האם מחסור חדש בכרטיסי מסך הולך ומתקרב, או כבר נמצא בראשיתו? אחרי שהשוק הזה בקושי התאושש ממשבר כריית המטבעות הקריפטוגרפיים, מתברר שטירוף הבינה המלאכותית עלול להוביל בקרוב לבעיה דומה. זאת, מאחר שחברות שרוצות לבנות מערכי מחשוב שמיועדים למשימות בינה מלאכותית מזמינות כמויות גדולות מאוד של כרטיסי מסך, כולל כרטיסים צרכניים. אם משבר הקריפטו היה בעיה בעיקר של אנבידיה, הפעם גם AMD חזק בתמונה. אחת החברות הציגה רכישה "קטנה" של כמה וכמה קופסאות, שמכילות ביחד כמה עשרות כרטיסי מסך של AMD – מסוג Radeon RX 7900 XTX, והיא לא היחידה. מי שהביא את המשבר המתהווה טוב לידי ביטוי הוא אילון מאסק, מנכ"ל X, שצולם כאומר ש-"יותר קל להשיג כיום סמים מאשר כרטיסי מסך". גם אנשי אתר השאילתות Quara העלו אמירות שטוענות זאת ומציינות שהחוסר בחומרה גורם לאי השגת הפוטנציאל האמיתי של יישומי הבינה המלאכותית. דיווחים מעלים שגם חברות גדולות בתחום ה-AI, שזקוקות לכמות ענק של כרטיסי מסך, כבר סובלות מבעיות. אחד המנהלים בחברות אלה סיפר כי מיקרוסופט ו-OpenAI, שמסתמכות בשרתי הבינה מלאכותית שלהן על כרטיסי מסך ארגוניים מסוג H100 ו-A100 של אנבידיה, מבצעות פעולות כדי למזער בעיות שנולדו כתוצאה מההפרש שבין הביקוש שלהן למה שהן יכולות לשים עליו יד. עדיין לא ברור עד כמה המהלך יפגע בשוק הצרכני, ובכלל זה הטיית משאבים לטובת שוק הבינה המלאכותית. כך או כך, על פי אנבידיה, הפעם הבעיה לא נובעת מייצור השבבים עצמם, אלא מבעיות של יצרניות כרטיסי ההרחבה, שמתקשות באריזה הסופית של המעבדים אל תוך הלוחות. בחברה אומרים שהמצב אמור להשתפר מאוד בחודשים הקרובים, כנראה בזכות שיתוף פעולה שלה עם TSMC, שעתיד להביא לאריזה מהירה יותר של המעבדים.

לאילון מאסק – יזם הטק שהוא האדם העשיר ביותר בתבל – יש הון המוערך ב-180 מיליארד דולר (על פי נתוני פורבס), אך גם כמה בעיות בריאותיות שונות ומוכרות. אלא שכעת מסתבר שמאסק סבור שהוא עומד לפני ניתוח גב או צוואר, ואם אכן כך יהיה, הדבר ישפיע מן הסתם על מועד הקרב הפיזי שלו מול מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא. למרות שזה נשמע לחלוטין הזוי, שני קברניטי הטק מתדיינים ביניהם כבר מזה חודש וחצי על קרב מגע שיערכו זה מול האחר. במקור היוזמה לערוך את המאבק הפיזי הגיעה משום שצוקרברג העז לשבט את טוויטר (כיום X) ולהציע למשתמשי אינסטגרם שבבעלות מטא רשת חברתית חדשה מבוססת טקסטים קצרים, ת'רדס (Threads) שמה, שמנסה למשוך אליה את אותו קהל שמאסק מעוניין שישאר בפלטפורמה שלו. Exact date is still in flux. I’m getting an MRI of my neck & upper back tomorrow. May require surgery before the fight can happen. Will know this week. — Elon Musk (@elonmusk) August 7, 2023 האם מאסק מתמהמה במכוון? "התאריך המדויק עדיין לא סגור. מחר אני עושה MRI של הצוואר והגב העליון – ייתכן שיידרש ניתוח לפני שהקרב יכול להתרחש – אדע השבוע", כך צייץ יזם הטק אתמול (ב') בהקשר לקרב הפיזי שהוא והנמסיס שלו מתכננים, אך מתעכב כבר חודש וחצי. בשנה האחרונה עסק צוקרברג באימוני קרב מגע מסוגים שונים ואף ניצח בתחרויות בתחום, זאת בזמן שמאסק היה עסוק ברה-ארגון של טוויטר, במיתוגה כ-X, ועל הדרך בהברחת חלק נכבד ממשתמשיה, שאופי הניהול של היזם התזזיתי הרחיק מהשירות שרכש. מאז שהרעיון להילחם זה מול זה ב"כלוב" (משמע במקום סגור) עלה, ת'רדס הושקה וכבר הספיקה לנסוק בתחילת דרכה, בכל הקשור במספר משתמשים, אבל גם לרדת לפרופורציות אחרות די מהר. אך בינתיים – הקרב בין הבוסים הקנאים לתוצרתם לא יצא אל הפועל. החדשות האחרונות על הניתוח של מאסק מגיעות לאחר שבסוף השבוע מאסק בישר לעולם בציוץ כי הקרב עם צוקרברג ישודר בלייב ב-X, וכן שסיפר בציוץ אחר שאין לו זמן להתאמן לקראת האירוע אך הוא מביא משקולות לעבודה כדי "התכונן לקרב". צוקרברג מצידו משתף פעולה עם ההטרלות של מאסק, ובסוף השבוע, בתגובה דרך ת'רדס, התייחס לדברי מאסק על ההזרמה ב-X ועל תרומה מההכנסות שלה שעליה דיבר יריבו העתידי, ותהה מולו בהתרסה: "האם לא נשתמש בפלטפורמה אמינה יותר שבאמת יכולה לגייס כסף לצדקה?" בנוסף, בנוגע למועד הקרב כתב מנכ"ל מטא: "אני מוכן היום. הצעתי 26 באוגוסט כשהוא אתגר לראשונה, אבל הוא לא אישר. אני לא עוצר את נשימתי". מאסק מרים משקולות במשרד – צוק מתחרה ומתאמן עם אלופי MMA כאמור, בזמן שמאסק נראה כמתחמק מהמפגש הדרמטי עם אויבו הגדול ביותר בגזרת הטק, צוקרברג עסוק באימונים ומשתף פעולה עם אלופי MMA כמו ישראל אדסניה ואלכסנדר וולקנובסקי מאליפות הלחימה האולטימטיבית, UFC (ר"ת Ultimate Fighting Championship). צוקרברג נצפה עם השניים באימון, שאדסניה שיתף בציוץ בחודש שעבר. ???????????? No fugazi with Mark ???? This is Serious Business‼️ pic.twitter.com/nraS4DrvuO — Israel Adesanya (@stylebender) July 11, 2023 וכמו כדי להפוך את כל האירוע לעוד יותר סוריאליסטי, אביו של אילון, ארול מאסק, טוען כי אין לערוך את הקרב בין בנו למארק צוקרברג, שלדבריו יסתיים בתיקו או יסתבך, או כמו שהסביר לסאן הבריטי ביוני: "העניין הוא שאם הקרב המטורף הזה יתרחש, אם אילון ינצח את הבחור הזה – אילון ייקרא בריון, בהיותו הרבה יותר כבד וגבוה. אם כי אם הוא יפסיד, ההשפלה תהיה מוחלטת". ובניסיון להסביר איך בכלל נקלע בנו לקרב מתוכנן מול 'צוק', הצעיר ממנו בכמה וכמה שנים ושאין ספק שהוא בעל יכולות בתחום קרב המגע, אמר האב: "אני חושב שאילון הכניס את עצמו למצב קשה כתוצאה מהתנהגות בתיכון".

