AMD התחילה את 2021 ברגל ימין: הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הראשון של השנה, שאותם היא פרסמה אמש (ג'), מראים כי ההכנסות שלה כמעט שהוכפלו והרווח הנקי קפץ בקרוב לפי ארבעה. זאת ועוד, התוצאות עקפו את תחזית האנליסטים בהכנסות וברווחיות כאחד. החברה רשמה ברבעון זינוק של 92.9% בהכנסות ל-3.45 מיליארד דולר – כ-250 מיליון יותר מתחזיות האנליסטים, שצפו שהן יעמדו על 3.2 מיליארד. ההוצאות עלו הרבה פחות – ב-73% – ל-2.8 מיליארד דולר. כמו במקרים רבים, העלייה הגבוהה יותר בהכנסות מאשר בתוצאות השפיעה (מאוד) לחיוב על הרווח הנקי של AMD, שטיפס ברבעון ב-242.6% ל-555 מיליון דולר. משקיעי החברה יכולים לחייך גם מהרווח הנקי שלה למנייה: על פי GAAP הוא זינק ב-221.4% ל-45 סנט ושלא לפי חישוב זה הוא האמיר ב-188.88% ל-52 סנט, לעומת צפי אנליסטי של 44 סנט. עוד עולה מהדו"חות כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות זינקו ב-92% ל-1.9 מיליארד דולר, הרווח הגולמי האמיר ב-94% ל-1.6 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 46% – כמו ברבעון הראשון של 2020. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 44.3% ל-925 מיליון דולר והרווח נסק ב-274% ל-662 מיליון. AMD קיבלה ברבעון החזר מס של 89 מיליון דולר – כמעט פי 15 לעומת שישה מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ד"ר ליסה סו, מנכ"לית AMD, סיכמה את התוצאות באומרה כי "האצנו את הצמיחה במהלך הרבעון מאחר שאנחנו מציעים את פורטפוליו המוצרים הטוב ביותר בתולדות החברה".

אפליקציה דיגיטלית הצליחה לזהות אצל פעוטות אחד מסימני ההיכר האופייניים לאוטיזם, וייתכן שהטכנולוגיה שעליה היא מתבססת תוכל להפוך בעתיד לכלי זול ופשוט לאבחון מוקדם. צוות החוקרים יצרו אפליקציה, שבודקת את דפוסי המבטים של ילדים כשהם צופים ב-iPhone או ב-iPad בסרטונים קצרים שנוצרו במיוחד, ואז מופעלת טכנולוגיה של ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה, שקובעת האם הילד הביט יותר בדמויות האנושיות שבסרטון או בחפצים. "אנו יודעים שהקשב של פעוטות עם אוטיזם לסביבה שונה ושהם לא מקדישים תשומת לב לאנשים", אמרה ד"ר ג'ראלדין דוסון, מנהלת מרכז דיוק לאוטיזם ולהתפתחות המוח באוניברסיטת דיוק שבקרוליינה הצפונית, ארה"ב, ושותפה בכירה במחקר. "אנחנו יכולים לעקוב אחר דפוסי המבטים בקרב פעוטות כדי להעריך האם יש סיכון לאוטיזם", היא אמרה. "זוהי הפעם הראשונה שהיינו מסוגלים להגיע לסוג כזה של הערכה תוך שימוש בסמארטפון או בטאבלט בלבד. המחקר הזה שימש כהוכחת היתכנות, ואנו מאוד מעודדים". דוסון ועמיתיה החלו לעבוד על פיתוח האפליקציה לפני כמה שנים, ובגירסה האחרונה הם יצרו סרטונים מיוחדים שיאפשרו להם להעריך את העדפות המבטים של הילדים על חפצים יותר מאשר על אנשים. לאורך המחקר הסתבר, שילדים שאובחנו מאוחר יותר באוטיזם מיקדו את מבטיהם בחפצים ולא באנשים, לעומת ילדים רגילים, שמיקדו יותר את מבטיהם באנשים. מעקב אחר המיקוד של העיניים משמש