זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
16/08/22 12:49
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
71 שנים אחרי שנוסדה, אחת מחברות ההיי-טק הוותיקות ביותר בישראל, טלרד, עוברת סופית לידיים דרום אפריקניות. החברה הודיעה היום (ב') כי השלימה את מכירתה לליקוויד אינטליג'נט טכנולוגיות הדרום אפריקנית תמורת 200 מיליון שקלים – מהלך שמביא להפיכתה לחברה פרטית ולמחיקתה מבורסת תל אביב.
ליקוויד היא קבוצת חברות שפועלת בתחומי הטלקום, הפינטק והאנרגיה. היא בעלת שליטה בחברת ליקוויד, שהינה ספקית תקשורת ושירותי ענן עם נוכחות ב-15 מדינות ביבשת אפריקה. לליקוויד יש רשת סיבים באורך של כ-100 אלף ק"מ, הפרושים על פני היבשת, והיא מספקת תשתיות דיגיטליות, אבטחת מידע ושירותי ענן ברחבי אפריקה. כמו כן, ליקוויד מפעילה דטה סנטרים ביבשת זו. בנוסף, יש לה פעילויות בתחום הפינטק ובעולם ניהול מערכות האנרגיה הסולרית.
טלרד – או, בשמה המלא, טלרד נטוורקס – נוסדה עוד ב-1951 תחת השם חברה מאוחדת לטלפון ורדיו (המילה טלרד היא שילוב של שתי האותיות הראשונות בכל אחת מהמילים טלפון ורדיו). פעילותה המקורית הייתה ייצור טלפונים ומרכזיות, על מנת להיענות לביקוש הרב שהחל להיווצר בישראל הצעירה, שהייתה אז מדינה ענייה בטלפונים, עם כ-11 אלף קווים בלבד. החברה פועלת בשלושה מגזרי פעילות עיקריים: היא מציעה מוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בכ-100 מדינות, לרבות בארצות הברית ובדרום אמריקה (בעיקר באמצעות טלרד נטוורקס BWA); בתחום תשתיות התקשורת, הסייבר וה-IT (באמצעות החברות הבנות מגלקום ואואזיס); ובעולמות מיקור תהליך עסקי, ניהול פרויקטים ושירותי מיפוי דיגיטלי (באמצעות החברות מרמנת וגאו-דע). טלרד מספקת את פתרונותיה לאלפי לקוחות, והיא מעסיקה מעל 1,500 עובדים בישראל ובחו"ל.
צמיחה של 644% בשנתיים
מנכ"ל טלרד מאז אפריל 2019 הוא מוטי אלמליח, לשעבר מנכ"ל בזק בינלאומי, ומי שניהל, בין היתר, את יורוקום-פנסוניק, Telit ואלגדפון. אלמליח הוביל את החברה לצמיחה ולרווחיות. שווי החברה בעסקה הנוכחית, שנקבע לכ-200 מיליון שקלים, מבטא זינוק של כ-644% מאז מרץ 2020 – שיא משבר הקורונה, וגבוה בכ-108% משוויה עם כניסתו של אלמליח לתפקיד. טלרד סיכמה את 2021 עם הכנסות בסך של כ-179 מיליון דולר ועם רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) בסך של כ-18.9 מיליון דולר. כמו כן, נכון לסוף חודש מרץ 2022, לחברה צבר הזמנות של כ-196 מיליון דולר.
אלמליח אמר כי "לטלרד רקורד הצלחות חזק להפליא והיסטוריה עשירה של חדשנות. השילוב בינינו לבין ליקוויד יוצר שרשרת ערך מלאה, ומהווה הזדמנות להוביל חדשנות ולצמוח באופן מעריכי – הן בשוק הישראלי והן בשווקים הבינלאומיים".
16/08/22 16:37
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברות היי-טק, כמו גם עובדים ומנהלים בענף, תורמים לקהילה בדרכים שונות. במסגרת זו, יש לא מעט יוזמות פרטיות שלא ממש מקבלות תשומת לב תקשורתית, וחלקן פועלות כבר שנים רבות. אחת מהן היא הפעילות של עמותת גשר אל הנוער, שמציינת השנה 20 שנים לפעילותה.
גשר אל הנוער מלווה ומסייעת לתלמידי תיכון שנכללים תחת ההגדרה של נוער בסיכון. היא מעניקה להם בית חם שאליו הם באים לאחר שעות הלימודים, שם הם מקבלים שיעורי עזר, ליווי צמוד של חונכות, ארוחה חמה והקניית כישורי חיים. בסוף היום הם שומעים הרצאה ופוגשים אנשים מעניינים.
דב הלפרין, מנכ"ל ומייסד HMS, ומקים עמותת גשר אל הנוער. צילום: ניב קנטור
הפעילות הזו היא פרי יוזמה פרטית לחלוטין, כאמור – של בני הזוג ורדה ודב הלפרין מתל אביב. ורדה היא מורה לשעבר וכיום נשיאת העמותה, ודב הוא דמות מוכרת ו-ותיקה בענף ההיי-טק, שמשמש כיו"ר חברת הייעוץ למחשוב פיננסי שהקים, HMS.
עמותת גשר אל הנוער מפעילה חמישה בתים חמים בתל אביב, רמת גן ורעננה, בעזרת מתנדבים ומורים, חלקם בשכר, שמלווים את התלמידים ומסייעים להם לעבור את בחינות הבגרות. התלמידים שזוכים להיכלל במסגרת מתחייבים לשרת שירות משמעותי בצה"ל, על בסיס הערך החשוב של לתת בחזרה לחברה שנתנה לך. כ-80 בני נוער משתתפים כיום במסגרות של גשר אל הנוער, ועד כה סיימו אותן כ-200 תלמידים.
