עיר הבירה של קוריאה הדרומית, סיאול, נבחרה בסוף השבוע לעיר החכמה ביותר לשנת 2022 בטקס פרסי העיר החכמה העולמית בתחרות השנתית לערים חכמות, שנערכה במסגרת הכנס והתערוכה הבינלאומית לערים חכמות, שנערכה בשבוע שעבר במרכז הירידים FIRA בברצלונה. התחרות נועדה לעודד את היזמות בתחום של חדשנות עירונית ולתת ביטוי לפרויקטים הבולטים ביותר בתחום הערים החכמות בעולם. הפרס ניתן לעיריית סיאול על פלטפורמה חכמה, שמסייעת לניהול מדיניות דיגיטלית, המבטיחה את חמש הזכויות הדיגיטליות הבסיסיות: תקשורת, ניידות, חינוך, בטיחות וניצול טכנולוגי. נשיא קרן סיאול דיגיטלית, יוסיק קאנג, אמר לאחר קבלת הפרס, כי "זהו כבוד גדול להיבחר כעיר הזוכה בפרס היוקרתי הזה. זה משמעותי במיוחד מכיוון שהוא מעצים את מדיניות העיר החכמה של סיאול". במסגרת התחרות הוענק פרס מיוחד לעיר קייב על שימוש בשירותים הדיגיטליים להצלת חיים בעקבות המלחמה עם רוסיה. ראש עיריית קייב, ויטי קליצ'קו, השתתף ביום הראשון לפתיחת הכנס, והרצה על המחויבות לדיגיטליזציה שסייעה לעיר לתפקד טוב יותר בזמן המלחמה. זאת, בין היתר, על ידי אפליקציות חכמות שעדכנו את האזרחים על פשיטות ומקומות מחסה וסיוע בהצלת חיים. קליצ'קו לא נכח בטקס הענקת הפרסים, מאחר שביום שבו השתתף בתערוכה הייתה הפגזה ארטילרית חזקה על קייב, והוא קיצר את שהותו בתערוכה וחזר לאוקראינה. פרסים נוספים בתחרות בקטגוריית האנרגיה והסביבה הוענק הפרס לפרויקט התוכנה שפיתחה חברת TerraGo Technologies לתחזוקה והטמעה של רשת התאורה הציבורית בעיר שיקגו בארצות הברית. בקטגוריית הניידות זכתה בפרס יוזמת דיגיטציית התנועה DIGI-V בעיר ויסבאדן שבגרמניה, שפותחה על ידי חברת Yunex Traffic. העיר דבלין, בירת אירלנד, קיבלה את פרס הממשל והכלכלה על פרויקט פיתוח המל"טים שלה, בעוד אמסטרדם קיבלה פרס על משחק האבטחה הקיברנטי לנוער HackShield בקטגוריית האבטחה והבטיחות, ופרס ההכללה הוענק ליוזמה העולמית להכללה G3ict, עבור פרויקט הבינה המלאכותית של העיר אטלנטה למדרכות כוללניות. בירת ארגנטינה, בואנוס איירס, קיבלה את פרס התשתית והבנייה עבור פרויקט Ciudad 3D, כלי חדש לקידום פיתוח עירוני בר-קיימא. בקטגוריית הטכנולוגיות המאפשרות, הזוכה הייתה העיר הבלגית ברוז', על פלטפורמת ה-Smart City Data שלה, הכוללת גם את הערים לובן ו-רוסלר. באירוע הוענק גם פרס המנהיגות, המוענק לאנשים שקידמו פיתוח של פתרונות עירוניים חכמים. הפעם זכו שתי נשים: אמיליה סאיז, מזכירה כללית בארגון העולמי של ערים ומושלות מקומיות UCLG, ולאניבל גביריה, מושלת אנטיוקיה (קולומביה).

