עולם הטלפונים החכמים עבר בשנים האחרונות שינוי משמעותי מאוד, שבא לידי ביטוי בחשיבות ההולכת וגוברת לצילום. לא מדובר רק במספר העדשות, אלא גם איכות החיישנים ובכמות האור שהם מכניסים למערכת. מאחורי הקלעים, מדובר במעבדים חזקים יותר, שמציעים יותר יכולות. זה נכון גם ל-Snapdragon 8 Gen 2, המעבד החדש – או, יותר נכון, המערכת על שבב שמורכבת ביותר מ-50 שבבים זעירים – שעליו הכריזה קוואלקום לפני כמה ימים בכנס המפתחים שלה בהוואי. הגרסה החדשה של ה-Snapdragon, שתצא לשוק עוד לפני סוך השנה, מגיעה עם מעבד תמונה חדש ומעדוכן, שמביא אל השולחן לא רק שיפורים לעומת הדור הקודם, אלא גם כמה תכונות שאמורות לשדרג את התוצאות שיפיקו המשתמשים מהטלפונים החדשים שיהיו מבוססים עליו. בכל מה שקשור לצילום, לקוואלקום ישראל יש הרבה מה לספר. לחברה שני מרכזי פיתוח בארץ – אחד בהוד השרון, שמתעסק בפיתוח שונים, ובעיקר במודם המתקדם שמשובץ במעבד, ואחד בחיפה, שהוא חלק משמעותי בקבוצה שאחראית להיבטים של הצילום – ועובד מול צוות האם בארצות הברית ומול הצוותים האחרים בהודו, בדרום קוריאה ובטייוואן. "המטרה: שהמחשוב יהיה ממש ביחידת הקצה" "מה שמאפיין את האסטרטגיה של קוואלקום הוא פיתוח רובד טכנולוגי אחד, שלאחר מכן מתאימים אותו לשווקים השונים. למשל, בהיבט שאנחנו מעורבים בו, מתאימים את אותו מעבד תמונה לכל השווקים, לטלפונים, לרכבים, למחשבים ניידים ולטאבלטים", סיפר ניר שטראוס, מוביל צוות טכנולוגיית התמונה במרכז של קוואלקום בחיפה. בגדול, אמר שטראוס, "קוואלקום רוצה לעשות משהו שהוא אלחוטי, עתיר ביצועים וחסכני, ולהעביר את החוכמה ואת הזמינות ממש אל יחידת הקצה, כי אחרת, זמן השיהוי יכול להיות גבוה או שתהיה הפרה של תנאי המשתמש, כמו העברת פרטי זיהוי אצבע לשרת רחוק. לכן, אנחנו רוצים שהמחשוב יהיה ממש ביחידת הקצה, כולל שיפור בביצועים של הבינה המלאכותית". ניר שטראוס, מוביל צוות טכנולוגיית התמונה במרכז של קוואלקום בחיפה. צילום: מארק גינצבורג הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי חזק מאוד בתכונות החדשות, ששולבו בדור החדש של המעבד. אחת התכונות הללו מכונה Cognitive ISP. תכונה זו משתמשת בדור החדש של שבב ה-Hexagon, ה-DSP, כדי ליצור סגמנטציה בתמונה. היא מפרקת אותה לגורמים על ידי זיהוי של חלקי פנים, כולל עיניים ושיער, רקעים שונים, בדים שונים, והעברה ל-ISP של מפה של שטחים שבהם ניתן להשתמש כדי לעבד באופן שונה כל חלק ולשנות צבע, מרקם, רמת רעשים וכדומה. זאת, במקום לשנות את כל התמונה בבת אחת – מה שעלול לגרום לעיוותים. מדובר בטכנולוגיה שמוצעת בקוד פתוח, כך שניתן להשתמש בטכנולוגיה של חברות אחרות כדי ליצור את המפה הזו. תכונה חדשה אחרת היא שימוש בבוקה ב-וידיאו, וזאת על ידי ביצוע של אותו תהליך סגמנטציה, כדי