אתמול (ג') נערך במחנה לוטם בצריפין טקס חילופי מפקד.ת יחידת לוטם – החטיבה להתעצמות טכנולוגית מבצעית, או, בקיצור, חטיבת ההתעצמות (לשעבר היחידה לתקשוב וטכנולוגיות מידע). תא"ל יעל גרוסמן החליפה בתפקיד את תא"ל עומר דגן. באירוע החגיגי השתתפו מפקדים בכירים ביחידה ובאגף התקשוב וההגנה בסב"ר, שהיא מהווה חלק ממנו, וגם אזרחים – בעיקר מנכ"לי החברות הישראליות והבינלאומיות שהן ספקיות הפתרונות. לפניכם כמה תמונות מהטקס המרגש. מימין: בועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל; ואורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: פלי הנמר מימין: מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד האט ישראל, יוון וקפריסין; ועומר גרוסמן, מנמ"ר סייברארק. צילום: פלי הנמר   מימין: אלון חיימוביץ', מנכ"ל מיקרוסופט ישראל; אביטל ינובסקי, מנהלת פרויקטים בכירה; וגיא דנציג, משנה למנכ"ל נס ואחראי קבוצת הפתרונות העסקיים בחברה. צילום: פלי הנמר מימין: אל"מ (מיל') טלי כספי-שבת, לשעבר מפקדת שחר; אל"מ ריטה רייך, מפקדת שחר הנוכחית. שחר הוא בית התוכנה למערכות ארגוניות לניהול ותמיכת הלחימה של צה"ל, והוא פועל תחת יחידת לוטם. צילום: פלי הנמר מימין: תא"ל עומר דגן מברך את מחליפתו, תא"ל יעל גרוסמן, ובמרכז האלוף ערן ניב, ראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר. צילום: פלי הנמר וכאן, תא"ל יעל גרוסמן מברכת את תא"ל עומר דגן, כשלצידו האלוף ערן ניב. צילום: פלי הנמר האלוף ערן ניב מברך את המוחלף והמחליפה, ואת האגף כולו. הוא ציין את העבודה הנפלאה שנעשתה באגף, שהוא משמש כראשו מזה כשנה. צילום: פלי הנמר הזוג הבכיר ביותר ששירתו באגף יחדיו. מימין: יריב ניר, תא"ל (מיל'), לשעבר קצין הקשר והתקשוב הראשי (קשר"ר), ולצידו אשתו שרון ניר, תא"ל (מיל'), בעברה מפקדת בית הספר הארצי לקשר, תקשוב וסייבר, וכיום ח"כית מטעם ישראל ביתנו. צילום: פלי הנמר מימין: ארנון זוארץ, תא"ל (מיל'), לשעבר קצין קשר ותקשוב ראשי וראש מטה אגף התקשוב; ושלמה ענבר, אלוף (מיל'), שהיה מפקד יחידה 848 (כיום 8200), קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, וראש יחידת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון. צילום: פלי הנמר

ענף ההיי-טק נמצא בימים אלה בעיצומו של משבר כלכלי עולמי, שמביא לפיטוריהם של עובדים רבים. בישראל, נוספת על כך ההשפעה של תגובת המשקיעים למשבר המשפטי-חוקתי. לפי אתר LaStartup, שכולל רשימה שמרכזת את הפיטורים בהיי-טק הישראלי, רק בחודש האחרון נשלחו הביתה מאות עובדים. אלא ששתי חברות פרסמו בימים האחרונים שדווקא בתקופה זו, הן מגייסות עובדים. אחת מאותן חברות, וזו שמבצעת את סבב הגיוסים המשמעותי יותר, היא קבוצת יעל – מחברות ה-IT הגדולות במדינה. בחברה יש בימים אלה מעל 200 משרות פתוחות למועמדים חדשים בתפקידי פיתוח תוכנה, בדיקות תוכנה, תשתיות, אבטחת מידע וסייבר, דאטה, אנשי סיסטם, מיישמי מערכות סאפ, אנשי אינטגרציה, מנתחי מערכות פיננסיות, מנהלי פרויקטים בתחום הדיגיטל ועוד. אנשי קבוצת יעל מדווחים כי מתחילת השנה נרשם זינוק של כ-36% בפניות של מועמדים לעבודה בה – מה שמהווה עוד סימן למשבר. אילנית דהן, סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, אמרה כי "בתקופה מאתגרת של קושי בגיוס לתפקידים טכנולוגיים, אנחנו רואים פניות של מועמדים שמחפשים בעיקר יציבות. קבוצת יעל נתפסת, ובצדק, כחברה ותיקה ויציבה, שאחראית להיקפים עסקיים גדולים