מחאת ההיי-טק מתרחבת: פעילי מחאת ההיי-טקיסטים יקיימו מחר (ג') הפגנות בכמה מוקדי תעסוקה של הענף ברחבי הארץ, כחלק מ-"יום השיבוש" שהוכרז, במידה שהכנסת תעביר היום בקריאה ראשונה את ביטול עילת הסבירות – מה שסביר בהחלט שיקרה. לקראת ההצבעה, כמה מנהלים בהיי-טק קרעו היום קריעה בדיון בוועדת הצעירים של הכנסת – לדבריהם, כ-"אות אבל על ריסוק ההיי-טק הישראלי עקב החקיקה האנטי דמוקרטית של הממשלה". המנהלים שקרעו את בגדיהם בדיון הם: ד"ר גל נוימן וקסלר, יזמת היי-טק, שותפה בליונבירד; יאיר שוהם, לשעבר מנהל קרן אינטל קפיטל בישראל; עו"ד אורלי הראל, מייסדת AI.Serenus; אמנון שרף, לשעבר מנכ"ל אטלנטיום; דורית סוקולוב, דירקטורית ב-eMoon ומשקיעה בעולמות הביו-טק; היזמת מיכל כהן קרמר; היזם אמיר כרמלי; וד"ר אילן סמיש, הבעלים והמנכ"ל של אמאי חלבונים.  צילום: מחאת ההיי-טקיסטים יצוין שכרמלי אמר בדיון, שעסק בתמיכה ממשלתית ביוזמות חברתיות בהיי-טק, אמירה גזענית ומקוממת: "50% מההיי-טקיסטים באים מהקהילה של העלייה הרוסית, הם לא הבכיינים ממרוקו או מעירק". בתגובה, יו"רית הוועדה, ח"כ נעמה לזימי, הודיעה לו שהוא לא יוכל להמשיך לדבר: "אתה לא תגיד את זה פה. ממש ממש לא. זה גזעני וזה מתנשא וזה עלוב להגיד את זה. זה ממש לא הקול של ההיי-טק. משה רדמן הוא מרוקאי ולא בכיין". לאחר מכן כרמלי חזר בו מהדברים והוסיף שנפל בלשונו. "סליחה, אני מחזיר את המשפט, אני בעד שוויון", אמר. ח"כ לזימי ציינה בדיון כי "לתעשיית ההיי-טק חייבות להיות אחריות, יזמות וחדשנות בתחומי החינוך, האנרגיות המתחדשות, הרפואה, האוריינות מרחוק, השוויון המגדרי וצמצום הפערים החברתיים". היא הזהירה כי ביטול עילת הסבירות יכה את ההשקעות בהיי-טק וקראה למשרדי הממשלה לתקצב יוזמות היי-טק חברתיות בפריפריה. הפגנות ברחבי הארץ מחאת ההיי-טקיסטים היא בין הגופים הבולטים במחאה נגד התוכנית המשפטית של הממשלה וככזה, הוא יקיים מחר, לאורך היום, שורה של הפגנות במוקדי תעסוקת היי-טק בארץ. ההפגנה המרכזית תתקיים בשרונה בתל אביב ב-11:00, משם יצאו המשתתפים לסניף רשות המיסים בעיר, תחת הקריאה: "לא נממן דיקטטורה!" הפגנות נוספות יתקיימו במרכזי ההיי-טק בחיפה, כפר סבא-הוד השרון, יבנה, הרצליה, רמת החייל בתל אביב, פתח תקווה, הבורסה ברמת גן, מת"ם בחיפה, גשר אליקים ובאר שבע. בנוסף, היי-טקיסטים מוחים ישתתפו במחאות הכלליות – בנתב"ג, בתל אביב ובירושלים. לא מעט חברות היי-טק נוקטות בימים אלה מהלכים כתמיכה במחאה: כמה וכמה חברות הודיעו אתמול כי יעבירו את הקניות שלהן למתחמי ביג, לאחר שזו הודיעה כי תשבית מחר את הפעילות במתחמי המסחר שלה. עם זאת, היום ביג חזרה בה, שלא לומר התקפלה. והודיעה כי בעלי חנויות וחברות שפועלות במתחמים שלה וירצו להישאר פתוחות – יוכלו לעשות זאת, ואלה שלא – היא לא תגבה מהן שכר דירה על אותו היום. בנוסף, וויקס הודיעה שתאפשר לעובדים להפגין על חשבונה, וקרן בסמר קראה לכל חברות הפורטפוליו שלה לעשות זאת. כמו כן, בכלכליסט פורסם בסוף השבוע שהיזם הוותיק שלמה קרמר, ממקימי צ'ק פוינט וכיום מנכ"ל חברת הסייבר קייטו, קרא לעובדים לצאת להפגין מחר. עוד יצטרפו למחאה אוניברסיטאות, חברות פרסום ובית ההשקעות IBI. ממטה מחאת עובדי ההיי-טק נמסר כי "ממשלת ישראל מחריבה את הדמוקרטיה וצועדת לעבר 'התאבדות' כלכלית. לא סביר שהממשלה דוחפת יזמים, שהכניסו מאות מיליונים במיסים למדינה, להקים חברות מחוץ לישראל, לא סביר שהממשלה מוותרת על המגזר שאחראי לשליש מהכנסות המדינה ממיסים ולא סביר שמשקיעים שמאמינים בהיי-טק הישראלי מפחדים לשים כאן את כספם בגלל הממשלה. נצא להפגין בכל מקום – לא נממן דיקטטורה!"