חברת ה-IT והטכנולוגיה מלם תים ערכה אירוע חנוכת בית חגיגי בקמפוס החדש שלה בפארק גיסין בפתח תקווה, עבור שותפתה הוותיקה סאפ. באירוע נטלו חלק: סתוית נבון – מנכ"לית סאפ ישראל, שי בסון – מנכ"ל מלם תים, ועינת זרמי – סמנכ"לית היישומים במלם תים, אשר נשאה דברים וציינה את השותפות שהפכה לחברות ואת מגוון הפרויקטים המשמעותיים המשותפים של השתיים, בעיקר באמצעות SAP S/4HANA. לאחר פגישה של סתוית נבון עם שי בסון, ארוחת בוקר מושקעת, שכללה קינוחים ממותגים, הרמת כוסית חגיגית וברכות חמות, נערך לצוות של סאפ סיור בקמפוס החדש. סתוית נבון הודתה למארחים על הכנסת האורחים ואמרה כי "מלם תים וסאפ זה כבר מזמן משפחה". בתמונה למעלה, מימין: שרון בן ארי, מנהלת שותפים עסקיים בסאפ ישראל, אוהד פרקש, סמנכ"ל עסקים בסאפ ישראל, ליעד גוטנטג, סמנכ"ל חטיבת המכירות לארגונים מסדר גודל בינוני בחברה, עינת זרמי, סמנכ"לית יישומים במלם תים, רמי מנחם, סמנכ"ל תפעול בסאפ ישראל, סתוית נבון, מנכ"לית סאפ ישראל, ושי בסון, מנכ"ל מלם תים.

טובאלו – מדינת איים זעירה באוקיינוס השקט, הנחשבת כמדינה אשר לה האוכלוסייה השנייה הקטנה בגודלה מבין כל המדינות הריבוניות בעולם – עלולה להיעלם מתחת למים. עליית מפלס פני הים והשלכות נוספות של משבר האקלים העולמי מהוות איום ממשי על עצם קיומה של טובאלו, שכבר כיום גורם בה שינוי האקלים לנזקים ניכרים לקרקע, לאלמוגים, לדגים ולחוף. בעקבות הסכנה המוחשית הזו החליטה המדינה לפנות אל המטאברס – העולם הוירטואלי האלטרנטיבי שהולך ומפותח כיום על ידי כמה וכמה חברות היי-טק, ובראשן מטא של מארק צוקרברג. בכוונת טובאלו ליצור העתק וירטואלי משוחזר שלה, כך שאם אכן תיעלם מהמפה העולמית, ישאר מקום בדמותה לפחות בעולם האלטרנטיבי העתידני. בשנים האחרונות גרמה עליית פני הים להמלחת מי התהום של טובאלו, כך שהתושבים תלויים במי גשם לקיומם, אך הבצורות נעשות תדירות יותר ויותר באזור זה. גם הקרקע כבר הפכה למליחה ברמה הפוגעת ביבולים. פיג'י ואוסטרליה העלו הצעות לפנות לשטחן את תושבי טובאלו, אך הממשלה בינתיים מתנגדת לכך. שר המשפטים, התקשורת והחוץ של טובאלו, סיימון קופה, דיווח על היוזמה האחרונה הזו באמצעות פנייה דיגיטלית מצמררת לעולם. דרך סרטון יוטיוב שהופנה אל המנהיגים שנפגשו בוועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים 2022, שנערכה באחרונה בשארם א-שייח', מנסה קופה לספר על תכנית המוצא האחרון של בני ארצו. הסרטון מערוץ היוטיוב של רויטרס ארץ שהיא תאומה דיגיטלית של טובאלו במטאברס לדבריו, התוכנית, שמסבירה את "תרחיש המקרה הגרוע ביותר", כוללת יצירת תאומה דיגיטלית של טובאלו במטאברס, על מנת לשכפל את האיים היפים שלה ולשמור על התרבות העשירה שבה. לפי קופה, "לא ניתן להפריז בטרגדיה של תוצאה זו. טובאלו עשויה להיות המדינה הראשונה בעולם שמתקיימת אך ורק במרחב הווירטואלי – אבל אם ההתחממות הגלובלית תימשך ללא מעצורים, היא לא תהיה האחרונה". הרעיון המרתק סביב היוזמה העצובה הוא שהמטאברס יוכל אולי לאפשר לטובאלו "לתפקד באופן מלא כמדינה ריבונית", גם אם או כשאנשיה יאלצו לעבור לחיות פיזית במקום אחר. "האדמה שלנו, האוקיינוס ​​שלנו, התרבות שלנו הם הנכסים היקרים ביותר של עמנו, וכדי לשמור עליהם מפני פגיעה, לא משנה מה יקרה בעולם הפיזי, נעביר אותם לענן", אמר קופה בסרטון. קופה משך תשומת לב עולמית בוועידת האקלים בשנה שעברה, כאשר נאם בה בעמידה עד הברכיים במי ים, כדי להמחיש כיצד טובאלו נמצאת בקו החזית של שינויי האקלים. "טובאלו חייבת לפעול מכיון שמדינות בעולם לא עושות מספיק כדי למנוע שינויי אקלים", אמר אז השר. טובאלו – אם אכן תעשה זאת – תהיה המדינה הראשונה שתשכפל את עצמה במטאברס, אך קדמו לה העיר סיאול וגם מדינת האיים ברבדוס, שבשנה שעברה הודיעו כי ייכנסו למטרברס כדי לספק שירותים מנהליים וקונסולריים (בהתאמה) לתושביהן. "הרעיון הוא להמשיך לתפקד כמדינה ומעבר לכך לשמר את התרבות שלנו, הידע שלנו, ההיסטוריה שלנו במרחב דיגיטלי", אמר קופה לרויטרס לקראת ההכרזה על היוזמה הכוללת.

