גוגל משנה את העיצוב של אפליקציית Family Link ומוסיפה תכונות חדשות, במטרה לסייע להורים לנהל את המכשירים של הילדים. באמצעות הכרטיסייה החדשה "זמן מסך" (Screen Time), ניתן לפתוח בקלות את כל כלי הניהול של זמן המסך. בכרטיסיה הזו אפשר להגביל את זמן השימוש באפליקציות ולראות את תקציר השימוש בהן לפי מכשיר, וגם לקבוע ולעדכן בקלות את השעות שבהן המכשיר מושבת ואת שעות הלימודים – School Time. בנוסף, אפשר לנהל את החשבונות בכרטיסייה "אמצעי בקרה" (Controls), שמכילה את אמצעי הבקרה שצריך כדי לבצע פעולות שונות, כמו לנהל את הגדרות הנתונים בחשבון, לאשר הורדות של אפליקציות ולחסום אתרים מסוימים. עוד מאפשרת האפליקציה לנהל כמה מכשירים של כמה ילדים – כולם נגישים בדף אחד.

השחקנית ההוליוודית סקארלט ג'והנסון הביעה אתמול (ד') את מורת רוחה מהשימוש בדמותה בסרטון דיפ-פייק שנועד למחות נגד דבריו ומסריו האנטישמיים של הראפר קניה ווסט. הסרטון, שהפך ויראלי ברשת, הציג גרסאות דיפ-פייק של סלבס יהודים רבים, ביניהם ג'והנסון, דרייק, דיוויד שווימר, סטיבן שפילברג, וודי אלן ואפילו בכירי הטק סם אלטמן ומארק צוקרברג. המשתתפים נראים בקליפ השחור-לבן כשהם לבושים בחולצת טי עם הדפס ייחודי, ומבקרים את ווסט ואת האנטישמיות שלו באמצעות הנפת אצבע משולשת. "אני אישה יהודייה שאין לה סובלנות לאנטישמיות או לדבר שטנה מכל סוג שהוא. אבל אני גם מאמינה בתוקף שהפוטנציאל שדברי השטנה יוכפלו על ידי ה-AI הוא איום גדול בהרבה מכל אדם אחד שלוקח אחריות על כך. אנחנו חייבים להוקיע את השימוש לרעה ב-AI – ללא קשר למסרים שלו – אחרת אנחנו מסתכנים באיבוד אחיזה במציאות", הצהירה ג'והנסון אחרי שהקליפ הופץ על ידי רבים ברשתות החברתיות. השחקנית המצליחה קראה להתנגד לשימוש לרעה ב-AI, ודרשה הפעלת רגולציה ממשלתית כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. "זה מפחיד שממשלת ארה"ב משותקת בכל הנוגע להעברת חקיקה המגינה על כל אזרחיה מפני הסכנות המוחשיות של AI", הוסיפה. "ה-AI היא רק הכלי החדש שמאפשר להעביר מסרים" הסרטון המדובר נוצר בתגובה להתבטאויות אנטישמיות של ווסט ברשתות החברתיות, ולהפצתן של חולצות עם צלב קרס באתר המכירות שלו. יוצרי הקליפ הם אורי בז'רנו, מומחה ל-AI ג'נרטיבית, וגיא בר, העומדים יחד מאחורי Elevaitor.ai – חברה שלפי הגדרתה עוסקת ב"הובלת ארגונים לעידן החדש עם GenAI". לפי הדיווחים, השניים לא קיבלו את אישורם של הסלבריטאים שהופיעו בסרטון להשתתפותם בו. בז'רנו הגיב לביקורת של ג'והנסון ואמר שהסרטון נועד להילחם באנטישמיות, אך הודה שהשימוש בדיפ-פייק היה בעייתי. בר פרסם פוסט בפייסבוק ובו ציין בין השאר כי: "אנחנו מכבדים מאוד את עמדתה של סקרלט ג'והנסון ואת הדיון הרחב על שימוש אחראי בבינה מלאכותית. אין ספק שהטכנולוגיה הזו מציבה אתגרים אתיים, ודיונים מסוג זה הם חשובים ונחוצים. יחד עם זאת, חשוב להבהיר: הווידאו אינו מסחרי, אלא הצהרה אמנותית ותרבותית, שנועדה להתמודד עם העלייה המדאיגה באנטישמיות. לאורך ההיסטוריה, אמנות, סאטירה וסיפורים היו כלי נשק רבי עוצמה במאבק על צדק חברתי. הבינה המלאכותית היא רק הכלי החדש שמאפשר להעביר את המסרים האלו. אין ספק שהבינה המלאכותית היא כוח דיסרפטיבי, ויש להתמודד עם השלכותיה על זהות, פרטיות ואמינות התוכן. אבל אסור שהדיון הטכנולוגי יאפיל על הבעיה האמיתית – הנורמליזציה של אנטישמיות והסתה". ומה אם בסרטון דיפ-פייק מפורסמים יזהירו מפלישת חייזרים? המקרה האחרון הזה מעלה שאלות רבות לגבי השימוש בטכנולוגיית דיפ-פייק והאחריות עליה. ג'והנסון אינה לבד במאבקה נגד השימוש בדמות שהיא תוצר AI שלה, אך היא לא מדברת על כך רק תיאורתית, אלא כבר נפגעה