מאנדיי סיימה את הרבעון האחרון של השנה עם תוצאות מצוינות, ובהן עלייה בהכנסות וזינוק ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות שהחברה פרסמה היום (ב'). גם בתוצאות השנתיות חל שיפור. החברה סיימה את הרבעון עם גידול של 26.8% בהוצאות ל-258.4 מיליון דולר, אך עם גידול ניכר יותר – של 33.3% – בהכנסות, ל-268 מיליון. הרווח הנקי הרבעוני טיפס ב-86.5% ל-23 מיליון דולר והרווח למניה – ב-87.5% ל-43 סנט. עוד ברבעון, ההוצאות הגולמיות עלו ב-36.1% ל-30.5 מיליון דולר, הרווח הגולמי צמח ב-31.8% ל-237.5 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 88.62%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות הציגו עלייה של 25.7% ל-227.9 מיליון דולר והחברה עברה לרווח תפעולי של 9.6 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של 1.2 מיליון ברבעון האחרון של 2023. במהלך השנה כולה, ההוצאות רשמו עלייה של 29.3% ל-993 ואילו ההכנסות צמחו ב-33.2. עם זאת, הן היו נמוכות יותר מההוצאות, ועמדו על 972 מיליון דולר. ההפסד התפעולי צנח ב-45.9% ל-21 מיליון דולר והחברה עברה מהפסד נקי של 1.9 מיליון דולר לרווח נקי של 32.4 מיליון. מאנדיי הגדילה מאוד את תזרים המזומנים, הן ברבעון והן בשנה כולה: ברבעון, התזרים נטו שנבע מפעילות שוטפת – מ-58.5 מיליון דולר בסוף 2023 ל-76.7 מיליון בסוף 2024, והן את התזרים החופשי – מ-55.4 מיליון ל-72.7 מיליון דולר. בסיכום השנה, הם עלו מ-215.4 מיליון דולר ל-311.1 מיליון ומ-204.9 מיליון ל-295.8 מיליון דולר, בהתאמה. "חזון ה-AI" של מאנדיי במקביל לפרסום התוצאות, מאנדיי הכריזה היום על "חזון ה-AI שלה, המהווה נדבך עיקרי באסטרטגיית החברה לשנת 2025", לדבריה. החברה מתמקדת בשלושה עמודי תווך מרכזיים – AI Blocks ,Product Power-ups ו-Digital Workforce. בנוסף, היא הודיעה על הזמינות של monday Service – המוצר החדש והרביעי שלה, המשמש לניהול שירותים ארגוניים ומבוסס כולו על יכולות בינה מלאכותית. על פי החברה, הפתרון מאפשר לצוותים בכל הארגון לספק חוויית שירות מהירה ויעילה יותר. "היכולות שמאנדיי מציעה יאפשרו לכל אחד – ללא קשר לרקע הטכנולוגי שלו – להפוך למפתח AI, שכן הטכנולוגיה תשולב באופן טבעי בשגרת העבודה", נמסר מהחברה. המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, רועי מן וערן זינמן, אמרו כי "2024 הייתה שנה יוצאת דופן עבור החברה, שהתאפיינה בחדשנות מואצת, בפיתוח מוצרים חדשים וביישום מוצלח של אסטרטגיית השיווק, שהניעה ביקוש חזק מצד לקוחות וארגונים בגדלים שונים. אנחנו מרחיבים את היצע המוצרים שלנו עם monday Service, שכבר זכה לאימוץ מהיר בקרב לקוחות קיימים וחדשים. השנה נגביר משמעותית את מאמצי הפיתוח שלנו בתחום הבינה המלאכותית, תוך שילוב של AI Blocks והשקת כוח עבודה דיגיטלי – מערך חדש המבוסס על סוכני AI. אנחנו מאמינים שהבינה המלאכותית תהפוך לכלי מפתח, שיסייע ללקוחותינו לייעל את תהליכי העבודה שלהם ולצמוח מהר יותר מאי פעם".