עבור בני הנוער האלה, שנבחרים בקפידה, ההשתתפות בפעילות של העמותה היא בפירוש הגשר האחרון שיסייע להם לצאת מאותם מעגלים לא טובים שהם נקלעו אליהם.
התחלה משיעורים פרטיים וארוחה חמה בבית בני הזוג הלפרין
"הקמנו את גשר אל הנוער לפני 20 שנים, כאשר אז, המושג של תרומה לקהילה לא היה כל כך ידוע", אמר דב הלפרין, שייצג בראיון גם את רעייתו, ורדה, שמסרבת בכל תוקף להיחשף.
"הכול החל מניסיון אישי שלנו. כשילדינו היו תלמידים בתיכון, מימנו להם שיעורים פרטיים", ציין הלפרין. "רעייתי, ורדה, הכירה ילדים רבים שידם של משפחותיהם לא הייתה משגת לממן להם שיעורים, וזה השפיע על המוטיבציה שלהם ללמוד והגביר את ההידרדרות שלהם מבחינה חברתית".
כך החלה ורדה להזמין לביתם הפרטי שלה ושל בעלה בצפון תל אביב בכל פעם כמה בני נוער שהיא הכירה, נתנה להם ארוחה חמה, סייעה להם בשיעורים ובחומרי לימוד, ליוותה אותם במה שקורה בחייהם ועזרה להם לסיים את הלימודים עם בגרות.
"כאשר המיזם הזה החל להתרחב, התחלנו לגייס מורים-חונכים, שילוו את התלמידים", הוסיף הלפרין. "מודל הפעילות שלנו הוא הוליסטי ורואה את כלל העולמות של בני הנוער – ולא רק מהזווית של בית הספר והציונים. בכך הוא שונה מזה של עמותות דומות". לדבריו, "אנחנו תופרים חליפה אישית לכל ילד – בהתאם לחומרי הלימוד, לצרכים שלו והשלבים שלו בלימודים".
התלמידים מתקבלים לאחר תהליך מיון קפדני, שבו הם צריכים להוכיח שהם אכן רוצים לקחת אחריות על עתידם, מוכנים להשקיע כמה פעמים בשבוע מספר שעות לימוד, אחרי שסיימו את הלימודים בבית הספר, ולשהות במסגרת די קשוחה. הם מחויבים להתמדה ולאחריות להביא את חומרי הלימוד במקצועות שבהם הם צריכים סיוע.
במקביל, מנהלי העמותה ומנהלות הבתים נמצאים בקשר עם בתי הספר שבהם לומדים התלמידים המשתתפים בתוכנית ועם גורמי הרווחה. "לאורך כל תקופת השהייה בבית החם, לכל אחד מבני הנוער יש חונך צמוד, שמלווה אותו מהיום שבו הוא נכנס לבית ועד לסיום לימודיו", ציין.
שני עשורים של קבלות
20 שנות פעילות מספקות קבלות, שאותן מונה הלפרין בשמחה: 95% מבוגרי התוכניות של גשר אל הנוער זכאים לתעודת בגרות, 42% ממשיכים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, 94% מתגייסים לצה"ל ו-95% משולבים בהמשך החיים, "כמו כולם", כלשונו.
ישי שנידובר, מנכ"ל עמותת גשר אל הנוער. צילום: קובי קנטור ז"ל
ישי שנידובר מכיר את העמותה היטב: הוא מלווה אותה מזה 13 שנים כמתנדב ובתחילת השנה מונה למנכ"ל שלה. שנידובר הגיע מענף ההיי-טק ובמשך 50 שנים מילא בו שורה של תפקידי ניהול, בין היתר בחברות טכם, נס ו-HPE. בנוסף, הוא היה מעורב בשלוש חברות סטארט-אפ. "נחשפתי לפעילות של העמותה במסגרת פגישה עסקית עם דב במשרדו, התחלתי לחנוך בני נוער, ובמשך הזמן זה סחף אותי והמעורבות שלי בה גדלה. נקשרתי אל בני הנוער ואני לא יכול לעזוב אותם", אמר. בין הפעילים בעמותה וחברי הוועד המנהל שלה נמצאים מנהלים בכירים נוספים בהיי-טק, בהווה ובעבר, בין היתר אסתר לבנון, שהקימה וניהלה את אגף המחשוב של השב"כ, ובהמשך הייתה מנכ"לית הבורסה; אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים; ונתן גביש, מנכ"ל DXC טכנולוגיות.
"המוטו שלנו הוא לא רק להשיג תעודת בגרות. אנחנו רוצים להכין את בני הנוער לחיים. אנחנו מלמדים אותם איך לכתוב קורות חיים, לדעת להתראיין בראיונות עבודה ועוד", אמר שנידובר. "הדרישות שלנו מהם קשוחות", הוסיף. "אין דבר כזה להבריז. כשהם באים לכאן, הטלפונים שלהם ננעלים במגירה. אין ווטסאפים, אין שיחות ואין מסכים. הם לומדים בצורה פרטנית עם מורים מקצועיים על פי חומר הלימוד שלהם בבית הספר. הם מביאים את החומרים, זו אחריות שלהם".
מה מניע אותך להמשיך בפעילות בעמותה, ולנהל אותה?
