שמו של איתן ורטהיימר ז"ל, שהלך היום (ב') לעולמו בגיל 70, לאחר מאבק במחלת הסרטן, נקשר בעיקר בתעשייה המסורתית: הוא ניהל במשך הרבה שנים את ישקר וטכנולוגיית להבים, שעוסקת בייצור מנועי סילון, וייסד עם אביו, סטף ורטהיימר, את IMC. השניים מכרו את החברה לברקשייר האת'וויי של וורן באפט תמורת סכום של שישה מיליארד דולר. אולם, ל-ורטהיימר הייתה נגיעה גם לעולם ההיי-טק, מאחד הפנים החשובים שלו – הפן החברתי. התעשיין המנוח היה אחד משני המובילים של תוכנית עתידים, שמכשירה בני נוער מהפריפריה להיי-טק, ובכך תורמת לצמצום הפערים. המוביל הנוסף של התוכנית הוא הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שאול מופז, שהספיד אותו היום. מופז אמר לאנשים ומחשבים כי "בסוף האלף הקודם החלה המהפכה הטכנולוגית. קצינים צעירים רבים נמשכו לשוק האזרחי, שהציע יותר ממה שהצבא הציע. מנגד, הצרכים הטכנולוגיים בצה"ל הלכו וגדלו, וכך מצאנו את עצמנו עם חוסר של מאות אנשי טכנולוגיה בצבא. הכרתי את איתן ורטהיימר ז"ל כמה שנים קודם לכן, והצעתי לו לעמוד בראש העמותה, שתשבור את המחסום בין ההיי-טק לפריפריה החברתית, כמו גם הגיאוגרפית. לאיש הזה היה לב גדול והוא מיד נרתם למשימה. יצאנו לדרך עם העמותה שהוקמה. הוא תרם מכספו, עודד אחרים לתרום, יצר קשרים עם קהילות יהודיות בעולם וחולל שינוי של ממש". "עתידים", אמר מופז, "פועלת לבניית חברה ישראלית חזקה, תוך מיצוי הפוטנציאל האנושי בפריפריה לתועלת הפרט, צה"ל, החברה והמשק. היא עושה זאת באמצעות טיפוח מצוינות, השכלה גבוהה ומתן כלים להשתלב בליבת העשייה של מדינת ישראל". כך נוסדה תוכנית עתידים תוכנית עתידים נוסדה ב-1999, ביוזמתו של תא"ל אבנר ברזני ז"ל, שהיה אז ראש חטיבת הסגל באגף כוח אדם בצה"ל, וכאמור, בהובלתם של ורטהיימר ז"ל ומופז. לדברי הרמטכ"ל לשעבר, "התוכנית מאפשרת לצעירים מהפריפריה להשתלב בליבת הביטחון, הכלכלה והחברה של מדינת ישראל – על ידי חינוך למצוינות, מנהיגות ולימודי טכנולוגיה ומדעים. באמצעות רצף של מסלולים, אנחנו, בעתידים, עורכים פעילות תשתיתית, שמעודדת מצוינות מחטיבת הביניים והתיכון. בהמשך, משתתפי התוכנית משתלבים בלימודים אקדמיים, כשבסופם הם מוצבים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל, ולאחר מכן בתעשייה ובמגזר הציבורי". שאול מופז בימיו כרמטכ"ל. צילום: דובר צה"ל "התחלתי לעסוק בנושא הפער הטכנולוגי בצה"ל ב-1998, בהיותי רמטכ"ל", אמר מופז. "שאלנו את עצמנו: מהיכן נביא כוח אדם טכנולוגי? שאלתי את ברזני האם יש פוטנציאל בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. עד אז, היקף העתודאים מהפריפריה עמד על כ-2%. ברזני העריך שאכן, יש פוטנציאל. הוריתי ליחידה הטכנולוגית של אמ"ן לקחת את כל המהנדסים שלה לשבועיים לפריפריה, על מנת לבחון היכן חבוי ההון האנושי הזה. במחזור הראשון הוכשרו 90 מועמדים – והם הצליחו מאוד. לקראת המחזור השני פרצה האינתיפאדה השנייה, ולא היה לי זמן לעסוק בכך, אז הוריתי לאנשיי: 'הכפילו את כמות המשתתפים בתוכנית'. הם הרבה יותר מהכפילו: במחזור השני השתתפו כבר קרוב ל-400 איש". "במרוצת הזמן, ראינו שהצרכים באנשי טכנולוגיה גדלים גם מחוץ לצה"ל", אמר, "והתחלנו לחשוב על תוכניות (לשילוב – י"ה) לאחר הצבא. יחד עם משרד החינוך פתחנו תוכנית נוספת, קדם עתידים, שהיוותה הכנה לקראת הלימודים האקדמיים. כ-15 אלף איש ואישה השתתפו בה. אז עלה הרעיון לתת להם מחשבים ולסייע להם במהלך הלימודים. בנוסף לרצון לסגירת פערי כוח אדם, נולד הרעיון של הגדלת היקף האקדמאים מהפריפריה, למי שלא מסוגל לשלם בעצמו על הלימודים. גם פה ורטהיימר ז"ל מיד נרתם: האיש הצנוע הזה, שגדל בבית