בטקס IT Awards השנתי של אנשים ומחשבים, שנערך ב-9 במרץ, השיגה גיב סולושנס (GIV Solutions) המשך רקורד מושלם של זכייה בפרויקטים המוגשים: כמו בשנים הקודמות, היא זכתה פעם נוספת, יחד עם לקוחותיה, בשתי זכיות יוקרתיות של שני הפרויקטים שהוגשו לתחרות. גיב, שבירכה את לקוחותיה הזוכים, כפרויקט Turn Key, וחוגגת 20 שנות מצוינות ופרויקטים מצטיינים, חונכת בימים אלה את משרדיה החדשים והנרחבים ברעננה. האירוע השנה נערך תחת מגבלות הקורונה, אך גם עובדה זאת לא פגמה בשמחה הגדולה של מנהלי ועובדי גיב בהכרזת חבר השופטים על זכייתה בשני פרויקטי מחשוב בעלי חשיבות גבוהה. מימין: יוסי עפרוני, סמנכ"ל השיווק והמכירות של גיב סולושנס; ליאת קינן, מנהלת תחום חוויית לקוח ודיגיטל באיי.טי. סולושנס; יוסי שיאון, סמנכ"ל מערכות המידע והתקשורת של מי אביבים; יוגב קראוס, מנהל פרויקטים בגיב סולושנס; חי אילוז, ראש צוות פיתוח בגיב סולושנס; אלה מוברקובה, מנהלת מחלקת רישוי במי אביבים; ואריאל נחשוני, בודק תוכניות סניטריות במי אביבים. צילום: ניב קנטור מי אביבים זכתה בקטגוריית טרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות על הפרויקט "אזור אישי ללקוחות רישוי בנייה" – פרויקט שצוות גיב אפיין ופיתח, כחלק אינטגרלי מפרויקט מפל – מערכת ארגונית כוללת לניהול התפעול, האחזקה, הפרויקטים, התקציב, הרכש והמלאי, תוך שיפור השירות לאזרח, הבקרה והיעילות התפעולית. סודה סטרים זכתה בקטגוריית יצירת בידול והשגת יתרון תחרותי, שיפור תהליכים עסקיים על פרויקט Mainstream – מערכת מידע גלובלית לניהול אחזקה, איכות, בטיחות ותפעול באתרי החברה בארץ ובעולם. פרויקט זה אפשר לסודה סטרים שיפור בזמינות הציוד, תוך יעילות תפעולית גבוהה והשגת יתרון תחרותי עסקי. מימין: יוסי עפרוני, סמנכ"ל השיווק והמכירות של גיב סולושנס; גל לרנפלד, מהנדס תוכנה בגיב סולושנס; ניר רכב, סמנכ"ל מערכות מידע גלובלי בסודה סטרים; לירן עמר, מנהל שרשרת אספקה טכנית בסודה סטרים; ירון רפופורט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של גיב סולושנס; אלכס לטיצ'בסקי, מנהל מערכת בסודה סטרים; ואושרי בן עזרא, מנתח מערכות בגיב סולושנס. צילום: ניב קנטור 20 שנות פעילות ומצוינות מ-2008, גיב מייצגת ומיישמת בישראל את Infor EAM – מערכת בינלאומית מובילה. גיב פיתחה את הלוקליזציה ל-Infor EAM וכמה פתרונות ורטיקליים, כגון GIV-ESTATE, GIV-CITY, GIV-RMS, GIV-BMS, GIV-RAIL ו-GIV-CAMPUS. בימים אלה, גיב סולושנס חוגגת 20 שנות פעילות ומצוינות במתן פתרונות ניהוליים ממוחשבים (כיום נפוצים הביטויים טרנספורמציה דיגיטלית ואוטומציה ניהולית) לארגוני שירות עתירי תשתיות בתחומים מגוונים: ממשלה, ביטחון, תחבורה, חברות ממשלתיות, חברות ציבוריות ופרטיות, חברות אנרגיה, תאגידי מים, תאגידים תעשייתיים, חברות במגזר הציבורי ועוד. 20 שנות מצוינות לגיב סולושנס מלבד פתרונות מערכות מידע, גיב מציעה ייעוץ ושירותים מקצועיים בעולמות ה-ICT והניהול. לקוחות ממשלתיים ופרטיים מסתייעים בגיב בייעוץ באינטגרציה ובטרנספורמציה דיגיטלית, כאשר ניהול השינוי, ההדרכה וההטמעה של מערכות טכנולוגיות מהווים ערך מוסף ייחודי שהיא נותנת, עם הצלחה מלאה בהטמעה ארגונית של מערכות מידע ארגוניות כוללות. החברה מאפשרת פתרון מלא ללקוח בראייה הוליסטית – ייעוץ ושיפור תהליכי עבודה, חדשנות מתמדת בחזית העולמית ומתן פתרונות מחשוב איכותיים, דינמיים ומתפתחים באופן מתמיד, תוך גידול מתמיד וראייה לטווח ארוך של חברה בת קיימא.