"ב-12 השנים האחרונות, מאז המתקפה של סטוקסנט (על מתקני גרעין איראניים – י"ה), היו פחות מ-100 מתקפות על מערכות תפעוליות. אלה תקיפות ייחודיות, שמטרתן לפגוע בתהליך, להשבית, להסב נזק למכונות ולפגוע באנשים. זאת, בניגוד לרוב המכריע של המתקפות, שהן מסוג כופרה או מניעת שירות. אלא שיש לייחס חשיבות רבה למתקפות על מערכות בקרה תעשייתיות (ICS), מערכות טכנולוגיה תפעולית (OT) ומערכות אינטרנט של הדברים לתעשייה (IIoT), בשל החשש מנזק למכונות וסיכון לחיי אדם, שהוא תמיד בראש דאגתנו", כך אמר דניאל ארנרייך, יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר לתעשייה. ארנרייך דיבר בפתח כנס ICS CyberSec 2022. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, זו השנה השביעית, והשתתפו בו מאות מקצוענים בתחום. ארנרייך, יו"ר הכנס, אף הנחה אותו.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "ממה עלינו לחשוש ברצון שלנו להגן על המערכת?", שאל. "הגדרת הבעיה תיעשה על ידי מענה לשש שאלות: מי עלול לתקוף את הארגון? מהי מידת הנזק הצפוי לארגון עקב האירוע? אילו חולשות ידועות ינוצלו על ידי תוקפים? מהו הנזק הצפוי בשל מתן הרשאה להתחברות מרחוק? אילו חולשות בשרשרת האספקה של הארגון עלולות להוביל לאירוע? ומהן הפעולות השגויות של גורם מורשה, שעלולות להוביל לאירוע? מענה לשאלות יסוד אלה יהווה התקדמות משמעותית בדרך לצמצום הסיכונים והנזקים עקב תקיפה. זו תבוצע בשלושה וקטורים: תקיפה פנימית, תקיפה חיצונית – דרך האינטרנט, ותקיפה באמצעות שרשרת אספקה". מהן פעולות המניעה וההגנה שצריך לעשות? "המענה", אמר ארנרייך, "כולל ביצוע שורה של פעולות מניעה והגנה: ביצוע סקר והערכת סיכונים תקופתי, בהתאם לתהליך שהוגדר פרטנית עבור הארגון; ביצוע הפרדה באופן נכון בין רשתות המחשוב (ה-IT) והטכנולוגיה התפעולית (OT), כמו גם הפרדה בתוך רשת ה-OT; הקשחה של התקנים; פיקוח על כל התחברות מרחוק, כי היא מהווה סכנה; מניעת התחברות זדונית על ידי חסימת מבואות (פורטים) לא נחוצות; נעילות בשכבת התוכנה למניעה של שינויים אפשריים; הגנה פיזית והיקפית – שהיא תנאי קריטי וחשוב לאבטחת סייבר; בנייה של קישוריות מאובטחת לענן; הטמעת פתרונות למניעת פעולה שגויה שתיעשה בידי גורם מורשה; עריכת תרגולים בתחומי התאוששות מאסון והמשכיות עסקית – לטובת היערכות מראש לאירוע ותגובה לו; וביצוע הדרכות לעובדים – כי זהו החזר ההשקעה הגבוה ביותר בהגנת הסייבר". "אין כוונה להשיג הגנה מושלמת, אבל ניתן להשיג התקדמות מרשימה בביצוע המטלות הללו", סיכם. "ארגונים שיתייחסו לאיומים ברצינות וישקיעו משאבים בבניית מענה הולם יצליחו להגן על המערכות שלהם טוב יותר, וכך יצמצמו את הסיכון לנזק".

