09:04:22 | ◀︎ | נשים ומחשבים: עד שפירא, פרימטר81 | |
10:15:15 | ◀︎ | מזל טוב: יומולדת 14 להאשטאג | |
11:22:14 | ◀︎ | מה בין תרבות ארגונית לטרנספורמציה דיגיטלית? | |
12:14:32 | ◀︎ | Office 365 ו-Microsoft 365 יספקו למיקרוסופט עוד 5 מיליארד ד' בהכנסות השנה | |
12:39:40 | ◀︎ | מי התקין מכונת גלידה מסחרית בביתו? רמז: מישהו עם המון כסף | |
12:40:45 | ◀︎ | הסטארט-אפ בעל הרוב הנשי – שגייס סמנכ"לית רגע לפני לידה | |
13:17:15 | ◀︎ | תופעה: האקרים מנסים לגייס עובדים שיתקינו כופרות | |
13:37:48 | ◀︎ | גאדג'Time: מיני מקרן לייזר נייד – קטן וקל אבל חכם כמעט כמו גדול | |
13:47:03 | ◀︎ | פסיקה תקדימית בארה"ב: נהגים של אובר וליפט הם עובדים מן המניין | |
14:08:15 | ◀︎ | ווטסאפ השיקה גרסת בטא ציבורית לאפליקציות השולחניות שלה | |
15:07:31 | ◀︎ | הביטקוין שוב שווה יותר מ-50 אלף דולר | |
16:33:12 | ◀︎ | אחרי קרוב ל-50 שנה: נפרדים מאחת הנשים הוותיקות בממר"ם – ובצה"ל | |
16:47:57 | ◀︎ | עוד שיא: "מתקפת ה-DDoS הגדולה בהיסטוריה" | |
17:34:20 | ◀︎ | מה חושבים בכירים בענף ההיי-טק על הרעיון לייבא עובדים זרים? | |
17:54:17 | ◀︎ | סייף מוד: להניע את הנהג לנוע באופן בטוח יותר | |
18:26:39 | ◀︎ | מהנדס בהיי-טק זה לא פועל תאילנדי |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
23/08/21 16:33
10.75% of the views
מאת אנשים ומחשבים
באחד מימי שיא החום של אמצע אוגוסט נערכה במגרש הכדורסל של בסיס השלישות ברמת גן הרמת כוסית לפרידה מאביבה שדלובסקי. האירוע תוכנן לאחד מכיתות ההדרכה בבסיס, אך מגבלות הקורונה חייבו את העברתו לאוויר הפתוח.
ההזמנה לטקס הפרידה מאביבה שדלובסקי
שדלובסקי עברה בצה"ל 48 שנות שירות מסורות ביותר – כחיילת, אשת קבע (עד לדרגה הגבוהה ביותר של נגדים – רב נגד) ואזרחית עובדת צה"ל. היא הגיעה בספטמבר 1972 כחיילת לענף ארגון בממר"ם ושובצה לתפקידי משאבי אנוש שונים ביחידה הטכנולוגית. שדלובסקי התחילה כפקידה ראשית, התקדמה לעוזרת רמ"ד וטיפסה בשירות הקבע עד לרמ"ד משא"ן בקמפוס השלישות ברמת גן.
במהלך שנות שירותה עברה שדלובסקי מלחמות, מבצעים, תרגילים ורה-ארגונים שונים. היא פרשה מקבע בדצמבר 2006 וחזרה כאזרחית עובדת צה"ל לתפקיד ראשת תחום מילואים ואזרחים – שבו היא משמשת עד היום. הפרישה שלה היא בסוף החודש הנוכחי. מה היא תעשה אחריה? ובכן, שדלובסקי מתכננת לבלוע את החיים: לטייל בארץ ובחו"ל, להתנדב, ללמוד, לעשות דברים נוספים שטרם הספיקה ולהקדיש זמן למשפחתה, ובמיוחד לנכדותיה. היא מקווה שהכול יהיה בבריאות טובה ובשמחה.
