The headlines that made most buzz on this page
21/03/22 12:31
9.88% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נס
נס (Ness), מחברות ה-IT הבולטות בישראל, מגייסת בימים אלה עובדים.ות למאות משרות פתוחות בפעילויות בעולמות ההיי-טק, הרפואה, הביטחון והממשל. בחברה מחפשים מיישמי.ות סאפ במגוון מודולים, מפתחי.ות תוכנה ואוטומציה במגוון שפות, מומחי.ות ענן, סיסטם ואבטחת מידע, בודקי.ות תוכנה, תומכי.ות הלפדסק, וכן אנשי.נשות הדרכת מערכות מידע, הטמעה ופיתוח הדרכה.
המשרות בפריסה ארצית, כאשר בחלק מהתפקידים עובדים מרחוק ובחלקם – במשרדים.
לפרטים נוספים לחצו כאן ולמשלוח קורות חיים – כאן.
סיגניה
סיגניה (Sygnia), חברת הסייבר של Team8 וטמסק (Temasek), מחפשת עובדים.ות לתפקידי חוקרות.ים, יועצות.ים ומנהלות.ים בתחומי הסייבר השונים, כמו גם מפתחות.י תוכנה ואנליסטים.ות.
לפרטים נוספים ולהגשת קורות חיים היכנסו לאתר החברה.
סאפיינס
החברה, שמפתחת תוכנות עבור חברות ביטוח ופיננסים, מחפשת מגוון רחב של עובדים.ות שיצטרפו לצוות הרב לאומי שלה. בין היתר, היא מציעה תפקידי פיתוח בטכנולוגיות שונות, QA, ניהול פרויקטים, אנליסטים.ות עסקיים.ות ותפקידי מטה וכספים. סאפיינס מחפשת עובדים מלאי יוזמה, יצירתיים, ובעלי יכולת לעבוד בממשק ישיר עם לקוחות בין לאומיים.
לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות היכנסו לאתר החברה.
אינקרדיבילד
חברת התוכנה לתעשיית הגיימינג (אך לא רק) מגייסת בימים אלה לעשרות משרות במגוון תחומים: בודק.ת תוכנה – עיקר התפקיד כולל בדיקות ידניות, עם שילוב של כתיבה והרצה של טסטים באוטומציה; מנהל.ת לקוחות טכני.ת – התפקיד כולל ניהול הלקוחות מרגע שהושלם תהליך המכירה (פוסט סיילס); מפתח.ת בכיר.ה – פיתוח בשפת ++C של המוצר המרכזי של אינקרדיבילד, תוך שילוב של עבודה על פיצ'רים חדשים ותחזוקה של קיימים; מהנדס.ת מכירות – התפקיד כולל ליווי תהליך המכירה משלב בדיקת ההיתכנות, דמו, הבנת צרכי הלקוח, כולל התקנות, ומתן מענה לשאלות עד לחתימת העסקה.
לרשימת כל המשרות היכנסו לאתר החברה.
מחפשים.ות עבודה? מנהלי.ות משאבי האנוש מחכים.ות לכם.ן. צילום: BigStock
סיילספורס ישראל
ענקית הענן וה-CRM מגייסית מיידית למשרות כגון: מהנדסי.ות תוכנה, אנשי.נשות אבטחת מוצר, מהנדסי.ות ומנהלי.ות Devops ומהנדסי אנדרואיד ו-iOS.
לכל המשרות הפתוחות ולהגשת קורות החיים ניתן להיכנס לאתר החברה.
גראבהאב
גראבהאב (Grubhub), שפועלת בעולם משלוחי המזון, מחזיקה בישראל מרכז פיתוח – היחיד מחוץ לארצות הברית. החברה מגייסת עובדים ועובדות לכ-30 משרות פתוחות: מהנדסי.ות פרונטאנד, בקאנד ו-Full Stack; מהנדסי.ות אנדרואיד ו-iOS; מהנדסי.ות DevOps; מנהלי.ות מוצר; אנליסט.ית מוצר; מעצב.ת UI/UX; מנהל.ת סיסטם; Technical Program Manager; ו-Principal Engineer and Director.
להגשת מועמדות למשרות היכנסו לכאן ולשליחת קורות חיים – לכאן.