ענקית מיקור החוץ הצרפתית הבינלאומית וובהלפ (Webhelp) – שפתחה לפני שנה שלוחה מקומית בתל-אביב – הודיעה על מינוייה של עדי וינסקוביץ' למנהלת מערכי השירות שלה בארץ. וינסקוביץ' כיהנה במהלך קרוב ל-20 שנה בתפקידי ניהול בכירים בתחום מערכי השירות בחברות מהמובילות במשק. בחמש השנים האחרונות היא כיהנה כמנהלת חטיבת מוקדי השירות של טלאול, המספקת לחברות שירותי מוקדים טלפוניים במודל מיקור חוץ. לפני כן הייתה מנהלת חטיבה בחברת תקשוב ומנהלת ארבעה מוקדי שירות עם כ-150 נציגי שירות. כן מילאה תפקידי ניהול בכירים בתחום השירות בחברות הוט ופלאפון. וינסקוביץ' אמרה על המינוי כי "כל הארגונים שבהם ניהלתי מערכי שירות הבינו ששירות איכותי הוא המפתח להצלחה ונקודת הבידול המרכזית בינם לבין המתחרים. אני שמחה להצטרף לוובהלפ, שמתמחה במיקור חוץ של תהליכים עסקיים, ואשתמש בניסיוני העשיר כדי לתרום לצמיחת הסניף הישראלי בתחום מערכי השירות". עינת בנימיני, מנכ"לית וובהלפ ישראל: "בישראל צומח ביקוש גדול לניהול מוקדי שירות במודל מיקור חוץ, לאור ההבנה של חברות עסקיות וארגונים ששירות הוא המפתח לשביעות רצון של לקוחות ולהצלחה. השירותים והידע שלנו בתחום זה מסייעים ללקוחות לשפר את איכות השירות ללא השקעות גדולות וללא הקצאת משאבים ניהוליים גדולים. הניסיון העשיר מסוגו של עדי בבנייה וניהול של מערכי שירות, יסייע לנו להתרחב בתחום ולספק ללקוחות ערך כלכלי גבוה ומשתלם במודל של מיקור חוץ".

חוקרים בתחום ה-AI מכון המחקר האמריקני IEEE (ר"ת Institute of Electrical and Electronics Engineers) נרעשים מיכולתם לדייק ב-93% הצלחה זיהוי הקלדות על מחשב בזמן שיחות זום (Zoom), וזאת על בסיס אודיו ויכולות הבינה המלאכותית בלבד. החוקרים השיגו את הדיוק המרשים בפענוח ההקלקות על המקלדות, כולל בפרטי הפרטים הטכניים שנמדדו, ביניהם זיהוי סגנונות הקלדה, סיסמאות עם תווים מעורבים ואף הקלקות במחשבים ניידים מסוגי לא מאוד נפוצים. למעשה, לדבריהם הם הצליחו להרכיב מודל למידה עמוקה שיודע לזהות סוגי מקשים שונים על פי הפרופילים הקוליים הייחודיים שלהם. המחקר השווה את יכולות המודל החדש שפותח לנסיונות קודמים לפענוח של לחיצות מקשים בשיחות וידיאו (VoIP) בלעדי גישה פיזית למכשיר היעד, והסתבר שחל שדרוג ביכולות הללו, מ-91.7% דיוק בבדיקות על שיחות בסקייפ (Skype) בשנת 2017 ועוד יותר מכך מ-74.3% הדיוק שנרשמו בזיהוי הקלקות ב-VoIP ב-2018. אך יצוין כי צוות החוקרים ביצע את הניסוי באמצעות MacBook Pro משנת 2021, שעיצוב המקלדת שלו דומה מאוד לזה של הדגמים הקודמים בסדרה.  מבחינה טכנית, באמצעות הכשרת מודל הלמידה העמוק שפותח ב-IEEE על צורות הגל הייחודיות הקשורות לכל מקש, החוקרים השיגו דיוק של למעלה מ-93% בהקלטת האודיו של תקתוקי המקלדת באמצעות מכשיר iPhone 13 mini, שנמצא במרחק של 17 ס"מ ממקור ההקלדה. באופן מדהים, בעת שימוש במיקרופונים המובנים של ה-MacBook והקלטה באמצעות שיחת זום, עם דיכוי רעשים מינימלי, הדיוק טיפס לרמה מדהימה של 95-96%. מה שומעים מכם במהלכן? שיחות זום. אילוסטרציה. צילום: BigStock סיכון פוטנציאלי לאבטחת המקלדות, המחשבים ומשתמשיהם עורכי המחקר הסבירו כי שילוב של למידת מכונה, מיקרופונים ושיחות וידיאו יוצר סיכון פוטנציאלי לאבטחת המקלדות, המחשבים ומשתמשיהם. לדברי החוקרים, מחקרם חשף פוטנציאל לפרצות אבטחה במערכות מידע והם הציעו אפשרויות הגנה כדי למנוע השגת גישה למידע הפרטי המסוים. כדי להתמודד עם האיום המתהווה הזה, במחקר מוצעות מספר אסטרטגיות הגנה: ראשית, שינוי סגנון ההקלדה באופן תדיר; שנית, שימוש בסיסמאות אקראיות הכוללות תווים מעורבים; בנוסף, הכנסת הקשות שגויות שנוצרו באופן מלאכותי לאודיו המשודר במהלך שיחות וידיאו; ולבסוף – אימוץ כלי אימות ביומטרי כגון טביעת אצבע או זיהוי פנים, כחלופות לסיסמאות מוקלדות. לדברי החוקרים, המחקר ותוצאותיו הם קריאת השכמה בכל הקשור בפגיעות מהתקפות של ערוץ צד מבוסס אודיו (Sound-based side channel attacks). הם סבורים כי הממצאים מדגישים את הצורך הדוחק בעירנות מתמשכת ובאמצעי אבטחה חדשניים ומתפתחים בנוף הדיגיטלי היותר ויותר מחובר ולנוכח התחכום ההולך ועולה של הבינה המלאכותית בתקופתנו.

מד וואן (MedOne), מהחברות הגדולות בישראל בעולם הדאטה סנטרים, מבצעת בימים אלה פרויקט ענק: הקמת קמפוס חדש של מרכזי נתונים ברמלה, בהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקלים. הדאטה סנטר הראשון ייחנך ברבעון האחרון של 2024 ויצטרף למתקנים הקיימים של החברה, שממוקמים בתל אביב, פתח תקווה וטירת כרמל. במד וואן אומרים שכל המתקנים שלה הם תת קרקעיים מאובטחים, ממוגנים וברמת שרידות גבוהה. המתקן הראשון יהיה פרוש על פני שלוש קומות מתחת לקרקע, בשטח של כ-18 אלף קמ"ר. כבר כיום, עוד לפני השקת הקמפוס החדש, הדאטה סנטרים של מד וואן פרושים על פני שטח של כ-35 אלף קמ"ר. יש לציין שהמתקנים הללו מהווים צומת תקשורת מרכזי של מדינת ישראל לעולם, וחלק ניכר מהתקשורת מהארץ לחו"ל עובר דרכם. במד וואן אומרים כי המתקנים האלה ערוכים לפעול באופן עצמאי במקרה חירום, ללא תלות בגורמים חיצוניים – למשך שלוש יממות ברציפות. על הלקוחות המשתמשים בהם נמנים מוסדות פיננסיים, ארגונים עסקיים, חברות יצרניות, משרדי הממשלה וגופי ביטחון. "הגנה ממגוון רחב של איומים חיצוניים" רוני שדה, מנכ"ל מד וואן, פירט על המתקן החדש ברמלה. לדבריו, "ההמשכיות העסקית בו תהיה בנויה בצורה כזו שכל מערכת תהיה מגובה באופן מלא בזמן אמת. המתקן החדש, בדומה למתקנים האחרים של מד וואן, ינוהל באמצעות מערכת המאפשרת ניטור ושליטה 24 שעות ביממה על כל התשתיות בבניין – חשמל, מיזוג אוויר, איתור וכיבוי אש, ועוד. על מנת לאפשר המשכיות עסקית גם בתנאי קיצון, שבהם ייתכן שייפגעו תשתיות החשמל האזרחיות, תפעל במקום מערכת חשמל מתקדמת, שתפעל בשגרה על בסיס תשתיות החשמל המוזנות מן החוץ, על ידי הרשת הארצית, ותכלול בנוסף שתי מערכות לחירום, שכוללות מערכי UPS וגנרטורים. כך, הן יוכלו, בזמן חירום, להמשיך לפעול עצמאית, ללא תלות בהזנת חשמל חיצונית". "בתכנון המתקן לקחנו בחשבון מגוון רחב של איומים חיצוניים, בהם חבלה בזדון, ניסיונות לפריצה