"סיפוק שלא חוויתי בכל 50 שנות עבודתי בהיי-טק. אני מרגיש שאנ מציל ילדים והופך אותם לאזרחים נורמטיביים, שבתורם תורמים לחברה".
הסיפור של קתרין
אחת מהתלמידות שמשתתפות בפעילות העמותה היא קתרין פארג'אב, בת 16, שעולה לכיתה י"א באחד מבתי הספר התיכוניים של חיל האוויר באזור המרכז. היא סיימה את כיתה י' עם תעודה שכוללת ציונים שלא מביישים כל תלמיד בגילה. אבל אם לפני קצת יותר משנה, מישהו היה אומר לה שתסיים כך את כיתה י', ועוד בבית ספר שנחשב לאחד הטובים בארץ, היא הייתה מחייכת ואומרת שאין סיכוי.
פארג'אב נולדה בכפר שלם בדרום תל אביב, בת להורים שהתגרשו כשהייתה צעירה, ואמא שלה גידלה אותה ואת אחיה ואחותה – ועשתה את הכול למענם. "הסביבה שגרתי בה לא הייתה טובה", היא סיפרה בגילוי לב. "לא רציתי ללמוד, ובכיתה ח' התחברתי לבנות שכבר אז עישנו סמים והיו להן חברים בני 18 – וכך הדרדרתי לסמים בכמויות גדולות, עד כדי אשפוז". על העמותה היא שמעה ממנהלת בית הספר שבו היא למדה, שהפנתה אותה לשם.
קתרין פארג'אב. צילום: פרטי
"התלבטתי האם להצטרף", אמרה. "בהתחלה חשבתי שסאת פנימייה, וממש לא רציתי מסגרת כזאת". אבל בסוף היא החליטה לנסות, עברה לבית הספר הנוכחי שבו היא לומדת ומאז, כפי שהיא מעידה בעצמה, החיים שלה השתנו והציונים טיפסו למעלה. "הרגשתי שהבית החם שבו אני משולבת הוא מה ששינה לי את החיים והציל אותי", ציינה. פארג'אב שואפת לסיים בגרות מלאה ולשרת שירות משמעותי בצה"ל.
הבוגר שקיבל צל"ש
ארז חלפון, בן 30, הוא אחד מבוגרי העמותה. הוא לומד כיום הנדסת מכונות במכללת אפקה. "גדלתי ביד אליהו, למדתי בבית ספר חרדי, אבל עם הזמן התנתקתי מהדת והלכתי ללמוד בבית הספר צייטלין, שקיבל תלמידים מדרום העיר במסגרת האינטגרציה", סיפר חלפון.
גם הוא, כמו פארג'אב, לא השקיע בלימודים, ויחד עם כמה חברים שלו הם סומנו כבעייתיים בבית הספר – והיה חשש שינשרו. אבל גם כאן, מנהל בית הספר סיפר לו על העמותה, הוא התקבל לאחר שהוסברו לו התנאים הקשוחים וסיים בהצלחה בגרות. חלפון התגייס לצה"ל, שירת שירות משמעותי ואף קיבל צל"ש מאלוף הפיקוד על הפעילות שלו כחובש בצוק איתן. "בדיעבד, אין ספק שהפעילות בגשר אל הנוער הצילה אותי", הוא אמר.
ארז חלפון בימי שירותו הצבאי. צילום: פרטי
כאמור, השנה מציינת עמותת גשר אל הנוער 20 שנים לפעילותה, והיא מזמינה מתנדבים, מורים, אנשי היי-טק וחונכים להצטרף למסע שהיא מציעה להצלת בני נוער שהחיים לא חייכו אליהם, אבל בעזרת הצוותים של העמותה ובשילוב כוח הרצון של המשתתפים, הם הופכים להיות אנשים טובים יותר ונורמטיביים.
16/08/22 17:13
8.62% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"עד 2025, שחקני האיום בסייבר יפעילו – בהצלחה – נשק טכנולוגי-מבצעי, שיגרום לנפגעים אנושיים", כך לפי מחקר מטריד שגרטנר פרסמה באחרונה.
החוקרים ציינו כי "זה כבר לא עניין של השתלטות על מערכות וגניבת נתונים. מתקפות כופרה תופסות כעת גם את השליטה על תשתיות שלמות – ראו מקרה הפריצה לקולוניאל פייפליין. מתקפות על מערכות טכנולוגיה תפעולית (OT) שכאלה – על שירותים, מפעלים, חדרי מיון של בתי חולים ואתרים פיזיים מרכזיים אחרים – יובילו לנפגעים אנושיים ולנזק סביבתי בשנים הקרובות".
בהתבסס על הגידול הצפוי, והנמשך, בהיקף ובמורכבות מתקפות הסייבר, גרטנר פרסמה את תחזיותיה על הגנת הסייבר ואבטחת מידע לשנתיים הקרובות. לפי חברת המחקר, עד מחצית העשור, 60% מהארגונים יאמצו את גישת אפס אמון כנקודת מוצא לאבטחה, אלא שיותר ממחצית מהם לא יצליחו לממש את היתרונות הגלומים בה. "אפס אמון אינו כלי אבטחה חדש, אלא מערך כולל של עקרונות העוסקים באבטחת סייבר וגישה למערכת. לא מדובר רק בספקים שמתקינים מוצרי אבטחה חדשים, אלא על שינוי תרבותי ותקשורתי ברור בתוך ארגונים, ורובם ייכשלו להפיק תועלת מלאה מגישת אפס אמון".