מחקרים קודמים שפרסמו אנשי צ'ק פוינט הראו כיצד האקרים מנצלים את פלטפורמות ה-AI החדשות כדי להקל עליהם בתקיפות סייבר – ממתקפות פישינג ועד כתיבת נוזקות. החברות המפתחות את הפלטפורמות הללו ערות לנושא ומנסות לשפר את המנגנונים, על מנת שימנעו ניצול לרעה על ידי האקרים וגורמים שליליים אחרים. אלא שלצערם של ה-"טובים", החוקרים של ענקית הגנת הסייבר הישראלית הצליחו "לעבוד" על אחד משני המנועים שב-ChatGPT4 – מנגנון הצנזורה, והם מראים כיצד ניתן להשתמש במבנה הקיים של הפלטפורמה ולגרום לה לענות תשובות שהיא לא אמורה לספק. בבסיס המחקר, מציינים החוקרים, קיימת תכונה מעניינת של הבינה המלאכותית: הצורך, ה-"אינסטינקט" של הצ'ט, לתקן את הטעויות של השואל.ת. כך, על אף שהצ'ט אמור שלא לספק תשובה לשאלות כגון "איך להכין סמים קשים?" או "כיצד לבנות כלי נשק?", בעזרת שימוש במנגנון "עקיפה כפולה" הוא מספק את התשובות הללו. כלומר, במונחים שלנו, בני האדם: ה-"אגו" של הפלטפורמה גורם לה ליפול בפח. המשתמש אומר (משקר) ל-ChatGPT שהוא מעוניין לייצר סם מתאטפטמין (קריסטל מת') – והכלי פשוט נותן לו את ה-"מתכון". צילום: צ'ק פוינט (צילום מסך) "אינסטינקט שלישי" היכולות המתקדמות של הבינה המלאכותית אמורות לאפשר לפלטפורמה להחליט לאיזה סוג של שאלות מותר לצ'ט לענות – ולאיזה לא. המנגנון המובנה של הצ'ט נועד לאזן בין שני הצרכים הבסיסיים שלו: מחד, הרצון לספק מידע למשתמש ולענות בצורה ברורה על השאלות הנשאלות, ומהצד השני, הצורך להפעיל צנזורה, על מנת למנוע שיתוף של מידע שאינו חוקי. לכן, למשל, כאשר שואלים את הצ'ט איך להכין סם מסוכן, התשובה שתתקבל אמורה להיות: "מצטער, איני יכול לסייע לך". אולם, ציינו החוקרים, "יש אלמנט נוסף במנגנון שבו אנחנו מתמקדים. זהו סוג של 'אינסטינקט שלישי', שנועד לתקן את הטעויות של השואל ולהראות שהוא יודע את התשובה הנכונה". כך, כאשר נכתוב דברים שאינם מדויקים ונבקש ממנו להתייחס אליהם – הוא יתקן אותם, תוך שהוא יתאר בפירוט את התשובה שאותה הוא תוכנת מראש שלא לספק. לדוגמה, אם נשאל שאלות על מרכיב מסוים בתהליך, נבהיר שהמטרות שלנו לגיטימיות ונבקש ממנו שיימנע מלומר שמדובר במעשה לא חוקי – הוא יספק את התשובות המלאות, ויעשה זאת יחסית מהר. החוקרים הוסיפו כי "את אותו התהליך עברנו גם ביחס לנושאים אחרים, כמו 'איך להכין פצצה?' – וגם בהן התקבלו התשובות לאחר שעימתנו את הפלטפורמה עם הצורך לדייק אותנו ולהאמין שהמטרות שלנו לגיטימיות". והוא גם מתנצל… צילום: צ'ק פוינט (צילום מסך) שאלה של "דחף" ו-"אגו" לדברי עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות מוצרים בצ'ק פוינט, "הסיבה לממצאים הללו נובעת מה-'דחף' של הצ'ט לספק מענה מדויק לשאלה ומהאופן שבו הוא למד דיאלוגים קודמים, בהם השאלות החוזרות שנשאלו באופן קצת שונה הביאו את התוצאה המצופה למשתמש". על כן, הסביר, "אם אנחנו נתפסים בעיני הצ'ט כמספיק תמימים או לגיטימיים, ואם השאלה בבסיסה מכילה אי דיוק – הצורך שלו לענות יתגבר על הצנזורה המתוכננת שלו. זה סוג של 'אגו', רצון להוכיח ידע ולרצות את המשתמש. בהיבט זה, המנגנון של ChatGPT4 מכויל פחות ומביא אותו לספק מענה מסוכן בסוגיות שהוא תוכנת שלא לסייע בהן". בצ'ק פוינט מציינים כי החברה שיתפה, כבעבר, את ממצאיה עם OpenAI, המפתחת של ChatGPT. הדגמים שנבדקו במהלך המחקר היו GPT-4 ו-GPT-4 Plugins.