סמדי, רמ"ד משא"ן הנוכחית (משמאל), מברכת את שדלובסקי בצאתה לדרכה החדשה, לאחר 48 שנים בממר"ם. צילום: פלי הנמר
אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם, מספרת בשבחה של שדלובסקי. צילום: פלי הנמר
תא"ל (מיל') איילה חכים, לשעבר מפקדת ממר"ם, מעריפה שבחים גם היא על שירותה ופעילויותיה של שדלובסקי. צילום: פלי הנמר
אל"מ (מיל') אבנר זיו, בעברו רמ"ח לשם, מספר על שדלובסקי ומורשתה בממר"ם. צילום: פלי הנמר
יחד עם שדלובסקי בתמונה: רס"ן (מיל') אמה אמר, רמ"ד הקמפוס הטכנולוגי. צילום: פלי הנמר
רב נגד (מיל') יענקל'ה קרפ, מפקד המחנה המיתולוגי, מספר על עלילות העבר. צילום: פלי הנמר
בכירים לשעבר בממר"ם: אבנר זיו ושני מפקדים לשעבר ביחידה הטכנולוגית – תא"ל (מיל'), שהיה המפקד היחיד של ממר"ם בדרגת תא"ל אישית, ואל"מ (מיל') איציק מלאך. צילום: פלי הנמר
23/08/21 12:39
8.6% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נראה שג'ף בזוס, מס' 2 ברשימת עשירי העולם בימים אלה, אוהב גלידה. מאוד. לפי פרסום באתר רכילויות, באביב 2019, כמה ימים לאחר שהסתיימו הליכי הגירושים שלו מהאישה שהיה נשוי לה 25 שנים, "נתפס" מייסד אמזון בגלידריה באיסט וילג' שבעיר ניו יורק, מפנק את עצמו עם גביע גלידה. כעת, רבים תוהים מה חוגג בזוס לאור העובדה שפינק את עצמו לא עם גביע, אלא עם מכונה שלמה של גלידה אמריקנית רכה. אולי את הטיסה לחלל? אולי סתם לכבוד הקיץ?
מכונת הגלידה שמותקנת בביתו של בזוס. צילום: cvtsoftserve
לפי חברה אמריקנית לגלידה ולמכונות גלידה, בזוס התקין בביתו מכונת-ענק מסחרית שמייצרת גלידה. חברת CVT Soft Serve מלוס אנג'לס חשפה לפני כמה ימים, שהתקינה את המכונה בביתו של בזוס: "אני לא מצפה שתאמינו למה שאני עומד לספר לכם, אבל זה אמיתי ב-100%. אני עדיין מנסה לעכל את זה מנטלית", כתב בפוסט באינסטגרם ג'ו ניצ'י, הבעלים של CVT. "בדיוק עשיתי משלוח של גלידה לבחור שיש לו עכשיו "ברז" של גלידה בביתו 24/7. תודה לך, ג'ף בזוס, על היותך הלקוח הביתי הראשון של CVTeeny#".
דרך אגב, באתר של החברה מתוארת מכונת ה-CVTeeny כפתרון עבור קפטריה במשרד או בקולג' כדי למכור קינוח מושחת, או כאופציה למסעדות. המכונה בת שלושת הראשים מאפשרת להפיק את שלושת הטעמים שוקולד, וניל ומעורב, ועלותה מוערכת ביותר מ-20 אלף דולר. אם נודה על האמת, מה הם 20 אלף בשביל בזוס? לפני זמן מה העריך עיתון עסקי שבזוס מרוויח כל שנייה 3,715 דולר, כך שגם אם מכונת הגלידה שלו עלתה 50 אלף, הוא מרוויח את עלותה תוך 13.5 שניות – קרוב לוודאי מהר יותר מהזמן שלוקח למלא גביע גלידה… View this post on Instagram A post shared by CVT Soft Serve (@cvtsoftserve)
23/08/21 13:37
8.6% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בדרך כלל, כשחושבים על מקרן חושבים על דבר גדול, שמחובר לשולחן ולחשמל, ואם צוללים עמוק לזיכרונות, משהו שהשרת של בית הספר מביא על עגלה מיוחדת לאולם כדי להקרין משהו כזה או אחר לתלמידים.
אבל בשנים האחרונות, לצד השיפור האיכותי מאוד ברמות של הלייזרים המיועדים לשימוש ביתי עד מסחרי, כולל יצירת מיצגי אומנות מדהימים, צומח לו מיני ענף של מקרנים זעירים, וגם אם לא כולם איכותיים, גם בהיבט זה יש שיפור משמעותי.
