גם בעת שרוב העניין של משתמשי האפליקציות בעולם ממוקד ב-ת'רדס החדשה, במטא לא שוכחים שהלחם והחמאה בהיבט האפליקטיבי היא קודם כל ווטסאפ – והחברה בודקת עוד כמה אפשרויות חדשות שאותן היא מתכוונת להשיק בקרוב באופן רשמי. משתמשי הבטא בגרסת האנדרואיד, במהדורה 2.23.14.17 ומעלה, יכולים כעת להתחיל לבדוק סוג חדש של מסנן, שימוקם מעל רשימת השיחות באפליקציה ויאפשר להציג, בדומה לאפליקציות אחרות לאו דווקא בתחום, את כל השיחות, שיחות שטרם נקראו, שיחות עסקיות ושיחות אישיות – מה שכמובן אומר, שניתן יהיה למתג שיחות כאישיות/עסקיות לפי הצורך. עוד דבר יחסית חשוב שנמצא בבדיקה הוא האפשרות לנעוץ שיחות. שיחות נעוצות יופיעו כמובן בראש הרשימה של השיחות, ולפי הידוע נכון לעכשיו, אפשר לנעוץ אותן לתקופה של 24 שעות, 7 ימים או 30 ימים, כמו גם, כמובן, לבטל באופן ידני את הנעיצה. תכונה נוספת חדשה היא אפשרות קלה יותר לקשר מכשירים לטלפון שבו מנהלים את החשבון. במקום להשתמש בקוד QR ניתן יהיה לבצע את הקישור באמצעות שימוש במספר הטלפון. ותכונה חדשה נוספת שאמורה להיות מושקת בימים הקרובים, במהדורות 2.23.14.16 לאנדרואיד ו-23.14.0.70 ל-iOS ומעלה, היא מדבקות הקשריות שיוצעו לשימוש בידי האפליקציה במעין תפריט ייעודי, שיצוץ מעל שורת הקלדת ההודעה עצמה. דרך אגב, אמנם ת'רדס רשמה 30 מיליון משתמשים חדשים תוך כמה ימים, אבל הגרסה העסקית של ווטסאפ כבר הגיעה כמה ימים לפני כן ליותר מ-200 מיליון משתמשים.

"בניגוד לדעתו של אילון מאסק, לפיה המירוץ לבינה המלאכותית מסוכן ויש להשהות אותו – אני חושב שלמרות שיש סיכונים במימוש ה-AI, יש להאיץ ולשלב יותר בינה מלאכותית ביותר תחומים. החל מניהול יומן פגישות ועד לניהול מערכות שליטה ובקרה בתעופה בחלל", כך אמר דורון אמיר מנכ"ל סייטאקה (CyTaka). אמיר דיבר בכנס שבוע הסייבר שנערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "גם לפני הופעת האינטרנט לשימוש אזרחי, היו מי שטענו כי הרשת היא דבר מסוכן, אך בחלוף הזמן, כולנו מבינים כמה טוב שלא השהו את יצירת רשת האינטרנט, וזאת – למרות הסיכונים הטמונים בה". לפי אמיר, "כאשר עוסקים בקידמה ובחדשנות, הסיכון הוא חלק מאבני היסוד שעוזרים לנו לשפר ולייצר טכנולוגיות שמטיבות עם האנושות. זאת, בכפוף תמיד לרגולציות ולחוקי אתיקה, אשר מרסנים את הכוח העצום המגיע עם טכנולוגיות חדשניות, כגון תוצרי הבינה המלאכותית, אשר כיום הפכו למיינסטרים". באירוע קודם, אליפות הסייבר לאומות, שסייטאקה קיימה בדובאי יחד עם הממשלה. דורון אמיר, מנכ"ל יוניקורן הסייבר סייטקה. צילום: יח"צ אליפות AI בכנס משותף לישראל ולאמירויות אמיר וד"ר מוחמד אל כוויתי, ראש מועצת הסייבר באיחוד האמירויות, הכריזו על כנס משותף לישראל ולאמירויות, שייערך בדובאי במועד קרוב שטרם נקבע. הכנס ייערך תחת הכותרת "אליפות בינה מלאכותית בסייבר – גרסת המכונה נגד האדם". לדברי אמיר, "קיימנו אליפויות סייבר בכל רחבי העולם, עם טובי ההאקרים, ביותר מ-20 מדינות. המכונה שפיתחנו מפצחת את אתגרי הסייבר בכחמישית מהזמן שלוקח להאקרים להגיע לפתרון. אולם, עדיין האדם מנצח את המכונה ביצירתיות, במחשבה פורצת דרך ועוד". הוא סיכם באומרו כי "התפקיד שלנו כאנשי סייבר, הוא לזרוע את הזרעים להכשרת עוד אנשי ונשות סייבר, שימשיכו להוביל סייבר חיובי וביחד עם המכונה – ינצחו את כל מתקפות הסייבר השליליות על ארגונים ומדינות". באירוע הודיע אמיר כי "נעניתי להצעת  CyberTogether לכהן כיו"ר – בהתנדבות – של ברית אבטחת הסייבר של ישראל ואיחוד האמירויות הערביות. אקדם פעילות גלובלית לבניית גשרים בין מדינות שונות, בדגש על עידוד חינוך טכנולוגי ותעסוקה במגוון רחב של מגזרים ברחבי העולם".

