופה מאוד קצרה של זמן. קבלת ההחלטות הייתה מהירה והתאימה לאמונה בשימוש בטכנולוגיה כדי לתמוך בדרישות העסקיות. אבל הטכנולוגיה לבדה לא יכולה לקבל את כל הקרדיט – היו אלה האנשים שהניעו את השינויים הללו, וקיבלו החלטות נכונות. לפי מחקר שערכנו באחרונה, 71% מהמנהיגים העסקיים באזור EMEA מאמינים שמנהיגות מונעת (Driven by) טכנולוגיה מניעה הצלחה עסקית. זה אומר שמנהיגים עסקיים ברחבי העולם צריכים לאזן בין עמידות עסקית (כלומר, להגן על הקיום שלהם בהווה ובעתיד), חדשנות (להניע יתרון תחרותי) ואחריות (להבטיח שהטכנולוגיה תניע תוצאות עסקיות והשפעה חברתית). הקורונה האיצה הרבה ממה שהמהפיכה הדיגיטלית כבר סיפקה או שאפה לספק, והחשיבות שלה נחשפת כעת גם במקרה של ארגונים שלא היו מוכנים.
כלומר, כדי שהארגון יצליח, הוא צריך להיות מסוגל לפעול בחוכמה ובמהירות. הוא צריך שיהיו לו מנהיגות שמוכנה לקחת אחריות, ומנהלים שיודעים שחדשנות תעזור לארגונים שלהם ושיהיו מוכנים להסתגל לכל תנאי שוק. למטרה זו, לא מפתיע שרוב המנהיגים העסקיים באזור EMEA מאמינים שמנכ"לים צריכים להיות אנשים בעלי רקע טכנולוגי בפיתוח יישומים או תוכנה. לפי המחקר שלנו, חצי מהמנהיגים העסקיים מדגישים שהיתרון של מנהלים טכנולוגיים הוא בהבאת יעילות גבוהה יותר של הארגון, 42% זיהו עלייה בביצועים העסקיים, 40% הכירו בפוטנציאל לחדשנות ויותר משליש (37%) ציינו חוויית לקוח טובה יותר. מנהלים טכנולוגיים תומכים יותר בהשקעה דיגיטלית וביישום טכנולוגי ובסופו של דבר מספקים חדשנות. חוסר יכולת לספק יישומים של הדור הבא יכולה להוביל לפגיעה בארגון – 80% ממפתחי היישומים באזור EMEA ומהמנהלים הבכירים האמינו שללא מודרניזציה מוצלחת של יישומים, ארגונים לא יהיו מסוגלים לספק חווית לקוח טובה דיה.
אם ארגונים רוצים להמשיך לפעול אל מול הפרעות מתמשכות, הם חייבים לקבל החלטות ומהר, לבנות עמידות ולהניע חדשנות. זה דורש מנהיגות טכנולוגית ובסיס דיגיטלי שיכול לעזור להאיץ את הקצב של אספקת יישומים חדשים ושירותים חדשים. הטכנולוגיה היא שתבדיל בין ארגונים שישגשגו לבין כאלה שלא ישרדו. כלומר, מנהיגים בעלי יכולות רלוונטיות , מומחיות ונקודת השקפה תומכת הם הכרחיים במצב כזה. בעזרת הכלים הדיגיטליים הנכונים ותשתית מתאימה, ארגונים יוכלו לשמור על הלקוחות שלהם ועל עובדיהם, ולמקסם תחרותיות כעת ובעתיד.
פתרונות פיתוח יישומים מודרניים יוצגו על ידי מומחי VMware באירוע vForum המקוון, שייערך ב-1 בדצמבר. זהו אירוע ישראלי שבו יוצגו כל החידושים, ההכרזות והפתרונות החמים מכנס VMworld 2020. השנה ייערך האירוע במתכונת חגיגית במיוחד ויכלול דברים מפי פט גלסינגר, מנכ"ל VMware העולמית, וסנג'יי פונן, סמנכ"ל התפעול של החברה, וכן הרצאות מפי מומחי ומנהלי החברה בארץ. להרשמה לאירוע לחצו כאן.