אחד המקרנים המעניינים מהסוג הזה שהושקו לאחרונה בישראל הוא ה-EF-11 של אפסון: מיני מקרן לייזר נייד ואלחוטי, שמסוגל להקרין תמונה בגודל של עד 150 אינץ' – הרבה יותר ממה שמציעה טלוויזיה ממוצעת בבית. מדובר במקרן שמשקלו 1.2 ק"ג בלבד ואורכו בסך הכל 18 ס"מ, כך שקל מאוד למצוא לו מקום בכל פינה.
הוא מאפשר שיתוף תוכן ממקורות רבים, כמו טלפונים, מחשבים ניידים וגם קונסולות משחק, והוא גם מציע תכונות כמו תיקון עיוות טרפז קל, ועד 10 שנים ללא צורך בתחזוקה. יש גם רמקולים מובנים וגם תמיכה בבלוטות' לחיבור רמקולים חיצוניים. בנוסף, לפי החברה, טכנולוגיית ה-3LCD מפיקה אור לבן וצבעוני גבוה במידה שווה, וכתוצאה מכך מתקבלות תמונות נאמנות למקור ועשירות בצבע הבהירות עד פי שלושה בהשוואה למקרני DLP עם שבב יחיד.
המחיר: 4,850 שקלים.
23/08/21 18:26
8.6% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בסוף השבוע פורסם בכלי התקשורת רעיון שהעלתה שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לפתוח את ענף ההיי-טק לייבוא מסיבי, כמעט בלתי מוגבל, של עובדים זרים. הנימוק: לדעתה, הצפת הענף בעובדים זרים תוריד את לחץ השכר, ובנוסף תסייע באופן מיידי לצמצום מצוקת כוח האדם בענף, שחסרים בו 15 אלף עובדים.
יש לציין שזה רעיון ישן, שכבר נדון פעמים רבות בפורומים שונים ובממשלות רבות, וכאז כן כעת, נדחה על ידי רבים מראשי ענף ההיי-טק, כפי שעולה מהפרויקט המיוחד שפרסמנו היום (ב'). עד כה, הרעיון לא יצא לפועל מפני שאי אפשר לייבא עובדים זרים לישראל על אשרת תייר עם ויזת עבודה, כפי שקיים במדינות רבות – למעט ענפים מסוימים. מבלי לפגוע בכבודו של אף עובד, מהנדס טאלנט בהיי-טק הוא לא פועל תאילנדי.
העובדים הזרים לא פראיירים
הכוונה של השרה פרקש הכהן נכונה. היא זיהתה את הבעיה העיקרית שאיתה מתמודד ענף ההיי-טק. אבל מכל כיוון שלא נבדוק את הרעיון, נראה ההיתכנות שלו היא אפסית. את אחת הסיבות לכך מונה בפרויקט שלנו ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ולשעבר יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים – וצודק בכך. הוא אומר שגם אם יצליחו להביא לפה טאלנטים מאוקראינה, הם לא יתרמו להורדת השכר, כי אין סיבה שהם יסכימו לעבוד בשכר נמוך ממה שמרוויח עמיתם הישראלי. הם לא פראיירים.
מעבר לזה, השרה בוודאי יודעת שהמחסור בטאלנטים בהיי-טק הוא עולמי, ומתקיים החל מעמק הסיליקון ועד להודו וסין. בדיוק כמו שיש תחרות על טאלנטים ישראלים, גם אנחנו מתחרים על מוחות מבחוץ – שאפשר להעסיק גם בעבודה מרחוק או במדינות שלהם. אין סיכוי שהם יבואו לפה או יצטרפו לחברות היי-טק ישראליות תמורת דולר אחד פחות ממה שיציעו להם במקום אחר, וממה שאותן חברות משלמות לעובדים הישראליים שלהן.
שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה
בהצעה הנוכחית של השרה יש נקודה מעניינת: היא מעודדת הבאת טאלנטים יהודים. זוהי מטרה ציונית חשובה, משום שהבטחת מקום עבודה היא פקטור חשוב בשיקולי עלייה. אלא שחלק מאותם מוחות יהודים כבר עובדים בהיי-טק במדינות מוצאם, ומשתכרים יותר מאשר יקבלו פה. הסיכוי שהם יוותרו על השכר הגבוה ועל המדינה שהם מכירים לטובת מקום מגורים אחר ושכר נמוך יותר – קלוש.