בעידן על פי הנתונים של חברת התיירות, אנשים רבים ברחבי העולם מרגישים הרבה יותר אופטימיים בנוגע לאפשרות שיצאו לטיול או לחופשה במהלך 2023, בהשוואה לשנת 2022. אף על פי שעדיין יש חוסר יציבות מסוים ברחבי העולם בכל הנוגע לענף התיירות, כשני שלישי מהישראלים (66%) מעידים כי עדיין בוער בהם הרצון לצאת לטייל ובכוונתם לממש זאת. בתוך כך, נדמה כי הלך הרוח משתנה – אנשים שבעבר חשו תקווה לנפוש ולטייל, אשר הייתה משולבת בחוסר ודאות, מציגים כעת יכולת הסתגלות מרשימה למצב החדש. אם הסיפור המרכזי של 2022 היה חזרתו של ענף התיירות לחיינו, בשנת 2023 הדגש יהיה על המצאת הענף מחדש בצורה יצירתית. בזמן שהתקופה הנוכחית מאופיינת בלא מעט סערות ותהפוכות עולמיות – כמו מלחמה, קיטוב חברתי שהולך ומתגבר, אינפלציה גואה וצורך דחוף לטפל בשינויי אקלים מדאיגים – אנשים מוצאים את עצמם מנסים לשלב בצורה הטובה ביותר בין הדברים שחשובים להם לבין אילוצי היומיום. על מנת להבין כיצד עולם התיירות ימציא את עצמו מחדש ב-2023, ערכה בוקינג מחקר מקיף בשיתוף יותר מ-24,000 תיירים ותיירות מ-32 מדינות וטריטוריות, אשר על בסיסו שילבה את התובנות שלה בתור פלטפורמת תיירות דיגיטלית מובילה – והכל במטרה להציג כיצד משתנים הצרכים של התיירים בזמן שהם מנסים להסתגל לשינויים שעוברים על העולם, ולחשוף תחזיות על ענף התיירות הגלובלי. על פי התוצאות נראה שהמטיילים ברחבי העולם ובישראל ילכו רחוק, ושום חשק או פנטזיה לא יישארו מחוץ לתחום. תיירות וירטואלית כהכנה לנסיעה הפיזית. עיבוד ממחושב. צילום: BigStock דיגיטציה תיירותית: טיולים וירטואליים, תיירות במטאברס ועוד כמחצית מהישראלים (47%) מספרים שבשנה הבאה הם יעשו שימוש במציאות המדומה, כדי למצוא השראה לטיול הבא שלהם. בתוך כך נדמה כי במהלך 2023 עולם התיירות ייכנס באופן משמעותי אל המרחב הווירטואלי והתלת-ממדי במטאברס (Metaverse), שמתפתח ומשתנה ללא הרף. 43% מהישראלים העידו כי הם היו רוצים להתנסות בחוויה תיירותית של כמה ימים באמצעות מציאות מדומה או מציאות רבודה. בשבילם מרחב המטאברס לא ישמש רק כדי לבחון את החוויה לפני הקנייה, אלא הם רואים בו גורם שיוכל לעשיר אותם בידע, יבדר אותם ויפתח עבורם את הדלת להרפתקה אינסופית. בעתיד הקרוב התיירים והתיירות כבר לא יהיו כבולים על-ידי חוקי הפיזיקה, ויוכלו להתנסות בחוויות תיירותיות שונות, בשנה שבה עולמות המטאברס יתחילו ליצור 'עותקים' של היעדים שבהם אנשים רוצים לבקר ולהמציא אותם מחדש. ואם מסתכלים אל מעבר ל-2023, טכנולוגיית המשוב ההפטי והשימוש במגע כדי לתקשר עם משתמשים אחרים יהפכו את התיירות הווירטואלית לחוויה סוחפת במיוחד, עם תחושת מגע בתלת-ממד שמדמה באופן משכנע את התחושה של גרגרי החול הרכים ואת חום השמש. לדעת בוקינג, כל אלו יגרמו לתיירים להעז יותר בבחירות שהם מבצעים בעת תכנון חופשה בחיים האמיתיים, אחרי שחוו אותה קודם עם האווטארים שלהם בגרסת המטאברס – זו פונקציה שימושית במיוחד לכאלו שחוששים לנסות דברים חדשים. בהתאם לזאת, מעל למחצית מהישראלים (55%) אמרו שיש סיכוי גבוה יותר שהם יסעו ליעדים שלא שקלו לבקר בהם בעבר, אם הם יוכלו לחוות אותם קודם בצורה וירטואלית. למרות כל זאת, מרחב המטאברס עדיין לא ימנע מאנשים להזמין כרטיס ליעד הבא – מעל למחצית מהישראלים (54%) מאמינים שחוויה וירטואלית לא תספק אותם, ושהם בכל זאת ירצו לבקר פיזית ביעד בשלב מסוים. עובדים ונוסעים תופעה נוספת שאיתר המחקר השנתי של בוקינג חושפת כי אחרי שעובדי חברות וארגונים התנסו במדיניות 'עובדים מאיפה שרוצים' –שהפכה לנפוצה כמעט כמו חופשה שנתית – הם מעדיפים יותר ויותר להקדיש את זמן החופשה שלהם אך ורק לאסקפיזם מוחלט. רבים מהנשאלים הישראלים (59%) רוצים שהחופשות שלהם יהיו נטולות עבודה לחלוטין ב-2023. למרות זאת, 57% מהישראלים העידו שהם אמנם לא מעוניינים לעבוד במהלך חופשה, אבל הם כן ישקלו בחיוב לצאת לנופש חברה. בהקשר הזה, נראה שבשנת 2023 נסיעות העבודה יחזרו לסדרן, אבל בשונה מנסיעות העבודה שהתרגלנו לראות לפני הקורונה, העובדים מחפשים גם לשלב הזדמנויות לגיבוש עם שאר הצוות פנים מול פנים – והרחק מהמשרד – מה שמעיד על ביקוש הולך וגובר לנסיעות עבודה שמשלבות בין עסקים להנאה. למעשה, 51% מהישראלים מצפים שהמעסיקים שלהם יתכננו עבורם נסיעות עבודה, שיחברו בין אנשים 'במציאות'. 59% מהישראלים אמרו שהם היו רוצים שהמעסיקים ישקיעו בנופשי חברה את הכסף שנחסך לארגון בעקבות המעבר לעבודה מרחוק או למודל עבודה היברידי. בתגובה לזה, ב-2023 נראה עלייה בפופולריות של יעדים חדשים שיארחו יותר נופשי חברה, דבר שיניב גם לחברות עצמן רווח לא קטן לאחר ש-57% מהישראלים ציינו כי הם מאמינים שביקור במקומות חדשים יעניק להם השראה ויסייע להם להיות יותר פרודוקטיביים בעבודה. "ליהנות מחוויית התיירות שמתאימה להם בדיוק" אריין דייק, סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל שיווק בבוקינג: "השנים האחרונות לימדו אותנו שאי אפשר לקחת את התיירות כמובנת מאליה. לפי מחקר 'תחזיות לעולם התיירות' של השנה, מתחת לפני השטח מבצבצות התנהגויות פרדוקסליות מכוונות, שיגרמו לכולנו להרגיש יותר בנוח להיות במושב הנהג, כלומר בשליטה, כשמסביב יש חוסר יציבות חסר רחמים. הנתונים גם מצביעים על כך שהתיירות תהפוך לאמצעי שבעזרתו נחפש רגעים של שמחה ואסקפיזם בלי להתנצל על זה, מתוך רצון לנטרל את המציאות הקשה שעולה מדיווחי החדשות בפיד שלנו. בהקשר הזה, השאיפה שלנו ב-בוקינג לשנה הבאה ולזו שאחריה, היא להמשיך לעזור לכולם ולכולן ליהנות מחוויית התיירות שמתאימה להם בדיוק, בצורה יותר מותאמת אישית ובאופן שיאפשר להם להתחבר אליה יותר".

העולם חווה מהפכת מזון, ומינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, הצטרף באחרונה למגמה. מדובר על ייצור של בשר מתורבת – הליך בו נוטלים מבעל החיים תאים בודדים ואלו מגודלים במעבדות מחקר, באמצעות טכנולוגיה חדשנית, עד הפיכתם לנתחי בשר שניתנים לאכילה ושאמורים להיות זהים בהרכבם לנתחים שנלקחים כיום מבעלי החיים רק על ידי המתתם השיטתית. בפרסום חדש באתר המינהל, עליו חתומים רוברט מ. קאליף, נציב המזון והתרופות ב-FDA, וסוזן טי מיין, מנהלת המרכז לבטיחות מזון ותזונה יישומית (CFSAN) ציינו הכותבים כי "ה-FDA מחויב לתמוך בחדשנות באספקת המזון. כדוגמה למחויבות הזו, היום אנו מכריזים שהשלמנו את הייעוץ הראשון שלנו לפני השוק של מזון אנושי העשוי מתאי בעלי חיים מתורבתים". לדבריהם ובהתייחס למקרה התקדימי המסוים, "הסוכנות העריכה את המידע שהוגש על ידי UPSIDE Foods כחלק מהתייעצות מוקדמת לשוק עבור המזון שלהם, העשוי מתאי עוף בתרבית, ואין לה שאלות נוספות בשלב זה לגבי מסקנת הבטיחות של החברה". תומך בבשר מתורבת. ה-FDA האמריקני. צילום: BigStock בשר מתורבת – האם יציל את האנושות מרעב ואת כדור הארץ מקריסה? ההודעה היא בשורה של ממש לחברות פודטק רבות, חלקן גם ישראליות, השוקדות בשנים האחרונות על פיתוחים דומים. המאמץ החדשני הזה מקורו בשני טעמים עיקריים: הראשי שבהם, חשש אותנטי לבעיות תזונתיות על פני כדור הארץ. משבר האקלים לצד התרחשויות חמורות כמו תקיפת רוסיה את אוקראינה, מייצרים תופעה של היעדר ביטחון תזונתי למיליארדי תושבי הכדור, שחלקם כבר כיום רעבים ללחם. הטעם השני הוא מענה לכך שהתעשיות מן החי ידועות כיום כמזהמות במיוחד וכתורמות הן להרס שכבת האוזון, בשל פליטות היתר של הפחמן שנלוות להן, והן לבזבוז של משאבים כמו מים וקרקעות. היוזמה לתרבת בשר מעוררת עניין עז בעולם, כשלחלק מהחברות הפעילות בתחום יש כבר תוצר ראשוני מרשים למדי, כמו סטייק בשר שמודפס במדפסת תלת-ממד, אחרי שהוכן מתרבות תאי שריר ושומן, בהתאמה להרכבו של סטייק "רגיל" כיום. ארגוני הפודטק הללו עתידים לחפוץ, כבר בתוך זמן קצר יחסית, להתחיל לייצר בסקייל ולשווק את מרכולתם. כעת מספק להם ה-FDA אישור חשוב לכך שהמוצרים שלהן לגיטימיים, לא מזיקים לבריאות האדם ויכולים להימכר בהמשך הדרך לצרכנים. "לפני שהמזון הזה יכול להיכנס לשוק, המתקן שבו הוא מיוצר גם צריך לעמוד בדרישות החלות של משרד החקלאות האמריקני וה-FDA", הבהירו הכותבים בנוגע לנהלים הצפויים בארה"ב, וציינו גם כי "בנוסף לדרישות ה-FDA, לרבות רישום מתקן עבור מנת תרבית התאים, מפעל הייצור זקוק למענק פיקוח מ-USDA-Food Safety and Inspection Service (ה-FSIS)" וכן שהמוצר עצמו דורש סימון בדיקה מטעם ה-FSIS. בהודעתם ציינו הכותבים כי "מטרת ה-FDA היא לתמוך בחדשנות בטכנולוגיות מזון, תוך שמירה תמידית על בטיחות המזון הזמין לצרכנים בארה"ב בראש סדר העדיפויות שלנו. ל-FDA ניסיון רב בהערכת בטיחות מזון במגוון רחב של טכנולוגיות ייצור מזון, כולל שימוש במערכות ביולוגיות וביוטכנולוגיה. הסוכנות בוחנת חומרים חדשים כל הזמן, כאשר שיטות העבודה בתעשייה מתפתחות כדי לענות על דרישות והעדפות הצרכנים. מזון המיוצר מתאי בעלי חיים מתורבתים חייב לעמוד באותן דרישות מחמירות, כולל דרישות בטיחות, כמו כל מזון אחר המוסדר על ידי ה-FDA". בנוסף נמסר כי "ה-FDA מוכן לעבוד עם חברות נוספות המפתחות מזון ותהליכי ייצור מתאי בעלי חיים, כדי להבטיח שהמוצרים שלהן בטוחים וחוקיים לפי חוק המזון, התרופות והקוסמטיקה הפדרלי. כמו כן, אנו מתכננים להנפיק הנחיות שיסייעו לחברות שמתכוונות לייצר מזונות אנושיים מתאי בעלי חיים מתורבתים להתכונן להתייעצויות לפני הכניסה לשוק".