10/11/20 17:07
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אדובי (Adobe) הודיעה כי תרכוש את חברת הסטארט-אפ וורקפרונט (Workfront), שפיתחה תוכנה לניהול תהליכי עבודה שיווקיים – תמורת 1.5 מיליארד דולר. העסקה צפויה להיסגר ברבעון הפיסקלי הראשון של אדובי, ותלויה באישורים רגולטוריים.
החברה הנרכשת הוקמה ב-2001 וגייסה עד כה 375 מיליון דולר. 960 עובדי וורקפרונט יצטרפו לחטיבת Experience Cloud של אדובי.
הרכישה תוסיף לאדובי כלי שיווק נוסף לפלטפורמת Experience Cloud, המאפשרת לחברות לנהל פרויקטים מסובכים במחלקות השיווק ואחרות.
סורש ויטאל, סגן נשיא לפלטפורמה ולמוצר Experience Cloud, ציין, כי שתי החברות משתפות פעולה לעיתים קרובות, וכי עם פרוץ המגיפה שילוב בחברה של כלי מסוג זה, שעובד היטב בסביבה מבוזרת, הפכה הגיונית ובמהלך החודשים האחרונים הבשילה העסקה. "על רקע התבססות העבודה מרחוק של צוותי שיווק ואספקה של שירותים מבוזרים, התחלנו לראות שימושים חדשים סביב הנושא של ניהול עבודה, סביב הרעיון של מהירות הפצת תוכן וסביב הרעיון של אספקת יכולות של משילות וציות לכללים כדי שהארגון לא יאבד נכסים וינהל את התהליך באמצעות צוותי השיווק כדי להגיע ליעד ולייצג את המותג בדרך הנכונה", הוא ציין.
רכישה זו של אדובי מסמנת את מאמציה הניכרים להתמודד מול סיילספורס (Salesforce), סאפ (SAP) ואורקל (Oracle) בתחום של אוטומציית השיווק, לאחר שכבר ביצעה שתי רכישות גדולות ב-2018 (Magento תמורת 1.6 מיליארד דולר, ו-Marketo תמורת 4.75 מיליארד דולר) ולהתבסס בשוק הזה.
10/11/20 17:44
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הבוקר (ג') פורסמה אחת העסקאות הבולטות ביותר בשוק ה-IT הישראלי בשנים האחרונות, שבולטת עוד יותר על רקע השנה הלא פשוטה שעוברת על המשק: וואן רכשה את טלדור תמורת רבע מיליארד שקלים במזומן. העסקה עוררה, מטבע הדברים, הדים רבים בענף, ובהם השאלה האם היא אות שמבשר על גל קרוב של רכישות של חברות IT האחת את השנייה.
אלדד בר אדון, מייסד שותף של אימפרוב ובעברו מנכ"ל וואן, סבור שהתשובה לשאלה זו חיובית. לדבריו, "בשני העשורים האחרונים היינו מעורבים, צחי טוחן ואני, ב-60 רכישות ומיזוגים – כשליש מכלל 200 הרכישות והמיזוגים שנעשו בענף ה-IT המקומי. נעשו 200 רכישות מתוך 500 רכישות פוטנציאליות. למרות זאת, סך הרכישות האפשריות העתידיות עומד על 500-600, כי בתקופה האמורה 'נולדו' עוד כ-300 חברות מועמדות לרכישה. לכן, אני מעריך בסבירות גבוהה שלאחר רכישת וואן את טלדור צפויים עוד מאות רכישות ומיזוגים בשוק ה-IT הישראלי".