באחרונה נחשף כי כדי לשפר את הביצועים של מוצרי הבינה המלאכותית שלה – עליהם נמנים הצ'טבוט בארד (Bard), כלי התרגום Google Translate, וה-Cloud AI – ענקית הטכנולוגיה גוגל "מגרדת" מידע ונתונים מהאינטרנט. הדברים אושרו על ידי החברה בעדכון האחרון למדיניות הפרטיות שלה. השימוש בנתוני אינטרנט מגורדים לשם אימון בינה מלאכותית אינו חדש. עם זאת, האישור הרשמי של גוגל, עורר מחדש את השיח אודות היבטי פרטיות, הפרת זכויות יוצרים והפוטנציאל לכשלי בינה מלאכותית עקב דאטה לא מפוקח שמוזן למערכת. אז ממה בדיוק מפחדים בעצם? יש מי שחוששים שהשימוש של גוגל בנתוני אינטרנט מגורדים עלול להפר את פרטיותם. אחרי הכל, החברה אוספת נתונים על אנשים שלא נתנו במפורש את הסכמתם להיכלל במערך ההדרכה המדובר ובנוסף נתונים אלה עשויים לכלול מידע אישי, כגון שמות, כתובות וכתובות דוא"ל. כדי להרגיע חששות אלו, מסרה החברה שהיא מתייחסת לפרטיות ברצינות ושיש לה אמצעי הגנה על מנת להגן על דאטה פרטית. עם זאת, כמה מומחים מאמינים כי אמצעי הגנה אלה אינם מספיקים וטוענים שגוגל עדיין תוכל לעקוב אחר הפעילות המקוונת של אנשים ולבנות פרופילים שלהם ללא ידיעתם או הסכמתם. כאמור, דאגה נוספת סביב השימוש של גוגל בנתוני רשת מגורדים הוא הפרה של חוק זכויות היוצרים. אם גוגל אוספת חלק מהנתונים מאתרים שעשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים והיא תעשה שימוש באלו ללא רשות, היא עלולה להיחשב כמפרה אותם ואף להיתבע בגין הפרה זו. גוגל מצידה הבטיחה שהיא משתמשת רק בנתוני אינטרנט הזמינים לציבור, עם זאת, חלק מהמומחים מאמינים שזה לא בהכרח אומר שהנתונים חופשיים לשימוש. למשל בדוגמה מקומית, מילות שירים באתר כמו שירונט חשופות לציבור אך מוגנות בזכויות. דאגות בנוגע לאופן האימון שלה בגוגל. בינה מלאכותית ג'נרטיבית. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock פוטנציאל לכשלי בינה מלאכותית ויותר דיסאינפורמציה אלא שהנושא הכרוך בגירוד הנתונים המדובר שאולי יותר מטריד אפילו, הוא הדאגה מכך שהשימוש של ענקית הטכנולוגיה בנתוני אינטרנט מגורדים באימוני כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית עלול להוביל לכשלי בינה מלאכותית. הסיבה לכך היא שמערך הנתונים שעל בסיסו מתלמדים כלי ה-AI היוצרת יכול להכיל נתונים לא מדויקים או מוטים. אם מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל מאומנות על נתונים שכאלה, ייתכן שהביצועים שלהן יהיו טובים פחות בהרבה ממה שיכלו להיות אילו היו מאומנים על מערך נתונים מדויק יותר וחסר פניות. בנוסף, כמובן, שהעשרת יכולות ה-AI על בסיס מידע לא מדויק או שגוי עלולה לייצר פייק ניוז ודיסאינפורמציה שהבינה המלאכותית של גוגל תפיץ הלאה