חברת המחקר צופה כי "עד 2023, תקנות ממשלתיות המחייבות ארגונים להגן על זכויות הפרטיות של צרכנים יכסו כחמישה מיליארד אזרחים ויותר מ-70% מהתמ"ג העולמי". לפי החוקרים, הנתון לא מפתיע, כיוון שיותר ויותר אנשים ומוסדות מנהלים עסקים רגישים דרך האינטרנט – והם רוצים יותר פרטיות בתהליך, וממשלות נענות לדרישה.
עוד הם צופים כי "עד 2025, כ-80% מהארגונים יאמצו אסטרטגיה לבניית גישה אחת ואחודה של המשתמשים – של אינטרנט, שירותי ענן ויישומים פרטיים, ויעשו זאת מפלטפורמת הגנה אחת, של ספק אבטחה יחיד".
אנשי גרטנר הסבירו ש-"מדובר בקונסולידציה ואופטימיזציה שנדרשות על ידי לקוחות, שמתוסכלים יותר ויותר מהצורך להתמודד עם מספר רב של ספקי אבטחה וסוגי טכנולוגיה". כיום, רק לכ-20% יש גישה מאוחדת שכזו, והנתון צפוי לגדול פי ארבעה בשלוש השנים הבאות.
כמו כן, בחברת המחקר אומרים ש-"עד 2025, כ-60% מהארגונים יתייחסו לסיכוני הסייבר כגורם מכריע בביצוע עסקאות צד שלישי והתקשרויות עסקיות". כתוצאה מחששות הצרכנים מחד גיסא והרגולטורים מאידך גיסא, החוקרים צופים שכאשר ארגונים יעשו עסקים עם צדדים שלישיים, הם יבצעו שלל פעולות – מניטור פשוט של ספק טכנולוגיה קריטי ועד לבדיקת נאותות מורכבת למיזוגים ורכישות.
המאבק בכופרות יתעצם
חוקרי גרטנר צופים שעד 2025, "קרוב לשליש (30%) ממדינות העולם יעבירו חקיקה שמסדירה היבטים שונים של מתקפות כופרה – תשלומי כופר, קנסות ומשא ומתן". זאת, לעומת הנתון ב-2021, שעמד על פחות מ-1%. לפי החוקרים, "המצב בתחום הכופרות הוא סוג של מערב פרוע, שם ארגונים 'סוגרים' עסקאות עם פושעי סייבר כדי להשיב את הנתונים שלהם, שנלקחו".
יותר כופרות – ויותר מאבק בהן. צילום: BigStock
מה לגבי תרבות של חוסן ארגוני? בגרטנר צופים ששיעור המנכ"לים שיחייבו את עובדיהם לאמץ אותה יעמוד עד 2025 על 70%. "זאת, כדי לשרוד איומים – חופפים – שיגיעו מפשעי סייבר, אירועי מזג אוויר קשים, תסיסה אזרחית וחוסר יציבות פוליטית. ההנהלות והמנכ"לים מודעים יותר ויותר שהם חיים בזמנים הפכפכים".
החוקרים מסיימים את הדו"ח בכותבם כי "עד 2026, מחצית מהסמנכ"לים בארגונים יידרשו להכליל בחוזים שלהם את הערכות הביצוע שלהם – ככאלה שקשורות לסיכון. האחריות הרשמית לטיפול בסיכוני סייבר תעבור ממנהלי האבטחה למנהיגים עסקיים בכירים".
16/08/22 13:11
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ריליין (Reline) היא חברה שהוקמה לפני שבע שנים על מנת לתת שירותי מחשוב מקצועיים לעסקים. מאז, החברה יצרה לעצמה מוניטין יוצא דופן ומעגל הולך וגדל של לקוחות נאמנים. כינסנו לשיחה את רועי אדיר, מנכ"ל ריליין, על מנת שיספר לנו על הייחוד שהחברה מציעה ללקוחותיה בתוך שוק דינמי ועתיר באתגרים.
מה הביא להקמת החברה?
"ייסדתי את ריליין לאחר שצברתי קרוב ל-20 שנות נסיון בתחום. הידע והנסיון הביאו אותי להקים חברת בוטיק, שתעניק שירותי מחשוב תוך שימת דגש על רמת השירות. יש בשוק חברות רבות שעוסקות במכירת טכנולוגיות ושירותים, ולעתים קרובות המוצרים שהן מציעות ללקוחות דומים מאוד ואף זהים זה לזה. יחד עם זאת, הם נבדלים זה מזה במחויבות, במקצוענות ובהיקף השירות שכל חברה מביאה".
מה מבדל אתכם מהמתחרים?
"נושא השירות הוא נר לרגלינו, עיקר הדגש שלנו מתמקד בו, לצד השקעה במעטפת שאנחנו מעניקים לכל לקוח. מאחר שהייתי בצד הלקוח במשך יותר משני עשורים, אני יודע לבחון את עצמי מהזווית שלו, ואני תמיד מחויב להסתכלות זו, ואמשיך להיות כך. לראייתי, מי שלא מבין את גודל האחריות של התחום שלנו – מומלץ לו שיעשה הסבה.
כיום, ריליין מעניקה שירותי מחשוב לעסקים בינוניים וגדולים, כולל מענה ראשוני מסביב לשעון. החברה מעניקה שירותי תמיכה מהרמה הבסיסית ועד לרמות הכי מתקדמות של אבטחת מידע, ענן, DevOps, ופרויקטים מורכבים בארץ וברחבי העולם. יש לנו כ-150 לקוחות ומעל 30 עובדים.
אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהלקוח, כשערכי הנתינה והשירות ניצבים בראש מעיינינו. נעשה אצלנו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כדי לסייע ללקוח לעמוד בתקציבים ריאליים, לעמוד ביעדים שלו ועל מנת שיקבל את הפתרון הנכון והמדויק לו.
חברת בוטיק ייחודית לפתרונות IT. ריליין
ריליין היא MSP – Managed Service Provider. החברה מעניקה פתרון מרמת התקלה של משתמש הקצה ועד לשירותים הכי מורכבים של הלקוח – וכמובן, כל מה שבאמצע. בחברה שלנו לא עושים קצת מכל דבר, אלא את הכול ובצורה המעמיקה והאיכותית ביותר: מתן תמיכה לצוות, לשרתים, לענן ולכל מידע שקיים אצל הלקוח באופן יסודי. הליווי מתמקד בתחומי אבטחת מידע, או פרויקטים של מעבר לענן. הרבה מהלקוחות מגיעים אלינו דרך המלצות מפה לאוזן של לקוחות קיימים, שמבינים את הערך בשירות ובמוצרים שלנו.
מוצרי הענן ומוצרי האבטחה שלנו נבדקו בקפידה, ורק אותם נציע ללקוחותינו. לא נעבוד עם מוצר אם הוא לא מדויק ללקוח, גם אם הרווח שלו גבוה. זאת, משום שהמיקוד אצלנו הוא באיכות ולא בכמות. בסוף, השירותים הללו הם החמצן של הארגונים. למשל, לקוחות רבים נמצאים בשלבי מעבר שונים לענן, או רגע לאחר השלמת תהליך המעבר. אם לא מאפיינים מעבר לענן באופן מיטבי, עלולים להסב נזק לארגון – אם זה בחוסר זמינות של המערכות, תהליך אפיון לא נכון, בחירה של טכנולוגיות לא נכונות ללקוח וכדומה. יש לנו נסיון של שנים בנושא ואנחנו עם האצבע על הדופק גם בכל המתרחש בטכנולוגיות חדשות בתחום הזה, שמתחדשות חדשות לבקרים ודורשות מאתנו דינמיות וגמישות בדרך ההתנהלות".
איך באמת שומרים על חדשנות בעולם כה דינמי?
"הלקוחות שלנו לא מתחייבים לאף מוצר ליותר מחודש. זה היופי בשירותי MSP, כי מה שכיום נחשב מתקדם ופורץ דרך, מחר כבר לא יהיה חדשני ויוחלף בטכנולוגיה אחרת.
16/08/22 13:17
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מרים אנגל, מהנדסת ומובילה טכנולוגית מאינטל ישראל, זכתה בפרס היוקרתי ביותר לנשים בטכנולוגיה, מטעם קהילת המהנדסות הגדולה בעולם – SWE (ר"ת Society of Women Engineers). זאת הפעם הראשונה שמהנדסת מאינטל ישראל זוכה בפרס היוקרתי, שמוענק בגין מובילות טכנולוגית והישגים משמעותיים.
מדי שנה בוחר ארגון SWE נשים מובילות בשלבים שונים של הקריירה לפרסי SWE , אשר נחשבים ליוקרתיים ביותר לנשים בטכנולוגיה. מקבלות הפרסים הן נשים בעלות הישגים משמעותיים מהתעשייה ומהאקדמיה מכל רחבי העולם.
SWE כולל 40 אלף מהנדסות מ-100 דיסציפלינות שונות ומקיים שיתופי פעולה עם עשרות קבוצות נשים מתחום ההנדסה מכל רחבי העולם.
אנגל נבחרה מבין נשים רבות מכל העולם, וזאת לאור שנים רבות של הצלחה בתחומי ההנדסה, הובלה, ותרומה לקהילה, כמו גם זכייה במספר פרסי הוקרה משמעותיים באינטל.
אנגל מנהלת צוות של קרוב ל-20 מהנדסים, שתומכים ביצרניות המחשבים (דל, HP, לנובו ואחרות). הצוות אחראי על טיפול בבאגים שמגיעים מלקוחות, בפתירת בעיות טכנולוגיות מורכבות ובפיתוח פתרונות חדשניים לשימוש פנימי וחיצוני.
במהלך הקריירה המקצועית שלה הביאה אנגל לתרומה משמעותית ביותר לאינטל, שאותה הובילה יחד עם הצוות שאיתה. אנגל והצוות עסקו בפיתוח תוכנה, שסייעה בהתמודדות עם תקלות במחשבים, בפיתוח פתרונות אבטחה ובהתייעלות תהליכית, שהובילה לשיפורים פנימיים משמעותיים.
גידי עציון, דירקטור בכיר באינטל: "מרים היא מנהיגה בעלת אנרגיה חיובית, המשלבת חזון וחשיבה ארוכת טווח יחד עם פרקטיות והתמקדות בתוצאות. היא פותחת אפשרויות ורותמת אחרים לשיתוף פעולה ולהשגת תוצאות משמעותיות".
כמו כן נבחרה אנגל להיות אחת משבעת המובילים בחטיבת המחשבים האישיים באינטל לפיתוח אסטרטגית והובלת השיפור של חווית המשתמשים במחשבים.