של פרויקטים טכנולוגיים בכל תחומי המשק. יש כאן עובדות ועובדים עם ותק של 40 שנה ויותר – דבר יוצא דופן בעולמות ההיי-טק וה-IT". משרות פתוחות – גם בריברסייד חברה נוספת שמגייסת עובדים בימים אלה היא ריברסייד. שם החליטו להכפיל את מספר העובדים במחלקת הבינה המלאכותית של החברה, והם מגייסים ל-60 משרות, מהן 40 בישראל. לריברסייד יש מוצר מבוסס בינה מלאכותית, שמאפשר להקליט, לערוך ולשתף שיחות אודיו ו-וידיאו במקום אחד, בעזרת כלים לעריכה מבוססת טקסט ולתמלול מבוסס AI. ארגונים יכולים להסתייע בכלי זה כדי להפיק פודקאסטים, ראיונות וידיאו, סרטוני שיווק ועוד, ואף לבצע תקשורת פנימית יעילה יותר בין העובדים שלהם. על רשימת לקוחותיה נמנות מפיקות סרטים וסדרות טלוויזיה גדולות כגון מארוול ונטפליקס, וגם שופיפיי. המשרות הפתוחות בריברסייד הן בתחומי הטכנולוגיה והמכירות. בארץ, החברה מחפשת בעיקר לתפקידי פיתוח כגון פרונט אנד ופול סטאק, אך גם מנהלי מוצר מנוסים, אנשי שיווק, עיצוב, אנליסטים ועוד. בנוסף, ריברסייד מגייסת לעוד 20 משרות בחו"ל, בעיקר לתפקידי מכירות בארצות הברית. העובדים החדשים יצטרפו ל-260 העובדים שהחברה מעסיקה – 90 מהם בישראל ו-170 מעבר לים. לדברי נדב קיסון, ממייסדי ומנכ"ל ריברסייד, "הצמיחה וההצלחה שלנו בעולם הבינה המלאכותית הביאו אותנו להחלטה להכפיל את מחלקת ה-AI שלנו. זה זמן מדהים להצטרף אלינו – גם כדי להיות חלק משמעותי מהכוח המקים של סטארט-אפ חדש, מצליח, יצירתי ועם טכנולוגי ומורכב, וגם כדי להגיע למקום מבוסס כלכלית, שיש בו כבר כוח עבודה רציני, אבל עדיין ראשוני".

"אם אין צורך מבצעי או ביטחוני בשילוב טביעות אצבע במאגר הביומטרי – יש לחסל אותם במהירות ולמחוק את כל טביעות האצבע שכבר קיימות שם", כך אמר ח"כ חנוך מילביצקי, יו"ר ועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת המדע והטכנולוגיה, המוקדשת לנושא המאגר הביומטרי, בדיון שנערך אתמול (ג'). הדיון – שעסק בהיערכות רשות המאגר הביומטרי הלאומי למעבר למאגר המבוסס על תמונות פנים בלבד, כפי שנקבע בתיקון לחוק הביומטרי, עוד בשנת 2017 – גלש גם לשאלה שכבר הוכרעה בעבר האם צריך בכלל טביעות אצבע. על כך הוסיף ח"כ מילביצקי ואמר: "אני מבקש לקבל מידע והסברים על איזה צורך מבצעי עונות טביעות האצבע, ואם ישכנעו אותי שזה חשוב, לא אפגע בארגון זה או אחר של המדינה, אבל אני רוצה להיות משוכנע, בטרם אקבל החלטה". החוק הביומטרי חוקק ב-2013, ואז הוא כלל גם טביעות אצבע וגם זיהוי פנים. בעקבות מאבקים ציבוריים של ארגוני זכויות האזרח ותקלות שנתגלו בחלק מהמערכות שביצעו את לקיחת טביעות האצבע, הכנסת תיקנה את החוק ב-2017, והתקבלה החלטה שמפסיקים לקחת טביעת אצבע. אולם נקבע גם כי השר הממונה יוכל להאריך בתקנות את תוקף כניסת החוק למשך חמש שנים – וזה מה שקרה עד היום. כעת, משתקופת הפיילוט (כך קראו להארכת התוקף של החוק) מסתיימת, התכנסה הוועדה כדי לשמוע מהרשות לניהול המאגר על היערכות שלה למעבר להקמת מאגר מבוסס תמונות בלבד. עדיין לא מוכנים – להלן התירוצים ראש רשות המאגר הביומטרי הלאומי, עמיר אריהן, הסביר כי הרשות עדייו לא מוכנה ותהליך המעבר לזיהוי פנים יסתיים במקרה הטוב ב-2025. הוא תירץ זאת בנימוקים לפיהם רק ב-2019 הוצגו מערכות שהוכיחו כי המאגר המבוסס על זיהוי פנים אמין ברמה גבוהה. "זהו תחום שיש בו מעט ספקים, כי הוא מאוד ייחודי", אמר אריהן. "רמת הפרטיות במאגר הזה היא גבוהה", המשיך ואמר אריהן. לוח הזמנים שהציג הוא: "בסוף