בטבעיות. החברה מצידה, שוב, הבטיחה כי היא מקפידה על איכות מערכי ההדרכה שלה. מעניין לציין כי על פי דיווח של The Verge, שבחן את היסטוריית הגרסאות של המדיניות מבית גוגל, העדכון החדש ובו האישור החדש בדבר אופן איסוף המידע לאימון ה-AI, מספק בהירות נוספת לגבי השירותים שיוכשרו באמצעות הנתונים שנאספו. המסמך אומר כעת, להבדיל מעבר, כי המידע עשוי לשמש עבור "מודלים של AI"' ולא לצורך אימון "מודלים של שפה" (LLMs – ר"ת Large Language Models) – כמו אלו העומדים מאחורי הפעלת הצ'טבוט בארד ו-ChatGPT. לא ברור מדוע שינתה גוגל את הפירוט כאן, אבל לפי דיווחים זו כנראה פשוט דרכה להציג את פועלה באופן חיובי, שינטרל מעט את חששות הציבור והרגולטורים. מאידך, דוברת גוגל אישרה שבמינוח "כלי ה-AI" נכלל גם בארד. "מדיניות הפרטיות שלנו כבר מזמן שקופה בנוגע לכך שגוגל משתמשת במידע זמין לציבור מהאינטרנט הפתוח, כדי להכשיר מודלים של שפות לשירותים כמו Google Translate", אמרה הדוברת, כריסטה מולדון, ל-The Verge. "העדכון האחרון הזה פשוט מבהיר ששירותים חדשים יותר כמו בארד כלולים גם כן", הוסיפה. מולדון העבירה עם זאת מסר מרגיע גם דרך The Vege ואמרה: "אנו משלבים עקרונות והגנה על פרטיות בפיתוח טכנולוגיות ה-AI שלנו, בהתאם לעקרונות הבינה המלאכותית שלנו".

קבוצת יעל (Yael) חתמה על הסכם שת"פ עם חברת  וורקאטו (Workato), המפתחת פלטפורמה של אינטגרציה ואוטומציה בענן. ההסכם עם  וורקאטו – שדורגה במקום הראשון בתחום בידי גרטנר זו השנה החמישית ברציפות, יאפשר לקבוצה להציע ללקוחות בישראל מענה חדשני לתהליכי אינטגרציה מורכבים בפרויקטים שבהם ישולב הפתרון במערכות הליבה של הארגון עם מערכות בענן. וורקאטו היא חברה אמריקנית הפעילה ב-15 מדינות עם כ-1,000 עובדים ברחבי העולם. המוצר הינו פתרון לאינטגרציה, המשתלב בלוגיקה העסקית של הארגון ובעל יכולות עוצמתיות לתהליכי עבודה המחייבים חיבור בין מערכות. הפלטפורמה של ווק'טו מאפשרת להתגבר על האתגר העולה מחיבור המערכות הארגוניות השונות, שמספרן הולך וגדל מדי שנה, ומאפשרת יצירת תהליכי אוטומציה ארגוניים מקצה לקצה. בעזרת תהליכי עבודה פשוטים ומהירים, ניתן לייצר ממשק בין מאות אפליקציות הקיימות בארגונים באמצעות מעל 1,500 קונקטורים ופלטפורמה מבוססת low-code/no-code, וזאת ללא צורך בידע מקצועי טכני. המערכת כוללת בתוכה מאגר של תבניות שכבר נוצרו בעבר וניתנות לשליפה (out of the box), על גבי פלטפורמת Web קלה להפעלה, המאפשרת ROI גבוה, ללא צורך בהתקנות והרשאות מיוחדות. בנוסף, ניתן לבצע שורה של הרחבות, כגון מערכת ניהול ממשקים, תהליכי בקרה ורבדים נוספים מעולמות האינטגרציה. "אנשי אגף האינטגרציה בקבוצת יעל מלווים את הלקוח לאורך מסע החיבוריות עם עליית