מולטינאריטי
במולטינאריטי (Multinarity), סטארט-אפ שפועל בתחום המציאות הרבודה, מחפשים עשרות עובדים לתפקידי פיתוח שונים. בין המשרות המוצעות: מהנדסי.ות Unity3D, מפתחי.ות AOSP, מהנדסי.ות תוכנה ++Low level C, מפתחי.ות בקאנד, חוקרי.ות Principal Computer Vision ומהנדסי.ות CloudOps.
להגשת קורות חיים היכנסו לאתר החברה.
RapidAPI
הסטארט-אפ, שכשמו כן הוא – פועל בעולמות ה-API, מגייס למשרות הבאות: מהנדסי.ות דטה בכירים.ות, מומחי.ות DevOps בכירים.ות, מפתחי.ות פרונטאנד בכירים.ות, מהנדסי.ות Full Stack בכירים.ות ומנהלי.ות מוצר (Enterprise GTM).
לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות היכנסו לאתר החברה.
סיימוטיב
אם אתם.ן מחפשים.ות עבודה ומעניינים אתכם.ן תחומי הסייבר והתחבורה חכמה, או כל אחד מהם לחוד, סיימוטיב מציעה לכם.ן משרות במחלקות שונות ובסניפיה השונים – בתל אביב ובצפון, בפארק ההיי-טק בר לב. החברה, שותפה של פולקסווגן, כוללת שתי חטיבות עסקיות: חטיבת מו"פ, שמגייסת אנשי.ות QA, מפתחי.ות ++C ומפתחי.ות Full Stack, וחטיבת שירותים, שמעוניינת לגייס ארכיטקטים.ות, חוקרי.ות סייבר, מומחי.ות מדע נתונים ואנליסטים.ות. בנוסף, החברה מחפשת מגייס.ת לצוות הגיוס שלה, ומנהל.ת חשבונות וספקים.
לפרטים נוספים היכנסו לאתר החברה.
וולנט
וולנט (Walnut), שמאפשרת לצוותי מכירות לייצר הדגמות של מוצרים טכנולוגיים מותאמות לקוח, מצרפת 60 איש.ה ל-70 העובדים.ות שהיא מעסיקה. החברה מחפשת סמנכ"ל.ית פיתוח, מנהל.ת צמיחה, Head of Demand gen, ראשי.ות צוותים, מהנדסי.ות תוכנה, מנהלי.ות מוצר, מעצבים.ות, מנהל.ת IT, אנשי.ות שיווק ומכירות לשווקים האמריקני והאירופי, ואנשי.נשות גיוס ואדמיניסטרציה.
לפרטים נוספים היכנסו לאתר החברה.
קאנדיבור
אקנח את הכתבה עם חברת הגיימינג קנדיבור, מפתחת המשחק Match Masters, שמגייסת למשרות DevOps ואנליסט.ית משחקים.
לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות היכנסו לאתר החברה.
לכתבה דומה שפרסמנו בשבוע שעבר לחצו כאן.
21/03/22 16:26
9.88% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נט-אפ ישראל ואמת טכנולוגיות מקבוצת אמת מחשוב, שהיא שותפה שלה, הקימו באחרונה אקדמיה לטובת הכשרה מקצועית בנושאי מערכות אחסון וניהול מידע. בשתי החברות אומרים כי "האקדמיה היא המענה למחסור בכוח אדם מיומן טכנולוגי".
אקדמיית נט-אפ הינה תוכנית חדשה, שמטרתה לתרום לצמצום המחסור בכוח אדם מיומן בעולם הייעוץ הטכנולוגי. מדובר ביוזמה מקומית, לסיוע למשק הישראלי באיתור מומחים בתחומי ניהול המידע והכשרתם המקצועית. זו תיעשה באמצעות שיעורים אונליין, הדרכה אישית ופעילויות מונחות באתרי הלקוחות.
תוכנית הקורס נבנתה על ידי צוותים משתי החברות, שאותם הובילו לביא גור, מנהל צוות שירותים מקצועיים בנט-אפ ישראל, ושלומי בן סימון, מנהל חטיבת הדליוורי באמת טכנולוגיות. הקורס הראשון נפתח בשבוע שעבר, לאחר תהליך איתור המועמדים. בכוונת אנשי האקדמיה החדשה להכשיר מדי שנה עשרות עובדים.
