עובדים ומנהלים בהיי-טק השתתפו היום (ה') במחאות יום השוויון של מטה המאבק בתוכנית המשפטית של הממשלה, ובכלל בפעילות שלה, תחת הכותרת "ההיי-טק נופל, כולנו נופלים". מאות אנשי היי-טק השתתפו בהפגנות במוקדי תעסוקה ברחבי הארץ, וליד תיאטרון הבימה בתל אביב הוקם מיצג ובו 10 אבני דומינו, שמדמות את מה שהם מכנים נפילתו של ההיי-טק הישראלי, ובעקבותיו של כלל המשק – כחלק מפעילות הממשלה ומהתוכנית. בהודעת מטה מחאת עובדי ההיי-טק נמסר כי "מיצג הדומינו ממחיש את השלכות הפגיעה בהיי-טק הישראלי, מנוע הצמיחה של הכלכלה, שאחראי לרבע מהכנסות המדינה ממיסים. כאשר 'אבן הדומינו' של ההיי-טק תיפול תיווצר תגובת שרשרת שבמהלכה יהיה הכרח לצמצום תקציבי דרמטי בכל שאר תחומי החיים, שממנו כולנו, כל האזרחים, נסבול. אבני הדומינו הנופלות ממחישות את קריסתן הצפויה של מערכות הבריאות, הרווחה, החינוך, הביטחון ועוד". "ההיי-טק הישראלי, מנוף הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל, נופל. זו לא אזהרה, זו המציאות", הוסיפו המוחים. "הידרדרות ההיי-טק תגרור פגיעה אנושה בהכנסות המדינה, וכך, כמו אבני דומינו, יקרסו מערכות אחרות. כולנו, כל אזרחי ישראל, נשלם את מחיר ההתנהלות הכושלת של הממשלה. נצא לרחובות בכדי לעצור את ההיי-טק והכלכלה. לא נעצור עד לגניזת חוקי הדיקטטורה". "מיצג הדומינו". צילום: טלי מלמד ואמנם, אנשי היי-טק הפגינו היום בכמה מוקדי תעסוקה של הענף, בהם ברמת החייל בתל אביב, בכפר סבא (שם הם אף חסמו לזמן קצר את מחלף אלישמע), בהרצליה, בצומת מת"ם בחיפה, בצומת יקנעם ובצומת רעננה. הפגנה מול ביתו של הרב אדלשטיין, מעצרים ומיצגים מטה המאבק הכללי הכריז על קיומו של יום השוויון היום, למען שוויון זכויות לכלל אזרחי המדינה – נשים, להט"בים, ערבים ועוד, ולמען שוויון בנטל הביטחוני והכלכלי, כאשר במוקד עומד הציבור החרדי. מאות מוחים הגיעו מול ביתו של הרב גרשון אדלשטיין, מהרבנים הבולטים במגזר החרדי, בבני ברק, "כדי להבהיר להם שהממשלה הפרה באופן חד צדדי את החוזה שהיה בינה לבין האזרחים הנושאים בנטל הביטחוני והכלכלי", וכי צריך לכרות חוזה חדש, שבמסגרתו "גם החרדים יישאו בנטל" – לשון הודעת מטה המאבק. ההפגנות עוסקות גם ביוקר המחייה. במהלך ההפגנות נרשמו עימותים עם המשטרה, וכמה מבין המוחים בתל אביב ובחיפה נעצרו. המוחים אף הקימו מיצגים שונים, בהם צביעת מי המזרקה בכיכר הבימה בתל אביב, "מיצג גופות" מול ביתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בקריית ארבע, ומיצג בדימונה, תחת הכותרת "מצילים את ישראל".