הבנק הדיגיטלי הראשון, בבעלות פרופסור אמנון שעשוע, מתמודד בין היתר עם אתגרי אבטחה ייחודיים לבנק שכולו מבוסס על מערכות מיחשוב ודיגיטל, עם דגש על אבטחה בתחום תשתיות התקשורת. שלומי אביב, מנהל אבטחת המידע של הבנק הדיגיטלי, ואלירן ברהום, ראש צוות פריסייל בחברת פרטנר, משוחחים על הנושא בפרק הראשון בסדרת ההסכתים טכנולוגיה לעסקים ParTech של חברת פרטנר בשיתוף אנשים ומחשבים. הראיון הוקלט באולפן הפודקאסטים של קבוצת אנשים ומחשבים. אביב הוא בעל ותק של 20 שנה בעולם האבטחה והסייבר, ובטרם נכנס לתפקידו בבנק הדיגיטלי הקים וניהל מערכי אבטחה וסייבר בארגונים ובחברות הזנק. ברהום משמש כמנהל הפריסיילים של פרטנר (Sales Engineer), שבמסגרתו הוא מבצע עבור הלקוחות את תכנון האבטחה בתחום התקשורת, מערכות מידע, סיסטם וסלולר. בתפקידו הקודם בפרטנר שימש כמומחה אבטחת מידע וסיסטם. שלומי אביב, מהו הבנק הדיגיטלי ובמה הוא שונה מכל בנק אחר? "הבנק הדיגיטלי הוא הבנק הראשון בישראל שקיבל רישיון מבנק ישראל להוות חלופה לשחקנים הקיימים במערכת הבנקאות בישראל. זה יהיה בנק לכל דבר, שיתן את כל השירותים שכל בנק נותן, אבל בצורה דיגיטלית מלאה, ולא דרך אפליקציה או סוגים שונים של פינטק. המשמעות היא הרבה מאוד טכנולוגיות חדשניות, חזון של בינה מלאכותית, שפרופסור שעשוע מוביל, עוד. אנחנו כרגע בהרצה שקטה ללקוחות מוגדרים, ואנחנו מעריכים שלקראת רבעון שלישי נפתח את השירותים לקהל הרחב". אילו אתגרי אבטחה מיוחדים יש למנהל אבטחה בבנק דיגיטלי? "העובדה שכל הפעילות שלנו מבוססת טכנולוגיה, היא זו שיוצרת את ההבדל. מאחר שכל התהליך הוא דיגיטלי, אנחנו לא רואים את הלקוח, אבל מאפשרים לו לבצע את כל הפעולות המקובלות. זה שונה מבנק רגיל, שבו בשלב מסוים יש מפגש בין לקוח לפקיד. אצלנו 140 העובדים לא רואים פיזית את הלקוח. ולכן אתה צריך לדעת לאבטח את התהליכים בצורה שמותאמת לאופי הבנק". תוכל לתת דוגמה למורכבות של אבטחת בנק דיגיטלי לעומת בנק אחר? "למשל תהליך פתיחת חשבון. בבנקים אחרים יש שלב שבו הפקיד מזהה אותך כדי לאפשר לך לבצע פעולות. אנחנו מפעילים מערכות שמבצעות את אותו תהליך, מבלי לראות את הלקוח, אבל נותנות את אותה רמת אמינות. זה חלק מתפישת הזירו טראסט שמתפתחת היום בעולם אבטחת המידע. אצלנו זה נעשה על ידי טכנולוגיות שכוללות בין היתר צילום וידיאו, ומערכות חכמות ייחודיות אחרות, והן מסוגלות לתת רמת אמינות גבוהה. בסך הכל, לדעתי, אנו מצליחים לתת רמת זיהוי בטוחה יותר, כי בשיטות אחרות המבוססות על תעודות זהות, יש חשש גדול יותר לזיופים". מהם אתגרי האבטחה של התקשורת שהיא מן הסתם קריטית ביותר אצלכם? "אכן כן. כדי לעמוד באתגר הזה, בנינו שיטות אבטחה מודרניות, שמתייחסות גם לאתגרי הסייבר של היום, ולאו דווקא לאתגרי האתמול. זה הודגש במיוחד בשנה האחרונה, בשנת הקורונה, שבעקבותיה ארגונים שינו את תפישת האבטחה שלהם, מאחר שההפרדה בין חיבורים לרשת פנימית וחיצונית השתנתה. היום נכנסים גם מתוך הארגון וגם מבחוץ. ולכן התפישה היא שאני פחות סומך עליך, כלומר לא רואה אותך כמשתמש אלא יודע לזהות מהיכן אתה גולש, מאיזה מכשיר. זוהי למעשה תמצית תפישת זירו טראסט. אנחנו מיישמים את התפישה הזו בעזרת שותפים וחברות