"אנו נמצאים בנקודת זמן מעניינת בהיבט האבטחה: לצד הגידול באיומים והעמקת התחכום שלהם, שתי מגמות שאינן חדשות – חל שינוי משמעותי באופן העבודה ובכוח העבודה. בכוח העבודה, ילדי דור ה-Z הולכים ותופסים יותר נפח בתמהיל כוח האדם בארגונים, והם מתעקשים על הגמישות שיש במודל זה. לגבי אופן העבודה – הקורונה הפכה את העבודה ההיברידית ל'נורמלי החדש'. המודל המסורתי, בו עובדים באו באופן יומיומי למשרד ונכנסו לתשתית IT פיסית – השתנה, יותר עובדים עובדים מרחוק או באופן היברידי. בהתאמה – המעבר לעבודה היברידית הפך לממד דרמטי בעולם האבטחה", כך אמר נימה נדב באיאטי, מנכ"ל פתרונות אבטחת סייבר מסחריים בלנובו (Lenovo). באיאטי, המשמש דירקטור בכיר בענקית ה-IT, הגיע ארצה לרגל הקמת מרכז חדשנות בסייבר, עליו הוכרז היום (ב'), בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מרכז החדשנות (LCIC) יתמקד בחדשנות מבוססת ארכיטקטורת "Zero-trust" בחומרה, וכן אבטחה מעל ומתחת למערכת-ההפעלה. עוד הוא ישמש כמוקד לפיתוח הדור הבא של פתרונות אבטחה. באיאטי יעמוד בראש המרכז, שלנובו השקיעה בהקמתו מיליוני שקלים. בתוך המרכז הוקמה מעבדה, בה לקוחות החברה יוכלו לוודא תקני אבטחה, כמו גם יקבלו גישה לידע בתחום ויכולת לחילופי מידע באמצעות מרכז הדרכה מקומי. "עם הרחבת תחומי התקיפה, לצד העלייה בתחכום של תוקפים וכלי תקיפה כנגד מערכות מחשב של עסקים, ממשלות וצרכנים – חלה עלייה במגוון ובחומרה של איומי הסייבר", אמר באיאטי וציטט מחקר בינלאומי שערכה  החברה באחרונה –  "Data For Humanity", שלפיו "אבטחת מידע היא השיקול המרכזי של עסקים קטנים, בינוניים וגדולים – בהחלטות לגבי השקעה בפתרונות טרנספורמציה דיגיטלית. הגנת הסייבר עומדת בראש סדרי עדיפויות של מנמ"רים ומנמ"ריות כיום". לדבריו, "ניטור והערכת איומים, בשילוב מחקר ודו"חות של אנשי מקצוע בתחום הסייבר שבמרכז – ינגישו מענה יעיל ואסטרטגי לתחום". מימין: פרופ' יובל אלוביץ', ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת בן גוריון; סיגל אלבאום, מנכ"לית לנובו ישראל; לוקה רוסי, סגן נשיא בכיר ונשיא קבוצת המכשירים החכמים בלנובו; נימה נדב באיאטי, דירקטור ומנהל כללי לפתרונות אבטחת סייבר מסחריים בחברה, ומרקו אנדרסן, מנהל תפעול גלובלי בלנובו. צילום: ניב קנטור לשאלת אנשים ומחשבים על הזיקה בין שני העולמות – אבטחה וחומרה, השיב באיאטי, כי "היסטורית, עולם אבטחת המידע התמקד סביב שדות התוכנה והאפליקציות. אבל זה לא בא על חשבון אבטחת החומרה. מנקודת המבט שלנו, של עבודה הדוקה עם יצרניות השבבים, גם הגנת הסייבר ברמת החומרה נזקקת לחדשנות ולפתרונות מחוץ לקופסה. אנו מאמינים כי אבטחת החומרה היא שדה החדשנות החדש, והרקע החזק שלנו במו"פ יסייע לכך. נספק פתרונות הגנה מאובטחים יותר לעולם החדש, המתאפיין בעבודה מרחוק ועבודה היברידית, עם יותר נראות, שהיא מרכיב קריטי בניהול של כלל רכיבי ה-IT". הוא ציין, כי "הפתרונות שיפותחו במרכז החדשנות בסייבר ישולבו ב-ThinkShield, סל פתרונות החומרה, התוכנה והשירותים שלנו, עם מאפייני אבטחה משופרים". הסיבה להקמת המכרז בישראל, אמר באיאטי, "היא משולשת: היא ידועה בתרבות היזמות שלה, בהון האנושי ובהתמחות בסייבר, ולכן ההקמה של המרכז בבאר שבע היא מהלך טבעי עבורנו. ישראל זוכה להכרה בינלאומית כמרכז עולמי של תעשיית הסייבר, ובאר שבע היא ביתם של מרכזי מו"פ בתחום הסייבר של כמה חברות טכנולוגיה גלובליות". "הקמת מרכז החדשנות בסייבר", סיכם, "תספק לנו אפשרות ליצירת מוקד עולמי של חדשנות בתחום האבטחה, לצד גישה ישירה למומחים מובילים בעולם לטובת לקוחותינו. כך נוכל ליצור מוצרים מאובטחים עוד יותר – בכל תחומי הפעילות שלנו". "אנו מחויבים למעמד שלנו כמוסד אקדמי מוביל בתחום הסייבר לא רק בישראל, אלא גם בעולם, תוך יישום הידע והמחקר האקדמיים העדכניים ביותר על בעיות מהעולם האמיתי", אמר פרופ' יובל אלוביץ', ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון, "כחלק מהחזון, אנו חוברים לחברות מובילות, שחולקות איתנו את הערכים והרצון לשמש דוגמה לתעשייה, באמצעות חתירה למצוינות וחדשנות בסייבר. אנו מברכים את לנובו על החבירה אלינו בלחימה הדיגיטלית נגד איומי הסייבר. שיתופי הפעולה של האוניברסיטה עם התעשייה הם מפתח בפיתוח טכנולוגיות ויכולות, והם קריטיים לחיזוק הנגב כולו".

