מרצ יצאה היום (א') בקמפיין בחירות שמיועד לסטארט-אפיסטים ולעובדי היי-טק, שמזהיר מכך שאם הליכוד והציונות הדתית יעלו לשלטון, יקיץ הקץ על אומת הסטארט-אפ. המודעה של מרצ. צילום: מרצ המפלגה תלתה במוקדי היי-טק ובסמוך למשרדים של חברות טכנולוגיה מודעות תחת הכותרת "(לא) דרושים", ומתחתיה שמות מקצועות שונים בענף, כגון מהנדסי DevOps. לשון המודעה היא: "אם תקום ממשלה של מורשע בטרור ונאשם בפלילים, הערכת היציבות של ישראל תרד, מה שיוביל להורדת דירוג האשראי, שתוביל לבריחת משקיעים, שתוביל לצלילה של הבורסה הישראלית, וזהו. ביי ביי סטארט-אפ ניישן. זה מה שיקרה אם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה, ולנתניהו ובן גביר יהיו 61 (מנדטים – י"ה)". יש לציין שאיתמר בן גביר הורשע בתמיכה בארגון טרור – כך, אולם לא בטרור. הרקורד של נתניהו בנושא ההיי-טק, ובמיוחד בנושא הסייבר, בכהונתו כראש ממשלה – טוב: בתקופתו, ההיי-טק הישראלי צמח בשיעור ניכר, וכך גם השכר הממוצע בענף, שבתורו הביא לעלייה בשכר הממוצע במשק. בנוסף, ממשלות נתניהו השקיעו רבות בתחום הסייבר, וראש הממשלה לשעבר הוא זה שהקים בתקופתו את מערך הסייבר הלאומי. כמו כן, נתניהו דיבר לא מעט בעולם בשבחי תעשיית ההיי-טק בכלל והסייבר בפרט של ישראל, וקידם אותה רבות. הוא אף חתם על הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות ובחריין, שפתחו להיי-טק הישראלי שווקים חדשים, שעד אז העסקים אתם היו לכל היותר מתחת לשולחן. נושא ההיי-טק לא תופס מקום מרכזי בבחירות הנוכחיות, על אף היותו הקטר של המשק. לצד המודעה של מרצ, יש עתיד התייחסה לנושא – היא נשארה מחויבת להצהרתו של ראש הממשלה, יאיר לפיד, להביא למיליון מועסקים בהיי-טק הישראלי. ההתייחסויות של המפלגות האחרות בנושא היו, במקרה הטוב, בשולי הקמפיינים. לא נמסרה תגובת הליכוד לקמפיין של מרצ.

"נדרש שתהיה ממשלה יציבה, שתמשיך להתעסק בבעיות של ההיי-טק, כפי שעשינו בממשלה היוצאת", כך אמרה היום (א') שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי). לדבריה, "יציבות פוליטית היא דבר שנדרש גם לקידום ההיי-טק". פרקש הכהן דיברה במסגרת הוועידה לקידום ה-IT והעסקים של ישראל מבית אנשים ומחשבים, שמתקיימת במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהנחיית דפנה ליאל, הכתבת והפרשנית הפוליטית של חדשות 12. השרה דיברה על הצורך בהורדת הרגולציה על ההיי-טק. "הממשלה היוצאת התחילה בפירוק הרגולציה בתחום המזון, בהורדת חסמים של יבוא. אני מקווה שזה מה שיקרה בממשלה הבאה, בכל מה שקשור להיי-טק. אני מציעה שנתעסק בהורדת רגולציה ולא בהורדת עבירות מספר החוקים", אמרה, במה שנראה כ-"עקיצה" לבנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ', שהגה את תוכנית Restart למערכת המשפט, שבמסגרתה תבוטל עבירת המרמה והפרת האמונים. "הממשלה מבינה טוב יותר את המשמעות של ההיי-טק לממשלה" לדברי פרקש הכהן, "הייתי שרה בממשלות האחרונות, בתקופות של בעיות ואתגרים כלכליים, וראיתי שאסימון מאוד גדול נפל לממשלה מבחינת המשמעות של ההיי-טק לכלכלה. הממשלה מבינה טוב יותר את המשמעות שלה. בנוסף, בממשלה הבינו שיצאנו בצורה טובה מהקורונה הרבה מאוד בזכות ההיי-טק". "11% מהאוכלוסייה מועסקת בהיי-טק, הענף מהווה 50% מהיצוא, ההכנסה מהמיסים שהענף משלם ב-2021 הייתה פי שלושה מהציפיות – זאת המשמעות של ענף שמהווה קטר של המשק", ציינה. פרקש הכהן הדגישה בנוסף את החשיבות של החיבור בין המו"פ לתעשייה. "צריך להרחיב עוד יותר את משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה" שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה הרחיבה בדבריה על פעילות המשרד בתקופתה. "בקצת יותר משנה שאני נמצאת בתפקיד, הובלתי המון דברים במשרד שמובילים לחדשנות, עם שלל השחקנים בשוק ההיי-טק", אמרה. "השלמנו את המהלך של הרחבת תחומי המשרד, ובעיניי צריך להרחיב אותו עוד יותר. הקמתי את הוועדה של דדי פרלמוטר (ועדה לקידום ההון האנושי בהיי-טק, שפרלמוטר, מבכירי ההיי-טק הישראלי, עמד בראשה – י"ה). התעקשתי להקים אותה אל מול גורמים בממשלה, שתהו מדוע בכלל צריך אותה. היא כללה גורמים ממשלתיים שונים, שישבו ובנו תשתית להיי-טק ל-2035, על מנת להכין את ישראל לאתגרים של העשור הבא. ההמלצות העיקריות עוגנו בהחלטת ממשלה, שהעברתי לפני כמה שבועות, לרבות שילוב הפריפריה, נשים, חרדים והחברה הערבית בהיי-טק. בתחום החינוך, ההמלצה היא ש-ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה – י"ה) יהיה שחקן מאוד משמעותי". "כמו כן", אמרה, "השקמו יוזמות חינוכיות, לרבות יוזמת היי-טק קלאס, שבה תלמידים לומדים על הענף, בשיתוף חברות מובילות ויזמים. התוכנית יצאה לדרך כבר בשנת הלימודים הזו, ב-1,000 כיתות ח' וה-2,000 גנים, בדגש על הפריפריה". "רבות מהתגובות היו חיוביות", ציינה פרקש הכהן, "אבל היו הורים שאמרו לנו: מה פתאום הילדים שלנו לומדים היי-טק? זה לא רק לתל אביבים ולמצטיינים? זה חלק מהבעיה. תוכנית נוספת מסייעת לתלמידות ללמוד את תחום ההיי-טק, ולאחר מכן להשתלב בו". משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ישתתף בוועידת האקלים העולמית, שתתקיים השבוע בשארם א-שייח'. "נציג שם את המשמעות של החלטת ממשלה שקיבלנו ועוסקת בחדשנות בתחום האקלים, כולל יעדי מימון וקרנות, וסטארט-אפים בתחומי האקלים שאנחניו רוצים לעבוד אתם", אמרה פרקש הכהן. לסיכום ציינה השרה כי "ההצלחה של ההיי-טק היא ההצלחה שלנו. התקופה מאתגרת, אבל אנחנו, בממשלה, חושבים לטווח ארוך, כי ההיי-טק הוא לא בועה – יש בו תוכן, טאלנטים ומוח חדשני, שמבוקש בכל העולם".