הזמן: בוקר אחד הימים באמצע יוני 1997. המקום: אזור השרון. טוראי ערן אדרת לקח את כלי הנשק שברשותו, הלך לשדה סמוך לביתו וסיים את חייו הקצרים והלא ממוצים בירייה. ערן התגייס במרס 1997. הוא היה עכבר רשת, גיק במונחים של היום, ומלא רצון ותשוקה לעסוק בתחום האהוב עליו – מחשבים. לצערו, הוא שובץ באפסנאות, ועסק בפריקת ציוד ממשאיות כל הימים. מפקדיו לא רצו לשקול החלפת מקצוע: "תהיה לפחות חצי שנה בתפקיד ואז תבקש", אמרו לו. ערן ביקש לראות קב"ן (ר"ת קצין בריאות נפש), אך בשל אטימות, ביורוקרטיה או שילוב שלהם – הוא סורב. לפני התאבדותו, ערן שיתף גולשים בקבוצת דיון באינטרנט – שהיה אז בתחילת דרכו ולא פופולרי כמו היום – במצוקותיו הנפשיות. למרבה הצער, חלאות היו ברשת כבר אז, והוא קיבל לא מעט תגובות שעודדו אותו להתאבד. אחת מהן הייתה מפורטת: הגולש הסביר לו באופן מדויק כיצד להשתמש ברובה ה-M16 שלו כדי לבצע את המעשה. אביו, ד"ר אבשלום אדרת, סיפר בעבר כי "ערן מצא מפלט באינטרנט. זה היה העולם שלו, שהחליף מהרבה בחינות את העולם הפיזי. גיל ההתבגרות לא עבר עליו באופן פשוט… בכיתה י"ב הוא התחיל יותר ויותר להיעדר מבית הספר וישב בבית, לימד את עצמו, ניגן, עולם שלם היה לו. לא חששנו כל כך… היום אני יודע שזו הייתה טעות גדולה מאוד. אחד הסימנים למצוקה גדולה של ילדים בא לידי ביטוי בהיעדרות מבית הספר. ברגע שהם מחליטים לוותר על בית הספר, צריכה להידלק נורה אדומה… מטעם בית הספר קראו לנו פעם אחת לשיחה, הוא לא רצה לבוא, דיברנו איתו וכאן זה נגמר. הם היו צריכים לדעת שאסור לעבור על זה לסדר היום, היו צריכים להזעיק אותנו, שנתייחס לזה ברצינות מוחלטת". יש לפעול בכל מקום כדי שערן אדרת הבא לא יקבל מענה לשאלה "איך להתאבד בעזרת רובה M16?" – לא מגולש בן אנוש אטום ונבזי ברשת, ולא מהצ'ט. לתשומת לב הקוראים לוין, קיש, ארבל ונתניהו – זה דבר שכן כדאי שתתעסקו בו בישראל יש מאות התאבדויות בשנה, ויותר מאלפי ניסיונות התאבדות, כאשר כחמישית מהם – של צעירים מתחת לגיל 24. על מנת לצמצם את אותם ניסיונות התאבדות נדרשת התייחסות רב מקצועית, רב משרדית, של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. יש להקשיח את הרגולציות לתחום, ככל שיש כאלה. יש לבנות אסטרטגיות של העלאת המודעות לנושא, אסטרטגיות לטיפול ומניעה – בבתי הספר, במסגרות החינוכיות המשלימות, בתנועות הנוער ובמדיה החברתית. אסטרטגיות אלה יכולות להצליח. אולם, כפי שמחקר של צ'ק פוינט שאותו פרסמנו היום (ב') מראה, לא רק גולשים ערלי לב יכולים לספק הוראות איך להתאבד. אם ערן היה חי היום ורוצה ליטול את חייו, הוא היה יכול לשאול את ה-ChatGPT איך לעשות זאת, ויש מצב שהצ'ט היה עונה לו. כך הכלי עשה במחקר כשנשאל כיצד להכין פצצה וסם קטלני ביותר כמו קריסטל מת'. לכן, כלל הרשויות, גורמי החקיקה, האכיפה, החקירה והחינוך נדרשים לעשות כל שביכולתם כדי שלא ניתן יהיה לעקוף את מנגנון הצנזורה של ה-ChatGPT. יש לפעול בכל מקום כדי שערן אדרת הבא לא יקבל מענה לשאלה "איך להתאבד בעזרת רובה M16?" – לא מגולש בן אנוש אטום ונבזי ברשת, ולא מהצ'ט. לתשומת לב הקוראים יריב לוין, יואב קיש, משה ארבל ובנימין נתניהו – זה דבר שכן כדאי שתתעסקו בו.

ארגונים במגזר הציבורי מתכננים להאיץ את הפריסות של סביבות מרובות-עננים היברידית כמעט פי 5 במהלך שלוש השנים הקרובות, כך לפי מחקר ה-ECI (ר"ת Enterprise cloud Index) החמישי של נוטניקס (Nutanix), הסוקר את המגזר הציבורי ומודד את התקדמות אימוץ טכנולוגיות הענן בארגונים. הסקר נערך על ידי מכון המחקר ואנסון בורן (Vanson Bourne) בקרב 1,450 מקבלי החלטות בתחום ה-IT. דו"ח ה-ECI מתמקד בפריסות ענן במגזר הציבורי במדינות ברחבי העולם, וכולל ארגוני ממשל, מוסדות מדינה, שלטון מקומי, מוסדות חינוך ציבוריים וארגוני בריאות ציבוריים. הדו"ח מדגיש את תוכניות הענן, סדרי העדיפויות, האתגרים והניסיון של מומחי ה-IT במגזר הציבורי ברחבי העולם. בנוסף, עולה מן המחקר, כי המניעים המובילים לרכישת תשתית IT הם: אבטחת סייבר, אבטחת מידע, ריבונות, הגנה ושחזור נתונים. בסך הכל, המשיבים במגזר הציבורי מצפים להגדיל את השימוש הכללי שלהם בתשתית IT מעורבת ל-73%. הממצאים העיקריים מהמחקר: ארגוני המגזר הציבורי צפויים להגדיל כמעט פי 5 את פריסות סביבות ריבוי-העננים ההיברידיות – ארגונים אלו גם מצפים להכפיל את השימוש בעננים ציבוריים מרובים. בהתאם לכך, משיבי הסקר הצהירו, כי הם מצפים שהשימוש שלהם במודלים אחרים של תפעול ה-IT, כגון תשתית מקומית, יירד במהלך תקופה זו. אבטחת סייבר וריבונות נתונים הם המניעים הגדולים ביותר להשקעה בתשתיות IT – בנוסף אליהם, גם היכולת לציית לכללים לאומיים לאחסון ובקרת נתונים מוגדרת כקריטריון עיקרי להשקעה בתשתיות IT, כאשר 13% מהמשיבים במגזר הציבורי הביעו הסכמה עם כל אחד מהקריטריונים. סביבות מעורבות יוצרות אתגרים חדשים לניהול