"מעגל ההעסקה הישראלי – ערך עליון"
לדברי שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל, "השנה קרו דברים רבים בעולם הטכנולוגיה ומעבר לו. פעולות רבות עברו דיגיטציה, או אפשרות לעבודה מרחוק, ומהלכים שכבר התחילו – הואצו. למחשוב הענן הייתה תרומה ניכרת לכך. עם זאת, בשנה האחרונה החריף משבר כוח האדם בהיי-טק הישראלי, מה שהוביל לתוכניות התערבות ממשלתית. אולם, עדיין קיים פער ניכר ביכולת של חברות וארגונים בישראל לענות על המחסור ולגשר על המחסור בכוח אדם בעל הכשרה ומיומנות בתחום. אנחנו דוגלים בחיפוש אחר האנשים הטובים ביותר ונשמח לראותם משתלבים בעבודה בענף".
בן סימון ציין כי "נרתמנו לבוא עם פתרון יצירתי לסוגיית המחסור בכוח האדם הפוקדת את ישראל והעולם כולו. אנחנו רואים כערך עליון את חשיבותו של מעגל ההעסקה הישראלי ותורמים לו בגיוס עובדים חדשים, בלא ניסיון קודם והכשרתם כמהנדסי שירות. זאת, תוך טיפוחם של עובדי החטיבה הקיימים ומתן הכשרות שוטפות לטכנולוגיות של נט-אפ".
21/03/22 16:10
8.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית מוטמעות יותר ויותר ברבים מהדברים שאנחנו משתמשים בהם, בין אם לצרכים פרטיים או עסקיים. אפשר בהחלט לומר שהן נמצאות בשימוש על בסיס יומיומי. בנוסף, הבינה המלאכותית הולכת ומתקדמת עם הזמן, עם כמה יכולות מרשימות שהופיעו במהלך השנים האחרונות.
מחקר שנערך באחרונה העלה כי 92% מהמנמ"רים ומנהלי ה-IT בארגונים שערכו פרויקטים שבמסגרתם הם הטמיעו טכנולוגיות AI דיווחו שהן הניבו ערך והביאו את הארגון להתנהל בצורה יעילה יותר.
החוקרים תמימי דעים כי ב-AI טמונה היכולת לפתור כמה מהאתגרים הגדולים הקיימים בכל מגזר תעשייה. ואמנם, התחום חווה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית, במיוחד בעולם עיבוד הנתונים. ולמרות זאת, רבים סבורים שהדיבור על הבינה המלאכותית רב מהעיסוק האמיתי בה, ושמדובר בהייפ מוגזם בחלקו.
הראשון לזהות?, או: ב-AI קבור הכלב
בכיר בעולם ההיי-טק שלא רואה את הדברים כך הוא לארי אליסון, מייסד, יו"ר ומנהל הטכנולוגיות הראשי של אורקל. עוד לפני כמה שנים הוא אמר כי "יש חידושים טכנולוגיים ויש מהפכות שמשנות מהייסוד את האופן שבו ארגונים עובדים. טכנולוגיית לימוד מכונה היא מהפכנית והשפעתה רבה מאוד, היא שוות ערך למהפכת האינטרנט".
לגמרי בעד לימוד מכונה. לארי אליסון, מייסד, יו"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל. צילום: יח"צ
"לימוד המכונה", הסביר אליסון, "הופך את המערכת האפליקטיבית ליעילה יותר. המכונה לומדת כמו שילדים קטנים לומדים. ילד רואה כלב אחד, כלב שני, כלב שלישי, ואז, כשהוא רואה כלב רביעי – הוא מזהה בעצמו שמדובר בכלב. המכונה סורקת את הנתונים ומנסה למצוא בהם דפוסים. במקביל, היא מוצאת אנומליות, חריגות. כך, מנהל הכספים שלנו גר בבית נאה בפאלו אלטו. כשהוא הפעיל את המחשב שלו בחג המולד באמצע הלילה – מאוקראינה, הבנו שזה כנראה לא הוא. זו דוגמה לחריגה".
לדבריו, "לימוד המכונה מסייע למגוון פעילויות: זיהוי פנים, זיהוי קול, כלי רכב אוטונומיים והגנת הסייבר. הוא משפר ביצועים ויוצר יכולת דיוק הרבה יותר טובה".
בינה מלאכותית להגנת סייבר
אחד התחומים שבהם נעשה שימוש רחב יחסית בבינה מלאכותית הוא הגנת הסייבר. כפי שאמרו לא פעם בכירים רבים בתעשייה: "מכונה תמיד תנצח בן אנוש. רק מכונה תנצח מכונה".