המושג 'מטאברס' הפך לנושא החם שבו עוסקת תעשיית הטק כבר מזה כשנה. כולם מדברים עליו ומתכננים איך יראה העולם כשהמטאברס ישתלט עליו. חברות רבות, ובראשן מטא, בונות כיום את המטאברס – עולם וירטואלי רב ממדי שבו ניתן לבלות, לצרוך, לתקשר ואף ממש לחוות חיים שלמים וירטואליים, ושלפי התוכניות עתיד לתפוס את כולנו ברשתו בתוך שנים ספורות. אך באחרונה נשמעים גם קולות אחרים בנדון, ולא סתם קולות אלא של כמה מבכירי עמק הסיליקון. אוון שפיגל, מנכ"ל סנאפ. צילום: לכידת מסך מאתר סנאפ אוון שפיגל, מנכ"ל סנאפ – החברה שעומדת מאחורי סנאפצ'ט – התייחס לנושא החם של הגזרה הטכנולוגית, המטאברס, ובעצם הביע גם חוסר עניין בו, וגם דיבר על כך שהפיתוח הבא, שמטא ומארק צוקרברג השקיעו בו עד כה כ- 15 מיליארד דולר, הוא "הדבר האחרון שאני רוצה לעשות כשאני חוזר הביתה מהעבודה". אפליקציית הדגל של מטא בתחום היא Meta Horizon Worlds. "זהו יקום חברתי הולך ומתרחב שבו אתה יכול להסתובב עם חברים, להכיר אנשים חדשים, לשחק משחקים, להשתתף באירועים מגניבים ויש יותר מ-10,000 עולמות וחוויות לחקור", תיארה מטא את הפלטפורמה. אולם לרוע המזל של 'צוקי' ומטא, בינתיים אין הרבה אנשים שמשתמשים ב-Horizon Worlds. הוול סטריט ג'ורנל דיווח באחרונה שיש לפלטפורמה פחות מ-200,000 משתמשים פעילים חודשיים – פחות ממחצית מהיעד שלה. ירידות בהכנסות ובשווי בגלל המטאברס בנוסף, כפי שדיווחנו, הדו"חות הכספיים שפרסמה ענקית המדיה החברתית מצביעים על ירידות – צוקרברג שם את יהבו והרבה מהיוקרה שלו על תחום המטאברס, ובשנה שעברה שינה את שם החברה מפייסבוק למטא. אלא שבינתיים, הדו"חות הכספיים מראים הפסד על התחום הזה ברבעון השלישי – 3.66 מיליארד דולר בהשוואה להפסד של 2.63 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. נתון זה סייע להביא לצניחה של 52.2% ברווח הנקי הרבעוני של מטא ל-4.4 מיליארד דולר. הרווח הנקי למניה צלל ב-49.1% ועמד על 1.64 דולר. בעקבות זאת, המשקיעים הביאו לצניחה של 19.66% בשער המניה של החברה לאחר פרסום התוצאות וסגירת המסחר ל-104.6 דולר. אם זה לא מספיק, במטא צופים כי ההשקעה במטאברס תביא לעלייה חדה בהפסד שלה בשנה הבאה. צוקרברג נשאל בשיחה עם משקיעים ואנליסטים מדוע החברה מתעקשת על השקעה ב-"הימורים ניסויים" והשיב: "נטעה אם לא נתמקד בכל אחד מהאזורים האלה (הכוונה היא בעיקר למטאברס – ג"פ), שהם חשובים מאוד לעתיד שלנו". משקיעים ואנליסטים מבקרים את צוקרברג על כך, בטענה שההימור הזה מסוכן במיוחד באקלים הכלכלי הנוכחי. הם הביעו חשש כי "המשך הדרך (של ההשקעות במטאברס – גב"ז) עלול להיות ארוך וכואב". פיל ספנסר, מנכ"ל תחום משחקי הווידיאו של מיקרוסופט. צילום: ויקיפדיה קוטלים את ה-Meta Horizon Worlds ואולם תופעה אחרת שמתרחשת גרועה לא פחות בשביל ענקית המדיה החברתית ממאנלו פארק – נראה כי יש יותר ויותר אנשים שלא מתלהבים, בלשון המעטה, מהפיתוח, ומבקרים אותו ואת החברה, כשחלק מהביקורת היא ממש על תקן "קטילה". כחלק מהתופעה, במהלך