גוגל משפרת את התפקודיות של אפליקציית אנשי הקשר שלה במחשבים האישיים: מעתה ניתן יהיה לבצע פעולות ניהול אנשי קשר גם מתוך יישומים שולחניים אחרים שלה, ולא רק מהאתר הייעודי שהיא מציעה. כעת, משתמשי ג'ימייל או גוגל דוקס, לדוגמה, יוכלו לגשת ישירות אל אנשי הקשר מחלונית צדדית. הם יוכלו להגדיר אנשי קשר ולערוך אותם מתוך היישום שבו הם נמצאים וכאמור, מבלי לעבור לאתר אחר. הוספת איש קשר חדש תתאפשר באמצעות כפתור "הוסף איש קשר", שיופיע בראש הרשימה של אנשי הקשר של המשתמש. את הפרטים יהיה צריך להוסיף ידנית, גם אם נמצאים במייל פתוח בג'ימייל. האפשרות להציג את אנשי הקשר כבר קיימת בחלונית הצדדית ביישומים השולחניים של גוגל, אם ברמה הצרכנית ואם ברמת החבילה הארגונית – אך לתצוגה בלבד. כל פעולת עריכה מעבירה את המשתמש אל אתר אנשי הקשר. התכונה החדשה מייתרת זאת, והיא משוחררת לשוק באופן מתגלגל, ואמורה בשבועיים הקרובים להגיע לכל המשתמשים, בכל הרמות.

הישג מרשים לחברת אברא בתחרות "פרסי המחשוב" של אנשים ומחשבים. החברה, המספקת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים עסקיים של לקוחותיה, מסתמנת כמנצחת הגדולה של ה-IT Awards לשנת 2022, עם רשימת זכיות מרשימה עבור לא פחות מ-12 פרויקטים שונים. "הפרסים הללו הם תוצר של עבודה קשה ויישום תרבות ארגונית באברא של למידה ושיפור מתמיד", אומר מנכ"ל ומייסד החברה, שי אוזון, "אנחנו מציעים ללקוחותינו שורה של פתרונות טכנולוגיים מקצה לקצה, כדי לספק מענה למגוון האתגרים העסקיים שעומדים כיום בפני הארגונים השונים, וזאת באמצעות ניהול נכון של תחום מערכות המידע. התחומים שבהם הוענקו הפרסים מעידים על מגוון הטכנולוגיות שבהן אנחנו מתמחים. מגוון זה נועד לתת מענה לצורכי הלקוחות שלנו בטכנולוגיות מידע מתקדמות". צמיחה מתמדת ומצוינות בלתי מתפשרת ריבוי הזכיות של אברא מהווה תזכורת נוספת לזינוק המרשים שעברה החברה בשנת 2022. אברא, שהוקמה רק בשנת 2020, דורגה בשנת 2022 במקום הראשון בצמיחה מבין החברות המובילות בהיי-טק (על פי דירוג Dun's), עם שורה של הישגים ובהם העסקה של יותר מ-1,000 עובדים וקצב מכירות של קרוב לחצי מיליארד שקלים. החברה רכשה ומיזגה מאז הקמתה 11 חברות ופעילויות. מדובר במצבור מכובד של פרויקטים, שכלל שורה של ארגונים מובילים מענפים שונים במשק ובעדות לכך, שלצד הגידול המרשים, באברא ניתן דגש מיוחד על מקצוענות ללא פשרות. בין הפרויקטים שביצעה החברה וזכו לציון לשבח ניתן למצוא פרויקטים של בינה מלאכותית, מיזמים לניהול מערכות מידע, הטמעת מערכות חדשניות וליווי תהליכי מיגרציה לענן, הטמעת מערכות CRM דיגיטליות ושדרוג מערכות ליבה וגם לא מעט תהליכים ליצירת בידול עסקי והשגת יתרון תחרותי תוך שימוש בטכנולוגיות מידע. ניתן למצוא ברשימת הלקוחות והפרויקטים הזוכים ארגוני ענק טכנולוגיים כמו רפאל מערכות או אלביט מערכות, לצד גורמים מוסדיים כמו המועצה האזורית גליל עליון או חברת מוריה (החברה לפיתוח ירושלים); גורמים מעולם הפיננסים, כמו מימון ישיר, לצד יבואניות הרכב צ'מפיון מוטורס וסמלת וגם ענקית התשתיות דלק; את חברת הציוד הרפואי 3BY ואת חברת הבוטיק הטכנולוגית Dgtronix. פתרון הוליסטי לכל ארגון "אברא הוקמה כדי לפתור אתגרים עסקיים באמצעות טכנולוגיות מידע מתקדמות", מסביר אוזון ודומה כי הוכחה לדברים ניתן למצוא בכל אחד ואחד מהפרויקטים זוכי הפרסים. מדובר, ודאי הבחנתם, ברשימה של ארגונים וחברות בעלי מעמד מרשים במשק הישראלי. ניסיון למצוא חוט המקשר ביניהן מוביל בסופו של דבר לאותה נקודת מוצא: כולן התמודדו עם אתגרים עסקיים מורכבים – וכולן זכו לפתרון הוליסטי מבית אברא, המתמחה בהתאמת כלי IT חדשניים לצרכי הארגון. ובהקשר זה ראוי לציין, שההרכב המגוון של החברות השונות בא לביטוי גם במגוון המרשים של הקטגוריות שבהן אברא קטפה את שלל הפרסים. "היכולת של אברא ליישם ולקדם טכנולוגיות מידע מתקדמות בארגונים מגוונים ומשמעותיים במשק הישראלי הביאה אותנו להישג של 12 פרסים בתחרות השנה", מסכם אוזון.

