04.05.2022
Wednesday
ג' באייר התשפ"ב (יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | ערב יום העצמאות ה - 74 למדינת ישראל [הוקדם])
The headlines that made most buzz on this page
04/05/22 20:01
25.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ממשלת ישראל החלה להפעיל את המיזם, שמטרתו להנגיש מאגרי מידע ממשלתיים וציבוריים לחוקרים.ות ולבעלי עניין.
את המיזם, "רקמ"ה", מערכת מידע להנגשת נתוני עתק ממשלתיים לצורכי מחקר ופיתוח – מובילים שלושה גופים: אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. המיזם יחבר בין משרדי הממשלה השונים, במטרה להפחית את הבירוקרטיה הממשלתית ולסייע בקבלת החלטות טובות יותר לאזרח.
כיום, נמסר, "הגישה למאגרי המידע מוגבלת ומורכבת. גישה למאגרים בתחומי הבריאות, רווחה, חינוך, תשתיות ופיננסים – עשויה לשמש כעזר למקבלי החלטות בתוך הממשלה, כמו גם לחוקרים ולמדעניות נתונים מהאקדמיה, מהמגזר הפרטי ומגופים ציבוריים וממשלתיים אחרים. זאת, במאמץ לשפר את איכות החיים בישראל".
הממשלה מעוניינת להקים, בהדרגה, רשת שתאפשר למשתמשים מהממשלה ומחוצה לה, לגשת למידע ממשלתי, המבוסס על נתוני פרט. זאת, באופן המשמר את התוקף המדעי של הנתונים, שומר באופן מלא על הפרטיות, וממזער את הצורך בהעברת מידע רגיש בין משרדי הממשלה.
השבוע פורסמה הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם (PQ) במכרז. הממשלה קוראת לחברות במשק וליזמים בעולמות הנתונים ומדעי הנתונים, להציע פתרונות להנגשת המידע ולשמירת פרטיות הנתונים. לאחר מכן יפורסם המכרז. במסגרתו, הזוכה יידרש להקים רשת המקשרת בין מאגרי המידע העצמאיים של כל משרד ממשלתי, תוך הגנה על הפרטיות.
שירה לב עמי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, אמרה, כי "מהפכת הנתונים היא המהפכה התעשייתית הבאה. תפקידנו לגרום למהפכה הזו לשפר באופן משמעותי את השירות הציבורי בישראל, כך שפירות המהפכה הזו יגיעו לכל תושב.ת בישראל". היא הוסיפה, כי "כיום, מרבית הנתונים אשר נאספים על ידי משרדי הממשלה אינם מנותחים, והם לא משמשים אותנו לקבלת החלטות טובות יותר. כדי לשנות את המצב הזה, אנחנו צריכים להנגיש נתוני עתק לאקדמיה, לתעשייה ולמערכת הציבורית, ולאפשר מחקרים מתקדמים במידע הממשלתי. צריך לעשות זאת בצורה אחראית, תוך הגנה על הפרטיות, הקפדה על אתיקה ושמירה על ביטחון המידע".
לדברי יהלי רוטנברג, החשב הכללי, "במסגרת מיזם רקמ"ה משרדי הממשלה יחלו להשתמש במערכות תומכות החלטה בשלל תחומי הפעילות הממשלתיים. הדבר עתיד לשנות את האופן שבו מתקבלות החלטות בממשלה".
הילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ציינה כי "בישראל ישנו אקוסיסטם חדשני ומוביל של חוקרות וחוקרים מצוינים בתחומי הביג דטה, הבינה המלאכותית ולמידת המכונה. יש כאן הזדמנות ענקית לפתור אתגרים חברתיים ולהטמיע שימושים במידע הממשלתי. זאת, על מנת לתת מענה לסוגיות שאיתן מתמודדים משרדי הממשלה השונים. נבנה את תשתיות המידע שתאפשרנה לחוקרים להצמיח בישראל פתרונות חדשניים, שיקדמו את המדע ויחזקו את התעשייה הישראלית. המיזם הזה נותן תקווה להמון חוקרים שמעוניינים לגשת למידע הציבורי ולהשתמש בו כדי להציל חיים, ולשפר את איכות החיים של הדורות הבאים כאן בישראל".