גוגל מעוניינת לסיים את ה"רומן" שיש לכולנו עם סיסמאות הכניסה לשירותים ויישומים. החברה השיקה אתמול (ד') מפתחות-סיסמה (passkeys) – דרך חדשה ומאובטחת לכניסה לאפליקציות ולאתרים. מפתחות-סיסמה מהווים אמצעי חדש להיכנס לשירותים ללא סיסמאות וזאת על ידי שימוש ב-Touch ID וב-Face ID. באמצעות מפתחות-סיסמה, משתמשים יכולים להיכנס לאפליקציות ולאתרים עם חיישן ביומטרי כגון טביעת אצבע או זיהוי פנים, עם PIN של מסך נעילה או בעזרת דפוס קבוע (pattern) והדבר עשוי לשחרר אותם מהצורך לזכור ולנהל סיסמאות. על פי הטענות, מפתחות הסיסמה מאובטחים וקלים יותר לשימוש מאשר סיסמאות, כך שכיום הנטייה היא להאמין שמדובר בתחליף בטוח וקל יותר לסיסמאות. אחד היתרונות הגלומים בשיטה החדשה של מפתחות הסיסמה היא שלהבדיל מסיסמאות – הם יכולים להתקיים רק במכשירים של המשתמש ולא ניתן לרשום אותם או לחשוף אותם בשוגג לגורמים זדוניים. התכונה החדשה, שהענקית ממאונטיין ויו מעוניינת שתאומץ על ידי בעליהם של מיליארדי חשבונות, תהיה זמינה מעתה בכל הפלטפורמות הגדולות. לפי גוגל, תכונת אימות הזהות המתקדמת נועדה לפשט את תהליך הכניסה למשתמשים ולמנוע את הצורך להזין סיסמה או להשתמש באימות דו-שלבי (2FA). עם זאת, החברה הבהירה שתכונת מפתחות הסיסמה היא דרך אופציונלית למשתמשים להיכנס, שתפעל לצד שיטות קיימות ולא תדרוס אותן. בחודשים הקרובים, גוגל שואפת לעודד משתמשים לעבור מכניסות מסורתיות המתבססות על שם משתמש וסיסמה אל אלו הפועלות על בסיס התכונה החדשה. הטכנולוגיה לא מעלימה שיטות ישנות, בינתיים ענקית הטכנולוגיה הדגישה, מכיוון שהחידוש יכול להיות מבוסס על ביומטריה בצירוף PIN נעילת המסך, כי "נתונים ביומטריים לעולם אינם משותפים עם גוגל או כל צד שלישי אחר – נעילת המסך רק פותחת את המפתח באופן מקומי". לפי החברה, לעת עתה מדובר בפנייה למשתמש הבודד אולם בכל הנוגע ב-Google Workspace – החברה בישרה כי בקרוב תוצע למנהלי מערכות האופציה לאפשר כניסה עם מפתחות-סיסמה למשתמשים. עוד נכתב בהודעתה של גוגל כי "כשאתה משתמש במפתח-סיסמה כדי להיכנס לחשבון גוגל שלך, זה מוכיח לגוגל שיש לך גישה למכשיר שלך ואתה מסוגל לבטל את הנעילה שלו. יחד, זה אומר שמפתחות-סיסמה מגינים עליך מפני התחזות וכל טיפול שגוי מקרי שסיסמאות מועדות לו, כגון שימוש חוזר או חשיפה בפרצת מידע". החברה הבהירה ש-אם משתמש חושד כי החשבון שלו עלול להיפגע, או אם הוא איבד את המכשיר המכיל את מפתח הסיסמה, הוא יכול פשוט לבטל את המפתח מהגדרות חשבון הגוגל שלו. אנדרו שיקיאר, מנכ"ל FIDO Alliance – איגוד תעשייתי שמטרתו להפחית את ההסתמכות על סיסמאות – התייחס לשינוי שמקדמת ענקית הטק ואמר: "אנחנו נרגשים מההכרזה של גוגל היום, מכיוון שהיא מזיזה באופן דרמטי את המכוון לעבר אימוץ מפתחות-סיסמה. הן בשל גודלה של גוגל והן בגלל רוחב היישום בפועל – מה שמאפשר בעצם לכל בעל חשבון גוגל להשתמש במפתחות-סיסמה. אני גם חושב שהיישום הזה יהווה דוגמה מצוינת לספקי שירות אחרים, והוא מהווה נקודת מפנה לאימוץ המואץ של הסיסמאות". גוגל פרסמה הנחיות כיצד ליצור מפתח-סיסמה לחשבונותיה במחשב, בטלפון או בטאבלט באתרה.