הכי מקצועיות בתחום, ואחת מהן היא חברת פרטנר". אלירן ברהום, מהי תפישת האבטחה שלכם בתחום תשתיות תקשורת? "אנחנו נותנים מענה ללקוחות עסקיים בתחום אבטחת התקשורת שלהם, ומבצעים בשלב ראשון את האיפיון כדי להחליט מה מתאים להם. המטרה היא להגיע לאבטחה מהקצה אל הקצה. הדגש אצלנו הוא על הדליברי, לדעתנו זה הדבר הכי קריטי". אילו סוגי הגנות אתם נותנים ללקוחות שלכם? "אנחנו מגינים על תשתית האינטרנט, על האפליקציה, וכל מה שמאחורי זה. אחרי שאנו ממפים את צרכי הלקוח, אנחנו מציעים לו את הפתרונות שקיימים אצל השותפים הטכנולוגיים שלנו. פרטנר מיצבה את עצמה כמולטי ונדור, כדי לתת את המענה הטוב ביותר ללקוחות. אנחנו מטמיעים את הפתרונות בהתאם לצרכי הלקוח ודרישותיו, ומבחינה זו אנחנו גוף IT אינטגרטור לכל דבר, עם כוח אדם איכותי, עם רמות הסמכה מהגבוהות בשוק". עם אילו אתגרים התמודדתם בפרויקט הבנק הדיגיטלי? "ביצענו תכנון יחד עם הבנק, כדי לייצר פתרון לסביבת אבטחה. עבדנו עם הצוות של שלומי אביב, ויישמנו בין היתר את התפישה של זירו טראסט שהוא הזכיר". להאזנה לפודקאסט המלא מוזמנים להאזין בלינק הבא

אופיר אייזיק מונה באחרונה למנכ"ל בינת מערכות תוכנה מקבוצת רד-בינת – כך מסרה החברה היום (א'). במסגרת תפקידו ינהל אייזיק את פעילות החברה ויהיה אמון על הובלת האסטרטגיה העתידית שלה. הוא יחליף את אייל זסלבסקי, שכיהן כמנכ"ל החברה מאז הקמתה, ולא נמסר בשלב זה לאן מועדות פניו. בינת מערכות תוכנה הוקמה ב-2002 כחלק מקבוצת רד-בינת, וביצעה במהלך השנים האחרונות מאות פרויקטי פיתוח ואינטגרציה מורכבים בעולמות תוכן נרחבים באינטרנט, באינטרא-נט ובסביבות עבודה נוספות. החברה מעסיקה כ-100 עובדים. אייזיק הוא בעל ניסיון של יותר מ-20 שנים בתחומי התוכנה ומערכות המידע. בתפקידו הקודם הוא כיהן כסמנכ"ל המכירות והפיתוח העסקי של קליק ישראל במשך חמש שנים. קודם לכן, הוא שימש בכמה תפקידי ניהול מכירות במיקרוסופט ישראל וכמנהל פיתוח עסקי בבזק בינלאומי. לאייזיק תואר BA בתקשורת ותואר MBA במנהל עסקים ומערכות מידע מהקרייה האקדמית אונו. אלון בן-צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, ציין כי "ניסיונו הרב של אייזיק בניהול, מכירות ופיתוח עסקי יתרום לנו רבות, ואנחנו בטוחים שביחד נצליח להשיג את המטרות הגבוהות שהצבנו לעצמנו".

השאלה "איפה מצביעים?" רלוונטית ותקפה בבחירות שיתקיימו מחרתיים (ג'), כנראה שיותר מתמיד. זאת, מאחר שקלפיות מסוימות הוסטו, יש קלפיות מיוחדות לחולי קורונה, כאלה למחויבי בידוד ואפילו הוצבו ארבע קלפיות בנתב"ג, לטובת החוזרים מחו"ל. לכן, הפעם גדל הצורך במידע איך להגיע לאותן קלפיות – ההודעה לבוחר, שגם ככה לא כולם מביאים לקלפי (ואין חובה להביא), לא מספיקה. במשרד הפנים חשבו על זה והתקשרו עם הסטארט-אפ הישראלי SPS, שמפתח פתרונות מידע וניווט. החברה פיתחה עבור המשרד שירות וובי שיאפשר לאזרחים לקבל באמצעות המחשב או הסמארטפון מידע אודות הקלפי שבה הם מצביעים ולנווט אליה ברגל, באופניים, ברכב או בתחבורה ציבורית. שווי העסקה עומד על כרבע מיליון שקלים. שיתוף פעולה ראשון עם סטארט-אפ במערכות בחירות הסטארט-אפ SPS הוקם לפני כשלוש שנים על ידי שגיב לוי, המנכ"ל, ודרור