מזה זמן כדי להעריך דפוסים של מבטים בקרב אנשים עם אוטיזם, אבל לשם כך היה צורך בציוד מיוחד ובמומחיות כדי לנתח את הנתונים. האפליקציה הזאת, שדורשת  בדיקה של 10 דקות ומשתמשת במצלמה הקדמית כדי להקליט את המבטים של הילד, דורשת רק iPhone או iPad, מה שהופך אותה נגישה למרפאות של אבחון ראשוני ושימושית גם בסביבה ביתית. "זה מדהים כמה רחוק הגענו כדי להשיג את היכולת הזאת להעריך מיקוד של מבטים בלי שום ציוד מיוחד, תוך שימוש במכשיר פשוט שרבים מאיתנו נושאים בכיסנו", ציינו החוקרים. "אנו מקווים שהטכנולוגיה הזאת תספק בסופו של דבר גישה רחבה יותר לאבחון של אוטיזם, שהוא צעד הכרחי לפני התערבות. המטרה שלנו לטווח הארוך היא שתהיה לנו אפליקציה קלה לשימוש ומתוקפת היטב, שספקים ומטפלים יוכלו להוריד ולהשתמש – אם במרפאה רגילה או בסביבה ביתית" אמר דוסון. יש לפנינו עוד כמה שלבים אבל המחקר הזה מראה שיום אחד זה יהיה אפשרי".

אינטל מרחיבה את הנוכחות שלה בישראל: החברה, שהיא בין החברות הרב לאומיות הגדולות ביותר שפועלות בארץ, הודיעה היום (ד') שהיא תשקיע 200 מיליון שקלים בבניית קמפוס חדש בחיפה, בצמוד למרכז הפיתוח שלה בעיר, שהוקם עוד ב-1974 והיה מרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארצות הברית. ההכרזה הרשמית על הקמת המתקן החדש, שמוגדר על ידי אינטל כהיברידי, תתרחש בשבוע הבא, במעמד המנכ"ל החדש של החברה, פט גלסינגר, שיגיע לישראל לצורך כך. הקמפוס אמור להיות גדול במיוחד, בשטח כולל של כמה עשרות אלפי מטרים רבועים, ועתיד לאכלס יותר מ-6,000 עובדים הפעילים בתחומי החומרה, התוכנה ופיתוח מעבדי העתיד של אינטל. לשם השוואה, הבניין החדש יחסית של אינטל בפתח תקווה, שנפתח ממש לפני פריצת מגפת הקורונה, אמור להכיל בשיאו כ-2,000 עובדים.  סרטון תדמית של המרכז החדש של אינטל בחיפה. ההקמה של הקמפוס צפויה להסתיים ב-2023 והוא יותאם לעבודה גמישה – ממנו ומהרחוק, בעיקר מהבית. זאת, בהתאם למגמה שהתרחבה בתקופת הקורונה – בהתחלה עקב אילוצי הסגרים, אך גם לאחריהם, בימים אלה. הקמפוס יציע בנוסף שטחים מיוחדים לספורט וכן אזורים ירוקים שיעטפו אותו מסביב. הבנייה תהיה חכמה וירוקה, ובין לבין ישובצו מסעדות פופ-אפ ובתי קפה, שיעזרו גם הם לניהול פגישות וישיבות נוחות. המרכ החדש של אינטל בחיפה. הדמייה: אינטל "אני גאה שאינטל העולמית ממשיכה להשקיע ולבנות את העתיד במרכז הפיתוח בישראל. הקמפוס החדש יוביל אותנו קדימה, לסביבה גמישה, שמאפשרת בחירה ושילוב אופטימלי בין העבודה ממנו ומחוצה לו. איזה כיף יהיה לפתח את הטכנולוגיות המתקדמות בעולם בסביבה כזו", אמרה קרין אייבשיץ סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. אינטל פעילה בישראל שנים רבות – אמור, מרכז הפיתוח הראשון שלה כאן נפתח בחיפה ב-1974. כמו כן, היא מפעילה מרכז בפתח תקווה, שהוזכר לעיל ושיאגד לתוכו, בסופו של דבר, את מרכזי הפיתוח הקטנים שלה בתל אביב, בכפר סבא וביקום; מרכז פיתוח התוכנה בהר חוצבים שבירושלים; וכמובן, מפעל הייצור FAB 28 המורחב בקריית גת.