04/05/22 20:02
25.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בין גלי העלייה הרבים שפוקדים את ישראל בשנה האחרונה יש מספר רב של עולים שנקלטו בענף ההיי-טק. אחד הגופים שמסייע להם הוא ITC (ר"ת Israel Tech Challenge), ארגון יהודי ללא מטרות רווח מיסודה של הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה.
הארגון הציב לעצמו מטרה לשכנע את הצעירים היהודים לעשות עלייה, ולעשות מאמץ לשלב אותם בתפקידים מעניינים בתעשיית ההיי-טק, תוך הכשרת בזק ומציאת מסלולים עוקפי תואר. ראשי הארגון מדווחים, כי 95 מהצעירים שקיבלו סיוע השתלבו בחברות היי-טק בישראל, כגון גוגל, וויקס, ווייז, פייסבוק, מובילאיי, אינטל, יבמ, ויה ועוד.
הנה סיפורם של ארבעה עולים צעירים, שהשקיעו מאמצים רבים כדי להגשים את חלום העלייה והעבודה בהיי-טק הישראלי.
אנסטסייה קובטניוק – מאוקראינה לצ'ק פוינט
לפני חמש שנים הכירה אנסטסייה גבר ישראלי ונישאה לו, ובעקבות נישואיהם השתקעה בישראל. בתחילה עבדה בחברת ייבוא בנושא מזון, אבל החליטה שהיא רוצה להגשים את חלומה לעבוד בתעשיית ההיי-טק. לאחר מסלול הכשרה שעברה בארגון ITC, שנמשך מספר חודשים, היא הצטרפה לחברת צ'ק פוינט שם היא עובדת עד היום.
אנסטסייה קובטניוק – השתלבה בצ'ק פוינט. צילום: ITC
"חיפשתי עבודה שתמנף את היתרונות שלי ותשלב יכולות בינאישיות ועבודת צוות. מצאתי את המקום שאני מרגישה הכי שייכת ומחוברת אליו, שבו אני יכולה לתת מעצמי ולקבל בחזרה", אומרת אנסטסייה.
למשפחתה באוקראינה אין קשר לישראל, וכעת היא מאוד מודאגת לגבי הוריה ואחיה שנותרו שם.
אילן קאהן – מברזיל דרך קרואטיה להיי-טק אילן קאהן, בן 26, נולד בברזיל והגיע לישראל כדי להשתלב בענף ההיי-טק. הוא הצטרף לקורס ההכשרה המקצועית של ITC, תחילה בזום, בגלל הקורונה, ואת פרויקט הגמר הוא עשה בקרואטיה. הוא תבע את עיריית סאן פאולו, כדי שתאפשר לו שני חיסונים על מנת שיוכל להיכנס לארץ. לאחר שהגיע לארץ, החל התמחות בחברה בשם ELOS, המסייעת למטפלים בתחום הנפש באמצעות כלי בינה מלאכותית, ובסיומה התקבל לעבוד בה במשרה מלאה.
אילן קאהן, השתלב ב-ELOS. צילום: ITC
"המסע שלי לישראל שיקף במקצת את החוויות שלי בהכשרה ובעבודה בסטארט-אפ: הדברים לא תמיד ברורים, ויכולים להיות מאתגרים, אבל תמיד אפשר ללמוד, להסתדר ולהתמקד בחלקים היותר מהנים", אומר קהאן.
מרינה גולדמן – מחפשת את האתגר הבא בהיי-טק
מרינה נולדה באוקראינה, נשואה ואם לשתי בנות (11, 15), בעלת תואר ברוקחות, ועבדה בתפקידים בכירים בתעשיית התרופות. בגיל 37 החלה ללמוד שפת תכנות ומדע הנתונים ב-ITC. את ההתמחות עשתה בחברת אאוטבריין, וכעת היא מחפשת את האתגר הבא.