כנס Tech Live שערך הוול סטריט ג'ורנל בשבוע שעבר, אמר מי שעומד בראש מדור ה-Xbox ותחום המשחקים של מיקרוסופט, פיל ספנסר, כי אינו מאוהדי הכיוון החדש שעליו שוקדת מטא במרץ. ספנסר הדגיש את היתרון של עולם המשחקים ה"רגיל" על פני ה-מטאברס, בתוך שהוא מצביע על היכולות הייחודיות והמרשימות של רוב יוצרי משחקי הווידיאו כיום. לדבריו, תעשיית הגיימינג הקיימת בנתה עולמות תלת-ממד יפים, שאנשים יכולים להתחבר אליהם למשך שנים. בנוסף הוא ציין שהפרויקטים של יוצרים אלו מציעים עולמות מרתקים, שמספקים למשתמשיהם יותר זמן רגיעה ובידור. ספנסר הצהיר כי לעולם לא יקח חלק בפרויקטים של מטאברס, שבעיניו פשוט נראים כמו חדר ישיבות בזום. "הייתי אומר שזה משחק וידאו שבנוי בצורה גרועה", ביקר איש הגיימינג המוביל את הפיתוח של מטא, כפי שהוא נראה ומתנהג בנקודת הזמן הנוכחית, אך הוסיף והודה כי להרגשתו הטכנולוגיה של מטא עוד תתפתח בעתיד. ונראה שספנסר מדייק, כי אפילו צוקרברג בעצמו חשף באחרונה ביקורת מסוימת על Horizon Worlds בשיחת המשקיעים שערך, כשאמר: "זו מעין פלטפורמת מוצר מוקדמת חיה, והיא מתפתחת במהירות, אבל ברור שיש לה עוד דרך ארוכה לפני שזה הולך להיות מה שאנחנו שואפים שיהיה". גם הציטוט של שפיגל שבתחילת הכתבה לקוח מאותו אירוע, בו חשפו הבכירים את עמדתם בנוגע לצורה הנוכחית של המטאברס מבית מטא. מנכ"ל סנאפ תיאר את המטאברס באותו אירוע כ"חיים בתוך מחשב". ואם זה לא מספיק – פיל ליבין, המייסד והמנכ"ל של All Turtles ו-Mmhmm תיאר את היצירה של מטא כ"טיפשית". "זה סוג של הימור חסר טעם נגד הטכנולוגיה הרחבה, מישהו בשלב מסוים הולך לעשות משהו שיצליח. אני חושב שהחזון של פייסבוק של המטאברס הוא כל כך טיפשי שזה גורם לי צער", הכביר ליבין ואמר.

האם יש משבר בהיי-טק הישראלי? מומחים רבים אומרים שכן. לעומתם, דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות – אחד הגופים הממשלתיים הבולטים שעוסקים בענף  – כופר בכך: "אינני חושב שיש משבר בהיי-טק הישראלי. המדובר במשבר כלכלי בעולם, שמורכב משילוב של כמה אירועים: האינפלציה, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ומאבק הסחר בין סין וארצות הברית. כל אלה ישפיעו בטווח הקצר על גיוסי ההיי-טק, אבל מבחינתי, המצב לא מטריד". בין דיבר בוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים, שהתקיימה היום (א') במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון. בוועידה השתתפו יותר מ-1,500 איש. בין נטל חלק בפאנל שעסק באתגרי החדשנות של ישראל, בהנחייתה של דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12 (שאף הייתה מנחת הכנס באופן כללי). לדברי בין, "אנחנו עוקבים אחרי הפעילות של מרכזי החדשנות בעולם. מדינות רבות למדו מהפלא הישראלי. הן 'העתיקו' לא מעט ממה שקורה בארץ, ברמה הממשלתית ובתעשייה, ובדרך זו הצליחו לצמצם את הפערים בינינו לבינן בעולמות הטכנולוגיה והחדשנות. כך, במקומות רבים בעולם קמים יותר סטארט-אפים מאשר