לדברי ארין קרול, דירקטורית בכירה, ממובילי השינוי: "ההתמדה, הסקרנות, ההתקדמות המהירה, הלהט וההתלהבות הבלתי נגמרים שלה מרעננים ומרשימים, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לשנות את התרבות של תעשיית המחשבים האישיים".
"הזכייה מהווה הישג מרשים והכרה ביכולותיה"
במקביל לקבלת הפרס, אנגל היא מובילת חדשנות בקבוצה הגלובלית שלה, ומובילה אקטיבית של פעילויות ותוכניות חדשנות. לדוגמה, היא יזמה והובילה לראשונה באינטל תוכנית אימון והכשרה פנים-ארגונית למובילי חדשנות, בהשתתפות כ-30 בכירים מאינטל העולמית, תוכנית שזוכה להצלחה רבה.
מעבר לתפקידיה המקצועיים, אנגל אקטיבית גם בפעילויות התנדבות שונות; היא פועלת לקידום ופיתוח אישי של נשים בכלל, כמו גם בקהילת שומרי המצוות היהודית בתוך אינטל. אנגל היא אחת מהמובילים של קהילה זו, שהוקמה השנה באינטל ישראל. בנוסף היא מובילה מספר תוכניות לשימור ופיתוח טאלנטים, ועושה מנטורינג לנשים רבות באינטל ומחוצה לה.
מרים אנגל: "התחלתי את הקריירה שלי באינטל לפני כ-13 שנה. אינטל היא מקום עבודה שמעניק לי סיפוק ואנרגיה, ופותח הזדמנויות ואפשרויות צמיחה רחבות. אני אסירת תודה לאינטל ולאנשים המדהימים, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, עימם זכיתי לעבוד".
קרין אייבשיץ סגל, סגנית נשיאה בכירה באינטל ומנכ"לית מרכזי הפיתוח, אמרה: "הזכייה של מרים מהווה הישג מרשים והכרה ביכולותיה. העובדה שזאת הפעם הראשונה שמהנדסת נבחרה מאינטל ישראל מעצימה את ההישג. אני גאה בה מאוד".
הבחירה באנגל, לראשונה בהיסטוריה של אינטל ישראל, הגיעה לאחר מאמצים ממושכים של יובל יונה, דירקטור באינטל ישראל, ושל איילת בר, מנהלת בכירה בארגון הוולידציה ומנהלת קהילת הנשים באינטל ישראל, לגרום לכך שיותר מהנדסות ישראליות יקבלו את ההוקרה הבינלאומית על התרומה שלהן.
"מרגש מאוד לראות את מרים מקבלת את הפרס היוקרתי העולמי. כולי תקווה שנראה יותר נשים ישראליות שמקבלות את ההוקרה הראויה, שוברות תקרות זכוכית ונוסקות מעלה, אנחנו גאים בנשים שלנו, שמהוות דוגמה ומופת בכל העולם ומהוות סמל למצויונות ומנהיגות" אמר יונה.
16/08/22 15:07
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"משרד החינוך יתגבר בשנת הלימודים הקרובה את תוכניות לימודי הטכנולוגיה וההיי-טק בכל מערכת החינוך – מגני הילדים ועד לבתי הספר התיכוניים, במטרה להכשיר את התלמידים למקצועות העתיד ולמאה ה-21", כך אמרה היום (ג') שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. היא דיברה בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג.
"אנחנו מסתכלים על הילדים מגיל הגן ועד לגיל 18, והמטרה היא להכשיר אותם למיומנויות החדשות ולחיים, עם כישורים אישיים נדרשים", אמרה שרת החינוך. "יש כיום 'איים' של פעילויות כאלה, והמטרה שלנו היא להפוך אותם ליבשות".
בדיון השתתפה גם מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, שפירטה את תוכניות המשרד בתחום לשנה הקרובה: "אנחנו פותחים מסלול בגרות חדש של שלוש יחידות במדעי המחשב, על מנת לאפשר למגוון רחב יותר של תלמידים ממגזרים שונים להצטרף לענף ההיי-טק, מכניסים תוכניות לימודים ייעודיות לחטיבות הביניים ופועלים להתאמת תוכניות הלימודים האחרות לעולם החדשנות".
השרה שאשא-ביטון ציינה כי "אנחנו מכינים תוכנית רחבה, שתפקידה הוא לצמצם, אחת ולתמיד, את הפער בין החינוך הרגיל לזה הטכנולוגי".
"יש להנגיש את ההיי-טק כבר מגיל הגן"
במסגרת הרחבת ההשקעה בחינוך לגיל הרך, משרד החינוך מסר בדיון שבשנה הקרובה הוא ימשיך למחשב את הגנים ולצייד את הגננות במחשבים. בשנת הלימודים שעברה חולקו להן כ-25 אלף מחשבים. "אנחנו בגישה שיש להנגיש את ההיי-טק כבר מיל הגן, כדי שבהמשך יוכלו התלמידים להתחבר למקצועות העתיד, וזה חשוב גם לצמצום פערים בכל המגזרים, יהודים וערבים", אמרה שאשא-ביטון. עוד היא ציינה שהמשרד יגביר את התוכניות שנועדו להעלות את מספר הנערות שפונות ללימודי מדעים. כמו כן, אמרה, "יש להתאים את התשתיות במגזר הערבי כדי להגביר את שילוב הטכנולוגיה בלמידה גם שם".
דבר חשוב נוסף שהיא הצביעה עליו הוא הצורך בתכנון לטווח רחוק. "מערכת החינוך חייבת להסתכל על עצמה בעשור הקרוב. אי אפשר להסתכל משנה לשנה ולבנות טלאי על טלאי", אמרה.