מרינה גולדמן, סיימה התמחות באאוטבריין, ומחפשת את האתגר הבא. צילום: ITC
"הקורס היה מאוד אינטנסיבי", היא אומרת. " זו הייתה אחת החוויות המאתגרות בחיים שלי. עכשיו אני מרגישה שאני מסוגלת לעשות הכל בזכות משפחתי בארץ שתמכה בי". משפחתה הקרובה עלתה יחד איתה, לבעלה יש משפחה בחצי האי קרים והם מאוד מודאגים מהמצב שם.
יהונתן אייזנברג – ממשרת טייס בברזיל להיי-טק בישראל
יהונתן אייזנברג נולד בעפולה, ובגיל 11 חודשים עבר לברזיל עם משפחתו (שמקורה בברזיל) לאחר שאביו קיבל הזדמנות להשתלב שם בענף הטיס המסחרי. רבים מבני משפחתו הם טייסים, וזו גם הייתה התוכנית של יהונתן, אבל אז באה ההחלטה לעלות לארץ.
יהונתן אייזנברג, השתלב ב-NPcoding. צילום: ITC
הוא עלה לישראל לבדו בגיל 18 מטעמים ציוניים כדי להתגייס לצה"ל ושירת כלוחם קרבי בצנחנים. לאחר השחרור נסע לארה"ב לקורס טיס, כדי להמשיך את השושלת המשפחתית. לפני שנה עשה צעד נועז נוסף כשעזב את משרת הטייס שלו ועלה בפעם השלישית לישראל, ולאחר קורס הכשרה בהיי-טק הצטרף לחברת NPcoding כמפתח תוכנה. כיום כל משפחתו מתגוררת בישראל.
"כשחזרתי לישראל לשרת בצה"ל, רציתי להגן על המדינה שלי ולחזור לברזיל. אבל שיניתי את התוכניות שלי. עכשיו אני מבין שבאותו אופן שבו הגעתי לישראל לעשות את חלקי ולהגן על המדינה, כך המדינה הגנה עלי כעולה חדש, עם עזרה וסיוע משמעותיים", הוא מספר.
על ארגון ITC
"העולים החדשים שמגיעים לארץ יכולים להיות הפתרון למצוקת כוח האדם בהיי-טק", אומרת ענבר בן ארי, סמנכ"לית שיתופי פעולה אסטרטגים בארגון ITC.
הארגון הוקם בשנת 2014,על ידי הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה במטרה לאתר צעירים בעלי פוטנציאל להשתלב בהיי-טק, ובכך לעודד עלייה לארץ וגם לחזק את ההון האנושי בפריפריה בישראל. לדברי בן ארי, הארגון מפעיל כמה מסלולים כדי להכשיר כוח אדם להיי-טק, ועד כה הוכשרו במסלולים האלה 1,200 בוגרים. באחרונה נפתחו הכשרות גם בפני צעירים מהפריפריה בארץ ובני החברה הערבית. הארגון מכשיר בעיקר למקצועות המידע ומדע הנתונים, כאשר אורך כל הכשרה הוא כחצי שנה.
"תוכנית הלימודים מבוססת על זו של יחידת המודיעין 8200 ועל תובנות של חברות היי-טק שמדייקות את חומר הלימוד בזמן אמת לפי צורכי המשק", אומרת בן ארי.
העולים שהארגון מטפל בהם מגיעים מ-22 מדינות – באירופה, צפון אמריקה רוסיה אמריקה הלטינית ועוד.
חברות וארגונים שמעוניינים לקלוט עולים חדשים שרוצים לעבוד בהיי-טק מוזמנים לפנות בלינק של הארגון.