משימוש שכזה. השחקנית נקטה בעבר צעדים משפטיים נגד אפליקציה שהשתמשה בשמה ובדמותה בפרסומת ללא הסכמתה; ובנוסף, לפי דיווחים שונים, היא "הופיעה" בעבר בסרט תיעודי על פורנוגרפיה, שנוצר על ידי AI, וייתכן שהפר חוק בריטי בנדון. השימוש בדיפ-פייק של מפורסמים ללא הסכמתם מעורר חששות גדולים מהונאות ציבור שאינן ניתנות לשליטה ושיופצו לכל מקום הרבה לפני שמישהו יזהה כי מדובר בזיוף עמוק. שאלות אתיות ומשפטיות מורכבות סביב הסוגיה כבר עולות ביתר שאת מאז שהיכולות הטכנולוגיות ליצור סרטונים בסגנון זה הגיעו לידי כל מי שחפץ בכך, דרך כלי הבינה המלאכותית היוצרת שעומדים כיום לשימוש הגולשים. נכון, במקרה המסוים הכוונה של היוצרים הייתה טובה, לפחות על פניו, אולם יש מי שתוהים מה יקרה כשסרטון דומה שיגיע מכוונת זדון, יכלול את מה שיתפש כקריאה אותנטית של דמויות מפורסמות לפעולה כלשהי – למשל סרטון בו טראמפ ובכירי שלטונו יבשרו על פלישת חייזרים וצורך לנוס מפניהם – אבל יהיה שקרי לחלוטין ויוליך שולל רבים.

כמפתחים, האחריות שלנו לוודא שהקוד שלנו זמין ונגיש לכלל המשתמשים, כולל אנשים עם מוגבלויות, היא לא רק חובה מוסרית אלא גם עסקית. כיום, כאשר נגישות דיגיטלית היא דרישה חוקית במספר רב של מדינות, המשמעות של נגישות בקוד היא עצומה. במאמר זה, אסקור כיצד לוודא שהקומפוננטות שאתם מפתחים עומדות בסטנדרטים הגבוהים ביותר של נגישות דיגיטלית, תוך שימוש בכלים ושיטות שפותחו בדיוק למטרה זו. למה שנגישות דיגיטלית תעניין אתכם? אחד מכל שישה אנשים בעולם חי עם מגבלה משמעותית כלשהי. מגבלות אלה יכולות לכלול קשיים, קבועים או זמניים, בראייה, שמיעה, מגבלות מוטוריות, לקויות למידה ועוד. המשמעות היא שקהל יעד רחב עלול להיתקל בקשיים בגישה למוצרים, אתרים ואפליקציות, שאתם מפתחים, ולא יוכל לצרוך את המוצר שלכם כמו שהייתם רוצים. אם תתייחסו לנגישות דיגיטלית באופן יסודי, לא רק חוויית המשתמש תהיה שוויונית יותר, אלא גם תשמור על תאימות לדרישות רגולטריות, ותגדיל את קהל המשתמשים שלכם. בעיות נגישות דיגיטליות הן רחבות יותר ונפוצות יותר משחשבתם. סריקה שביצענו על 1,000 עמודי אינטרנט של חברות Fortune 500 העלתה אלפי בעיות, כגון: רכיבים שלא ניתן לגשת אליהם באמצעות מקלדת – דבר שמונע גישה מאנשים שלא יכולים להשתמש בעכבר; רכיבים ללא שמות נגישים – שגורמים לכך שקוראי מסך אינם יכולים לתאר למשתמש עיוור את התוכן באתר; חוסר בסמנטיקה מתאימה – מה שמקשה על אינטראקציה תקינה של קוראי מסך ומקלדות ברייל עם האלמנטים בעמוד, ועוד. "בעידן שבו כולם גולשים, קונים ועובדים באינטרנט, נגישות דיגיטלית היא לא רק חובה מוסרית, אלא גם כלי עסקי קריטי. שימוש בבדיקות מבוססות TDD ובכלים מתקדמים יכול לחסוך לכם זמן, כסף ואי נעימויות משפטיות" תיקון בעיות נגישות דיגיטלית בשלב הייצור נעשה קשה הרבה יותר, שכן חזרה לקוד שלא נגענו בו זמן רב, תוך שינוי הקונטקסט מהספרינט, תמיד נחשב למסובך יותר, בטח אם לא אנחנו כתבנו את הקוד. שלא לדבר על הפגיעה במוניטין ובשביעות הרצון של המשתמשים. לכן, נגישות צריכה להיות חלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח – החל מהשלב הראשון. פיתוח נגיש באמצעות בדיקות TDD Test-Driven Development -TDD היא גישה שיכולה לעזור למפתחים לזהות ולמנוע בעיות נגישות דיגיטלית עוד בשלב מוקדם של מחזור הפיתוח. בשיטה זו כותבים את הבדיקות עוד לפני הפיתוח, דבר שמעודד קוד פשוט יותר, משפר את האיכות שלו, ומבטיח שניתן יהיה לתחזק אותו בקלות בעתיד. לדוגמה, כתיבת Unit Tests גם עבור קריטריונים של נגישות דיגיטלית יכולים להבטיח שהקוד שלכם יישאר נגיש גם לאחר שינויים ותיקונים, בדיוק כמו שהוא נשאר