הצורך הארגוני הראשוני, עד לקבלת פתרון מלא וגם לאחר מכן, בתמיכה השוטפת", מסביר עידן חרותי, מנהל אגף האינטגרציה בקבוצת יעל. "הפתרון מאפשר לצמצם את העבודה הידנית הרוטינית ולהחליף, לדוגמה, את הסנכרון הידני שמבצע איש הכספים בין מערכת ה-CRM למערכת ה-ERP. הפתרון מאפשר בניית ממשק הקולט כל פעולה במערכת המקור והעברת המידע באופן אוטומטי למערכת היעד", מוסיף חרותי. "זו המהפכה האמיתית שבפלטפורמה – בניית ממשקים הופכת אפשרית ונגישה גם למנתחי מערכות ואנליסטים". "וורקאטו פותר את ההתמודדות הכאוטית עם ריבוי מסכים וריבוי משימות, ובעיקר הצורך של מערכות מתחומי הכספים ומערכות מתחומי המכירות לדבר זו עם זו”, מציין אלעד סבן, מנהל פעילות  וורקאטו ישראל. “הפתרון מאפשר לכל ארגון התייעלות עצומה בהיבטים של Time to Market, תוך שילוב בין יישומי ענן עם מסדי נתונים, מערכות מדור קודם המבוססות על התקנה מקומית, שרתי קבצים ועוד. כמו כן, נתון חסר תקדים של 450 שדרוגי מוצר בשנה, שהוא אחת הסיבות שהביאו ל וורקאטו את התואר לו זכתה מצד גרטנר. החדשנות הנובעת מכך מאפשרת לנו להציע פתרון שמשולב בארגונים בתהליכי IT, בתהליכי השיווק והמכירות, HR וכו' – כשבכולם מוטמע  וורקאטו ומייצר תהליכי אוטומציה חיוניים, שבמקרים רבים לא צלחו קודם לכן".  

מה קורה לארגון ללא מערכת BI? ארגונים היום מחזיקים בכמויות גדלות והולכות של דאטה, המגיע מאינספור מקורות. בלי מערכת BI, הנתונים הללו נערמים אצל מנהלי מכירות, שיווק, תפעול וכספים בדו"חות אקסל, לעתים בתיקיות אישיות ובקבצים נשכחים. בסוף הרבעון, הרבה מאיתנו מתאכזבים לגלות שהנתונים "לא מסתדרים". התוצאות לארגון: בזבוז זמן וכוח אדם הנתונים אינם זמינים המנהלים לא יכולים לקבל החלטות מושכלות, מבוססת דאטה, מה שמשפיע על הביצועים של הארגון ועל השורה התחתונה איך מערכת BI עובדת בשבילך? מערכת BI מנגישה לכל מנהל ומנהלת דשבורד מותאם אישית, מעודכן בזמן אמת ומסונכרן עם כל המערכות, גם אם הן ישנות: מערכות CRM, ERP, שיווק, מכירות, מלאי, ועוד. כל מנהל ומנהלת מקבלים תמונה ממבט-על ניהולי, כך שבלחיצת כפתור אפשר בקלות לרדת לפרטים הקטנים. לדוגמה, מנהלי מכירות יכולים לראות תוצאות חודשית או שבועית ברמת נציג או פרויקט, להשוות בין תקופות או בין נציגים ולקבל התרעות על אי עמידה ביעד, לפני שיהיה מאוחר מידי. האם כל ארגון צריך מערכת BI? כדי לענות על כך צריך להבין – עד כמה הנתונים שלך זמינים כיום? כמה הם מדויקים? ובאיזו קלות ניתן להפיק מהם תובנות ולקבל על בסיסם החלטות שיגדילו את הרווחיות? כשלארגון אין מערכת בינה עסקית, הנתונים אינם זמינים למנהלים ולעובדים. זה כמו לקבל החלטות בעיניים עצומות, לא? האם מערכת BI מתאימה רק לחברות גדולות? כיום, גם