לזהות את האובייקט הראשי וליצור את האפקט של הטשטוש מאחור. זה נעשה בזמן אמת, מבלי כל שהיות כפי שנדרש בצילום וידיאו. הדבר בא לידי ביטוי גם בתהליך שמאפשר לשמור על יציבות מוחלטת של צילום הווידיאו, שבו האופק נשאר יציב לחלוטין, גם תוך כדי ריצה, ובמיוחד בטכנולוגיה חדשה שהחברה מכנה ViULL – צילום וידיאו בתאורה נמוכה במיוחד, בעוצמה של עד לוקס יחיד, שמצליחה להפיק פרטים מדהימים ותיקוני תמונה משופרים. כך, ניתן לצלם בחושך כמעט מוחלט מבלי לפגוע בפרטים, ותוך הימנעות ממריחות צבע מיותרות. מדובר בפיתוחים שעל חלקם העבודה כבר נמשכת ארבע שנים. אחד מהם – החלפת רקע חלקה בווידיאו באופן מקוון ומיידי תוך כדי צילום – ישולב בדור הבא של המעבר, Snapdragon 8 Gen 3. "המטרה של קוואלקום הוא להפוך את הטלפון למצלמה מקצועית – ולשם אנחנו הולכים. אני לא חושב שיש מצלמת DSLR שיש לה יכולת חישוב יותר גדולה ממעבד של קוואלקום, ואנחנו גם משלבים שיפור של אופטיקה, מה שמביא אותנו אל הקו שבו נמצאות המצלמות המקצועיות. עיבוד התמונה הוא תחום מאוד גמיש, כי אין סטנדרט, ואנחנו מספקים ממשק לכולם", אמר שטראוס. "התפיסה העיקרית שלנו היא: מה שאפשר לעשות בחומרה – עושים בחומרה, כדי לא לבזבז חשמל וגם כדי לקצץ את זמני העיבוד. המטרה המוצהרת היא לייצר אלגוריתם חומרתי, שעושה את הפעולות בזמן מהיר. אי אפשר לחכות, לומר למשתמש אל תעביר כי אנחנו מטפלים כמה שניות בפריים. הכול חייב להיות מיידי – לצלם, לקודד, לסנן ולייצב, ואז לשמור", סיכם.

סיטיזן אימפקט היא חברה ישראלית שמבקשת לעשות משהו חשוב מאוד ותורם חברתית: לסייע לצמצום הפערים בחברה הישראלית. או, יותר נכון, לעזור למשקי בית לשמור את הראש מעלה המים, ואולי קצת יותר מכך, ובכל מקרה – לא להידרדר לעוני. החברה הציגה בתערוכת הערים החכמות שהתקיימה בשבוע שעבר בברצלונה. הפתרון שפיתחה סיטיזן אימפקט הוא פלטפורמה טכנולוגית מבוססת מודלי AI לאיתור, מניעה וטיפול במשקי בית שעלולים להידרדר לעוני. בחברה אומרים כי הפלטפורמה יכולה להביא לשיפור מצבם בתקופה קצרה, תוך מקסום משאבים וחסכון לבעלי עניין ציבוריים ופיננסיים. מקימת החברה היא ד"ר דגנית בידרמן, שלה ניסיון של 20 שנים בטיפול בסוגיות חברתיות, בהן עוני, נוער בסיכון וחינוך. מחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות הראו שיש משפחות רבות, בארץ ובחו"ל, שבסיס ההכנסות שעלולות להידרדר למשבר כלכלי ולעוני על אף ששני בני הזוג עובדים. מדובר במשפחות נורמטיביות, מה שנהוג להגדיר המעמד הבינוני, שמנסות להתמודד עם יוקר המחיה, עליית הריבית והמציאות הכלכלית הקשה – ולא תמיד מצליחות. "איתור נכון ובזמן של המשפחות הללו יכול, בהתנהלות נכונה, להחזיר אותן למסלול חיים רגיל ולהציל אותן מקריסה", אמרה ד"ר בידרמן. "צריך להדגיש