04/05/22 20:02
25.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו חייבים לדאוג שהיתרון היחסי של ישראל בהיי-טק יישמר. יש לוודא שההיי-טק הישראלי ימשיך לפרוץ גבולות גם בעוד 5-10 שנים. רשות החדשנות היא קרן הון הסיכון הגדולה בארץ. יש כיום יותר הבנה לחשיבות ולתועלות הטמונות בחדשנות טכנולוגית, בכך שהיא מנוף כלכלי אדיר, אבל יש לנו עוד אינסוף של עבודה לעשות – כדי ליהנות ממנה", כך אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים לכבוד יום העצמאות.
בין הגיע לרשות לאחר תפקידים בכירים בענף, האחרון שבהם – נשיא ומנכ"ל רד, ומשמש בתפקידו זה יותר משנה. הרשות מופקדת על קידום חדשנות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית ולה שלושה תפקידים: השקעה ישירה בחברות הזנק ובמיזמי מו"פ בסיכון גבוה; היערכות לגלי הטכנולוגיה העתידיים, תוך מיקוד בשלוש טכנולוגיות ליבה, להן יש תכנית לאומית – בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, וBio-Convergence (שילוב בין עולמות הביולוגיה וההנדסה). "אלה מקומות", אמר בין, "שלדעתנו יהיו בהם פריצות דרך של חדשנות לישראל. התפקיד השלישי של הרשות הוא להיות יועץ לממשלה, לגבי מדיניותה הכוללת לקידום החדשנות הישראלית, ואיתור והסרת חסמים בתחום".
"עם פרוץ המגיפה", אמר, "היה קיפאון בהשקעות. פחדנו שרבות מהחברות תיפולנה בלא מימון. השקנו מסלול מהיר לסיוע לחברות שנקלעו לקשיים, מסלול ערבויות לגופים מוסדיים המשקיעים בהיי-טק ופעילויות נוספות, שמטרתן לזרז יציאה מהמשבר הכלכלי ולעודד צמיחה במשק. הזרמנו מאות מיליונים בתוך שבועות".
"בעשור האחרון, למעט שנת הקורונה הראשונה, תקציב הרשות חווה קיפאון", אמר בין. תקציב הרשות ב-2020 עמד על 2.25 מיליארד שקלים, ב-2021 – על 1.55 מיליארד והשנה הוא עומד על כ-1.6 מיליארד, גידול של כ-5% לעומת 2019, הפעם האחרונה שבה היה תקציב ממשלתי.
הפרדוקס הישראלי "ישראל נמצאת במצב דיכוטומי, יש בה ניגודים פנימיים", אמר בין, "אנו במקום הראשון בעולם בהשקעה כוללת, ממשלתית ופרטית, בהיי-טק ל'גולגולת', נתון המשקף יותר מ-5% מהתמ"ג, ומקדימים אפילו את דרום קוריאה. מנגד, רוב הכסף הזה הינו אזרחי, חלקה של הממשלה במו"פ הוא הנמוך ביותר בין מדינות OECD ועומד על 10% בלבד מכלל ההשקעות".
"המחסור בכוח אדם הוא החסם הכי גדול בתעשייה", ציין בין, "ואנו פועלים לצמצומו. באופן ישיר, אנו משקיעים בתוכניות לפיתוח הון אנושי להיי-טק. בדצמבר האחרון אושרו 50 תוכניות לתחום בהיקף 54 מיליון שקלים, שיכשירו כ-14,000 איש לתעשייה. באופן עקיף, אנו עובדים מול גופים העוסקים בתחום, ות"ת-מל"ג וזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. בנוסף, אנו מסייעים להבאת הון אנושי מחו"ל – ישראלים שעובדים בחו"ל ואולי יחזרו, יהודים שאולי יעשו עלייה, וגם בהבאת זרים בעלי מיומנויות".
"ישנם לא מעט מקומות שבהם צריך השקעה ממשלתית במו"פ, כי המגזר הפרטי מתקשה, או נרתע מלממן", ציין בין, "אנו משקיעים במה שיהיה ה'סייבר' הבא. הסייבר בשל, ולא נשקיע בו. אנו חלוצים, ומתניעים ענפים חדשים, בעלי פוטנציאל לשיבוש. כשענף מתחיל לפרוח מעצמו – אנו ממשיכים הלאה. לדוגמה, פודטק: התחלנו להשקיע, פתחנו חממה, הקמנו מאגד לתחום בשר מתורבת, סייענו לחברות – ולפתע יש מאות חברות פודטק".