חברות בינוניות וקטנות זקוקות למערכת BI, על מנת להשיג נגישות מלאה למידע שלהן ולקבל אותו בדיוק באופן שהן רוצות שהוא יוצג. מהי העלות של מערכת BI? מערכת BI יכולה להתאים גם לתקציב של חברות קטנות ובינוניות, ואם ניקח בחשבון את החיסכון בזמן ובכח אדם, ואת שיפור, השורה התחתונה – מדובר בהשקעה שיכולה בקלות להחזיר את עצמה, כי מדובר במערכת שעובדת בשבילכם. מכון המחקר פורסטר (Forrester) גילה כי לארגונים שמקבלים החלטות על בסיס נתונים, הסיכוי להגדיל רווחיות עולה ב-78%. איך בוחרים מערכת BI? קיימות בשוק מספר מערכות BI מובילות, אולם בהשוואת 'ריבוע הקסם' של חברת המחקר והייעוץ גרטנר (Gartner) לאורך שנים, נמצא כי POWER BI היא המערכת הטובה והידידותית בעולם. האם אפשר לרכוש את התוכנה ולהטמיע אותה לבד? בהחלט אפשר, אבל על מנת שהמערכת "תתחיל לעבוד" בשבילכם, נדרשת מומחיות בהטמעה המותאמת לצרכי המנהלים, ופחות מומלץ להתייחס אליה כאל מוצר מדף. איך בוחרים את השותף הנכון להטמעה? חברות רבות מציעות כיום פתרונות BI, חשוב לשאול – האם הניסיון של מטמיע המערכת הוא בעיקר טכנולוגי, או שיש לו רקע כלכלי או עסקי? האם הוא מבין וחוקר לעומק את המערכות הקיימות ואת המטרות שלכם? והאם יש לו ראייה והבנה מעמיקה של הביזנס? למה BINA? BINA היא חברת בוטיק ייחודית, שמעמידה לרשותך אנשים שלא רק למדו פיתוח BI, אלא מומחים מהתחום הפיננסי – רואי חשבון ומנהלי כספים בארגונים, עם ניסיון עסקי רב. יש לנו היכרות מעמיקה עם זרימת הנתונים בארגונים מתעשיות שונות: רכב, לוגיסטיקה, איקומרס, ייצור ותעשייה, ואנו יודעים להפיק את הנתונים הנכונים על מנת לקבל תובנות בהיבטים של ניהול מלאי, תפעול, ובוודאי – בתחום הפיננסי המורכב. השירות שלנו מבטיח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, שירות אישי ומקצועיות של 20 שנות ניסיון ומאות לקוחות – אנו מכירים לעומק את האתגרים ויודעים כיצד לגשת אליהם. מה צריך לדעת לפני שמטמיעים? בתחילת התהליך, נבין כיצד המידע נאסף. מידע שנאסף בצורה לא נכונה, עלול להטעות וליצור מצג שווא. בשלב זה אנו עוזרים לדייק את תהליכי איסוף המידע, וכך לקבל מידע שניתן לבצע עליו ניתוחים איכותיים בחיתוכים שונים למנהלים. איך מוודאים שהמנהלים נרתמים לתהליך? כדי שמנהלים ומנהלות לא ירגישו ש'הזיזו להם את הגבינה' – אנו מאפיינים יחד, עוד בשלב ההטמעה, את הדשבורד המותאם אישית לכל מנהל ומנהלת, ובונים קוקפיט עם מבט-על להנהלה הבכירה. עד מהרה המערכת הופכת להיות "החברה הכי טובה" שלכם, ולא תבינו איך הסתדרתם בלעדיה :-) למה BINA​? בינה עוסקת ב-BI  למעלה מעשור ואנו שותפים עסקיים של מיקרוסופט. המערכות שאנו מפתחים עבור לקוחותינו הן בהתאמה אישית ומבוססות על שנים רבות של