רועשת או שקטה, וניסיון החדרת אמצעי מעקב ו/או שיבוש אלקטרוניים", הוסיף שדה. הוא ציין כי "המתקן יהיה מוגן באמצעות מעטפת מאסיבית של בטון מזוין, שגורם לעמידות האתר כולו נגד איומי פיצוץ חיצוני, כולל פגיעות ישירות של טילים. נלקחו בחשבון גם תרחישים כגון פגיעה קרובה ופיצוץ תת קרקעי בקרבת קיר המבנה". עוד הוא ציין ש-"המכלולים הייעודיים של המתקן – הן מכלולי התקשוב והן מכלולי האנרגיה – ממוקמים במפלסים תת קרקעיים, כך שהם ממוגנים מפני האיומים הללו". לסיכום אמר שדה כי "התפיסה שלנו היא שהחירום של לקוחותינו הוא השגרה שלנו, קרי – המשכיות עסקית בכל מחיר, תחת כל איומי הייחוס של ישראל – ממלחמה, עבור במזג אוויר קיצוני וכלה בסייבר".

ענקית הגיימינג הישראלית במקורה פלייטיקה פרסמה היום (ג') את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון השני של השנה, והם טובים, בסך הכול: ההכנסות אמנם קטנו במעט, אבל מנגד, הרווח הנקי רשם עלייה תלולה. נתוני הרבעון מראים כי בעוד שההוצאות של החברה ירדו במהלכו ב-13.9% ל-503.6 מיליון דולר, ההכנסות קטנו ב-2.6% "בלבד" ל-642.8 מיליון. היחס הזה סייע להביא לעליות ניכרות ברווחיות: הרווח התפעולי צמח ב-52.5% ל-139.2 מיליון דולר והרווח הנקי זינק ב-108% ל-75.7 מיליון. מדובר במגמה חיובית בהרבה מזו שנרשמה ברבעון הראשון של השנה, שבו ההכנסות של פלייטיקה ירדו ב-3.1% והרווח הנקי שלה עלה ב-1.1% בלבד. עם זאת, הנתונים המספריים היו אז טובים יותר: החברה רשמה בשלושת החודשים הראשונים של השנה הכנסות של 656.2 מיליון דולר ורווח של 84.1 מיליון. מה באשר לששת החודשים הראשונים של השנה? בניגוד לרבעון השני, שבו היחס היה לטובת ההכנסות, בסיכום המחצית הראשונה אלה ירדו יותר מאשר ההוצאות: הכנסות החברה צנחו ב-28% ל-1.3 מיליארד דולר וההוצאות – ב-10.4% למיליארד דולר. הרווח התפעולי גדל ב-13.77% ל-291.6 מיליון וזה הנקי – ב-9.7% ל-437.7 מיליון. רוברט אנטוקול, ממייסדי ומנכ"ל פלייטיקה. צילום: יח"צ רוברט אנטוקול, ממייסדי ומנכ"ל פלייטיקה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "המומחיות והיכולות הטכנולוגיות המתקדמות הם המניעים לרווחיות הפיננסית שלנו וליצירה איתנה של תזרימי מזומנים (התזרים של החברה מתקרב למיליארד דולר – גב"ז). באמצעות שילוב של מיטב המוחות בענף המשחקים עם יכולות מהפכניות רכישה ומוניטיזציה, אנחנו מנצלים את מלוא הפוטנציאל במשחקים שלנו ויש לנו את כל מה שדרוש כדי להעלות את שווי הנכסים שאנחנו רוכשים – כפי שהוכחנו באחרונה עם רכישת הזיכיון למשחק Governor of Poker". קרייג אברהמס, הנשיא ומנהל הכספים הראשי של פלייטיקה, ציין כי "הסתגלנו לסביבה המשתנה בעולם המשחקים בשלב מוקדם, וכתוצאה מכך אנחנו מיטיבים לזהות עסקאות מיזוג ורכישות, שמחזקות את הצמיחה של הפורטפוליו שלנו. משחקי הקז'ואל המצליחים ביותר שלנו הציגו צמיחה מרשימה ופלטפורמת השיווק ישירות לצרכן הניבה הכנסות שיא, עם צמיחה מתמשכת חזקה. אנחנו ממשיכים להפיק תועלת מיחסינו הטובים עם מיליוני השחקנים בעולם ומההתמחות שלנו ב-LiveOps".