העתיד – אקלים-טק
"המיקוד הבא שלנו", ציין בין, "הוא בכל הקשור למשבר האקלים. בין הטכנולוגיות שבתחום, ישראל ממוקמת בדירוג גבוה בכמה שדות – בשר מתורבת וחלבונים אלטרנטיביים בכלל, אגירת אנרגיה, תחבורה חכמה, הדמיות אקלים ומזג אוויר, טכנולוגיית מים וחקלאות מדייקת. אבל ישראל רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה בתחום האקלים-טק: אנו יכולים לסייע, למשל, בפיתוח ייצור אנרגיה נקיה, בבניית בניינים לא מזהמים, בזיהוי הצפות או שריפות, בצמצום פליטת גזי חממה, ועוד. נשקיע בכל עולם האקלים-טק, זהו תחום בו השוק הפרטי משקיע בחסר. האקלים-טק מהווה כר לאינסוף של יצירתיות וחדשנות טכנולוגית משפיעה".
"אנו רוצים לראות בארץ הרבה חברות 'צ'ק פוינט', כי כל חברה גדולה מייצרת מעגל תעסוקתי רחב של 2-3 עובדים.ות לא-טכניים סביב כל מתכנת, והחברה גם משלמת מיסים פה. התמונה משתנה – כיום יש יותר חברות גדולות, המעסיקות מאות ואלפי עובדים. בנוסף, אנו רוצים שאזרחי.יות המדינה ייהנו מהתועלות שיש בטכנולוגיות החדשניות ושהשירות הציבורי ישתפר".
רחפנים בשמי חדרה
"אנו מושיבים יחד חברות בתחום פעילות מסוים עם הרגולטורים לאותו תחום", סיפר בין, "ושומעים מהם מה מונע הטמעה פה. אז אנו מגדירים 'ארגז חול רגולטורי' כדי לשחרר את רסן הרגולציה. למשל, בתחום הרחפנים פתחנו בשיתוף פעולה שלנו עם משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית ונתיבי איילון. בנינו 'ארגז חול' מעל חדרה, המאפשר, בראשונה בעולם, להטיס רחפנים של מפעילים שונים באותו תא שטח, עם בקרה אווירית מלאה, למניעת התנגשויות. משלוחים אוויריים הם בעלי סיכוי לרווח משמעותי לכלכלה הישראלית, וגם לצמצום הפקקים, ולהגדלת הפריון בשרשראות האספקה".
"אנו פועלים למימוש החזון שהיי-טק בישראל יהיה מגוון יותר ממה שהוא היום", סיכם בין, "הגיוון נדרש בהיבט ההשקעות, שכיום מופנות ברובן לסייבר ולפינטק, וגם בהיבט הגיאוגרפי, אני רוצה יותר היי-טק בדרום, בצפון ובירושלים. נדרש גם גיוון דמוגרפי, יותר עובדים.ות מהפריפריה, מהחברה הערבית והחרדית ויותר נשים. מה שיפה הוא שכל המשרדים הכלכליים בממשלה הבינו את האימפקט של החדשנות ואת יכולתה לקדם את המדינה – ויש שיתופי פעולה מצוינים. אנו רואים בעולם הרבה מרכזים (Hubs) עולים של חדשנות. עלינו להשכיל לשמור על ה-האב הישראלי לחדשנות".
04/05/22 20:02
22.22% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אמיר חייק, שגריר ישראל באיחוד האמירויות,
בחודש אוקטובר 2021 מונה אמיר חייק לתפקיד שגריר ישראל באיחוד האמירויות, ובכך הפך לשגריר הראשון של מדינת ישראל במדינה זו, שנה וחצי לאחר "הסכמי אברהם".