בעבר. לכן, מה שנדרש ממדינת ישראל הוא לחשוב כיצד לפעול להמשך ההובלה שלה בעולם הטכנולוגי". "לאחר שעשינו כברת דרך בעולמות ההיי-טק, ה-ICT – פעילות שהביאה לגידול בתחומים אלה, עלינו להיערך לקראת הטכנולוגיות הפורצות הבאות – בתחומי האקלים והבריאות. שם עלינו להשקיע, אלה תחומים שאין בהם הרבה השקעות ונדרשת השקעה גדולה בהן, במו"פ מבוסס במימון ממשלתי", אמר בין. הוא ציין כי "יש להודות שישראל לא נמצאת במקום טוב: אף שמשקיעים הרבה בתחום המו"פ במדינה, הרי שהנתח של הממשלה בהשקעה זו הוא קטן ביותר אל מול מדינות אחרות – בהיבט של אחוז ההשקעה במו"פ מתוך כלל התל"ג". "אני מחכה בכיליון עיניים להקמתה של הממשלה הבאה", סיכם בין, "על מנת שנוכל להביא לכלל מימוש את השינוי המיוחל. עלינו לפעול רבות להגדלת היקף האנשים המקבלים הכשרה טכנולוגית. אני מאמין שלטווחים הבינוני והארוך, המחסור בכוח אדם יישאר. עלינו לייצר חיבורים טובים יותר בין כלל הגורמים המופקדים על התחום – מגזרי החינוך, הצבא, הממשלה והאקדמיה, כדי שנוכל להנפיק כוח אדם מספיק לתעשייה. בתחרות מול העולם, המאבק הוא לא רק על ידע, רעיונות וסטארט-אפים, אלא גם על כוח אדם. בעוד שישראל 'מייצרת' מדי שנה כ-5,000 אנשי תוכנה ומהנדסים, הרי שבהודו הנתון השנתי עומד על כ-200 אלף איש. עלינו להביא אנשי מקצוע מבחוץ, נדרש לייבא מוחות מהעולם – על מנת לצמוח". פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב. צילום: ניב קנטור פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב, דיבר אף הוא בפאנל. פרופ' גמזו אמר כי "המדינה והתעשייה עשו רבות בעולמות ה-ICT, הסייבר והפינטק. כעת יש להקדיש מאמצים לראשי החץ הבאים, ובהם עולם הרפואה הדיגיטלית. יש להשקיע בתבונה בתחום, כדי להשיג בו מובילות". הוא ציין כי "הבסיס להצלחה בתחום הבריאות הדיגיטלית הוא נתונים. יש לנו דטה, יש לנו כוח אדם, ולכן, העשור הקרוב יקבע מי יוביל את העולם הזה". לסיכום אמר פרופ' גמזו ש-"כדי להצליח בתחום, כמו שהצלחנו בסייבר, נדרשת הנהגה שנרתמת לעניין. נדרשים שר ומנכ"ל שיובילו את התחום. יצרנו אקו-סיסטם עם קרנות השקעות. יחד עם הטמעה מסיבית של בינה מלאכותית לעולם הבריאות הדיגיטלית, כולם יוכלו ליהנות מפירות ההשקעה ולהוביל את התעשייה. אנחנו משקיעים במהנדסים טכנולוגיים. הייתי רוצה שיותר אנשי דטה ובינה מלאכותית ייכנסו לתחום. זו ההזדמנות שלנו להוביל את עולם הרפואה החדש – עם דטה, אנשי דטה, בינה מלאכותית, לימוד מכונה ולימוד מעמיק. כל אלה יהוו המפתח להצלחה".

פרטים כגון שמות, כתובות, מספרי טלפון ומקומות ההצבעה של מיליוני אזרחים נחשפו במסגרת פרצת אבטחה במאגר המידע שקמפיין הבחירות של ש"ס משתמש בו – כך פורסם הבוקר (א') בפודקאסט סייברסייבר של עידו קינן ונעם רותם. בנוסף, צוין, נחשף מידע על קשרי נישואים של המצביע.ה הפוטנציאלי.