מאות אנשי היי-טק ומוחים נוספים הפגינו הבוקר (ב') במתחם שרונה בתל אביב במחאה על התוכנית המשפטית של הממשלה, שצפויה לעלות בהמשך היום להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הם חברו לצעדה של מוחים שהגיעה מכיוון צפון, וחסמו את צומת עזריאלי ואת נתיבי איילון. המשטרה פינתה כמה מהפגינים בכוח.  צילום: מטה המחאה המפגינים מוחים על התוכנית, שזוכה לגינוי נרחב בקהילת ההיי-טק, מחשש שתפגע קשות באומת הסטארט-אפ. אורלי הראל, מנכ"לית Serenus.AI, אמרה כי "היום אנחנו נלחמים על דמותה של ישראל – האם היא תמשיך להיות מדינה חופשית, שההיי-טק בה משגשג ואזרחים נהנים מזכויות אדם, או שמא יהיה זה סופה של הסטארט-אפ ניישן כמדינה דמוקרטית, כפי שהכרנו. תפקידנו וחובתנו להבטיח שישראל תמשיך להיות מדינה חופשית, לילדינו ולנכדינו". …ואת צומת עזריאלי. צילום: מטה המחאה קרן בסמר במכתב אזהרה לחברות הפורטפוליו אחד החששות המרכזיים של אומת ההיי-טק לנוכח החוקים החדשים הוא שמשקיעים, מקומיים וזרים, וחברות יברחו מכאן או יסגרו פעילות בארץ. ואמנם, כמה קרנות כבר הודיעו על הוצאת כספים מישראל, ואחרות הזהירו את המשקיעים מהמצב כאן. אתמול הצטרפה אליהן קרן בסמר האמריקנית, אחת המשקיעות הגדולות בהיי-טק הישראלי. אדם פישר, שמנהל את פעילות הקרן בישראל, שלח מכתב לחברות הסטארט-אפ המקומיות שהיא השקיעה בהן, שאמנם לא כולל קריאה מפורשת להעביר את הכספים מישראל, אך מציע להן לשקול זאת. "ישראל נכנסת לעידן חדש של חוסר יציבות, המתאפיין לא בקואליציות הבלתי יציבות של ארבע השנים האחרונות, אלא במדיניות בלתי צפויה של ממשלה חסרת מעצורים", כתב פישר. "בששת השבועות הראשונים שלה בשלטון, הממשלה התעלמה באופן שגרתי מחוות הדעת והאזהרות של מומחים בתעשייה, כולל כלכלנים, בנקאים, משקיעים ובעלי עסקים, ובמקום זאת קוראת לכלוא מבקרים מסוימים ותוקפת את התקשורת. כבר עכשיו, הממשלה מפנה אצבע לקהילה העסקית בטענה שכל שפל כלכלי יהיה בגלל פעולותיה והצהרות פומביות, ולא תוצאה של מדיניות הממשלה והצהרות".  צילום: מחאת ההיי-טקיסטים הוא ציין כי "בבסמר אנחנו בטוחים בחוסנו של ההיי-טק הישראלי", אולם הביע "חשש משמעותי שהאקלים הנוכחי עלול לגרום להשפעה מצמררת על השקעות זרות שאינן טכנולוגיות וצריכה מקומית בישראל החורגת מעבר לזה". לדברי פישר, "הדאגה העסקית העיקרית שלנו היא ההיחלשות המתמשכת של השקל והקטנת הסיכון של פיקוח על מטבע חוץ, כאשר יציאת הכספים מהבנקים הישראליים ממשיכה לצבור קיטור". הוא כתב כי כרגע, החששות הללו אולי מתפרשים כמוגזמים, אבל הם עלולים להפוך למציאות באופן פתאומי". לאור הסיכונים הכלכליים, פישר קרא לחברות לשקול את צעדיהן. הפגנת ההיי-טקיסטים היום בתל אביב היא חלק משורה של מחאות שמתקיימות במקומות שונים בארץ – מחסימות כבישים ועד להגעה לבתיהם של נבחרי ציבור, בניסיון למנוע מהם לצאת למליאת הכנסת. ההפגנה המרכזית תתקיים בשעות הצהרים מול הכנסת, לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על שני החוקים הראשונים בתוכנית המשפטית של הממשלה, שצפויה להיערך מאוחר יותר היום. ינאמו בה, בין השאר, שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, והרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') דן חלוץ.