ניסיון עסקי, של ניהול פיננסי ונגיעה בכל פינה בארגון, עם מומחיות בניתוח והצגת מידע ותובנות למנהלים. צוות של מומחים עם שירות אישי – צוות המומחים הקטן והאיכותי שלנו מורכב מרו"ח וממהנדסי תעו"נ שמכירים היטב את תחומי הלוגיסטיקה, הייצור, המלאי והתפעול בארגונים ובוודאי את התחום הפיננסי. חסכון של זמן יקר ומשאבים – נגמרו הימים שצריך לחפש נתונים! המערכת מסייעת לכם לחסוך זמן יקר כמו גם כוח אדם, ומספקת תובנות בזמן אמת. אנחנו מייצרים מערכות שעובדת בשבילכם! לאורך הדרך אנחנו כאן לדייק, לעשות שינויים והתאמות נדרשות, ולעשות הכל כדי שתוכלו להתרכז במה שחשוב באמת. יש לכם שאלות? מוזמנים לפנות אל משה דונוביץ', רו"ח, בעלים ומנכ"ל BINA  ואפשר גם להשאיר פרטים ונחזור אליכם: https://simple.bina-bi.co.il

כשמטא השיקה את ת'רדס, המתחרה החדשה לטוויטר, היא הדגישה שוב ושוב שמדובר באפליקציה של אינסטגרם. כעת מתברר, שעבותות הקשר בין אפליקציית שיתוף המדיה לאפליקציית המיקרו-בלוגים אפילו מסובכות יותר ממה שנראה על פניו: לא רק שצריך להשתמש בשם המשתמש ובסיסמה של אינסטגרם כדי להיכנס לת'רדס, אלא שאם רוצים למחוק את החשבון באפליקציה החדשה אפשר לעשות זאת רק על ידי מחיקת חשבון האם באינסטגרם – או שלא מתחילים או אחרי שמתחילים, רק את שתיהן ביחד, כשהמשתמשים למעשה לא יכולים להתחרט. לפי הדיווחים, כבר יותר מ-30 מיליון משתמשים נרשמו ל-Threads בימים הספורים לאחר ההשקה הרשמית שלה בגרסאות ה-iOS והאנדרואיד כאחד, כך שמטא תוכל להציג בכל מקרה בסיס משתמשים גדול, כי קשה להאמין שהרוב המכריע של המשתמשים ירצו למחוק את חשבון האינסטגרם שלהם. דרך אגב, החיבור הזה בין שתי האפליקציות, כך שמחיקה של תרדס מחייבת מחיקת החשבון באינסטגרם, אינה מוסתרת. מי שכן רגיל לקרוא את האותיות הקטנות ואת המסמכים מצא שזה כתוב במסמך מדיניות הפרטיות של האפליקציה. הכמות הגדולה של המשתמשים גם שכנעה את אילון מאסק שיש סכנה אמיתית מצד האפליקציה החדשה של מארק צוקרברג – שמתחיל להיות יריב מר – והוא כבר שלח מכתב איומים שבו הוא טוען שיש לסגור מייד את השירות מכיוון שהוא מעתיק מטוויטר כמעט הכל.

שלושה סטארט-אפים, משלוש קטגוריות שונות, הם זוכי השנה בתחרות הסטארט-אפים היוקרתית "קולר", שנערכת בפקולוטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הזכייה בתחרות – ביוזמת ובמימון היזם ג'רמי קולר, המייסד והמנכ"ל של קרן קולר קפיטל – מעניקה לזוכים המאושרים השקעה בגובה 100 אלף דולר לכל מיזם. ג'רמי קולר, המייסד והמנכ"ל של קרן קולר קפיטל ומי שעומד מאחורי תחרות קולר לסטארט-אפים. צילום: יח"צ ואלו החברות שזכו השנה במסלול הדיפטק – mybouncer – פיתוח שהופך כל טלפון לגלאי סם אונס במשקה, בהתבסס על טכנולוגיית