שקד, שמשמש כמנטור מלווה לחברה ולמנהלה. המטה ומרכז הפיתוח של החברה נמצאים בתל אביב ושוויה עומד על כ-12 מיליון דולר. שגיב לוי, ממייסדי ומנכ"ל SPS. צילום: אופיר סימן טוב SPS מספקת שירותי מידע וניווט למגוון ארגונים בישראל ובחו"ל, שמתממשקים לאפליקציות מגוונות, כגון כאלה של אטרקציות תיירות, רשתות מזון וקמעונאות, גופי בריאות, משרדי ממשלה, מארגני כנסים, משרדי כרטיסים, חברות אישורי הגעה ומערכות לניהול תורים. כך, למשל, SPS מספקת עבור לקוחות שירותי בריאות כללית פתרון ניווט ומידע אודות מיקומי בדיקות הקורונה ומרכזי החיסונים – שירות שבו השתמשו בחודשים האחרונים מאות אלפי משתמשים בחודש. מאז ש-SPS נוסדה הוקמו בצורה אורגנית לעסקים בישראל מעל 200 אלף מיקומים בפלטפורמת המיקומים של החברה. זוהי העסקה הראשונה שלה עם גוף ממשלתי בישראל. נעמי פרידמן, מנהלת אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הפנים, אמרה כי "בפעם הראשונה במערכות בחירות, בבחירות לכנסת ה-24 מתקיים שיתוף פעולה של משרד ממשלתי עם חברת סטארט-אפ. לאור משבר הקורונה, הפעם יגדל מספר הקלפיות באופן משמעותי ואזרחים רבים לא יצביעו בקלפי המוכרת להם. משרד הפנים ו-SPS הקימו מערכת המאפשרת איתור והגעה למיקום הקלפי בכל דרך אפשרית: תחבורה ציבורית, מוניות, ווייז, רגלית ועוד. כמו כן, המערכת מציגה את משך הזמן שיידרש כדי להגיע לקלפי בכל אחת מהדרכים. משרד הפנים פועל יחד עם SPS על מנת להנגיש לתושבים את המידע הרצוי. המערכת שהוקמה תאפשר איתור מהיר ויעיל, במטרה להקל על תהליך ההצבעה". לוי אמר כי "נסייע לממשלת ישראל לנהל את יום הבחירות בצורה מתקדמת, שתסייע למיליוני המצביעים להגיע אל הקלפי בצורה בטוחה ונוחה. מחמם את הלב שמשרד הפנים בחר לעבוד עם סטארט-אפ ישראלי צעיר דווקא בימים אלה".

ספר קצת עליך. "אני עוסק מזה יותר מ-40 שנה בתעשיית ההיי-טק. את דרכי התחלתי ב-1980 בצה"ל, בקורס תכנות בממר"ם. לאחר מכן שירתתי ביחידות ממכ"א (יחידת המחשוב של אגף כוח אדם) וממר"ם, בתחומי ניתוח מערכות, ניהול פרויקטים, וניהול מערכי תשתיות ומערכי אבטחת מידע. כמוקד ידע בממר"ם – בתפקיד שמקביל לסמנכ"ל טכנולוגיות – הייתי שותף בכיר בבניית אסטרטגיית המחשוב של לוט"ם עם הקמתה. לאחר שחרורי מצה"ל, בדרגת סא"ל, שימשתי במשך כשבע שנים כסמנכ"ל הטכנולוגיות של שירותי בריאות כללית – ארגון הבריאות הגדול במדינה, ולאחר מכן במשך כשש שנים כמנהל התשתיות והשירות של החברה. אני בעל תואר ראשון במתמטיקה ומחשבים ותואר שני במנהל עסקים. כיום אני מרצה באקדמיה לחדשנות בעולם הרפואה ומשמש כיועץ בכיר למחשוב לארגונים". ספר על הניסיון שלך עם אנשים ומחשבים. "אנשים ומחשבים היא בשבילי הרבה יותר מחברה עסקית, אלא קודם כל האנשים המדהימים שלה, שחלקם עבורי הם כמו משפחה. על אנשים ומחשבים שמעתי בפעם הראשונה ב-1983. הייתי אז קצין צעיר בממכ"א ואחת לפרק זמן מסוים היה נשלח אלינו בפקס תקציר של החדשות בעולם המחשוב מטעם אנשים ומחשבים. הייתי קורא בסקרנות את כל החדשות ומצפה תמיד להופעת התקציר הבא. עם השנים חלה 'התקדמות טכנולוגית' והחל לצאת העיתון השבועי Information World. נקודות ההשקה שלי עם אנשים ומחשבים רבות ומגוונות: לאורך השנים, נתתי