ככל שמתקפות הסייבר גדלות בהיקפן, בנפחן ובמורכבות שלהן, כך הבינה המלאכותית מסייעת לאנשי האבטחה, שעוסקים בין השאר בניתוח, תוך שהם ניצבים מול שני אתגרים: ריבוי האיומים בסייבר והמחסור במשאבים כדי להגן טוב יותר, לפעול באופן פרו-אקטיבי ולהקדים את האיומים. הנתונים והמידע אודות האיומים מצויים במגוון מקורות – ממיליוני מאמרים ומחקרים, ועד לאינספור בלוגים וכתבות חדשותיות.
כך, באות טכנולוגיות בינה מלאכותית דוגמת למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית ומספקות תובנות מהירות אודות מיהם האיומים האמיתיים ומהם "רעשי הרקע", ובדרך זו מפחיתות באופן דרסטי את זמני התגובה. באופן זה, ה-AI עוזר לאנליסטים "לחבר את הנקודות" בין האיומים.
כמו בתחומים אחרים, הבינה המלאכותית מסייעת למקצועני ההגנה בשני היבטים בולטים: מיכון – המכונה מבצעת פעולות חזרתיות, שבעבר נערכו על ידי בן אנוש, וניתוח מהיר של נתונים רבים, תוך הפקת תובנות המסייעות למקבלי ההחלטות ומניעות אותם לפעולה מבוססת מידע. הבינה המלאכותית גם לומדת בלא הרף: היא משפרת את הידע שלה כדי "להבין" איומי אבטחת סייבר וסיכוני סייבר על ידי צריכת מיליארדי נתונים, השמתם בהקשר וניתוח שלהם.
הגנה חכמה – עם בינה מלאכותית. צילום: BigStock
ועוד: ה-AI מבטל משימות שגוזלות זמן, משום שהוא מספק למקצועני הסייבר יכולת לניתוח סיכונים מהיר, וכך הוא מצמצם את הזמן שלוקח לביצוע ניתוחי האבטחה ולקבלת החלטות קריטיות אודות האיומים. בדרך זו, הבינה המלאכותית מסייעת למנהלי האבטחה ומגני הסייבר למצוא איומים מהר יותר. היא עושה זאת, בין השאר, על ידי ניתוח היחסים בין איומים פוטנציאליים שונים, דוגמת קבצים זדוניים, כתובות IP חשודות או פעולות מסוכנות שבוצעו על ידי גורמים פנימיים – בשגגה או בזדון, ועושה זאת בתוך דקות או אף שניות.
התחום המסקרן של הבינה המלאכותית יידון בכנס Future of AI של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ד' הקרוב, ה-23 במרץ, באיסט בתל אביב. באירוע ירצו מיטב המומחים בתחום, שיסקרו את ההתפתחויות האחרונות בו וייתנו דגשים לעתיד. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע (מהרו להירשם – הכנס מחרתיים) לחצו כאן.
21/03/22 11:12
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
כאשר וולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, נאם אמש (א') אל מול חברי הכנסת, נרשמו כמה ניסיונות תקיפות בסייבר.
המתקפות זוהו בתשתיות התקשורת והמחשבים של כנסת ישראל, והמטרה שלהן הייתה למנוע את שידור הנאום, או לכל הפחות לשבש את השידור.
מהכנסת נמסר כי "כלל הניסיונות נבלמו על ידי היחידה לאבטחת המידע של הכנסת, בשיתוף ובסיוע מערך הסייבר הלאומי".
בסוף השבוע האחרון דיווחנו כי אתרי חדשות אוקראינים רבים נפרצו בסייבר על ידי שחקני איום רוסים, והותירו באתרים אותם השחיתו את האות "Z".
השירות הממלכתי לתקשורת מיוחדת והגנה על מידע של אוקראינה אישר את האירוע, וייחס את הפעולה להאקרים הפועלים בחסות רוסיה. מהשירות נמסר כי "כתוצאה מהתקיפה בסייבר נגד האתרים, סמלים שנאסרו לשימוש באוקראינה – ואשר משמשים את חיילי הפדרציה הרוסית הלוחמים באוקראינה – הוצבו בעמודי הבית של האתרים". הסוכנות ציינה כי מידע אישי שנמצא באתרים שהותקפו, לא נפגע. השימוש באות Z על ידי הרוסים ואוקראינים פרו-רוסים לא ברור ולא קיבל הסבר כלשהו מצד גורמים רשמיים רוסיים. השירות הממלכתי האוקראיני הוסיף כי הוא פועל לזיהוי העבריינים, ולהבאתם לדין, וכי כל האתרים חזרו לעבודתם.