עוד חברה בינלאומית סוגרת את הפעילות שלה בישראל: אחרי שלפני ימים אחדים "התבשרנו" שדרופבוקס תסגור את המרכז שלה בארץ, הפעם הגיע תורה של קורנינג. החברה, שעוסקת בהנדסת חומרים ותהליכי ייצור, תנעל את שערי מרכז המו"פ שלה באיירפורט סיטי ותפטר את עשרות העובדים שלו. בחברה אומרים כי הסיבה לסגירה היא כלכלית, וכי עשו את מירב המאמצים כדי שהיא לא תקרה. בחברה הבטיחו כי יסייעו לעובדים בחבילת פיצויים ובמציאת עבודה חדשה. מרכז המו"פ של קורנינג בישראל פועל מזה 12 שנים, ובראשו עומד המנכ"ל, ניסים אטיאס. הוא הוקם לאחר שהחברה רכשה ב-2011 את מובייל אקסס תמורת 180 מיליון דולר. הנרכשת, שנוסדה ב-1998 תחת השם פוקסקום, פיתחה תשתיות תקשורת אלחוטית למבנים וקמפוסים. על פי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל, היא גייסה קצת מעל 47 מיליון דולר. קורנינג מגדירה את עצמה כחברת "חומרים, מדע, טכנולוגיה וחדשנות". החברה פעילה בתחומים שונים: היא מייצרת משקפיים, קרמיקות, וחומרים וטכנולוגיות הקשורים לכך. היא נוסדה ב-1851 במסצ'וסטס, ארצות הברית, תחת השם Corning Glass Works, ושינתה את שמה לזה הנוכחי ב-1989. נקודת המפנה הטכנולוגית שלה הגיעה כשאפל פנתה אליה על מנת לפתח מסך רובסטי ל-iPhone שלה, לפני שהוא יצא לשוק.

מפעילי נוזקות, בדיוק כמו שולחי ספאם, משתמשים בנושאים טרנדיים ובסוגיות חמות על מנת למשוך את תשומת לבם של אנשים ולהפוך אותם לקורבנות שלהם. לכן, הגל האחרון של נוזקות שם דגש על טכנולוגיות AI ג'נרטיבי, שסחפו את הדמיון והרגש של אנשים רבים. במסגרת זו, ההאקרים "התלבשו" על הפופולריות של ה-ChatGPT, נחזים להודעות "תמימות" אודות צ'טבוט הלהיט ואף יצרו תוספי דפדפן שזמינים בחנויות אינטרנטיות רשמיות – כך עולה ממחקר חדש של מטא, החברה האם של פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם. חוקרי האבטחה של החברה דיווחו כי במהלך השנה האחרונה הם זיהו ושיבשו 10 סוגים שונים של נוזקות, כולל כאלה שמתחזות לתוספי דפדפן ל-ChatGPT וכלי פרודוקטיביות אחרים. ביניהן ניתן למצוא את הגרסאות האחרונות של נוזקות המכונות בקהילת האבטחה בשם Ducktail, וכן נוזקות שלא נמצאו ודווחו בעבר, כולל אחת שאותה מטא מכנה NodeStealer. נוזקות אלה, הסבירו חוקרי מטא, "מכוונות לאנשים באמצעות פישינג במייל, תוספים לדפדפן, מודעות ואפליקציות לנייד ופלטפורמות חברתיות שונות. מטרתן היא להפעיל מודעות לא מורשות מהחשבונות העסקיים שנפגעו". חוקרי החברה זיהו ופעלו בשלבים שונים של מחזור החיים של משפחות הנוזקות הללו, וראו כי בתגובה לכך, כמה מהמפעילים שלהן בחרו להעביר את המיקוד הראשוני שלהם למקומות אחרים באינטרנט. מטא חסמה יותר מ-1,000 קישורים זדוניים החוקרים ציינו שכחלק מהמהלכים שנוקטת מטא להגן על אנשים ועסקים מפני