שאלה משפחות שנהוג לומר עליהן שהן 'לא מוכרות לרווחה', מה שגורם להן לא פעם ליפול בין הכיסאות". "יש פרק זמן קצר שאפשר לעזור למשפחות אלה, וכדי לטפל בהן צריך פלטפורמה טכנולוגית", הוסיפה. תובנה זו היא מה שהניע את ד"ר בידרמן להקים את סיטיזן אימפקט, יחד עם ינון ברוש, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. ברוש מגיע מעולמות פיתוח התוכנה ובשנים האחרונות הוא עמד בראש קרן מחקר של מכבי שירותי בריאות. בעזרת אנג'לים ובתמיכה של חמי פרס ומשרד עורכי הדין שיבולת, בסבב הראשון גייסה החברה 300 אלף דולר, וכעת היא מצויה בסבב שני, שבו היא מבקשת לגייס כשני מיליון דולר – בין היתר כדי לפרוץ לשווקים חדשים. זוהי אחת הסיבות שבעטיין הציגו אנשי החברה בתערוכה בברצלונה. שיתוף פעולה עם הרשויות לדברי ד"ר בידרמן, במהלך השנים היא פיתחה מתודולוגיה ייחודית לטיפול באוכלוסיות שעלולות להידרדר לעוני ובמגזר השלישי, והרעיון היה לתרגם אותה למערכת ממוחשבת שתעשה את הפעולות הנדרשות כדי להציל משפחות מהגעה למצב זה. "הרעיון הוא יצירת מודל פרסונלי, מותאם לכל משפחה, שמקיף את כל תחומי החיים שלהם", הוסיפה. "אנחנו מראים להם תמונת כוללת ונותנים להם את הכלים לצאת מזה". ד"ר בידרמן וברוש ציינו שהמערכת יכולה לתת אינדיקציה לא רק לבעיה הפיננסית, אלא גם לבעיות רגשיות, שעלולות להביא ליציאה ממעגל העבודה. "אנחנו מטפלים רק באוכלוסיות שמשולבות במעגל העבודה", אמרו השניים. כדי לאתר את המשפחות האלה, הם משתפים פעולה עם הרשות המקומית, שיש לה אינטרס מובהק לדאוג שהמשפחה לא תידרדר ותיפול להיות נטל על הרווחה, ועם הבנקים, שיש להם אינטרס שהלקוחות שלהם לא ייכנסו למשברים כלכליים, שעלולים להביא לכדי חובות אבודים, הווה אומר אובדן הכנסות לבנקים. כיצד זה עובד בפועל? ד"ר בידרמן: "על סמך המודל שבנינו והמידע שאנחנו מקבלים, אנחנו מנסחים שאלון מובנה, שנותן לנו אינדיקציה על מצבם של האדם והמשפחה. בעזרת AI וכלים אחרים אנחנו מבינים את מצבם הדמוגרפי של בני המשפחה, מבינים את המוטיבציות שלהם לעשות שינוי, שזה שלב מאוד חשוב, ואז בונים להם את התוכנית. התוכנית כוללת חיבור עם שורה של גורמים בממשלה ובמוסדות אחרים, שיש להם מענה לאותן בעיות של המשפחות. מעבר לאיתור, אנחנו יוצרים קשר אישי עם אותם גורמים, מכינים אותם שאותה משפחה שאנחנו מאתרים תפנה אליהם, ואז מבקשים מהם לטפל בה. בנוסף, אנחנו מקיימים מעקב: האם המשפחה פנתה למוסד הרלוונטי, מה היה הסיוע והאם זה עזר. הסיוע הרגשי, שהוא מורכב יותר, מגיע בעקבות התשובות שבני המשפחה משיבים בשאלון, ועל פי זה אפשר להסיק תובנות". עד כה השתתפו בתוכנית כמה מאות משפחות ממספר ערים בארץ, ולדברי ד"ר בידרמן וברוש, היו לא מעט הצלחות, כלומר – משפחות שניצלו מהידרדרות וחזרו למסלול חיים רגיל.

כבר ברור לרוב האנשים עלי אדמות שאי השמירה על איכות הסביבה לאורך השנים הרבות, מאז ימי תחילת המהפכה התעשייתית, הורסת בהתמדה את תנאי המחיה שלנו. אולי יש כאלה שיודעים ולא רוצים לעשות כלום, עוצמים עין כדי לשמור על דברים שיותר חשובים להם, אבל ברמת הרחוב והבית יש כבר דבר אחד די ברור: האוויר שאנחנו נושמים היה פעם, איך נאמר, איכותי יותר. לפי חברת האקלים-טק הישראלית סנסיבו, למרות מה שרבים מאתנו אולי חושבים, חללים פנימיים עלולים להיות מזוהמים עד פי חמישה מהאוויר בחוץ – ובממוצע, האדם המערבי מבלה מעל 90% מהחיים שלו בתוך חללים סגורים. אילו דברים אנחנו נושמים בחללים סגורים ולא יודעים? חומרי ניקוי ביתיים וחומרי בניין, מזהמים שנכנסים לאוויר הבית מבחוץ, כגון אבק ואבקנים, ומזהמים שהם תוצרי לוואי של הנשימה האנושית, שבחלל סגור עלולים לעלות לרמות מסוכנות. החברה השיקה את Sensibo Elements כדי לנטר אחר איכות האוויר בבית, במשרד, במחסן ובכל מקום ששוהים בו שעות רבות ונושמים את האוויר שבתוכו. מדובר בצעד ראשון, שבעקבותיו ניתן ליישם פתרונות שישפרו את איכות האוויר המקומית – ולא לזייף ולהגיד: "תפתח חלון". הגאדג'ט הזה יכול להתחבר למזגנים ולמוצרי טיהור אוויר שבהם תומכת החברה, כולל באמצעות אינטגרציה עם הסייעות הווירטואליות של אמזון וגוגל. הוא דורש חיבור לרשת, כדי שניתן יהיה לתחבר לאפליקציה שעוקבת אחר רמת הזיהום המקומית, וכאמור, להוביל לפתרון, שאותו מגדיר המשתמש באמצעות אלגוריתם שהחברה מכנה PureBoost. המחיר של Sensibo Elements כעת, בתקופת חגי הקניות של נובמבר, עומד על 549 שקלים.

ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות, הודיעה על החלטתה לסיים את תפקידה, בתום שנה וחצי בו. מועד הפרישה הוא מרץ 2023 . בן אפרים הסבירה את הסיבה להחלטתה לפרוש ברצון לצאת לדרך חדשה, והיא בוחנת אפשרויות שונות. בן אפרים מונתה לתפקידה ב-מכבי בספטמבר 2021. לפני כן כיהנה במשך שלוש שנים כמנהלת זרוע המיחשוב של רשות המסים, שע"מ. במהלך הקריירה מילאה תפקידי ניהול וטכנולוגיה במגזר הפיננסי. בין היתר בבנק הפועלים ובנק אגוד, וכן בחברת TCS. במכתב ששיגרה ביום ה' האחרון לעובדי האגף, כתבה בין היתר בן אפרים: "האגף הוא מקום מצוין, עובדים מוכשרים שעובדים היטב ביחד, ואין ספק שהוא מהווה תשתית וקטר להתפתחות הארגון. כבר כעת אנחנו עושים דברים יוצאי דופן, ונעשה אף יותר". "אני מסכמת תקופה מדהימה, שבה בין היתר התמודדנו עם נגיף האומיקרון, שהצריך היערכות דיגיטלית, בזמן אפס, וכעת ממשיכים בקידום פרויקטים בתחום הבריאות הדיגיטלית", כך אמרה בן אפרים בשיחה עם אנשים ומחשבים. בין הפרויקטים הבולטים שבן אפרים הובילה, יחד עם כ-500 עובדי האגף: כניסה מואצת לענן הציבורי, פיתוח כלים מתקדמים עבור קהילת הרופאים, שיפור השירות הדיגיטלי, יישומי בינה מלאכותית מתקדמים והיערכות לסייבר. "דגש מיוחד שמנו על נושא הדטה, שמשמש את כל הגורמים בארגון", אמרה בן אפרים, "כל זאת מתוך התייחסות ספציפית לשימור והתפתחות המשאב האנושי". לדבריה, "הבריאות הדיגיטלית עברה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, והפכה את הארגון מקופת חולים לארגון בריאות, שיודע למנף את העבודה של שלל הגורמים בו לטובת בריאות המבוטחים. אני מודה לצוות המנהלים והעובדים באגף, להנהלה ולשותפים בארגון כולו, ומאחלת המשך עשייה מתוך שליחות והובלת תהליכים דיגיטליים".

"כדי לצמוח ולהתייעל, על הארגונים כיום לפתח מודלים עסקיים חדשים המותאמים למצבי השוק, כמו גם לאפשר  חדשנות ושינויים במערכות הארגוניות ובניהול תהליכים עסקיים. Rise with SAP הוא פתרון מקיף ומתקדם, אשר מאפשר לחברות ליישם חדשנות עסקית בקלות ובמהירות", אומרת סיון לברון, מנהלת פיתוח עסקי ומנהלת פרויקטי SAP בכירה באגף יישומים במלם תים. בשיחה לקראת כנס Rise with SAP של אנשים ומחשבים, היא מסבירה מהן הדרכים להשגת חדשנות טכנולוגית באמצעות הפתרונות של SAP ואיך עושים את זה נכון. מה כולל פתרון Rise with SAP? "מדובר בפתרון במודל ERP as a service, הכולל את כל מרכיבי הענן, כגון רישוי, תשתיות, אבטחה, אחזקה תשתיתית ואפליקטיבית, אשר מותאם לכל פלטפורמות, הענן לרבות AWS, Azure, Google cloud". למי Rise with SAP מתאים? "לחברות שרוצות להוביל חדשנות לליבת הארגון ולהרוויח מגוון רחב של פתרונות טכנולוגים ועסקיים; לארגונים השואפים לצמצם את הפער בין ה-delivery time של מערכות מידע לבין המציאות העסקית; לחברות וארגונים המעוניינים להטמיע מערכת SAP S/4HANA במודל ענן בפרויקט קצר; וללקוחות SAP ECC המעוניינים בטרנספורמציה לענן". מהם היתרונות העסקיים והטכנולוגיים במעבר של SAP S/4HANA לענן? "שירות מקצה לקצה – כאשר עוברים לענן, כל השירותים האפליקטיביים והתשתיתיים הם מול גורם אחד. יכולות עיבוד נתונים משופרות ומהירות – מערכת SAP S/4HANA היא בעלת יכולות עיבוד כמויות גדולות מאוד של מידע בזמן קצר מאוד. יתרון זה מאפשר לארגון הסקת מסקנות מהירה ומשופרת בזמן אמת. ממשק משתמש משופר, נוח ואינטואיטיבי – מערכת SAP S/4HANA מבוססת בעיקרה על תפיסת Fiori של SAP. על ידי שימוש במגוון רחב של אפליקציות סטנדרטיות, ניתן לשפר משמעותית את תהליכי העבודה וחווית המשתמש. חדשנות לצד פשטות – פיתוח של אפליקציות Fiori פשוטות ללא צורך בפיתוח  UI". מהי המומחיות הנדרשת בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית? "על מנת למנף ארגון לקדמת הטכנולוגיה, יש לקדם את התהליכים הפנים ארגוניים בליווי המומחים הטובים ביותר בתחום", אומרת לברון. "לחברת האינטגרציה וה-IT המובילה מלם תים מאות מומחי SAP במודולים השונים והיא בעלת מומחיות בפרויקטי הקמה ותחזוקה של SAP, תוך שהיא מובילה במעבר לענן בכלל ובשדרוג ל-S/4HANA בפרט. מלם תים היא החברה שהעלתה לאוויר את מספר פרויקטי S/4HANA הגדול ביותר בארץ. לחברה מיישמים רבים, בעלי ניסיון מוכח, Hands On, הבקיאים במודולים השונים ב-S/4HANA, כמו גם בפיתוח בכלים החדשניים ובתשתיותHANA . צוות מלם תים עבר הסמכה על ידי SAP לביצוע שדרוג ל-S/4HANA והמומחיות שלנו היא ב'תפירת החליפה' הייעודית עבור הלקוח, במינימום זמן, משאבים ותקציב". ארבעה טיפים חשובים שכל מנהל צריך לדעת 1. המטרה העיקרית במעבר ל-S/4HANA הינה פישוט תהליכים עסקיים, בדגש על חווית המשתמש (UI-UX). 2. מבחינת ה-Roadmap של SAP, הארגונים שעובדים עם SAP-ECC צריכים לבצע את המיגרציה מ-ECC ל-S/4HANA עד שנת 2027. 3. כדי לבנות ארכיטקטורה עסקית נכונה, מומלץ לבצע שלב מקדים לשדרוג הטכני ולהריץ תוכניות באמצעות כלים ייעודים, שמטרתם לנתח את משמעויות השדרוג, על מנת להיערך אליו בצורה מיטבית. 4. על מנת שהמוצר יהיה בתחזוקה מלאה של SAP – על ארגונים שנמצאים בS/4HANA- בגרסת 1709, 1809, 1909, לשדרג לגרסת 2020 ומעלה, ועל ארגונים שנמצאים בגרסת ECC-EHP5 ומטה, לשדרג ל-Ehp6 ומעלה.   רוצים לשמוע המלצות נוספות שיצעידו את העסק שלכם קדימה באמצעות Rise with SAP? מוזמנים לבקר בביתן מלם תים בכנס.

כנס 2022 ICS CYBERSEC השביעי במספר שהתקיים לאחרונה אירח את איימן אל עיסא, מומחה בכיר של חברת מק'ינזי (McKinsey) ואחד המומחים המובילים והמוכרים בתחום אבטחת סייבר על מערכות תפעוליות ICS-OT, שהגיע במיוחד לכנס מאבו דאבי. שמחתי לארחו גם במאורת הנמר שלי, יחד עם דניאל ארנרייך, יו"ר הכנס. בשיחה שקיימנו העלו שני המומחים נושאים הקשורים להבדלים מהותיים בין מערכות תפעוליות ICS-OT לבין מערכות מידע IT. בשיחה עם האורח למדתי שבמדינות רבות בעולם, תשומת הלב לסיכוני סייבר בתחום המערכות התפעוליות גוברת, ולכן ארגונים רבים משקיעים בביצוע סקר סיכונים במטרה לגלות חולשות חדשות, שעלולות להיות מופעלות על ידי תוקפים אלימים. בין ההבדלים הבולטים בין מערכות תפעוליות ICS-OT לבין מערכות מידע IT הם הדאגה לסודיות במערכות מידע לעומת הדאגה לבטיחות התפעולית במערכות תפעוליות. בשיחה עלה גם נושא הקשור להכשרה של אנשים שעוסקים בתחום אבטחת סייבר. לעומת מערכות IT, שם קיים דמיון רב במבנה המערכתי בארגונים רבים (בנקים, מוסדות חינוך ורפואה, מערכות מידע של ערים וממשלה ועוד), במערכות תפעולית כל ארגון בונה את המערכות בצורה שונה. לכן חשוב ביותר כי מהנדסים שעוסקים בתחום זה יכירו את התהליך התפעולי. בעולם יש מספר לא גדול של מומחים בתחום אבטחת סייבר על מערכות תפעוליות, והבולטים שבהם באים מהתחום של מערכות בקרה תעשייתיות. מנהלים בארגונים חייבים לכלול את הנושא של אבטחת סייבר בתוכניות העבודה שלהם ולשריין זמן השבתה לצורך בחינה של שרידות המערכות ושדרוגים טכנולוגיים. בכנס הוצגו מגוון פתרונות טכנולוגיים, אבל חשוב ביותר לבחור את הפתרונות שמותאמים עבור המערכות של הלקוח.  