הרבעון השלישי של השנה הבאה (2024) אנו אמורים להיות עם מערכת שהיא עובדת. במקביל יהיו פיתוח מלא והטעמה, והכנסה של מערכת אלינו. אחר כך נפעיל תקופה משמעותית את שתי המערכות במקביל, כדי להימנע מבעיות ומשברים, ובאמצע 2025 אנחנו עוברים למערכת", הבטיח. בדיון של הוועדה. מימין לשמאל: גלעד בהט, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיה בייעוץ המשפטי במשטרת ישראל; עמיר אריהן, ראש רשות המאגר הביומטרי הלאומי; ו-רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת "כמדינה היה נכון שהיינו נערכים קודם" רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי – שהוא הגוף המפקח על הרשות – אמר כי: "המטרה של פרויקט תעודות הזהות הביומטרי הוא הנפקת תיעוד לאומי אמין וחזק, מניעת הרכשות כפולות ותמיכה במרשם אוכלוסין מדויק. כל זאת ניתן לעשות על בסיס תמונות פנים בלבד". פרדימן לא הסתיר את הביקורת שלו על התנהלות הרשות, ואמר כי "כמדינה היה נכון שהיינו נערכים קודם. אפשר לצמצם במעט את לוחות הזמנים". בדיון עלתה שאלה נוספת לגבי טביעות האצבע שכבר נלקחו משבעה מיליון אזרחים, שעל פי הרשות כבר מחזיקים בתעודות ביומטריות. פרידמן אמר כי נכון להיום מחיקת טביעות האצבע היא רק על פי בקשת האזרח, ולדעתו יש לתקן את החוק, כדי שזה יקרה באופן אוטומטי. גם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי דרשה לקבוע בחוק שתהיה מחיקה אוטומטית ולא לחכות שהאזרחים יבקשו זאת, כי רובם בכלל לא מודעים לכך. בתשובה לשאלה ענו נציגי הרשות כי מאז שהוקם המאגר נסיונות הזיופים היו זניחים ועל כך שאלה הח"כית: "אם כך, אז בשביל מה צריך את המאגר בכלל?". אלי לוי, מנהל אגף מרשם וביומטרי ברשות האוכלוסין, אמר כי הוא מתנגד לביטול שילוב טביעות אצבע. "ברגע שאדם מבקש למחוק נכון להיום את טביעות האצבע מהמאגר, אז כל מסמכי הזיהוי שברשותו מבוטלים, והוא יצטרך להנפיק חדשים, וזה יצור עומס על לשכות מרשם התושבים, שגם ככה לא עומדות בלחץ". זאב שטח, המנכ"ל והבעלים של קומדע, שהחברה הבת שלה, קומסיין, עוסקת ביומטריה, טען כי אסור לבטל את שילוב טביעות האצבע, מאחר שאחוז הטעויות בזיהוי פנים גדול יותר מאשר בטביעות אצבע. "יש צורך בשמירת טביעות אצבע, שצריכה להיות מטעמים ביטחוניים, ויחד עם זיהוי פנים היא מדוייקת יותר". נושא נוסף שעלה לדיון הוא הצורך של המשטרה להיעזר במאגר כדי לזהות אנשים, הן במקרים של חשודים והן במקרים של זיהוי אנשים בעקבות אירועים שיש בהם נפגעים. אולם מדבריו של גלעד בהט, רמ"ד אח"מ וטכנולוגיה בייעוץ המשפטי במשטרת ישראל, ניתן ללמוד כי המשטרה כלל לא מנצלת את זכותה להשתמש במאגר, כי לצורך כך היא זקוקה למענה מיידי מצוותי המאגר. "אם המענה מוגבל לשעות עבודה מסוימות ומושבת למשל בשבתות וחגים, אז יש בעיה איתו, ולכן המשטרה לא ניצלה את הזכות שלה בתקנות להיעזר במאגר בתנאים מסויימים", אמר בהט. הוא ציין כי אין ספק שטביעות אצבע טובות יותר בעת זיהוי באירוע רב נפגעים, "כי יש מקרים שבהם לא ניתן לזהות את הפנים". נציג התנועה לזכויות דיגיטליות, צבי דביר אמר כי הדיון אינו על טביעות האצבע, שהן תהיינה בכל מקרה בכל תעודה, אלא על הנחיצות להעביר אותן למאגר והחשש לפגיעה בפרטיות. לדבריו, השאלה הפרקטית היא לשם מה צריך את הטביעות שכבר נמצאות במאגר. "המגבלה היא סך הכול בתקנות", אמר דביר. בתום הדיון סוכם כי הוועדה תשוב ותדון בנושא לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא הצפוי בשבועות הקרובים.