פונקציונלי בזכות טסטים. כדי להקל על הפיתוח של בדיקות אלו, נוכל להשתמש בכלים ציבוריים כמו Testing Library – ספרייה המעודדת כתיבת קוד בדיקות פשוט, עם מחשבה על נגישות בחשיבות ראשונה. איך נדע מה בכלל לבדוק? כמפתחים, אנחנו אחראים לוודא שהקוד שלנו נגיש ונמצא בתאימות עם כל דרישות הנגישות הדיגיטלית. כדי לעשות זאת, יש להשתמש במדריכים וכלים מקובלים בתעשייה, כמו APG ו-MagentaA11y, שמספקים הנחיות מדויקות עבור הפיתוח של קומפוננטות נגישות. במקרים רבים חשוב לוודא שגם המפתחים וגם צוות המוצר (Product) מבינים את הצרכים והדרישות של הקומפוננטות שאנחנו מפתחים ומדברים באותה השפה. כאשר אנחנו מבטיחים תקשורת ברורה עם הצוות, נוכל להיות בטוחים שאנחנו מפתחים את הקומפוננטות בצורה הנכונה. כמובן, בגישת TDD חשוב גם לבדוק את הרכיבים השונים בשלב מוקדם של מחזור הפיתוח, כך שנוכל לזהות בעיות ולהתמודד איתן עוד לפני שהשתחררו ל-QA. מקרה מבחן: פיתוח קומפוננטת כפתור Toggle נגיש נבחן פיתוח כפתור Toggle נגיש באמצעות Unit Tests. קודם כל נאסוף את הדרישות לנגישות עבור כפתורי Toggle מתוך APG. כעת, אנחנו מוכנים לכתוב את הבדיקות: 1. זיהוי semantic role של הכפתור: ודאו שלכפתור יש role מוגדר, כגון "button", באמצעות פונקציות עזר של Testing Library כמו getByRole. פעולה זו תוודא שטכנולוגיות כמו קורא מסך יוכלו לתפעל את הכפתור בהצלחה. import { render, screen } from '@testing-library/react'; import ToggleButton from './ToggleButton'; import { VscDebugPause } from 'react-icons/vsc'; describe('ToggleButton', () => {   it('should have a role button', () => {     render();     const button = screen.getByRole('button');     expect(button).toBeInTheDocument();   }); }); 2. מתן שם נגיש לכפתור: ודאו שיש טקסט שקורא המסך יוכל להקריא עבור הכפתור, באמצעות פונקצית עזר כמו toHaveAccessibleName. כך נוודא שמשתמשים עם לקויות ראייה ידעו מהי מטרת הכפתור. it('should have an accessible name', () => {   render();   const button = screen.getByRole('button');   expect(button).toHaveAccessibleName(/Pause/); }); 3. גישה באמצעות מקלדת: בדקו שהכפתור ניתן למיקוד באמצעות כפתור הטאב במקלדת, על מנת להבטיח נגישות למשתמשים שאינם יכולים להשתמש בעכבר. את סימולציית המשתמש שמנווט על הכפתור באמצעות המקלדת אפשר לממש בעזרת ספריית UserEvent. it('should be reachable with a keyboard', async () => {   const user = userEvent.setup();   render();   const button = screen.getByRole('button');   await user.tab();   expect(button).toHaveFocus(); }); יתרונות הבדיקות בשלבי פיתוח מוקדמים: זיהוי מוקדם של בעיות: כאשר רואים שהבדיקות נכשלות בשלב הכתיבה, ניתן לבצע התאמות מידיות. שיפור תחזוקת הקוד: הקוד הופך להיות ברור יותר, וכל מי שקורא אותו ידע להבין את השימוש שלו בקלות, ויוכל לבצע בו שינויים בהמשך. ביטחון בעת שינויים: כל רכיב שנבדק עם מלווה בסט בדיקות המוודאות שהשינויים העתידיים שנבצע לא יפגעו בנגישות שלו. בעידן שבו כולם גולשים, קונים ועובדים באינטרנט, נגישות דיגיטלית היא לא רק חובה מוסרית, אלא גם כלי עסקי קריטי. שימוש בבדיקות מבוססות TDD ובכלים מתקדמים יכול לחסוך לכם זמן, כסף ואי נעימויות משפטיות. כמתכנתים, יש לנו הזדמנות להפוך את האינטרנט לנגיש יותר – כזו שכולנו חייבים לנצל. אז בפעם הבאה שאתם מפתחים קומפוננטה, זכרו: נגישות היא חלק בלתי נפרד מכתיבת קוד איכותי.   הכותב הוא חוקר מוביל בחברת הסטארטאפ Evinced, המפתחת כלים למפתחים להטמעת נגישות בסקייל גבוה באפליקציות ווב ומובייל.