ב-2005, לאחר שסיים את כהונתו כמנכ"ל וואן, הקים בר אדון את אימפרוב, המתמחה בהשבחה ממוקדת של חברות כדי להכשירן לרכישה בידי חברה גדולה או להנפקה. הוא הקים אותה עם טוחן, שהיה סמנכ"ל הכספים שלו בוואן. אדון אמר כי "לא הייתי מעורב בעסקה של רכישת וואן את טלדור ועל אף שאיני מכיר ואני לא בקי בפרטיה, אני אומר שהן עשו מהלך יפה. מדובר בעצם בהגשמה של דבר ששאפתי אליו עוד ב-2003, כשהקמתי את וואן יחד עם עדי אייל, היו"ר: אמרתי אז שאני שואף לעמוד בראש אחת משלוש חברות המחשוב הגדולות בארץ. לא הצלחתי בכך, וואן הייתה בתקופתי במקומות הרביעי והחמישי. העסקה הנוכחית ממקמת אותה במקום השלישי, אחרי מטריקס וחילן, ולפני מלם תים".
לדבריו, "יש הצדקה מוחלטת לרכישה. יש סינרגיה בין שתי החברות: וואן מחזקת את נוכחותה בעולמות התקשורת וה-BPO וטלדור אוחזת ביחידות מדהימות – גם בפעילות וגם בגודל".
השבחה מטאורית
אימפרוב פועלת לבניית מיזוגים בין חברות, או שותפה בחברות שהיא מבצעת פיתוח עסקי עבורן. בין היתר, החברה שותפה בגב מערכות ובאלמוג תוכנה. בשנה האחרונה בר אדון וטוחן עמדו מאחורי רכישת מטריקס את השליטה בגסטטנרטק ב-50 מיליון שקלים, וכן מאחורי הרכישה שביצעה מלם תים של 70% מהון המניות של אדיוסיסטמס פרויקטים תמורת 39 מיליון שקלים, ובכך היא הפכה לבעלת השליטה בחברה. עוד הם היו מעורבים בשנה האחרונה ברכישת קבוצת יעל (Yael Group) את נטקלאוד – הנציגה הרשמית בישראל של מערכת ה-ERP בענן נטסוויט מבית אורקל – במיליוני שקלים.
לדברי בר אדון, "כל שוק ה-IT המקומי עבר השבחה מטאורית. חברות ה-IT המקומיות גדלו בשלוש השנים האחרונות בהיקף של 120%-130%. גם טלדור עברה השבחה, אף אם זו של וואן הייתה גדולה יותר. טלדור הניבה ב-15 שנים תשואה של יותר מאשר פי חמישה, שזה טוב מאוד. שוק ה-IT בנוי על צמיחה אורגנית, אבל צומח מאד גם באופן לא אורגני, ברכישות".
לסיכום הוא אמר כי "עסקת טלדור-וואן היא חלק ממהלך שקורה כל הזמן ואשר הואץ בתקופת הקורונה. אנחנו, באימפרוב, עשינו השנה שש עסקאות ויש עוד ארבע בצנרת. בענף נעשו השנה 30 עסקאות רכישה – נתון הגדול פי 1.5-2 משנה רגילה. למרות הקורונה, 2020 היא שנה נפלאה למיזוגים ולרכישות. נהפוך הוא: הקורונה רק האיצה עסקאות, והן לא היו 'במחירי מבצע', לא עסקאות במצבי לחץ, אלא נעשו במחיר הוגן. חברות ה-IT הגדולות נמצאות במצב טוב מאוד, למרות המשבר במשק, ורוצות להמשיך ולגדול".
10/11/20 19:11
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המדינה לא עושה מספיק על מנת לשמור על בריאות העובדים במשרדים בתקופת הקורונה, ולא נותנת את תשומת הלב המרבית לנושא – כך טוען רוב לוקאסיו, מייסד ומנכ"ל לייבפרסון. במכתב ששלח הבוקר (ג') לשר האוצר, ישראל כץ, הוא קורא לו ליזום מהלך ממשלתי לשינוי המצב.