בעקבות המלחמה – יותר מתקפות סייבר עולמיות. צילום: BigStock
המלחמה משפיעה על היקף מתקפות הסייבר בעולם ובאזורה
כשלושה שבועות מאז החלה המלחמה באוקראינה, ומסתבר כי היא מקרינה על היקף מתקפות הסייבר ברמה העולמית וגם המקומית. מאז הפלישה של רוסיה, חל גידול עולמי בתקיפות על מוסדות ממשלה וצבא בעולם, כך לפי חוקרי צ'ק פוינט (Check Point), כפי שדיווחנו בשבוע שעבר.
"בישראל", ציינו החוקרים, "אנחנו רואים עלייה של 21% בהיקף המתקפות מאז תחילת הלחימה, עם ממוצע של 1,715 תקיפות שבועיות פר-ארגון במדינה".
ברמה העולמית, חלה עלייה מובהקת, של 21%, בהיקף המתקפות על מוסדות ממשלה וצבא מאז החלה המלחמה. מדובר בקרוב ל-2,000 התקפות שבועיות פר-ארגון ברחבי העולם. זהו גם המגזר שראה את העלייה המשמעותית ביותר בתקיפות באוקראינה בראשית הלחימה (196%) – אולם בשבועיים האחרונים דווקא באוקראינה, המגזר הממשלתי-צבאי חווה ירידה של יותר מ-50% בתקיפות עליו. גם בישראל חלה עלייה בהיקף המתקפות בסייבר על מוסדות ממשלתיים וצבאיים, בשיעור של 22%.
21/03/22 12:17
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
למלחמת רוסיה-אוקראינה בפרט, ולסכסוך של רוסיה מול המערב בכלל, הצטרפה גם חזית דיגיטלית. מאז שממשלת רוסיה חסמה חלקית את הגישה לפייסבוק ב-25 בפברואר, הסכסוך בין רוסיה לפלטפורמות שבבעלות מטא (Meta) הסלים וגם אינסטגרם נחסמה לגישה במדינה. בנוסף הרוסים חסמו עוד רשתות חברתיות עולמיות, כמו טוויטר (Twitter) וטיקטוק (TikTok), במטרה לנתק את הרוסים מהמידע המערבי, או ממה שהם סבורים שהוא ה"פייק ניוז" שמופץ במדיה החברתית הזרה.
אינסטגרם, שהייתה פופולרית ברוסיה כמו בכל רחבי העולם, שרדה עד ה-14 במרץ, אז הפסיקה לפעול ברוסיה. אדם מוסרי, מנכ"ל אינסטגרם, הודיע יומיים קודם לכן, דרך חשבון הטוויטר שלו, שההחלטה הזו עתידה לנתק 80 מיליון משתמשים רוסים מהשירות, ואלו מאלו. On Monday, Instagram will be blocked in Russia. This decision will cut 80 million in Russia off from one another, and from the rest of the world as ~80% of people in Russia follow an Instagram account outside their country. This is wrong.
— Adam Mosseri (@mosseri) March 11, 2022 רוסגרם ועוד אלטרנטיבות מקומיות לשירותים ומוצרים מהמערב
ואולם רוסיה, כך מסתמן, לא מתכוונת להשאיר את התושבים שלה ללא רשתות חברתיות ומנותקים זה מזה – היזמים והמפתחים הרוסיים אלכסנדר זובוב וקיריל פילימונוב פיתחו את רוסגרם (Rossgram), שהיא 'שיבוט' רוסי של אינסטגרם.
"כבר ציפינו שזה יקרה, אז עמיתי קיריל פילימונוב וקבוצה של מפתחים נוספים החליטו לנצל את המצב הזה וליצור את האנלוג הרוסי שלנו לרשת החברתית הפופולרית והאהובה מאוד על בני ארצנו", אמר זובוב, מנהל יחסי הציבור של הרשת החברתית, לסוכנות הידיעות רויטרס.
מימין לשמאל: קיריל פילימונוב ואלכסנדר זובוב, המייסדים של רוסגרם. לכידת מסך מאתר האינטרנט של היישום
הרשת החברתית החדשה רוסגרם עתידה להיות שמישה בעבור הרוסים בתוך שבוע, ב-28 במרץ, כך לפי רויטרס. בהתבסס על תמונה ששיתף זובוב ב-Vkontakte – רשת חברתית מקוונת הפופולרית בעיקר בקרב דוברי רוסית ברחבי העולם שהיא גם האתר הפופולרי ביותר ברוסיה – לא רק השם שנבחר אלא גם ערכת הצבעים והפריסה של רוסגרם יהיו דומים מאוד לאלו של אינסטגרם. מטא לא הגיבה לעת עתה על השיבוט או על העיצוב של רוסגרם.