"הניסיון לשלב בין שני התחומים – עולם הבינה המלאכותית ועולם הרפואה – הוא בן עשרות שנים. אלא שיש לפעול לשילוב העולמות הללו באופן מושכל, כי ה-AI ברפואה מהווה הזדמנות לקידום הטיפול, אבל טומן בחובו גם אתגרי אבטחת סייבר והגנת פרטיות. בסופו של דבר, הבינה המלאכותית תהווה עוד כלי עזר לרופאים ולרופאות, כמו סטטוסקופ – אבל היא לא תחליף אותם.ן", כך אמר פרופ' נחמן אש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות. פרופ' אש, כיום חבר סגל בכיר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, היה דובר המפתח במפגש פורום C3 מבית אנשים ומחשבים. המפגש, שנושאו היה "מפתרונות BI ל-AI", נערך היום (ד') במלון NYX בהרצליה, והנחה אותו רונן זרצקי, יו"ר הפורום.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי פרופ' אש, לשעבר קצין הרפואה הראשי של צה"ל והממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, "כבר בשנות ה-70' הוקמה מערכת שנועדה לבחון את הטיפול האנטיביוטי בחולים בעלי חום. היא הייתה הצלחה אקדמית גדולה, אבל באופן מעשי – לא היה בה שימוש. דוגמה נוספת: ב-1994 נבחנו הנכונות והיעילות של מערכות דיאגנוסטיות, כאלה שמכניסים להן נתוני חולים ותסמינים והן מוציאות אבחנות. הסתבר שרק חלק מהאבחנות היה נכון ולמרות ההצלחה האקדמית, לא נעשה בהן שימוש בשטח. כך גם עם ווטסון של יבמ: המערכת הייתה תקווה גדולה בעולם האונקולוגיה, הניבה דיוק של 90% ולבסוף נכשלה, כי שיעור הדיוק לא הספיק לקבלת החלטות טיפוליות". אתגרים בשילוב הבינה המלאכותית בעולם הרפואה "השילוב בין עולמות ה-AI והרפואה כולל שני אתגרים: הרצון באיכות טיפול טובה יותר והצורך בצמצום של היקף השגיאות שעושים הרופאים. שגיאות שכאלה מהוות סיבת המוות השלישית בארצות הברית, אחרי מחלות לב וסרטן. בעבר הייתה תקווה שה-IT ימנע שגיאות, אך לא הכחדנו את השגיאות הרפואיות. יש תקווה שהבינה המלאכותית תסייע להפחית את השגיאות ותשפר את איכות הטיפול ויעילותו, בין השאר בשל צמצום המטלות הידניות והשגרתיות, וחילוץ נתונים מהאינטראקציה שבין הרופאה לחולה", אמר פרופ' אש. לדבריו, "ה-AI ברפואה שונה מאשר בתחומים אחרים: יש לו השפעה על חיי אדם בכל החלטה; בעת פיתוח האלגוריתם יש לקחת בחשבון את מאפייני האוכלוסייה; לנתונים רפואיים יש מאפיינים ייחודיים, למשל מיעוט דוגמאות בשל מחלה נדירה; חלה חובה להגנת הפרטיות; יש צורך בהוכחת תועלת ובהעדר נזק בשל השימוש בבינה המלאכותית; ויש קושי בהטמעת כלים חדשים במערכות לגאסי". "למרות זאת", ציין, "יש פה הזדמנויות: הנתונים ממוחשבים, כוח המחשוב גדל, טכנולוגיית הבינה המלאכותית התפתחה, יש דמוקרטיזציה של ה-AI, גורמים רבים מפתחים AI, ויש גם ריבוי משתמשים. השילוב בין הבינה המלאכותית לרפואה מביא אתו בשורה: העולם הרפואי, השמרני, בשל לחידושים ורוצה לעשות אותם. לגבי ישראל, יש לה יתרון לקוטן, קופות החולים חזקות, הרגולציה מאפשרת את ההתקדמות בתחום ומערכת הבריאות ממוחשבת יחסית". הוא הוסיף כי "ה-AI והרפואה נפגשים בשיפור האבחון, בזיהוי חולים בסיכון גבוה, בזיהוי בעיות בטיפול תרופתי, ובניתוח תמונות ודימות. יש מחקרים שהוכיחו את התועלת הטמונה, למשל, בזיהוי דימות בסרטן שד: הממוגרפיה נותנת עדות לגביה, עוד בטרם הרופא זיהה אותה". לדבריו, "מחקרים העלו ששימוש בצ'טבוט ברפואה מהווה הזדמנות לשינוי – עם שימושים רחבים ורמת דיוק גבוהה כשיש עובדות קונקרטיות". פרופ' אש ציין ש-"תיעוד רפואי הוא שדה בעייתי ויש בו פוטנציאל לשיפור, כי ב-90% מהרישומים יש טעויות, וזה נורא". "במקומות רבים", הוסיף, "ה-AI