על רקע הפגיעה הקשה שחוו חברות שיתופי הנסיעות בחודשי משבר הקורונה ומאבק ההישרדות שלהן, שמחזיר אותן למיקוד בעסקי הליבה שלהן, חברת ההסעות ליפט (Lyft) מוכרת את חטיבת הרכב האוטונומי שלה לטויוטה מוטורס (Toyota Motors Corporation) היפנית תמורת 550 מיליון דולר, בדומה לאובר (Uber), שביצעה מהלך דומה בשנה שעברה. לפי החברה, המכירה תסייע לה להגיע לרווחיות מהר יותר ולהפחית את הוצאות התפעול שלה ב-100 מיליון דולר. לפי הודעת החברה, החטיבה על 300 עובדיה תשולב ב-וובן פלאנט (Woven Planet Holdings) – חברה בת של טויוטה, שתבנה צוות של כ-1,200 אנשים שיעבדו על טכנולוגיה לנהיגה עצמית ביפן, בארה"ב ובבריטניה. במסגרת העסקה תקבל ליפט 200 מיליון דולר במזומנים, ועוד 350 מיליון דולר במהלך חמש שנים. וובן פלאנט החלה לפעול בתחילת 2021 ומתמחה במחקר ופיתוח בתחומים כמו רכבים אוטונומיים, רובוטיקה וערים חכמות, וזוהי עסקת הרכישה הראשונה שלה. בחודש פברואר השנה היא השיקה את פרויקט הדגל שלה, Woven City – מעבדת ענק של עיר חכמה, שנבנתה באתר של טויוטה לרגלי הר פוג'י ביפן, המיועדת לפיתוח ובדיקה של טכנולוגיות עתידיות. לדברי החברה, תוך ארבע-חמש שנים תעבור קבוצה של 360 מהנדסים ויזמים להתגורר בה כתושביה הראשונים.

"פרויקטים של עיר חכמה מאתגרים בכל מקום: איך לנהל את נכסי העיר, שהושקעו בהם משאבים כספיים רבים; איך עובדים עם הנתונים; וכיצד לנתח את המידע המגיע ממקורות שונים ולהפיק ניתוחים טובים לטובת שיפור בהליכי קלת ההחלטות. בפרויקט שערכנו עם פתרונות HPE בגוודלחרה שבמקסיקו הבאנו לצמצום היקף הפשיעה בעיר ב-30%. זו דוגמה קלאסית לכך שהטכנולוגיה מהווה מנוף לניהול מוניציפלי", כך אמר ניר שילוני, ארכיטקט פתרונות בכיר ב-וואן שילוב מערכות. שילוני הציג את פרויקט העיר החכמה שנערך בגוודלחרה בכנס שקיימו HPE ישראל ו-וואן (ONE) ללקוחות במגזר המוניציפלי. הכנס התקיים היום (ד') באולם סטוקו בתל אביב. הוא ציין כי גוודלחרה הוקמה ב-1542, מונה 1.5 מיליון תושבים ומשמשת בירת מדינת חליסקו והעיר השנייה בגודלה במקסיקו, אחרי הבירה, מקסיקו סיטי. "גוודלחרה היא בירת ההיי-טק של מקסיקו", אמר. "בצד זאת, היא מתאפיינת ברמות פשיעה גבוהות, מעשי רצח וחטיפות". יצוין כי ה-"בירה" של מקסיקו בהקשר זה היא לא גוודלחרה אלא טיחואנה, ששיעור מעשי הרצח בה הוא הגבוה במדינה. ועדיין, היקף האלימות והפשיעה בגוודלחרה רחב מאוד. ככלל, ב-2007, מספר הנרצחים הקשורים לעסקאות סמים במקסיקו עמד על 8,500 קורבנות, ובחלוף השנים, ב-2019, הנתון נסק הגיע ל-35 אלף. "לכן", ציין שילוני, "האתגר המרכזי בפרויקט בן 45 מיליון הדולרים היה הורדת רמת