The headlines that made most buzz on this page
02/02/23 16:52
8.75% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ההצלחה הגדולה של ChatGPT יוצרת עומסים גדולים על השרתים שבהם מארחת OpenAI את פתרון הבינה המלאכותית שלה. משתמשים רבים לא מצליחים בכלל להגיע ולהפעיל את המכונה בגלל העומס, והשימוש מגיע לשיא משתמשים אפשרי פעמים רבות מדי במשך היום.
אולי לא רק בגלל זה, אבל אנשי OpenAI הבינו ששיש להם מכרה זהב קטן ביד והם מתחילים להציע מנוי חודשי לשירותים של ChatGPT, שעלותו תהיה 20 דולר לחודש.
המנוי החדש, ChatGPT Plus, יספק קודם כל משאב אחד חשוב, והוא גישה לשירות בכל עת ובכל שעה ולא משנה מה המצב של השרתים הזמינים לשימוש חופשי, שימשיך כרגיל גם להבא. מעבר לכך הם מבטיחים, שזמן התגובה של המכונה יהיה מהיר יותר, ושהמנויים יקבלו גם גישה מוקדמת יותר מכולם לתכונות חדשות אם וכשהן יהיו זמינות – מעין בוחני בטא ציבורית אם תרצו.
השירות בהתחלה יהיה זמין רק בארצות הברית וגם ההתחברות תהיה לאט לאט. אנשים שיכתבו את שמם ברשימת ההמתנה יזכו מתישהו בחודשים הקרובים לזימון ל-CahtGPT Plus. כנראה שהחברה רוצה להבטיח שהיא אכן מצליחה לספק את השירות שהיא מבטיחה ושהיא לא יוצרת עומס גם על השרתים שיוקדשו לגרסת הפרימיום של מכונת הבינה המלאכותית המנצחת שלהם.
"השקנו את ChatGPT כתצוגה מקדימה של מחקר כדי שנוכל ללמוד יותר על החוזקות והחולשות של המערכת ולאסוף משוב ממשתמשים כדי לעזור לנו לשפר את המגבלות שלה. מאז מיליוני אנשים נתנו לנו משוב, ביצענו כמה עדכונים חשובים וראינו שמשתמשים מוצאים ערך במגוון מקרי שימוש מקצועיים, כולל ניסוח ועריכת תוכן, סיעור מוחות, עזרה בתכנות ולימוד נושאים", מסרה החברה באמצעות פוסט בבלוג הרשמי שלה.
צבי קצבורג
02/02/23 19:04
7.5% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מחאת חברות ההיי-טק המשיכה גם השבוע, ואף עלתה מדרגה: לצד ההפגנות שהתקיימו שלשום (ג'), זה השבוע השני ברציפות, אמש שודרה בחדשות 12 כתבה שבה דיברו מנהלים בהיי-טק על השפעתה ההרסנית, לדבריהם, של התוכנית המשפטית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין. המשתתף המרכזי בכתבתה של עמליה דואק היה תום ליבנה, מייסד ומנכ"ל היוניקורן ורביט, שהודיע שבכוונתו לעזוב את הארץ, לוותר על אזרחותו הישראלית ולהעביר את החברה לארצות הברית, כלומר – להפסיק לשלם מיסים כאן. המהלך הזה מבטא תופעה מדאיגה: משבר אמון חריף ביותר בין מנהלי מגזר ההיי-טק לבין הממשלה.
תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד ורביט. צילום: שלומי יוסף
בכתבה התראיין גם אדם פישר, מבכירי קרן ההון-סיכון האמריקנית בסמר. המשקיע הישראלי אמנם לא הרחיק לכת עד כדי ירידה מהארץ, אבל אמר שאם התוכנית של הממשלה תעבור, יותר ויותר יזמים ישראליים ירשמו את החברות שלהם מעבר לים.
השניים מצטרפים לשורה של בכירים שמזהירים מקבלתה של התוכנית המשפטית של הממשלה – מבחינה משפטית ודמוקרטית. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה (שעשתה זאת היום), שרים לשעבר, שופטים לשעבר, בכירי ההיי-טק, כלכלנים, אנשי אקדמיה, משפטנים, רופאים ומי לא מזהירים מפני הסכנות הגלומות בתוכנית.
נזק כלכלי ונזק לשיח
האם הנזק, מבחינת השקעות, יהיה מיידי? לפחות לפי טל ברנוח, מנהל הקרנות דיספרטיב ודיסרפטיב AI, שכבר הודיע שיוציא את הכספים שלהן מישראל, התשובה היא לא. הוא הסביר שהחשש איננו מבריחה מיידית של קרנות הון-סיכון וחברות, אלא מכך שמשקיעים פשוט לא יבואו לפה. זוהי תופעה שיכולה להימשך לאורך תקופה ארוכה, מה שאומר שבעוד 4-5 שנים אנחנו עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה, בגלל ירידה משמעותית בהיקף הזרמת ההון הזר לישראל בכלל ולהיי-טק הישראלי בפרט. זה ישפיע על כל המשק, על יוקר המחיה ועל החיים שלנו כאן באופן כללי.
נזק גדול לא פחות קיים כבר עתה: הכוונה היא לנזק לשיח בחברה הישראלית, שכרגע הוא קיצוני, משני הצדדים. המתנגדים לתוכנית מחדדים את מסריהם וההיי-טקיסטים מחריפים את צעדיהם, פעמים רבות בגיבוי ההנהלות שלהם, ואילו תומכיה מקצינים את תגובותיהם. כך או כך, הפערים הולכים וגדלים, ואף אחד לא ייצא נשכר מכך.
מנהלי ועובדי היי-טק חוסמים את רחוב קפלן בתל אביב, שלשום (ג'). צילום: מחאת ההיי-טקיסטים
הטענות נגד המוחים, שהם מגזימים בכך שהם מדברים על "קץ הדמוקרטיה" ו-"אסון לכלכלה הישראלית", לא נכונות. כשרואים את הסכנה מתקרבת, במיוחד כשהיא סכנה כלכלית, אי אפשר לשבת בשקט, ולחכות ולראות האם התוכנית אמנם תפגע במדינה, בכלכלה ובהיי-טק. כי אם וכאשר זה יקרה, זה יהיה מאוחר מדי. כל דולר שלא יושקע כאן בגללה, כל קרן שתוציא את הכסף שלה מישראל, וכל מפעל או מרכז מו"פ שיוחלט להקים אותו במקום אחר יתרמו לנזק גדול שאנחנו עלולים להיות עדים לו כי מישהו שם למעלה רוצה להחליש את מערכת המשפט. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבין את זה, אבל מסיבותיו שלו, קואליציוניות ואחרות, מעדיף להמשיך בריצת אמוק עם התוכנית.
היכן ראשי איגודי ההיי-טק?
המחאה הנוכחית של ההיי-טק מורכבת, במידה רבה, מיוניקורנים, יזמים, סטארט-אפיסטים ואנשי הון-סיכון. למעט אחדים, הגוורדיה הוותיקה של ההיי-טק הישראלי לא ממהרת להביע את דעתה על התוכנית ועל הנזק שהיא עלולה להביא. אנחנו לא רואים את ספינות הדגל של הענף מצטרפות למחאה, הן מעדיפות להמשיך לשבת על הגדר (יניב הלפרין כתב על זה כאן). כך גם ראשי איגודי ההיי-טק. למרבה הצער, אלה האחרונים, יחד עם ראשי הארגונים הכלכליים, עדיין מביטים מהצד, מחשש להביע עמדה פוליטית. הם אף אומרים לשומעיהם שהם שמייצגים גופים רשמיים, ויכולים לנסות להגיע להידברות עם השרים הרלוונטיים.
על הממשלה להוכיח לבכירי ההיי-טק ולמשקיעים, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היה הראשון להבין את הנפיצות שקיימת במחאה של ראשי ההיי-טק, בטח מבחינת הממשלה, ולעשות מעשה: על פי דיווח מאמש בחדשות 13, הוא מתכוון להחיות את "חוק האנג'לים" שיזמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלה הקודמת, אורית פרקש הכהן. חוק זה ייתן למשקיעים בסטארט-אפים מתחילים הטבות מס נדיבות. כלומר, הוא ייטיב אמנם עם הסטארט-אפיסטים, אבל אלה שייהנו ממנו בעיקר יהיו עשירי ההיי-טק.
סמוטריץ' גם הזמין את ליבנה, שכאמור אמר שהוא ירד מהארץ, לשיחה. זהו מהלך חשוב, שצריכים להצטרף אליו ראשי הענף. לפני כשבועיים הם קיימו פגישת עבודה ראשונה עם שר הכלכלה, ניר ברקת, ויצאו ממנה בתחושה טובה. המשתתפים בפגישה עם ברקת, שהוא יזם היי-טק ותיק ומראשוני צ'ק פוינט, התרשמו שיש לו רצון לסייע. אמנם, הם לא דנו ברפורמה אלא באתגרים (האחרים) ובמציאות הקשה של ההיי-טק, אבל לכולם היה ברור שאם יחול קרע בין ההיי-טקיסטים לממשלה, המצב עלול לצאת מכלל שליטה.
השורה התחתונה: הממשלה צריכה לעשות צעדים על מנת להחזיר את האמון של בכירי ההיי-טק הישראלי והמשקיעים בארץ ובחו"ל בה. עליה להוכיח להם, במעשים ולא בהצהרות, שגם אם התוכנית תעבור, מערכת המשפט לא תחווה זעזועים דרמטיים וישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית, עתירת השקעות זרות וטכנולוגיה.
02/02/23 09:22
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"זה לא פרויקט. זו פרוגרמה ומהפכה של ממש והתקדמות מעשית של מדינת ישראל לעידן הדיגיטלי, שבעוד כמה שנים עומדת לשנות את החיים של כולנו באופן דרמטי " – כך אומר אנטולי קושניר, סמנכ"ל הטכנולוגיות וראש חטיבת תקשוב וענן היברידי בחברת קומיט (Commit), אחת מחברת שירותי הטכנולוגיה המובילות בישראל ו-Premier Partner של ענקיות הענן AWS (ר"ת Amazon Web Services) ו-GCP (ר"ת Google Cloud Platform) ו-מיקרוסופט (Microsoft).
חברת קומיט נבחרה להיות בין החברות שיאפשרו למשרדי הממשלה, לחברות ממשלתיות ולגופים ציבוריים נוספים לתכנן ולבצע הגירה לענן ולהוביל אצלם פיתוח מערכות מידע בסביבת הענן, במסגרת פרויקט נימבוס הממשלתי, שינגיש את השירותים האלו לציבור רחב.
נקודת המבט של קושניר על פרויקט נימבוס שצובר תאוצה בחצי השנה האחרונה נחשבת לייחודית בזכות שתי סיבות עיקריות: הראשונה נעוצה בכך שקומיט כבר נמצאת בשלבי עבודה מתקדמים לקראת מעבר לענן עם מספר רב של גופים ציבוריים גדולים בתחומי הממשל, הנגשת שירותים לציבור, הביטחון, התחבורה, הבריאות, החינוך, ועוד.
הסיבה השנייה שהזווית של קושניר, שמוביל את התחום התשתיות הטכנולוגיות בקומיט מאז הקמתה בשנת 2005, מעניינת במיוחד ונוגעת למומחיות והבקיאות של החברה בכל המישורים הנוגעים לפרויקט נימבוס: החל מכך שכרבע מכ-700 עובדיה מחזיקים בסיווג הביטחוני הגבוה ביותר שניתן לקבל בזכות פרויקטים קודמים עם משרדי ממשלה וגופים ביטחוניים, עבור בהיותה חברה המתמחה הן בעבודה עם שירותי AWS שאף זכתה בשנתיים האחרונות בפרס AWS כשותף השנה במגזר הציבורי בישראל, והן בשירותי GCP – שהן שתי ספקיות התשתית של נימבוס, ועד להיותה חברה המעניקה שירותים מהקצה אל הקצה: תכנון, מימוש ופיתוח תוכנה, דיגיטל ופלטפורמות IoT, סייבר, דטה וביג-דטה, ועוד.
נזכיר, כי פרויקט נימבוס הוא מיזם אדיר ממדים להעברת המחשוב הממשלתי והציבורי בישראל למחשוב ענן. מטבע הדברים, הוא צפוי להיות אחד הנושאים המדוברים ביותר בכנס e-GOV National Digital Agency, שייערך בהמשך השבוע. גם קושניר צפוי להשתתף בכנס ולקחת חלק בפאנל שיעסוק בנושא "נימבוס: המעבר לענן – אתגרים והזדמנויות".
למה אתה מתכוון כשאתה אומר שפרויקט הנימבוס הוא הרבה יותר מעוד פרויקט?
"הנימבוס נוגע בסופו של דבר בכל הספירות של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי. בימים אלה הולך ונבנה במדינת ישראל אקו-סיסטם דיגיטלי חדש, שעתיד לשנות את כל מה שהכרנו כלקוחות קצה של השירותים הממשלתיים והציבוריים, כמו שירותים ממשלתיים לאזרח, רפואה, תחבורה וחינוך, וגם לשנות באופן מוחלט את אופן העבודה של הגופים האלה. ככל שנימבוס יילך ויצבור תאוצה, אנחנו נקבל את מה שאנחנו צריכים באופן מהיר, יעיל ומדויק הרבה יותר, וגם המערכות יידעו לדבר האחת עם השנייה באופן שיקל על כולנו. הנגישות למידע, העיבוד שלו והסקת מסקנות על-בסיסו באמצעות יכולות בינת מלאכותית (AI) ולימוד מכונה (ML) תשתפר משמעותית. זו מהפיכה של ממש".
תוכל לתת דוגמה?
"אני אתן כמה דוגמאות מפרויקטים שאנחנו עובדים עליהם בימים אלה. אחד שקשור לשירותי רפואה ואחד לשירותי ביטחון. בעולם הרפואה זה אולי לא יקרה מחר בבוקר, אבל בהמשך הדרך כל הנתונים הרפואיים שלנו יסונכרנו – הבדיקות מרופא המשפחה, צילומי הרנטגן, סיכום הביקור של האשפוז בבית-החולים – ונוכל לקבל המלצות רפואית מדויקות וחשובות בלי שנצטרך לפנות בעצמנו לרופא המשפחה עם הדיסק של הצילום או מכתב השחרור מבית החולים. בהמשך זה אפילו יקרה בלי שתהיה בכלל יוזמה כלשהי שלנו, בינה מלאכותית תשווה את התוצאות שלנו מלפני שנה או כמה שנים ותזהה תהליכים שינבאו היווצרות של מחלות עתידיות. בתחום הביטחון – אנחנו שותפים לבחינות של מערכות שיזהו שריפות ודלקות על ידי ניתוח וידיאו מרחפנים וחיישנים נוספים, ויתריעו על כך בזמן אמת לפני שהדליקה התפשטה ותפסה תאוצה".
נשמע כמו פרויקט שאפתני ומורכב מאוד. מה האתגרים המרכזיים של הנימבוס כרגע?
"כמעט כל הארגונים והגופים שרלוונטיים לנימבוס עובדים עם עשרות מערכות מידע כל אחד. לא רק שלאחר ההגירה לענן המערכות הללו צריכות לדבר אחת עם השנייה בסביבה מתקדמת ופעמים רבות בניגוד למה שקורה כיום, אלא שהן גם יידרשו להתחבר למערכות של גופים אחרים, שחלקן עדיין ירוצו על גבי תשתיות רגילות – ויצריכו יצירת תצורות היברידיות (Hybrid). הרבה מהמערכות האלה נכתבו ב-20 השנה האחרונות, וגם אלו שנחשבות חדשות יחסית לא תמיד עונות על כל הדרישות מבחינת אבטחה, התאמה לענן, יכולות scale ועוד. מכאן, כי האתגר המרכזי ארוך הטווח הוא מודרניזציה של מערכות ובחלק מהמקרים שכתובן מחדש בשיטות Micro-service, בשפות מודרניות מותאמות להרצה בענן ויכולות ניצול של תשתית הענן. לכך יש להוסיף אתגרים נוספים, ובהם העובדה, כי כמעט בלתי אפשרי וודאי שלא רצוי לבצע Lift & Shift של תשתיות לענן. תמיד נדרשים שינויים הן במוצרים והן בתצורות היישום– הצורך בהקמת Landing zone – תשתית ארגונית עננית מאובטחת, ומצד שני גמישה, שתבטיח שהפתרון הענני יספק את כל המעטפת להגנת מידע, להתמודדות עם תוקפי סייבר פוטנציאליים ויכולת גילוי ומניעה של זליגת מידע או נגיעה בלתי מורשית בו, ותענה על כל דרישות הרגולציה בדבר שמירת פרטיות המידע ותאפשר עבודה מהבית, ועוד".
ואיך אתם בקומיט מתמודדים עם מנעד כזה של אתגרים מול לקוחות שונים?
"במהלך השנים פיתחנו אצלנו מומחיות ומתודולוגיה ייחודית, שכבר אומצה בעשרות ארגוני אנטרפרייז בישראל ומאפשרת לספק מענה '360 מעלות' לצורכי מודרניזציה והגירה לענן עבור גופים ממשלתיים וציבוריים. בזכות כך שאנחנו גם בית תוכנה בין הגדולים במדינה, גם גוף שמספק את כלל שירותי הICT- והענן המודרני תחת קורת גג אחת – מחשוב ענן, DEVOPS/FINOPS, סייבר, דטה וביג-דטה, NOC/SOC ועוד – אנו בונים צוותים מולטי-דיסציפלינריים, שמאפשרים ליצור תהליכי עבודה סימביוטיים עם יחידות מקבילות של ארגוני לקוח, וכך מתקדמים בין שלבים שונים של הפרויקט תוך כדי העברת ידע לארגונים מצד אחד, וניהול קפדני ואג'ילי על ידי קבוצת הPMO- שלנו מצד שני".
ולסיום, מה הציפייה שלך מהממשלה בקשר לפרויקט?
"חייבים להאיץ את תהליכי הוצאת הפרויקטים שנבחרו לבצע את ההגירה לענן, כולל מודרניזציה. זה לא שאין פרויקטים שכבר מטופלים ועוד כאלה שבדרך, אבל עדיין יש תחושה של איטיות יחסית".
02/02/23 17:25
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גל הפיטורים בהיי-טק ממשיך להכות בעובדים: שורה של חברות גדולות כבר ביצעו ומבצעות כעת מהלכים כאלה, ורק אמש (ד') הודיע מארק צוקרברג שמטא תצא אף היא למהלך כזה. הוא כינה את המהלך במונח המכובס "שנת ההתייעלות" של החברה. בנוסף, לא מזמן התבשרנו שבכוונת ענקית טכנולוגיה אחרת, גוגל, לפטר כ-6% מכוח האדם שלה.
אני נותן את הדוגמה של גוגל בגלל האופן המבזה, בלשון המעטה, שבו היא ביצעה חלק מהפיטורים הללו: החברה חסמה את הגישה של אותם עובדים מפוטרים למייל שלה עוד לפני שהם קיבלו את מכתב הפיטורים. שניים מאותם מפוטרים הם זוג, שניהם עובדי גוגל, שיש להם תינוק בן ארבעה חודשים.
חושבים שעובדי ההיי-טק לא זקוקים לוועדים? כדאי שתחשבו שוב
גלי פיטורים תכופים בענף שבו המשכורות גבוהות והתנאים לעתים קרובות חלומיים מעלים (שוב) את השאלות: האם יש בו צורך בוועדי עובדים? האם עובד שזוכה למשכורת גבוהה במיוחד, חדר אוכל מפנק, מגוון פעילויות רווחה ורכב צמוד באמת זקוק לוועד שידאג לו?
אם בעבר עובדי ההיי-טק חשבו שעבודה מאורגנת רחוקה מהם שנות אור, הרי שכיום, לא מעטים מהם מתחילים להבין שהיא, על ערכי הסולידריות שלה וההגנות שהיא מספקת להם, רלוונטית לחייהם יותר מתמיד
בעוד שהסברה הרווחת היא שבמקומות עבודה עם שכר גבוה ויוקרה מקצועית אין צורך בוועד עובדים, הרי שהיעדר ביטחון תעסוקתי, גלי פיטורים ומשברים כלכליים מלמדים אחרת.
כשעובד עומד מול הנהלה נחושה ומודעת, שמעוניינת לקדם שינויים ארגוניים לפי ראות עיניה, הוא יהיה תמיד בעמדת נחיתות ותחת איום בפיטורים, הורדה בפיצויים או פגיעה בתנאי ההעסקה שלו. התאגדות עובדים מאפשרת לחבריה לגבש ביחד עמדה ביחס לשינויים הארגוניים, ולנהל משא ומתן עם ההנהלה מתוך עמדת כוח של מי שמייצגת את כל העובדים בארגון (כשהיא עומדת בתנאי החוק) ולא רק עובד אחד.
אם בעבר עובדי ההיי-טק חשבו שעבודה מאורגנת רחוקה מהם שנות אור, הרי שכיום, לא מעטים מהם מתחילים להבין שהיא, על ערכי הסולידריות שלה וההגנות שהיא מספקת להם, רלוונטית לחייהם יותר מתמיד.
אמנם, אין ביכולתו של ועד עובדים, חזק ככל שיהיה, למנוע באופן כליל גלי פיטורים המוניים, אך הוא יכול להבטיח את קיומה של פרישה בכבוד ללא התניות, לפעול למזעור של מספר המפוטרים ובעיקר למנוע את אותם פיטורים מכוערים שגוגל ביצעה באחרונה.
ועד עובדים טוב גם להנהלת החברה, משום שהוא מייצג נאמנה את העובדים שלה ויכול לספק לבכיריה תמונה רחבה ואמיתית על המצב שלהם ומה הם מרגישים, במיוחד בשעות מצוקה כמו עכשיו. בכך הוא יכול לסייע להצעיד את החברה קדימה, ואף לסייע לה להמשיך להיות אטרקטיבית מספיק כדי למשוך את אנשי המקצוע הטובים ביותר, שיובילו אותה להגשמת המטרות ולמציאת פתרונות יצירתיים וחדשניים במציאות מורכבת ומאתגרת כמו שלנו.
הכותב הוא יו"ר ועד עובדי פלאפון.
02/02/23 11:10
5% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נטפליקס (Netflix) בישרה כבר באוקטובר האחרון על כוונתה לגבות תשלום נוסף בגין שיתוף סיסמאות החל מינואר 2023, וכעת נחשף מידע נוסף את מאמציה להגביל את מינוייה בשיתוף סיסמאות מחוץ למשקי הבית שלהם.
בדפי "שיתוף חשבון נטפליקס שלך" במרכז העזרה של ענקית הסטרימינג לקוסטה ריקה, צ'ילה ופרו נוסף אתמול הטקסט המודיע, כי "כל אחד במשק הבית שלך (אלה שגרים איתך במיקום הראשי שלך)" יכול להשתמש בחשבון נטפליקס. עוד מצוין, כי אלה שאינם חלק ממה שנטפליקס מחשיבה כמשק בית יצטרכו להירשם לחשבון משלהם, או שהבעלים של החשבון שבו הם השתמשו יוכל להוסיף אותם כ"חבר נוסף".
העלות של הוספת "חבר נוסף" לחשבון עם תוכנית סטנדרטית או פרימיום היא "פחות ממחיר התוכנית הבסיסית", נכתב במרכז העזרה של שלוש המדינות, והתשלום החודשי הנוסף יחויב מהאדם שאליו מתווסף ה"חבר הנוסף".
"כשמישהו נכנס לחשבון שלך ממכשיר שאינו חלק מהמיקום הראשי שלך, או אם הגישה לחשבון שלך מתמשכת ממיקום אחר, ייתכן שהמכשיר הזה ייחסם לצפייה בנטפליקס", הוסיפה חברת הסטרימינג.
כדי לזהות מכשירים המקושרים למיקום הראשי של חשבון, החברה אמרה שהיא משתמשת בכתובות IP, במזהי מכשירים ובפעילות בחשבון.
שיוך מכשיר למיקום ראשי כרוך ב"חיבור ל-Wi-Fi במיקום הראשי שלך, פתיחת האפליקציה או האתר של נטפליקס וצפייה במשהו לפחות פעם ב-31 ימים", נכתב במרכז העזרה. במכשירים שהחברה מחשיבה כ"מכשירים מהימנים" למשתמשים יכולים להזרים תוכן גם כשהם לא שוהים במיקום הראשי.
אנשים עדיין יכולים להשתמש בשירות הסטרימינג בזמן נסיעה או שהייה ומעבר "בין מקומות שונים" על ידי שימוש בקוד גישה זמני או עדכון המיקום הראשי של חשבון.
במכתב לבעלי המניות ב-19 בינואר ציינה נטפליקס, כי יותר מ-100 מיליון משקי בית שיתפו חשבונות, דבר שלדבריה "מערער את היכולת שלנו לטווח ארוך להשקיע ולשפר את נטפליקס, כמו גם לבנות את העסק שלנו". עוד ציינה נטפליקס, כי מערכת השיתוף החדשה בתשלום תושק בהרבה בהמשך הרבעון הראשון של השנה.
"מעורבות לטווח הקרוב", אמרה נטפליקס, עלולה להשפיע באופן שלילי בזמן שהחברה מרחיבה את מערכת השיתוף בתשלום, ולגרום לחלק מהמשתמשים להפסיק את המנוי במקום ליצור חשבונות משלהם או להיות "חבר נוסף". עם זאת, החברה אמרה שהיא צופה כי המעורבות תתרחב "עם הזמן".
סך המנויים של החברה עומד על כ-230.75 מיליון בסוף הרבעון הרביעי של 2022, בהשוואה ל-221.84 מיליון שדווחו בתקופה המקבילה ב-2021.
02/02/23 11:12
5% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סיירן (Cyren) הישראלית פיטרה את כמעט כל עובדיה, ושוקלת מה הדרך הנכונה לסגור את עסקיה, כך הודיעה חברת הגנת הסייבר אתמול (ד').
הפיטורים הם של 121 עובדים, המהווים כמעט את כלל עובדי החברה – לדבריה. ספקית אבטחת הסייבר מסרה כי היא בוחנת מכירה או פירוק של הנכסים שלה.
בהודעה לעיתונות מסרה סיירן כי "המזומנים הקיימים ותזרימי המזומנים החזויים מהפעילות לא יספיקו כדי לענות על צרכי ההון החוזר של החברה בטווח הקרוב". ספקית הגנת הסייבר תלתה את מצבה ב"תנאי השוק הנוכחיים והאתגרים הנלווים בגיוס הון נוסף". לפי ההודעה, "החברה ממשיכה לבחון ולהעריך את כל האפשרויות האסטרטגיות שלה".
סיירן לא ציינה את מספר העובדים הכולל שלה, אך חשפה כי הנהלתה "אישרה תוכנית לצמצום כוח העבודה שלה בכ-121 עובדים, המייצגים למעשה את כל כוח העבודה של החברה".
סיירן – חברה עם היסטוריה
עד 2014, סיירן, הנסחרת בנאסד"ק, נקראה קומטאץ' (Commtouch), והיא פיתחה פתרונות אבטחת רשת וסינון דואר אלקטרוני. קומטאץ' נוסדה ב-1991 על ידי אמיר לב, גדעון מנטל ונחום שרפמן. עד 1997 עסקה בפיתוח תוכנות לדואר אלקטרוני, ולאחר מכן סיפקה שירותי אירוח בדואר האלקטרוני. עד ימי בועת הדוט.קום החברה גייסה הון והגדילה את מצבת כוח האדם שלה פי 10, ל-400. ב-2001, לאחר התפוצצות הבועה, החברה פיטרה את מרבית עובדיה, כאשר התחוור שעסקיה אינם רווחיים. ב-2002 עברה החברה לפתח פתרונות אבטחה למניעת חדירת דואר זבל. בעקבות רכישות שעשתה ב-2010 וב-2012, החברה סיפקה טכנולוגיה להגנה מפני רוגלות, סוסים טרויאנים ואיומים נוספים, לצד פתרונות אבטחה כשירות (SecaaS).
ב-2014 שינתה החברה את שמה ל-סיירן. בשנים האחרונות סיירן מיצבה את עצמה כחברה לפתרונות אבטחת סייבר לארגונים, הכוללים אבטחת מייל, אבטחת רשת והגנה מפני מתקפות מתקדמות דוגמת כופרות ופישינג.
ב-2022 החברה מכרה את עסקי אבטחת הדוא"ל שלה תמורת עשרה מיליון דולר. סך גיוסי ההון שלה עומד על 161.6 מיליון דולר. אף שהחברה חוותה צמיחה מועטה, היא רשמה הפסדים. המטה שלה ממוקם במקלין, וירג'יניה ובהרצליה פועל מרכז המו"פ שלה.
מנכ"ל סיירן הוא ברט ג'קסון, מוותיקי תעשיית אבטחת הסייבר, שהצטרף לחברה ב-2019. ג'קסון שימש בעבר כמנכ"ל Digital Reasoning, ניתוח בינה מלאכותית; כמנכ"ל ויו"ר Logi Analytics, Digital Harbor ו-eSecurity; וכמנהל התפעול הראשי של Cybertrust, שנרכשה על ידי וריזון, וכמנכ"ל Axent Technologies שנרכשה על ידי סימנטק.
02/02/23 14:35
5% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גל הפיטורים בהיי-טק העולמי הולך והופך לצונאמי, כשבכל יום חברות גדולות נוספות מודיעות שגם הן מצטרפות למקצצים בהוצאות, עקב המצב הכלכלי העולמי ואילוציו.
כעת נועד על שתי חברות גדולות נוספות שיצמצמו את מצבת העובדים שלהן בכ-3,000 משרות.
אופן טקסט – גדלה ומתחזקת אך מפטרת עובדים
אופן טקסט (OpenText) השלימה השבוע (ג') את הרכישה של חברת התוכנה ואבטחת הסייבר מיקרו פוקוס (Micro Focus) ב-5.8 מיליארד דולר. הרכישה יצרה את אחד מעסקי ניהול המידע ואבטחת המידע הגדולים בעולם. בנוסף, לפי הרוכשת, המיזוג ייצור כוח עבודה משולב בן כ-25,000 עובדים – לנרכשת יש כ-11,000 מועסקים ברחבי העולם, בעוד לאופן טקסט יש כ-14,000 עובדים בסך הכל בשלל סניפיה שעל הגלובוס.
עם זאת, ועל אף ההתעצמות בכוחה וביכולותיה, הרוכשת בישרה בהצהרה לתקשורת כי היא עתידה לבצע מהלך כדי "לאזן את החברה המשולבת", ושהמדובר בצמצום של כ-8% בכוח העבודה שלה. לפי הנתונים שסיפקה אופן ספייס, היא עתידה לשחרר ממשרתם כ-2,000 עובדים. פיטורי עובדים אלה יסתכמו ב"חיסכון עלויות סינרגטי של 400 מיליון דולר", כך לטענת החברה.
"ל-אופן טקסט יש גישה מובנית וממושמעת למיזוגים ורכישות", נכתב מטעם החברה במייל שנשלח אל אתר CRN. "ששת החודשים האחרונים של התכנון הובילו לתוכנית אינטגרציה מוגדרת, כדי לספק תוצאות מחויבות שימצבו את החברה לזכייה בשוק ניהול המידע, כולל תוצאות לקוחות חזקות, צמיחה של החברה ותזרימי מזומנים מורחבים", הובהר ההיגיון שמאחורי המהלך במכתב. אופן טקסט נמצאת בתקופה שקטה ואמרה שתספק הערות נוספות אודות המהלך הקרוב לאחר שיחת הרווחים שלה שתיערך היום (ב').
נטאפ תיפרד לשלום מ-960 מעובדיה
כמו מנכ"לים רבים אחרים לפניו, הצדיק את המהלך מטעמי חסכון בעלויות. ג'ורג' קוריאן, מנכ"ל נט-אפ. צילום: ניב קנטור
גם ענקית האחסון בענן נטאפ (NetApp) תפטר 960 עובדים. הביצוע של ההחלטה יצא לפועל במהלך שלושת החודשים הקרובים. מדובר גם כאן בהיקף של 8% מכוח העבודה של החברה.
נטאפ הודיעה על הפיטורים המתוכננים בהגשה שביצעה לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, ביום ג' האחרון.
כמו מנכ"לים רבים אחרים לפניו, שהסבירו את מהלכי החברות שבראשן הם עומדים למדיה העולמית, גם מנכ"ל נטאפ, ג'ורג' קוריאן, אמר לתקשורת ולעובדיו כי החברה חייבת להפחית עלויות, עקב ירידה בתנאים הכלכליים, ושכתוצאה ממנה הפכו הוצאות ה-IT ל-"שמרניות" יותר.
"אנחנו לא חסינים בפני האתגרים האלה", כתב קוריאן במייל ששלח לעובדים. "על רקע זה, עלינו להיות זריזים, לעמוד בהתחייבויותינו לטווח הקרוב, תוך מיצוב (החברה – ג"פ) להצלחה ארוכת טווח", הוא הבהיר.
נטאפ מסרה כי היא תתחיל את התהליך ברבעון הקרוב, וצפויה לחסוך 85-95 מיליון דולר בעקבותיו.
02/02/23 15:24
5% of the views
מאת אנשים ומחשבים
מטא פרסמה אמש (ד') תוצאות עסקיות לא טובות, ולמרות זאת, המניה שלה רשמה זינוק של 20% במסחר שלאחר סגירת שערי וול-סטריט. זאת, מכיוון שהתחזית של החברה לרבעון הראשון מראה שייתכן שההכנסות שלה יעלו בתקופה זו, ומאחר שהמנכ"ל, מארק צוקרברג, הודיע שהיא תבצע השנה קיצוץ בהוצאות ופיטורים, ותרכוש מחדש מניות בסכום של 40 מיליארד דולר.
מספר המשתמשים בפייסבוק דומה לתחזיות: מספר המשתמשים היומיים עומד על שני מיליארד אל מול צפי ל-1.99 מיליארד ואלה החודשיים – על 2.96 מיליארד לעומת תחזית של 2.98 מיליארד. גם ההכנסה הממוצעת למשתמש גדולה ממה שהעריכו האנליסטים ועומדת על 10.86 דולר אל מול תחזית של 10.63 דולר.
תוצאות לא טובות בשנה – ועוד פחות ברבעון
ולנתונים עצמם: במהלך השנה, ההוצאות של מטא זינקו ב-23.2% ל-87.7 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות ירדו ב-1.1% ל-116.6 מיליארד. על רקע נתונים לא טובים אלה, הרווח התפעולי השנתי של החברה צנח ב-38.1% ל-28.9 מיליארד דולר וזה הנקי – ב-41.1% ל-23.2 מיליארד.
התוצאות ברבעון היו גרועות יותר: ההוצאות עלו ב-22.9% ל-25.77 מיליארד דולר, ההכנסות ירדו ב-4.5% ל-32.2 מיליארד והרווח צנח ב-54.8% ל-5.65 מיליארד. הרווח הנקי למניה של מטא עמד על 1.76 דולר, לאחר שצלל ב-52%.
עוד נתונים מראים כי ההוצאות הגולמיות של החברה זינקו ברבעון ב-31.3% ל-8.3 מיליארד דולר, הרווח הגולמי ירד ב-12.8% ל-23.8 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 74.08%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 18.3% ל-17.43 מיליארד דולר והרווח צנח ב-49.2% ל-6.4 מיליארד.
צוקרברג ציין כי "הקהילה שלנו ממשיכה לגדול ואנחנו ממשיכים לקדם פיתוחים. הסיסמה שלנו ב-2023 היא 'שנת ההתייעלות', שתסייע לנו להפוך לחברה רזה וגמישה יותר".