חברת אבטחת מובייל מצאה שהאפליקציה של דיפסיק למערכת ההפעלה של אפל, iOS, שופעת בעיות אבטחה בולטות, ובראשן – היא שולחת נתוני משתמשים רגישים ללא כל הצפנה, וכך חושפת אותה למתקפות ולמניפולציות. כמו כן, החברה, נאו סקיור, גילתה בבדיקה שערכה שהאפליקציה לא עומדת בנהלי האבטחה, ושהיא אוספת נתוני משתמשים ומכשירים באופן נרחב. "אפליקציית דיפסיק ל-iOS שולחת חלק מרישום האפליקציות לנייד ונתוני המכשיר באינטרנט – וללא הצפנה", מסרה החברה. "מצב זה חושף כל מידע בתעבורת האינטרנט להתקפות פסיביות ואקטיביות כאחד". השרתים של דיפסיק מנוהלים על ידי חברה בבעלות בייטדאנס לפי הממצאים, הנתונים נשלחים לשרתים המנוהלים על ידי פלטפורמת מחשוב ואחסון ענן בשם וולקנו אנג'ין. זו נמצאת בבעלות בייטדאנס הסינית – שהיא גם הבעלים של טיקטוק. לפי חוקי סין, הממשל יכול לקבל גישה לשרתים המחזיקים בנתונים אלה. עוד כתבו חוקרי החברה כי "אפליקציית דיפסיק ל-iOS משביתה את ה-ATS (ר"ת App Transport Security – אבטחת תנועה באפליקציה). זוהי הגנה ברמת פלטפורמת iOS, שמונעת שליחת נתונים רגישים בערוצים לא מוצפנים. כשההגנה הזו מושבתת, האפליקציה יכולה לשלוח – ושולחת – נתונים לא מוצפנים באינטרנט". לפי החוקרים, לצד שידור נתונים באופן לא מוצפן, שימוש בהצפנות חלשות ואחסון נתונים בצורה שאינה מאובטחת – האפליקציה גם אוספת את נתוני המשתמש והמכשיר שלו. זה סימן שעלול להעיד על כוונה של דיפסיק לאתר משתמשים ספציפיים. רשימה גדולה של חששות סביב דיפסיק מומחים ציינו שהממצאים החדשים מתווספים לרשימה הולכת וגדלה של חששות שהועלו סביב דיפסיק – שירות צ'טבוטים סיני, מבוסס מודלי בינה מלאכותית יוצרת, שהולך וצובר פופולריות והורדות שיא בחנויות האפליקציות ברחבי העולם. כך, צ'ק פוינט זיהתה מקרים שבהם האקרים השתמשו במנועי ה-AI של דיפסיק, וכן Qwen של עליבאבא ו-ChatGPT של OpenAI, כדי "לפתח יכולות לגניבת מידע, ליצור תוכן לא מצונזר או בלתי מוגבל ולייעל משלוח של סקריפטים לטובת הפצת ספאם באופן המוני". לפי נאו סקיור, "ככל ששחקני איום משתמשים בטכניקות מתקדמות כדי לעקוף אמצעי הגנה ולפתח גנבי מידע, גניבה פיננסית והפצת ספאם, ארגונים נדרשים ליישם בדחיפות הגנות פרו-אקטיביות נגד אותם איומים מתפתחים. עליהם לבנות הגנות חזקות מפני שימוש פוטנציאלי לרעה בטכנולוגיות AI". ארה"ב: מחוקקים פועלים לאיסור על שימוש בדיפסיק בממשל כמו במקרה של טיקטוק, עובדת היותה של דיפסיק סינית הניעה מחוקקים בארצות הברית לדחוף לאיסור כלל ארצי על שימוש באפליקציה שלה במכשירים ממשלתיים. זאת, בשל סיכונים שהיא עלולה לספק מידע על משתמשים לבייג'ינג. יצוין כי כמה גופים בולטים בארצות הברית – הקונגרס, נאס"א, חיל הים, הפנטגון ומדינת טקסס – אסרו על השימוש בדיפסיק במכשירים שלהם. כמה מדינות, ביניהן אוסטרליה, הולנד, טייוואן ודרום קוריאה, אוסרות גם הן על שימוש בדיפסיק במכשירים ממשלתיים. איטליה חסמה את דיפסיק בתחילת החודש לחלוטין מפעילות במדינה. אולם, האיסורים לא מונעים מפושעי סייבר לנצל את הטירוף סביב דיפסיק כדי להקים דפים באתרים מזויפים במטרה להפיץ נוזקות, ולערוך הונאות השקעה מזויפות והונאות של מטבעות קריפטוגרפיים. לא התקבלו תגובות אפל ודיפסיק לפניות של כלי תקשורת בארצות הברית.