יש לציין שהמכתב בא על רקע החלטת לייבפרסון לפנות את המשרדים שלה ברעננה, כחלק ממהלך עולמי שהיא יצאה אליו לאחר פרוץ נגיף הקורונה. בעקבות זאת החליטו בעלות הנכס, מגדל ותדהר, לתבוע את החברה, בטענה שהיא מנסה להתנער מההסכם ביניהן. לוקאסיו יצא למאבק ציבורי נגד ההחלטה באמצעות חשבון הלינקדאין שלו והאשטאג מיוחד – מאבק שאותו כינו שתי החברות "ניצול ציני ומופרך של הסיטואציה". המכתב של לוקאסיו מהווה חלק מהמאבק הזה, שכן לצד הנושא הבריאותי, הוא קורא בו להתערבות המדינה "במאבק מול חברות הנדל"ן".
לייבפרסון מעסיקה בישראל כ-350 איש מתוך כ-1,300 עובדיה ברחבי העולם. בתחילת החודש היא החליטה על פיטורי כ-30 מהם, בעקבות הסכם שאליו הגיעה עם אינופסיס ההודית להעברת הענן של שלה לענן הציבורי, כחלק מהשינוי שהיא עוברת בתקופה הנוכחית.
"העבודה במשרדים – סיכון גבוה להידבקות בתחלואה"
במכתבו לשר האוצר ציין לוקאסיו כי "משבר הקורונה מאלץ את כולנו לנקוט בשינויים מרחיקי לכת בחיינו, פרטים וחברות כאחד. מדינת ישראל משקיעה, ובצדק, מאמצים רבים בניסיון לעצב את אורח חיינו בצל הקורונה וזאת, בניסיון להתמודד בהצלחה אל מול גודל האיום ולשמור על בריאות הציבור והכלכלה ככל שניתן".
"יחד עם זאת", הוסיף, "ברצוני להסב את תשומת ליבך לכך שלצד ההשקעה בתחומים ציבוריים כמו מערכת החינוך או בהתערבות באמצעות שורה של כללים ותקנות הנוגעות למגזר המסחרי ונותני השירותים לקהל הרחב, לא ניתנת תשומת לב מספקת למגזרים עסקיים אחרים, בדגש על חברות העובדות במשרדים".
לוקאסיו ציין את ההחלטות של חברות טכנולוגיה ברחבי העולם, בהן ענקיות כגון פייסבוק ואפל, וכאמור – לייבפרסון עצמה, לאפשר לעובדים שלהן – כולם או חלקם – לעבוד מהבית, לתקופה ממושכת. זאת, לדבריו, מאחר ש-"בבנייני משרדים רבים, בוודאי במתחמים מרובי קומות, ישנו ריכוז של עובדים רבים בחללים סגורים, כולל בחללי עבודה משותפים, ושימוש משותף במתקנים ציבוריים כגון מעליות, שירותים וחדרי ישיבות – דבר המהווה סיכון גבוה להידבקות ותחלואה".
הוא הוסיף ש-"אני סבור שבנושא חשוב ומהותי זה נדרשת התערבות מצידה של המדינה בהגנה על חברות במשק, באמצעות הובלת מדיניות המשנה את הסביבה העסקית ומתאימה אותה למצב הקיים. בכך המדינה תסייע לחברות אלה לעבור למודלים חדשים של עבודה מהבית ותצמצם למינימום את הסיכון הבריאותי ואת התחלואה, לכל הפחות עד למציאת חיסון לקורונה".
"כשר העומד בחזית המאבק בנגיף הקורונה, אני מקווה שהבקשה תיפול על אוזניים קשובות", כתב לוקאסיו. "אנחנו מאמינים כי זהו חלק מהמאבק במשבר הכלכלי וכי הוא יציב את ישראל בחזית המאבק העולמי כמדינה שמספקת פתרונות חדשים למציאות המשתנה".
מערכת אנשים ומחשבים פנתה לשר כץ על מנת לקבל את התייחסותו, אולם זו טרם נתקבלה.