מעבדה בשימוש נפוץ ובאמצעות מכשיר אלקטרו-אופטי מוגן פטנט. במסלול הפודטק – MNDL Bio – סטארט-אפ בתחום הביולוגיה הסינתטית, שמטרתו להפחית את העלות ואת זמן הייצור של יישומי מזון וביוטכנולוגיה, באמצעות פיתוח של פלטפורמות חישוביות מתקדמות הממטבות את ביטוי הגנים במזון, בכלל זה – בשר, ביצים וחלב המיוצרים באופן סינטטי. במסלול האונליין – Journeyz – פלטפורמת בינה מלאכותית המייעלת את השימוש במוצרים עסקיים, על ידי הבנת המטרות של כל משתמש ומתן המלצות מותאמות באמצעות אינטראקציות אוטומטיות. ההשקעה במסלולי הדיפטק והפודטק ניתנה על ידי ג'רמי קולר, להשקעה בפודטק הצטרפה גם קרן ההשקעה CPT – אחת מקרנות ההשקעה המובילות בעולם בתחום הפודטק, אשר הוקמה בידי קולר. ההשקעה במסלול האונליין ניתנת ע"י קרן ההשקעות פלסר ונצ'רס. באירוע הגמר: זוכי עבר סיפרו על חשיבות הזכייה לתחרות ניגשו מעל 140 סטארט-אפים, כאשר שניים-עשר סטארט-אפים עלו לגמר – בשלושת המסלולים. באירוע הגמר, הציגו היזמים והיזמיות את המיזם שלהם בחמש דקות. בפתיחת כל מסלול עלו יזמים ויזמיות שזכו בתחרות קולר בשנים קודמות, וסיפרו על התקדמות החברה שלהם ועל חשיבות הזכייה בתחרות להתפתחותם העסקית. זוהי השנה השביעית שבה נערכת התחרות, ועד כה סך כל ההשקעות בחברות שזכו הגיע ל-1.5 מיליון דולר ל-17 מיזמים זוכים. הסכום המצרפי שגויס על ידי זוכי התחרות עולה על 150 מיליון דולר, דבר המעמיד את השווי המצרפי של המיזמים הזוכים על מאות מיליוני דולרים. קולר עצמו השתתף כשופט בתחרות ובירך את הזוכים באמצעות הזום ממקום מושבו בלונדון. את התחרות מובילים פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטה, פרופ' משה צבירן, ראש מכון קולר ליזמות ומנהל מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטה ד"ר אייל בנימין, מנהל מכון קולר ליזמות, ומנהל התחרות, ציין כי "השנה האחרונה הייתה שנה של רכבת הרים עבור ההיי-טק הישראלי, עם זאת יש להמשיך בליבת העשייה של הסטארט-אפים, שהם מנוע הצמיחה של ההיי-טק והכלכלה". *המופיעים בתמונה הראשית הם: מימין לשמאל – ד"ר אייל בנימין, מנהל מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. סטיב גרין, מייסד שותף ומנכ"ל חברת MNDL Bio פרופ' תמיר טולר, מייסד שותף ו-CSO ב-MNDL Bio ערן מילר, מייסד שותף וסמנכ"ל עסקים, MNDL Bio גיא גדניר, מנכ"ל ומייסד שותף ב-Journeyz תמר ברזוזה, CTO ומייסדת שותפה ב-Journeyz אביב קפלן, CSO ומייסד שותף ב-mybouncer ליאת קפלן, CEO מייסדת שותפה ב-mybouncer ד"ר דוד אברהם, CTO ומייסד שותף ב-mybouncer ופרופ' משה צבירן, ראש מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול ע"ש קולר ומנהל מערך היזמות והחדשנות של אוניברסיטת תל אביב.

