הנגשת המידע כך שיהיה נוח לשימוש וצריכה, זה מה שבסופו של דבר עמד במרכז של כנס  Search On 22 של גוגל שנערך השבוע. הכנס, שכפי ששמו מרמז היטב, עוסק בעיקר בתחום החיפוש, ובכנס הנוכחי הראתה גוגל כיצד היא ממשיכה לעשות את הדרך אל עבר חיפוש שיהיה קרוב ככל האפשר לעקוב אחרי הדרך שבה אנחנו חושבים ועושים דברים באופן טבעי – על יד שילוב של טקסטים, דיבור, תמונות וגם צלילים. השילוב הזה של טקסטים עם תמונות בחיפוש הוצג כבר מוקדם יותר השנה ככלי בשם "חיפוש משולב", שבו גוגל משתמשת בטקסט וגם בזיהוי תמונה כדי לספק תשובות מדויקות ומקיפות יותר לשאילתות של משתמשים. בהתחלה הפרויקט נפתח לבדיקת בטא של משתמשים בארצות הברית בלבד, אבל בכנס הנוכחי הודיעה גוגל כי תאפשר אותו בחודשים הקרובים ביותר מ-70 שפות נוספות, ועברית תהיה אחת מהן. בקרוב בגוגל: למצוא חולצה באמצעות תמונה. צילום: גוגל מדובר במעין שילוב של מנוע החיפוש המצולם Lens אל תוך החיפוש ה"רגיל" של גוגל. המשתמשים יוכלו לצלם תמונה, או להשתמש באחת קיימת, או אפילו ללכוד תמונות מסך, ואז להוסיף טקסט כדי לספק למנוע החיפוש עוד נתיב למציאת תשובה. לפי גוגל, מדובר בחיקוי של פעולה טבעית, שבה מצביעים על משהו ושואלים לגביו שאלה, למשל, חולצה בחנות שלגביה שואלים מה המחיר, או מאיזה בד היא מיוצרת. גוגל הודיעה בנוסף, שהיא מחזקת את היכולת הזאת עם "חיפוש משולב קרוב אלי". תכונה זו, שתשוחרר בסתיו הקרוב באנגלית בארצות הברית בלבד בינתיים, תאפשר לבצע חיפוש מקומי ויזואלי. אפשר, למשל, לצלם חולצה שמישהו אחר לובש ולנסות לבדוק היכן יש חנות בסמוך שמוכרת אותה. דוגמה אחרת היא תמונה של משהו שמאוד רוצים לאכול כי רעבים באותו רגע, והתכונה הזאת תציג בית קפה או מסעדה בסביבה הקרובה שמוכרים בה את המנה. השימוש ב-Lens יתרחב גם כן, ואחד ההיבטים המעניינים שעליו הכריזה גוגל הוא האפשרות לבצע תרגום של טקסט בתמונה במציאות רבודה. במקום לכסות את הטקסט המקורי, הטקסט המתורגם יחליף אותו וישתלב בתמונה במקומו. לימוד המכונה יבצע את התהליך הזה באמצעות שימוש במודלי GAN, וזה יקרה במהירות אדירה, יותר מהר אפילו ממצמוץ. למעשה, מדובר בטכנולוגיה שנמצאת מאחורי "מחק הקסם", שהושקה בטלפוני ה-Pixel של החברה, והיא תהיה זמינה מאוחר יותר השנה בכל העולם. אפליקציית החיפוש בטלפונים תזכה להרבה מאוד שינויים ועדכונים. אחד מהם יהיה תצוגה של כלים חדשים, שיעזרו בחיפוש ישירות מתחת לתיבת החיפוש של גוגל, ומדובר בכלים מאוד יצירתיים, כמו זמזום לזיהוי שיר, תרגום באמצעות המצלמה ועוד. גם תכונה זו תהיה זמינה בהתחלה רק באנגלית ובארצות הברית. תהליך ההשקה יהיה זהה גם לתכונה אחרת שכבר דובר עליה בעבר, והיא עדכון נושאי חיפוש חדשותיים תוך כדי החיפוש עצמו, עם הצגה רחבה יותר של מילות מפתח, שיופיעו בהתאם למה שיוקלד בתיבת החיפוש, וזאת במטרה להוביל את המשתמש במדויק יותר לתשובות שהוא מחפש. יישום המפות של גוגל הוא בסופו של דבר גם כן אמצעי חיפוש, ולכן לא מפתיע שגם עבורו הציגה גוגל מגוון חידושים ועדכונים. אחד מהם יהיה שילוב, באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, של הרבה יותר תכנים במפה בעת שמבצעים חיפוש