פעילות זדונית שמשתמשת ב-ChatGPT כפיתיון, בחודשיים האחרונים שיתפה החברה מידע עם גופים עמיתים בתעשייה, חסמה יותר מ-1,000 קישורים זדוניים מפני שיתוף בפלטפורמות שלה, ודיווחה לחברות אחרות על כמה תוספים לדפדפנים ואפליקציות בעייתיות. כך, במאבקה נגד נוזקות Ducktail, מטא שלחה מכתבי הפסקת פעילות לצמיתות לאנשים שעומדים מאחוריהן בווייטנאם, פנתה לרשויות אכיפת החוק ו-"תשקול את כל אפשרויות האכיפה הנוספות שאפשריות נגד גורמים זדוניים שעומדים מאחורי טרגוט אנשים בפלטפורמות שלה", ציינה החברה. גיא רוזן, סמנכ"ל אבטחת המידע של מטא העולמית והישראלי הבכיר ביותר בחברה, כתב בפוסט כי "ה-'רכיבה' של ההאקרים על גל ה-ChatGPT היא לא תהליך ייחודי למרחב ה-AI הג'נרטיבי. ניתן לראות זאת לגבי נושאים פופולריים אחרים במרוצת זמן, כמו למשל הונאות קריפטו". לדבריו, "המאמצים שלנו ושל התעשייה כולה מאלצים את השחקנים הזדוניים לשכלל את היכולות שלהם במהירות. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי התפשטות של מפעילי הנוזקות לכמה שיותר פלטפורמות". רוזן ציין כי "בדו"ח האיומים הזדוניים שפרסמנו יש ממצאים לגבי תשע רשתות זדוניות שהסרנו – רובן הוסרו לפני שהצליחו לבנות קהלים אותנטיים". שש מהרשתות הללו עסקו בהתנהגות לא אותנטית מתואמת (CIB) שמקורותיה הם, בין השאר, בארצות הברית, ונצואלה ואיראן. ספציפית לאיראן, נכתב, "זו כיוונה בעיקר למטרות בישראל, לצד בחריין וצרפת". עוד הודיעה החברה על השקה של כלי הגנה חדשים, שנועדו לסייע להגן על עסקים הפעילים בפלטפורמות שלה מפני פעילות זדונית: כלי לתמיכה בהסרת נוזקות; אימות חשבונות Business Manager מחוברים; והגנות על פעולות רגישות בחשבון. בהמשך השנה, החברה תתחיל להפעיל את חשבונות Meta Work, כדי לאפשר לאנשים להשתמש ב-Business Manager – גם ללא צורך בחשבון אישי.

השבוע נערך דיון בוועדה המשותפת של הכנסת לוועדות החוקה, חוק ומשפט והמדע והטכנולוגיה לפיקוח ומעקב אחרי יישום החוק הביומטרי, שהשימוש העיקרי שלו הוא בפרויקט תעודות הזהות החכמות. הסיבה המרכזית להחלטה לעבור לתעודות החכמות הייתה להילחם בתופעת זיוף תעודות הזהות מנייר, ששימשו לפשע וכן מחבלים שביצעו פיגועי התאבדות באינתיפאדות הראשונה והשנייה. המאבק על החוק היה ארוך, דרמטי ותקשורתי. היו מעורבים בו גופים מהחברה האזרחית, גופים משפטיים שעוסקים בהגנה על הפרטיות וגורמים נוספים, חלקם אינטרסנטים. הוויכוח במהלך ההכנות והדיונים לקראת חקיקתו של החוק הביומטרי נסב במידה רבה סביב הדרישה לקחת מכל אזרח שיבוא להנפיק תעודה חכמה טביעת אצבע, וגם צילום לצורך זיהוי פנים. הסיפור הסתבך ב-2017, כאשר הכנסת אישרה בקריאה ראשונה תיקון לחוק, שקבע שלצורך הנפקת תעודה חכמה לא יילקחו יותר טביעות אצבע, ויסתפקו בטכנולוגיה של זיהוי