נתונים – כאשר הערך והנפח של הנתונים במגזר הציבורי ממשיכים להרקיע שחקים. האתגרים המובילים כוללים ניתוח ותזמור של הנתונים, הגנה ושחזור נתונים ועלויות אחסון נתונים. הממצאים גם מצביעים על פער ביכולות הנראות עבור כל הנתונים הנמצאים על פני תשתית ה-IT המורחבת. על כן ניכר, כי יש מקום לשיפור בזמינותם של כלים משולבים לתפעול IT היברידי, מכיוון שחנויות ה-IT אינן יכולות לנהל, לאבטח, לסנכרן או לנתח נתונים שהן לא יכולות לראות. שיפור אבטחת המידע הוא המניע העיקרי של ניוד האפליקציות – כמעט כל המשיבים (98%) בכלל המגזרים (פיננסים, בריאות ועוד) ציינו, כי הם העבירו יישומים בין תשתיות ה-IT ב-12 החודשים האחרונים, כאשר 47% מהם ציינו כי הסיבה לכך היא הרצון לשפר את עמדת האבטחה של החברה, או את יכולתם לעמוד בדרישות הרגולטוריות. 46% מהמשיבים ציינו את השיפור באבטחת המידע כסיבה העיקרית לניוד יישומים. הסיבה השנייה לניידות יישומים בקרב המשיבים הייתה הרצון להאיץ את מהירויות הגישה לנתונים בקרב 39% מהמשיבים, ואחריה הרצון לשלב שירותים מובנים בענן, כגון AI ולמידת מכונה (38%). שליטה בעלויות ה-IT – רוב המשיבים דירגו במקום גבוה ברשימת האתגרים שלהם את שליטתם בעלויות ה-IT, כאשר 86% מהמשיבים במגזר הציבורי ו-85% מהמשיבים בכלל המגזרים תיארו את בקרת עלויות הענן כאתגר בניהול תשתיות ה-IT הנוכחיות שלהם, ויותר משליש מכל קבוצה – המהווים 36% מהארגונים במגזר הציבורי ו-34% מכלל המשיבים העידו, כי מדובר באתגר משמעותי. גיוון מוגבר של תשתיות, יחד עם דגש מוגבר על אחסון נתונים, ניהול, אבטחה ושירותים, דוחפים את כל מומחי ה-IT במגזר הציבורי לחפש פעולות היברידיות המאחדות בין התשתית הפרטית והציבורית. כמעט כל המשיבים מכלל המגזרים, כולל 95% מהמשיבים לסקר במגזר הציבורי, הביעו רצון לקיומו של ממשק אחד שממנו ניתן יהיה לראות ולנהל את ההיבטים הרבים של התשתיות המגוונות שלהם. ככל שהיכולות הללו יופיעו, המשיבים יקבלו גישה לכלים מאוחדים, המספקים נראות בכל מקום שבו נמצאים הנתונים, יאפשרו לצוותי IT לנהל בצורה הוליסטית את היישומים והנתונים שלהם ויאפשרו להם לבצע התאמות לפי הצורך כדי לעמוד בדרישות המשתנות ללא הרף של אבטחת נתונים, גיבוי, תאימות, ביצועים ועלות. סמי זוגלאמי, סמנכ"ל נוטניקס לאזור EMEA. צילום: יח"צ "מנהלי מערכות המידע במגזר הציבורי בכל רחבי העולם משדרגים את סביבות ה-IT שלהם כדי לשרת ביעילות את הציבור הרחב", אמר סמי זוגלאמי, סמנכ"ל נוטניקס לאזור EMEA. "מגיפת הקורונה הדגישה כמה חשובה הגמישות בהסתגלות מהירה לנוכח נסיבות משתנות במגזרי הממשלה, החינוך והבריאות. מתוך הכרה בצורך זה, מקבלי החלטות ה-IT במגזר הציבורי מאמצים סביבות IT מגוונות, הכוללות מרכזי נתונים, מחשוב קצה, מיקום משותף ועננים ציבוריים שונים, כדי לענות על הדרישות הספציפיות שלהם. גישה זו מציעה את החופש לאתר ולהעביר עומסי עבודה ואפליקציות היכן שהם עונים בצורה הטובה ביותר על סדרי העדיפויות האסטרטגיים שלהם. עם זאת, זה גם מביא אתגרים חדשים, כולל מורכבות הטבועה בסביבות מרובות-עננים היברידיות".

מאת: גרשון פניטש לקניין רוחני יהיה תפקיד מרכזי במהפכת הבינה המלאכותית – תקופה שקרוב לוודאי תיזכר כקו פרשת המים המשמעותי ביותר בהיסטוריה של הטכנולוגיה. בחינת מהפכות טכנולוגיות קודמות יכולה לסייע לנו לחזות מי יהיו המרוויחים והמפסידים הגדולים ממהפכת הבינה המלאכותית. כך לדוגמה: בהמצאת הטלגרף, הטלפון, המצלמה, מצלמת הקולנוע, שבבים, מחשבים או מערכות תקשורת, לא פעם ההבדל בין הצלחה מסחרית גדולה לכישלון צורב היה טמון בבעלות על הפטנטים הנכונים. כדי להמחיש זאת, הנה דוגמה מענף הצילום – אדווין לנד, מייסד פולארויד וממציא מצלמת הפיתוח המיידי, נהג לקנות את החומרים הכימיים ששימשו במצלמה מקודאק. כאשר גילתה קודאק את הסיבה, התעקשה לקבל מ-לנד רישיון להשתמש בטכנולוגיית הפיתוח המיידי. לנד סירב, הקים מפעל משלו לייצור החומרים הכימיים המשמשים בתהליך הפיתוח ובשנת 1972 הציג את מצלמת הפיתוח המיידי של פולארויד. פולארויד המשיכה לרשום פטנטים אסטרטגיים להגנה על הטכנולוגיה שלה, וכאשר קודאק הציגה מצלמת פיתוח מיידי משלה, תבעה אותה פולארויד על הפרת פטנט, זכתה ביותר ממיליארד דולר פיצויים (בשווי של שנות השמונים של המאה העשרים) וקודאק חויבה להפסיק את ייצור מצלמת הפיתוח המיידי שלה.  באופן תמוה משהו, על אף שנמנתה עם חלוצי תחום הצילום הדיגיטלי, ולמרות שקיבלה שיעור מאלף בחשיבות הרישום של פטנטים אסטרטגיים, לא טרחה קודאק לרשום פטנטים על טכנולוגיית הצילום הדיגיטלי שלה. ללא פטנטים, שמנעו מהמתחרים להיכנס לשוק, קמה לקודאק תחרות עזה שלבסוף דחקה אותה לשוליים. הבנת התהליך תייצר הצלחה. רישום פטנטים של בינה מלאכותית. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock הקשר הישיר בין בעלות על פטנטים להצלחה חברות חכמות מבינות שיש קשר ישיר בין בעלות על פטנטים להצלחה. זאת הסיבה שאפל, שלאחרונה הציגה את משקפי המציאות המעורבת Apple Vision Pro, רשמה לפי השמועות כ-5,000 פטנטים על הטכנולוגיה החדשה. מעטות החברות שיכולות להרשות לעצמן לרשום כל כך הרבה פטנטים, אבל על ידי אימוץ שלושה כללי יסוד יכולה גם החברה שלך להגדיל את הערכת השווי שלה, תוך התמקדות במספר קטן יותר של פטנטים אסטרטגיים. שלושת כללי היסוד הם: להבין שלא כל הפטנטים בתחום הבינה המלאכותית זהים בחשיבותם – פטנטים אינם מוצר מדף. יש חברות שבבעלותן מאות פטנטים חסרי ערך ולעומתן חברות עם מספר קטן יחסית של פטנטים, ששוות מיליארדים. מדוע שילמה גוגל 3.2 מיליארד דולר כדי לרכוש את נסט (Nest), יצרנית של תרמוסטט חכם שבשעתו החזיקה בבעלות על פחות מ-50 פטנטים? אנליסטים מאמינים כי תיק הפטנטים המצומצם אך האיכותי של נסט היה אחת הסיבות המרכזיות למחיר הרכישה. כמעט בכל בית יש תרמוסטט ונסט השכילה להבין כי הגנה אסטרטגית על הדרכים לאיסוף מידע מהתרמוסטט יכולה להעניק לה תובנות בלעדיות ויקרות ערך שאין למתחרים. ובדיוק כפי שחזתה נסט, הגישה הזאת למידע עוררה עניין רב בקרב חברות העוסקות באיסוף וניתוח נתוני-עתק. מה עשתה נסט נכון ושונה מרוב החברות? היא ניגשה לניסוח הפטנטים מנקודת מבט עסקית ולא טכנולוגית.  במקום להגן על הפרטים הטכניים, כפי שעושות רוב החברות, עבדה נסט עם יועצים אסטרטגיים ועורכי פטנטים, המתמחים בהפיכת פטנט לנכס עסקי. כמו כן, בשונה מרוב החברות, ניסחה נסט את הפטנטים כך שיהיה אפשר להגן עליהם בבית המשפט. מתחרים שלטשו עיניים לפטנטים האלה, ואולי חשבו לנסות למתוח את גבולות ההגנה המשפטית, הבינו במהרה כי הם עתידים לכלות את זמנם ומרצם לריק, ונטשו את הרעיון.  חברות שלא מערבות בתהליך פיתוח הפטנט עורכי דין המתמחים בליטיגציה בתחום ההגנה על פטנטים מסתכנות בכך שהפטנט לא יעמוד במבחן ההגנה המשפטית, ולכן – לא ירתיע מתחרים; ובתחום הקניין הרוחני, מה שלא מרתיע את המתחרים שווה כקליפת השום. לחשוב קונספטואלית ולא טכנית – בשעת עריכת הפטנט שוגות רוב החברות בכך שהן מתמקדות בהיבטים ההנדסיים של ההמצאה וכך משאירות פתח למתחרים להציע פתרון טכנולוגי שונה לאותה בעיה. זאת טעות נפוצה, שמקורה בכך שאת תהליך פיתוח הפטנט מובילים בדרך כלל הממציאים, שמטבעם מתמקדים יותר בהיבטים הטכניים וההנדסיים של ההמצאה. חיבור אנשי שיווק, מנהלי פיתוח עסקי ויועצים אסטרטגיים בתחום הקניין הרוחני יכול למקד את התהליך ביצירת פטנטים שיהפכו לנכס אסטרטגי עבור הארגון ויקדמו את יעדיו העסקיים. בתחום הבינה המלאכותית, הנטייה היא להתמקד בדרכים חדשות לאימון מודל ה-AI או באלגוריתם חדש.  אמנם אלו טכנולוגיות שלרוב אפשר לקבל עבורן רישום כפטנט, אבל אין להן ערך עסקי של ממש. ככלל אצבע, פטנט בעל ערך עסקי הוא זה שמאפשר לבעליו להוכיח שמתחרה הפר אותו. איך אפשר לדעת, לדוגמה, כיצד אימנו המתחרים את מודל הבינה המלאכותית שלהם או באיזה אלגוריתם הם השתמשו, כל שכן להוכיח את זה? לעומת זאת, קל יותר לדעת באילו נתונים השתמשו המתחרים ומה התוצאות שקיבלו. בתחום הבינה המלאכותית מתמקדת החדשנות במציאת שיטות חדשות לרתום את יכולת הניתוח של ה-AI חיזוי תוצאה מנתונים שעד כה לא הייתה בהם תועלת מיוחדת. ניסוח פטנט מתוך מחשבה קונספטואלית ולא הנדסית, או במילים אחרות: מה קורה ולא איך הוא קורה, יכול להפוך אותו לנכס עסקי אסטרטגי. הפטנטים בתחום ה-AI צריכים ללכת בעקבות הכסף – אנשי עסקים שמתרברבים בפטנטים שבבעלותם בדרך כלל לא מבינים בכלל מה הופך פטנט לנכס אסטרטגי. הם מזכירים את שם משרד עורכי הדין שטיפל ברישום הפטנט, או את הכישורים ההנדסיים המרשימים של מנסחי הפטנט, אבל מעטים יכולים להסביר כיצד הפטנטים חוסמים את המתחרים ויוצרים ערך. קל לקבל רישום לפטנט, אבל כדי למנוע כרסום בהכנסות החברה חייבים הפטנטים לחסום מתחרים מלהציע פתרון דומה. לכן, במינימום, חברות צריכות לשאול את עצמן 'כיצד טכנולוגיית הבינה המלאכותית החדשה מגדילה את ההכנסות, ומה צריכים לעשות המתחרים כדי לכרסם בהן?' התשובות לשאלות האלו עוזרות להכווין את תהליך פיתוח הפטנט. אם מתחרה לא יכול להעמיד פתרון מבוסס בינה מלאכותית דומה, מבלי לעשות X, הרי שיש להגן על X בפטנט וכך לחסום את המתחרים. לסיכום, בשונה מהדוגמה של פולארויד ומצלמת הפיתוח המיידי ששינתה את פני ענף הצילום, צפויה הבינה המלאכותית לחולל מהפכה בכל ענפי המשק. פירושו של דבר שיהיו הרבה מרוויחים והרבה הזדמנויות להשתלט על השוק. המרוויחים הגדולים יהיו אלה שיפתחו תיק פטנטים תכליתי, ממוקד ואסטרטגי, שמנוסח מנקודת מבט עסקית, עומד באתגרים של בתי משפט, ומונע ממתחרים להיכנס לשוק ולגנוב מקורות הכנסה. *** הכותב הוא שותף בפירמת עורכי הדין פניגן, אחת מחברות הקניין הרוחני הגדולות בעולם, ומוביל את קבוצת תכנון הקניין הרוחני האסטרטגי של החברה ואת הפרקטיקה הישראלית שלה. גרשון פניטש סייע למאות חברות מובילות להגדיל את הערכת השווי שלהן על ידי ניסוח ורישום פטנטים אסטרטגיים, וכן ייצג אותן בתביעות בגין הפרת פטנטים בארה"ב. בנוסף, פניטש הוא חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שם זכה חמש פעמים בפרס המרצה המצטיין על הקורס 'פיתוח ושימוש בפטנטים ככלי עסקי אסטרטגי', שהוא מעביר במסגרת לימודי תואר שני במנהל עסקים (MBA).  הטקס פורסם במקור ב-Law360  

המונח Shadow IT – ובעברית מחשוב צללים – ידוע כבר שנים אחדות בעולמות המחשוב והתקשוב. סיסקו הגדירה את זה יפה: על פי אתר החברה, מחשוב צללים הוא "השימוש של חומרה או תוכנה מבוססות IT על ידי אדם או מחלקה מבלי ידיעת קבוצת ה-IT או האבטחה של הארגון". לצד מחשוב הצללים יש מונח פחות מוכר, אבל לא פחות מעניין: Shadow AI. כאן, התרגום לעברית יותר מסורבל – בינה מלאכותית של הצללים. ישי רם, סמנכ"ל בכיר לענן בקבוצת סלע, דיבר על כך בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בגני התערוכה שבתל אביב. לדבריו, אותו Shadow AI הוא הסיבה שבגינה חברות הביג טק כמו גוגל וסמסונג מציעות לעובדים שלהן לנקוט משנה זהירות בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת – בוודאי בעבודה, אבל גם בחייהם הפרטיים. "רבים מאתנו מוסרים לבינה המלאכותית היוצרת את הסודות והמחשבות שלנו, מבקשים ממנה עצות איך לעשות דברים… הכול מגיע אליה. חברות מפחדות שזה יביא לדליפה של מידע, שעובדים ימסרו מידע לבינה המלאכותית היוצרת, מבלי שהם חותמים על הסכם סודיות, ומשם הוא יגיע לעולם", אמר. "סיכוני האבטחה שנלווים לבינה המלאכותית היוצרת הם דליפת מידע בכלל ומיילים בפרט, הרעלה של מודלים וגניבה שלהם. ארגון יכול לאמן את המודל ומישהו אחר ייקח אותו וישתמש בו. אלה איומים אמיתיים על חברות", ציין. היבט נוסף שרם עמד עליו הוא זכויות היוצרים. "בתנאי השימוש של חלק מכלי הבינה המלאכותית היוצרת נכתב שיש על התוצרים שלהם זכויות יוצרים ובחלק לא. אין כאן סטנדרט אחיד, וגם זה מהווה סיכון עבור ארגונים". עם זאת, הוא אמר שארגונים לא צריכים שלא להשתמש בבינה המלאכותית היוצרת כליל. "הארגון צריך למצוא פתרון כיצד העובדים יכולים להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת, אחרת המתחרים יעשו זאת", ציין. "הם יכולים להשתמש בפלטפורמות קיימות, למשל ורטקס של גוגל, שמציעה את היתרונות של הבינה המלאכותית היוצרת בלי החסרונות. הדאטה שם מוצפנת, יש לארגון שליטה בגישה אליה – הוא יכול לבחור מי יקבל אותה, וניתן לראות מי משתמש במידע. בנוסף, הכלי מאפשר לאמן את המודל על הדאטה של הארגון – מה שלא קורה בבינה מלאכותית יוצרת באופן כללי". טובי כוכב, שותף, סמנכ"ל טכנולוגיות ויועץ טכנולוגי בדלויט. צילום: נדב כהן יונתן טובי כוכב, שותף, סמנכ"ל טכנולוגיות ויועץ טכנולוגי בדלויט, טען בכנס ש-"כולם מדברים על בינה מלאכותית יוצרת, אף אחד לא מדבר על ארגונים". בתחילת דבריו הוא סיפק כמה נתונים: "ההשפעה הכלכלית של הבינה המלאכותית היוצרת על העולם תעמוד ב-2024 על 4.7 טריליון דולר. חברות טכנולוגיה ירוויחו מזה 900 מיליארד דולר. בנוסף, בסקר שנערך, 79% מהמנהלים הבכירים בארגונים ציינו שהם מיישמים או עומדים ליישם בינה מלאכותית יוצרת. ניתן לראות מנתונים אלה שה-AI הג'נרטיבית היא לא העתיד, אלא היא כבר כאן". "מנקודת המבט של דלויט אני אומר שמה שקורה הוא מהפכה ואף הפיכה", ציין כוכב. "מאז שכתבתי את הקוד הראשון שלי בשנות ה-80' הרבה דברים השתנו: הטכנולוגיה הבשילה – לימוד המכונה והענן הגיעו לעולם, ההיקפים של הדאטה נהיו עצומים והמידע הפך להיות נגיש. דלויט עוזרת לארגונים למנף את הטכנולוגיה בארגון ולהתמודד עם הסיכונים שלה, והחברה עצמה עוברת את המהפכה או ההפיכה הזאת". כוכב הציג שלוש שאלות שלדבריו על כל ארגון שרוצה לאמץ את הבינה המלאכותית היוצרת לשאול: איך יוצרים ממנה ערך עסקי פשוט וברור? איך מוודאים שמה שעושים בטוח ואמין? וכיצד שוזרים את הטכנולוגיה עם החוויה האנושית? הוא אמר כי "אנחנו נמצאים במהפכה והארגונים שישרדו הם אלה שיש להם חזון ותוכנית ברורים לשימוש בבינה המלאכותית – ושיישמו אותם. הבינה המלאכותית בכלל, וזו היוצרת בפרט, מהווה אתגר עסקי, טכנולוגי, ארגוני ואנושי. נשאלת השאלה: האם הארגון מבין באופן ברור את מודל הבינה המלאכותית היוצרת שעליו לאמץ ואת הערך העסקי שהיא מביאה? הרי שבאימוץ ה-AI הג'נרטיבית, ארגונים לוקחים הימור גדול, מבחינת הסיכונים. יש בה הטיה, הרבה פייק, הזיות וחוסר דיוק. ארגון לא יכול להכיל את הבינה המלאכותית היוצרת בלי לנהל את הסיכונים. לכן צריך שתהיה משילות (Governance) כמו שצריך, ולשים מנגנונים שיבטיחו שהשימוש ב-AI הג'נרטיבית יהיה בטוח ואמין". לסיכום הוא ציין כי "ההסתכלות על הבינה המלאכותית היוצרת כאיום היא שגויה. היא יכולה וצריכה להיות השותף של הארגון. מה שהארגון צריך הוא לדעת לחיות איתה בתוך החוויה האנושית".

שני שלישים מחברות השירותים בהיי-טק נפגעו כלכלית בחצי השנה האחרונה וביותר ממחצית מהם חלה באותה התקופה ירידה במספר העובדים. זאת, לעומת 22% בתקופה המקבילה ב-2022 – כך עולה מנתונים שפורסמו היום (ב') על ידי הלמ"ס, ומעידים עדות נוספת על המשבר בענף. מקור: הלמ"ס המנהלים שהשיבו לסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרו כי הגורם המשמעותי ביותר (36%) לפגיעה הוא ירידה בביקושים למוצר של חברתם והגורם השני בחומרתו (20%) – קשיים בגיוס הון-סיכון. אלה נובעים מחוסר הוודאות ומעליית הריבית בעולם בתקופה האחרונה. הפגיעה מורגשת יותר בחברות היי-טק קטנות ובינוניות, ופחות בחברות גדולות. זה בא לידי ביטוי בנתונים בכך שבחברות שמעסיקות 54% מכלל המועסקים בענפי השירותים בהיי-טק לא חלה כל פגיעה כלכלית בשנה וחצי האחרונות. על פי דיווחי המנהלים בחברות בענפי שירותי ההיי-טק, בחצי השנה האחרונה חלה ירידה בהיקף המתפטרים – מ-14% ל-12%. בענפי השירותים ללא היי-טק לא חלה ירידה כזו. בלמ"ס אומרים כי שוני זה מחזק את ההבדל בסביבה הכלכלית בין שני הענפים. החברות הבולטות שפיטרו בחודש יוני נתוני הסקר מעידים על המגמה העגומה של פיטורים בענף, לאור המשבר הכלכלי העולמי והשלכות התוכנית המשפטית של הממשלה. חברות היי-טק רבות פיטרו עובדים בחודשים האחרונים, כשהחברה הגדולה האחרונה שפורסם כי היא עומדת לעשות מהלך כזה היא אמדוקס. על פי אתר לה סטארט-אפ, שמרכז רשימה בנושא, חברות נוספות שביצעו פיטורים בולטים בחודש יוני הן פיוניר, שפיטרה 200 עובדים; איירספאן, שפיטרה 60 עובדים; וסנטינל וואן, שנפרדה מ-100 עובדים. לעומת ההיי-טק, נתוני הלמ"ס מראים כי בשיעור החברות בענפי השירותים האחרים שדיווחו על צמצום בהיקף התעסוקה חלה עלייה מתונה יותר – מ-11% במחצית הראשונה של 2022 ל-21% בתקופה המקבילה ב-2023.

הופעת ChatGPT יצרה תהודה עצומה, ומיליוני משתמשים ועסקים החלו להשתמש בו. יחד עם ההתלהבות, היו גם כאלה שהזהירו מפניו – כ-1,000 מומחי AI הפיצו מכתב, הקורא לעצירת הפיתוח של מערכות AI חדשות. מדען המחשב והפסיכולוג הקוגניטיבי, אחד מחלוצי ה AI והלמידה העמוקה, פרופ' ג'פרי הינטון (שעזב לאחרונה את גוגל), הביע את דאגתו מהסיכונים של הטכנולוגיה. יחד עם החששות, רבים החלו ללמוד ולמנף את היתרונות של הכלי החדש. ביל גייטס טען, שהכלי ישנה את העולם, וחברת מיקרוסופט מיהרה להשקיע סכום עתק בחברת OpenAI והחלה בשילוב הכלי במוצריה ובמנוע החיפוש שלה Bing. בחודש יוני פרסמתי את המאמר "על המפגש המרתק בין חדשנות במודלים עסקיים ו-ChatGPT" (קישור לחלק הראשון). המאמר הציג כיצד ניתן להסתייע בכלי החדש כדי לחולל רעיונות חדשניים בפיתוח מודלים עסקיים. בעוד המודל העסקי מתאר כיצד הארגון פועל ומייצר הכנסות, האסטרטגיה מתארת כיצד הארגון מתחרה בשוק שבו הוא פועל. מאמר זה עוסק בבחינת הפוטנציאל של הכלי לסייע בתהליך גיבוש האסטרטגיה. מחקר הבוחן את יכולת ChatGPT לסייע בגיבוש האסטרטגיה בחודש מאי השנה התפרסם במגזין MIT Sloan Management Review מאמר שכותרתו "Three Lessons from Chatting About Strategy with ChatGPT". המאמר נכתב על ידי פרופ' כריסטיאן סטאדלר, מרצה וחוקר בתחום האסטרטגיה באוניברסיטת ווארוויק ועל ידי מארטין ריבס, מנהל בכיר במכון BCG הנדרסון. הם בחנו את הפוטנציאל של ChatGPT לסייע בגיבוש אסטרטגיה, ומצאו מספר נקודות עוצמה, כמו גם מספר נקודות שבהן לבני האנוש עדיין יש יתרון ומספר נקודות לתשומת לב בשימוש בכלי. הפופולריות העצומה של הכלי הביאה את מחברי המאמר לבדוק האם ניתן להסתייע בו גם בנושא גיבוש אסטרטגיה עסקית. הם הגדירו סדרה של ניסויים, תוך ניסוח שאלות ממוקדות ואמיתיות במטרה לבחון היבטים שונים בתשובות המתקבלות. הם ניהולו דו שיח עם הכלי, כדי לנצל את העובדה שהוא משפר