ההתפתחות מגיעה אחרי שמשפיענים רוסים רבים הביעו מורת רוח על חסימת אינסטגרם במדינה, שכן לדבריהם: החסימה הזו "תשאיר אנשים רבים ללא מקור הכנסה".
יצוין כי רוסיה פיתחה בחודשים האחרונים טכנולוגיה מקומית אלטרנטיבית לשירותי ומוצרי המערב, כולל הסמארטפון AYYA T1, המיוצר על ידי הקונגלומרט הממלכתי Rostec. בנוסף, כבר בנובמבר השיקה Gazprom Media את Yappy – פלטפורמה מקומית המקבילה לפלטפורמת שיתוף הווידיאו טיקטוק.
21/03/22 13:34
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ב-NessPRO חגגו בימים האחרונים (עוד) אירוע מיוחד, לצד חג הפורים: קבוצת המוצרים של נס (Ness) חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם סייפבריצ' (SafeBreach) ותחל להפיץ בישראל את המוצר של חברת הסייבר.
סייפבריצ' פיתחה פלטפורמה שמדמה שיטות פריצה שהאקרים אוהבים לנקוט בהן, תוך הפעלת "משחקי מלחמה" מתמשכים לזיהוי תרחישי פריצה במערכות רשת. הפלטפורמה שלה מספקת "מבט של האקרים" על מצב האבטחה של הארגון כדי לחזות מתקפות באופן יזום, לאמת בקרות אבטחה ולשפר את תגובת האנליסטים בארגון.
ב-NessPRO אומרים שהמוצר של סייפבריצ' משלים את סל הפתרונות והמוצרים של החברה בעולמות הסייבר ואבטחת המידע.
המופיעים בתמונה: מימין – רן כהן, מנהל תחום פתרונות סייבר ב-NessPRO; עמית ארמוזה, מנהל חטיבת ESM וסייבר בחברה; רוב ניל, מנהל ערוצים לאזור EMEA בסייפבריצ'; מוטי בלכר, מנהל מכירות פתרונות סייבר ב-NessPRO; מניש פטל, סמנכ"ל מכירות לאזור EMEA בסייפבריצ'; יפית שאול, מנהלת מכירות בישראל בחברה; ג'ים סליבן, סמנכ"ל ערוצים עולמי בחברה; וקן סמית', מנהל הכנסות ראשי (Chief Revenue Officer) בסייפבריצ'.
21/03/22 13:21
6.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פורים הוא החג הכי אהוב על דיילי ציפי, והשנה הוא היה עבורה שמח ומבדח במיוחד. היא התלהבה ללכת למסיבות פורים של מגוון חברות ויחידות היי-טק, שהיו בחג הזה שמחות במיוחד לאחר שנתיים של קורונה. אחרי שהתאוששה, היא מדווחת עבורכם.ן על השמחה, הכיף, ההופעות וכמובן התחפושות – עם תמונות.
HMS
דיילי ציפי בחרה לתת את הכבוד של פתיחת הכתבה ל-HMS, שחגגה שני מועדים משמחים: חג הפורים ו-30 שנה לקיומה. החברה קיימה את המסיבה בשבע בתל אביב, והזמינה אליה את עברי לידר על מנת להופיע בפני העובדים והעובדות. אם לציין שם של אחד מהשירים הידועים שלו, בשינוי קל, הוא נתן שואו מלטף ומשכר. שהרי אפשר להשתכר לא רק מיין (שלא חסר שם), אלא גם ממוזיקה טובה.
שתי חגיגות במסיבה אחת: פורים ו-30 שנה ל-HMS. צילום: אמיר יעקבי
בנק הפועלים
חטיבת הטכנולוגיה והמחשוב של הבנק הגדול במדינה, שמונה מעל 1,500 עובדים.ות, קיימה את מסיבת הפורים שלה ב-B side תל אביב, תחת השם Purim Horror Party (מסיבת האימים של פורים, אם להשתמש בחרוז, כמו שדיילי ציפי אוהבת). במסגרת האירוע, העובדים.ות נהנו ממסיבת ריקודים, כיבוד ושתייה באופן חופשי והופעה של להקת התקווה 6.