חברת נמל אשדוד הודיעה באחרונה כי היא ממשיכה להשקיע בחדשנות ויצאה בקול קורא המזמין סטארט-אפים מישראל ומהעולם להצטרף להאב (HUB) הטכנולוגי הימי של הנמל, ולהציג פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחומי שרשרת האספקה והנמלים. ההרשמה תהיה פתוחה בשבועות הקרובים ועם סיומה ייבחרו החברות שיכנסו לתוכנית.   הסטארט-אפים שיכנסו להאב הטכנולוגי של הנמל יזכו לליווי מקצועי ואסטרטגי, ויוכלו לבצע הוכחת היתכנות (POC) בסביבה מבצעית אמיתית בנמל. במסגרת ההשתתפות בתוכנית, הם יוכלו לקבל גישה ישירה ליחידות השונות של הנמל – כולל תפעול, לוגיסטיקה, הנדסה, אנרגיה וסביבה, אבטחה, סייבר, בטיחות ומכירות. הזדמנות נדירה להטמיע את הטכנולוגיות בתעשייה המסורתית ההאב שלו מספק הזדמנות נדירה להטמיע טכנולוגיות מתפתחות וחדשניות בתעשייה המסורתית. נמל אשדוד. צילום: דוברות נמל אשדוד/ויקטור אמזלג נמל אשדוד השיק לאחרונה קרן הון סיכון ייעודית – בהיקף אשר עשוי להגיע עד 55 מיליון דולר – שנועדה להשקיע בסטארט-אפים מבטיחים, מתוך אלו שיכנסו להאב. הקרן החדשה מבססת את נמל אשדוד כמרכז גלובלי לחדשנות בתחום הנמלים ושרשרת האספקה, ומעניקה ליזמים הזדמנות נדירה להטמיע את הטכנולוגיות שלהם בתעשייה המסורתית, וליהנות מחשיפה בינלאומית לנמלים וללקוחות פוטנציאליים אחרים והן מחשיפה למשקיעים.    חברות הסטארט-אפ אשר זכו להשקעות אקוויטי בעבר, וכבר פועלות בנמל אשדוד, הן: חברת Makalu, המפתחת טכנולוגית LiDAR; חברת Salvador, המאפשרת התאוששות מהירה מהתקפות סייבר; חברת Spinframe, המפתחת טכנולוגיה אוטומטית, לזיהוי נזקים של מכוניות; חברת Treedis, המפתחת תאום דיגיטלי מבוסס מציאות וירטואלית רבודה; חברת Enwize, המפתחת טכנולוגיה לאימון צוותי תפעול; חברת Cyber 2.0, המפתחת טכנולוגיה להתגוננות ממתקפות סייבר; חברת Flyz Robotics, המפתחת מערכת רובוטי רחפן מזעריים, בעלי יכולות ייחודיות. לדברי יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר: "נמל אשדוד מציע לחברות סטארט-אפ מכל העולם הזדמנות ייחודית לשותפות עסקית ארוכת טווח עם הנמל, לצד חשיפה גלובלית ויצירת שיתופי פעולה בינלאומיים. נמל אשדוד רואה בחדשנות מנוע צמיחה חשוב המעניק ערך מוסף ואשר מייצר הזדמנויות פורצות דרך, הן לסטארט-אפים עצמם והן לנמל זרוע החדשנות של הנמל, המציע פתרונות יוצרי דרך המעניקים ערך מוסף משמעותי לתעשיית הנמלים המסורתית".   לדברי ניסן לוי, מנכ"ל נמל אשדוד: "ההאב הטכנולוגי של נמל אשדוד מציע שילוב ייחודי עבור סטארט-אפים לבצע ניסויי POC בסביבה אמיתית, עם שותף אסטרטגי כמו הנמל, שהוא יכול להיות גם לקוח, גם משקיע וגם מי שחושף את הסטארט-אפ ללקוחות נוספים. הנמל נותן לסטארט-אפים הזדמנות יוצאת דופן לפרוץ קדימה ולהביא לשינוי שרשרת האספקה העולמית".  לדברי רועי אברהמי, מנהל מערך החדשנות: "הנמל מציע לסטארט-אפים מעטפת מלאה בעולמות שרשרת האספקה והנמלים בפרט. ההאב הטכנולוגי הימי של נמל אשדוד ליווה בשנים האחרונות כ-90 חברות טכנולוגיה אשר ביצעו POC בנמל, קיבלו ליווי עסקי וטכנולוגי וזכו לחשיפה בינלאומית. בנוסף, חברת נמל אשדוד מציעה למצטרפים להאב חשיפה של הטכנולוגיות לרוכשים ולמשקיעים פוטנציאליים, לצד חשיפה בינלאומית לשגרירויות החדשנות בעולם, ביניהם נמל ברצלונה, רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, נמל טמפה, נמל ניו אורלינס, נמל סלוניקי וחברת הספנות מארסק".