טריו מנצח: שלושה פרויקטים מבית בזק בינלאומי זכו בתחרות מצטייני המחשוב לשנת 2022 מטעם אנשים ומחשבים. מדובר בשלושה פרויקטים בקנה מידה משמעותי, שנערכו במהלך השנה האחרונה והסתיימו בהצלחה מרשימה: החלפת המרכזייה הישנה של עיריית חיפה במערכת LG חדישה; מיגרציית חדרי המחשוב של אימפרבה (Imperva) לחוות השרתים אפק; ופרויקט תקשורת, אלחוט ואבטחת מידע עבור סימילירווב (Similarweb). "הזכייה הזו, שמגיעה במקביל למיתוג שלנו מחדש כבזק בינלאומי TECH, רק ממחישה את היכולות הגבוהות של החברה בעולם ה-IT", אמר עודד מור אלון, מנהל מחלקת פרויקטים באגף שירות ודליברי בבזק בינלאומי. לדבריו, "בזק בינלאומי היא חברה שכל הזמן משתנה, מתקדמת ומתפתחת. אני נמצא במערכת כבר 15 שנים ואף פעם לא היה כאן רגע דל – וזה דבר מאוד בריא. התהליכים הללו מייצרים הזדמנויות, מקדמים חדשנות ומספקים לכוח האנושי כאן אתגרים שמהווים מנועי צמיחה. אני שמח לראות שגם גורמים חיצוניים כמו אנשים ומחשבים מזהים את זה". מימין: ענה זיכלינסקי, מנתחת מערכות בכירה בעיריית חיפה; צחי טולדנו, מנהל מחלקת תקשוב בחינוך בעירייה; ליאת ברנדויינהנדלר, מנהלת פרוייקטים בבזק בינלאומי; ויונה שוהם, מנהל לקוחות אסטרטגיים בחברה. צילום: ניב קנטור עיר שלמה בענן הזכייה המשולשת מספקת מבט רוחבי על ארגז הכלים המגוון ועל שפע היכולות של בזק בינלאומי, שמציעה לשלל לקוחותיה שירותי IT מקצה לקצה. "הזכיות חושפות את הפריסה הרחבה של תחומי העיסוק של בזק בינלאומי", ציין מור אלון. "ההתמחות שלנו בעולמות הקולבוריישן, הקונטקט סנטר והתשתיות באה לביטוי בפרויקט הענק שעשינו עם עיריית חיפה. זה פרויקט בקנה מידה יוצא דופן, שכלל העברת כל רשת התקשורת של העירייה לענן. חיברנו משהו כמו 2,300 שלוחות לתשתית IP, עם החלפה של המרכזייה המיושנת במרכזיית LG בענן וחיבור לקונקט סנטר של אספייר. הפרויקט התפרס על קרוב ל-60 אתרים בכל העיר – מהבסיס בבניין העירייה ועד לשלוחות השונות של האגפים והגופים העירוניים האחרים". מימין: עודד מור אלון, מנהל מחלקת פרויקטים בבזק בינלאומי; אייל אביטל, מנהל פרוייקטים בחברה; ולירן מזרחי, מנהל פעילות דאטה סנטר בבזק בינלאומי. צילום: ניב קנטור חוויית שירות בחוות השרתים הפרויקט עם חברת הסייבר סקיוריטי אימפרבה מגלה את יכולותיה של בזק בינלאומי בתחום אחסון המידע. "ביצענו מיגרציה מלאה של כל חדרי המחשב של אימפרבה לחוות השרתים אפק בראש העין, שהיא החווה מספר 1 בארץ", אמר מור אלון. "מדובר במקצועני היי-טק עם כ-2,000 עובדים, שזה הבסיס לפעילות שלהם – אז כמובן שדרישותיהם היו ברמה מאוד גבוהה. עמדנו בכל יעדי הזמן הצפופים גם בהקמה, גם בתכנון וגם בביצוע, וזה לא פשוט, כי בסופו של דבר מדובר במשהו כמו 20 ארונות על שטח של 48 מ"ר – וזה לא מעט. יש לציין שאחרי שסיימנו את הפרויקט בהצלחה הם ביקשו להרחיב את הכלובים שלהם בעוד ארונות, אז כנראה שהם מרוצים מהשירות". מימין: ליאת ברנדויינהנדלר, מנהלת פרויקטים בבזק בינלאומי; קובי מזרחי, מנהל מחלקת שיווק בחברה; ולי-אור כהן, מנהלת לקוחות אסטרטגיים בבזק בינלאומי. צילום: ניב קנטור שש קומות של תקשורת הפרס השלישי שם דגש על היכולות של בזק בינלאומי כאינטגרטור בעולמות התקשורת, אבטחת המידע והאלחוט. "גם במקרה הזה אתגר מרכזי היה עמידה בלוח הזמנים", ציין מור