ת ועל ילדים בגירים של בני הזוג. מערכת ניהול הבחירות של ש"ס כוללת מאגר מידע רחב היקף על כלל בעלי זכות ההצבעה בבחירות. האקר שפנה לפודקאסט טען שהוא הצליח למצוא פרצה במערכת. ארכיטקט התוכנה רן בר זיק אימת את הממצאים, ומצא כי מדובר בחולשת אבטחה ותיקה לבדיקת שגיאות במערכות אונליין (Debugger), שמאפשרת כניסה אל המערכת באמצעות כלי ששמו הוא דפדפן. בטור שכתב בדה מרקר ציין בר זיק כי מה שדרוש כדי לפרוץ למערכת הוא ידע טכני מינימלי. הפריצה נעשית באמצעות מניפולציה פשוטה בשורת ה-URL. המערכת, שהוקמה על ידי חברה חיצונית וש"ס תחזקה אותה, מאפשרת לאנשי הקמפיין לפנות למצביעים פוטנציאליים, לנסות לשכנע אותם להצביע לש"ס ולתמרץ אותם להגיע אל הקלפי. ביום הבחירות, היא מאפשרת למשתמשים לעקוב אחרי אחוזי ההצבעה. מרבית המשתמשים יכולים לראות רק את המידע על בעלי זכות הצבעה מהערים ומהרשויות המקומיות שהם פועלים בתחומן, אולם מנהל המערכת יכול לראות את כל המידע, נכתב. בבחירות מועד ג': דליפת נתונים של 6.5 מיליון בעלי זכות הצבעה כלל המפלגות המתמודדות מקבלות בתחילת מערכת הבחירות את פנקס הבוחרים, שכולל כמה פרטים מוגבלים של בעלי זכות ההצבעה, כולל שם ותעודת זהות. אלא שיש מפלגות שלא מסתפקות בזה והתקינו אפליקציות שמאפשרות לקבל מידע רב יותר על הבוחרים. אחת מהן היא אלקטור – מערכת שפותחה על ידי חברה מאשקלון בשם זה, שמתממשקת לרשתות החברתיות ומשתמשת בצ'טבוטים על מנת ליצור מאגר מצביעים פוטנציאליים. היא מבוססת על בינה מלאכותית וכוללת גם פונקציות המאפשרות פעולות של ניתוח. בין לקוחות המערכת נמצאת הליכוד, שעל פי הערכות המריצה לקלפי בבחירות מועד ג', שנערכו במרץ 2020, כ-60 אלף בוחרים – שהוסיפו לה שני מנדטים. מפלגה נוספת שהתגלה כי השתמשה במערכת היא ישראל ביתנו. בינואר אשתקד קבעה הרשות להגנת הפרטיות ששתי המפלגות לא פעלו לאבטחה מספקת של המידע בפרשת דליפת הנתונים של 6.5 מיליון בעלי זכות הצבעה מאפליקציית אלקטור. מש"ס נמסר בתגובה כי היא "מפעילה תוכנת בחירות מקצועית ואמינה במשך שנים רבות, כמו כל יתר המפלגות בישראל, ומחזיקה מאגר מידע רשום כדין. כל המידע שמוחזק על ידי ש"ס נאסף על ידה כדין, ומוחזק ונשמר בהתאם להוראות החוק, תוך ליווי של מיטב מומחי האבטחה בישראל. היום בשעות הבוקר נמסר לנו אודות חשש לחדירה למאגר המידע שלא כדין. מיד עם קבלת הפנייה, ובעקבות המידע שנמסר לנו, ערכנו בדיקה מקיפה של מאגר המידע באמצעות מומחי אבטחה, ויישמנו מספר שינויים מיידיים, כך שכל המידע יישמר באופן מאובטח היטב. ש"ס ממשיכה בבדיקה מקיפה של מערכות מאגר המידע ותפעל ככל שיידרש, כנגד כל גורם שיימצא כי פעל בניגוד לדין".

"השמים הם הגבול מבחינת היכולות הטכנולוגיות שאנחנו יכולים להכניס למערכת הבריאות. מדינת ישראל נמצאת בחזית בכך. האתגר הוא עצם ההטמעה של הטכנולוגיות במערכת", כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש. פרופ' אש דיבר בוועידה לקידום ה-IT והעסקים בישראל מבית אנשים ומחשבים, שנערכה היום (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. מנחת הכנס הייתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12. דבריו של