הרצאות בעשרות אירועים של אנשים ומחשבים בתחומי החדשנות, בדגש על עולמות הרפואה והתשתיות. ב-2004 הצטרפתי לחבר השופטים של תחרות IT Awards ולאחר מכן הייתי שופט בתחרויות סטארט-אפים שערכה אנשים ומחשבים בתחום החדשנות בעולם הרפואה. בשנים 2010-2017 ניהלתי, ביחד עם יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ורונן נדלר את פורום CTO ומ-2007 אני חבר בפורום C3. במסגרת פעילויות אלה יצא לי להכיר את הצוות המדהים שמוביל את אנשים ומחשבים, ובראשו פלי הנמר. זהו צוות שעושה הכול על מנת לתת לך את התחושה הכי טובה כשאת.ה מגיע.ה לאירועים שהוא מארגן. שער גיליון ה-Information week מה-4 בינואר 2010, עם הזכייה הראשונה של שירותי בריאות כללית בתואר אלוף האלופים של אנשים ומחשבים אני רוצה לציין שתי נקודות שיא בקשר שלי עם אנשים ומחשבים: הנקודה הראשונה היא הזכייה הראשונה של שירותי בריאות כללית בתואר אלוף האלופים של IT Awards לשנת 2009, ומאז זכייה בתואר במשך ארבע שנים ברציפות. הזכייה הרביעית ברציפות של שירותי בריאות כללית בתואר אלוף האלופים – ב-2013. צילום: קובי קנטור ז"ל נקודת השיא השנייה היא אחד הביקורים שלי במאורת הנמר, שנערך ב-2017, ושלקראתו הכנתי לפלי הנמר את תעודת ההוקרה שניתן לראות למטה. תעודת ההוקרה שדורון יצחקי העניק לפלי הנמר. צילום: פלי הנמר לא אשכח את מה שפלי אמר לי באותו המפגש: 'אני תמיד מחלק לכולם תעודות הוקרה והצטיינות – זו הפעם הראשונה שבה מישהו נותן לי תעודת הוקרה'". דורון יצחקי (מימין) מעניק לפלי הנמר את תעודת ההוקרה, בביקורו ב-2017 במאורת הנמר. צילום: אנשים ומחשבים לסיכום, במהלך השנים זכיתי להכיר אנשים מדהימים ומיוחדים בחברת אנשים ומחשבים. החברה מהווה במה מרכזית לכל חברות ההיי-טק להצגה וקידום של רעיונות, ואני מאחל לה עוד שנים רבות של הצלחה והגעה לשיאים חדשים".

ה-ThinkPad X1 Fold – המחשב הראשון בעולם עם מסך מתקפל – היה אחד ה-"קורבנות" של מגפת הקורונה. לנובו הציגה את המחשב המיוחד הזה כקונספט בתערוכת CES 2019 והציגה אותו שוב שנה לאחר מכן – הפעם כבר בתערוכה וירטואלית. הכוונה הייתה שהוא יושק כמה חודשים אחר כך, כולל במדינות הקטנות יותר כמו ישראל. אבל החוסר הכללי ברכיבים והצורך לבחור אילו מחשבים לייצר גרמו לדחייה של ההשקה. אלא שזו הגיעה בסופו של דבר, וגם לתל אביב, בשבוע שעבר. זה קרה באירוע השקה שערכה לנובו ישראל על גג בית מלון בעיר, לפי כללי התו הירוק. ה-X1 Fold הוצג בו יחד עם מכשירים עסקיים רבים אחרים, שהביאו לידי ביטוי את הקו שמתכוונת החברה לשווק לשוק העסקי עד סוף 2021 לפחות. האמירות העיקריות שלה כאן הן חומרים שונים, רמות גימור, וגם משקלים. ה-X1 Fold נבנה משילוב של סגסוגות עם סיבי פחמן כדי להציע את אותן עמידות ואמינות, לפחות על הנייר, שמציעים מחשבי משפחת ה-ThinkPad האחרים. הוא מציע, כשהוא פתוח, מסך בגודל 13.3 אינץ', ובצד העיצובי הוא מכוסה בעור, שעוטף אותו במלואו. המחשב החדש שוקל קצת יותר מקילו וכשמקפלים אותו, הוא כמעט שלא תופס מקום בתיק. ה-X1 Fold מבוסס על מעבד Core של אינטל, אך בפיתוח היברידי ייעודי, והוא עומד בתנאים של פרויקט אתנה ומציע אפשרות לקישוריות סלולרית מהדור החמישי. מדובר באחד המחשבים