לא בטוח שכל אחד יתחבר לזה, אבל אם אתם אוהבים להאיר את הבית שלכם בתצורות מיוחדות ושונות, כנראה שאתם תאהבו את Mini Panel Lights של גובי (Govee). מדובר בקוביות תאורה שאפשר לחבר כמותן זו לזו, כדי ליצור תצוגות שונות, צבעוניות מאוד, וגם לשלוט בהן מרחוק. הקוביות עצמן קטנות יחסית, במידות של 80x80x28 מ"מ, ואפשר לחברן אחת לשנייה כדי ליצור מבנים שונים – כשלפחות אחת מהן צריכה להתחבר ליחידת השליטה, בה משולב גם ספק הכוח – והתצורות שאפשר לבנות מוגבלות רק בדבר אחד: הדמיון. Govee Mini Panel Lights walked away from CES with numerous awards, including from Best Reviews and House Digest! Get ready for limitless wall art design creativity. #ComingSoon #GoveeCES #CES2025 Who recognizes the famous art piece inspiring the design on the left? ???? pic.twitter.com/XQ4wdOzQ1E — GOVEE (@GoveeOfficial) January 15, 2025 החברה עצמה מספקת לא מעט הצעות כיצד לבנות תצוגות כאלה, כשכל קובייה יכולה לקבל כל צבע במרחב ה-RGB – חלקן מתאימות יותר לחדר ילדים, חלקן לחדר המשחקים ויש גם כאלה שיכולות להיראות נחמד מאוד בסלון המשפחתי. האפליקציה מאפשרת לשלוט בזמני התאורה, בצבעים המוצגים בכל קובייה ועוד. הן גם יכולות לעבוד מול רכזות בית חכם בתקני matter ו-Google Home, והן גם תומכות בסייעות הווירטואליות  של אלקסה ו-Google Assistant. חבילת הבסיס הגדולה יותר של Mini Panel Lights מכילה את ספק הכוח שתומך בעד 70 קוביות ואת כבל החיבור הראשוני ו-20 קוביות, ועולה כעת באתר החברה 120 יורו. יש גם חבילת הרבה שמכילה 10 קוביות ועולה 40 יורו.

נשיא צרפת, עמנואל מאקרון, הכריז אתמול (א') כי צרפת תשקיע 109 מיליארד אירו בבינה מלאכותית בשנים הקרובות. בראיון בערוץ הטלוויזיה France 2 הציבורי, תיאר מאקרון את ההשקעה כ"שוות ערך מבחינת צרפת למה שארצות הברית הכריזה עם 'סטארגייט'". הוא ציין כי ההשקעות יגיעו מאיחוד האמירויות הערביות, מקרנות השקעות אמריקניות וקנדיות גדולות וכן מחברות צרפתיות. בהתייחס לחששות לגבי דיפסיק (DeepSeek) הסינית, אמר מאקרון, כי לצרפת אין תוכנית לאסור אותה כרגע. "אני לא חושב שזה נכון לאסור טכנולוגיה בגלל ארץ המוצא שלה", אמר מקרון, והוסיף, כי צרפת אינה שותפה לגישה האמריקנית של הגבלת טכנולוגיות בשל הלאום שלה תוך קבלת אחרים. על רקע ההתפתחויות העולמיות המהירות בבינה מלאכותית, צרפת מארחת בימים אלה בפאריז את פסגת הבינה המלאכותית , שמתמקדת בחמישה נושאים מרכזיים: האינטרס הציבורי ב-AI, עתיד העבודה, חדשנות ותרבות, אמון בבינה מלאכותית וממשל גלובלי של בינה מלאכותית. לדברי המארגנים, פסגה בינלאומית זו תפגיש נציגים מכמעט 100 מדינות ויותר מ-1,000 בעלי עניין מהמגזר הפרטי ומהחברה האזרחית. המשתתפים הוזמנו על סמך המחויבות שלהם לפיתוח AI ונכונותם לתרום לדיון העולמי על עתיד הטכנולוגיה. כזכור, בחודש שעבר הכריז ​​נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, על פרויקט "סטארגייט" להשקעה בהיקף של חצי מיליארד דולרים בתשתיות AI בארה"ב על ידי המגזר הפרטי במהלך ארבע השנים הבאות, במעורבות של ענקיות טכנולוגיה רבות, בהן אורקל, מיקרוסופט ואנבידיה, בהובלת סופטבנק ו-OpenAI.