סלקום סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות – הן בהכנסות, הן ברווחיות והן במספר המנויים שלה, בפרט לשירות הסיבים האופטיים. על פי הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ב'), ההכנסות שלה גדלו ב-12.2% ל-1.1 מיליארד שקלים והרווח הנקי זינק ביותר מפי ארבעה – ב-315.4% – ל-41 מיליון. חלוקת ההכנסות מעלה כי סעיף השירותים רשם עלייה של 8.8% ל=804 מיליון שקלים ומכירות הציוד עלו ב-22% ל-311 מיליון. פעילות הסלולר אחראיות ליותר משני שליש מהכנסותיה של סלקום – סכום של 756 מיליון שקלים. מספר מנויי הסלולר עלה ב-5% ל-3.41 מיליון (עם עלייה גם בהכנסה הממוצעת למנוי, שעמדה על 50.3 שקלים), מספר מנויי האינטרנט גדל ב-6% וזה של הסיבים האופטיים זינק ב-42.3%. במספר מנויי שירות הטלוויזיה של סלקום נרשמה סטגנציה יחסית. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות עלו ב-12.1% ל-790 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-12.5% ל-325 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 29.1%. הרווח התפעולי זינק ב-63.8% ל-95 מיליון שקלים. דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום, אמר לאחר פרסום התוצאות כי החברה "ממשיכה להציג תוצאות חזקות בכל תחומי הפעילות המרכזיים, המעידות על משך מגמת הצמיחה שלה ושל החברות הבנות. אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתיות סיבים, תוך המשך בחינת תחומים משיקים נוספים, במטרה למנף את יתרונות החברה ולייצר צמיחה".

חילן סיימה את הרבעון השלישי עם עליות בולטות, דו ספרתיות, הן בהכנסות והן ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ב'). בעוד שההוצאות הרבעוניות גדלו ב-163.7 מיליון שקלים, המהווים זינוק של 44.9%, ל-528.4 מיליון, ההכנסות עלו ב-172 מיליון שקלים, או 42.3%, ל-578.2 מיליון. הגידול נבע בעיקר מצמיחה אורגנית משמעותית, שעלתה ב-20.2% ביחס לרבעון השלישי של 2021, ומאיחוד של תוצאות החברות נס אי.אס (לשעבר DXC) וחשבשבת, שאותן חילן רכשה ברבעון האחרון של השנה שעברה. חברות אלה תרמו להכנסות חילן 74.6 מיליון שקלים ו-15.3 מיליון, בהתאמה. הרווח הנקי צמח ב-19.1% ל-35.2 מיליון שקלים. במהלך הרבעון, ההוצאות הגולמיות של חילן זינקו ב-45.1% ל-457.6 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-32.8% ל-120.6 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 20.86%. ההוצאות התפעוליות רשמו עלייה של 43.1% ל-70.6 מיליון שקלים והרווח התפעולי עלה ב-20.7% ל-50.1 מיליון. הגידול ברווח התפעולי נבע מאיחוד התוצאות של נס אי.אס, שתרם לסעיף זה 4.6 מיליון שקלים, ומצמיחה אורגנית בפעילות העסקית, שהוסיפה לרווח התפעולי הרבעוני של חילן כארבעה מיליון. ה-EBITDA זינק ב-28.4% ועמד על 76.7 מיליון שקלים. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם בתום הרבעון ב-772.3 מיליון שקלים – עלייה יפה לעומת 595.8 מיליון בסוף השנה שעברה. תזרים המזומנים שנבע לחברה מפעילות שוטפת עמד על 129.7 מיליון שקלים לעומת 126.5 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. אבי באום, יו"ר חילן, אמר כי "מגמת הצמיחה המשמעותית של החברה המשיכה גם ברבעון השלישי. נהנינו בתקופה זו מהמשך הגידול בביקושים למוצרי ושירותי הקבוצה, ומהמשך צמיחה אורגנית משמעותית בכל מגזרי הפעילות בישראל ובארצות הברית. זאת, על אף עליות השכר והקושי בגיוס ובשימור עובדים. הרכישות שביצענו בשנה האחרונה, של פעילויות נס אי.אס וחשבשבת, משתלבות בפעילותנו ותורמות לתוצאות. אנחנו ממשיכים לבחון הזדמנויות רכישה חדשות ולהשקיע בפיתוח הפעילויות הקיימות, לטובת המשך הצמיחה בשנים הבאות".