במה שגוגל מכנה "אווירה שכונתית". התכנים הללו, תמונות, סרטונים וביקורות יגיעו ממשתמשי האפליקציה שתורמים, לפי גוגל, כ-20 מיליון פרטי מידה בכל יום. התכונה תוצע באופן הדרגתי במהלך החודשים הקרובים. תכונה אחרת, שכבר הושקה, היא האפשרות לבחור מקום במפה ולראות תצוגות אוויריות שהוכנו במיוחד עבור יותר מ-250 מקומות בעולם שנחשבים לבולטים במיוחד, כמו, למשל, מגדל אייפל בפריס או האקרופוליס ליד אתונה. התצוגות האוויריות ישולבו, היכן שניתן, עם מה שגוגל מכנה "נוף סוחף", וזו האפשרות לבחון באופן מעמיק יותר כמה ערים בעולם, בכל ההיבטים כמעט, כולל תנועת כלי הרכב וצפיפות בנקודות עניין. ההשקה תבוצע בלוס אנג'לס, בלונדון, בניו יורק, בסן פרנסיסקו ובטוקיו בחודשים הקרובים. באותן ערים תשיק גוגל במקביל חיפוש חי, שיאפשר להרים את הטלפון, לבחון את הסביבה ולגלות נקודות ציון שונות, כמו מסעדות, כספומטים ועוד.

אוניקסיה (Onyxia), שהוקמה על ידי היזמת סיון תהילה, שפיתחה פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית, גייסה חמישה מיליון דולר במסגרת סבב סיד. את הגיוס הובילה  World Trade Ventures והשתתפו בו גם Silvertech Ventures, ראובן בן מנחם, מייסד Fundtech ואנג'לים נוספים. הגיוס ישמש להאצת פיתוח פתרונות המיכון שמספקת החברה, להרחבת צוות העובדים, ולהגדת השיווק והמכירות. תהילה בת ה-35 היא מומחית עולמית בהגנת סייבר ואבטחת מידע ובעלת הספק מרשים בתחום. בצבא שימשה כמנהלת האבטחה בחטיבת המחקר באגף מודיעין, והייתה ראשת מדור אבטחת מידע של חיל המודיעין. ב-2015, לאחר עשר שנים, השתחררה בדרגת סרן, עבדה באבטחת מידע ברפאל, ואז שימשה כיועצת אבטחת סייבר לרכבת ישראל, שם הקימה את ה-SOC – חמ"ל הסייבר של הרכבת. אז הצטרפה תהילה לפרימטר 81 – שבאחרונה הפכה לחד קרן – כמנהלת ארכיטקטורת פתרונות סייבר, ועבדה בה עד 2021. לאחר מכן הקימה את חברת ההזנק אוניקסיה, העוסקת באסטרטגיית סייבר, והיא משמשת מנכ"לית החברה. ב-2019 עברה תהילה לניו יורק ומאז היא משמשת כראשת הפקולטה ללימודי סייבר בבית הספר למדעים ולבריאות ישיבה יוניברסיטי. המגזין והאתר SC Media בחר בתהילה כאחת מ-25 הנשים המשפיעות בארה"ב באבטחת מידע לשנת 2020. הפלטפורמה של אוניקסיה עושה שימוש בטכנולוגיית AI ובתהליכי אוטומציה במטרה לספק למנהלי אבטחת מידע אסטרטגיות, תובנות בנות ביצוע והערכות סיכונים בזמן אמת – לניהול ולתיקון פערי אבטחה. זאת, על רקע דו"ח של אקסנצ'ר, שלפיו ב-2021 עלה שיעור המתקפות ב-30% והן הסבו נזק של יותר מ-6.9 מיליארד דולר לחברות. הסטארט-אפ מאפשר לחברות, לארגונים ולספקיות שירותי אבטחה (MSSPs) לקבל תובנות באופן רציף ובזמן אמת לגבי רמת האבטחה, העמידות והביצועים של מערכות החברה, ולהציע אסטרטגיות לסגירת פערים ופרצות. זאת כמענה לכך, שבשנים האחרונות תהליכי הדיגיטציה מתפתחים, יחד עם התקדמות טכנולוגית מהירה בסביבות הארגוניות ואימוץ פתרונות ענן מתקדמים – שמביאים לעלייה משמעותית באיומי הסייבר השונים המאיימים לפגוע בארגונים. לדברי תהילה, "כיום, מערכות אבטחת הסייבר המסורתיות הן יותר תגובתיות – ולא יוזמות פעולות הגנה, ולכן הן מכבידות על מנהלי האבטחה