המוצרים הראשונים שאמורה אפל להשיק במסגרת משפחת המעבדים החדשים שלה, M3, צפויים להגיע לשוק באוקטובר הקרוב – כך דווח אתמול (ב'). מדובר ב-MacBook Pro עם מסך 13 אינץ' ודגמים של MacBook Air, שיהיו מבוססים על המעבד הבסיסי במשפחה – ה-M3 עצמו. יצוין שכמו בכל דור, גם במשפחה הזו יהיו שלושה מעבדים. לפי הדיווח, אפל כבר בוחנת את מעבד הדגל M3 Max. בדור הנוכחי, ה-M2, מעבד ה-Max הוא למעשה שני מעבדי M2 Pro באריזת סיליקון אחת. בדור השלישי הוא אמור להציע מערך שונה וחזק יותר, אבל לא הכפלה. ה-M3 Max אמור להגיע עם 16 ליבות מחשוב – 12 מהן ליבות ביצועים וארבע ליבות יעילות, ועם 40 ליבות גרפיות. זאת, לעומת 12 ליבות מחשוב ו-38 ליבות גרפיות ב-M2 Max. ה-Max 3 Pro עתיד להיות מצויד ב-12 ליבות מחשוב ו-18 ליבות גרפיות, ואילו ה-M3 הבסיסי – בשמונה ליבות מחשוב ו-10 ליבות גרפיות, לכל היותר. המעבדים אמורים להיות מיוצרים בליתוגרפיה חדשנית של 3 ננו-מטר, כך שהם יציעו שיפורי ביצועים מעבר לשינוי במספר הליבות ולצריכת חשמל טובה יותר, כמו בכל פעם שבה מקדמים את טכנולוגיית הייצור.

שנתיים לאחר מתקפת הסייבר על המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה – עוד מתקפה על ארגון בריאות בישראל: מתקפת כופרה אירעה הלילה (אור ליום ג') על בית החולים מעייני הישועה בבני ברק, שגרמה להשבתת מערכות המחשוב שלו. בעקבות המתקפה, במשרד הבריאות קראו למטופלים שלא להגיע למיון של בית החולים, ולפנות במקום זה לבתי חולים אחרים במרכז הארץ. כמו כן, נכון לעכשיו, מרפאות החוץ ומכוני הרנטגן של בית החולים לא מקבלים מטופלים. עם זאת, ככלל, במעייני הישועה ממשיכים להעניק טיפול לחולים. מעייני הישועה הוא בית חולים חרדי, שכאמור נמצא בבני ברק, ושמשרת כ-200 אלף מטופלים מדי שנה. הוא מונה יותר מ-1,200 עובדים, כולל יותר מ-200 רופאים, ומאות אנשי סיעוד ואנשי צוות פרה-רפואיים. "על פי הידוע, המכשור הרפואי לא נפגע" משרד הבריאות ומערך הסייבר הלאומי עודכנו במהלך הלילה אודות מתקפת הסייבר על בית החולים. מהמערך נמסר כי "על פי הידוע כרגע, המכשור הרפואי לא נפגע". צוותים של משרד הבריאות ומערך הסייבר נמצאים במעייני הישועה ומסייעים לטפל באירוע, בשיתוף צוות ה-IT של בית החולים. המתקפה היא ככל הנראה מסוג כופרה, ועובדי בתי החולים תודרכו לגביה. כמו כן, עובדי בתי החולים באזור גוש דן הונחו שלא לפתוח מיילים ממקור בלתי מזוהה. "מגזר הבריאות – יעד מועדף למתקפות סייבר" במערך הסייבר אמרו בעבר כי "ארגונים ממגזר הבריאות חשופים מאוד למתקפות סייבר, והמגזר הזה מהווה יעד מועדף למתקפות. אלא שלא כולם מבינים את זה. ארגוני בריאות הם סופר מטורגטים, היקף המתקפות הולך, גדל ומחמיר משנה לשנה, ונדרש להיערך בהתאם". בשנים האחרונות היו כמה מתקפות סייבר בולטות שחוו ארגונים ישראליים. כך, באוקטובר 2021 האקרים שלוחי המשטר באיראן, חברי קבוצת בלאק שאדו (Black Shadow), תקפו את חברת אחסון האתרים סייברסרב, פרסמו נתונים על משתמשי אפליקציית ההיכרויות הגאה אטרף ואיימו שיפרסמו עוד מידע. לפני כמעט שנתיים חווה בית החולים הלל יפה מתקפה, שהביאה להצפנה מלאה של מערכות הארגון למשך חודש וחצי. מיד לאחר המתקפה, שבוצעה על ידי אותה קבוצת האקרים איראניים, בית החולים עבר לעבודה ידנית למשך זמן קצר, ובימים הראשונים, חלק מהמטופלים הופנו לבתי חולים אחרים. אנשי אבטחת המידע של הלל יפה נערכו למתקפות סייבר ועשו עבודה מכינה, ובכל זאת – המערכות לא עבדו במלוא היקפן. המתקפה על בית החולים בחדרה העלתה את המודעות הלוקה בחסר למרכזיותו של מגזר הבריאות כמטרה להאקרים. ב-2017, ארגון בריאות ישראלי חווה מתקפה למטרות ריגול בסייבר. בנוסף, באמצעות נוזקת WannaCry, הייתה באותה השנה הצפנה של כמה תחנות עבודה בארגוני בריאות בישראל. ב-2020 היה ניסיון לפגיעה בשרשרת האספקה דרך מתקפה של קול סנטר שסיפק שירותים לארגון בריאות. ניסיון זה סוכל בשל ערנות של אנשי הארגון ושל אנשי משרד הבריאות. ב-2021, לצד המתקפה על הלל יפה, אירעו עוד שתי מתקפות שדווחו על ארגונים במגזר הבריאות: באחת נמחקו כמה תצורות בקרים בכמה מרפאות ובשנייה בוצעה הצפנה מלאה של המידע במערכות של חברה שמציעה דיור מוגן. מכנים משותפים למתקפות סייבר על ארגוני בריאות יש כמה מכנים משותפים לתקיפות הסייבר על ארגוני בריאות: בעבר, רק מדינות עשו זאת, בעוד שכיום מדובר גם בגורמים פרטיים, ויש לתוקפים תעוזה – כל תוקף מספר שהצליח, גם אם הוא נכשל; בעבר, בתי חולים היו טאבו, אלא שמאז ש-WannaCry הגיחה לעולם הטאבו הזה נשבר, וזה התגבר במהלך הקורונה; בוצעו מתקפות ריסוס, חיפוש אקראי של מי פחות מוגן; המתקפות היו פשוטות יותר לביצוע; הן כללו ניצול מהיר של חולשות ידועות; ולפני שהן קרו, התוקפים שהו תקופה ממושכת במערכות של הארגונים – כמה חודשים. הסיבות לריבוי המתקפות על מגזר הבריאות בישראל הן שהם נחשבים מרכזים רפואיים חכמים לפי אמות מידה באירופה; יש בהם ריבוי מערכות מגוונות, קליניות ומנהלתיות; יש בהם ציוד מגוון; ברשתות שלהם מאוחסן מידע מחקרי רב; וניתן למצוא שם מחשוב לביש, לצד מערכות SCADA. בית חולים הוא מפעל שעובד סביב השעון, שלא יכול להיות מושבת ושיש לו נגישות לאקו-סיסטם הרפואי. בכיר במערך הסייבר הלאומי אמר בעבר כי "זהו מכרה זהב עבור התוקפים". לינק לרישיון התמונה.