אין קיצורי דרך, אין קסמים
ואחרי שאמרנו את כל זה, צריך לשאול את השאלה המתבקשת: אם לא יבוא, אז מה כן? המחסור בעובדים בהיי-טק לא נולד בממשלה החדשה, וגם ממשלות קודמות התחבטו בשאלה מה לעשות. התשובה היא שאין קיצורי דרך, אין קסמים. יש תוכניות ארוכות טווח, שקיימות במגירות של משרדי הכלכלה, המדע, משרד ראש הממשלה וגופים ממשלתיים ואחרים נוספים. התוכניות עוסקות בהשקעה הרבה יותר רחבה בהכשרת אנשים לתחומי הטכנולוגיה – החל מבתי הספר היסודיים, דרך חטיבות הביניים והתיכונים, וכלה במוסדות האקדמיים. זה נעשה, אבל לא מספיק, בפרט לא במגזרים שמדובר עליהם רבות כפוטנציאל לא ממומש להצטרפות להיי-טק, ובהם חרדים, ערבים ונשים.
השרה פרקש הכהן יודעת זאת היטב. לראייה, גם היא עצמה יצאה עם תחילת הקדנציה שלה – וזה היה ממש לא מזמן, בלשון המעטה – בשורה של תוכניות שנועדו לטפל בהגדלת אחוז המועסקים בענף ממגזרים אלה. הביקורת על תוכניות אלה היא שהן לטווח ארוך, זה נכון, אבל למען השם, צריך להתחיל ליישם אותן מתישהו. עד היום היו הרבה יותר דיבורים מאשר מעשים. תקציבים ניתנו והוקמו גופים שנועדו לסייע לענף, אבל התשתיות לא שופרו ותוכניות הלימודים של החינוך הטכנולוגי לא תוגברו.
ערב פתיחת שנת הלימודים, לא נראה שמשהו הולך להשתנות. החינוך הטכנולוגי היה החצר האחורית של מערכת החינוך. בעקבות הקורונה הוא התקדם לחצר הקדמית, אבל הוא עדיין לא מקבל את תשומת הלב הנדרשת. כאן טמונה ההזדמנות של השרה פרקש הכהן להטביע את חותמה לשינוי בתפיסת העולם ובסדרי העדיפויות, להציב את ההיי-טק בראש סדר היום הלאומי ולא להיזכר כמי שניסתה להציף את מרכזי הפיתוח בעובדים זרים. המוחות המבריקים של ישראל מבוקשים בכל העולם, ויש חברות שפותחות פה מרכזי פיתוח ועסקים רק בגלל זה, אז מדוע שאנחנו נוותר על מוחות ישראליים שקיימים אך לא ממומשים ונסתפק במוחות פחות טובים?
23/08/21 09:04
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: עד שפירא, מנהלת פיתוח פרויקטים אסטרטגיים בחברת פרימטר81, חברת סייבר המספקת פתרונות רשת ואבטחה מרחוק. במסגרת תפקידי אני אחראית על הובלת פיתוח הפיצ'רים וכן אחראית על מערך האוטומציה בחברה. מנהלת צוות של 4 עובדי אוטומציה.
ותק בתפקיד: שלושה חודשים.
תפקידים קודמים: מפתחת תוכנה וראש צוות בקוגנייט (ורינט) במשך שמונה שנים.
משפחה: רווקה.
השכלה: תעודת הנדסאות מטעם מה״ט.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
מאז ומעולם הייתה לי זיקה לעולם הטכנולוגיה – זה עולם מלא תוכן ומאוד דינמי, משתנה ומאתגר. אני אוהבת ללמוד ולהתנסות באתגרים. הרעיון שאנחנו נתקלים בשאלות אנומליות ומחפשים תשובות מושך אותי מאוד. המשפחה שלי מגיעה מעולם הרפואה והנדסה, אז היה לי חשוב למצוא נישה משלי ולהכיר תחום אחר. כשהתחלתי ללמוד את שפת התכנות הבנתי שיש לי את היכולת להשפיע וליצור "יש מאין".