יכול לסייע באופן מושכל, למשל כשהוא עובד עצמאית מול המטופל, כשהוא מסנן חלק ממטלות הרופא, כשהרופא עורך בקרה ל-'החלטת' ה-AI, כשהבינה המלאכותית עורכת בקרה להחלטת הרופא, וכן כשהיא מייעצת לו, מתריעה, מזכירה, ומסייעת לשליפת מידע". פרופ' אש סיים באומרו כי "יש אתגרים רבים בשילוב ה-AI ברפואה: איך מבטיחים תפקוד תקין של הבינה המלאכותית? מהו תפקוד תקין? מה הסטנדרט? אפקט 'הקופסה השחורה' הוא מאוד בעייתי: יש להכניס לפעילות הרופא היבט הסברי. יש חשש להטיות ולאפליה, כי פעולה שבוצעה על סוג חולים אחד עלולה להיות טעות אם תמומש על סוג חולים אחר. נדרש לזהות את אותן טעויות ולמנוע אותן. יש לשקול האם מוותרים על האינטואיציה של הרופא, על המגע האנושי שלו. צריך לוודא איך מכניסים ערכים לאלגוריתמים ופועלים באופן מושכל – בלי להיות שמרניים. כמו כן, יש לקבוע מי נושא באחריות כשקורה משהו רע. החזון הוא שנוכל לקבל את נתוני המטופלים מכל מקום עם הבחנה והצלחה טיפולית. אנחנו מתקדמים בכיוון, נכניס את ה-AI לרפואה, אבל בצורה חכמה ומושכלת – כדי להגיע לתוצאות טובות יותר".

"היעד שלנו הוא להעניק סביבת עבודה מתקדמת – לא רק למשתמשים הפנימיים, אלא גם לכלל הגופים החיצוניים העובדים מולנו. סביבה שכזו תתאפיין ביכולות בינה מלאכותית, לימוד מכונה (ML), עבודה במודל ענני ומיצוי התועלות מהנתונים", כך אמר ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת הטכנולוגיות בבנק ישראל. בראיון לאנשים ומחשבים אמר ג'ורג'י, כי "אסטרטגיית ה-IT שלנו נשענת על ארבעה עמודי תווך מרכזיים. הראשון – עולם הגנת הסייבר. זהו תחום שבו, באופן טבעי, אנו משקיעים משאבים רבים. הקמנו מרכז תפעול הגנתי, SoC, הפועל סביב השעון וכעת אנו בעיצומו של מהלך להטמעת כלי הגנה חדשים, בין השאר בעולם ניהול הזהויות". "עמוד התווך השני בפעילות שלנו", ציין ג'ורג'י, "הוא תפיסת הענן האלסטי – עבודה במודל ענן, בין אם ענן מקומי בחדרי בנק ישראל, או בעננים הציבוריים. אלה מספקים לנו יכולת לעבוד בסביבה בעלת דרישות משתנות ומאפשרים לנו אוטומציה וקיצור זמני תגובה, תוך טיפול בנפחי אחסון גדולים. על בסיס הענן נבנה, בין השאר, ארכיון דיגיטלי, סביבת עבודה לחוקרי הבנק ופתרונות טיפול בנתונים. נעניק לכלל המשתמשים יכולות ושירותים נוספים". הנדבך השלישי, אמר, "הוא בנתונים. על בסיס המערכות שבנינו אנו פועלים להנגשת נתונים ומידע. זאת כדי לאפשר צריכה שלהם כשירותים על ידי כלל המשתמשים. הנושא חשוב, ואנו פועלים יד ביד עם החטיבות העסקיות בבנק. כך, ערכנו פרויקטים הנותנים מענה בעולמות משאבי האנוש, פרויקט המשרת את מחלקת המטבע ופרויקט עם מחלקת התשלומים, ועשינו איחוד לכלל עולמות התוכן שלנו לטובת ניתוח אחוד. עוד בנינו לבנק אתר חדש, שהוא בגדר מהפכה – עם ממשק משתמש חדשני ואזור להנגשת מידע. בנינו מרכז מבקרים וירטואלי, והרחבנו את עולמות החינוך הפיננסי. כך, אנו מביאים להנגשת הנתונים באמצעות לוחות מחוונים מובנים ואזור תחקור חופשי לחוקרים מחוץ לבנק". עמוד התווך הרביעי, הסביר, "קשור לטכנולוגיות מתקדמות לטובת חיסכון תפעולי והתייעלות. כך, העתיד נמצא בשקל הדיגיטלי, שיספק פלטפורמה אמיתית לכסף חכם ולתשלומים חכמים, על מנת לקשור עסקה מקצה לקצה. בימים אלו אנו בוחנים את ההיתכנות של המהלך. בנק ישראל שוקד על הנושא כבר יותר משנתיים והקים ועדת היגוי לבחינתו. אנו מצויים כבר בשלב הניסויים הטכנולוגיים והמעשיים ועורכים בחינות משותפות יחד עם הבנק הבינלאומי לסילוקין (Bank for International Settlements – BIS) והבנקים המרכזיים של הונג-קונג, נורווגיה