YouCC טכנולוגיות מקבוצת אוקטלי – המתמחה בתחום אבטחת הענן ובמתן פתרונות מתקדמים להגנה על נתוני ומשאבי ארגונים בענן – הודיעה השבוע על מינויין של קטיה שרעבי לתפקיד סמנכ"לית דליברי (VP Delivery) ושל קרולין ניסני לתפקיד סמנכ"לית מיקור חוץ ומשאבי אנוש (VP Outsourcing & HR). שרעבי בעלת ניסיון של למעלה מ-15 שנים בעולמות אבטחת המידע, התקשורת וייעוץ הסייבר בגופים ביטחוניים, סטארט-אפים, חברות אינטגרציה ושירותי ייעוץ. במהלך הקריירה שלה מילאה תפקידי Hands-on לצד תפקידי ניהול, הקימה וניהלה צוותי אבטחת מידע בתחומים שונים, הובילה שירותי MSSP (שירותים מנוהלים) והקימה וניהלה אופרציות SIEM ו-SOC. בתחומי הייעוץ, הובילה סקרי סיכונים, עמידה בתקנים ו-CISO as a Service עבור ארגונים במגוון תעשיות. בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת Security Operations, והובילה את השירותים המנוהלים וצוותי ה-SecOps. שרעבי מחזיקה בהסמכות מובילות, כגון CISSP, CISM, GIAC Security Operations ועוד. במסגרת תפקידה כסמנכ"לית דליברי הי תוביל ליישום האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה, תוך התמקדות בהעמקת המומחיות ב-Cloud Security ושדרוג מערך השירותים המנוהלים. ניסני בעלת תואר שני במנהל עסקים וייעוץ ארגוני, שירתה שש שנים ביחידה 8200 בסדיר ובקבע בתפקידים טכנולוגיים שונים. לאחר הצבא ובשבע השנים האחרונות, מילאה תפקידים שונים בתחום הגיוס וניהול מיקור חוץ טכנולוגי. היא בעלת ניסיון רחב בתחום הגיוס הטכנולוגי, הקימה וניהלה צוותי גיוס, וניהלה לקוחות מקצה לקצה. בתפקידה האחרון, ניהלה ניסני צוות גיוס, אשר נתן מענה רוחבי למגוון משרות טכנולוגיות, ובנוסף, ניהלה יחידה עסקית בתחום המיקור חוץ לגופים ביטחוניים. בתפקידה כ-סמנכ\"לית מיקור חוץ ומשאבי אנוש תוביל ניסני ליישום האסטרטגיה של החברה, תוך גיוס ושימור עובדים בתחומי ה-DevOps, DEV, Cloud Security, וה-Cyber Security. רימון כהן, מנכ"ל YouCC טכנולוגיות: "אנו גאים להרחיב את שדרת ההנהלה של החברה עם קרולין וקטיה. המינויים משקפים את המיקודים של החברה בתחום אבטחת הענן (Cloud Security), השירותים המנוהלים והשמות של כ"א טכנולוגי. אנו בטוחים כי הניסיון הרב של קטיה וקרולין בתחום הטכנולוגיה, ההבנה העסקית, הקשרים האישיים והיכולות המוכחות יאפשרו לנו להמשיך ולהתפתח בשוק ולהביא פתרונות חדשניים עבור לקוחותינו למול אתגרים טכנולוגיים ומסחריים".