המנכ"לית, שטאובר, ציינה כי בזמן האחרון השקיע משרד החינוך רבות באוריינות דיגיטלית ,והזכירה את הביאנלה הבינלאומית לחינוך, שנערכה השנה בירושלים, בהשתתפות אלפי תלמידים ומורים, ושבה הוצגו פתרונות לחדשנות במערכת החינוך.
בשנת הלימודים הקרובה ילמדו 2.5 מיליון תלמידים ב-27 אלף מוסדות החינוך ברחבי המדינה, וילמדו אותם כ-218 אלף עובדי הוראה. לא ברור האם השנה אמנם תיפתח ב-1 בספטמבר, לאור המבוי הסתום במשא ומתן בין משרד האוצר להסתדרות המורים, והאיום שלה להשבית את הלימודים אם המגעים לא יבואו לכלל מיצוי עד אז. אתמול הצטרף לאיום ארגון המורים העל יסודיים. שאשא-ביטון הביעה את בדיון חוסר שביעות רצונה מקצב התקדמות המשא ומתן בין האוצר למורים, והזהירה כי המחסור במורים הוא לא עניין נקודתי, אלא דבר שילך ויחמיר עם השנים. "לכן", אמרה, "יש להתמיד בשיפור מעמד המורה".
16/08/22 15:21
6.9% of the views
מאת אנשים ומחשבים
השם אדם נוימן משאיר לרבים בפה טעם חמוץ-מתוק. המתיקות החלה כשהיזם הישראלי ייסד את חברת WeWork, הראשונה שהציעה חללי משרדים להשכרה ושימוש לטווח קצר. החמיצות באה בהמשך דרכו של נוימן, שצנח מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, לפחות כך היה נדמה לרגע.
לנוימן, שהצליח בצורה בלתי רגילה בתחילת דרכה של WeWork, ולא רק בישראל אלא בעולם כולו, היה סגנון ניהול שנוי במחלוקת שהוביל אותו לאיבוד תפקידו כמנכ"ל החברה שייסד ב-2019, בפרשה מפורסמת ומאוד לא נעימה ליזם ולמי שבא איתו במגע עסקי באותם זמנים. בזמנו הוא התראיין והסביר: "הכסף עלה לי לראש".
כבר חד קרן – עוד בטרם פתיחת העסק
אך נוימן כבר מתקדם, וכעת יש לו חברה חדשה שייסד, ששמה Flow, אשר כבר זכתה לגב פיננסי משמעותי מאנדריסן הורוביץ (Andreessen Horowitz) – חברת הון סיכון מעמק הסיליקון, הידועה בהשקעותיה המוצלחות במגוון עסקים שנמצאים בשלבים מוקדמים. בין היתר היא הייתה מהמשקיעות המוקדמות של מטא (פייסבוק באותם ימים) ו-Airbnb. החברה החדשה של נוימן, כך נודע, גייסה מהמשקיעה הבהחלט נועזת שלה סכום "פעוט" של 350 מיליון דולר.
על החדשות סיפרו לניו יורק טיימס שלושה אנשים אנונימיים שתודרכו על העסקה, ושדיווחו כי ההשקעה המסוימת הזו היא למעשה הצ'ק האישי הגדול ביותר שכתבה אנדריסן הורוביץ אי פעם בסבב גיוס לחברה. לפי יודעי הדבר, עסק הנדל"ן החדש של נוימן כבר נחשב בעצם לחד קרן ומוערך כשווה יותר ממיליארד דולר, עקב השקעה זו, ועוד בטרם בכלל החל לפעול.
Flow צפויה להיות מושקת ב-2023, והמייסד השותף של ענקית ההון סיכון, מארק אנדריסן, יצטרף לדירקטוריון שלה, כך אמרו הגורמים לטיימס. עוד נודע כי נוימן מתכנן לבצע השקעה אישית ניכרת במשרד בצורת מזומנים ונכסי נדל"ן.
מאמין בנוימן. מארק אנדריסן, המייסד השותף של ענקית ההון סיכון, אנדריסן הורוביץ. צילום: ויקימדיה
נוימן לא מוערך מספיק?
אנדריסן פרסם הסבר להשקעה באתר החברה וציין בשבחי מקים חברת הנדל"ן החדשה כי "לעיתים קרובות זה לא מוערך מספיק שאדם אחד בודד עיצב מחדש את חוויית המשרד באופן יסודי, והוביל חברה גלובלית משנת-פרדיגמה בתהליך: אדם נוימן". אנדריסן הוסיף כי "אנחנו אוהבים לראות מייסדים חוזרים בונים על הצלחות העבר על ידי צמיחה מלקחים שנלמדו", והוסיף בנוגע לנוימן ש-"ההצלחות והלקחים – רבים".
נזכיר כי בשיאה, WeWork הוערכה בכ-47 מיליארד דולר, ואולם אחרי תכניות להנפקה ציבורית שכשלו, וסיפורים על ניהול חסר מעצורים נוימן הודח מ-WeWork. כיום, ל-WeWork שווי שוק של כ-4 מיליארד דולר. ונוימן? כשעזב את החברה הוא היה אמור לקבל מצנח זהב בשווי 1.7 מיליארד דולר מהבעלים של ענקית הנדל"ן השיתופי, תאגיד סופטבנק, אלא שבסוף סיים את הפרשה "רק" עם מאות מיליוני דולרים בכיסיו, שאיתם הוא כעת, כאמור, מתחיל מחדש.
נוימן לפי הדיווחים כבר רכש יותר מ-3,000 יחידות דירות במיאמי; פורט לודרדייל, פלורידה; אטלנטה; ונאשוויל, טנסי. על פי התקשורת העולמית, הוא שואף לכנראה להמציא מחדש את שוק הדיור להשכרה, על ידי יצירת מוצר ממותג עם שירות ומאפיינים קהילתיים. Flow תחזיק ותפעיל את הנכסים שנוימן רכש, ותציע את שירותיה גם לפיתוחים חדשים ולצדדים שלישיים אחרים, ואולם לא נודעו בינתיים פרטים מדויקים יותר על התוכנית העסקית של החברה.
יצוין כי Flow אינה קשורה לחברת הקריפטו Flowcarbon, שנוסדה גם היא בידי נוימן, ושגייסה 70 מיליון דולר במאי בסבב שגם הוא היה בהובלת אנדריסן הורוביץ.
אז האם הפעם יצליח נוימן באופן יותר יסודי ורציף? והאם ישכיל לבסס מחדש את האמון בו, שאבד בגלל קריסת WeWork, אחרי שהתגלה כי היא נמצאת בחובות גדולים עקב ניהול כושל? ימים יגידו. אנדיסן הורביץ מאמינה בו – זה כבר ברור.
16/08/22 10:57
5.17% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם: אבי סולומון.
תפקיד: סמנכ"לית שיווק, חברת הסטארט-אפ ריידויז'ן (Ride Vision).
ותק: הצטרפתי לחברה בשנה האחרונה.
תפקידים קודמים: סמנכ"לית שיווק בחברת Visual Factories ועוד תפקידי ניהול שונים במגוון חברות ותעשיות.
השכלה/שירות צבאי: הקריירה המוקדמת שלי בבריטניה הייתה כמאפרת אפקטים מיוחדים לקולנוע. לאחר שעליתי מלונדון ב-1992, חיפשתי עבודה בתקופה שבה היו הרבה תפקידים בטכנולוגיה ובשיווק שנראו מתאימים לכישוריי. ניצלתי במהירות את ההזדמנות להמציא את עצמי מחדש (דבר שאני מאמינה שכל הנשים צריכות להיות מוכנות לעשות לפעמים), ושיניתי את מסלול הקריירה שלי לכיוון חדש ומרגש.
משפחה: נשואה ואם ל-3: בני 25, 19 ו-12.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשנכנסתי לשוק העבודה הישראלי באמצע שנות התשעים, עולם ההיי-טק רק התחמם. מרקום היה תחום פופולרי ותחום שבו הייתי בטוחה שיש לי הרבה מה להציע, בין היתר בגלל שפת אם שלי, האנגלית, אבל גם בגלל שגיליתי שאני נלהבת מתחום השיווק. עבודת השיווק הישראלית הראשונה שלי הייתה באחת מחברות התרופות המובילות בעולם. זה המקום שבו בניתי בסיס איתן של כישורי שיווק. יצרתי גם קשרים נהדרים שקיימים עד היום. בגלל מערכות היחסים שבניתי בתעשייה, אני לוקחת איתי צוות חזק בכל פעם שאני עוברת לתפקיד חדש.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אין ספק בכך – חלק מהתפקידים נשלטו באופן מסורתי על ידי גברים ואחרים על ידי נשים. כשהתחלתי בטכנולוגיה למשל, לא ראית הרבה נשים מנכ"ליות בחברות טכנולוגיה. באופן דומה, משרות סמנכ"ל שיווק, מו"פ ומכירות היו בשליטת גברים. נראה שנשים התקבצו סביב תפקידי מרקום ו-HR. למרבה המזל, זה משתנה. אני רואה יותר ויותר נשים פורצות את תקרת הזכוכית המפורסמת והופכות אותה לכל תפקיד טכנולוגי. גם הגישות משתנות ונשים בעסקים זוכות לכבוד רב יותר מכפי שהיה בעבר.
אני רואה את השינוי משתקף במסלול הקריירה שלי. בשתי העבודות האחרונות שלי הייתי סמנכ"לית שיווק ומילאתי תפקידי ניהול בולטים בעשר השנים האחרונות. ככל שיותר ויותר נשים מתגברות, התעשייה משתנה לטובה.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא. אני מאמינה שכבוד הוא משהו שאדם חייב להרוויח, לא משנה מאיזה מין הוא, אתה או את. אפשר להתווכח אם נשים צריכות לעבוד קשה יותר כדי לזכות בכבוד. באופן אישי, אני לא חושבת כך – כשמישהו טוב בעבודה שלו, כולם רואים את ההשפעה שהוא עושה וקשה שלא לכבד את התוצאות – לא משנה אם האדם שמגיע אליהן הוא זכר או נקבה.
עבדתי קשה כדי לבנות את הכישורים והמוניטין שלי ואני בת מזל שזה השתלם. הייתי אומרת שאחד האתגרים הגדולים ביותר עבורי באופן אישי היה ללכת על הגבול הדק הזה בין אסרטיביות לתוקפנות. כשגברים מתנהגים בצורה שאפשר לתייג כ"אגרסיבית" אנשים מקבלים את זה, אבל נשים צריכות לעבוד קשה יותר כדי להעביר את הרעיונות שלהן מבלי להיתפש כ"לוחצות מדי". אם משהו עדיין צריך לשנות, זה זה.