אלון. " סימילרווב העבירה את כל האתר שלה לשש קומות בבית הוורד – ואנחנו היינו אמורים לאפשר להם להיכנס למקום בלי להביא את החברה להפסקת פעילות. זה אומר התמודדות עם תשתיות אקטיביות ופסיביות, בינוי ומה לא. היה מקרה של קבלן שעדיין לא סיים את עבודת התשתית באחת הקומות ואנחנו, בבזק בינלאומי, היינו שם כדי לבנות מסלול עוקף, כי בסופו של דבר, ברגע האמת יש 500 עובדים שכל זה לא מעניין אותם. הם צריכים להגיע ליום העבודה ולהתחיל לייצר תפוקה. עבדנו כמו משוגעים, אבל זה היה שווה את זה. הפרס האמיתי שלנו היה הלקוח המרוצה, אבל כמובן שנחמד לקבל גם הכרה חיצונית ב-IT Awards של אנשים ומחשבים". המידע בחסות בזק בינלאומי, שהיא בעלת רשת הדאטה סנטרים הגדולה בישראל ומספקת פתרונות IT מקצה לקצה.

בשנים האחרונות ניכר שמנהלים מבינים את הצורך להגדיר אסטרטגיית דאטה כדי למקסם את התועלת בדאטה לקבלת החלטות ויצירת תהליכים. במגזר הממשלתי, שיטות עבודתו הספציפיות ושורת עיסוקיו הייחודיים – מייצרים מצב מאתגר. מדובר במבנה ארגוני שבאופן מסורתי לא יצר דאטה אחוד לכל משרד. המידע מפוזר ופעמים רבות תהליכי העבודה אינם ממוסמכים. לעומת ארגונים פרטיים, שבהם הערך הנמדד הוא לרוב כסף – ולכן המידע בהם מאורגן יותר – במשרדים ממשלתיים הערכים הם חברתיים – ולכן הגישה שונה. כך נוצרים פערי ידע משמעותיים. מניתוח עבודת הממשל ניתן ללמוד, לייעל ולייצר תהליכים משופרים. שימוש נכון בדאטה אף יכול להועיל רבות לשירות הניתן לאזרח. "אסטרטגיית דאטה היא חלק מהפתרון לפתיחת צוואר הבקבוק בשירות שמספקים משרדי הממשלה", אמר אסף אלה, מנהל אסטרטגיה באלעד דאטה, שעד לאחרונה כיהן כארכיטקט הראשי של משרד העבודה, תפקיד במסגרתו היה מעורב בתהליכים רבים שהתנהלו מול מערך הדיגיטל הלאומי ומול משרדי ממשלה אחרים. אלה, שהוביל את תחום הדאטה במשרד העבודה ובנה את אסטרטגיית הדאטה שלו, המשיך והסביר: "שדרוג יכולות בתחום הדאטה מאפשר לפלח את האוכלוסייה, לזהות היכן נמצאים כשלים בנקודות הממשק איתה ולשפר את השירות לאזרח. כל זאת גם מביא ניצול טוב יותר של התקציב והטכנולוגיות הקיימות. בנייה נכונה של יישומים תוריד בעלויות ותאפשר להשתמש באותה שמיכה קצרה לכיסוי הרבה יותר נושאים. כך שמדובר בשילוב מנצח של יותר שירותים תמורת פחות עלויות". משתתפי כנס e-GOV 2023. שני מימין: אסף אלה, מנהל אסטרטגיה באלעד דאטה. צילום: ניב קנטור שיטה שכבר הוכיחה את עצמה אלעד דאטה היא חלק מקבוצת אלעד מערכות. משימתה היא לסייע לארגונים לצלוח אתגרים עסקיים מורכבים בעזרת יישום כלי ניהול ובקרה מבוססי נתונים, בטכנולוגיות מגוונות. החברה מספקת תובנות עסקיות ופתרונות בעולם האנליזה, לארגונים מכל המגזרים העסקיים. באלעד דאטה פותח מודל פעולה ייחודי בשם MDS, המרחיב את העולם האג'ילי בכל הקשור לתכנון, ביצוע, היזון חוזר וניתוח התוצרים. המודל מאפשר לארגון לנהל תהליכים באופן שמנטר ערך עסקי ועלוּת, ומאפשר התקדמות מהירה ובניית צוותים אג'יליים, הגדלים וקטנים לפי הצורך ועובדים בצורה מקבילית. "מדובר בשיטה שכבר הוכיחה את עצמה אצל לקוחות רבים והיא מתאימה מאוד גם למגזר הממשלתי", אמר אלה. "כשמדברים על בניית אסטרטגיית דאטה מדברים בעצם גם על בניית תרבות ארגונית, המאפשרת יישום פתרונות דאטה. הרי אסטרטגיית פעולה תלויה תמיד במוכנות הגורם האנושי – ואנחנו נותנים את הדעת לכך. ככל שההיכרות עם הלקוח אינטימית יותר, כך אנו יכולים לייצר עבורו פתרון טוב יותר. לכן, כשאנחנו מגיעים למשרד ממשלתי כדי להטמיע פתרונות דאטה אנו עובדים בצמידות ללקוח, מבינים מהם הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותו, כיצד מתנהלים תהליכי העבודה בארגון ומהי תפישת השירות הארגונית". מהם האתגרים העומדים בפני אלעד דאטה כשאתם ניגשים לפרויקט דאטה במגזר הממשלתי? "מטרתנו היא שאסטרטגיית הדאטה תהיה חלק מאסטרטגיית כלל הארגון. אנו מנתחים את התהליכים הארגוניים והטכנולוגיים ואת הכלים הקיימים, כולל הגורמים האנושיים, שכן כמובן שנדרשת גם יכולת הובלה באופן שרותם את הגורמים הרלוונטיים לתהליך. עלינו להבין מה יחסי הגומלין בארגון ואילו משאבים עומדים לטובתו במשימת הדאטה שתביא אותו למטרה: יצירת ערך משמעותי לארגון באמצעות שימוש בנתונים". אתם מרגישים שיש בשלות במגזר הממשלתי לפרויקטים כאלו? "בהחלט יש קשב ארגוני לנושא, בין השאר הודות למערך הדיגיטל הממשלתי ומוביליו. הוא אחד הקטרים, אולי אף הקטר המרכזי, בשינוי הגישה במגזר הלאומי. מערך הדיגיטל יצר שינוי משמעותי מאוד, מקידום פרויקט נימבוס ועד קידום שירותים דיגיטליים לאזרחים, חיבור דיגיטלי בין משרדי ממשלה והעברת מידע ביניהם. כך התאפשר למשרדי ממשלה רבים לייצר פתרונות מתקדמים. אני יכול לגלות שבימים אלו מתנהלים דיונים על התנעת פעילות דאטה מול מספר גורמים במגזר הציבורי, ואנחנו באלעד דאטה מצפים לזה. אנחנו כבר מכירים היטב את הארכיטקטורה הממשלתית ואת הדרך לעבוד איתה ולייצר פתרונות. מגוון יכולותינו בתחום הדאטה מאפשר יצירתיות רבה, משלב הניתוח עד יישום הפתרון, הן ברמה העסקית-תהליכית והן ברמה הטכנולוגית. אנו מצפים להמשיך להביא לידי ביטוי את כוחה של אלעד בכלל וכוחה של אלעד דאטה בפרט במגזר הממשלתי".

שירותי ענן הפכו לחלק חיוני בפעילות העסקית המודרנית, ולא בכדי. הענן הטכנולוגי מספק גמישות וחיסכון בכל הנוגע לאחסון וגישה לנתונים. עם זאת, ככל שהשימוש בשירותי ענן ממשיך לגדול, כך גם הסוגיות המשפטיות המתעוררות עם השימוש בטכנולוגיה ובמודל שיצרה. אחד ההיבטים המשפטיים המשמעותיים ביותר בענן מתייחס לשמירה על נתונים. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה באירועי אבטחת שירותי ענן, בחלקם בעלי פרופיל גבוה. בשנת 2019, האקר הצליח לגשת למידע האישי של למעלה מ-100 מיליון לקוחות Capital One, לרבות שמות, כתובות, ציוני אשראי ומספרי תעודת זהות, באמצעות הגדרות חומת אש שגויות ב-AWS  (Amazon Web Services) של החברה. בשנת 2020, פרצה ב-Blackbaud, ספקית תוכנות גיוס כספים ותורמים מבוססות ענן, חשפה מידע רגיש של מיליוני אנשים, כולל שמות, כתובות, תאריכי לידה ומספרי תעודת זהות. בשנת 2020, במהלך מגיפת הקורונה, פופולריות פלטפורמת ועידת הווידאו Zoom זינקה לשחקים. במקביל, החברה התמודדה עם מספר אירועי אבטחה, כגון "Zoombombing", שבו משתתפים שלא הוזמנו שיבשו פגישות עם תוכן פוגעני ועניינים הנוגעים לנוהלי הצפנה ואבטחת נתוני המשתמש. בשנת 2021, האקרים ניצלו פגיעות ב-Microsoft Exchange Server כדי לקבל גישה לשרתי דואר אלקטרוני, לגנוב נתונים רגישים ולהתקין תוכנות זדוניות במערכות היעד. "הענן הטכנולוגי מספק גמישות וחיסכון בכל הנוגע לאחסון