נכון לפרסום כתבה זו, עדיין לא ברור האם ישראל והחמאס יחזרו למלחמה בימים הקרובים או שהפסקת האש השברירית, ואיתה שחרור החטופים מהגיהנום ברצועת עזה, יימשכו. הדיונים עדיין מתקיימים וטרם נאמרה המילה האחרונה, כולל לא מהבית הלבן. כך או כך, מאז תחילת המלחמה, ומאז שהמריא המטוס הראשון לשמיים בעקבות הטבח שביצע החמאס ב-7 באוקטובר, הטכנולוגיה המשוכללת של צה"ל באה לידי ביטוי בשדה הקרב, וכך גם שיתופי הפעולה בין החילות השונים, שהיא מאפשרת את העמקתם. זה נכון גם בגזרה הראשית, ברצועת עזה, וגם בגזרות המשנה, כולל בפיקוד המרכז, שפעילות צה"ל בשטחים נמצאת בשטח שלו. יש לציין שהלחימה בשטחים נמשכת גם בימים אלה של הפסקת אש. הגורם המרכזי בפעילות הטכנולוגית של צה"ל בפיקוד המרכז הוא גדוד התקשוב, גדוד 372. המג"ד, סא"ל י', מסיים בימים אלה שלוש שנים מאתגרות של פיקוד על הגדוד, ומסכם אותן בראיון לאנשים ומחשבים. אותן, ומן הסתם בעיקר את מה שאירע מאז תחילת המלחמה. "מאז ה-7 באוקטובר, פעלנו רבות על מנת לשפר את היכולות שלנו בהיבטים טכניים", הוא אומר. "באופן טבעי, המערכת הצה"לית, והתקשוב בתוכה, הפכה חדה ו-'משופשפת' יותר מתחילת המלחמה, 'נפתחו ברזים' וניתן מענה לצרכים מבצעיים דחופים. חיל האוויר פעל באיו"ש (אזור יהודה ושומרון – י"ה) גם לפני המלחמה, אבל מאז שיתוף הפעולה העמיק וכמות התקיפות גדלה. הגענו למצב שבו כל מפקד גדוד בפיקוד המרכז היה יכול לדבר – ודיבר – עם גורמים בחיל האוויר, וכך לסייע בפעילות סיכול, להכווין מסוק תקיפה או לפנות פצועים במהירות אחרי פיגוע". "חוד החנית הדיגיטלי של פיקוד המרכז" "גדוד התקשוב שבראשותי הוא חוד החנית הדיגיטלי של פיקוד המרכז", אמר סא"ל י'. "הוא אחראי על הכשירות המבצעית של מערכות התקשוב והדיגיטל בפיקוד, כמו גם על כשירות ליבות הרשת והשרתים, כינון מרחב דיגיטלי, כשירות מפקדת הפיקוד והטמעת מערכות ה-ICT ביחידות הפיקוד". לדבריו, הגדוד, שמונה כ-200 חיילים בסדיר ובקבע, "פועל בארבעה תחומים מרכזיים: ניהול ותפעול מערכות, הענקת תמיכה טכנולוגית למשתמשים בהן, כינון והבטחת כשירות של המרחב הדיגיטלי, ותמיכה לוגיסטית לכל פעילויות הגדוד. אנחנו מספקים מרחב דיגיטל לכל ה-'לקוחות' שלנו – ממפקדי האוגדות ועד למפקדי הפלוגות". סא"ל י' מדבר בפני חייליו. צילום: דובר צה"ל "ב-7 באוקטובר הופתעתי, כמו כל צה"ל", סא"ל י' מציין. "מאז אותו יום, היו לנו כמה משימות – ובמקביל. פעלנו לפתיחה של מפקדת הפיקוד ולמעבר 'מ-0 ל-100' – משגרה לחירום, עם גיוס מסיבי של אנשי מילואים. עסקנו רבות במאמץ הטמעה של מערכות תקשוב מבצעיות, בקרב גדודי מילואים שהצטרפו לפעילות בפיקוד. במקביל, פעלנו לשמירה על כשירות מערכות הדיגיטל. אנחנו חולשים על סביבות השרתים והתקשורת של הפיקוד, ודואגים לכשירות שלהן ולמניעת קריסתן. בזמן כזה, אסור שמערכות תיפולנה, גם לכמה דקות, כי יש לכך משמעויות מבצעיות. עוד עסקנו בבניין כוח מהיר ביחידות הפיקוד ובכיסוי הפערים שנוצרו מהסטת משאבים לדרום ולצפון. ככלל, בשנה ורבע האחרונות, מערכות התקשוב שלנו היו יציבות". "אגף התקשוב 'עוטף' אותנו ב-ICT" לדברי סא"ל י', "אגף התקשוב וההגנה בסייבר מנחה, מתעדף משימות ו-'עוטף' אותנו ב-ICT. קיבלנו ממחלקת מצפן שבלוט"ם מערכות תקשוב ויישומים שפותחו תוך כדי המלחמה והטמענו אותן, והרחבנו את היכולות שלנו". "יחידת מצפן", הוא אומר, "מפתחת עבורנו מערכות IT לטובת ניהול הבט"ש (ר"ת ביטחון שוטף) בצורה טובה יותר. הן כוללות יכולות של חוזי ודיבור, ניהול