היקרים של לנובו, שגם כך מציעה לא מעט מחשבים לא זולים, והוא יימכר בארץ במחיר התחלתי של 13,999 שקלים. תחנות עבודה שקורצות לעיצוב הצרכני אחד ההיבטים שלנובו מתמקדת בהם הוא זה של תחנות העבודה, שהולכות ומתקרבות בעיצוב ובחלק מהתכונות שלהן דווקא אל התחום הצרכני. כך, לדוגמה, ה-ThinkPad P1 Gen 3, שהושק באופן רשמי באירוע אבל כבר זכה לסקירה כאן, באנשים ומחשבים, נחשב לנייד תחנות העבודה הקל ביותר בעולם, בגלל השימוש בסיבי פחמן בשלדה שלו, בדומה לפורץ הדרך X1 Carbon. הוא מגיע במארז דקיק במיוחד, שבכל זאת מכיל כרטיס גרפי מתקדם מסדרת ה-Quadro של אנבידיה וכן ועד 4 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון מבוסס SSD. ה-ThinkPad P1 Gen 3 של לנובו. צילום: יח"צ לידו הציגה לנובו את P620 ThinkStation – שהיא, לפי החברה, תחנת העבודה הראשונה והיחידה בעולם שמגיעה עם מעבד Threadripper PRO של AMD עם 64 ליבות מחשוב, והראשונה שתומכת ב-PCIe 4.0 בכמות של 128 ערוצים. גם היא מציעה נפח אחסון עצום וקישוריות רשת במהירות של 10 ג'יגה-ביט לשנייה. כן הוצג מה שהחברה מכנה מסך הדגל שלה לתחום המקצועי – ה-X1 Gen 2. מדובר במסך 4K המבוסס על פאנל IPS, והוא גם מציע תחנת עגינה, שתומכת ThunderBolt 3 ומאפשרת חיבור למחשב עם כבל אחד בלבד לכל הצרכים. כמו כן, הוא כולל מצלמת 1080p ומערך מיקרופונים שעוזר לביטול רעשי רקע. ה-ThinkVision X1 של לנובו. צילום: יח"צ "התחום שנמצא בצמיחה הגדולה ביותר בעולם המחשוב העסקי כיום הינו תחנות העבודה המקצועיות. לנובו מציגה מגוון רחב במיוחד בתחום זה עם משפחת הניידים ThinkPad P, עם תחנות העבודה הנייחות ThinkStation ועם מסכים מקצועיים בסדרת ThinkVision. אלה הן סדרות שמציעות אמינות מרבית, תאימות למשתמשי התוכנות המקצועיות ואפשרות רחבה להתאמה אישית", אמר אלירן בן עזרא, מנהל תחום תחנות עבודה מקצועיות בלנובו. מחשבים למנהלים על השולחנות מסביב הוצגו מחשבי ה-ThinkPad החדשים, עם כמה שבלטו מעל כולם. אחד מהם הוא ה-TihnkPad X1 Nano, שהוא מחשב ה-ThinkPad הקטן ביותר אי פעם, עם מסך 13 אינץ'. יש לו את כל היכולות של מחשב מהשורה, כולל מעבדי Core מהדור ה-11 של אינטל – אבל במשקל של 907 גרם בלבד. תג המחיר ההתחלתי שלו עומד על 9,190 שקלים. עוד מחשב שבלט מבחינת צורה הוא ה-ThinkPad X12 Detachable, עם תג מחיר של 7,260 שקלים. מדובר באחד המחשבים הנתיקים הראשונים שמציעה לנובו, שעד לשנה הנוכחית התמקדה במחשבים הפיכים בלבד, בגזרת מחשבי ה-2-ב-1. המחשב החדש מציע מסך 12.3 אינץ' שאפשר, כאמור, לנתק אותו מהמקלדת כדי לעבוד אתו כטאבלט. המסך מוגן בזכוכית Gorilla Glass והוא תומך בעטים האלקטרוניים שמציעה לנובו – ה-Precision Pen וה-Digital Pen. ה-ThinkPad X1 Titanium Yoga של לנובו. צילום: יח"צ מחשב נוסף שתפס את העין הוא ה-ThinkPad X1 Titanium Yoga, שבדיוק כמו ששמו מציע, השלדה שלו עשויה מטיטניום קשיח, שעוזר לו להיות הנייד הדק ביותר אי פעם במשפחה – עם עובי של 11 מ"מ. וכמו ששמו רומז, שוב, מדובר בנייד הפיך. המחשב החדש מגיע עם מסך 13.5 אינץ' ביחס היבט של 3:2, ועם תמיכה ב-Dolby Vision HDR ומערכת רמקולים Dolby Atmos. המחיר מתחיל בכ-11 אלף שקלים.