בארגון עם עבודה ידנית. חברות וארגונים נוטים לא לבצע את העבודה הידנית הזאת בשל סדרי עדיפויות אחרים ועומס. כך, אנחנו עדים היום ליותר ויותר ליקויי אבטחה, שמעדיפים להתעלם מהם ולא להעניק להם מענה ראוי, מה שמביא לגידול בהיקף ובמורכבות איומי הסייבר הניצבים למול מערכות ארגוניות, חברות ולקוחות הקצה. הקמנו את אוניקסיה במטרה להעניק פתרון סייבר פרואקטיבי לאיומים השונים, ולאפשר למנהלי האבטחה לשלוט ולקבל ראייה כוללת על כל נוף איומי הסייבר בחברה, כדי שיהיו מוכנים לכל תרחיש". צ'רלי פדרמן, שותף ב-SilverTech Ventures, אמר, כי "פתרונות אבטחה מיושנים מדורות קודמים לא מצליחים לענות לאיומים החדשים. לפי גרטנר, צוותי אבטחה וניהול סיכונים בעולם מוציאים היום כ-150 מיליארד דולר בשנה על קבלת ייעוץ בנושא וביצוע תהליכים ידניים למניעת מתקפות. אוניקסיה נותנת מענה לנקודת תורפה משמעותית של חברות וארגונים רבים".

השבוע התקיים בבית הלבן בוושינגטון המפגש הראשון של הדיאלוג האסטרטגי-טכנולוגי בין ישראל לארצות הברית, שהוסכם עליו במהלך ביקורו של הנשיא ג׳ו ביידן בישראל ביולי השנה ובהצהרת ירושלים, שעליה חתמו ראש הממשלה יאיר לפיד והנשיא ביידן במהלך הביקור. את המשלחת הישראלית לדיאלוג הובילו שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, וראש המל״ל, ד״ר אייל חולתא. במהלך הדיאלוג התקיימו דיונים בכמה קבוצות עבודה בילטראליות, בהן שינויי אקלים, היערכות למגיפות ובינה מלאכותית, שנקבעו במהלכן צעדים קונקרטיים לשיתופי פעולה בין המדינות. קבוצת העבודה בנושא בינה מלאכותית החליטה, כי צוות משותף של הבית הלבן ושל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יקדם ביחד בפורומים הבינלאומיים, כגון ה-OECD, סטנדרט גלובלי לבינה מלאכותית מהימנה, שמעודד יזמות וחדשנות, וכן על שיתוף פעולה ייחודי עם ה-VA (המשרד האמריקני לחיילים משוחררים) לקידום בריאות הנפש בקרב חיילים משוחררים. בתחום הבריאות הוחלט, ששתי המדינות יחתמו על מזכר הבנות כבר בחודש הבא. בנוסף, החליטה הקבוצה המשותפת על הנגשת דטה ממשלתי ישראלי ואמריקני לחוקרים בתחומי בריאות הציבור, בין היתר על מנת לחזות מגיפות, ועל שיתוף ידע לבניית מנגנונים מפחיתי סיכון בפיתוח טכנולוגי של תרופות וחיסונים. כמו כן, סוכם על הקמת מנגנון משותף, שמטרתו למנוע אפליה בשימוש בבינה מלאכותית בשירותי בריאות על בסיס מין, גזע, קבוצה אתנית וכדומה – הן בישראל והן בארה"ב. בקבוצת העבודה בנושא שינוי אקלים הוצגו הנושאים ביטחון מזון, אנרגיה על בסיס מימן וחיזוי מוקדם של אירועי אקלים קיצוניים ודרכים לצמצם את הנזק מהם. הקבוצה החליטה לקדם את הנושאים הללו במטרה לפתח מוצרים שימושיים. הקבוצה תיפגש במהלך COP27 לגיבוש מהלכי יישום של התוכניות. כמו כן, הוחלט על הקמת צוות משותף עם ה-USDA, שיפתח שימושים בבינה מלאכותית שתסייע לזהות גידולים חקלאיים שייפגעו משינויי האקלים ולהשתמש בבינה מלאכותית כדי לשנות גנטית גידולים וליצור גידולים שיהיו עמידים יותר לשינוי אקלים. ראש הממשלה לפיד בירך על פתיחת הדיאלוג האסטרטגי-טכנולוגי ואמר: ״השקת הדיאלוג האסטרטגי-טכנולוגי והקמת קבוצות העבודה הבילטראליות הן צעד