ושוודיה. אנו נותנים תשומת לב מיוחדת לנושא הגנת הפרטיות". פעילויות נוספות, אמר, "הן בעולם ה-לואו קוד, עם דגש על עולמות פיתוח בסביבה פתוחה. עוד אנו מקדמים את נושא האוטומציה עם פרויקטי RPA, מיכון תהליכי פיתוח ואבטחה, לטובת קיצור זמני הגעה לשוק, ופיתוח תהליכים אוטומטיים במקום אלה החוזרים על עצמם והם ידניים". "דל (Dell Technologies), נבחרה במסגרת הליכי רכש והיא ספק של הבנק כבר שנים רבות ומהווה שותף שלנו בהגשמת חזון הבנק", אמר ג'ורג'י, "בין השאר, עם טכנולוגיות אחסון מתקדמות, כלי אוטומציה, פתרונות הגנת סייבר, המשכיות עסקית, גיבוי ועוד. המיקוד הוא עבודה עם מארזי האחסון של דל, המבוססים מעבדי אינטל (Intel) – לאחר שהם זכו במכרז שערכנו לתחום. המערכות הללו מסייעות לנו לטפל בנפחי אחסון גדולים, בסדרי גודל של כמה פטה-בייט, ונותנות ערך טכנולוגי מהותי ושקט רב, המאפשר לנו להתמקד בעשייה העסקית שלנו". ג'ורג'י סיים בציינו, כי "החודש התחלנו פרויקט, שבמסגרתו אנו מעבירים ליבה מרכזית וקריטית עבורנו – של מערכת מאגר לשיתוף נתוני אשראי – לתשתית מבוססת Dell PowerMax. אנו פועלים באופן הדוק עם אנשי מטריקס, המשמשים כאינטגרטור, ואנו שבעי רצון ברמה הטכנולוגית. בנק ישראל הוא מהמובילים בעולם טכנולוגית וזוכה להערכה והוקרה רבות".

אפל וגוגל הודיעו כי הגישו יחד מפרט מוצע לתקן תעשייתי, שנועד להילחם במעקבים לא רצויים באמצעות אביזרי מעקב כמו ה-AirTag וה-Tile. בפוסט משותף שפורסם בחדר החדשות באתר שלה, אפל טוענת שהמפרט פותח על סמך משוב ממגוון יצרני מכשירים וכן קבוצות בטיחות והסברה. יצרניות רבות של אביזרי מעקב, בהן סמסונג, Tile, Chipolo, Eufy ו-Pebblebee הביעו "תמיכה מפורשת" במפרט. היוזמה החדשה מגיעה לאחר אינספור פרסומים על שימוש ב-AirTag ובאביזרי מעקב אחרים למעקב זדוני בהקשרים שונים. מאז הושק ה-AirTag הציגה אפל סידרה של שינויים ותוכניות הקשורים ל-AirTag, שאמנם הפחיתו במעט (אך לא ביטלו) חלק מהחששות הללו. בדרך כלל, משתמשי iPhone מוגנים טוב יותר לעומת משתמשי Android, שחייבים להוריד אפליקציה שתזהה התקני AirTag לא רצויים (התכונה הזאת מוטמעת מראש במכשירי iOS). ההכרזה מכילה פרטים מועטים על התקן המוצע, או כיצד הוא יפעל, ומציינת רק שהוא נועד לאפשר הפסקה של מעקב לא רצוי במגוון רחב של מכשירים, הן מבחינת התקני מעקב שמתגלים בקלות רבה יותר והן בהקלה על זיהוי מגוון רחב יותר של התקנים נוספים. אפל וגוגל הגישו את המפרט המוצע באמצעות קבוצת פיתוח התקנים של Internet Engineering Task Force (IETF), ובמהלך החודשים הקרובים ישתתפו יצרניות נוספות בדיאלוג על התקן המוצר. אפל וגוגל מתכננות ליישם את התקן כבר השנה. "התקני מעקב מבוססי בלוטות' יצרו יתרונות עצומים למשתמשים, אבל הם גם מציגים פוטנציאל למעקב לא רצוי, שדורש פעולה לרוחב כל התעשייה לצורך פתרון כדי לפתור", כתב בפוסט דייב בורק, סגן נשיא גוגל להנדסה לאנדרואיד. "לאנדרואיד יש מחויבות בלתי מעורערת להגן על המשתמשים, והיא תמשיך לפתח אמצעי הגנה חזקים ולשתף פעולה עם התעשייה כדי לסייע במאבק בשימוש לרעה במכשירי מעקב מבוססי בלוטות'"."בנינו את AirTag ואת רשת Find My עם מערך של תכונות פרואקטיביות כדי למנוע מעקב לא רצוי – הראשון בתעשייה", ציין בבלוג רון הואנג, סגן נשיא באפל לחישה וקישוריות, "ואנחנו ממשיכים לבצע שיפורים כדי להבטיח שהטכנולוגיה תהיה בשימוש כמתוכנן. מפרט תעשייתי חדש זה מתבסס על הגנות ה-AirTag, ובאמצעות שיתוף פעולה עם גוגל מביא לצעד ממכריע קדימה כדי לסייע במאבק במעקב לא רצוי ב-iOS וב-Android".

מנכ"ל יבמ (IBM), ארבינד קרישנה, הוא אחד מהמנהגים הטכנולוגיים הראשונים שהעז והודה באחרונה בלי להסס – ההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות של הבינה המלאכותית עומדות להיות עצומות, וספציפית לדבריו, הטכנולוגיה צפויה ויכולה למחוק "משרות רבות" בתוך פחות מעשור. קרישנה, המכהן כמנכ"ל יבמ בשלוש השנים האחרונות, אמר אתמול (ג') בראיון בלעדי לפוקס ביזנס (FOX Business) כי החברה בהובלתו מתכננת להשתמש בבינה מלאכותית על מנת להחליף 7,800 משרות במהלך חמש השנים הקרובות, ואף ציין כי לעת עתה החברה מתכננת להשהות את הגיוס לתפקידים שכאלה. קרישנה דיבר בראיון אודות ההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות של ה-AI על מקומות עבודה, והתנבא כי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר משימות שהטכנולוגיה החדשנית מבצעת ופחות בני אנוש בתפקידים ש-AI תדע לעשות. דבריו של קרישנה בראיון עוררו חשש מאובדן משרות נרחב בתעשיות שונות וזכו לתגובות מודאגות. כך לדוגמה, משתמש בפורום TechSpot הציע שהממשלה תתערב ותאסור על חברות להחליף בני אדם ב-AI, בעוד שציוץ בטוויטר העלה כבר מידע על כך שמלבד יבמ שמעוניינת להחליף אלפי בני אדם ב-AI, גם בחברת דרופבוקס, למשל, כבר קוצצו 500 משרות כיוון ש-AI תפסה את מקום בני האדם שאיישו אותן. Dropbox: Laying off 500 people and replacing them with AI IBM: Pausing hiring for ~7,800 roles that could be done by AI AI is already replacing jobs — Genevieve Roch-Decter, CFA (@GRDecter) May 1, 2023 יצוין שכשנודע כי דרופבוקס פיטרה 500 עובדים – שמהווים 16% מכוח האדם הגלובלי שלה – ביום א' האחרון, מנכ"ל החברה, דרו היוסטון, לא אמר כי מדובר בהחלפה של עובדים ב-AI, אלא ציין: "בעולם אידיאלי, היינו מעבירים עובדים מקבוצה אחת לשנייה. עשינו זאת היכן שהיה אפשר, אולם השלב הבא של הצמיחה שלנו דורש ערבוב שונה של כלים, בפרט ב-AI ובפיתוח מוצרים בשלב מוקדם", ובמילים אחרות למעשה דרש יותר בינה מלאכותית ופחות עובדים בני אנוש. הוא המשיל וציין כי "הבאנו בשנים האחרונות טאלנטים נהדרים כדי לעשות זאת, ונצטרך יותר". "זה טבעה של הטכנולוגיה כבר 250 שנה" בראיון נוסף ומקביל שהעניק לבלומברג, סיפר קרישנה כי עמדות בק-אופיס רבות, כמו אלו במחלקות משאבי אנוש וחשבונאות, יהיו ככל הנראה הראשונות שיחלפו בידי AI ויהפכו לעבודות שיבוצעו על ידי ישויות דיגיטליות. יבמ מעסיקה כ-282 אלף עובדים ברחבי העולם, כך לפי לינקדאין, ובראיון הבוס של הענק הכחול הוסיף והבהיר כי הוא יכול "בקלות" לראות 30% מ-כ-26 אלף ההתפקידים של "מאחורי הקלעים" בחברה מוחלפים בידי הטכנולוגיה החדשנית בתוך תקופה של חמש שנים. "זה לא כל כך פשוט שעבודות נעלמו", אמר מנכ"ל יבמ ל-פוקס, אך ניסה להרגיע וציין כי "עם זאת, מספר המשרות, אולי בטיפול בלקוחות, בקידוד, בתהליך עסקי, בפיתוח בינה מלאכותית, הולך לגדול עד כדי כך שהגידול נטו יהיה חיובי בזמן שתהיה תנועה מאזור אחד לאחר. אגב, זה טבעה של טכנולוגיה כבר 250 שנה. היא לוקחת מתחומים מסוימים, אבל נותנת טוב יותר באחרים". תתפוס את מקום בני האדם בעבודה. בינה מלאכותית. צילום: BigStock העובדים מאמינים – אך לא באמת מאמינים יצוין כי התבטאויותיו אלו של קרישנה בנוגע לבינה המלאכותית שמחליפה את בני האדם בשוק העבודה הגיעו חודשים ספורים לאחר ש-יבמ בישרה על קיצוץ של 3,900 משרות, שהן 1.5% מכוח העבודה שלה, ובתקופה שבה כלל תחום הטק מתכווץ לנוכח היערכות למיתון ולזמנים כלכליים לא מאוד ודאיים. דבריו של המנכ"ל הם יוצאי דופן, כאמור, בעיקר משום שהודה בגלוי שישתמש בבינה מלאכותית כדי לקצץ בכוח העבודה האנושי בחברה שהוא מנהל. עד לנקודה זו, מנהלי תאגידים השתדלו להפגין יותר זהירות לגבי תוכניות דומות שלהם, אם ישנן כאלו, והתעקשו שה-AI פשוט תשלים את כוח העבודה הקיים שלהם או תשפר את יכולת עובדיהם. מעניין לבחון בהקשר זה תוצאות של מחקר עדכני שפרסם מכון המחקר פיו (Pew Research Center) בחודש שעבר. מסקנות המחקר העידו כי 62% מהנסקרים סברו שלשימוש בבינה מלאכותית במקום העבודה תהיה השפעה גדולה על העובדים במהלך 20 השנים הבאות. עם זאת, רק 28% מהנשאלים ענו כי הם מאמינים שלשימוש שכזה תהיה השפעה גדולה עליהם באופן אישי. לדברי הסוקרים, מחצית מהאמריקנים טוענים שלא תהיה לתופעה כל השפעה על משרותיהם, ואם כן – היא תהא מינורית.

הירידה התלולה בביקוש למחשבים אישיים הביאה לתוצאות עגומות לאחת החברות הבולטות שמייצרות מעבדים עבורם – AMD. על פי הדו"חות שפרסמה החברה אמש (ג'), המכירות של מעבדים אלה צנחו ברבעון הראשון של השנה. זאת, כחלק מירידה כללית בהכנסות, שסייעה להביא את החברה למעבר מרווח להפסד נקי. התוצאות אמנם היו גבוהות מתחזיות האנליסטים, אך החברה פרסמה תחזית נמוכה מהצפי בוול סטריט – מה שהביא את המשקיעים להוריד את שער המנייה של החברה בכ-7% במסחר שלאחר סגירת שערי הבורסה אמש. הצניחה במכירות המעבדים ל-PC מובנת על רקע נתונים שפרסמה חברת המחקר IDC, שלפיהם המשלוחים של המחשבים האישיים ירדו ברבעון הראשון ב-30%. נתון זה הביא לירידה במכירות גם של אינטל, כפי שהחברה פרסמה בשבוע שעבר. במקרה שלה, מדובר בקיטון של 36%. ככלל, בעוד שההוצאות הרבעוניות של AMD רשמו עלייה של 11.4% ל-5.7 מיליארד דולר, ההכנסות שלה ירדו ב-9.1% ל-5.4 מיליארד. כתוצאה מכך, החברה עברה להפסד נקי רבעוני של 139 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 786 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד הנקי למנייה עמד על תשעה סנט בהשוואה לרווח של 56 סנט. בסעיפים הגולמיים, ההוצאות ירדו ב-2.5% לשלושה מיליארד דולר, הרווח קטן ב-16.3% ל-2.4 מיליארד והרווח השולי עמד על 44%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות זינקו ב-37.8% ל-2.5 מיליארד דולר והחברה עברה להפסד של 145 מיליון דולר אל מול רווח של 951 מיליון ברבעון הראשון של 2022. הירידה בהכנסות גרמה לכך שחבות המס פחתה במידה ניכרת מאוד – ב-88.5% – ל-13 מיליון דולר. ד"ר ליסה סו, מנכ"לית ויו"רית AMD, הסתכלה על חציה המלא של הכוס ואמרה לאחר פרסום התוצאות כי "היו לנו ביצועים רבעוניים טובים מהצפוי בסעיפי ההכנסות והרווחיות כאחד. הצלחנו להשיק מוצרים רבים שהם מובלים בתחומם, ובתחום הבינה המלאכותית האצנו את יישום מפת הדרכים של החברה. לטווח הארוך, אני רואה הזדמנויות צמיחה רבות לחברה בעולמות הדאטה והבינה המלאכותית".