ווקמי הודיעה באחרונה על מינויה של שרון ברנשטיין לסמנכ"לית משאבי אנוש. ברנשטיין תהיה אמונה על ניהול כ-450 עובדות ועובדי החברה הממוקמים בישראל, ובנוסף תמשיך לשמש בתפקידה הגלובלי, כממונה על ניהול הדטה של 1,300 העובדים בארגון, ניהול מערכות משאבי אנוש וניהול השכר וההטבות של העובדים. לברנשטיין ניסיון של 16 שנים בתחום, בתפקידים בתחום במנעד מגוון של חברות, בהן חברת ייעוץ, ארגון טכנולוגי ציבורי וקרן הון-סיכון ישראלית גלובלית. היא החלה את דרכה בווקמי לפני יותר משלוש שנים, ובתוך חודשים ספורים קודמה לתפקיד מנהלת שכר והטבות, ותהליכי משאבי אנוש תפעוליים. משם היא הגיעה לתפקידה הנוכחי.

הוויכוח על החשיבות של לימודי ליבה במגזר החרדי עלה שוב לסדר היום בהיבט הפוליטי, כאשר כל צד מציג את הטיעונים בעד ונגד מהפוזיציה שבה הוא נמצא. בחיים עצמם, בצד המעשי, המציאות אינה חד גונית. כפי שכבר פרסמנו כאן לא מעט פעמים, יש אחוז גדל והולך של צעירים חרדים, בוגרי ישיבות, שבשלב מסוים בחיים, החליטו לצאת לעולם העבודה, ולהשתלב בין היתר בעולם ההיי-טק והיזמות, תוך שילוב לימודים ועבודה. בפודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את אסף כהן, אב לשישה ילדים, בן למשפחה חרדית, שעשה את כל המסלול המקובל, התחתן בגיל 23 והלך ללמוד בכולל. אחרי עשר שנים בערך, צמצם את שעות הלימוד שלו, הקים עם רעייתו עסק שמתמחה בייעוץ מס, שפועל עד היום בהצלחה. דרך הפעילות הזו הוא נחשף לאתגרי ניהול מיחשוב ארגוני אצל הלקוחות שלו, שלחלקם יש מערכות ERP, אבל עדיין חסרים להם ממשקים שיסייע להם להתנהל טוב יותר. לפני חמש שנים חבר כהן לצוות מפתחים, שפיתחו פלטפורמת שולחן עבודה שמייעלת את העבודה בארגון ומאפשרת שימוש קל יותר במשאבי הארגון. כהן טוען שהוא ממחיש את התפישה שלימודי ליבה אינם תנאי להצליח בקריירה, כי לימודי הגמרא מכשירים את הצעירים בוגרי ישיבות ללמוד את מקצועות התכנות ולהיות יזמים. אסף כהן ספר על עצמך. "אני בן למשפחה חרדית. התחתנתי בגיל 23 ואז עברתי לכולל, שם למדתי כל היום כמו כל האברכים. אחרי עשר שנים החלטתי לעבור לתחום הכלכלי ולעבוד". הפסקת ללמוד? "לא הפסקתי ללמוד, והיום אני משלב לימודים יחד עם עבודה". מהו העסק שפתחתם? "אשתי מתמחית בנושא מיסים, והתחלנו לתת שירותי ייעוץ מס לחברות, ואנחנו ממשיכים בזה עד היום. אבל תוך כדי העבודה נחשפנו למספר בעיות שיש בארגונים, בניהול הממוחשב של הארגון שלהם, וזה חוצה את כל הארגונים מקטן ועד גדול. ואני מדבר על הדברים הכי בסיסיים. האקסל עדיין שולט שם. יש איים של תוכנות וכלים, אבל הם לא מדברים ביניהם. לארגונים יש מערכות ERP עם מודולים שונים. ERP מתמקדת בדרך