לעסק המודרני, המבוסס על פעילות דיגיטלית עננית, אין כיום את הפריבילגיה להיות מושבת לטווחי זמן ארוכים. אי מתן שירות משמעו אובדן לקוחות ופגיעה חמורה בהכנסות ובמוניטין, שכן הלקוח הממוצע יכול בקלות רבה, ובלחיצת כפתור, לרכוש מוצרים ושירותים בחברה המתחרה. הדרך היחידה להילחם בתוקפים ולשרוד מול התחרות בשוק, היא על ידי יירוט מהיר של האירוע, התאוששות מיידית וחזרה לשגרה. המודל המסורתי להתמודדות עם איומים – רלוונטי? ארגונים רבים עדיין פועלים בעת התקפת סייבר תחת המודל המסורתי של התמודדות עם איומים, שמכתיב התמודדות איטית, הכוללת השבתה מלאה של המערכות עד לביצוע מחקר מעמיק, לאחריו מפיקים תובנות, מסיקים מסקנות ופועלים. בעוד שלמודל זה קיימים יתרונות משלו (אולי לארגוני אנטרפרייז מסורתיים), הוא עלול להתברר כאסון לעסק הדינמי המבוסס ענן, המחויב חוזית לזמן פעילות (Uptime) של קרוב ל-100%, ונמצא תחת הלחץ להקדים את התחרות. ארגון שנמצא תחת מתקפת כופרה שבוי בידי התוקף, אשר מצפין את המידע שלו תמורת כופר. היכולת להשתחרר מכבלי ההצפנה ולחזור לפעילות במהירות היא בפני עצמה ניצחון בשדה הקרב מול התוקפים. לעומת זאת, התמודדות איטית ומהוססת מאפשרת לתוקף להפעיל לחץ על העסק, דבר שלעיתים מסתיים בתשלום כופר. עסקים רבים נכנעים ומשלמים את הכופר, דבר שאינו מומלץ כלל, שכן תוקף שקיבל פעם אחת כופר – יחזור לסחוט את העסק שוב. הפתרון – הדור הבא של שירותי הסייבר המנוהלים ארגונים רבים בוחרים לשכור שירותי MSSP (ר"ת Managed Security Service Provider) במקום לבנות ולתחזק מרכז SOC פנים ארגוני, שדורש צוות מיומן ומשאבים טכנולוגיים. עם זאת, ישנו הבדל בין שירותי MSSP לסביבות אנטרפרייז, לשירותים אלו לסביבות ייצור בענן, שדורשות יכולת תגובה מהירה. הדור הבא של שירותי MSSP מאפשר תגובה מהירה ומדויקת לאירועי סייבר בסביבות ענן. הוא דורש רמת מיומנות גבוהה של צוות ה-SOC, הבנה מלאה של הפרמטרים בפלטפורמות מגוונות, ידע לגבי טכנולוגיות מבוססות ענן, סוג המידע, ממשקים ואינטראקציות עם פתרונות צד ג', סוגי ההתראות והאירועים המתקבלים ואופן התגובה אליהם. הנה מספר יכולות חיוניות במסגרת הדור הבא של ה-MSSP: עזרה ראשונה ביירוט אירועי סייבר – "First Aid Remediation Response" – הדור הבא של ה-MSSP מכיר לעומק את התשתיות וסביבת הלקוח, ולכן מעניק טיפול מהיר על סמך playbooks ותופר פתרונות ייחודיים לדרישותיו. בניגוד לשירות SOC מסורתי, שלרוב רק מדווח על אירוע תקיפה, הדור הבא של ה-MSSP מגיב בפועל ומיירט את האירוע במהירות וביעילות. צוות מומחים מולטידיסיפלינרי – חברות רבות לא יכולות להעסיק צוות מגוון של מומחים דוגמת מומחי דטה בייס, תשתית עננית, אבטחת GRC, אבטחת סיסטם, ארכיטקטים או אנשי תקשורת בעלי ידע באבטחת רשת, הנחוצים בעת תקיפת סייבר – ולכן הטיפול באירוע משתהה. הארגון נאלץ לשכור ספקים חיצוניים שמשלימים את הידע, דבר שמוסיף מורכבות להתנהלות בזמן האירוע. שירות הדור הבא של ה-MSSP מחזיק בכלל הדיציפלינות הדרושות, כך שהשירות ניתן באופן מלא עד ליירוט של האירוע. SecOps – שירותים אלו מסייעים בניהול עדכוני אבטחה לכלל המערכות ובדרך כלל מתבצעים על ידי הארגון עצמו או על ידי ספקים חיצוניים. עם זאת, MSSP שמספק שירות זה מאפשר ניהול הוליסטי של אבטחת המידע, שכן ניהול תקין של עדכוני האבטחה הוא בבחינת "רפואה מונעת". MSSP שמספק פעולות מנע, מספק אחריות יום יום על אבטחת הסביבה. CISO as a Service – מנהל אבטחת מידע כשרות מאפשר אופטימיזציה של עלויות וניהול מקצועי של יחידת הסייבר על ענפיה ועל הדיסציפלינות השונות שבה. אחד האתגרים של מנהלי אבטחת מידע פנים-ארגוניים הוא פערי ידע, שנובעים לעיתים מניסיון צר בוורטיקל מסוים. מנהל אבטחת מידע של הדור הבא של ה-MSSP  מביא עימו צבא של מומחים המתעדכנים מדי יום במגוון של תחומים, טכנולוגיות ותעשיות. ניהול משבר – בעת אירוע יש צורך בתגבור כוחות בצורה מהירה. ניהול המשבר מתחלק בין מספר בעלי תפקידים: מנהל המשבר, מנהל המשא ומתן עם התוקף, מנהל המשבר מול הלקוחות, מנהל המשבר מול כלי התקשורת, מנהל האירוע בפן הטכנולוגי ומנהל החקירה. מרכזי ה-SOC מעסיקים חוקר שינהל חקירה נקודתית, אך לא תמיד את הצוות המלא שיבצע את הטיפול בסביבה, הכולל חסימה, הקשחות פריסת אבטחת נקודות קצה ועוד. פעולות אלו נופלות חזרה לידיו של הארגון, שנאלץ לגייס אנשים מכל תחום. הדור הבא של ה-MSSP יודע לספק את השירות המלא של ניהול המשבר, מקצה לקצה. הכותב הוא מנהל תחום אבטחת מידע וסייבר של Comm-IT