חשוב בשדרוג היחסים בין ישראל לארה״ב לרמות שלא היו קיימות בעבר. הצהרת ירושלים, שעליה חתמתי עם הנשיא ביידן בביקורו בישראל, פותחת בפני ישראל דלת למועדון יוקרתי ומצומצם של מדינות שאיתן ארה"ב מקדמת מחקר ברמה הגבוהה ביותר בנושאים אשר נמצאים במרכז סדר היום המדעי". השרה פרקש הכהן אמרה, כי ״עד כה שיתופי הפעולה עם ארה״ב לא מיצו את הפוטנציאל שלהם. המחקר המשותף עם ארה"ב עמד רק על 19% מהמחקר שמקיימת ישראל עם מדינות אחרות, לעומת כ-56% באירופה. שותפים טובים, בעלי ברית, כמו ישראל וארה״ב, צריכים ויכולים לעשות צעדים משמעותיים להגדלת היקף המחקר המשותף, שמהווה את הבסיס להיי-טק, וכך עשינו כעת. בישראל, כמו גם בארה״ב, הבשילה ההבנה כי האתגרים העולמיים וגם הלאומיים של שתי המדינות נמצאים בעולמות הטכנולוגיה המתקדמת. אני גאה שאתמול התנענו תהליך היסטורי מול הממשל האמריקני שבו ישראל הצטרפה  למועדון יוקרתי של מדינות בודדות שחולקות תהליך אסטרטגי טכנולוגי עם ארצות הברית. צוותי העבודה בנו מנגנונים לעבודה משותפת בתחומים אסטרטגיים, והם צפויים לייצר קפיצת מדרגה בתחומי הבינה המלאכותית, האקלים, התמודדות עם מגיפות, קוואנטום, ועוד". ראש המל״ל חולתא ציין, כי ״זהו אירוע חשוב ונדיר, המבטא את החשיבות ששתי המדינות מעניקות לטכנולוגיה לביטחון הלאומי, ועוד יותר את חשיבות שיתוף הפעולה בין המדינות בנושא. לעוצמות הישראליות והאמריקניות יחד, אומות של חדשנות ויזמות, יש סיכוי גבוה יותר להתמודד עם האתגרים שלפנינו״.

"בזמן שצבא מיאנמר ביצע פשעים נגד האנושות נגד הרוהינגה, מטא הרוויחה מהדהוד השנאה שנוצרה על ידי האלגוריתמים מחמירי השנאה שלה. מטא חייבת לשאת באחריות לכך. על החברה מוטלת כעת האחריות לספק פיצויים לכל אלה שנפגעו מהתוצאות האלימות של מעשיה חסרי האחריות" – כך נקבע בדו"ח חדש שפרסמה אמנסטי אינטרנשיונל. הדו"ח,  שכותרתו "הזוועה החברתית: מטא והזכות לפיצויים עבור הרוהינגה", מפרט כיצד כשלה מטא שוב ושוב בביצוע בדיקת נאותות הולמת בנושא זכויות האדם בהקשר של פעילותה במיאנמר, אף על פי שהסטנדרטים הבינלאומיים לעשות זאת מטילים עליה את האחריות לכך. מחקרים פנימיים משנת 2012 הצביעו על כך שמטא ידעה שהאלגוריתמים שלה עלולים לגרום לנזקים חמורים בעולם האמיתי. ב-2016, המחקר של מטא עצמה הכיר בבירור בכך, ש"מערכות ההמלצות שלנו מגבירות את בעיית הקיצוניות". למרות זאת, ואל אף שספגה ביקורות שוב ושוב, וב-2014 אף נחסמה פייסבוק זמנית על ידי שלטונות מיאנמר בגלל תפקידה של הפלטפורמה בהתפרצות של אלימות אתנית במנדליי, טוען הדו"ח, נכשלה מטא שוב ושוב וגם לא הצליחה באופן עקבי לאכוף את המדיניות שלה בנושא דברי שטנה. המחקר של אמנסטי אינטרנשיונל כולל ניתוח של ראיות חדשות מ"מסמכי הפייסבוק" – מאגר המסמכים הפנימיים שנחשפו על ידי פרנסס האוגן. במסמך פנימי אחד מאוגוסט 2019, כתב אחד מעובדי מטא: "יש לנו ראיות ממגוון מקורות שדברי שטנה, שיח פוליטי מפלג ומידע מוטעה בפייסבוק… משפיעים על חברות ברחבי העולם. יש לנו גם ראיות משכנעות לכך שמכניקת הליבה של המוצר שלנו, כמו ויראליות, המלצות ואופטימיזציה למעורבות, היא חלק משמעותי מהסיבה שסוגי השיח האלה פורחים