אחד הנושאים שנידון לא מעט במהלך כנס Data Center 2023 של אנשים ומחשבים, שנערך בשבוע שעבר, היה ההתפתחות המהירה של השוק בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך היא התעניינות ורכישות מצד תאגידים מחו"ל, שביקשו לרכוש לעצמם נכסים לאור ההתעוררות בשוק, והצפי לגידול מואץ עקב כמה סיבות, החל מנימבוס ועד כבלי התקשורת החדשים שחוצים ויחצו את הארץ. אחת הרכישות הגדולות הללו התרחשה לפני כשנתיים, באוגוסט 2021, כש-אדג'קונקס (EdgeConneX), חברה שעוד לפני כן התמחתה בהקמה ותפעול של דטה סנטרים, השקיעה כ-350 מיליון דולר ברכישה של גלובל דטה סנטר, שהציעה דטה סנטרים בהרצליה ובפתח תקווה. משה לסמן, כיום מנכ"ל אדג'קונקס, ואז מי שהקים את גלובל דאטה סנטר, סיפר בכנס כי הייתה לחברה מטרה להירכש בידי שחקנית גלובלית. "רצינו חברה תפעולית ולא חברה פיננסית. כדי להפוך לשחקנית ברשת הגלובלית צריך להיות חלק מחברה תפעולית. אדג'קונקס פזורה בכל העולם בסיטואציה כזו או אחרת בכל היבשות, וזו חברה שמחפשת שווקים נוספים שמתעוררים. ההתייחסות להיבט של דטה סנטר זה לא רק לשים מערכות אנרגיה ולנהל את האנרגיה, וזה לא רק בטון, כמובן, זה משהו מאוד רגיש, כי בסופו של דבר מה שיושב שם זה מערכות תפעוליות. אחד הדברים שהקבוצה עשתה זה לפתח מערכת קניינית לניהול כל הדטה סנטרים שלה בעולם, ומהרגע שהתחברנו אליה, מקבלים את הכל גם בשוק הישראלי. זו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית מבחינת ההתפתחות בשוק", הוא סיפר. הדרישה ההולכת וגדלה לדטה סנטרים היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההמרה הדיגיטלי של העולם בכל היבט – פרטי, עסקי או ציבורי", הסביר לסמן. "זה אומר שצריך לשמור את כל המידע העצום ולעבד אותו, ומכיוון שיש מעבר לענן, הכל בדטה סנטרים. מעבר לגידול בכמות הדטה סנטרים זה כמובן משליך על הניהול, על הצרכים ועל המשאבים של כל דטה סנטר בפני עצמו. אנחנו צפויים לראות התחלות משמעותית במדינות שכיום לא מכוסות מספיק עם דטה סנטרים, והגידול בשנים הבאות יהיה דרמטי, לא רק במספר המרכזים, אלא כמובן בבניית התשתיות מסביב וצריכת החשמל והאנרגיה". לסמן טען, שהבידול בין הפתרונות שמציעים הדטה סנטרים השונים בא לידי ביטוי ביכולת הניהול ובחיסכון בצריכת החשמל, "ובסופו של דבר, לקוח הקצה רוצה 100% זמינות ותפעול וזה מה שצריך לספק, וחברות גדולות עומדות בזה. לעולם לא הייתה נפילה משביתה אצלנו בחברה, ולא משנה באיזו שכבה נמצא הדטה סנטר, ואנחנו גאים בכך. זה עוד אלמנט של התחרות הקיימת, וזה מביא לכך שיש התעניינות גדלה והולכת בישראל, ואני חושב שבסופו של דבר הרוב המכריע, אם לא כל שוק הדטה סנטר הישראלי, יהיה של חברות בינלאומיות. לחברות מקומיות יהיה קשה מאוד להתמודד עם החברות הבינלאומיות". האם פרויקט נימבוס הוא זה שעורר את השוק? כן, אבל לא רק, טוען לסמן: "כולם מזכירים את נימבוס כזרז להתעוררות בשוק, אבל זה לא ממש נכון, כי הממשלה היא צרכן די קטן אם בודקים את היקף שירותי ה-IT שלה. אבל זה כן יצר סוג של התעוררות בשוק. יותר חברות חושבות עכשיו על ענן והתארחות בדטה סנטרים". "מעבר לכך, יש תפיסה כוללת שישראל הפכה לחלק מהרשת הגלובלית. אם עד לאחרונה מבחינה גלובלית ישראל הייתה נקודת קצה, מבחינת כבלי התקשורת שחיברו אותה לאינטרנט, כיום כשכבלי התקשורת עוברים ונפתחים בישראל, היא הופכת לרכזת תקשורת, ואנחנו חלק מהכלכלה הגלובלית וחלק מהדטה הסנטר הגלובלי", הוא אמר. הוא ציין שנכון להיום מחירי האנרגיה בישראל יותר זולים מאשר באירופה, לדוגמה. "אנחנו מתחילים לשרת לקוחות מחוץ לישראל בזכות זה, וזו גם הסיבה שכמעט כל השחקניות הדומיננטיות הגלובליות נמצאות בישראל. אבל חייבים להיזהר, כי הגידול בצריכת החשמל גודל מאוד משנה לשנה, ובכלל אין שאלה אם הצריכה תגדל, אלא רק באיזה קצב", סיכם לסמן.