וגישה לנתונים. עם זאת, ככל שהשימוש בשירותי ענן ממשיך לגדול, כך גם הסוגיות המשפטיות המתעוררות עם השימוש בטכנולוגיה ובמודל שיצרה" לפני שמתחילים למפות את הנקודות המשפטיות שיש לטפל בהן, חשוב מאוד להבין באיזה סוג ענן מדובר ואילו שרותי ענן יסופקו. כך למשל, עננים ציבוריים זמינים לציבור הרחב. עננים פרטיים נתפרו במיוחד לצרכים מסוימים לגורם אחד. עננים היברידיים, המשלבים אלמנטים של עננים ציבוריים ופרטיים. עננים קהילתיים, המאכלסים מידע ושירותים עבור קבוצה של ארגונים בעלי צרכים ודרישות דומות. רב-ענן (Multi-Cloud) – ארכיטקטורה המשלבת מספר שירותי מחשוב ענן, המשלימים זה את זה, ועננים ריבוניים, המופעלים בדרך כלל על ידי ממשלה או ארגון הקשור לממשלה במדינה או באזור מסוים. בעניין שירותי ענן, גם הפעם יש לא מעט, וכל סוג שירות מחייב התייחסות משפטית ייעודית. שירות IaaS מספקים משאבי מחשוב וירטואליים, שניתן להשתמש בהם כדי לבנות ולהפעיל יישומים ושירותים. שירות PaaS מספקים פלטפורמה לפיתוח, הפעלה וניהול של יישומים ושירותים. שירות SaaS מספקים גישה ליישומים ותוכנה. שירות STaaS מספקים אחסון וניהול נתונים. שירות BaaS מספקים גיבוי ושיקום נתונים ושירות SECaaS מספקים אבטחת מידע. להקטין את הסיכונים לאחר מיפוי סוג הענן והשירות, יש לבחון את ההיבטים המשפטיים ולנקוט צעדים מתאימים כדי להקטין את הסיכונים. כך למשל, ספקי שירותי ענן במדינות המתקדמות נדרשים לציית לאסדרת פרטיות והגנה על נתונים, כגון תקנות הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי (GDPR), חוק פרטיות הצרכן של קליפורניה (CCPA) ותקנות אבטחת המידע בישראל. מאחר שאחסון הנתונים בענן יכול להיות במספר מיקומים, חשוב מאוד לבחור את תחום השיפוט ואילו חוקים יחולו על מתן השירות. בתעשיות מסוימות, כגון בנקאות או בריאות, יש אסדרה ייעודית בנוגע לטיפול ואחסון של מידע רגיש, וספקי שירותי ענן חייבים לוודא כי השירותים שלהם עומדים בתקנות אלו. כך גם לעניין אבטחת מידע – ספקי שירותי ענן חייבים לעמוד בתקני אבטחה, כגון ISO 27001, SOC 2 ו-PCI DSS. השאלה למי יש בעלות על הנתונים ולמי יש גישה לנתונים חייבת להיבחן במיקרוסקופ. לספקי שירותי ענן עשויה להיות גישה לכמות גדולה של נתוני לקוחות, ולכן קריטי להגדיר בבירור למי שייך המידע ומי רשאי לגשת למידע. הגדרות אלה ואחרות חייבות להופיע בהסכמים מול הספקים ומול המשתמשים. כך למשל, ספק שירותי ענן חייב להחזיק בהסכם רמת שירות (SLA), המתאר את האחריות של ספק שירותי הענן במונחים של זמינות, ביצועים ואבטחה. ואם בהסכמים עסקינן, מאוד מומלץ להגדיר בבירור את האחריות של כל צד, לרבות במקרה של פרצת אבטחה או אירוע אבטחה אחר. אז אם חפצה נפשכם לספק או לצרוך שירותי ענן, לפני שמתחילים כדאי לחשוב על סוג הענן, סוג השירות וסוג המידע והנתונים. יש להחליט לאיזו תכלית נועד הענן, מי ישתמש בו ובאיזה אופן. יש גם לשקול את הארכיטקטורה של המערכת, סוגי הממשקים ואופן החיבור לענן. כך גם מומלץ להחליט על רמת השירות המוצעת, כמו גם את אמצעי האבטחה לענן. בסופו של יום, ספק שירותי ענן, אשר ישקיע את המחשבה הנדרשת, יאפיין את הצרכים, יממש את הנדרש ויעדכן על בסיס קבוע, יוכל לישון טוב יותר לאורך פרק זמן ארוך יותר מספק שיתעלם.   הכותב הוא מומחה בדיני אינטרנט וסייבר.  

"כיום, כל ארגון נדרש לדבר דיגיטל, ולעשות זאת בכל הערוצים, מול כלל הלקוחות, השותפים והעובדים הפנימיים. הצלחה בהטמעת טרנספורמציה דיגיטלית בארגון דורשת שני תנאי סף: שילוב ושיתוף פעולה של ההנהלה והעובדים בשטח, לצד החיבור הקלאסי של אנשים, תהליכים ומערכות טכנולוגיות. המוטו אצלנו, בשירותי בריאות כללית, הוא 'עוברים לדבר דיגיטל': כל מרפאה, בקהילה ובבתי החולים, מדן ועד אילת, צריכה לדבר דיגיטלית", כך אמרה ורד לוינשטיין, מנהלת הדרכה וקידום חדשנות דיגיטלית בחטיבת מערכות המידע והדיגיטל של הקופה, שהינה ארגון הבריאות השני בגודלו בעולם. לוינשטיין התראיינה לאנשים ומחשבים בעקבות הזכייה של תוכנית מובילים דיגיטליים של הכללית בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards, בקטגוריית טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות. מובילים דיגיטליים היא תוכנית הכשרה שפותחה בכללית לעובדים מכלל המגזרים בקופה: מינהל, סיעוד, רפואה ורוקחות. הטמעת שירותי דיגיטל רפואיים ללקוחות ולצוותים בזמן קצר הפכה לקריטית ומשמעותית במהלך מגיפת הקורונה, ואף לאחריה, ולדברי לוינשטיין, "תוכנית מובילים דיגיטליים הכשירה מאז הקורונה מאות עובדים בכללית, באמצעות מודל הטמעה שהניב תועלות מרובות. בתפקידי אני מהמובילות של ההדרכה הדיגיטלית בחטיבת ההדרכות והלמידה של נס (Ness), שהייתה שותף המרכזי בתהליך". הכללית, מארגוני הבריאות הוותיקים בעולם, הוקמה ב-1911, והיא מעניקה שירותים ליותר ממחצית מתושבי המדינה – 4.7 מיליון מבוטחים. הארגון מונה כ-48 אלף עובדים, כ-1,500 מרפאות, 14 בתי חולים, כ-500 בתי מרקחת, עשרות מרכזי בריאות ומאות תחנות טיפות חלב ומרפאות. הקופה מטפלת בשנה ביותר משבעה מיליון לקוחות. "מגפת הקורונה הביאה להאצה משמעותית של תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הבריאות", אמרה לוינשטיין. "עוד לפניה החלה ההפנמה בקרב ארגוני בריאות שיש להתקדם ולספק כמה שיותר שירותי בריאות מקוונים, עם מיכון ודיגיטל, כחלק מהמענה לשלל האתגרים בעולם זה". כחלק מזה, ציינה, "תפקידי הוא לוודא שהצוותים בשטח מכירים את כל השירותים הדיגיטליים ויודעים לתווך אותם למטופלים: מאפליקציית כללית החדשה והתיק הרפואי, עבור ברופאים אונליין, שירות טאיטו לאבחון מרחוק, אולטרסאונד ביתי, בדיקת שתן דיגיטלית ואפליקציה להפרעות קשב, וכלה בשירותים נוספים שמאפשרים קבלת טיפול רפואי בלי לצאת מהבית. קצב הפיתוחים המהיר מחייב אותנו לעשות זאת בזמן קצר, ולהיות כל הזמן מחוברים למפתחים, לגורמים העסקיים וכמובן לעובדים בשטח". כך ייעלו בכללית את תהליכי העברת הידע לדברי לוינשטיין, "לייעול תהליכי העברת הידע, פיתחנו מתודולוגיה להתאמת תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בכללית. עשינו זאת תוך התייחסות פרטנית לשיטות, לערוצים, לכלל העובדים ומטופלים, ובכל מגזרי הפעילות שלנו". "בנינו", סיפרה, "מערך כלי עבודה ומתודות, שכוללים עבודה משותפת והדוקה עם צוותי המרפאות שבשטח. כמו כן, פיתחנו והפעלנו מערכי הדרכות וכנסים – פנים מול פנים וגם וירטואליים, מפגשים מקצועיים ושגרות עבודה". היא ציינה ש-"הסתייענו במובילים דיגיטליים – עובדים שהדיגיטל 'בוער בעצמותיהם', ששימשו עבורנו 'סוכני שינוי' לתחום. בנינו במה משותפת לדיאלוגים פוריים, עם שיתופי פעולה עם דרגי ההנהלה. עוד שילבנו בתהליכים למידה חווייתית לטובת הפנמת התכנים וקהילות ידע לתחומי עיסוק ספציפיים. פיתחנו ויישמנו תהליכי הכשרה מסודרים לעולם הדיגיטלי". מה השגתם מהמסע הדיגיטלי? לוינשטיין: "השגנו תועלות רבות: העצמנו את העובדים והלקוחות, הגדלנו את שביעות הרצון שלהם, הרחבנו את השימוש בדיגיטל, האצנו את הטרנספורמציה, והבאנו לשיפור השירות ולפישוט התהליכים התפעוליים. הטמענו טכנולוגיות מורכבות בסביבה מרובת רגולציות, ובזמן קצר. בסופו של דבר, הענקנו ערך ישיר למטופלים". לסיכום היא אמרה כי "ככל שהעובדים מטמיעים יותר כלים דיגיטליים, הם והמטפלים נהנים מהפירות שהתהליכים מניבים. זה מצב Win-Win קלאסי, שבונה גלגל חוזר עם דרישה ומשוב לעוד שירותים דיגיטליים. בנינו קהילה ארגונית לומדת, תורמת ונתרמת, עם תהליך סדור להעברת ידע, שמשלב למידה חווייתית ושייכות לקהילה לומדת. ניהול השינוי שהפעלנו היווה זרז חשוב להצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית, כי חדשנות ובריאות מתחילות בלמידה".