ללא מחסור, התחבר מאוד ומיד לאוכלוסיית הפריפריה. היה לו מגע של זהב: לא רק שהוא הגדיל לעשות בסיוע לצעירים ולצעירות, אלא אף היו לו רעיונות להגדלת הפרויקט בהקניית השכלה לחרדים ולערביי ישראל. כך, נולדו ביוזמתו עוד תוכניות: נוע"ם – נוער ערבי מצטיין, וחלמי"ש – חרדים לומדים מקצועות ישימים". "מקום של כבוד בשל תרומתו בפן החברתי" "איתן עשה הרבה דברים – ותמיד בשקט ובצנעה", אמר מופז. "היה לו קשר הדוק ביותר ואמיץ לעתידים: הוא יזם כנסים, עודד תלמידים וסייע בחלוקת מחשבים לסטודנטים באקדמיה – בתקופה שבה מחשב נייד היה מצרך נדיר ויקר. עתידים הייתה יקרה לליבו והוא ליווה את המיזמים השונים בתוכנית באופן אישי. כאשר הוא נפגש עם הסטודנטים, הוא נתן להם את ברכת הדרך וראית שהוא מגשים חלום. לפני כשנה נפגשנו בפעם האחרונה, בבית הנשיא דאז, ראובן ריבלין. איתן הודיע שהוא מעביר חלק מהפעילות לאראלה, אשתו – בשל מצבו הבריאותי". "תרומתו של איתן ז"ל לאוכלוסיית הפריפריה היא עצומה", ספד מופז לשותפו. "אלפי סטודנטים זכו לקבל השכלה – מכל רחבי הארץ, משכונת הארגזים בתל אביב ועד דימונה וירוחם, מהמגזר הערבי ועד לחברה החרדית. למרות תרומתו הרבה, הוא הקפיד לפעול מאחרי הבמה. התעשיין המצליח הזה היה אדם רגיש חברתית, שנמנע מלפרסם זאת. הוא לא אהב אזכור של שמו. הוא היה מאוד צנוע. מעבר לתרומתו לתעשייה הישראלית, לצמיחה ולפריון, שמור לו מקום של כבוד בשל התרומה הרבה מאוד שלו בפן החברתי".

מאת מתן בסל   בסוף השבוע פורסמו תוצאות מבדק MITRE ATT&CK היוקרתי, אשר מדרג מדי שנה את ספקיות האבטחה המובילות בעולם. השנה בלטה סייבריזן (Cybereason) בראש הרשימה, עם ציון יוצא דופן של 100% הגנה מפני תרחישי תקיפה מורכבים בקטגוריות הבדיקה השונות, בהן זיהוי, מניעה וניתוח אנליטי אוטומטי. ארגון MITRE הינו ארגון אמריקני ללא מטרות רווח, אשר השיק בשנת 2013 את מבדק MITRE ATT&CK. המבדק כולל מתודולוגיה שקופה, המאפשרת לבצע הערכה מעמיקה ליכולות ההגנה של פתרונות האבטחה הקיימים בשוק הגנת הסייבר (ובייחוד בשוק ה-EDR/ XDR) אל מול תרחישי תקיפה, המבוססים על שיטות תקיפה ואירועי סייבר אמיתיים. הערכת MITRE מוכרת על ידי קהילת אבטחת המידע ונחשבת כבדיקה הטכנית המעמיקה ביותר של פתרונות זיהוי ותגובה לאירועי סייבר מתקדמים. מבדק MITRE האחרון, שנערך בסוף 2021, התמקד במתודולוגיית תקיפה של שתי קבוצות תקיפה רוסיות – Sandworm Team  ו-Wizard Spider. קבוצות אלו ידועות במתקפות הכופר ההרסניות שלהן לאורך השנים (כדוגמת מתקפת Not Peyta שהתרחשה בשנת 2017) ואשר תקפו באופן נרחב בתי חולים, תשתיות קריטיות ומשרדי ממשלה במדינות מערביות. בהתאם לסל האיומים ויכולות התקיפה שיש לקבוצות אלו, הערכת MITRE החדשה בדקה טכניקות וטקטיקות תקיפה אשר ידועות ביכולותיהן לחמוק מתחת לרדאר של פתרונות אבטחה רבים. בסיס המבדק כלל  109 שלבי תקיפה, אשר מופו לטכניקות שונות המשתייכות לקבוצות התקיפה הנ"ל. כמו כן, ההערכה בוצעה גם על מערכות מבוססות Linux תוך בדיקה של יכולות הזיהוי והחסימה של היצרנים השונים. בסבב האחרון של הערכת MITRE, הצטיינה סייבריזן והשיגה את התוצאות הגבוהות ביותר, ובמיוחד אל מול התחרות המסורתית. בכלל זה גם 100% כיסוי,  100% זיהוי ומניעה, 99% ניתוח אנליטי אוטומטי  ו-100% חסימה בזמן אמת. הצטרפו לוובינר חי אשר יתקיים ב-12 באפריל, שבו נסקור את הערכת MITRE, נרחיב כיצד ניתן להתגונן מפני איומים בעולם האמיתי ונסביר איך צוותי אבטחה בארגונכם יכולים להטמיע אסטרטגיית הגנה מתקדמת. להרשמה ופרטים נוספים לחצו כאן. סייבריזן היא חברת סייבר הגנתית, אשר מגינה על נקודות קצה וסביבת ה-IT בארגונים, ומטרתה לבצע זיהוי, מניעה ונטרול של תקיפות סייבר מתקדמות (NGAV, EDR, XDR). לסייבריזן מערכת מתוחכמת, אשר אוספת מידע מכלל תחנות הקצה בארגון (מחשבים, שרתים, טלפונים ועוד) ומנתחת את פעולותיהן. בעזרת המידע הרב שנאסף בזמן אמת, המוצר מזהה התנהגויות זדוניות ומציג את השתלשלות האירוע באמצעות ממשק פשוט ואינטואיטיבי. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות בארגון, וכן לזהות, לחקור, לבודד ולעצור התקפות בזמן אמת. בנוסף למוצרי החברה, סייבריזן מציעה גם שירותים נלווים (24×7), המסייעים ללקוחות בניהול התוכנה, בניתוח ובעצירת תקיפות וכן גם ביטוח סייבר של עד מיליון דולר במקרה של תקיפה. החברה פועלת ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם, ועם לקוחותיה נמנות החברות המובילות בעולם ממגוון תחומים, לרבות בנקים, תעשיות ביטחוניות, תאגידים פיננסיים בינלאומיים, יצרני תרופות, חברות תוכנה ושירותי IT, חברות מזון, קמעונאות ועוד. לסייברין צוות מחקר ייחודי בשם "Nocturnus", אשר מורכב מחוקרים מומחים, יוצאי יחידות צבאיות וממשלתיות מובחרות. לצוות כמה תפקידי מפתח, בהם: ביצוע מחקרי אבטחה מתקדמים, ניטור יום יומי  ופרואקטיבי אחר איומי סייבר גלובליים ומתן תגובה בזמן אמת.   הכותב הוא מוביל תחום מחקר סקיוריטי בסייבריזן.

בחודש שעבר אישרה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה הפתוחה להעניק תואר שלישי, דוקטורט, לבוגריה. המסלול הראשון שבו היא תוכל לעשות זאת הוא חינוך וטכנולוגיה. ההכרה מהווה ציון דרך היסטורי בתולדותיה של האוניברסיטה, שפתחה את שעריה ב- 1976 והייתה הראשונה שיישמה את שיטת הלימוד מרחוק – שיטה שנחשבת כיום לדבר הבא בלימודים האקדמיים ובכלל. אלא שאם עד לפני כמה שנים, פירושו של הלימוד מרחוק היה ללמוד לבד בבית, כיום ניתן לעשות זאת באמצעות הטכנולוגיה. מספר הסטודנטים בפתוחה עומד על 53 אלף, מתוכם 15 אלף סטודנטים שרשומים למקצועות המחשב. מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה היא רות שוהם – אל"מ במילואים, ששירתה שנים רבות בצה"ל, בין היתר ב-8200, ועמדה בראש מינהלת המעבר לדרום של חיל המודיעין. שוהם צברה ניסיון בעולם הטכנולוגי גם באזרחות: לאחר שחרורה מצה"ל לפני 11 שנים היא עבדה במשך שש שנים ביבמ, לאחר מכן, למשך תקופה קצרה, בסטארט-אפ ניישן סנטרל, ובתפקידה האחרון שימשה כראשת מכלול הון אנושי במערך הסייבר הלאומי. היא פעילה במיזמים התנדבותיים, ופועלת רבות לקידום צעירים מהפריפריה ונשים בלימודים האקדמיים ובתעשייה. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים סיפרה שוהם, שציינה באחרונה שנה לכהונתה כמנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה, כיצד מכשירים שם בוגרי מדעים בשיטת הלימוד הייחודית של האוניברסיטה, איך היא מתכננת לסייע במתן מענה לבעיית ההעסקה בחסר של ג'וניורים, ומה גרם לה לקבל את התפקיד הנוכחי לאחר קריירה ארוכה בהיי-טק ובצה"ל. מגיש: יהודה קונפורטס, עורך: אורי אלון. מהי האוניברסיטה הפתוחה ומה הבידול שלה בנוף האקדמי? "האוניברסיטה הפתוחה מתאפיינת בכך שהיא מאפשרת לכל אחד, מכל מקום בארץ, לסיים תואר ראשון ואפילו שני, ללא מבחני קבלה וללא דרישות פסיכומטרי. הדבר המרכזי שמאפיין את הסטודנטים שלנו הוא היכולת ללמידה עצמית. האוניברסיטה הייתה הראשונה שהפעילה שיטת לימוד מרחוק, אבל בשונה מהשיטה שמקובלת כיום – זה לא בזום. הסטודנט מקבל את כל החומרים באתר ייעודי, שם הוא יכול ללמוד ולתרגל. יש לנו מרכזי לימוד פיזיים, שסטודנטים באים אליהם אחת לתקופה, ומתרגלים בכיתות קטנות. אז יש מפגש אישי. אי לכל אלה, הסטודנטים שלנו הם עם רמת ידע גבוהה יותר". כמה