ומחדד את תשובותיו. המטרה הייתה להבין כיצד הכלי יכול לסייע בפיתוח רעיונות חדשים, ניסוי, הערכה ועוד, והיכן מגבלותיו. להלן המסקנות העיקריות: צפה לתובנות מעניינות, לא לתשובות ודאיות – בדומה למאמרי הקודם, הם ביקשו מהכלי להציע רעיונות עסקיים משבשים עבור חברת תובלה אירופית גדולה. הכלי הציע מספר רעיונות ליישום אישי לתכנון נסיעות, שירות של נסיעה שיתופית, נסיעה מבוססת Hyperloop (טכנולוגיה שעדיין בתהליכי ניסוי) ושירות חכם למשלוח מזוודות. הכלי תיאר את המודל העסקי ואומדני עלויות. אלה היו רעיונות מרשימים, למרות שגם בני אדם יכלו להגיע לרעיונות דומים. לא נראה שהכלי יכול להגיע לרעיונות שבני אדם אינם מסוגלים, אבל הוא עושה זאת במהירות וביעילות. בניסוי נוסף, שבו החוקרים ביקשו להסתייע בכלי כדי לתרגם את הרעיונות לפעולות למימוש, הכלי לא הרשים, וזה די ברור – הוא תלוי במידע ששימש לאמן אותו. ניתן להתגבר על הנטייה של הכלי לתת תשובות די טריוויאליות על ידי ניסוח שאלות המשך ממוקדות. בניסוי של רעיונות חדשניים למאפייה, לאחר כמה רעיונות די רגילים, החוקרים ביקשו מהכלי רעיונות חדשניים יותר, ואכן קיבלו מספר רעיונות מעניינים – שימוש ברובוטים לתהליך האפייה, מדפסות תלת מימד להדפסת מזון ועוד. בסבב נוסף של שאלות, הכלי הציע שימוש בבינה מלאכותית לניתוח ההעדפות של הלקוחות ופיתוח מאפים מותאמים עבורם. המסקנה של החוקרים היא, שהכלי מאפשר פיתוח רעיונות חדשניים במהירות יחסית. "מומחי האסטרטגיה לא צריכים להסתמך על ההמלצות של הכלי, ועליהם להפעיל את כוח השיפוט, הניסיון, הדמיון והביקורתיות שלהם מול המלצות הכלי" מומחי אסטרטגיה יפיקו את מירב התועלת – בגלל התלות שלו במידע ששימש בתהליך האימון, הכלי מציע תשובות משכנעות, אבל לעיתים עם המצאות וטעויות (הנקראות גם הזיות). זה מחייב זהירות מצד אנשי האסטרטגיה. יחד עם זאת, ההצעות של הכלי עשויות בהחלט לסייע בהינתן הזהירות המתבקשת. שאלת השאלות המתאימות מאפשרת לקבל תשובות די מורכבות ומאפשרת בחינת אסטרטגיות שונות ותנאי שוק שונים והפעלת תרחישים שונים תוך הצבעה על הסיכונים. כאמור, שאלת שאלות נכונות על ידי מומחים בתחום, הפעלת שיפוט וגישה ביקורתית, שילוב הניסיון של המומחים ובחינה זהירה של ההנחות השונות – כל אלה נדרשים כדי להפיק תועלות מהכלי. תועלת נוספת – הכלי מייצר תיאור איכותי של האסטרטגיה, נושא חשוב בתהליך הצגת האסטרטגיה המוצעת לבעלי העניין השונים. מומחי האסטרטגיה מסוגלים לקבל החלטות גם אם המידע מועט, גם למצבים חריגים, נושא שהכלי חלש בו. התשובות הן בעלות אופי גנרי – הכלי מוגבל למידע ששימש לאמן אותו. משמעות הדבר שיתכנו "חורים" בידע, אבל "חורים" אלה אינם ידועים למשתמש. מומחי האסטרטגיה מתבססים על ידע וניסיון אישי, המתייחסים למיצוב וליכולות הייחודיות של הארגון. ידע זה אינו זמין לכלי ולכן התשובות של הכלי הן בעלות אופי גנרי יותר. אין לכלי יכולת להסיק מסקנות שאינן נובעות ישירות מהמידע שהוא הוזן בו, תכונה שמומחי אסטרטגיה משתמשים בה כדי להפיק מידע מאנלוגיות דומות. צריך לזכור שמטרת האסטרטגיה היא לייצר מצבים חדשים ולא רק לחזור על נושאים שכבר נחקרו. סיכום כלים כמו ChatGPT ודומיו יכולים להיות שימושיים בתהליכי הרעיונאות והכנת הסיפור (Storytelling) ויכולים לסייע למומחי אסטרטגיה בתהליך גיבוש האסטרטגיה. לכלי יתרונות במיוחד לבעלי ניסיון, יותר מאשר לחסרי הניסיון. בדיוק כמו שטייסים לא צריכים להסתמך יותר מדי על הטייס האוטומטי, גם מומחי האסטרטגיה לא צריכים להסתמך על ההמלצות של הכלי, ועליהם להפעיל את כוח השיפוט, הניסיון, הדמיון והביקורתיות שלהם מול המלצות הכלי. לטענת החוקרים, מסקנות אלה תקפות גם בשימוש במודל השפה המורחב של GPT-4.   הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital.