The headlines that made most buzz on this page
11/07/22 14:33
10.2% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יש כבר תוצאות בדיקה ראשונות של המחשבים החדשים של אפל המבוססים על המעבד M2, שהחברה השיקה זה עתה. לפי התוצאות הראשוניות הללו, השיפורים שהבטיחה החברה פחות או יותר אכן מתקיימים בפועל, וזאת בהשוואה לביצועים של מעבד הדור הראשון.
בנוסף התברר כי ההבדלים בבדיקות בין ה-MacBook Air וה-MacBook Pro אינם משמעותיים, ולמעשה אפשר לומר שלמרות הפוטנציאל לשנות מהירות מירבית באפל בחרו שלא לעשות זאת, וכך תוצאות ההרצה הראשונות ב-Geekbench הראו 1,899 נקודות עבור מבחן ליבה אחת ו-8,695 נקודות עבור מבחן ריבוי ליבות, במקרה של ה-MacBook Air, ו-1,919 נקודות מול 8,928 נקודות במקרה של ה-MacBook Pro החדש, עם מסך 13 אינץ' – ובמונחים של המבחן הזה מדובר למעשה בתוצאות זהות.
בהשוואה ל-M1, מעבד הדור הראשון של החברה, התוצאות הללו מראות שיפורים של כ-11.56% בבדיקה של הרצת מבחן הליבה היחידה ו-19.45% במבחן ריבוי הליבות – אפל הבטיח מעבד שמהיר יותר ב-18%.
אז מה ההבדלים בכל זאת בין שני המחשבים? ה-MacBook Pro עם מסך ה-13 אינץ' מצויד במערכת קירור אקטיבית, וזה אומר שלאורך זמן המחשב יתחמם פחות ויציע ביצועים מרביים למשך זמן ארוך יותר מאשר גרסת ה-Air, במיוחד בעת הרצת עומסי עבודה כבדים.
11/07/22 18:30
9.18% of the views
מאת אנשים ומחשבים
דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, שפורסם היום (ב'), מבהיר היטב את המצב הנוכחי בענף ההיי-טק: שהמשבר לא כל כך חזק כפי שרבים מציירים אותו, ושלצד הפיטורים יש גם גיוסים. אפשר לקרוא לזה משבר דה לוקס, אם תרצו.
יש משבר – כותב שורות אלה לא מתכחש לכך. קיימת בימינו האטה כלכלית בשווקי העולם, שבאה לידי ביטוי בשחיקת שווי חברות הצמיחה וחברות הטק הגדולות. כתוצאה מכך, חלק מהן מבצעות התאמות בכוח האדם ובפעילות. או, במילים אחרות, מפטרות. גם חברות סטארט-אפ ישראליות, שגייסו בשנים האחרונות, ובפרט בשנה שעברה, כספים רבים מאוד – דבר שסייע להן לצמוח במהירות, מבינות שהחגיגה הזו הסתיימה. הן מבצעות את הפיטורים כדי להיערך למצב החדש.
התהליך הזה לא כל כך היסטרי כפי שמציירים אותו ברבים מכלי התקשורת המרכזיים. אלה לא רק שמדווחים על הפיטורים בחברות הסטארט-אפ – ובאופן בולט (ובכך הם ממלאים את תפקידם), אלא הם מלווים את הדיווחים הללו במאמרי פרשנות מנבאי שחורות. באופן לא מודע, הם שותפים לתהליך מסוכן של נבואה שמגשימה את עצמה. הם ניזונים ממקורות שיש להם עניין להעצים את המשבר – אם אלה עובדים שפוטרו או אנשים שהם בעלי עניין בחברות כאלה ואחרות, שמבינים שיצירת אווירה של משבר שגדול פי כמה וכמה ממה שהוא באמת תיתן להם סיבה טובה להורדת שכר ולפיטורים של מי שהם מזמן רצו לפטר, אבל לא היה להם נעים. לכלי התקשורת שמפרסמים את הדברים יש בוודאי עניין, כי זה מעלה רייטינג ומוכר.
הכול לגיטימי ואף אחד לא המציא פה את הגלגל. אבל: דו"ח ההון האנושי, שנתונים נכונים לעד מאי 2022, כאשר המשבר העולמי כבר היה באוויר, מוכיח שהפיטורים שהיו עד כה לא ישנו את תמונת המצב הכוללת בהיי-טק: מחסור חמור בכוח אדם, קושי בגיוס טאלנטים, ואחוזים נמוכים של שילוב עובדים ממגזרים כמו נשים, חרדים וערבים. התמונה מתחדדת עוד יותר על ידי נתון מדהים בדו"ח, שמראה שעיקר הביקוש לעובדים שלא מוצא פתרון הוא דווקא לתפקידים שאינם טכנולוגיים, למקצועות המעטפת של ההיי-טק, כמו שיווק, ניהול מדיה, מכירות, אדמיניסטרציה ומשאבי אנוש – ולא לעובדים במקצועות הליבה של הענף. הסיבה לכך היא שמנהלי חברות הטק למדו שעל רקע המחסור החמור בכוח אדם, כל מהנדס שהם יפטרו – יש סיכוי יותר מסביר שהם יצטרכו לגייס שוב אותו או אחד כמוהו, כאשר המשבר יחלוף.
אז מה הדה לוקס?
כאן מגיע חלק הדה לוקס שציינתי: מרבית העובדים שמפוטרים ימצאו כנראה עבודה תוך זמן קצר, באותן חברות שמשוועות לכוח אדם. יש האומרים שכבר מתפתחת מיני תעשיה של צייד טאלנטים, שעובדים בחברות שצמחו במהירות בשנתיים האחרונות וכעת נאלצות לפטר עובדים. מנהלי משאבי אנוש בחברות אחרות, יציבות, מציעים להם הצעות לא רעות. הורדת שכר? הצחקתם אותם. במקרה הרע ביותר, שכר דומה. זה מקבל חיזוק מהנתון שמראה שגל ההתפטרויות בהיי-טק לא לגמרי דעך. בדרך כלל, המתפטרים הם עובדים בחברות קטנות שקיבלו הצעות טובות יותר מחברות גדולות יותר.
התהליך הזה לא כל כך היסטרי כפי שמציירים אותו ברבים מכלי התקשורת המרכזיים. אלה לא רק שמדווחים על הפיטורים בחברות הסטארט-אפ – ובאופן בולט, אלא הם מלווים את הדיווחים הללו במאמרי פרשנות מנבאי שחורות. באופן לא מודע, הם שותפים לתהליך מסוכן של נבואה שמגשימה את עצמה
יש גם כוכבית
אחרי כל זה, צריך לשים כוכבית גדולה: לא ידוע כמה זמן יימשך המצב הנוכחי – בין אם הוא משבר, כפי שקוראים לו רבים, או תיקון זמני, כפי שקוראים לו אחרים. זהו מסוג הנעלמים שמאתגרים כל מנכ"ל, יזם או משקיע, שמורגל לכך שהתחום שהוא עוסק בו כולל מרכיב של ניהול סיכונים. כל עוד אין נתונים מדויקים על היקף המשבר, מאחר שזה עדיין מוקדם מדי, כל אחד ממקבלי ההחלטות יכול לפרש את המציאות כפי שנוח לו ובהתאם לזה לפעול: להגביר את הפיטורים, להתייעל בדרכים אחרות, מורכבות יותר, כי פיטורים זה הדבר הכי קל, או פשוט לפתוח מטריה ולהתפלל שענני שמי הלא ברכה יחלפו במהירות.
השורה התחתונה: בדומה לענפים שונים במשק, ענף ההיי-טק נמצא בתקופה של שינויים, של צורך בהתאמות למציאות החדשה. הנעלם הגדול הוא חוסר הוודאות מתי יסתיים המשבר – בעתיד הקרוב, או שמדובר במצב שילווה אותנו בשנים הקרובות. האתגר החשוב לכל העוסקים בתחום הוא לשמור על פרופורציות. או, במילים אחרות, תרגיעו.
11/07/22 08:02
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
למרות סימני המשבר, המחסור החמור בכוח אדם בענף ממשיך להיות גבוה. מנתונים שמפרסמים היום רשות החדשנות וארגון סטארט-אפ ניישן (SNP) עולה, כי בחודשים מרס 2021 עד מאי 2022 נרשמו 33 אלף משרות פתוחות בענף, וזאת לאחר שכבר החלו ניצני המשבר, פועל יוצא של המלחמה באוקראינה, משבר הסחורות בסין ותחילת הירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בוול סטריט.
עיקר הדרישה במשרות הפתוחות בתפקידים שאינם טכנולוגיים – כ-12 אלף משרות פתוחות, בהשוואה לפחות מ-5,000 בשנתיים הקודמות שבהן פורסם הדו״ח. עורכי הדו"ח מציינים, שכמות המשרות הפתוחות לתפקידים טכנולוגיים גבוהה מעט מזו שהייתה ביולי 2019 – ומשקפת חזרה לרמה שלפני הקורונה.