תלמידים לומדים אצלכם בתחום המחשוב? "תחום לימודי המחשב נמצא אצלנו במגמת עלייה מתמדת. היתרון המרכזי הוא שלנו אין מכסות לקבלת תלמידים, בגלל אופי הלימוד – בשונה מאוניברסיטאות אחרות בארץ, שמוגבלות במספר הלומדים. בשנה האחרונה גדלנו ב-65% במספר הלומדים במדעי המחשב. נכון לעכשיו יש 15 אלף סטודנטים בתחום, מתוכם 1,500 עלו על דרך שאין ממנה חזרה". למה הכוונה? "לימודי מחשב הם קשים, בכל האוניברסיטאות. באופן טבעי, בשנה הראשונה יש נשירה, ואצלנו זה משמעותי, כי להזכיר לך שאנחנו מקבלים כל אחד, ללא מבחני פסיכומטרי או ניסיון קודם. אנחנו מצויים כעת בשיאו של מהלך לצמצום הנשירה ולהבאת יותר סטודנטים לקו הגמר. אני מעריכה שכבר בשנה הבאה יהיו לנו 500 בוגרים מתחומי מדעי המחשב". בניין האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. צילום: סוצאנג, מתוך ויקיפדיה כיצד הבוגרים שלכם נקלטים בשוק? בעבר, התדמית של בוגרי האוניברסיטה הפתוחה הייתה שונה מזו של בוגרי מוסדות אקדמיים אחרים. "נכון (שזו הייתה התדמית – י"ק), אבל יש עובדות. מאות בוגרים שלנו משולבים בחברות ההיי-טק הגדולות – אינטל, מיקרוסופט ודומותיהן. באתר של משרד העבודה שעוקב אחרי הנושא, אנחנו ממוקמים במקום הרביעי מבין המוסדות שבוגריהם משתלבים בתעשייה. הסיבה היא שלבוגרים שלנו יש יכולת למידה עצמית, שהיא דבר מאוד בסיסי בעבודה בהיי-טק". כמי שבאה מענף ההיי-טק, כיצד את רואה את בעיית המחסור בהון אנושי? "הפתרון (למחסור – י"ק) הוא קודם כל לאפשר ליותר אנשים לסיים תואר ולקבל את ההכשרה המתאימה. כיום קשה מאוד להתקבל ללימודי מדעים באוניברסיטאות. אנחנו פותחים את השערים לכולם.ן, בדגש על הפריפריה. בנוסף, אנחנו מצויים בעיצומו של מהלך לתת לבוגרים שלנו הכשרה מעשית לאחר הלימודים, כדי לתת מענה למחסום הג'וניורים". האם התעשייה עושה מספיק כדי לקלוט ג'וניורים? "מניסיוני בתפקידי הקודם, במערך הסייבר, שם עסקתי בבניין הון אנושי לתחום הסייבר, ראיתי שהחברות הגדולות עושות מאמצים להכשיר ג'וניורים. אבל זה לא מספיק, והייתי אומרת שהן קצת מפונקות. מהצד השני, לחברות הקטנות יותר, כמו סטארט-אפים, קשה יותר להשקיע בג'וניורים, וכאן נדרשת התערבות ממשלתית ושל האקדמיה. לכן אנחנו פועלים בנושא זה". דובר הרבה על תמהיל לא מספק בין פריפריה לבין המרכז בהיי-טק, כולל ב-8200, שבה שירתת. איך את רואה את זה? "זו אחת הסיבות שהחלטתי לקבל עליי את תפקיד מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה. בתפקידי בצה"ל הייתי, בין היתר, ראשת מינהלת המעבר של חיל המודיעין לדרום. אז הבחנו שרוב החיילים שמשרתים ב-8200 הם מאזור המרכז. יש כאן בעיה אמיתית". מה הסיבה – אפליה ממשית או העדר הזדמנות שווה לנוער מהפריפריה להגיע ליחידה? "ראשית, אני ילידת באר שבע, שהיא פריפריה. אני חושבת שזה קודם כל בעיה של מודעות שכל אחד יכול. בשנים האחרונות המצב משתנה, עם מסגרות שמעודדות גם צעירים מאזורים אלה ללמוד, כולל תןוכנית מגשימים של 8200. אנחנו, כחלק מדפוס הפעילות שלנו, פועלים כל השנים בפריפריה. צעירים מאזורים אלה יכולים להתקבל ללימודים אצלנו גם אם הם לא סיימו בגרות ולא עשו פסיכומטרי, ויש לא מעט מהם שסיימו מחשבים. צריך לתת הזדמנות גם לכאלה שלא שירתו בצה"ל וללוחמים שמסיימים שירות קרבי. המדינה חייבת להירתם לזה, כי זה עולה הרבה כסף". מאחורייך קריירה ארוכה של תפקידים באזרחות ובצבא. מה הביא אותך לבחור ללכת לניהול אקדמי? "העולם האקדמי תמיד עניין אותי. הייתי עתודאית, סיימתי תואר שני ואפילו התחלתי לימודי דוקטורט, אבל זה לא הסתייע. האתגר של לממש את הניסיון שלי לטובת האתגרים שעומדים לפנינו הוא זה שהביא אותי לתפקיד".

תושבים רבים בחלק הדרום-מזרחי של אסיה כבר התרגלו להסתובב עם מסיכות פנים, עוד הרבה לפני שהקורונה נחתה על ראשינו. זיהום אוויר חמור במיוחד היה אז המניע העיקרי, ולא נגיף כזה או אחר. אז כמו שבטח כבר אמרו לכם פעם אחת, ואמרתם בעצמכם, הקורונה לא העלימה שום דבר, גם אם היא תופסת מבחינה רפואית כמעט את כל הכותרות בשנתיים האחרונות, כך גם זיהום האוויר – ממש לא נעלם. הרעיון להתמודד עם הזיהום באמצעות מסיכת פנים אלקטרונית, שדואגת לסנן את האוויר המגיע לפה ומשם לריאות, אינו חדש. אלא שבדייסון (Dyson) החליטו לחבר את המסיכה לאוזניות. בשביל דייסון, שידועה בעיקר ומאוד בזכות שואבי האבק החכמים שלה, זו פריצת דרך לשוק חדש. האוזניות עם המסנן, שנקראות Dyson Zone, אמורות לספק צליל איכותי עם יכולות השתקת רעשים, ומצד שני ללכוד עד 99.95% מהחלקיקים עד לגודל של 0.1 מיקרון – ולא, המסיכה הזו אינה במקום מסיכה להגנה מפני הידבקות בקורונה, שאותה צריך ללבוש מעל, ואפשר להשתמש בתפסנים למסיכות N95. בדייסון מספרים שהפיתוח של Dyson Zone נמשך עשר שנים, עם 500 אבות טיפוס. עם זאת לא ברור עדיין מתי יגיעו הגאדג'טים האלו לשוק, וכמה יעלו.

חבילת השכר וההטבות של אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון, לשנת 2021 הגיעה לסך של 212.7 מיליון דולר, כשרוב הסכום מורכב ממענק מניות בסך 211.9 מיליון דולר – קפיצת מדרגה משמעותית במהלך השנה הראשונה שלו בניהול ענקית הטכנולוגיה. לפי מסמכים שגישה אמזון לרשות לניירות ערך האמריקנית, מי ששימש כמנכ"ל עסקי הענן של חברת הענק קיבל עם קידומו לתפקיד נשיא ומנכ"ל מענק מיוחד של 61 אלף מניות, שיבשילו בעוד חמש עד עשר שנים, והתגמול לשנת 2021 מסמן עלייה של פי שישה בשכרו בשנת 2020 בתפקידו הקודם. ג'סי הפך למנכ"ל אמזון בקיץ שעבר, במקום המייסד ג'ף בזוס, שממשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון של אמזון אך פרש מתפקיד המנכ"ל כדי להתמקד בחברת החלל שלו Blue Origin ובמיזמים אחרים. מענקי מניות גדולים למנכ"לים נכנסים אינם יוצאי דופן, מכיוון שהם נועדו להעניק למנהלים נתח גדול עוד יותר מביצועי החברות באופן מיידי. לדוגמה, כשסונדאר פיצ'אי נכנס ב-2019 לתפקיד המנכ"ל של אלפבית, החברה האם של גוגל, הוא קיבל מענקי מניות בשווי כולל של כ-240 מיליון דולר, על פי מסמכים שהגישה החברה לרשות ניירות ערך.

עולם האופנה עובר בשנים האחרונות מסע של שינוי, שחלק גדול ממנו מבוסס על טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית. אם בעבר, כלל תהליכי הייצור של הבגדים שאנחנו לובשים היו אנושיים נטו והמילה "קיימות" לא הייתה קיימת, הטכנולוגיה הולכת ומשתלטת יותר ויותר גם על התחום הזה, וכך גם הדיבורים, ובמידה מסוימת גם ההוצאה לפועל, של ייצור מותאם לסביבה. הטכנולוגיה מתכתבת עם מגמות אחרות בעולם האופנה, למשל המעבר שקיים מייצור בעיקר במזרח לייצור קרוב יותר למקום שבו נמצא הלקוח. סקר שערכה מק'ינזי עוד לפני הקורונה העלה שמרבית המנהלים האמריקניים בענף מעריכים שעד 2025, חמישית מייצור הבגדים אוף שור יהיה במדינה שבה הלקוח נמצא, או לא רחוק ממנה. אם תרצו, יותר ויותר בגדים שישווקו בישראל גם ייוצרו בה, או במדינות אחרות במזרח התיכון. יש שיראו בתחזית הזאת ורודה, אולם אם היא תתקיים, ייתכן שייווצרו יותר מקומות עבודה בתעשיית האופנה הישראלית. יש כבר כמה חברות אופנה ש-"מנשימות" את תעשיית הטקסטיל הישראלית הגוססת, בהן קורנית דיגיטל, שיש לה מפעל בקריית גת. המציאות שנוצרה לאחר הקורונה מובילה להבניה שונה של שרשראות הייצור בתעשיית האופנה, המאופיינת בהכנסת דיגיטציה ואוטומציה, ניהול החותר למלאים נמוכים, צמצום התלות בשינוע סחורות במרחקים ארוכים, ייצור בקרבת שווקי היעד ושאיפה לשמירה על קיימות. קורנית דיגיטל היא אחת החברות הבולטות בטרנספורמציה הדיגיטלית של עולם האופנה, ויחד עם האושיה ואיש האופנה והאירועים מוטי רייף היא מפעילה את שבוע האופנה שמתקיים השבוע בנמל תל אביב. החברה הציגה את הפעילות והטכנולוגיה שלה באירוע עיתונאים ומשקיעים, שהתקיים היום (ב') בהרצליה. ייצור קרוב ללקוח: למה זה בעצם משנה? בקורנית דיגיטל מתמקדים ברצפת הייצור של חברות ומותגי האופנה, ומשיקים מערכת חדשה בשם קורנית אפולו, שמבוססת על טכנולוגיית מקס (MAX) של החברה. הטכנולוגיה שלה מאפשרת בקרת אוטומציה מלאה וייבוש חכם ומובנה, באמצעות הטכנולוגיה של החברה הגרמנית טסומה, שקורנית רכשה באחרונה. פתרון זה מבוסס על מערכת דיגיטלית חד שלבית, שמותאמת לייצור המוני בריצות הדפסה קצרות ובינוניות בניר שור. עוד דבר שבקורנית מתמקדים בו הוא העלות בעלות הכוללת (TCO) האופטימלית ללקוחות שלהם, שלא יכולה להיווצר בלי ייצור מהיר ויעיל יותר – וקרוב ללקוח. בחברה אומרים כי הם יוציאו את גרסאות הבטא הראשונות של מערכת אפולו במחצית השנייה של 2022 וישיקו אותה באופן מלא במהלך 2023. קורנית אפולו. צילום: יח"צ פתרון נוסף שהחברה משיקה הוא מערכת הייצור DTG, או קורנית אטלס מקס פולי. המערכת מציעה ייצור של בגדי פוליאסטר ובדי פוליאסטר מעורבים בנפחים גדולים. הפוליאסטר הוא הקטגוריה השנייה בגודלה בעולם האופנה, כאשר בכל שנה, כ-16% מהטי-שירטים מיוצרים מבדים אלה. הפתרון מאפשר להרחיב את מגוון צבעי הבגדים – למשל בגדי הספורט, במקום האפור, השחור והלבן ששולטים בכיפת האופנה הזאת כיום. בקורנית אומרים כי באמצעות המערכת, שוק ומותגי בגדי הספורט יכולים להציע מגוון רחב של עיצובים צבעוניים. הפתרון משלב את יישומי ה-XDi של קורנית ליצירת אפקטים רבגוניים ושילובים אינסופיים, שמדמים מראה של רקמה, מראה של ויניל בצפיפות גבוהה, העברות רשת והדמיה תלת ממדית. אפליקציית ה-XDi מאפשרת לממש עיצובים רבים ויצירתיים בפוליאסטר. מוצר זה, שיושק החל