הפשיעה. אתגרים נוספים היו הגדלת אבטחת התנועה בעיר, לצד שיפור הביטחון האישי של השוטרים". "לטובת הפרויקט, שנקרא מגן עירוני 05, הטמענו, בין השאר, 6,000 מצלמות ו-2,500 חיישנים. בנינו מערכת ניהול ובקרה אחת, ממקום אחד, המקושרת לכל המערכות ועוקבת אחרי כל האירועים, הפגיעות והתקלות – בזמן אמת. כך, כל המידע האנליטי הפך ל-ויזואלי, כולל וידיאו בזמן אמת, עם חיבור למערכות המשטרה המקומית, רכיבי שו"ב וניהול חכם", אמר. שילוני הוסיף כי "על בסיס היכולת האנליטית ניתן לקבל נתונים במגוון נושאים: כלי רכב גנוב, אזרח חטוף, תנועה חשודה, זיהוי אזורי פשיעה 'חמים', שילוב של זיהוי לוחיות רישוי, צילום כמעט מכל זווית והצלבת נתונים בזמן אמת. כך, רוב מערכות הניהול של העיר מחוברות ומדווחות במשותף". אלי שלאין, ארכיטקט פתרונות אחסון ב-HPE ישראל. צילום: שמעון פסחוב אלי שלאין, ארכיטקט פתרונות אחסון ב-HPE ישראל, הציג את פתרונות החברה לעולם האחסון ולניהול מידע חכם. לדבריו, "האתגר של מנהלי התשתיות והאחסון לא השתנה זה שנים ואף מחמיר: הנתונים ממשיכים לגדול באופן אקספוננציאלי וכך, עד 2025 היקפם בעולם יעמוד על 175 זטה-בייט (175 טריליון ג'יגה-בייט). המידע החדש שנוצר מגיע ברובו ממצלמות, חיישנים דוגמת רכבים אוטונומיים ועוד. ברמה המוניציפלית, נדרש לטפל בכ-30% מהמידע בזמן אמת (Real Time Processing). חלק מהמענה לאתגר זה מגיע עם הטמעת מודולים של בינה מלאכותית. ה-AI תופס תאוצה בעולם המודרני ואנחנו מספקים פתרונות היברידיים, שרצים גם בחצר הארגון וגם בענן לצורך יישום מוצלח". הוא הוסיף כי "כדי לענות על האתגרים של ביצועים, נפחים ועלויות נדרש ליישם פתרון מבוסס בינה מלאכותית בארכיטקטורת אחסון בת שתי שכבות, לאחסון היברידי. HPE מציעה שלושה פתרונות לכך: SCALITY ,Qumulo ו-WEKA.IO". עידו עוזיאל, מנהל צוות מכירות מיד-מרקט ב-HPE ישראל. צילום: שמעון פסחוב עידו עוזיאל, מנהל צוות מכירות מיד-מרקט ב-HPE ישראל, אמר כי "המנמ"רים נדרשים לייצר כסף או חיסכון לארגון. מנמ"ר שלא יידע כיצד לעשות זאת, יהפוך ללא רלוונטי. האתגר הוא להתמקד בחדשנות ולא בתחזוקת התשתיות. אנחנו מספקים ללקוחות הארגוניים תשתית ישימה כלכלית ונוחה תפעולית. אנחנו עונים לאתגר עם תשתית HCI 2.0, שמספקת מענה לצורך זה עם ניהול אחוד, ביצועים, גמישות ושרידות שלא קיימת בגרסאות הראשונות של HCI". לסיום אמר עוזיאל ש-"המערכת שלנו אוטונומית, ומאפשרת למנמ"ר להתעסק בחדשנות ולהוביל את הארגון קדימה, בעזרת מערכת הבינה המלאכותית שלנו, Infosight. בעוד ששוק ה-HCI גדל בהיקף מועט, הרי שנתח השוק שלנו בתחום גדל בשנה החולפת בעשרות אחוזים ושילשנו את המכירות".

אוויר ההאקרים לא צלול כיין, ובעצם לא צלול בכלל. במערך הסייבר הלאומי חוששים שהאקרים שונאי ישראל יבצעו ביום ירושלים הקרוב, שחל ב-9 במאי, כדי לבצע גל מתקפות סייבר נגד מטרות כחול לבן. הם מנסים לעשות את זה בכל יום ירושלים, כשאנחנו חוגגים לעיר הבירה שלנו, ובכל פעם מערך הסייבר הלאומי מפרסם אזהרה שכזו. אלא שהשנה יש רגישות רבה יותר, בגלל האירועים האלימים שהיו באחרונה בירושלים. ההודעה מופנית לארגונים בכל המגזרים – למטרות אפשריות לאומיות וממשלתיות, אך גם פרטיות. אלה גם אלה חווים מספר אסטרונומי של ניסיונות תקיפה, ללא קשר ליום ירושלים. רק השבוע דיווחה צ'ק פוינט כי היא חוסמת בכל יום בממוצע 700 מתקפות כאלה על כל אחד מהלקוחות הארגוניים שלה. ההאקרים מתרחבים ליעדים חדשים, ובשנת הקורונה שמו את העיניים חורשות הרעה שלהם בין היתר על מערכות מחשוב ברשתות פרטיות בבתים שבהם עובדים, שאולצו לבצע את עבודתם מהבית ועל מנת לעשות זאת חוברו למערכות המידע של הארגון. ההאקרים ניצלו את העובדה שבמקרים רבים, האבטחה של אותן מערכות לא הייתה הדוקה, ודאי שלא כמו במשרד. תקופת הקורונה הוכיחה: המענה למתקפות – לא רק טכנולוגי בשני כנסים בנושא אבטחה וסייבר שקבוצת אנשים ומחשבים ערכה בימים האחרונים – InfoSec ומפגש מקצועי של פורום CSC – הדגישו הדוברים את ההכרח של ארגונים להיערך נכונה מראש למתקפות, ולבצע את השורה הארוכה של התהליכים שנדרשים לצורך זה. גיא מזרחי, יזם סייבר ויו"ר פורום CSC, אמר כי המענה להגנה מפני איומי סייבר כבר מזמן לא נמצא רק בתחום הטכנולוגיה, אלא גם בתהליכים פנים ארגוניים, שבאחריות ההנהלות שלהם. במוקד אותם תהליכים נמצאת העלאת המודעות של העובדים לאיומים. הגישה הזו קיבלה בזמן האחרון משנה תוקף משורה של אירועי סייבר שהתוודענו אליהם באמצעי התקשורת. אירועים אלה לימדו את המנהלים שהאחריות להגנה על המידע בארגון היא קודם כל שלהם, והם כבר לא יכולים להסתתר מאחורי תשובות כמו "יש מנהלי טכנולוגיה בארגון". ההנהלה היא זו שצריכה לקבוע את גבולות הגזרה, להצביע על רמות הסיכונים שהיא מוכנה לקחת ולהחליט כמה משאבים היא מוכנה להשקיע לצורך כך. פה נכנס הרגולטור, לפחות במקרים של ארגונים מוטי רגולציה, שמכתיב לא מעט תנאים. אלא שרגולטור לא יכול להחליף הנהלה, אחריות ובעיקר מודעות – שלה ושל העובדים. ההכרח: המשכיות עסקית על הצד הטוב ביותר. צילום אילוסטרציה: BigStock איך שומרים על חוסן עסקי? התובנה השנייה שעלתה מהאירועים האחרונים היא ההכרח שלארגון, כל ארגון, תהיה יכולת המשכיות עסקית, על מנת להוסיף לתפקד ולשרת את לקוחותיו גם כשהמערכות שלו מותקפות. זהו אחד מהחורים השחורים, שגורמים לירידה גדולה מאוד בתפקוד של ארגונים כשהם חווים מתקפות. ארגון שהכין את עצמו היטב מראש, תרגל אירועים וניסח נהלים ברורים – היכולת שלו להמשיך לעבוד לאחר אירוע סייבר חמור, מבלי שזה יורגש (או יורגש בשוליים), גבוהה הרבה יותר מאשר זו של ארגון שלא התכונן לכך. יש לאי מוכנות לתפקוד תקין לאחר מתקפה השלכות רחבות ביותר, כולל, ואולי אף בעיקר, פגיעה בתדמית הארגון ובמוניטין שלו, חשיפה לתביעות והעלאת הדרישות מצד התוקפים, שרואים ויודעים בדיוק מה עוצמת הפגיעה שהם ביצעו. הנושא הזה נדון במפגש פורום מנהלי הסייבר של אנשים ומחשבים, CSC, שהתכנס ביום א' האחרון ועסק בחוסן עסקי בזמן תקיפת סייבר ואחריה. הדובר המרכזי במפגש, יוסי שנק, כיום יועץ בכיר לתקשוב וסייבר בחברת החשמל ולשעבר המנמ"ר של החברה, סיפר כי הם ניתחו קרוב ל-900 מתקפות סייבר שאירעו ברחבי העולם, כולל בישראל, עד לסוף 2019. הם זיהו כמה מאפיינים – או, אפשר לומר, כשלים, שגורמים לארגונים לא להיות מוכנים ולסכן את החוסן העסקי שלהם. אחד מאותם מאפיינים הוא רמת השקעות נמוכה, שמותירה את מנהלי הטכנולוגיה בארגון ללא כלים שמאפשרים הגנה וחזרה לשגרה – מה ששנק מכנה" פנסים רבי עוצמה". לדבריו, אם הנהלות לא משקיעות באותם פנסים, אין גבול לתסריטים הלא טובים שעלולים לקרות לארגון כתוצאה ממתקפת סייבר. הכשל השני הוא בצוות התגובות המיידי (IR) – זה שנכנס לפעולה מיד לאחר שמזהים בארגון שהוא עובר מתקפה. שנק טען שהצוות הזה לא צריך להתחיל לעבוד רק כאשר יש מתקפה, אלא הוא צריך להיות צוות קבוע, מעין כיתת כוננות, שתפקידה לעקוב, לצפות, ללמוד ולהתריע על סכנות, ולוודא שהארגון מוכן לכך. ממש כמו בהיערכות למלחמה, כאשר הצבא מתאמן ונערך כל השנה בכל יום. ההיערכות הזו צריכה לכלול גם גורמי חוץ שמעורבים בטיפול במתקפות: עורכי דין, אנשי יח"צ, נציגי רגולטורים, במידה שיש צורך, ועוד. השורה התחתונה: המסר שצריך לחלחל לארגונים הוא שלא צריך להמתין לאירועים כמו יום ירושלים כדי להגביר את הכוננות מפני האקרים. ההמלצה המרכזית היא לשמור על רמת כוננות גבוהה ביותר כל השנה – בכל יום ובכל רגע. למדנו ממגפת הקורונה שאירועים מכוננים נופלים עלינו כמעט בן לילה ומי שלא מתכונן אליהם מראש – הסיכוי שיידע להתמודד עם האירוע הפתאומי בזמן אמת הוא קלוש, ואם הוא כבר יידע, ההתמודדות הזאת תגבה ממנו מחיר יקר.

האוניברסיטה הפתוחה היא הגדולה מבין 9 האוניברסיטאות בארץ, עם כ-50,000 סטודנטים, 800 קורסים  ו-6,000 קבוצות לימוד ב-50 מרכזי לימוד. בשונה ממה שחושבים, טרום עידן הקורונה חלק מהסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה למדו בצורה מקוונת, וחלק הגיעו ללימודים פרונטליים במרכזי הלימוד השונים. הקורונה יצרה מציאות שבה כל מרכזי הלימוד נסגרו, כל הלמידה הפכה למקוונת באופן מלא כמעט מיידית מה שאילץ את האוניברסיטה הפתוחה להתאים את תהליכי העבודה הארגוניים והשירות לסטודנטים. אז איך מעבירים מהיום למחר מאות קורסים עם אלפי קבוצות לימוד ב-65 מרכזי לימוד להוראה מקוונת מרחוק? איך מנהלים ,00045  מפגשים, 123,000 שעות שידור ומאות אלפי כניסות של סטודנטים וסגל למפגשים החיים? איך מייצרים הערכות חלופיות למבחנים פנים אל פנים שלא מתקיימים ומוודאים שההערכות החלופיות לא מוטות? הפתרון היה לשלב את מערך ה-BI, שילווה באופן הדוק את כל השינויים הארגוניים הנדרשים, ייצור דשבורדים שינטרו בזמן אמת כל החלטה, יציפו אתגרים מתוך כמויות הנתונים העצומות ובעצם ייצור מצב שבו כל התהליך הדרמטי הזה מלווה בקבלת החלטות על בסיס נתונים ובעצם להיות מוטי-נתונים. לפני שמונה שנים, כש-Tableau רק התחילה את צעדיה הראשונים בישראל, האוניברסיטה הייתה מהחלוצות שבחרו לעבור לכלי BI מודרני בסיוע SIT. ומה שהחל בכמות משתמשים מצומצמת התפתח לכ-2,000 משתמשים היום. המעבר למערכת Tableau מבעוד מועד אפשרה לאוניברסיטה לאמץ  תפיסה חדשה לדרך שבה עובדים עם ה-Data הארגוני (קוביות – OUT, מודלים גמישים – IN). בנוסף לבחירות הטכנולוגיות הנבונות, צוות ה-BI התגייס למשימה בלהיטות מוגברת, מודע לגודל השעה, ויצר בזמן שיא עשרות דשבורדים (דשבורד בכל יום!), שאפשרו למשתמשים לראות נתונים ולתחקר אותם בעצמם, לשאול שאלות חדשות באופן דינמי (Self Service), נתנו מענה מהיר ואפקטיבי לכל השאלות שבערו במשתמשים ויצרו כלים ניהוליים ותפעולים שאפשרו להם לצלוח את האתגר. דשבורדים לתכנון מערך הבחינות מרחוק. כלים מבוססי דטה לבחירת הערכות חלופיות. דשבורדים לניהול ימי הבחינה. כלים להפקת לקחים (האם ההערכה החלופית משקפת את הידע של הסטודנט, איך היא בהשוואה לבחינה קלסית?) הצפת החריגים (ההערכה החלופית שגרמה להטיה בציונים, קורסים שבהם העבודות לא שיקפו את התוצאות של המבחנים). את כל זה ועוד יצרה מחלקת ה-BI בסיוע SIT, כאשר נתונים ראשוניים היו זמינים כבר בשבוע הראשון לפרוץ המשבר. הקצב המהיר אפשר לאוניברסיטה הפתוחה לעבור מהסבת קורסים למקוונים לתהליכי ליבה אקדמיים ושיפרו בהתמדה את ההחלטות העסקיות שלהם בסיוע Data. ההתמודדות המוצלחת עם המצב זיכתה את האוניברסיטה הפתוחה בפרס מצטייני המחשוב לשנת 2020 מטעם אנשים ומחשבים, התמודדות שכללה שימוש בכלים ותפיסות חדשניות, וראוי שתהווה השראה לארגונים רבים שעדיין לא שדרגו את תפיסת ה-BI שלהם לתפיסה מודרנית יותר. רמי ענבר, מנהל המרכז לדטה ובינה ארגונית, מציין, כי "תקופת הקורונה הזאת הבהירה לכולנו את החשיבות של דטה זמין, שמאפשר קבלת החלטות, בטח בתקופה של משבר. בעזרת Tableau וחברת SIT הוכחתנו לעצמנו את אחד הדברים החשובים ביותר: היכולת לעסוק בחדשנות’ ביזמות, אבל בראייה מציאותית, פרקטית, כזו שמובילה לתוצאות אמיתיות. "זה בלט בשיא תקופת המשבר, תקופה שבה לכאורה יותר קשה לעשות דברים בפועל. פיתוחים שאותם התחלנו בתקופת הקורונה ימשיכו לסייע לאוניברסיטה הפתוחה בתהליכי ההוראה הרבה שנים גם אחרי שנעבור ב"ה תקופה קשה זו". SIT היא שותף זהב כבר 10 שנים. 250 לקוחות והמון ניסיון. צרו איתנו קשר ונדון באתגרים שלכם. מקבלים את פרס מצטייני המחשוב לשנת 2020. מימין: אורי ברדה, מנהל מחלקת מערכות מידע באונ' הפתוחה, זיוה ברוידא, ראש מינהל המחשוב באוניברסיטה, רמי ענבר, מנהל המרכז לדאטה ובינה ארגונית באוניברסיטה ואלי גולדפרב, מנכ"ל משותף, SIT

אלי ג'ירארד, ברנרד צ'רלס, לוקה דה מיו, ז'אן מארק שרי ופטריס קיין, המנכ"לים של אטוס, דאסו סיסטמס, גרופ רנו, STMicroelectronics, ותאלס, בהתאמה, הודיעו על כוונתם לאחד כוחות ולבנות את רפובליקת התוכנה (Software République), אקוסיסטם לקידום חדשנות בתחום הניידות החכמה. על ידי איחוד תחומי המומחיות המשלימים שלהם, השותפים מתכננים לפתח ולשווק יחד מערכות ותוכנות על מנת ליזום ולהציע חוויית ניידות עשירה יותר ובת קיימא לערים, לעסקים ולאזרחים. טכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית (AI), אבטחת סייבר, קישוריות, אלקטרוניקה משובצת, וטכנולוגיית ה"תאומים הווירטואליים" יתרמו להצלחתם של מוצרים ושירותים חדשים אלה. מערכת אקוסיסטם פתוחה חדשנית זו מזמינה חברים חדשים להצטרף ותשמח לפתח שיתופי פעולה חדשים. תחום הניידות משתנה ומציע הזדמנויות חדשות. לפי ה-Boston Consulting Group, שוק הניידות העולמי יצמח ב-60% עד 2035 ויגיע ל-11,000 מיליארד יורו. צמיחה זו מונעת בעיקר מהופעת מוצרים ושירותים טכנולוגיים חדשניים – רכבים חשמליים, רכיבים חדשים, שירותים חדשים שלאחר המכירה ושירותים בעלי ערך מוסף אחרים – שחלקם יגדל מ-5% ל-45% משוק הניידות העולמי. שחקנים תעשייתיים מרכזיים הממוקמים ביבשות שונות, עם תמיכה ממשלתית, כבר מתארגנים על מנת לפתח רבות מהטכנולוגיות החדשות הללו באמצעות אסטרטגיות אינטגרציה משופרות. שותפי התוכנית מתכננים לפתח ולשווק במשותף מערכות ניידות חכמות, בשלושה תחומי שיתוף פעולה עיקריים: מערכות חכמות המאפשרות קישוריות מאובטחת בין הרכב לסביבתו הדיגיטלית והפיזית, מערכות סימולציה וניהול נתונים כדי לייעל זרימות עבור אזורים וחברות, מערכת אקוסיסטם של אנרגיה כדי לפשט את חוויית הטעינה. לדוגמה, השאיפה היא לפתח טכנולוגיות ושירותים חדשים, המאפשרים זיהוי אוטומטי של מכונית חשמלית, בעת החיבור לנקודת טעינה תואמת, וביצוע חיוב ללא כל פעולה מצד המשתמש. רפובליקת התוכנה מתכננת גם להקים קרן השקעות למימון הסטארט-אפים המבטיחים ביותר וחממה לאירוח סטארט-אפים בתחום טכנולוגיות הניידות החכמות, שם תהיה להם גישה לסביבת פיתוח ועריכת ניסויים וירטואליים משותפים, וחונכות באמצעות רשת ערכית. לקראת השקת מערכת האקוסיסטם עבור חברות סטארט-אפ ואוניברסיטאות, השותפים ברפובליקת התוכנה מתכננים לארגן אתגר נתונים, שיתרום לפיתוח הטכנולוגיות לניידות של המחר: עתיד חשמלי, מחובר ואוטונומי.