חברת הסטארט-אפ אגורה (Agora) – המפתחת ומנהלת פלטפורמה לניהול השקעות בנדל"ן – הודיעה השבע על מינויים של נועה גלר לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש (VP HR) ושל יואב מאיר-וולף לסמנכ"ל מוצר (VP Product). גלר מביאה ניסיון עשיר בהובלת HR בסביבות גלובליות ודינמיות בצמיחה מהירה. היא כיהנה בתפקידי ניהול HR בכירים ב-פאפאיה גלובל, NeuReality ו-Trax Retail, בהם הובילה את אסטרטגיית ה-HR, כדי לתמוך במטרות העסקיות. לגלר תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני. מאיר-וולף מביא עמו ניסיון עשיר בניהול מוצר. עם תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים, החל את דרכו כמפתח תוכנה באינטל, ובהמשך שימש כמנהל מוצר במיקרוסופט. לאחר מכן הצטרף ל-Datorama, שם פעל במשך שבע שנים והתקדם לתפקיד סמנכ"ל מוצר. במהלך כהונתו, החברה נרכשה על ידי סיילספורס, בעסקה של 850 מיליון דולר. בתפקידו האחרון, שימש כמנהל מוצר ראשי (Chief Product Officer) ב-Agmatix, שם הוביל את פיתוח המוצר של החברה. בר מור, מייסד שותף ומנכ"ל אגורה: "אנחנו שמחים לצרף להנהלה הבכירה של החברה את נועה ויואב, שניהם בעלי ניסיון מגוון בתחומי ה-HR והמוצר בחברות ותאגידים מובילים. הם מצטרפים בתקופה של התרחבות משמעותית של החברה על רקע הביקוש הגובר לניהול מתקדם ויעיל של השקעות בנדל"ן, מעבר לאוטומציה והעברות תשלומים אמינות ומהירות. ביחד עם הצוות הקיים נאיץ את הפריסה בשווקים הבינלאומיים ונרחיב את הפלטפורמה, כך שתיתן מענה לצרכים המתפתחים של הלקוחות".

"מאז שהייתי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשנים 2021-2022, העולם חווה מהפכה בתחום ה-AI. יישומי הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI, פרצו בסערה לעולם והם מחוללים שינויים משבשים. מצב חדש זה מצריך שינוי תפיסתי משמעותי: הממשלה צריכה להחליף דיסקט, להיכנס לתחום הבינה המלאכותית, לטפל בו – ולעשות זאת בעוצמה ובהיקפים הרבה יותר גדולים", כך אמרה ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי). פרקש-הכהן, סגנית יו"ר הכנסת ויו"רית הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, אמרה את הדברים בכנס שערך מכון ון ליר, בו נדונו השינויים שמחוללת הבינה המלאכותית בחיינו בתחומים רבים, והאם מדובר בשינויים לטובה – או בסכנה לאנושות. הכנס נערך בסוף השבוע האחרון, וח"כ פרקש-הכהן שוחחה עם ד"ר גלית ולנר מבית הספר ללימודים רב-תחומיים, מכון טכנולוגי חולון (HIT). לדברי ח"כ פרקש-הכהן, "הייתי השרה הראשונה בממשלה שמונתה לרכז את תחום ה-AI ואת כללי האתיקה לשימוש בה. בשל השימוש הנרחב שיש כיום ב-AI, מעולם לא היה קל יותר לשקר, לזייף טקסטים ולבדות תמונות". החלטת ממשלה מ-2021, אמרה פרקש-הכהן, "הטילה על המשרד שעמדתי בראשו להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית. באוקטובר 2022 פרסמנו מסמך הדן במדיניות רגולציה ואתיקה בפיתוח ושימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית בישראל. המסמך שם דגש על חדשנות אחראית. מדובר במסמך ראשון מסוגו בישראל, שמהווה מצפן ערכי ועסקי, לכל חברה, ארגון או גוף ממשלתי שעוסק בתחום. עקרונות המדיניות במסמך מציעים גישה מתערבת פחות, שמציעה שימוש בכלי רגולציה 'רכה' במקום חקיקת מסגרת רוחבית, אימוץ עקרונות אתיים בדומה למקובל בעולם, גיבוש כלי לניהול סיכונים לרגולטור והקמת מוקד ידע ייעודי בממשלה". "AI עשויה לשמש לקידום צמיחה ולפיתוח בר-קיימא ולהפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום החדשנות", סיכמה ח"כ פרקש-הכהן, "AI הוא נושא אסטרטגי וחשוב, וחייב לקום גוף שיטפל בו ברמה הלאומית ויעשה זאת באופן רוחבי. בינה מלאכותית הוא נושא אשר ישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי – וגם כמדינה. אין לממשלה מדיניות בנושא, אין לממשלה תוכנית לאומית ראויה. וזה לא רק עצוב, אלא גם בעל השלכות, שחלקן עלולות להיות מסוכנות". "בישראל אין רגולציה לתחום ה-AI" ד”ר ולנר אמרה, כי "המסמך שהמשרד פרסם מהווה היום קו מנחה למדיניות הממשלה בתחום. למרות זאת, בישראל אין רגולציה לתחום ה-AI, אף שיכולנו להיות בין המדינות הראשונות בעולם עם רגולציה שכזו. זה קורה כי המשרד אינו רואה את עצמו כרגולטור". "בתחומים אחרים", אמרה ד”ר ולנר, "יש אסדרה, או שיח על אסדרה, למשל הצורך ברגולציות על המדיה החברתית, כי ה-AI תגברה את הנושאים השליליים בסושיאל – על סטרואידים. לכן, חשוב שתהיה חקיקה לתחום ה-AI, שתגן על האזרחים מפני שלל בעיות –  בהן אפליה והטיות. שיתוף הציבור כיום נעשה בצורה טובה, יש התייעצות איתו. צריך לעשות הכל כדי שישראל תהיה מובילה בינלאומית לתחום הבינה המלאכותית. יש לנו את כל המרכיבים הדרושים – רק צריך לשים אותם יחדיו". פרופ' ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה  שוחחה עם ד"ר דן קוטליאר מאוניברסיטת חיפה בנושא "להיות אזרח בימי האלגוריתם". פרופ' אורן הרמן, היסטוריון של המדע, ופרופ' בן רייס, ישראלי מאוניברסיטת הרווארד, דיברו על רפואה, ציבור, ביג דאטה ובינה מלאכותית. פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר, חתם את הכנס בשיחה עם חוקר העתידים ד"ר רועי צזנה.

קהילת הסטארט-אפים והטכנולוגיה עוד לומדת את המשמעויות הטכניות של דיפסיק (Deepseek) הסינית, אבל במקביל, העימות סביבה חושף קרע עמוק יותר: האם הצלחתה בבינה מלאכותית יוצרת, GenAI, נשענת על פריצת דרך מקורית – או על שימוש שנוי במחלוקת במידע, בקוד ובאלגוריתמים של מתחרות אמריקניות? וכיצד מערכות הפטנטים בארה"ב ובשאר בעולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות כאלו דווקא כשהביקוש לטכנולוגיה מזנק? הטענה של דיפסיק – שהיא אימנה מודל ענק בהשקעה וחומרה מצומצמות – מעלה חשד במסדרונות עמק הסיליקון: היעלה על הדעת שזהו אך ורק "תיעול" מבריק של זיקוק ידע, או שמא גישה לא מורשית למאגרים של OpenAI ושימוש בחומרה ברמה צבאית או באלגוריתמים שהיו אמורים להישאר חסויים? בעולם שבו GPT ושאר מודלי ה-LLM מניעים תעשיות שלמות, הגנה על הקניין הרוחני הפכה לנדבך מרכזי בשמירה על היתרון העסקי. כשחברה כדוגמת דיפסיק יכולה לכאורה לעקוף את עלויות המחשוב והתשתיות של ענקיות ולקבל "בוסט" המבוסס על טכנולוגיה שפותחה במקום אחר – הדיון המשפטי גולש מהר מאוד לסוגיית הפרות פטנטים, הפרת תנאי שימוש בממשקי API והנדוס לאחור. "עבור ענקיות טק בארה"ב, פטנטים הם כלי לייצור מונופול זמני וחסם לתחרות. אך כשכל ניסיון לאכוף פטנט נגד חברה סינית נמשך שנים וצובר עלויות עתק, רבים חוששים שהעולם צועד לעבר מעבר של מרכז הכובד הטכנולוגי מוושינגטון לבייג’ינג – ומעבר לכך, חברות עולמיות ישקלו אם לסמוך על מוצר המגיע ממקור שנחשד בהפרות של קניין רוחני" במקביל, מסתמנת עלייה תלולה בהגשות פטנטים בתחום ה-AI, בייחוד על ידי חברות סיניות. גם שיפורים, שימושים ייחודיים  ושכלולים קטנים באלגוריתמים זוכים לרישום פטנט, בתקווה לייצר מעטפת הגנה מקסימלית ולפעמים גם לצורכי הרתעה. הקצב הבלתי נתפס הזה, במקביל למאבק של הביג טק במנגנון הפטנטים בארה"ב, מעמיד את חברות הטכנולוגיה האמריקניות בעמדת נחיתות יחסית, שכן בארה"ב ההגנה הפטנטית על אלגוריתמים ותוכנות הפכה למאתגרת בשנים האחרונות. הקשיים הללו הובילו חלק מחברות הטכנולוגיה להירדם בשמירה. ואכן, מי שעוקב אחרי נתוני הרישום רואה, שבתחומי ה-GenAI וצוואר הבקבוק של עיבודי GPU, סין מתקרבת להובלה ואולי כבר עברה אותה, לפחות ברמת כמות הפטנטים שהוגשו. חשוב להבין גם את ההשפעה העסקית: עבור ענקיות טק בארה"ב, פטנטים הם כלי לייצור מונופול זמני וחסם לתחרות. אך כשכל ניסיון לאכוף פטנט נגד חברה סינית נמשך שנים וצובר עלויות עתק, רבים חוששים שהעולם צועד לעבר מעבר של מרכז הכובד הטכנולוגי מוושינגטון לבייג’ינג – ומעבר לכך, חברות עולמיות ישקלו אם לסמוך על מוצר המגיע ממקור שנחשד בהפרות של קניין רוחני. קיימת גם הזווית הגיאו-פוליטית: חשד לחסות של הממשל הסיני, הענקת משאבים כבדים מחוץ לזירה המסחרית ושימוש בתשתית צבאית, יכולים להפוך במהרה לסוגייה של ביטחון לאומי. אז לאן מועדות פני התעשייה? ייתכן שהתחרות הבריאה תמריץ חברות מערביות להשקיע יותר במחקר ובשכלול טכנולוגי, ותביא להאצת פתרונות אימון חסכוניים בעצמם. מנגד, אם תתקבלנה ראיות מוצקות לכך שדיפסיק (או כל שחקן דומה) ביססה את הפיתוח שלה על גניבת קניין רוחני או חומרה אסורה, נראה ניסיון מצד ארה"ב לחסום גישה לשווקים מערביים ולעצור, משפטית או רגולטורית, את ההתקדמות הסינית. בין שני הקצוות הללו פרוש שדה מורכב: הקהילה הטכנולוגית יכולה לצפות לשורת מאבקים משפטיים, לניסיונות פשרה וגם קריאות לרגולציה ספציפית, שתגדיר מחדש מי רשאי לשאוב דאטה ומאיפה. בסופו של דבר, תחרות גלובלית בריאה נחשבת מנוע לחדשנות – אבל אם המסלול לשם כולל עקיפות משפטיות ושאלות אתיות, כללי המשחק סביב ה-GenAI, מנוע צמיחה מסיבי גם בעיני המשקיעים, עלולים לעבור שינוי יסודי במהירות מסחררת. מוסדות פטנט ותיקים, שמעולם לא התמודדו עם קצב הפיתוח המהיר של AI, מתבקשים כעת להסתגל או להסתכן באיבוד הרלוונטיות. ואם דיפסיק מציגה תקדים לכך שסטארט-אפ יכול לסובב את העולם סביב האצבע תוך דילוג על הגבלות קניין רוחני, אין ספק שהמחיר בסוף יגיע – השאלה היא רק מי, ומתי, ישלם אותו.   הכותב הוא עורך פטנטים ועו"ד בקבוצת ארליך.