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? הדומיננטיות הגברית, לא רק בענף ההיי-טק, היא עובדה ידועה ומוכרת. אנחנו חיים בחברה פטריארכלית, והדבר הזה מחלחל גם למקומות העבודה. עם זאת, המצב בהיי-טק הוא טוב יותר מתעשיות אחרות. אני מאמינה שאישה עם ידע רלוונטי ותשוקה לעולם הטכנולוגי תוכל לממש את עצמה ולהגיע להישגים בזכות היכולות המקצועיות שלה. למזלי, אני נמצאת בחברה שמעניקה הזדמנויות שוות לנשים וגברים. בנוסף, מסתכלים על אדם באשר הוא אדם – גבר או אישה נמדדים על פי היכולות שלהם ועל פי מה שהם מביאים אל השולחן, לא לפי המוצר, המגזר או המגדר שלהם.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
כל אישה, בשלב כזה או אחר במהלך הקריירה שלה, נתקלה באיזשהו סוג של אפליה, וגם אני. מהסיבה הזאת, ברגע שמצאתי את האנשים שיעריכו אותי על בסיס מקצועי וטכני, שיאפשר לי ללמוד ולהתפתח בכיוון אותו רציתי – הלכתי איתם לאורך כל הדרך. חשוב לחפש את האנשים האלו במקום העבודה, בלי שום קשר להיותי אישה. כשהגעתי לתפקיד הנוכחי שלי, ראיתי איך מקפידים על כבוד הדדי, כל עובד נמדד על פי היכולות שלו ולא על רקע מגדרי. אני מקווה שהמגמה הזו תתעצם ושעם השנים נוכל לראות יותר ויותר נשים בתעשייה שלנו.
23/08/21 13:17
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חוקרי אבנורמל סקיוריטי (Abnormal Security) זיהו קמפיין סייבר חדש, שבמסגרתו ההאקרים שולחים הודעות דוא"ל לעובדי הארגון המותקף ומבקשים את עזרתם בקבלת תוכנית מניעת האיומים הפנימית של הארגון. מטרתם הייתה להדביק את רשתות המחשבים של ארגוני היעד בכופרות.
על פי החוקרים, הודעות האימייל הגיעו ממישהו שקשור לקבוצת הכופרות DemonWare. ההאקרים הציעו לעובדי הארגון המותקף כסף תמורת התקנת הכופרות.
במסגרת הקמפיין, הפושעים אמרו לעובדים כי הם יקבלו מיליון דולר בביטקוין – סכום המשקף 40% מדמי הכופר המשוערים בסך 2.5 מיליון דולר – אם יסכימו להטמיע כופרה במחשב של החברה או בשרת חלונות (Windows) שלה. לפי החוקרים, "נאמר לעובדים כי הם יכולים להפעיל את הכופרה באופן פיזי – או מרחוק. השולח, ההאקר, סיפק שתי שיטות ליצור איתם קשר אם הם מעוניינים בכך – חשבון דוא"ל של אאוטלוק, ושם משתמש בטלגרם".
קריין האסולד, מנהל מחקר האיומים באבנורמל, אמר, כי כדי להבין טוב יותר מה קורה, החברה בנתה ישות וירטואלית פיקטיבית ויצרה קשר עם ההאקרים בערוץ הטלגרם. כעבור זמן מה, סיפר, ההאקרים יצרו עימו קשר, בטלגרם, "והשיחה סיפקה לנו מבט פנימי מדהים על הלך הרוח של שחקן האיום הזה".
לדבריו, ההאקר טען בפני החוקרים כי הוא הטמיע – ובהצלחה – את הכופרה במערכי המחשוב של שלוש חברות, "עם זאת, לא הצלחנו לאמת את טענותיו". כעבור חצי שעה שאל ההאקר את חוקר האבטחה – המתחזה לקורבן – האם הוא יכול לגשת לשרת החלונות המזויף שאותו הם בנו. החוקר אישר זאת ולאחר מכן נשלחו אליו שני קישורים לקובץ הפעלה, הניתנים להורדה בשני אתרי שיתוף קבצים – WeTransfer או Mega.nz.
בהתבסס על ניתוח הקובץ, החוקרים אישרו כי הקבצים האמורים הם כופרות. חקירה נוספת הביאה לממצא, שלפיו ההאקר הוא ניגרי. ההאקר גם טען כי פיתח את הכופרה של DemonWare, על אף שהחוקרים אמרו, כי כל הקוד שלה זמין בחינם ב-GitHub. "במשך עשרות שנים הרמאים מאזור מערב אפריקה, ובעיקר מניגריה, שכללו את השימוש בהנדסה חברתית בפעילות הסייבר", סיכם האסולד, "מתקפות הסייבר הנפוצות ביותר שאנו רואים מצד שחקנים ניגרים הן מסוג BEC (ר"ת Business Email Compromise) – הונאות המבוצעות באמצעות הדואר האלקטרוני נגד ארגונים מסחריים וממשלתיים. למרות זאת, יותר מהגיוני כי שחקני האיום הניגרים יחזרו להשתמש בטכניקות דומות של הנדסה חברתית גם כאשר הם מנסים להפעיל בהצלחה מתקפות סייבר מתוחכמות יותר מבחינה טכנולוגית, דוגמת כופרות".