חייק מילא עד כה שורה ארוכה של תפקידים בכירים בסקטור הציבורי והעסקי. בין היתר, כיהן כמנכ"ל משרד המסחר והתעשייה, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, ובאחרונה, בטרם מונה לתפקיד זה, היה נשיא התאחדות המלונות בישראל ויו"ר תאגיד המיחזור אל"ה.
בראיון לרגל יום העצמאות ממקום מושבן באבו דאבי, אומר חייק, כי מבין כל התפקידים הציבוריים שעשה עד כה זה התפקיד המאתגר והמעניין ביותר שהיה לו, ובראיון הוא מתייחס למהות הקשרים המיוחדים עם איחוד האמירויות, על הסכמי הסחר הצפויים להיחתם והקמת הקרן הדו-לאומית, שתאיץ, לדבריו, את היקף הסחר בין שתי המדינות, שעמד בשנת 2021 על 1.154 מיליארד דולר, ומגמת הגידול היא בקצב מהיר.
אמיר חייק, כיצד אתה מסכם את השנה הראשונה כשגריר במדינה מיוחדת זו?
"יש פה אתגר מאוד גדול. מעבר לאתגר המקצועי של אופי התפקיד כשגריר, יש משמעות מיוחדת, עבורי לפחות, שמוניתי להיות השגריר הראשון במדינה שמיקומה בעולם הערבי. יש לה מקום חשוב בכלכלה העולמית, גם בהשפעה על יתר המדינות, ומעבר לכך יש פה רצון עז לעשות עסקים עם ישראל, לאמץ טכנולוגיות ולהשקיע גם בארץ".
"הסכמי אברהם" יצרו הרבה ציפיות לשת"פ בהיי-טק ובכלל. איפה זה עומד היום?
"אין זה סוד שהיו פה יחסים לפני כן, וחברות רבות, חלקן גדולות, פועלות כאן גם היום, והן לא רצות לפרסם על כל עסקה שהן עושות, כי כך מקובל פה, כמו בכלל בעולם העסקים. זה דבר שעדיין לא הפנמנו. מי שעושה עסקים הן החברות שפועלות פה בשקט. כעת, המשימה שלנו היא להרחיב את היריעה, כאשר הדגש הוא לעזור לחברות SMB להשתלב כאן בעסקים .שלושה חודשים לאחר שהגעתי לפה קיבלנו אישור להקמת קרן דו-לאומית, משותפת לישראל ולאיחוד הנסיכויות, בהיקף של 100 מיליון דולר, ועכשיו בונים את דרך העבודה בין שני הצדדים בשיתוף עם רשות החדשנות. אני מעריך שתוך חודש נוכל להתחיל לעבוד".
מהם יעדי ההשקעה של חברות ישראליות, בין היתר היי-טק?
"האמירתים מתעניינים בכל דבר שיש לו אימפקט. ציוד רפואי, פינטק, אגרו, פוד טק, מים, אנרגיה. פנו אלי אנשים ואמרו שאני עושה נזק לתעשייה המקומית, כי אני מעודד הקמת קווי ייצור פה. מובן שזה לא נכון. זו לא המטרה, ובוודאי לא על חשבון התעשייה בארץ. ראשית מפני שקווי ייצור אפשר להקים בכל מקום, וגם כסף אפשר להשיג. אבל לדעתי, יש חמש סיבות מדוע אבו דאבי עדיפה לחברות ישראליות ששוקלות לעשות פה עסקים".
מהן הסיבות?
"יש פה תשתיות חדשניות, המאפשרות לעבוד איתם הן ברמה הממשלתית והן ברמה היום יומית. יש הון זמין, יש פה כוח אדם איכותי בכל התחומים ולא רק בהיי-טק. הסיבה הרביעית היא, שעלות חומרי הגלם יותר זולה פה וזה מאוד משמעותי לייצור. סיבה חמישית, שהיא לדעתי החשובה ביותר: עבודה באמירויות פותחת את הדלת לשווקים רבים אחרים שלא יכולת להגיע אליהם עד כה. ולכן, כאשר שואלים אותי למה דווקא פה, הרי כסף וכוח אדם זול יש בכל מקום, אני אומר, כי הם נותנים את כל החבילה. יש כאן ממשלה שרוצה מאוד לשתף פעולה איתנו, וזה יכול להיות מנוע צמיחה מטורף להיי-טק ולכל החברות הישראליות".