כלל בניהול מלאי ומוסיפים כל מיני מודולים כדי לבצע אינטגרציה. והם לא קשורים אחד לשני, ואז יוצא שהארגון מוצא את עצמו עם כלים רבים והם גם צריכים לפתח את זה בעצמם. אמרת לעצמי שזה לא יכול להימשך ככה, ואז פיתחנו את 'שולחן עבודה', שזה המוצר שלנו, דרכו כל עובד בארגון יוכל לעבוד עם הכלים שהוא רוצה, להתחבר לממשקים של ERP אם הוא רוצה, ותהיה לו האפשרות לגדול בהתאם". אז אתה בעצם רוצה להחליף את ה-ERP? "ממש לא. מערכת ה-ERP – כבודה במקומה מונח. אבל מאחר שמדובר בחברות גדולות, המערכות שלהן לא מספיק גמישות, ואתה צריך ללכת לכל מיני מודולים. אנחנו פיתחנו אפליקציית שולחן עבודה, שמאפשרת לעבוד ולהכניס גם כלים מתקדמים – כמו סמס ארגוני, ועוד כלים – ושמדברת איתך כל היום. השולחן מדבר איתך כל היום הוא לומד את צורת העבודה שלך, כי יש פה הרבה אנליטיקה". כיצד פיתחת מערכת כזו למרות אין לך רקע במדעים? "אכן אין לי רקע במדעים, אבל יש לי ידע וניסיון מהעבודה שלנו מול ארגונים. ולכן גייסתי צוות מוכשר, שיודע לתת מענה לאתגרים שהצבנו בפניו". כמה זמן לקח לכם לפתח? "התחלנו לפני חמש שנים, אנחנו עושים פיילוט אצל בתי עסק, לומדים מה צריך, ועכשיו רוצים להתחיל לשווק". כיצד הקורונה השפיעה על צורת העבודה בארגונים, ואיך זה מתבטא בפתרון שלכם? הקורונה לימדה אותנו שאתה לא יכול לכבול אותי למקום אחד ולמערכת אחת ואתה צריך גמישות, ניידות – אמצעי שנותן לך גמישות בניהול הארגון – ובעזרת שולחן העבודה שלנו זה מתאפשר בלא מעט ארגונים". לא למדת לימודי ליבה. מה דעתך על הוויכוח שמתנהל עכשיו והטענה כי זה מהווה מכשול אחר כך? "אם אתה מסתכל על השאלה הזו מההיבט הפוליטי, אז אני לא שם. לכל צד יש את הטענות שלו. בפועל המציאות היא שונה. השאלה היא האם אדם שלומד גמרא כל חייו, והגיע לגיל 30, חסר לו באמת לימודי ליבה? לדעתי לא. לימודי גמרא הם קשים, רמת החידוד היא גבוהה ביותר ולכן מי שלומד גמרא ברצינות, יש לו יכולת חשיבה ויכולת ללמוד ברמה גבוהה מאוד. נכון שזה דבר שאין לו מדד לבדיקה, אבל הוא מוכח, יש לא מעט בחורי ישיבה שיצאו לעבוד, התקבלו לעבוד למשל בהיי-טק והם נחשבים לעובדים מעולים. ברור שאם תרצה להתמחות במשהו, כמו תכנות, אז תלך ללמוד. המחסור בלימודי הליבה לא הפריע לי, וכידוע יש לא מעט חרדים שלומדים באקדמיה". יש דברים בגמרא שמתאימים גם היום לאתגרים שאתה עוסק בהם? "שאלה מצוינת. בגמרא, שנכתבה לפני הרבה מאוד שנים, יש הרבה מאוד מתמטיקה, חישובים ואפילו אנליטיקה, כמובן במושגים של אז. יש שם בעיות וחישובים מורכבים שלא מביישים גם את המדעים של היום. בסוף זה החיים". להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן