כתב: הילל יוסף. "מטריקס נטוורקס (Matrix Networks) מספקת לארגונים מכל מגזרי המשק הישראלי – כולל הממשלתי, דרך זכייני החשכ"ל (החשב הכללי במשרד האוצר – י"ה) – קשת רחבה של פתרונות תקשורת נתונים ותשתיות של יצרני ציוד התקשורת המובילים בעולם, ובראשם HPE Aruba. יש לנו שותפות רבת שנים עימה, ואנחנו השותף הבכיר שלה בישראל, ברמת פלטינום", כך אמר מארק יזגילוב, מנהל הפעילות של מטריקס נטוורקס, זרוע התקשורת של מטריקס. HPE Aruba הוא הסביר כי "מטריקס נטוורקס פועלת במסגרת חטיבת אינטגרציה ותשתיות במטריקס. הייחודיות שלנו מבוטאת בהון האנושי: לחברה מחלקת שירותים מקצועיים (PS) וצוות מהנדסים, שמעניק את הממד המקצועי, לצד כ-20 עובדים שבשטח, באתרי הלקוחות, שמספקים את כלל השירות והתמיכה הנדרשים. היהלום שבכתר שלנו הוא הערך המשמעותי המתקבל מרמת השירות המוענקת ללקוחות, ביניהם רבים ממגזרי הביטחון, הפיננסי והממשלה". "יש לנו הבנה עמוקה במתן שירות, שותפות ומערכת יחסים הדוקה עם יצרנים בינלאומיים, ובראשם HPE Aruba", הוסיף. "אנחנו מספקים ללקוחות הארגוניים פתרונות תקשורת ורשתות מתקדמים, מקצה לקצה". "הפעילות העסקית של היחידה בראשותי צמחה בשנים האחרונות", ציין יזגילוב, "ואנחנו מעניקים לארגונים היצע רחב של פתרונות בעולמות התקשורת והגנת הסייבר, רשתות הנתונים, אבטחת הרשתות והטלפוניה. מקצועני היחידה אוחזים בהסמכות הגבוהות ביותר של יצרנים מובילים בשוק התקשורת. אנחנו עורכים פרויקטים במגוון רחב של תחומים: החל בתחום התשתיות הפסיביות, עבור בכל עולמות הדאטה סנטר, פרויקטי LAN ו-WAN, וכלה בתכנון, אפיון, הטמעת מערכות ומתן שירות ותחזוקה ארוכת טווח. בעולם ההגנה, אנחנו מספקים אבטחה רשתית מפני כלל האיומים, מניעת זליגת מידע, הגנה על מערכות טלפוניה וכן פתרונות שיתופיות". יזגילוב סיכם באומרו כי "בשנים אחרונות העמקנו את השותפות עם HPE Aruba והובלנו פרויקטי תקשורת רבים. אנחנו שחקן משמעותי בישראל בתחום התקשורת והתשתיות, שמקדם טכנולוגיה פורצת דרך – ושותפות מנצחת". רועי גיאת, מנהל פעילות HPE Aruba ישראל. צילום: ניב קנטור רועי גיאת, מנהל פעילות HPE Aruba ישראל, ציין כי "חלק מהכוח שלנו נובע מהעבודה הצמודה עם שותפינו בישראל, בהם מטריקס נטוורקס. אנחנו משקיעים רבות בידע המשותף, מביאים טכנולוגיות חדשות לשוק ומשלבים אותן בפרויקטים פורצי דרך. רשתות חכמות – מרוכזות ומבוזרות – מבוססות ניהול בינה מלאכותית, לצד מוצרי אבטחת מידע מתקדמים מהקצה ועד הענן, מאפשרים לנו לספק ללקוחותינו מעטפת אבטחת מידע רחבה. היא כוללת פתרונות SASE, חומת אש מתקדמת (NextGen Firewall), חיבור מרחוק מאובטח (ZTNA) וסינון אתרים מתקדם, בקמפוס ובדאטה סנטר". גיאת הוסיף כי "השנה ניקח את כלל הטכנולוגיה שלנו עוד קדימה, באמצעות רכישת את'ונט (Athonet), ונציע את פתרון HPE Aruba Networking Enterprise Private 5G. הוא מספק כיסוי אלחוטי אמין בסביבות גדולות וקמפוסים, ומפשט את הפריסה והניהול של רשתות דור 5 פרטיות. הטכנולוגיה מאפשרת ללקוחות למנף יכולות קישוריות מתקדמות, להגדיל את הקיבולת ולשפר את הפרודוקטיביות, תוך הרחבת יכולות לכידת ואספקת נתוני AI, לצורך בניית אגמי מידע מתקדמים". לדבריו, "אנחנו ספקית התשתיות הארגוניות היחידה שמעניקה, תחת קורת גג אחת, פתרונות Wi-Fi מתקדמים לצד רשתות דור 5 פרטיות. השילוב מאפשר לנו להתמודד עם אתגרי קישוריות מורכבים, באתרים גדולים ומרוחקים, ולספק ניהול מאוחד של רשתות תקשורת, כולל תשתיות, דאטה סנטר וענן – עם יכולות אבטחה, נראות ושליטה ממוקד אחד. כך, לקוחותינו נהנים מפתרון רישות מקיף, חכם ואמיתי". לסיכום ציין גיאת ש-"עם מטריקס, אנחנו מציעים ללקוחות הארגוניים פתרון One Stop Shop, שמאפשר תכנון אסטרטגי של מפת הדרכים העתידית בעולם התקשורת והרישות עד סוף העשור. לכולם יש חומרה – אבל לא לכל הספקים יש חוכמה רשתית. עם רכישת אקסיס סקיוריטי (Axis Security) הישראלית, אנחנו מספקים לארגונים פלטפורמה מתקדמת לניהול גישה מאובטחת ליישומים עסקיים, שמאפשרת מעבר חלק לעידן הבינה המלאכותית ברשתות מבוזרות. חווינו צמיחה דו מספרית בפעילותנו ב-2024, ואני צופה שמגמה זו תתחזק עוד יותר ב-2025". עמרי שעיבי, מנהל שותפים ב-HPE Aruba ישראל. צילום: ניב קנטור עמרי שעיבי, מנהל שותפים ב-HPE Aruba ישראל, ציין כי "מטריקס היא שותפה בכירה שלנו. ביחד אנחנו מציעים לארגונים מערך פתרונות שלם, כולל שירות, ייעוץ והטמעה. לקוחותינו מחפשים – ומקבלים – אינטגרציה עם ערך מוסף, לצד היצע מקיף של יצרן רישות מוביל".

אל סלבדור והביטקוין כבר לא: המטבע הווירטואלי איבד את המעמד שלו כמטבע רשמי במדינה המרכז אמריקנית, לאחר שחברי הפרלמנט שלה אישרו רפורמה חדשה בחוקי הביטקוין. נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה, ועיר הבירה, סן סלבדור, הגישו באחרונה בקשה לקרן המטבע הבינלאומית לקבל הלוואה בסך של 1.4 מיליארד דולר. הקרן הסכימה, בתנאי שהמדינה תבטל את מעמדו של הביטקוין כמטבע רשמי. הפרלמנט, שנשלט על ידי בוקלה, הצביע בעד הרפורמה, ברוב מוחץ של 55 מול שני מתנגדים בלבד. נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה. צילום: AndreX, מתוך ויקיפדיה בוקלה, שאוהב את הביטקוין, הגיש לפרלמנט של המדינה הצעת חוק להפיכתו למטבע הרשמי בה, וזו התקבלה ביוני 2021. לאל סלבדור לא היה, ועדיין אין, מטבע רשמי (לא וירטואלי) משלה. בוקלה הבטיח כי הפיכת הביטקוין למטבע הלאומי תשפר מאוד את כלכלת המדינה, תאפשר להפוך את פעילותם של 70% מאזרחי המדינה, שעובדים ב-"שחור", לחוקית, ותיצור מקומות עבודה רבים. הוא אף הכריז בשלהי 2021 על הקמת "עיר הביטקוין" הראשונה בעולם. המהלכים האלה כשלו: רוב האל סלבדורים לא השתמשו בביטקוין אפילו פעם אחת, "עיר הביטקוין" לא נבנתה והכלכלה של המדינה המשיכה לקרטע. בוקלה נאלץ לבקש מקרן המטבע הבינלאומית הלוואה עבור המדינה, כדי לייצב מחדש את הכלכלה שלה. הקרן ניצלה את המצב כדי לממש את מה שרצתה מזמן: לבטל את מעמד הביטקוין כמטבע הלאומי של אל סלבדור. יצוין שהרפורמה החדשה לא מוציאה את הביטקוין מחוץ לחוק באל סלבדור, ועדיין מגדירה אותו כ-"הילך חוקי": עדיין ניתן יהיה להשתמש בו, אם כי זאת תהיה רק בגדר אפשרות, והחברות והאנשים הפרטיים יוכלו להחליט האם הם מאפשרים קבלת תשלומים או תשלומי חוב במטבע הווירטואלי או לא. כמו כן, העסקים לא יחויבו להמיר את שער הדולר לביטקוין. החוק ייכנס לתוקף 90 יום לאחר שיפורסם ברשומות שלהם – הגאזט (עיתון) הרשמי. ההערכה היא כי הפרסום יתבצע בימים הקרובים.

אפל שחררה עדכון קריטי עבור מערכות ההפעלה שלה, לפגיעות שעל פי החברה כבר נוצלה בפועל. מדובר בפגיעות יום אפס, שעלולה לאפשר חדירה לטלפון או לטאבלט על ידי שימוש במחבר ה-USB שלו, במטרה להוריד מהמכשיר נתונים רגישים. הפגיעות הזו מאפשרת התגברות על מצב הגבלת ההרשאות ל-USB. מצב זה נועד למנוע חיבור התקנים חיצוניים שמטרתם לחדור אל נבכי מערכת ההפעלה והליבה של המכשירים מבית אפל. ההגנה הזו מיושמת בידי אפל במכשירים שלה כבר מאז 2018, כדי למנוע ניסיונות עקיפה של קודים והצפנה מסביב לנתוני המשתמש. העדכון מגיע שבוע אחד בלבד לאחר שאפל שחררה את עדכון 18.3 למערכת ההפעלה הטלפונית שלה, iOS, וגם למערכת ההפעלה לטאבלטים, iPadOS, כיש גם עדכון לגרסה הקודמת של iPadOS, בדמות גרסה 17.7.5. העדכון מיועד ל-iPhone XS ומעלה, וגם לטאבלטים iPad Pro עם מסך 13 אינץ', iPad Pro עם מסך 12.9 אינץ' מדור שלישי ומעלה, iPad Pro עם מסך 11 אינץ' מכל הדורות, iPad Air מדור שלישי ומעלה, iPad קלאסי מדור 7 ומעלה ו-iPad mini מדור 5 ומעלה.

נתונים שפרסם היום (ג') איגוד האינטרנט הישראלי מאוששים שהאינטרנט הישראלי לא כל כך בטוח. לפי הנתונים' שהאיגוד פרסם לרגל יום האינטרנט הבטוח, שחל היום, מספר הפניות לקו הסיוע לאינטרנט בטוח שהוא מפעיל רשם בסיכום 2024 עלייה משמעותית, של 27%, והגיע ל-1,100. מדובר בגידול של כ-300 פניות בהשוואה ל-2023. מתוך כלל הפניות, 17.6% התלוננו על הונאות ועוקצים ו-11.5% – על פגיעה מינית ברשת. הבריונות, השיימינג וההטרדות היוו 10.5% מהן. באיגוד אומרים כי 45% מהפניות אשתקד היו בנושא פגיעות סייבר ו-33% מהן – בנושאי אלימות ופגיעות ברשת. 16% עסקו בתמיכה בטרור ובפייק ניוז. ווטסאפ הפכה השנה לפלטפורמה שעליה משתמשים מתלוננים הכי הרבה – 21.7% מהדיווחים לקו הסיוע אשתקד היו עליה, כאשר למקום השני הגיעה פייסבוק עם 19.7%' ולשלישי אינסטגרם עם 15.6%. בחברה הערבית, טיקטוק מהווה זירה מרכזית לפגיעות – 15% מסך הפניות מאוכלוסייה זו נגעו לתוכן שפורסם ברשת החברתית הסינית. מדובר בנתון הגדול פי שלושה בהשוואה לציבור הכללי, וייתכן שהסיבה למספר הפניות הגדול הוא שפושעים מהמגזר הערבי "חוגגים" את מעשי הפשע שלהם בטיקטוק. קו הסיוע לאינטרנט בטוח שיגר בשנה שעברה מעל 1,000 בקשות הסרה ודיווחים לפלטפורמות ורשתות חברתיות, וכ-94% מהן אושרו. מספר הפניות שהגיעו לקו אשתקד עומד על 3,665 – עלייה של 5% בהשוואה ל-2023. 48% מהן הגיעו מנשים. החודש שבו הגיעה כמות הפניות הגדולה ביותר היה ינואר. קו הסיוע הרחיב השנה את שיתופי הפעולה שלו והוסיף את פלטפורמות הגיימינג רובלוקס ודיסקורד לחברות שמכירות בו כגורם מדווח רשמי. לדיווחים על פגיעות ברשת ולפנייה לקו הסיוע לאינטרנט בטוח היכנסו לכאן. מה בעולם? נתונים שפורסמו בעולם לרגל יום האינטרנט הבטוח מראים עד כמה הוא לא בטוח לילדים: מחקר חדש, שבוצע על ידי ארגון סייבר סייף קידס, שמבקש להגן על הילדים באונליין, סקר מעל 2,000 פניות שקיבל מתלמידי בית ספר יסודי בגילאי שמונה עד 12. המחקר מצא שכמעט שליש מהם הוטרדו אונליין בשנה שעברה, אבל רק מחצית מהמוטרדים דיברו על כך עם אדם מבוגר, כולל עם ההורים. מחקר אחר, שכלל את כל ארצות האיחוד האירופי, מצא שכמעט שליש מהמשיבים הצעירים העידו על עצמם כמכורים לרשתות חברתיות. הם ציינו שהם מוותרים על עבודה, משפחה או בית ספר כמה פעמים בשבוע כדי להיכנס יותר לסושיאל מדיה. ממחקר שבוצע על ידי מועצת הסרטים וההוצאה לאור בדרום אפריקה עולה כי חלה עלייה בהטרדות המיניות אונליין של ילדים במדינה. עוד נתונים שאסף הארגון מעלים שלא מעט ילדים דרום אפריקניים חווים הונאות ברשת – 7,461 מ-178,411 הפניות שהגיעו אליו בחודשים אפריל עד דצמבר 2024 עסקו בכך, ושכמעט רבע (24%) מהפונים חוו בריונות ברשת. לסיום, במחקר עולמי שביצעה סנאפ בשש מדינות בקרב קטינים ו-"מבוגרים צעירים" בגילאי 13 עד 24 נמצא ששמונה מכל 10 מהם חוו אשתקד לפחות פעם אחת התנהגות סיכונית ברשת. 59% דיווחו כי הם נחשפו במהלך השנה למישהו ששיקר להם לגבי זהותו. עוד מעלה המחקר כי יותר ילדים פונים לסיוע לאחר שהם חווים חוויה שכזאת, ויותר הורים מדברים עם הילדים שלהם כדי לעזור להם להשתמש באינטרנט בצורה בטוחה יותר.

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ יאסר חוג'יראת (חד"ש-תע"ל), קיימה היום (ג') דיון על בית הספר של העתיד, בעקבות חודש הבינה המלאכותית במערכת החינוך, שמשרד החינוך הכריז עליו. מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החדשנות במשרד החינוך, הציגה את תוכניתו ללימוד בינה מלאכותית במערכת החינוך, והדגישה את שיתוף הפעולה שמתקיים לצורך הוצאתה לפועל עם המגזרים העסקי והביטחוני, שכולל גיוס של כ-3,500 מנטורים מחברות היי-טק ומיחידות טכנולוגיות בצה"ל. עוד הציגה זרביב את המערכת שפותחה במשרד, שנועדה להכשיר הן את התלמידים והן את המורים לשימוש בבינה מלאכותית, באמצעות בוטים ידידותיים ומשחקים שמאתגרים את התלמידים. היא ציינה כי 50 אלף מורים כבר עברו הכשרות בנושא ה-AI, וכי התהליך יימשך גם בשנים הבאות. האם ה-AI תדרדר את מערכת החינוך עוד במדדים הבינלאומיים? ח"כ משה (קינלי) טור פז מיש עתיד אמר כי הוא מברך על המהלך, אבל הזהיר שהבינה המלאכותית עלולה להפוך במערכת החינוך לעגל הזהב. "יש להקפיד על כך שהבינה המלאכותית בבתי הספר לא תהפוך לעגל הזהב, ותפגע ביכולות החשיבה והביקורתיות של התלמידים, ובעיקר להקפיד על כך שאיכות החינוך לא תובל על ידי תשתיות וטכנולוגיה, אלא על ידי המורים", אמר. עמדה דומה הציגה ח"כ מטי צרפתי הרכבי, גם היא מיש עתיד. היא אמרה כי "אסור לשכוח שמצבה של מערכת החינוך בארץ הוא בכי רע על פי כל המדדים הבינלאומיים, והבינה המלאכותית לא תפתור את כל הבעיות. יש להקפיד על כך שהבינה המלאכותית תוטמע במערכת החינוך בשום שכל, ולא תיקח מהילדים אתת יכולת החשיבה". ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, אמר בדיון כי "מאז 2020, מערכת החינוך נמצאת במצב של פערי למידה וחוסרים הולכים וגדלים, על פי מדד ה-OECD. לבינה המלאכותית יש סיכוי לשנות את המצב ומיקרוסופט משקיעה במורים, שבהם היא רואה כסוכני שינוי, והם חייבים לקבל את הכישורים הנדרשים על מנת שיהיו רלוונטיים לתלמידים". נועה אלפלנט לפלר, אחראית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, ציינה ש-"הגישה שלנו לבינה מלאכותית מתומצתת לשלוש מילים: תעוזה, אחריות ויחד". עוד היא ציינה כי גוגל השיקה תוכנית לימודים מקיפה לבינה מלאכותית, בשיתוף קרן רש"י, וכן ארגונים וחברות מהמגזרים השלישי והעסקי. יו"ר הוועדה, ח"כ חוג'יראת, סיכם באומרו כי "אנחנו רואים בצורה חיובית את ההתקדמות המשמעותית בשילוב מערכות בינה מלאכותית בחינוך, אך חיוני לשים דגש על סוגיות הבטיחות ושמירת פרטיות המידע". הוא ביקש ממשרד החינוך לקבל דיווח האם, ואם כן מהן, תוכניות ההנגשה של לימודי הבינה המלאכותית בכפרים הלא מוכרים בנגב, שבחלק מהם אין תשתיות לאינטרנט ותקשורת. "עלינו לתת מענה לאתגרי האוריינות הדיגיטלית והשפתית, תוך שמירה על מקומו המרכזי של הצוות החינוכי בתהליך הטמעת הכלים החדשים", אמר.

גוגל, אחת החברות הבולטות בשנים האחרונות בתחום הגיוון וההכללה, ממשיכה במסע הנסיגה שלה – כדי להתקרב לממשל טראמפ. היום (ג') הורידה החברה מהיומן שלה את יום השואה הבינלאומי, חודש הגאווה, חודש ההיסטוריה השחורה, חודש ההיסטוריה של הנשים וחודש המורשת ההיספנית. חודש ההיסטוריה השחורה (Black History Month), חודש ההיסטוריה של הנשים וחודש הגאווה מצוינים בכל שנה בחודשים פברואר, מרץ ויוני, בהתאמה, וכל אחד מהם נועד על מנת לציין את המאבק לזכויות של אותו ציבור, לחגוג את ההישגים שהושגו ולהיאבק למען הגברת השוויון. יום השואה הבינלאומי, שמצוין בכל שנה ב-27 בינואר, יום שחרור אושוויץ, נועד להזכיר לעולם את זכר השואה, על מנת להבטיח ש-"לעולם לא עוד". אלא שגוגל החליטה לוותר על הציון שלהם במהדורת 2025 של היומן, ולציין בו מעתה רק חגים וימים לאומיים. ההערכה הרווחת היא שהחברה עשתה זאת כדי להתקרב עוד יותר לממשל של הנשיא האמריקני החדש, דונלד טראמפ, שזכויות אדם הן לא בדיוק נר לרגליו, ושביצע כמה פעולות משמעותיות נגד טרנסג'נדרים בשבועות הראשונים שלו בתפקיד. עם זאת, דובר מטעם החברה טען בראיון ל-CNBC כי השינויים האלה "נמצאים בעבודה כבר כמה חודשים" – כלומר, מלפני שטראמפ נבחר – וכי הצעד נעשה כי "קיבלנו פידבקים שאירועים של קהילות ומדינות אחרות חסרים ביומן, ולהעלות מאות אירועים ליומן באופן ידני זה לא ישים". גוגל תקרא למפרץ מקסיקו "מפרץ אמריקה" – חוץ מבמקסיקו זהו לא הצעד אחורה הראשון של גוגל: מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן היא החליטה לצמצם חלק מתוכניות הגיוון שלה ולא להציב עוד יעדים בתחום ה-DEI (גיוון, שוויון והכללה). לטענתה, הסיבה לכך היא צו של טראמפ בנושא – אלא שבעוד שאמנם, אחת ממטרות הצו הזה היא לעודד חברות לבטל את התוכניות הללו, הוא חל רק על הממשל הפדרלי. כמו כן, בעקבות ההחלטה של טראמפ לקרוא למפרץ מקסיקו שבאוקיינוס האטלנטי "מפרץ אמריקה", החברה החליטה שבארצות הברית הוא אמנם ייקרא "מפרץ אמריקה", אבל במקסיקו הוא יישאר "מפרץ מקסיקו" ובשאר העולם הוא ייקרא "מפרץ מקסיקו (מפרץ אמריקה)". הצעדים הללו של גוגל הם חלק מנסיגה "מרהיבה" של ענקיות ביג טק מתוכניות הגיוון וההכללה, והתאמה לממשל החדש. גם מטא, אמזון וחברות אחרות ביצעו שינויים כאלה – חלקן עוד לפני השבעתו של טראמפ. גולשים הביעו במהלך היום את התרעומת שלהם מהמהלך ברשתות החברתיות. אחד מהם כתב כי "אני לא יכול למצוא דרך להביע את הכעס שלי על השינויים שגוגל עשתה ל-Google Calendar ול-Google Maps. זה פשוט מגוחך". לעומת זאת, היו גולשים שהביעו תמיכה במהלך: "אתם מתרגשים מזה ש-Google Maps שינתה את השם ל-'מפרץ אמריקה'. אני מתרגש מזה ש-Google Calendar נפטרה מחודש הגאווה", ציין אחד מהם.

אילון מאסק, יחד עם קבוצת משקיעים, הציע באחרונה סכום עתק של 97.4 מיליארד דולר כדי לרכוש את OpenAI. היום דווח כי למרות שמדובר בעסקה משמעותית, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, דחה את ההצעה בהינף יד באופן מיידי ואף בהתרסה – וכך המתיחות בין שני יזמי הטק הענקים נסקה לרמה חדשה. את התגובה להצעת מאסק פרסם אלטמן בחשבון ה-X שלו, שדרכו צייץ: "לא תודה, אבל אנחנו נקנה את טוויטר ב-9.74 מיליארד דולר אם תרצה". תגובה זו לא הייתה רק דחייה, אלא גם עקיצה פומבית למאסק, שרכש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר לפני ששינה את שמה ומיתג אותה מחדש כ-X. no thank you but we will buy twitter for $9.74 billion if you want — Sam Altman (@sama) February 10, 2025 דקות לאחר הציוץ של אלטמן, צייץ מאסק מילה אחת: "רמאי", שלא בטוח אבל מסתמן שכוונה אל עבר יריבו הטכנולוגי. Swindler — Elon Musk (@elonmusk) February 10, 2025 ההצעה של מאסק מגיעה בתקופה שבה OpenAI נמצאת בדיונים לגבי העלאת שווי החברה עד ל-340 מיליארד דולר. אם העסקה הייתה יוצאת לפועל, OpenAI הייתה הופכת לאחת החברות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם. המאבק המשפטי המתמשך של מאסק נגד OpenAI ההצעה לרכישת החברה מגיעה גם על רקע חילוקי דעות מתמשכים בין מאסק ל-OpenAI, שהוא עצמו היה ממייסדיה כעמותה לתועלת הציבור בשנת 2015. גם אלטמן, שכיום מכהן כמנכ"ל, היה בין המייסדים המקוריים. כשהשניים הקימו את OpenAI במקור הם הגדירו אותה כמלכ"ר שיפתח בינה מלאכותית כללית – Artificial general intelligence, או בקיצור AGI, שהיא המתקדמת יותר באבולוציית הטכנולוגיה החדשנית – שתהיה נגישה לשימוש הכל. מאסק עזב את מועצת המנהלים של OpenAI ב-2018, ומאז – מיד לאחר שהיא החלה לקטוף הצלחות עם מודל השפה הגדול שלה GPT, ששיבש את העולם מז שהושק ב-2022 – מאסק הביע ביקורת קשה שוב ושוב על הדרך שבה החברה מנוהלת. בעיקר הוא עסק בטענה שהחברה סוטה ממטרתה המקורית ומעדיפה רווחים על פני תועלת לציבור, וטען נגד החברה על שאינה משחררת את מוצריה בקוד פתוח כפי שהתחייבה. במקביל השיק מאסק חברת בינה מלאכותית ומודלי שפה גדולים משלו – את xAI והצ'אטבוט שלה גרוק – ודאג שהללו כן יוצעו במתכונת קוד פתוח למשתמשים. מתחרה ישירה של OpenAI. xAI שבבעלות אילון מאסק. צילום: Shutterstock אבל המאבק לא פסק – באוגוסט 2023, מאסק אפילו נקט בהליך משפטי נגד יריבתו, בטענה שמנהליה שמים את הרווחים שלה ושל שותפיה הרבים, ביניהם מיקרוסופט, לפני המטרות הנעלות שעל פיהן נוסדה. בשנה שעברה המשיך מאסק את מאמציו המשפטיים מול OpenAI והתביעה עדיין נמצאת בבית המשפט. הדרישה של מאסק היא לא לאפשר ליריבתו להפוך לחברה במודל עסקי במקום עמותה, וזאת בזמן ש-OpenAI טוענת כי המעבר למבנה עסקי למטרות רווח שהיא מתכננת חיוני כדי למשוך את ההון הדרוש להמשך פיתוח טכנולוגיות AI מתקדמות. מאסק המשיך והביע דאגה לגבי הכיוון שאליו OpenAI הולכת, במיוחד לאחר שהנשיא דונלד טראמפ חשף בחגיגיות בימו השני בבית הלבן את פרויקט סטארגייט (Stargate) בשווי חצי טריליון דולר. מדובר בתוכנית גרנדיוזית להקמת דאטה סנטרים ברחבי ארה"ב, לשם תמיכה בדרישות האנרגטיות של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. התוכנית היא בהובלת OpenAI ותאגיד סופטבנק. בתגובה להאשמות שהטיח מאסק באלטמן ובחברת הבינה המלאכותית בהובלתו, אמר מנכ"ל OpenAI לא אחת כי הוא מאמין שכך או כך הבינה המלאכותית תמשיך לצמוח, אך מאידך – העלויות שלה ירדו פי 10 מדי שנה. יצוין כי על אף שאלטמן דחה אמש (ב') את הצעת מאסק בזלזול, לא ברור ולא ממש ניתן להתנבא מה יהיה הצעד הבא. התביעה של מאסק נגד OpenAI עדיין מתנהלת, והביקורת שלו על החברה צפויה להימשך, כנראה באופן עז יותר עתה משסורב להפוך לבעליה. נמתין לבאות.

כשיהודה ניב, אז סטודנט, רצה להוציא לאור את המותחן שכתב בזמן שמירות בצבא, הוא נכנס לעומקו של עולם ההוצאה לאור – שהוא עולם שמרני, שנשען על סטנדרטים ומסורות ככל הנראה עתיקים כמעט כמו המצאת הדפוס. מפה לשם, הוא הקים הוצאה לאור משלו, בשם ספרי ניב, שהפכה להיות אחת מהוצאות הספרים הצומחות בישראל, ואף רכש הוצאות ספרים אחרות. כשהפך גם למשקיע כאנג'ל בסטארט-אפים, הוא מיהר לזהות את הפוטנציאל מפר הסדר, או, כמו שאומרים בעולם החדשנות, "משבש", של הבינה המלאכותית לעולם ההוצאה לאור, ולפני כשנתיים הקים את ספיינס (Spines). ספיינס היא הוצאה לאור שמבססת את רוב ההליך על בינה מלאכותית. היא הוציאה עד היום 2,500 ספרים בארצות הברית, וממשיכה לגדול. החברה גייסה עד כה 22 מיליון דולר מאנג'לים כמו שרין פישר ואורן בוסקילה, וממשקיעים כמו קרן אלף. חשוב להדגיש ולתקן כבר עכשיו טעות נפוצה לגבי ההוצאה – לא מדובר בבינה מלאכותית שכותבת ספרים, אלא ב-AI שמחליפה בעלי תפקידים בהליך ההוצאה לאור של ספרים שכתבו סופרים בשר ודם. זאת, בהליכים כמו העריכה, עיצוב הכריכה, העימוד ועוד. חלק מהמודלים של החברה הם פיתוח עצמי, וחלק – מודלי שפה גדולים מסחריים קיימים. צריך להבין שעד היום, הוצאות לאור מסורתיות עובדות בשתי שיטות עיקריות: האחת, המסורתית, היא הוצאה לאור שמקבלת כתבי יד מסופרים. אלה עוברים הערכה של עורכים ומעריכים מקצועיים, ואז הוצאת הספרים מחליטה האם היא רוצה להשקיע בספר ולהמר האם להוציא אותו לאור או לא. השיטה השנייה היא הוצאה לאור שמספקת שירותים לסופרים שרוצים להיות המו"לים של עצמם, ואז, מן הסתם, גם העלויות הלא מבוטלות מתגלגלות על הסופר. ניב וספיינס באים להפר את השיטות המסורתיות על ידי שימוש מסיבי בבינה מלאכותית. "קונספט חדש – פלטפורמת הוצאה לאור" "אנחנו לוקחים את כל התהליך של ההוצאה לאור ומוסיפים לו בינה מלאכותית. במקום שתהליך הוצאה לאור של ספר ייקח בין חצי שנה לשנה וחצי, הוא לוקח בין שבועיים לשלושה. הוצאה לאור היא עניין של עשרות אלפי דולרים בארצות הברית. אצלנו זה מתחיל מ-1,200 דולר. אנחנו מוציאים את הספר בשלוש גרסאות: מודפס, אלקטרוני וגרסת אודיו. אנחנו יודעים, בעזרת קולות סינתטיים, להוציא גרסת שמע, ואפילו למדל את הקול של הסופר עצמו", מספר ניב בהתלהבות לאנשים ומחשבים. "אני מציע קונספט חדש ל-מה זה הוצאה לאור", הוא מסביר. "עד היום היו הוצאות לאור מסורתיות. ב-95% מהמקרים הן טועות, ורק 5% מחזירים את ההשקעה. הוצאה לאור היא בעצם עסק של הימורים. אני מציע קונספט חדש – פלטפורמת הוצאה לאור. כל עוד הספר לא מסית ולא מפיץ שנאה, אאפשר לסופר להוציא אותו", מוסיף ניב. יהודה ניב, מייסד משותף ומנכ"ל ספיינס. צילום: טל בנחור "אנחנו באים לעשות דמוקרטיזציה של הוצאה לאור. אם עד היום החליטו ההוצאות לאור מי ראוי ומי לא, אנחנו נאפשר לכל אדם לעשות את זה", מפרט ניב את החזון שלו. ניב מוסיף ש-"הבינה המלאכותית משדרגת את איכות הספר. למשל, סופרים תמיד מבואסים שמעצבי כריכות לא קוראים את הספר. אנחנו יודעים לבחור את הקטגוריה המתאימה, ואנחנו מייצרים כריכה שתואמת לתוכן. אנחנו סורקים את הספר ומתייגים אותו, ואז אנחנו יוצרים לתוך התבנית ויוצרים את העימוד. אנחנו מפיצים את הספר במעל 100 פלטפורמות, עם התאמה של המטא דאטה, ומגבירים את סיכויי ההצלחה של הסופרים, ומעל כל זה גם מנהלים את התמלוגים – גובים ומעבירים אותם לסופרים פעם בחודש. אנחנו גם מנהלים לסופרים קמפיין שיווק ממומן". "אני לא מפר את הסדר" מן הסתם, את כל הטוב הזה ספיינס עושים תמורת עמלה, אבל היא גם מציעה לסופרים מסלול חינמי של חלק מהשירותים, כמו סרטיפיקציה (חיתום) של הספר – שוב, באמצעות בינה מלאכותית. כמו כן, החברה מציעה לסופרים ישראליים שירותי תרגום של הספר שלהם לאנגלית – שוב, בעיקר בהתבסס על AI. וכמובן – שאלת מיליון הדולר: מה יעשו כל המעמדים, העורכים, המגיהים והמאיירים, שהבינה המלאכותית לכאורה גוזלת את פרנסתם? ניב מנסה להרגיע ומסביר שמי שמעוניין עדיין יוכל להסתייע בשירותים של בן אנוש בכל שלב בהפקה. עם זאת, לדבריו, מגמת השימוש בבינה מלאכותית לצרכי הוצאה לאור רק עומדת לגדול. בעצם, אתה מפר את הסדר הישן של עולם ההוצאה לאור ו-"משבש" אותו. הלוא כן? ניב: "השנה הולכים לצאת 2.5 מיליון ספרים בארצות הברית, ואני הולך להוציא רק 8,000. לא יצרתי את מהפכת הבינה המלאכותית, אני לא מפר הסדר. זה כמו ששואלים על רכבים אוטונומיים. העולם מתקדם, והבינה המלאכותית משנה תעשיות. אני פשוט משתמש בזה כדי להביא בשורה ללקוחות שלי, שהם הסופרים". ועדיין, גם אתה אומר שככל שנתקדם עם הזמן, יותר ספרים יצאו לאור בעזרת AI ולא באמצעות עובדים בני אנוש. "נכון. זו מגמה שאי אפשר להתעלם ממנה".