אילו עצות אתה יכול לתת לישראלים שרוצים לעשות פה עסקים?
"העצה שלי למי שפונה אלי היא: אל תציעו להם רעיונות למיזמים שאתם בעצמכם לא הייתם משקיעים. דבר נוסף – להציע ולהוכיח ערך חברה ריאלי. הם מאוד מנוסים, יודעים הכל ורואים הכל, וגם התמחור צריך להיות זהיר. אין מקום לטעויות. והעצה החשובה ביותר: להיות סבלנים, לבנות יחסי אמון בזהירות, מתוך כבוד. בכלל, מי שבא לעבוד בדובאי או באבו דאבי צריך להבין, שזו ריצה למרחקים ארוכים ולא למרחקים קצרים.
"אותו הדבר לגבי רעיונות להשקעה בישראל. האמירתים יודעים להשקיע במיזמים ישראליים דרך קרנות, או השקעה ישירה, והם יודעים להעריך שווי חברות. אי אפשר לעבוד עליהם. ברגע שהם יזהו פוטנציאל הם ישקיעו, וכבר עושים זאת".
מה היקף הסחר עם ישראל?
"היקף הסחר היה בשנה שעברה 1.154 מיליארד דולר לעומת 188.9 מיליון דולר-2020. אין כרגע צפי לגבי שנת 2022, אבל יש מגמת גידול ברורה. לדעתי, הסכם הסחר שייחתם בין שתי המדינות יאיץ את הגידול, כי הוא יבטל מכסים, יגדיל השקעות ועוד. בנושא הזה חייבים להחמיא לאנשי מינהל הסחר במשרד הכלכלה, בראשות אוהד כהן, והתמיכה של השרה אורנה ברביבאי. ניתן לומר שזה יהיה הסכם הסחר שייחתם הכי מהר, בתוך פחות מחצי שנה, כאשר ההסכם אחרון לקח 18 חודשים".
לגבי שיתופי פעולה בסייבר. יש טענה כי טכנולוגיות ישראליות שיוטמעו שם עלולות לזלוג למדינות אחרות.
"ראשית, מי שמחזיק בדעה זו, אז שלא יעשה עסקים בכלל עם אף אחד בעולם. כשאתה מוכר טכנולוגיה, אתה אף פעם לא יכול לדעת לאן היא תזלוג. הכל עניין של אמון. אני מאמין לאמירתים, הם ידידים שלנו. יש להם אתגרים בתחום הסייבר, והם רוצים שנסייע להם, וכך אנו עושים. אחרי ההתקפות האחרונות הבהרנו להם שישראל עומדת לצידם".
74 שנה לישראל. איך אתה רואה את עתידה של תעשיית ההיי-טק? "תעשיית ההיי-טק היא הכתר על ראשה של התעשייה הישראלית, היא מפוארת ומורכבת מאנשים מאוד מוכשרים, שנלחמת ונאבקת בתוך מדינה שיש לה מגבלות של כוח אדם מוגבל, ונלחמת על כל טכנאי. כדי לשמר את ההישגים צריך לטפל בבעיית המחסור בהון האנושי קודם כל על ידי חינוך מגיל הרך, כדי שתהיה עתודה למהנדסים ולאנשי טכנולוגיה בכל המגזרים, ועל ידי כך יגדילו את כושר התחרות של החברות. ולמדינת ישראל אני מאחל שלום, רגיעה, שהמדינה תוכל להשקיע יותר בפיתוח של אנשיה ופחות צורך בהגנה. בשנת ה-74 המדינה חייבת לחשוב על החלשים, לצמצם פערים ולא לקצץ בדברים שלכאורה פחות חשובים אבל בעוד 20 שנה נרגיש את התוצאות שלהם".