מדויק של מעצרים, למשל, וכך הפיקוד נהנה מעושר תקשובי טוב, עם יכולות דיוק. מערכות הפו"ש (ר"ת פיקוד ושליטה) מסייעות לכוחות הלוחמים לפעול ולהתנהל טוב יותר במרחב הפיקודי. כמו כן, אנחנו מספקים לכלל ה-'לקוחות' את כל סוגי התקשורת: תקשורת קווית, אלחוטית, תקשורת מבוססת רדיו ואינטרנט, וכן תקשורת לוויינית. הרחבנו את יכולות הרדיו שלנו היכן שאין קליטה, עם רשת מבוססת RoIP". סא"ל י' מדגיש כי יש לפיקוד המרכז מאפיינים ייחודיים, בשונה מהדרום ומהצפון. במה הם באים לידי ביטוי? "זה בא לידי ביטוי הן בהיבט התכסית והגיאוגרפיה, והן כי אנחנו פועלים בסביבה 'מורכבת' בהיבט האוכלוסייה שבגזרה. לכן אנחנו גם יותר מתקדמים בדיגיטל, כי לצד מערכות מסווגות – אנחנו מפעילים גם מערכות פחות מסווגות". הותקפתם בסייבר? "מערכות ההגנה שלנו זיהו ניסיונות – אבל לא היו תקיפות משמעותיות". שני עשורים של תפקידים בתקשוב הצה"לי סא"ל י', בן 39, תושב מרכז הארץ, עבר את המסלול הייעודי לקצונת תקשוב קרבית: הוא היה מ"פ תקשורת באוגדה 36, קשר"ג (קצין קשר גדודי, מנמ"ר) של גדוד 51 בגולני וסגן קשר"ח (קצין קשר חטיבתי) של החטיבה, קשר"ח חטיבות 474 ו-188, סמג"ד 340, וכן מפקד מסלולים והשלמות ב-בה"ד 7. בימים אלה הוא החל בתפקידו כקצין תקשוב של גיס 446 ובמקביל – ראש ענף התקשוב באיתמ"ר, מינהלת התרגילים המטכלי"ת. איך אתה מסכם שלוש שנים בשלושה משפטים? "פיקדתי על יחידה מצוינת, משימתית ובלתי ניתנת לעצירה. הקידמה והחדשנות הם ב-DNA של הגדוד, ואנשיו פעלו להתאמה מתמדת לדרישות הדיגיטל המשתנות. ולסיום, זה הג'וב הכי טוב שהיה לי בשני העשורים שלי בצבא".

כתב: הילל יוסף. "מנהלי אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים מתמודדים מול נוף איומים מורכב, שמשתנה במהירות. המצב בשנה האחרונה האיץ גם הוא את היקף האיומים באופן דרמטי. מתקפת הסייבר הבאה נגד הארגון הקורבן כבר מתחוללת ברגעים אלה, ורק איש אחד לא יודע זאת – מנהל ההגנה בסייבר ואבטחת המידע, ה-CISO", כך אמר איתי אהרונוב, מנהל חטיבת הסייבר במיקרוסופט ישראל. אהרונוב דיבר לקראת כנס שעורך הסניף הישראלי של הענקית מרדמונד. הכנס,Microsoft Cyber Security Summit, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ה', ה-27 בפברואר, בקמפוס מיקרוסופט בהרצליה. לדברי אהרונוב, "אנחנו, במיקרוסופט, מחויבים לסייע למנהלי ההגנה לאבטח באופן מוכלל ופשוט את הארגונים שלהם, ולהתמודד מול מציאות איומים דינמית. מחקרים מעלים שהזמן הממוצע שלוקח לתוקפים להשתלט על רשת הקורבן ועל נכסים קריטיים עומד על שעה ו-12 דקות. כמות המתקפות מבוססות הסיסמאות עומדת על 7,000 בכל שנייה, והנתון הזה הולך וגדל לאורך השנים. מערכות הניטור שלנו ברחבי העולם עוקבות ומנטרות את קבוצות האיומים בסייבר – כולל אלה שהן המורכבות והמסוכנות ביותר. כך, ב-2023 עקבנו אחרי 300 קבוצות איומים, וכיום, ב-2025, הנתון הכפיל את עצמו פי חמישה וכבר עומד על יותר מ-1,500 קבוצות". "בנוסף", ציין, "הופעת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) מסייעת לתוקפים להעצים את התקיפות שלהם, ולהגדיל את תחכום ומורכבות המתקפות". שלושה אתגרים מרכזיים של ארגונים ואנשי ההגנה שלהם אהרונוב ציין כי "ארגונים ואנשי ההגנה שלהם מתמודדים עם שלושה אתגרים מרכזיים: האחד, העדר חיבוריות בין כלי האבטחה השונים – הכלים במרבית הארגונים לא 'מדברים' זה עם זה. מצב זה מייצר מורכבות תפעולית קשה, בשל הצורך בהתאמות ואינטגרציות. אתגר נוסף, שהולך ומחריף עם השנים, הוא המחסור במקצועני הגנת סייבר, שמקשה על ארגונים להתמודד בצורה מיטבית. האתגר השלישי הוא הרצון והחובה לציית לרגולציות". "אלה", אמר, "בונים תפיסת הגנה מיושנת ופחות אפקטיבית, שנשענת על הגנה נישתית, 'טורית', באיים נפרדים, שאינם מחוברים. כך, ארגונים לא יכולים לקבל את הנראות הכוללת, מקצה לקצה – שנדרשת. הם לא מצליחים לייצר תמונת מודיעין איומים איכותית ובזמן אמת". "שרשרת תקיפה סטנדרטית כיום חוצה 4-7 וקטורי תקיפה שונים בארגון – מייל, זהויות, תחנות קצה, דאטה, אפליקציות, תשתיות ועוד. כך, בעוד מרבית הארגונים מגנים באופן טורי על כל וקטור בנפרד, ה-'רעים' תוקפים לרוחב, בצורה של גרפים, על פני כל משטח התקיפה", הוסיף. מקור: מיקרוסופט. אהרונוב ציין כי "אנחנו, במיקרוסופט, מובילים את עולם הגנת הסייבר ומציעים לארגונים את פלטפורמת האבטחה האחודה המובילה בעולם. בעזרתה, אנחנו מספקים כמה יתרונות הגנה: הקטנה בשיעור של 72% לסיכון להתרחשות אירועי סייבר בארגון; צמצום זמן התגובה לאיומים ב-82%; והגדלת רמת הדיוק בפעילות המגינים ב-44%". "הפלטפורמה", הוסיף, "כוללת כמה רכיבים ויכולות ייחודיים למיקרוסופט, ביניהם רכיב מבוסס AI לשיבוש מתקפות, זיהוי ונטרול אוטומטי בזמן אמת של האיומים; יכולת לניהול סיכוני החשיפה, ניהול הפגיעויות, זיהוי הסיכונים והאיומים, ותיעדוף שלהם – וכך מתקבלות נראות כוללת בזמן אמת ויכולות תגובה מתקדמות". עוד הוא אמר ש-"עם טייס המשנה שלנו לאבטחה, Security Co Pilot, אנחנו מאפשרים לארגונים לערוך שינוי בפרדיגמה באופן ההגנה שלהם למול התוקפים, ולקבל הגנה מהירה, מדויקת ומתוחכמת יותר, עם הבנה רחבה של האירוע, בעזרת כלי ה-GenAI המתקדם בעולם". אנשי אבטחת מידע וסייבר, או מתעניינים בתחום? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

את המשפט "מה שעובד טוב לא צריך להחליף" כבר בטח שמעתם בארגון שלכם יותר מפעם אחת. אבל אם במקרה שלכם זה אולי הושמע באוזניכם בעת שביקשתם להתחדש בציוד חדש יותר, יש חברות מחשוב שלוקחות את הדבר הזה לתשומת ליבן, גם כשהן משקיעות במוצרים חדשים לשוק. המחשב כפול המסכים החדש של אסוס (ASUS) שהוצג בתערוכת CES בינואר האחרון, הוא דוגמה מצוינת לכך. המחשב – ששמו המלא הוא Zenbook DUO – UX8406CA – זהה כמעט לחלוטין למחשב כפול המסכים הראשון שהשיקה אסוס לפני שנה – ה-Zenbook DUO – UX8406MA. אבל יש הבדל אחד מאוד משמועתי: החברה שילבה בו את מעבד הביצועים למחשבים ניידים מהחזקים ביותר, אם לא הכי חזק, שהציעה אינטל באותה תערוכה – לפחות בדגם שהגיע לבדיקה. מדובר ב-Core Ultra 9 285H, שהוא מעבד שמציע 6 ליבות ביצועים במהירות מרבית של 5.4 גיגה-הרץ, 8 ליבות יעילות במהירות מרבית של 4.5 גיגה-הרץ ו-2 ליבות סופר יעילות במהירות מרבית של 2.5 גיגה-הרץ – ליבות שהוצגו לראשונה בדור ה-Meteor Lake, וחוזרות עכשיו גם בדור ה-Arrow Lake. ???? Say hello to double the screens, double the love! ???? This Valentine’s Day, embrace the power of seamless multitasking with the Zenbook Duo (UX8406CA)—crafted for innovation and performance. And to make your celebrations even sweeter, enjoy a FREE Vivobook Go 14 Flip (TP1400)… pic.twitter.com/5YDa2O2aEO — ASUS Middle East (@ASUS_MiddleEast) February 4, 2025 הביצועים גבוהים יותר בדרך קדימה מול המחשב הקודם, שהגיע לשוק עם המעבד Core Ultra 9 185H, מציע הדור הנוכחי של Zenbook Duo כפול המסכים שיפור ביצועים