מנכ"ל משרד הבריאות עסקו במסקנות שעמן יצאה מערכת הבריאות מהקורונה, כולל בהיבט הטכנולוגי, ובאתגרים הטכנולוגיים והדיגיטליים שלה בשנים הקרובות. הוא ציין כי "אחד האתגרים המרכזיים יהיה ההיברידיות של הטיפול הפיזי והשימוש במערכות המידע". "קבלת החלטות מבוססות מידע הייתה קריטית במהלך הקורונה" פרופ' אש מנה כמה לקחים של מערכת הבריאות מתקופת הקורונה בהיבט הרפואי, עם ההשלכות הטכנולוגיות שלהן. "הלקח הראשון הוא חשיבות המידע המוקדם", אמר. "אנחנו מקימים 'מודיעין בריאות', שייעודו לנתח את המידע מהעולם ומהארץ, כדי לזהות התפרצויות של מחלות ומגפות בשלב מוקדם, לאפיין אותן ולכוון למענה הנדרש. זה יאפשר זיהוי יותר טוב של מגמות תחלואה בארץ ובחו"ל. מערכות המידע החכמות והבינה המלאכותית יסייעו לכך רבות". "כמו כן", ציין פרופ' אש, "למדנו במהלך המגפה את חשיבות הדטה, איסופו והניתוח שלו באופן מתמיד. קבלת החלטות מבוססות מידע הייתה דבר קריטי במהלך המגפה. אנחנו מרחיבים את הפלטפורמות לסוגי תחלואה נוספים ומגדילים את היקף המידע. זאת, במסגרת ההבנה שמערכות המידע הן חלק ממוכנות מערכת הבריאות למצבי קיצון". כדוגמה לשימוש בדטה הוא נתן את דעיכת חיסוני הקורונה בגל הרביעי: "לא היה מידע על כך מהעולם, כי מדינת ישראל הייתה הראשונה ראשונים להתחסן. ניתוח הדטה הוביל ליציאה לחיסון האוכלוסייה בחיסון הרביעי, הבוסטר", אמר. פרופ' אש הוסיף כי "אנחנו עוסקים בהשלכות ארוכות הטווח של המגפה, כמו עומס על מערכות בריאות הנפש – הקורונה גרמה למצוקה נפשית רבה יותר, בעיקר בקרב צעירים. זה דורש גם פעילות של מערכות מידע". "חשוב שיהיו עוד אפליקציות שיחסכו כוח אדם" לדברי המנכ"ל, "אתגר נוסף שמשפיע על מערכת הבריאות הוא אתגר כוח האדם – בעיקר של רופאים ואחיות, אבל גם של כוח אדם טכנולוגי. מערכות המידע מסייעות להתמודד עם הפער בכוח האדם, יש אפליקציות שחוסכות הון אנושי וחשוב שיהיו עוד כאלה. מערכת הבריאות הישראלית משתמשת במערכות מידע כבר 30 שנה, אבל למעט בתחומים ספציפיים, היא לא הביאה להפחתת כוח האדם במערכת". פרופ' אש התייחס לבינה המלאכותית ואמר כי "היא הזדמנות גם עבור מערכת הבריאות, וצריך לראות איפה היא נכנסת ויכולה להיכנס. למשל, ניתן להשתמש בה בבדיקות הדמיה ובבדיקות פתולוגיות". "חייבים לשפר את הסטנדרטיזציה של המידע במדינת ישראל" "אנחנו חייבים לשפר את הסטנדרטיזציה של המידע במדינת ישראל", הוסיף פרופ' אש. "זה עיסוק רב שנים במשרד הבריאות – להכניס מערכות קידוד חדשניות ולשתף מידע אפליקטיבי, מבוסס על סטנדרט FIRE הבינלאומי". תחום נוסף שבו מערכות המידע מסייעות הוא הזדקנות תוך שמירה על הבריאות, לאור תוחלת החיים, שהולכת ועולה. "הנגשה של מערכות מידע לאנשים מבוגרים הופכת להיות יותר קריטית ככל ששיעור האוכלוסייה הזו הולך וגדל, וזה משפיע גם על הבריאות שלהם", אמר פרופ' אש. "אני מקווה שהתעשייה תיתן גם על זה את הדעת, כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בקלות בכלים השונים, שהולכים ומתרבים".

שם ותפקיד: יערה הירש, ראשת צוות UX באקסיס (Axis). ותק ותפקידים קודמים: עבדתי בחברת הסייבר אקסיס במשך שנתיים לפני שקודמתי להוביל את תחום חוויית המשתמש בחברה. השכלה: תואר ראשון בתקשורת חזותית, ויצו חיפה. משפחה: נשואה לעידו, אימא למתן בת השלוש וגיל בת החודשיים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? גדלתי בבית שעודד יצירתיות וחדשנות, ומגיל צעיר נמשכתי לעיצוב. המפגש בין עיצוב וטכנולוגיה תמיד סיקרן אותי, ורציתי למנף את יכולותיי כמעצבת על מנת לפשט ולהנגיש מוצרים מורכבים וליצור חוויה טובה יותר למשתמשים. היכולות האלו משמעותיות במיוחד כאשר מעצבים עבור משתמשים של חברות B2B, כשמשתמשי הקצה הם אנשי מקצוע שהצורך המרכזי שלהם הוא חוויית שימוש יומיומית פשוטה ויעילה. לדוגמה, במהלך השקת פלטפורמת Atmos של החברה, האתגר המרכזי שעמד בפנינו הוא הצגת תמונת מצב ברורה ויכולת זיהוי בעיות, גם במבט חטוף, עבור המשתמשים. לאחר מחקר מעמיק, הצלחנו להשתמש בכלים עיצוביים כדי לעזור למשתמשים להפריד בין עיקר לתפל בשניות, לזהות ולפתור בעיות בקלות. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי, סטטיסטית זאת עובדה שנשים משתכרות פחות, מתקדמות לאט יותר ונוכחותן בתפקידים בכירים פחותה. המגמה הזאת מתחילה כבר מהגיל הצעיר, בהסללה של גברים למקצועות טכנולוגיים בעוד שנשים מוכוונות למקצועות ״הומניים״ יותר. אני מאמינה שהכל מתחיל בחינוך. לכן, אחד הדברים שמנחים אותי כאימא הוא ללמד את בנותיי מגיל צעיר שהן שוות ויכולות לאפשר להן לממש את הפוטנציאל שלהן כבני אדם בלי קשר לשיוכן המגדרי. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית, ואני בטוחה שהמגמה תמשך והפערים ימשיכו להצטמצם. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי לא. מעולם לא הופליתי על רקע היותי אישה. אני גאה לומר שבאקסיס אני נמדדת לפי היכולות והכישורים שלי בלבד. כשבוע לפני יציאתי לחופשת לידה קודמתי לתפקיד ראשת צוות, תהליך שדרש התאמות וסבלנות מצד החברה. הייתי שמחה שעוד חברות ינהגו כך, כדי שחופשת לידה לא תהיה גורם מעכב בחיי הקריירה של נשים. אני מאמינה שכדי לשנות את המצב חשוב שיצטרפו עוד ועוד נשים לתעשייה, לכן הצטרפתי לתוכנית התנדבותית של Radio button, שמסייעת לנשים חרדיות להיכנס להיי-טק. ככל שנרחיב את המרקם האנושי בתעשייה, כולנו נרוויח.

יו-טיוב השיקה שינוי בממשק, שמשפיע על האופן שבו סרטונים מופיעים בפלטפורמה שלה. החברה הכריזה בסוף השבוע על עיצוב מחדש, המחלק את תוכן הווידאו לשלוש כרטיסיות שונות בכל דפי הערוץ – אחת עבור התוכן המסורתי, אחרת עבור ה-Shorts בלבד ושלישית עבור סרטונים בשידור חי, כולל שידורים חיים קודמים, נוכחיים וצפויים. השינויים יאפשרו למשתמשים לגשת ביתר קלות לסרטונים שהם רוצים לצפות בהם – מהלך שלפי החברה נעשה בהתבסס על משוב משתמשים. יו-טיוב ציינה בהודעתה, כי הצופים ביקשו להוסיף יכולת שתאפשר להם לנווט לסוגי התוכן שהם הכי מתעניינים בהם כשהם בוחנים את עמוד הערוץ של יוצר, מה שהוביל למהפך. בעקבות השינוי, תוכן קצר וסרטונים בשידור חי לא יימצאו עוד בלשונית הסרטונים הראשית בעמוד הערוץ – דבר שעשוי להתחבב על צופי יו-טיוב ותיקים, שאולי לא גילו עד כמה חדר התוכן הקצר לערוצי התוכן בפיד הווידיאו שלהם. עם זאת, למי שכן אוהב לצפות ב-Shorts, העיצוב המחודש מאפשר ליו-טיוב להפנות אותם לעוד סרטונים קצרים. כעת, כאשר המשתמשים צופים בסרטוני Shorts בפיד המתאים באפליקציה ולאחר מכן מנווטים לערוץ של היוצר, הם יישלחו ישירות ללשונית Shorts החדשה הזאת' כדי לצפות בתכנים קצרים נוספים –  – עובדה שתסייע ל-YouTube להגביר את רמת הצפיות של משתמשים אלה ב-Shorts מכיוון שמשתמשים אלה כבר לא יועברו מיד לתכנים הארוכים של היוצר, כמו בעבר.