פנים. החלטה נוספת שקשורה בזה הייתה הקמת מאגר שבו יישמרו כל התמונות של האזרחים שיקבלו תעודות חכמות. מדינה דמוקרטית לא מחזיקה במאגרים הארגונים האזרחיים נאבקו בהחלטה זו וטענו כי מדינה דמוקרטית לא מחזיקה מאגר של אזרחיה, גם אם אחת המטרות של המאגר (שאגב, לא כלולה בחוק) היא סיוע למשטרה ולשאר כוחות הביטחון לבצע תהליכי זיהוי מהירים ומדויקים יותר. הממשלה השתכנעה שלא צריך טביעות אצבע, אבל אפשרה לשר הממונה – שר הפנים – להאריך את התקנות שמאפשרות להמשיך לקחת אותן, עד שהמדינה תהיה מוכנה עם המערכת הביומטרית החדשה, מבוססת התמונות. ואכן, מאז, שרי הפנים העדיפו להאריך את התקנות, כדי להרחיק את תפוח האדמה הלוהט הזה מלשכתם. עולה שוב השאלה, שכבר עלתה בדיונים על חקיקת החוק: לשם מה מדינת ישראל צריכה מאגר ביומטרי? בדיון השבוע נתבקשו נציגי הרשות הביומטרית לדווח האם הם אכן מוכנים, כי תוקף התקנות פג והשר הממונה לא ביקש להאריך אותן. לא היה מי שנפל מהכיסא כששמע שהם רחוקים מאוד מלהיות מוכנים, ושהיעד הוא רק 2025, מה גם שצריך לבצע פיילוטים בדרך. לחלל האוויר נזרקו אין סוף תירוצים, טענות והסברים לחוסר המוכנות, שמאפיינים את עבודת הממשלה ואת חוסר התיאום בין הגופים השונים בה. במהלך הדיון נשאלו נציגי אותם גופים מה השימוש שהם עושים במאגר והאם הוא באמת מונע זיופים. התשובות היו מדהימות: נציג הרשות הביומטרית הודה שמאז שהחלו להנפיק תעודות חכמות, שיעור ניסיונות הזיוף היה אפסי, ואילו נציג המשטרה, שהייתה אמורה להיות אחד הלקוחות המרכזיים של המאגר, אמר שהיא לא נעזרת בו. הסיבה לכך היא שקבלת מידע מהמאגר דורשת מענה מאנשי המאגר, ומה לעשות שהם הולכים הביתה בשעה 17:00 ולא עובדים בשבתות ובחגים. המשטרה לא נחה, ואם שוטר לא יכול לקבל מידע בזמן אמת, אין למאגר כל ערך. באשר לכוחות הביטחון האחרים, השאלה לא נדונה, גם מטעמי חיסיון וגם מפני שהנציגים שלהם לא הגיעו לדיון. אם כך, עולה שוב השאלה, שכבר עלתה בדיונים על חקיקת החוק: לשם מה מדינת ישראל צריכה מאגר ביומטרי? גם הגופים האזרחיים אמרו שאין התנגדות לשילוב טביעות אצבע בתעודה המונפקת, אבל לא נשמע במהלך השנים כל נימוק משכנע למה צריך לשמור אותן במאגר, בוודאי כאשר אין מאגר שחסין מפריצה, כולל מאגרים לאומיים, של מדינות. השורה התחתונה: הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות בממשלה יחשבו מסלול מחדש, שהם יאזרו אומץ ויגיעו למסקנה שהמאגר הוא טעות חמורה. כמו כן, הגיע הזמן שהם יהפכו את הפיילוט לפרויקט קבוע ומוסדר בחוק, ויפעילו על התעודות הביומטריות את כל הדברים הטובים שהבטיחו לנו. יש לנושא הזה חשיבות מיוחדת דווקא בימים אלה, כאשר הרחובות מלאים במפגינים שחרדים לגורל הדמוקרטיה. החזקת מאגר עם פרטים של מיליוני אזרחים היא דבר שרחוק מאוד מכך.

השכר הממוצע בהיי-טק עומד על יותר מ-30 אלף שקלים – 30,241 שקלים, ליתר דיוק; כך לפי נתונים שפרסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים נכונים לחודש פברואר האחרון. מדובר בעלייה של 5.1% לעומת חודש ינואר, אז עמד הנתון על 28,772 שקלים, ושל 1.6% בהשוואה לפברואר אשתקד, שבו הוא הגיע ל-29,774 שקלים. מספר משרות השכיר בתחום ההיי-טק עמד בפברואר האחרון על 391.8 אלף – עלייה של 0.2% לעומת ינואר, אז עמד הנתון על 391.2 אלף איש, ושל 3.8% בהשוואה לפברואר 2022, אז הוא הגיע ל-377.5 אלף. השכירים בהיי-טק היוו בפברואר 2023 9.9% מכלל השכירים במשק – בדומה לחודש שלפניו. באיזה מענפי ההיי-טק השכר הגבוה ביותר? הענף המתגמל ביותר בהיי-טק בחודש פברואר, לפחות מבחינת שכר, היה המחקר המדעי והפיתוח, עם 36,143 שקלים. מיד לאחר מכן נמצאים מקצועות התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים עם 32,440 שקלים, שירותי המידע (ה-IT) עם 29,608 שקלים, ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי – 26,516 שקלים, ושירותי התקשורת עם שכר ממוצע של 16,300 שקלים. הלמ"ס כולל תחת היי-טק גם ייצור כלי תחבורה והובלה אחרים – תחום שהשכר בו עמד בפברואר על 21,304 שקלים, וייצור תרופות, כולל תרופות הומיאופתיות, עם שכר ממוצע של 20,696 שקלים. הענף בעל מספר השכירים הגדול ביותר בהיי-טק ממשיך להיות התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, עם 204.8 אלף עובדים, שהם יותר ממחצית (52.5%) ממנו. לאחר מכן נמצאים עובדי ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, עם 21.3%, אנשי המו"פ עם 14.3% ועובדי שירותי התקשורת, המהווים 4.6% מההיי-טקיסטים. תחת "יתר ההיי-טק" נכללים 7.5% מכלל עובדי הענף. השכר בהיי-טק ממשיך להיות גבוה בהרבה מאשר בכלל המשק – נתון שעמד בפברואר על 12,454 שקלים. עם זאת, לפי נתונים ראשוניים של הלמ"ס, בחודש מרץ נרשמה עלייה בשכר הממוצע במשק ל-13,224 שקלים.

לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגש כתב אישום כנגד תושב הדרום, לאחר שביצע עבירות מין חמורות באחיניותיו בנות הארבע. את כתב האישום הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. מכתב האישום שהגישה עורכת הדין אלכסנדרה קרא עולה כי בחודש אפריל 2023 הנאשם החל להתכתב באתר היכרויות עם אדם שהציג את עצמו כילדה בת 11. בהמשך, השניים עברו להתכתב בסקייפ, שם הם ניהלו שיחות בעלות אופי מיני. בשלב מסוים הנאשם ביקש מ"הילדה" להיפגש ולקיים עימה מגע אינטימי. בניסיון לשכנע אותה להיפגש, הוא אמר שיעשה כל מה שתבקש ממנו, ואף הציע שיקיים מגע מיני עם אחייניותיו התאומות בשידור חי. הוא אף מימש את הבטחתו, וביצע באחת מאחייניותיו מעשה אינוס ומעשים מגונים. באחייניתו השנייה הוא ביצע מעשים מגונים, אותם תיעד בתמונות ובסרטונים – ששלח ל"ילדה" בסקייפ. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של אינוס בת משפחה, מעשים מגונים בבת משפחה וייצור חומרי תועבה בידי בן משפחה. במקביל, עו"ד קרא הגישה נגדו בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. במהלך חקירתו של הנאשם המשטרה הצליחה לאתר ולעצור את האדם שהתחזה לקטינה, וקיבל מהנאשם את הסרטונים והתמונות המיניות של האחייניות. במסגרת חקירת המתחזה התברר כי ניהל התקשרויות בעלות אופי דומה עם אנשים נוספים. כך, אותרו ברשותו תכנים פדופיליים רבים. החקירה בתיק נוהלה ביחידה 105 בלהב 433 ולוותה באופן צמוד על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