בפלטפורמה". אמנסטי אינטרנשיונל משיקה יחד עם דו"ח קמפיין חדש, הקורא למטא לענות על דרישות הרוהינגים לפיצויים ולתיקון. יש לפחות שלוש תלונות פעילות המבקשות פיצויים עבור הרוהינגה ממטא. הליכים משפטיים אזרחיים הוגשו נגד החברה בדצמבר 2021 הן בבריטניה והן בארה"ב. קבוצות נוער פליטי רוהינגה הגישו גם תלונה ב-OECD נגד מטא, אשר נמצאת כעת בבחינה של יחידת הקשר הלאומית של ארצות הברית עם ה-OECD. קבוצות של פליטי רוהינגה גם הגישו בקשות ישירות למטא לספק מענה לצרכיהם על ידי מימון פרויקט חינוך בסך מיליון דולר במחנה הפליטים בקוקס בזאר שבבנגלדש, אך מטא מטא דחתה את בקשת קהילת הרוהינגה, וקבעה, כי "פייסבוק לא עוסקת ישירות בפעילויות פילנתרופיות". במאי השנה כתבה אמנסטי אינטרנשיונל למטא בנוגע לפעולות החברה ביחס לפעילותה העסקית במיאנמר לפני ובמהלך מעשי הזוועה ב-2017. מטא מסרה בתגובה, כי אין באפשרותה לספק מידע לגבי התקופה שקדמה לשנת 2017 מכיוון שהחברה "עוסקת כיום בהליכי ליטיגציה ביחס לעניינים הקשורים". ביוני השנה, אמנסטי אינטרנשיונל כתבה שוב למטא בנוגע לטענות הרלוונטיות הכלולות בדו"ח, כדי לאפשר לחברה הזדמנות להגיב. מטא סירבה להגיב. "בשנת 2017, בני הרוהינגה נהרגו, עונו, נאנסו ונעקרו באלפים כחלק מהטיהור האתני שביצעו הכוחות החמושים של מיאנמר. בחודשים ובשנים שקדמו לזוועות, האלגוריתמים של פייסבוק העצימו משמעותית את סערת השנאה נגד הרוהינגה, שהחמירה את האלימות בעולם האמיתי", אמרה אנייס קלאמאר, מזכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל. "למטא יש אחריות על פי הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם לתקן את הנזק הנורא שספגו הרוהינגה, שמטא תרמה לו. הממצאים צריכים להזעיק את העולם, שמטא מסתכנת בתרומה להפרות חמורות יותר של זכויות אדם, אלא אם תבצע שינויים מהותיים במודל העסקי ובאלגוריתמים שלה", ציינה, והוסיפה, כי "דרושות רפורמות דחופות ורחבות במערכות האלגוריתמיות של מטא כדי למנוע התעללות ולהגביר את השקיפות, כדי להבטיח שההיסטוריה של מטא עם הרוהינגה לא תחזור על עצמה במקומות אחרים בעולם, במיוחד במקום שבו האלימות האתנית גועשת. בסופו של דבר, מדינות חייבות כעת לעזור להגן על זכויות אדם על ידי חקיקה יעילה ואכיפתה, באופן שירסן מודלים עסקיים מבוססי מעקב בכל סוגי הטכנולוגיה. ענקיות הטכנולוגיה הוכיחו שאינן מסוגלות לעשות זאת כאשר הרווחים העצומים שלהן מוטלים על כף המאזניים". תגובת מטא רפאל פרנקל, דירקטור מדיניות ציבוריות של מטא בשווקים מתפתחים ב-APAC, מסר בתגובה, כי "מטא עומדת לצד הקהילה הבינלאומית ותומכת במאמצים לגרום לכוחות הטאטמדאו לשאת באחריות לפשעיהם נגד בני הרוהינגיה. בתוך כך, חלקנו באופן וולונטרי וחשפנו מידע בפני מנגנון החקירה של האו"ם במיאנמר ובפני גמביה, ואנחנו גם משתתפים כעת בתהליך הקובלנה של ה-OECD. אנחנו פועלים במטרה להבטיח בטיחות ויושרה במיאנמר ומקבלים הנחיה ומשוב מארגונים אזרחיים מקומיים וממוסדות בינלאומיים, לרבות משלחת האו"ם לבדיקת העובדות במיאנמר. הזמנו בדיקות להערכת ההשפעה על זכויות אדם כבר ב-2018, ואנו ממשיכים כל העת לנהל סיכונים בתחום זכויות האדם".