התקווה 6 במסיבת הפורים של יחידת הטכנולוגיה של בנק הפועלים. צילום: שי יטח
"מסיבת האימים של פורים" ב-IT של בנק הפועלים. צילום: שי יטח
ויסיטה
החברה חגגה את קרנבל הפורים שלה בסורה מרה בתל אביב. האירוע כלל מאכלים מסוגים שונים, אלכוהול חופשי, מסיבת ריקודים ועוד. בנוסף, התקיימה תחרות תחפושות, שנשאה פרסים שווים לזוכים.
ברייט דטה
חברת הדטה קיימה מסיבת פורים לעובדים.ות ובני משפחותיהם.ן בפארק השעשועים Magic Kass. האירוע כלל דוכנים שונים, מתחם אוכל וכמובן, מוזיקה. העובדים.ות יכולים.ות היו לזלול אוזני המן וקרפים, ללקק גלידה, לצייר על עצמם.ן ציורי גוף, לקלוע צמות, להדפיס על כוסות, לצפות במופעי קסמים ועוד. בנוסף, הם.ן יכולים.ות היו ליהנות מכל מה שיש למתחם להציע, כולל גישה חופשית למתקני השעשועים והאקסטרים.
מסיבת הפורים של ברייט דטה. צילום: ענת (פמלה) שרון
עושים כיף ב-Magic Kass. צילום: ענת (פמלה) שרון
ביץ' באם
בניגוד לחברות אחרות, חברת הגיימינג ביץ' באם חגגה את פורים במשרדים שלה, שממוקמים ברעננה. החגיגה הצנועה שלה הייתה מהממת לא פחות ממסיבות הרבה פחות צנועות, והעובדים.ות ובני משפחותיהם.ן נהנו מדוכני מזון, משחקי מציאות וירטואלית, סדנת קוקטיילים, ליצני קרקס, תאי משחקים בסגנון קרנבל ודוכן משלוחי מנות, שאותם.ן הם.ן הוזמנו לתרום לעמותה לבחירתם.ן.
איווה אפשטיין מ-KLA עם תחפושת שדיילי ציפי אהבה במיוחד – של מעגל מודפס (PCB). צילום: יח"צ
KLA
החברה חגגה את פורים פעמיים, בשתי מסיבות שונות, שהתקיימו, יום אחרי יום, בשני האתרים שלה בארץ. במסיבה במגדל העמק חגגו עם שלל תחפושות, דוכני איפור, בלונים, DJ, כיבוד ומנחה ושחקן שהצחיקו את המשתתפים עד דמעות. למחרת, ממש כמו שושן פורים, חגגו את פורים באתר ביבנה, כאשר הפעם, על החלק האמנותי הייתה מופקדת להקת הבית אורבובנד.
ב-KLA שמחים לתת קרדיט לזוכים בתחרויות התחפושות שלהם: במגדל העמק זכו אלן גוט, שהתחפש ל-Cube Less, ואתגר מרקוס, שברוח הקורונה התחפש ל-"עבודה מהבית", וביבנה – שמעון קדוש, שהתחפושת שלו הייתה של אביר על סוס, ואיווה אפשטיין, שהתחפשה למעגל מודפס (PCB), כמו אחת החטיבות של KLA, שפועלת מהעיר.
21/03/22 15:38
6.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"המצב באוקראינה מראה עד כמה צריך לבסס תעשיית היי-טק מקומית יציבה, שמתבססת על הון אנושי ישראלי", כך אמר היום (ב') סגן שר החוץ, עידן רול, בדיון בוועדת המשנה של הכנסת לענייני היי-טק. הדיון עסק בדרכים לשילוב מהיר של עובדי היי-טק פליטים מאוקראינה בתעשיית ההיי-טק הישראלית.
"אמנם יקר יותר להעסיק עובדים ישראלים וחסרים עובדים, אך אם נדחה את הטיפול בבעיה ונסתמך על עובדים חיצוניים, זה לא יעבוד", אמר רול.
בדיון נמסר שטרם המשבר באוקראינה העסיקה שם תעשיית ההיי-טק הישראלית כ-20 אלף עובדים, וחלק ניכר מהם רוצים כעת להגיע לישראל. עם זאת, צוין, אם הממשלה לא תפעל במהירות ותייצר מסלול ירוק מהיר לקליטתם, העובדים הללו ייקלטו במדינות אחרות, שגם בהן יש מחסור חמור בכוח אדם בהיי-טק. לדברי יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, "רק חלק קטן מהעובדים מאוקראינה שמועסקים בחברות ישראליות בענף הגיע לארץ. יש חלון זמן קצר מאוד להביא אותם, כי אם אנחנו לא נקלוט אותם, הם יגויסו על ידי חברות אחרות במדינות אחרות בעולם, כי יש מחסור גם שם".
"המסלול הקיים לא מתאים לעובדים מאוקראינה"
אחת האפשרויות שעלתה בדיון היא לקלוט את עובדי ההיי-טק האוקראינים במסגרת המסלול הירוק לקליטת מדענים עולים, שכבר קיים. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר כי נכון לעכשיו, המסלול הזה לא מתאים לפליטים מאוקראינה, למעט לאלה שזכאים לעלות לארץ לפי חוק השבות, "אך יש דיבורים על כך עם משרדי הפנים והעלייה והקליטה".
נציג הסוכנות היהודית, שמעון שמילה, אמר כי "הסוכנות פועלת בכל העולם בניסיון לאתר את מי שיש להם זיקה להיי-טק, ומתחילת השנה יצרה קשר עם 650 איש". אלא שלא מדובר ספציפית בעולים מאוקראינה, כי אם מכלל המדינות.
בדיון השתתפו סופיה טופלוב לוז ותמר אברמסון, שהקימו מיד לאחר תחילת המלחמה מיזם שנועד לאפשר לפליטים למצוא תעסוקה בישראל, ו-200 חברות וארגונים ישראליים כבר נרתמו אליה. עד כה הן הצליחו לאתר 6,000 עובדי היי-טק אוקראינים. "המהירות היא שם המשחק וצריך להביא לארץ כמה שיותר זכאי חוק השבות", אמרה אברמסון. השתיים סיפרו כי הן מצליחות להוציא אשרות כניסה לישראל בתוך ארבעה ימים, "והמדינה חייבת לעמוד בקצב הזה".
ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
יו"ר הוועדה, ח"כ רון כץ, סיכם את הדיון ואמר כי "צריך לייצר מסלול ירוק מיוחד כדי לקצר את לוח הזמנים לקליטה של עובדי היי-טק אוקראינים זכאי חוק השבות, ולייעל את תהליך הקליטה שלהם. זה יכול לסייע לצמצום המחסור בכוח אדם בהיי-טק ולהביא למצב שייטיב עם שני הצדדים". הוא פנה לנציגי משרדי הממשלה שהשתתפו בדיון, ודרש מהם לקבל בכתב את התוכניות שלהם לקיצור תהליכי קליטת אוקראינים בענף ולדווח על ביצוע. ח"כ כץ ציין כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר פעולות הממשלה בנושא ותבוא בדברים עם שרות הכלכלה והחדשנות, המדע והטכנולוגיה.
רק חמישית מהנשים החרדיות שעוברות הכשרה להיי-טק מתקבלות לעבודה
חלק אחר של הדיון עסק במעקב אחרי המהלכים של משרדי הממשלה לצמצום המחסור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק ובצעדים שהם עושים, או מתכוונים לעשות, כדי לעמוד ביעד שהציב ראש הממשלה, נפתלי בנט: להביא לכך שעד 2026, שיעור עובדי ההיי-טק יעמוד על 15% מכלל המועסקים במשק. תום דן, משנה למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הציג את תוכניות המשרד לקליטת עוד עובדים בהיי-טק, שאם הן יצאו לפועל במלואן, בשנים הקרובות יתווספו לענף כ-180 אלף עובדים.
ח"כ אורי מקלב התריע על כך שבכל התוכניות של משרדי הממשלה שעוסקים בהכשרת עובדים להיי-טק אין תקציב מוגדר להעסקת נשים חרדיות, על אף שעובדות מהחברה החרדית מועסקות כבר שנים בענף וזוכות לשבחים ולשביעות רצון המעסיקים. עוד הוא אמר כי "רק 200 מתוך 1,000 נשים חרדיות שמסיימות לימודי תעודה בהיי-טק מתקבלות לעבודה, כי המחסום העיקרי היה ונשאר העדר ניסיון. ח"כ כץ אמר ש-"לא ייתכן שהכשרות למגזר זה לא יתוקצבו על ידי משרד האוצר" והבטיח לקיים דיון נפרד בנושא.