"הדיגיטל הוא כיום הערוץ העיקרי שדרכו הארגונים מדברים ונמצאים בקשר עם הלקוחות שלהם. המעבר של ארגונים לטרנספורמציה הדיגיטלית קורה כבר שנים רבות, וכעת עולה השאלה איך להשתמש בנתונים הארגוניים באופן מעמיק יותר, על מנת להצליח יותר בהיבט העסקי. הבינה המלאכותית תסייע במימוש היעד הזה", כך אמר רן רייכנברג, מנהל הטכנולוגיות בקבוצת וואן (ONE). רייכנברג דיבר במפגש פורום C3 מבית אנשים ומחשבים. המפגש, שנושאו היה "מפתרונות BI ל-AI", נערך אתמול (ד') במלון NYX בהרצליה, והנחה אותו רונן זרצקי, יו"ר הפורום. כותרת הרצאתו של  רייכנברג הייתה "מבינה מלאכותית להצלחה עסקית". לדבריו, "הבינה המלאכותית לסוגיה השונים קיימת כבר שנים רבות. נחשפנו אליה באחרונה באופן מואץ בשל Open AI ו-ChatGPT. עלינו לחפש ערוצים בארגון – ואז, משם, להגיע למקום של הבינה המלאכותית. המהפכה הדיגיטלית שארגונים חווים יוצרת נתונים רבים בארגונים, וניתן להפיק מהם ערך עסקי – ללמוד על המשתמשים והלקוחות. זה ייעשה על ידי חיבור מושכל בין עולמות ה-AI, הנתונים, והקשר למול הלקוחות". הוא הוסיף, כי "ככל שנאסוף יותר מידע ונקטלג אותו, כך נפיק יותר תובנות אשר ניתן להמיר לערך עסקי מהערוצים הדיגיטליים. ככל שנדע להפעיל את הערוץ הדיגיטלי עם מידע ותהליכים ממוכנים – כך נוכל להפוך ולהיות ארגון מבוסס מידע, מונע-מידע, ונקבל יתרון למול הארגונים המתחרים". "מה זו בינה מלאכותית?", שאל רייכנברג והשיב: "זו היכולת ללמד מכונה, אשר פועלת בדומה לפעולת בני אנוש, לטובת ביצוע של משימות אשר מחליפות בני אדם". לדבריו, "נבקש מהמכונה לעשות עבודה עבורנו כאשר נהיה במצב של ריבוי נתונים, וגם נידרש לרציפות תהליכית ולזמינות של המערכות". לדבריו, "יש כמה תנאים בסיסיים הנדרשים על מנת ללמד את המכונה לעבוד עבורנו: צריכה להיות כמות מספקת של דוגמאות שניתן להשתמש בהן לטובת אימון, יש צורך בתסריט ברור של הפעולות הנדרשות לביצוע, וכן צריך להיות יעד ברור. יש כבר כיום ארגונים המצליחים ליישם שגרת עבודה שכזו". על מנת להיות ארגון מונע-מידע, אמר, "יש לקיים ארבעה עקרונות. האחד, תרבות ארגונית, אשר מטפלת בכבוד במידע, מעדכנת אותו, מסווגת, ומשתפת את מקבלי ההחלטות בתובנות שהופקו מהמידע. העיקרון השני: יש להציב מטרות ויעדים ברורים לכל תהליך. העיקרון השלישי גורס, כי הארגון צריך לפתח ולייצר מוצרים מבוססי דטה ועליו לפתח מקורות הכנסה על בסיס אותם נתונים. מדובר בפתרונות אישיים, או אופציונליים, עם הצעות ערך מותאמות אישית. יש לזהות את צורכי המשתמש באופן אוטומטי, ובדרך זו ניתן לייצר רכיבים נוספים אשר יוצעו כשירות". העיקרון הרביעי, ציין רייכנברג, "הוא הצורך בחוויית לקוח עדכנית, אשר מותאמת לעולם הנתונים בזמן אמת ולא מתבססת על הערכות ותכנונים לא מדויקים. צריך להבין את מצב הלקוח ולהציע לו הצעות ערך מבוססות מידע עדכני". הוא סיים בציינו, כי "חטיבת ONE BI בקבוצה מגייסת, בראשונה בתעשיית ההיי-טק בישראל, למקצוע חדש – מפתח פרומפטים. הגיוס למשרה זאת מגיע לאחר שהשקנו את GEKO, צ'אט הבינה המלאכותית המבוסס GPT3 של OpenAI, והוא הראשון אשר תומך בעברית ברמה טובה".