מהרבעון השני של השנה, הוא התוספת החדשה ביותר לקבוצת מוצרי המקס של קורנית. בחברה אומרים שהוא "מסיר את המכשולים המיוחסים לייצור בגדי פוליאסטר, ומבטיח עמידה גבוהה בסטנדרטים של איכות ועמידות". לקנות בגדים לשימוש ברשתות החברתיות בלבד עוד כיוון שאליו הולכים בקורנית הוא האופנה הווירטואלית. הכוונה היא לא לבגדים שלובשים בעולם הפיזי, אלא לכאלה ש-"לובשים" במרחב הווירטואלי בלבד. למשל, מקרה שבו המשתמש רוצה להיראות במיטבו בתמונה באינסטגרם, ולצורך כך הוא רוצה לקנות חליפת שלושה חלקים, שאין לו צורך בה בעולם הפיזי. בעולם האופנה הווירטואלית, שהולך וצובר תאוצה, הוא יוכל לקנות את החליפה – כאמור, לשימוש במרחב הווירטואלי בלבד. קורנית דיגיטל חגגה באחרונה 20 שנות פעילות: היא נוסדה בינואר 2002 על ידי מהנדסים יוצאי סאיטקס – אבי שטרלינג, עופר בן צור וגנאדי רוסין. החברה הונפקה בנסדא"ק ב-2015 לפי שווי של 308 מיליון דולר. כיום, קורנית דיגיטל פועלת במעל 100 מדינות, כאשר המטה שלה נמצא בישראל, ויש לה משרדים בארצות הברית, אירופה ואסיה פסיפיק. החברה קיבלה חמישה אותות בתחרות IT Awards האחרונה של אנשים ומחשבים: בגין פרויקט בניית אוטומציה, שמאפשרת סנכרון הזמנות בין החברות הלקוחות שלה, ללא מעורבות אדם; אמזון 360 – פרויקט שמשקף להנהלת החברה את זמינות מכונות הייצור; פרויקט אוטומציה וחיזוי מגמות של צריכת חלקים, בחתכים שונים; גיבוי ייעודי ומאובטח מפני מתקפות סייבר; ופרויקט לשדרוג טכנולוגי בתחום הרישות האלחוטי בארגון, שכולל תשעה אתרים בעולם. שבוע האופנה בתל אביב. צילום: יח"צ "גבולות היצירתיות מתרחבים" עומר קולקא, סמנכ"ל השיווק של קורנית דיגיטל, אמר כי "יש בטכנולוגיה שלנו יכולות חדשות, שמאפשרות את הגברת הייצור. כיום יש מגבלות ייצור, כמו מספר הצבעים האפשריים, והאוטומציה פותרת אותן". הוא ציין כי "רצפת הייצור בעולם האופנה הולכת והופכת מונעת על ידי דטה, והנתונים מקלים על תהליך הייצור ומקרבים אותו ללקוח". לדברי רונן סמואל, מנכ"ל החברה, "אנחנו מאפשרים ליצרני האופנה ומוצרי הטקסטיל לממש את החדשנות בתחום, לשחרר את הרוח היצירתית שלהם ולקדם אופנה שמעצימה גיוון וביטוי עצמי, באמצעות שילוב של עיצוב, טכנולוגיה ויכולת תכנון וייצור של אופנה בת קיימא". "תעשיית האופנה והטקסטיל נמצאת בנקודת מפנה קריטית", הוסיף. "ככל שעולמות העיצוב, הטכנולוגיה והאופנה מתמזגים, נוצרת כעת הזדמנות אדירה. הטכנולוגיה של קורנית לייצור אופנה המוני מספקת אלטרנטיבה לייצור בטכנולוגיות מיושנות, אנלוגיות ומזהמות. תעשיית האופנה והטקסטיל מתחילה לפעול למיזוג העולמות הפיזי והווירטואלי, ואנחנו גורם בולט בכך, ומרחיבים את גבולות היצירתיות של מותגי האופנה והמעצבים".

פייבר (Fiverr)  הודיעה על מינויו של עמי אלוש למנהל קריאייטיב. אלוש יעמוד בראש צוות הקריאייטיב של החברה, הפועל כמשרד פרסום פנימי, האחראי על הפקות וקמפיינים גלובליים. אלוש, בעל 16 שנות ניסיון בעולמות הפרסום, החל את דרכו המקצועית במקאן, שם כיהן במגוון תפקידים בעולמות הקריאייטיב. בתפקידו האחרון שימש כמנהל קריאייטיב ראשי בליאו ברנט, ותחת ניהולו צמח המשרד וזכה בפרסי קריאייטיב בינלאומיים. הוא בוגר מגמת קולנוע בבית הספר קאמרה אובסקורה, בוגר קורס קופירייטינג בתרצה גרנות ובוגר Berlin School of Creative Leadership, נשוי + 2 ומתגורר בתל אביב.

"כאשר הגעתי לפה הבוקר, אחת המשתתפות, אחרי לידה, שאלה היכן ממוקם חדר הנקה. לא נמצא חדר כזה, אז היא אילתרה והסתדרה. הסיפור הזה מדגים את המסר שלי למשתתפות הכנס: הרבה התקדם בתחומי השילוב, ההכלה והגיוון המגדרי בענף היי-טק, בעולם וגם בארץ – אבל יש עוד דרך ארוכה לעשות עד להשגת היעד של שיוויון מלא", כך אמרה מיכל הוד-פלג, סמנכ"לית שיווק בחברת נט-אפ (NetApp) ישראל. הוד-פלג פתחה את כנס נשים וטכנולוגיות השנתי, אותו ערך הסניף הישראלי של ענקית ניהול המידע. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים הבוקר (ב') במלון ריץ קרלטון בהרצליה, בהשתתפות עשרות בכירות בהיי-טק וה-IT הישראלי. האירוע מתקיים זה שמונה שנים. "כל הנשים יכולות להצליח, אם הן מוכשרות – ומודעות" לדבריה, "נט-אפ מייחסת חשיבות רבה לנשים. רב-גוניות חשובה לעתיד החברה. אנחנו מאמינים שנוכל לשנות תפישות מוטעות שקיימות לגבי נשים ולהביא להבניה של מנהיגות נשית". "החברה", סיפרה הוד-פלג, "מובילה, על פי נתוני חברות המחקר, בעולמות האחסון וניהול המידע, ולה נתח שוק של יותר מ-45%, ובחלק ממערך המוצרים – הנתון אף גבוה יותר". הוד-פלג ציינה כי "בחברה לא משנה מה הדת, המוצא, המין או הנטייה המינית שלך. לא משנה הרקע שלך. את ואתה יכולים להיות חלק מהחדשנות ולהוביל אותה, אם אתה או את טובים. כל הנשים יכולות להצליח, אם הן מוכשרות – ומודעות". "הסניף הישראלי של נט-אפ", אמרה, "מונה כמעט 400 עובדים, הפזורים על פי שלושה אתרים: המכירות בפתח תקווה, ומרכזי מו"פ על בסיס רכישות של חברות הזנק ישראליות – בתל אביב. הנתח של הנשים בקרב עובדי החברה בארץ עומד על כשליש. זה מרשים, אולם עבורנו זה נתון שאינו מספיק. אנו מנסים להשתפר על בסיס קבוע: כיום, אין תהליך גיוס בחברה, בלא שתהיינה נשים שהן גם מועמדות". לורה ניימן, יועצת שירותים מקצועיים בחברת נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור "הארגונים מבינים כי הנתונים הם הלב הפועם" לורה ניימן, יועצת שירותים מקצועיים בחברת נט-אפ ישראל, אמרה כי "אנו נמצאים כיום בעידן מרתק מבחינה טכנולוגית. הוא מתאפיין בכך שארגונים נמצאים בשלבים שונים של הטרנספורמציה הדיגיטלית, אבל כל הארגונים מבינים כי הנתונים הם הלב הפועם, ולכן מאד חשוב לדעת מה עושים איתם. נדרש למנף את הטרנספורמציה הדיגיטלית, כדי לשרוד ולהצליח. זה קורה, בין השאר, על ידי מיצוי טוב יותר של הנתונים והפקת ערך עסקי מהם". "הענן", אמרה, "הוא סביבה ריכוזית נוחה לארגונים, המסייעת להם לנהל את המידע בצורה יעילה ונוחה. בענן יש עושר פונקציונלי מבחינת התנהלות ועבודת הארגון – למול עצמו ולקוחותיו". לדברי ניימן, "לכל אחד מאיתנו יש טלפון חכם. קל לעשות עימו מגוון של פעולות, כגון העברת נתונים, גיבוי תמונות ועוד. אלא שבבואנו לעשות את אותם הדברים בארגון, המונה מאות ואלפי עובדים, הדבר גוזל משאבים, הופך למורכב ומסובך בהרבה". "נט-אפ מסייעת לארגונים להגר לענן ולפעול בתוכו באופן יעיל ונוח", אמרה ניימן. "כך, היא הופכת את סידור וניהול המידע בענן לפשוטים יותר. זה נעשה, בין השאר, עם שני כלים שלנו: האחד, Cloud Manager – הנותן לארגון שליטה על כלל הפעילות בסביבה מרובת עננים והיברידית, לרבות יכולת לבנות, לאבטח, להגן ולשלוט על הנתונים שלו בכל מקום. השני, Cloud Data Sense, עושה סדר במידע, ומסווג את הקבצים לפי פילוחים שונים, דוגמת מידע רגיש ובלתי מסווג. מדובר בשירות ניהול נתונים עבור Cloud Manager, הסורק את כל מקורות הנתונים המקומיים ואלה שבענן של הארגון – ומספק בקרה ודיווח אוטומטיים לגביהם, כך שתמיד ניתן להתעדכן עליהם". סיפרה לבאי הכנס על חייה, לוסי אהריש. צילום: ניב קנטור את האירוע חתמה הרצאתה של לוסי אהריש, שתיארה את התמודדותה כאישה עצמאית מוסלמית, ישראלית מדימונה, וכיצד הגשימה את דרכה המקצועית כמגישה ומנחת חדשות.