אתגר הגו'וניורים בענף עדיין נשאר ללא פתרון ממשי. בתקופת הדו"ח נרשמה עלייה במספר הג'וניורים שעזבו מרצונם את מקום העבודה, וגם הביקוש לג'וניורים היה קטן יותר בשנה שעברה, כי יותר עובדים בעלי ניסיון נקלטו בחברות היי-טק. על פי הדו"ח, מבין הגיוסים החדשים, רק 22% מהגיוסים לתפקידי מו״פ היו של ג'וניורים – וזאת בהשוואה ל-32% ב-2020.
הדו"ח מאשר את ההערכות שהיו עד כה, שלפיהן מחצית מחברות ההיי-טק הישראליות ניהלו פעילות אוף שור בחו"ל, 20% באוקראינה, דבר שהשפיע בצורה זו או אחרת על פעילותן.
הדו"ח בדק לראשונה את הקשר בין ההשכלה של העובדים בהיי-טק לבין מקום עבודתם. נתון מעניין גילה, שעדיין יש עדיפות לבוגרי אוניברסיטה בגיוס בחברות היי-טק לעומת מכללות. 80% מעובדי ההיי-טק בתפקיד ראשון הם בעלי הכשרה אקדמית, ו-60% אחוז מהעובדים החדשים שנקלטו היו בוגרי אוניברסיטאות, לעומת 35% בוגרי מכללות.
הדו"ח מצביע על מגמה של היפוך במגמת הגיוסים. בתקופת הדו"ח חל גידול 21% במצבת העובדים שמועסקים בחברות צמיחה ישראליות, לעומת גידול של 5% בחברות מו"פ רב לאומיות. עורכי הדו"ח מציינים כי בשנים 20-21, שנות הקורונה, המגמה הייתה הפוכה, ולדבריהם עובדה זו מחזקת את כושר ההעסקה של חברות ישראליות והשפעתן על המשק הישראלי
עם זאת, עורכי הסקר מציינים, כי "אי-הוודאות שבה נמצא עולם ההיי-טק כעת מושפעת משינויים בכלכלה העולמית, והנושא מחייב המשך מעקב אחרי התחומים שהושפעו בשנים האחרונות: גיוסים של עובדים לא טכנולוגיים, ג׳וניורים, נשים, והשינויים בחברות הצמיחה הישראליות".
נתונים מעניינים נוספים: 69% מהעובדים הישראלים בהיי-טק הם עובדים טכנולוגיים; 13% עובדים במקצועות עסקיים; 12% במקצועות תפעוליים; ו-5% מכהנים במשרות בכירות. שליש מבעלי התפקידים הטכנולוגיים מועסקים בתפקידי תוכנה. כמחצית מהעובדים בתפקידים לא טכנולוגיים מועסקים בתפקידי מכירות, אופרציה ושיווק. אחוז הנשים המשולבות בהיי-טק עדיין עומד על 17%-21% אחוזים. בחברות רב לאומיות יש יותר נשים, וחברות שאופיינו בשיעור צמיחה גבוה גייסו יותר נשים מאשר חברות שלא צמחו מהר.
עוד עולה, כי המחסור בעובדים קשה במיוחד במדעי החיים והקליימטק, וחברות בסקטורים אלו מדווחים על קשיים בגיוס עובדי מו"פ.
11/07/22 12:54
6.12% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עוד מתקפת סייבר איראנית על מטרה ישראלית: הבוקר (ב') תקפו האקרים מהרפובליקה האסלאמית את האתר של עיריית תל אביב-יפו והביאו לקריסתו. האתר שב לפעול באורח תקין כעבור שעתיים.
בעת נפילת האתר העירוני, ברשתות החברתיות באיראן התפרסמו דיווחים של קבוצת האקרים שנטלה אחריות על המתקפה. לדבריהם, עלה בידם להשתלט על מערכת התשלומים המקוונת של עיריית תל אביב-יפו.
ההאקרים החליפו את תכני האתר בטקסט שקשור לקרב כרבלא – קרב שאירע בחודש אוקטובר בשנת 680 לספירה בכרבלא שבעיראק של ימינו. תומכיו וקרוביו של נכדו של הנביא מוחמד, חוסיין בן עלי, נלחמו מול כוח צבאי שנשלח מטעם יזיד הראשון, החליף האומיי. חוסיין ותומכיו נהרגו בידי כוחותיו של יזיד במהלך קרבות היום הראשון בכרבלא. לקרב יש חשיבות גדולה להתפתחות האסלאם השיעי, שחרת על דגלו את האמונה כי "כל יום הוא עשוראא, כל מקום כרבלא". הקרב של חוסיין מצוין על ידי השיעים בכל שנה בתקופה של 10 ימים בחודש מוחרם, והשיא שלהם הוא ביום העשירי, יום העשוראא, שאותו הם הפכו לאחד הימים המרכזיים ביותר בזרם הדתי שלהם.
הטקסט שהופיע באתר במקום התוכן הרגיל.
בהודעה כתבו התוקפים כי "בשעה 900 בזמן כרבלא הקדוש, בשם האל, החסד, הרחמן ביותר, מתחילות פעולות הסייבר של מפקד השהידים אזהר אל-דולאימי (לוחם עיראקי ותומך באיראן, חבר 'קבוצה מיוחדת', שהוביל את הפשיטה על מפקדת מחוז קרבאלה, ואשר נהרג על ידי כוחות ארצות הברית במאי 2007 – י"ה). אפליקציה לענייני תעבורה עירונית, קנסות חנייה והחלפת דייר בנכס – הושבתה לחלוטין". הכותבים חתמו את ההודעה ב-"נכתב בבגדד בשעה תשע, זמנו של השהיד בהאא אבו אל עטא (בהאא סלים אבו אל-עטא היה טרוריסט פלסטיני, מפקד מרחב צפון בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הוא חוסל על ידי צה"ל בנובמבר 2019 – י"ה)".
בעיריית תל אביב-יפו אישרו את העובדה שאתר האינטרנט הושבת, אולם לא התייחסו לדיווח שלפיו הייתה זו מתקפת סייבר.
שתי המתקפות האיראניות האחרונות (שפורסמו) על יעדים ישראליים
בחודש יוני השנה האקרים איראניים פרצו לתיבות המייל של בכירים ישראליים, בהם ציפי לבני, לשעבר שרת החוץ, וכן אלוף במיל' ושגריר לשעבר של ארצות הברית בישראל – כך גילו חוקרי צ'ק פוינט. הפצחנים התחזו לאותם הבכירים וביצעו תקיפות פישינג ממוקדות.
עוד בחודש שעבר, האקרים מלבנון תקפו מטרות ממשלה וביטחון בישראל – בחסות המשטר האיראני. מיקרוסופט גילתה את המתקפה ומסרה כי היא חסמה את פושעי הסייבר. היעדים היו יותר מ-20 ארגונים – גופי תשתיות, ממשלה, מגזר ציבורי, תעשיות ביטחוניות ועוד.
11/07/22 12:59
6.12% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בשבוע שעבר בא לבקר במאורת הנמר ד"ר ניר ארבל, המשמש כסמנכ"ל מוצר בחברת אבוג'ן, וסיפר לנמר איך צמצם את מרכיבי הזמן והעלות של תהליכי המחקר הנדרשים במציאת חומר פעיל חדש (Discovery), תוך העלאת הסיכויים למסחור המוצר – הכל על ידי פיתוחים חישוביים, כמובן, כיאה לפלטפורמה של אנשים ומחשבים והדיילי מיילי.
לד"ר ארבל – בוגר האוניברסיטה ע"ש בן גוריון בנגב – ניסיון רב במספר חברות סטארט-אפ וקרן הון סיכון בעולם מדעי החיים, תוך התמקדות בפיתוח תרופות ודיאגנוסטיקה רפואית.
לפני הצטרפותו לאבוג'ן, שימש ד"ר ארבל כמנכ"ל חברת Carmentix, המבצעת בדיקת אבחון להריון בסיכון גבוה.
שאלתי אותו כמה שאלות, וזכיתי בתשובות מעניינות ומחכימות.
מה מייחד את אבוג'ן ביחס למשק?
"הייחודיות של הפתרון באבוג'ן היא ביכולת לצמצם את מרכיבי הזמן והעלות של תהליכי המחקר הנדרשים במציאת חומר פעיל חדש, תוך העלאת הסיכויים למסחור המוצר, על יד פיתוחים חישוביים. לדוגמה, בפרויקט מסוים בפיתוח נדרשה בחינה של חיוניות או חשיבות גנים באורגניזם מסוים. אנו עושים ניתוח רשתות, בדומה לרשתות מיחשוביות, על רשת הגנים באורגניזם מסוים, ולצד זאת, מוסיפים שכבות מידע על בסיס הידע הביולוגי שלנו, אשר מוסיף נופך ייחודי לפתרון האתגר".
איך הגיוון בא לידי ביטוי ולמה הוא כל כך חשוב?
"הגיוון של אבוג'ן הוא בטכנולוגיה שיכולה להיות ישימה במגוון רחב של תחומי החיים – כגון גידול תוצרת חקלאית ושמירה עליה, פתרונות לעולם הרפואה, קנאביס רפואי ועוד".
האם כל אחד יכול להשתמש במנועים של אבוג'ן?
"המערכות של אבוג'ן זמינות באופן מיידי לחברות הבנות בקבוצה. בנוסף, אבוג'ן מקיימת קשרים עסקיים עם גופים בתעשיה המעוניינים להשתמש ביכולותיה ולחבור לשיתוף פעולה עסקי".
איזה ערך מוסף הטכנולוגיה שלכם מביאה לחברות וסטארט-אפים חדשים וקיימים?
"אבוג'ן מביאה ערך משמעותי לחברות המפתחות מוצרים שונים בתחומי מדעי החיים. היא מאפשרת לחברת הפיתוח יכולת לגלות מוצר פוטנציאלי בזמן קצר יחסית, מכיוון שהתחזיות החישוביות כבר בתחילת העבודה מנבאות סיכוי הצלחה לשלבי ההמשך, ומצמצמות משמעותית את מספר סבבי הפיתוח שהחברה צריכה לבצע בכדי להגיע למוצר מסחרי. חברת הבת של אבוג'ן, לביא ביו, הפועלת בתחום החקלאות הביולוגית, השיקה מוצר לשיפור יבול לחיטה. חברת בת אחרת, ביומיקה, המפתחת תרופות מבוססות מיקרובים למגוון מחלות קשות, צפויה להתחיל בקרוב ניסוי קליני לטיפול בסרטן, וחברת בת נוספת, קאנוניק, המפתחת מוצרי קנאביס רפואי, השיקה מוצר ראשון בתוך שנתיים. קבועי הזמן של חברות אלו להוביל מוצרים לשוק נמוכים משמעותית מהממוצע בשוק".
עבודה עם ערך לחיינו
ד"ר ארבל הוסיף וסיפר לי כי אבוג'ן עוסקת במגוון תחומים במסגרת טכנולוגית-מדעית, כשהמטרה היא למצוא פתרונות בתחום החקלאות, מחלות בבני אדם ותעשייה. כיווני המחקר מאפשרים לעובדים לעסוק בפעילות מולטידיסציפלינארית שמשפיעה על איכות חיינו.
לדבריו, קיימות היא ערך עליון לאבוג'ן, אשר פיתחה טכנולוגיות שמתמודדות ישירות עם לפחות שניים מתוך "17 יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא" (SDGs).
עוד למדתי כי מוצר שיפור היבול של חיטה אביבית של לביא ביו עונה על יעד 2 של האו"ם: "לשים קץ לרעב, להשיג ביטחון תזונתי ותזונה משופרת ולקדם חקלאות בת קיימא" (End hunger, achieve food security and improved nutrition and promote sustainable agriculture) והמוצרים אותם מפתחת חברת ביומיקה מנסים להתמודד עם יעד 3 של האו"ם – "להבטיח חיים בריאים ולקדם רווחה לכולם בכל הגילאים" (Ensure healthy lives and promote well-being for all at all ages).
נוסף לכל אלו, כך סיפר ד"ר ארבל, לאבוג'ן חשובה מאוד גם ההפקדה על גיוון מקצועי בתמהיל העובדים – הגיוון של אבוג'ן מוצא ביטוי בהטרוגניות הקיימת בקרב עובדיה. לאבוג'ן צוות מולטידיסציפלינרי הכולל מומחים בעולמות האלגוריתמיקה, ביואינפורמטיקה, לימוד מכונה, חקלאות, גנטיקה, כימיה ויכולות מעבדה, ושילוב המומחיות בפרויקטים השונים מאפשר פתרונות יצירתיים לעולמות המוצרים של מדעי החיים.
11/07/22 12:16
5.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אובר פעלה לזמן קצר בישראל בשנת 2017. היא יצאה מהארץ אחרי פסיקת בית משפט שקבעה שאינה יכולה להשתמש בנהגים פרטיים. עם זאת, לאחרונה הודיעה החברה כי בכוונתה לחזור בקרוב לשוק הישראלי ולפעול עם נהגי מוניות שינהגו בעבורה. אולם מה התרחש – או אולי מתרחש גם כיום – מאחורי הקלעים של פעילות אובר בארץ או בעולם?
ענקית הנסיעות המשותפות האמריקנית רצתה, ועדיין רוצה, להיכנס לכמה שיותר ארצות ולהפעיל בהן את שירותיה. החברה ניסתה במקרים שונים להשתמש בפוליטיקאים רמי דרג לשם השגת מטרותיה אלו, כך ניתן ללמוד מחומרים מתוך החברה אשר הודלפו לעיתון הבריטי הגרדיאן. בין המנהיגים שהוזכרו בתחקיר "מככב" גם בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שבימי כהונתו קיים גם הוא קשרים מול אובר, ולכאורה סייע ודחף לכניסתה לארץ.
בתחקיר של הגרדיאן, ששמו תיקי אובר (The Uber Files), נכללים יותר מ-124,000 מסמכים – כ-83,000 מיילים, כמו גם סמסים ופרטי תקשורת פנים-חברתית רבים נוספים, מהשנים 2013-2017.
ה"גרדיאן" שיתף את הנתונים עם הקונסורציום הבינלאומי של העיתונאים החוקרים, ה-ICIJ, שהפך את התחקיר ונתוניו לזמינים לכלי תקשורת שותפים אחרים, כחלק מפרויקט מחקר חוצה ארצות. בסך הכל יותר מ-180 עיתונאים מ-29 מדינות מעורבים בדיווחים על "תיקי אובר". העיתונאי אורי בלאו, פעל כנציג הישראלי בפרויקט.
לפי תיקי אובר, החברה לחצה על לפחות שישה מנהיגים עולמיים כדי לזכות בהובלה בשוק האפליקציות לנסיעות. בין המנהיגים הללו נכללו בין השאר ג'ו ביידן, עמנואל מקרון ונתניהו. על פי הפרסומים גם חברי הנציבות האירופית היו מחזרים על ידי החברה.
כך למשל, לפי הדיווחים, אובר פעלה מול מנהיגים שונים בכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. ב-2016 היא גייסה, לכאורה, את נשיא ארה"ב היום, ביידן, עוד בטרם כניסתו לתפקיד זה, לדבר באירוע הדומיננטי לטובת הקונספט של שיתופי נסיעות, אותו היא מייצגת.
ניסתה להיכנס למדינות בכל הכוח. אובר. צילום: BigStock
"אנחנו נשבור את ההתנגדות – הבה נעבוד במקביל"
וביידן לא היה הפוליטיקאי הבכיר היחיד שאיתו יצרה אובר קשר ישיר בדאבוס. לפי "משוב" פנימי שנשלח במייל, מנכ"ל אובר באותם ימים, טראוויס קלאניק, שוחח בכנס זה עם ראש ממשלת ישראל דאז, נתניהו, במשך כארבעים דקות.
נתניהו, כך לפי תזכיר שהכין הלוביסט האירופי הראשי של אובר שנכח במפגש, רצה שאובר תשקיע במחקר ופיתוח בישראל. בתגובה הבהיר לו קלאניק שהוא מוזמן לדבר על השקעות, אבל שקודם כל אובר צריכה להפעיל את העסק שלה בארץ, דבר המצריך רפורמה רגולטורית.
מדובר על ימים שבהם כיהן ישראל כץ כשר התחבורה, ושאובר נחסמה מלפעול בישראל. לפי הדיווחים השונים, כץ נחשב כבעל לויאליות לנהגי המוניות המסורתיות ופעל למענם בחסימת אובר מכניסה ופעולה בישראל.
מהתכתובות הפנימיות באובר ניכר כי פגישת קלאניק-נתניהו הוכתרה כמוצלחת במיוחד. על פי המזכר אודות המפגש, נתניהו התעניין בכלי הרכב האוטונומיים שאובר פיתחה, אמר לקלאניק כי כץ פעל מאינטרסים זרים ובשל קשריו עם נהגי המוניות בישראל, ואף הבטיח למנכ"ל אובר: "אנחנו נשבור את ההתנגדות. הבה נעבוד במקביל".
לפי דיווחים בתקשורת, מספר ימים לאחר מכן, במהלך ישיבת ממשלה בישראל, התפרצה מחלוקת בין ראש הממשלה דאז לשר התחבורה שלו, כץ. נתניהו סיפר על פגישתו עם קלאניק ולאחר מכן האשים את כץ ואמר לו: "למה אתה לא מעודד תחרות בענף המוניות?", כך דיווח התחקיר.
עוד פורסם כי חברת ההסעות גם ניסחה הצעת חוק משלה לאישור הכנסת, כחלק ממאמציה לפעול בחופשיות במדינה. לפי הדיווחים, הצעת החוק שאובר הייתה אחראית על ניסוחה הוגשה במעט מאוד עריכות לכנסת שלוש פעמים, על ידי שלושה מחוקקים שונים ממפלגות שונות.
בנוסף, אלי גרונר, מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה באותם ימים, ייעץ וסייע לאובר להתאים את המסר שלה לציבור הישראלי ולתקשורת המקומית, מה שמעיד, לכאורה, על ניגוד עניינים די מובהק.
דובר נתניהו סירב להגיב לפרשה זו.
לובינג מאסיבי מול מובילי דעה ובעלי הון ועניין
מהתחקיר ניתן ללמוד כי כדי להפעיל את השפעתה ולשנות את התקנות במדינות לטובתה, ערכה ענקית הטכנולוגיה אובר רשימה של יותר מ-1,850 "בעלי עניין" – פקידי ממשל ובכירים בהווה ולשעבר, צוותי חשיבה וקבוצות של אזרחים – ביותר מ-30 מדינות. החברה גם גייסה לתועלתה פרלמנטרים שונים בכל המדינות אליהן ביקשה לחדור.
ניתן לראות כיצד, בנחישות ובהדרגה, החברה טוותה רשת רבת עוצמה, כולל קשרים עם נשיא צרפת כיום, מקרון, כשהיה שר הכלכלה, עם ראש ממשלת אירלנד דאז, אנדה קני, ועם תומאס הנדריק יבוס, שעמד אז בראש אסטוניה. עוד חיזרו באובר אחרי אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, והוצעו להם כתבי אופציה לרכבי החברה.
הדיווחים מספרים כי במקרה אחד אמר מארק מקגאן, לוביסט של אובר, בצורה ברורה ש-"בעצם, אובר משיקה (שירות במדינה – ג"פ), ואז יש 'סערת חרא' רגולטורית וחוקית". מהמסמכים שנחשפו ניתן ללמוד כי כדי לפתור את התסבוכות הרגולטוריות, בשנת 2016 בלבד, אובר השקיעה 90 מיליון דולר בלובינג. החברה שכרה לשם כך עובדי מדינה לשעבר, תוך שידול לקוחותיה לחתום על עצומות בנוגע לרצונם שהיא תעבוד במדינה הספציפית.
ציר נוסף של המדיניות שלה פעל כך שאובר זיהתה "משקיעים אסטרטגיים", אנשים עם כסף והשפעה במדינתם. כך למשל היא פעלה בצרפת מול קסבייה ניאל, איש עסקים ויזם צרפתי-יהודי, הפעיל בתעשיית התקשורת והטכנולוגיה, ושבבעלותו חברת Free, אשר השקיע בה 10 מיליון דולר. גם ברנרד ארנו, צרפתי ואחד מעשירי תבל הבולטים – השקיע בה כך.
"אנחנו לא צריכים את הכסף שלהם כשלעצמו, אבל הם יכולים להיות בעלי ברית שימושיים כדי לזכות בצרפת", כתב בזמנו פייר-דימיטרי גור-קוטי, מנכ"ל הקבוצה במערב אירופה באותם ימים, במייל שהתייחס לארנו.
תגובת אובר: ממצאים מהעבר שאינם מעידים על ההווה
אובר תלתה את הממצאים בעיקר בתרבות חברה קלוקלת מהעבר, שהייתה עניין ידוע ובולט בימים שבהם החברה נוהלה על ידי קלאניק, שגם פוטר מתפקידו עקב ממצאים שונים ומאוד לא מחמיאים מימי כהונתו, עליהם דיווחנו בזמנו בהרחבה, כמו גם על עזיבתו את מושכות החברה.
בתגובה ששלחה לגרדיאן עקב החשיפה טוענת אובר כי "אלפי" ספרים, דו"חות ו"אפילו סדרת טלוויזיה" נעשו על ההיסטוריה של החברה עד 2017. "טעויות אלו הובילו לחשבון הנפש הידוע ביותר לשמצה באמריקה התאגידית. זה הוביל לביקורת ציבורית מסיבית, לתביעות, לחקירות ממשלתיות ולפיטורי כמה בכירים. לא נספק תירוצים להתנהגות עבר, שברור שלא עולה בקנה אחד עם הערכים הנוכחיים שלנו. במקום זאת, אנו מבקשים מהציבור לשפוט אותנו על מה שעשינו בחמש השנים האחרונות ועל מה שאנחנו הולכים לעשות בשנים הבאות".
11/07/22 12:25
5.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"רבים נוטים לחשוב שהמגזר הביטחוני נמצא מאחור מבחינת התקדמות טכנולוגית ושמערכות ה-IT שבהן הוא משתמש ישנות ומיושנות, אך ההיפך הוא הנכון. המגזר הביטחוני נמצא היום בחזית הטכנולוגיה בארץ ובעולם עם הון אנושי מצוין, יכולת אימוץ טכנולוגיות ופתרונות מהמתקדמים שקיימים היום בעולם ה-IT וה-IoT", מסביר איציק סקוברוניק, מהנדס מערכות בקומוולט ישראל, בשיחה בעקבות כנס למגזר הביטחון שקיימה רד האט.
מה הם האתגרים המרכזיים במגזר הביטחון כיום? "האתגרים העומדים בפני מגזר הביטחון כפולים ומכופלים בהשוואה למגזרים אחרים, כאשר הבולט שבהם הוא חוסר קישוריות לאינטרנט הגלובלי בעולמות המבצעיים. מדובר באתגר מרכזי, המצריך חשיבה יצירתית, הקמה ותחזוקה של מערכות מתקדמות שיישארו תמיד מעודכנות, שרידות ויציבות. אתגר נוסף הוא, שהמגזר חשוף יותר לאיומי חוץ. הצבא ותעשיות הביטחון הם יעד אסטרטגי לתקיפה של מדינות אויב או גורמים זרים, המצריך מהם השקעה בתוכנות הגנה נגד מתקפות זדוניות ומתקפות כופרה על גבי מערכות מצילות חיים. האתגר האחרון הוא התפוצצת המידע וגידול אקספוננציאלי של הנתונים במערכות האחסון, כאשר לא תמיד קיימת היכולת לזהות מידע ישן ושאינו רלוונטי, או לנתח ולחקור ניהול זהויות ואנומליות בקבצים המשותפים בארגון".
כיצד קומוולט פועלת במגזר הביטחון?
"הפעילות של חברת קומוולט במגזר הביטחון הינה רחבה וענפה. פתרונות ההגנה וניהול הנתונים של קומוולט מאפשרים לגופי הביטחון יציבות באמצעות מערכת ניהול מידע אחודה, קלה ופשוטה לניהול.
"כאחד שהיה בתוך המערכת הצבאית במשך לא מעט שנים והיום יצרן ושותף לעשייה של המגזר הביטחוני, אני יכול לומר, שהעבודה עם אנשי הביטחון היא מאתגרת יותר וגם מהנה הרבה יותר. העבודה נעשית מתוך שיתוף פעולה מלא, המגיע ממניעים אידאולוגיים ולא כלכליים, במטרה להוביל את המגזר לקדמת הבמה הטכנולוגית, כאשר בסופו של דבר, זה מה שמקדם אותנו יחד כעם וכמדינה. הסיפוק הוא הרבה יותר גדול מ
11/07/22 13:25
5.1% of the views
מאת אנשים ומחשבים
19 בני נוער, תלמידי בתי ספר תיכון מרחבי הארץ, זכו להציג את מיזמי הסטארט-אפ שלהם בפני צמרת משקיעי ההייטק בישראל ובכירים מהתעשייה וממערכת החינוך. האירוע התקיים לציון סיומה של שנת הפעילות הראשונה של תוכנית הסטארטאפים ע"ש עוזיה גליל ז"ל, אבי ההיי-טק הישראלי, אשר הוקמה פותחה ונוהלה על ידי יעל חן, מנכ"לית יזמים צעירים ישראל ובשיתוף אלמנתו, אלה גליל, מייסדת ונשיאת כבוד ארגון יזמים צעירים ישראל, וקרן השקעות הטכנולוגיה אלרון ונצ'רס.
את האירוע אירחה חברת אורקל ישראל, התומכת ומלווה יזמות טכנולוגית בקרב בני נוער במגוון דרכים, בין היתר במסגרת תוכנית הסטארטאפים הגלובלית של החברה, Oracle for Startups.
בין המשקיעים ובכירי ההייטק באירוע היו: דני הוז, יו"ר אלרון ונצ'רס, ירון אלעד, מנכ"ל ומנהל שותף באלרון ונצ'רס, יעל הר-אבן, סמנכ"לית אורקל ישראל, ירוסלב מיניאילוב, מנהל תוכנית הסטארט-אפים של אורקל בישראל, זאב בינמן, מקרן פיטנגו, ארז עופר, מ-83NORTHEARLY, רינת רמלר, מ-JVP, מיכל גבע, מקרן Triventures, עמוס טלמור, גליה אלבין, ואחרים.
המיזמים המובילים שנבחרו להציג היו:
MOOSH – מנוע חיפוש מבוסס AI להתאמת מתנות למקבלי המתנה. מנכ"לית: דריה לשם, בוגרת כיתה י"א, בת 17.
ALTZ – אפליקציה לשיפור איכות החיים של חולי דמנציה ומשפחותיהם, המספקת מענה לקשיים הבסיסיים של אותם חולים בהתנהלותם היומיומית. מנכ"לית: תומר בן יבגי, בוגרת כיתה י', בת 16.
STARYEAM – סימולטור לשיפור חוויית לימוד הנהיגה לשימוש ביתי במודל מינויים (SaaS) תוך שימוש ב-VR. מנכ"ל: איתי זיוון, בוגר כיתה י', בן 16.
Pro- Look – מערכת למניעת תאונות בקורקינטים חשמליים, המבוססת על בניית פרופיל רכיבה אישי (אנונימי) לכל משתמש ומתן פידבק לרוכב עצמו על מנת שיוכל להשתפר. מנכ"ל: מתן ארד, בוגר כיתה י"ב, מתגייס לצה"ל בחודש אוגוסט.