שורה של פרויקטים זכו בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שתוצאותיה הוכרזו בשבוע שעבר באירוע שהתקיים באופן היברידי – באולם האירועים East בתל אביב ואונליין. את התחרות הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. התחרות התקיימה זו השנה ה-17 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת 40 שנות פעילות בקהילת ה-IT. במהלך כל שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-4,300 פרויקטים. גם השנה נשבר שיא של מספר הפרויקטים שהוגשו – 847, ב-11 קטגוריות. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. זהו החלק הרביעי בכתבה אודות הפרויקטים הזוכים. לחלק הראשון לחצו כאן, לשני כאן, לשלישי כאן ולרביעי – כאן. להלן המשך ציון הארגונים והפרויקטים הזוכים: מתאם הפעולות בשטחים היחידה קיבלה פרס על הטמעת אפליקציה עבור הפלסטינים תושבי השטחים. שלמה סיקסט זכתה באות על פרויקט דיגיטציה של רכב מקושר לשיפור השירות. הפרויקט בוצע בעזרת מונסייט. שלמה סיקסט שע"מ זרוע המחשוב של רשות המיסים זכתה בגין שני פרויקטים: האחד הוא הקמת מרכז מידע רב ערוצי כדי להתמודד עם האתגרים הרבים שהרשות עמדה בה בתקופת הקורונה – פרויקט שבוצע בשיתוף בינת תקשורת, והשני – מחשוב ודיגיטציה של תהליכי המענקים לעסקים בתקופת הקורונה. קרן ליבי – האגודה למען החייל קיבלה אות על הטמעת מערכת גיוס משאבים לתרומות למען חיילי צה"ל. הפרויקט בוצע על ידי טק יוניטי (לשעבר ללן) מבית הסוכנות היהודית. הג'וינט זכה בגין פרויקט הקמת תשתיות לאוניברסיטה מקוונת בזמן הקורונה. האוניברסיטה הפתוחה האוניברסיטה הפתוחה קיבלה שני פרסים: על פרויקט מחשוב חוש"ן (ר"ת חשבון ושירותים לסטודנטים) ועל דשבורד שסיפק מידע ונתונים 360 מעלות אודות הלימודים האקדמיים בתקופת הקורונה. כלל ביטוח קיבלה אות על פרויקט חיזוי נתונים ואנליטיקה. משרד הפנים זכה בשני פרויקטים: פרויקט במסגרת טרנספורמציה דיגיטלית, שכלל, בין היתר, מערכת GIS לתאגידים עירוניים, והטמעת מערכת לניהול תוכניות עבודה. מקס IT פיננסי החברה זכתה בפרס בגין הקמת תשתית קפקא חדשה בשרתי החברה ודשבורד לניהול תוכניות העבודה שלה, שפותח בשיטה האג'ילית, וכן הקמת מערכת אופק לניהול תוכניות עבודה. נציבות שירות המדינה נציבות שירות המדינה קיבלה את האות בגין פרויקט למיפוי וניתוח מקצועות ועיסוקים, שישמש את כל משרדי הממשלה. קרסו מוטורס האות ניתן לה עקב הקמת פרויקט Wi-Fi וריכוזי תקשורת בפארק ראם – פרויקט שבוצע בסיוע טלדור. רשות מקרקעי ישראל הפרס ניתן לה על העלאה לאוויר של פרויקט החדשנות רמיטק, שבוצע בעזרת סאפ. רשתות בן עמי פרס על פרויקט Easy Sale, שבוצע עם סאפ. עיריית ירושלים עיריית ירושלים קטפה ארבעה פרסים – כולם עקב פרויקטים שביצעה נס: מעורב ירושלמי, אפליקציה לדיווח על ידי קבלנים מהשטח, קליק לתושב ופרויקט טלפוניה דיגיטלית. מערך הסייבר הלאומי האות ניתן לו על הטמעת מערכת יוב"ל לניהול סיכוני סייבר. דואר ישראל החברה קיבלה שני פרסים – על מחשוב מערך השליחים ועל פרויקט סחר מקוון. פסגות קיבלה אות על החלפת מערכת ה-CRM הישנה שלה (Dynamics 4) למערכת עדכנית, שתתמוך ביעדי הארגון. הקרן הקיימת לישראל הקרן הקיימת לישראל הפרס ניתן לה על טע עץ במו ידיך – פרויקט נטיעת עצים, ששווק והופץ באמצעים דיגיטליים לתיירים צליינים ולאורחים מחו"ל. התעשייה האווירית קיבלה אות בגין איחוד סביבות גיבוי ויצירת Storage Tiering למערך הגיבוי.