23/08/21 14:08
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ווטסאפ החלה בשלב הציבורי של בדיקות הבטא עבור האפליקציות השולחניות החדשות שלה. מדובר באפליקציות טבעיות לסביבת Windows ו-macOS, שלא דרך דפדפן, שניתן יהיה להוריד ולעדכן בסופו של דבר מחנות היישומים הרלוונטית.
המשתמשים יכולים כעת להוריד את גרסאות הבטה של היישומים האלה, לאחר רישום, כשהגרסה המעודכנת ביותר נכון להיום היא 2.2133.1. בוחני הבטא הנוכחיים של האפליקציות אמורים לקבל את העדכון הזה באופן אוטומטי.
בדיקות הבטא הללו הן חלק מהמהלך הכולל של ווטסאפ לעבודה בריבוי מכשירים, ללא צורך בשימוש בטלפון. כזכור, ווטסאפ תאפשר שימוש בעד ארבעה מכשירים על אותו מספר טלפון, והיא מכינה אפליקציות חדשות עבור כל סביבות העבודה, כשיש גם גרסאות בטא עבור iPad ועבור טאבלטים שמבוססים על אנדרואיד.
מעבר לכך, הגרסה החדשה גם מביאה חידוש ויזואלי קטן: בזמן הקלטת הודעות אפשר לראות גל קטן שמראה את ההקלטה, וכן אפשר להשהות את ההקלטה ולהקשיב לה לפני השליחה בפועל.
23/08/21 15:07
6.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הביטקוין ממשיך לעלות: השער של המטבע הווירטואלי עבר אתמול (א') את הרף של 50 אלף דולר ונכון לכתיבת שורות אלה הוא עומד, לפי אתר CoinDesk, על כ-50,300 דולר, שהם מעל 162 אלף שקלים. זאת, לאחר שהוא עלה ביממה האחרונה ב-2.33%.
אולם, יש לזכור שהביטקוין הוא מטבע מאוד תנודתי: לאחר שכבר היה בשער של 64 אלף דולר באפריל האחרון, בחודש שעבר שערו ירד אל מתחת ל-30 אלף – ומאז הוא שוב במגמת נסיקה. הפעם האחרונה שבה שער הביטקוין עמד על יותר מ-50 אלף דולר הייתה בחודש מאי.
הביטקוין הוא לא המטבע הווירטואלי היחיד שרושם עלייה ביממה האחרונה. למעשה, המגמה ניכרת כמעט לכל אורך השוק ומבין המטבעות העיקריים הנוספים, האת'ריום עולה ב-2.8% והדוג'קוין – ב-1.66%. לפי CoinDesk, רק ארבעה מ-20 המטבעות הווירטואליים המובילים רושמים ביממה האחרונה ירידות – וגם הן בדרך כלל בשיעורים מינוריים. שווי השוק הנוכחי של כלל המטבעות הווירטואליים עומד על יותר מ-2.15 טריליון דולר. הוא חצה את הרף של שני טריליון דולר – גם כאן בפעם הראשונה מאז מאי האחרון.
אחת הסיבות המרכזיות לצבע הירוק בשערי המטבעות הווירטואליים היא הודעתה של פייפאל מהבוקר שלפיה היא תאפשר למשתמשיה בבריטניה לשלם גם בארבעה מהם – ביטקוין, א'תריום, לייטקוין וביטקוין קאש. לפי הודעת החברה, יש למטבעות הווירטואליים פוטנציאל להפוך לאמצעי תשלום מיינסטרימי על ידי המשתמשים הבריטיים. יש לציין שהממלכה המאוחדת היא המדינה הראשונה מחוץ לארצות הברית שבה מאפשרת פייפאל תשלום באמצעות מטבעות וירטואליים. סיבה נוספת לנסיקה של הביטקוין ושוק הקריפטו בכלל היא ההודעה של בורסת הקריפטו CoinBase שלפיה היא תקנה מטבעות וירטואליים בשווי של חצי מיליארד דולר.