בולט למדי, בהיבט של ליבה אחת, ולמרות שמדובר בפחות נימי עבודה – גם בהיבט של עבודה בריבוי ליבות, ובכל מבחן. אפילו הביצועים הגרפיים, עם השבב Arc 140T, היו מעט טובים יותר, אם כי באחוזים בודדים, למרות שמדובר על פניו באותו שבב כמו בדור הקודם. ומה עם ביצועי בינה מלאכותית? אם אתם מחפשים NPU עם TOPS גבוה, אתם צריכים לבחור, אם אתם מתעקשים על מעבד מבית אינטל או במעבדי משפחת ה-V של החברה, שמגיעים עם עד 48 TOPS. מעבדי ה-H, כמו זה ששולב בנייד הזה, מבוססים למעשה על שבב ה-AI Boost מדור ה-Meteor Lake, עם האצה קלה בלבד מ-11TOPS ל-13TOPS. אז מה הנקודה? שיש הרבה מאוד יישומי בינה מלאכותית, שגם אם יש NPU במחשב, עדיף להם לרוץ דווקא בשבב הגרפי, ולהיעזר בליבות עיבוד חזקות – וזה מאוד מהותי ב-Zenbook Duo הזה שצועק מכל זווית מחשב ליוצרי תוכן. שבב ה-Arc במחשב הזה מספק 77TOPS, וזה כמובן עדיף לכל תוכנת עריכה ויצירת תוכן כמעט שיש בסביבה, במיוחד עבור אלו שיאהבו מאוד להשתמש, איך לא, בעט האלקטרוני המצורף לחבילה. באופן לא מפתיע, מכיוון שהסוללה זהה לזו ששולבה במחשב הדור הקודם, סיפק המחשב בבדיקת הזמן הרגילה שמבוצעת במחשבים הנסקרים כאן 8:32 שעות עבודה – כמה דקות יותר מאשר בדגם שלפניו. אי אפשר שלא להתרשם והייתה ל-אסוס סיבה טובה מאוד 'לא לקלקל' את המחשב הקודם, אלא רק לחזק אותו – העיצוב של מסך מעל מסך עם פאנל OLED בגודל 14 אינץ' כל אחד, ברזולוציית 3K, מספק נראות מרהיבה לעין, במיוחד כששני המסכים פועלים בו-זמנית בקצב הריענון המרבי של 120 הרץ, ובבהירות המרבית של 600 ניט במצב HDR. זה מושך לגעת, זה מספק הרבה יותר יכולות עבודה וזה גם נראה טוב יחד – אין מה לעשות, יגיעו ככל הנראה מבטים סקרניים ואפילו שאלות חקרניות, ברגע שמחשב כזה מונח על השולחן. יחד שני המסכים מספקים שטח עבודה של 19.8 אינץ', ואפשר אם רוצים לפתוח בקלות מסמך באופן מלא על שני המסכים, וזה המון מקום לעבודה עבור מחשב נייד. עוד היבט נהדר של המחשב הזה הוא מקלדת ה-Bluetooth ש-אסוס הצליחה למקם בין שני המסכים, כך שלא צריך לשאת אותה בנפרד. ניתן לעבוד איתה כשהיא ממוקמת על המסך התחתון, אז היא גם נטענת, אפשר לעבוד איתה כשהיא על השולחן לצד המחשב, ואפשר בכלל להשאיר אותה בתיק ולעבוד עם מקלדת וירטואלית. מגוון מצבי העבודה מתרחב עוד יותר בזכות הרגל האחורית המוטמעת בגב המחשב, ומאפשרת לעבוד עם שני המסכים זה מעל זה בנוחות, וכמובן עם העט המוזכר לעיל. למרות שמדובר במחשב עם שני מסכי 14 אינץ' בגודל מלא, משקל המחשב מגיע רק ל-1.65 ק"ג, כש-300 גרם מהם לערך שייכים בכלל למקלדת, וזה מרשים בפני עצמו. יש גם מספיק יציאות מהצדדים כדי לעבוד בנוחות עם ציוד היקפי, ויש מקום גם לחריצים שמוציאים את האוויר החם מהמחשב. זהו כמובן נייד מאוד מיוחד, וככזה הוא כנראה יישאר נישתי לעד, אבל כאמור יוצרי תוכן מאוד יאהבו אותו. המחיר גבוה, אבל לא נורא, ועומד על 10,999 שקלים – אפילו זול יותר באלף שקלים מהדגם הקודם.

רבים משירותי אפל פועלים אך ורק על החומרה של אפל – משהו שהחברה משתמשת בו לשמור לקוחות בתוך האקוסיסטם שלה ולעודד אנשים שקונים מוצר אחד של אפל לקנות מוצרים אחרים של החברה כדי שיוכלו להמשיך להשתמש בתכונות שהם אוהבים. שירותי הסטרימינג והמדיה של אפל חריגים בנושא הזה – עוד מימי ה-iTunes עבור Windows. החברה מציעה את Apple Music במכשירי אנדרואיד, למשל, ושירות Apple TV עובד על מכשירי Roku, קונסולות משחקים ורוב הטלוויזיות החכמות האחרות. גם אם אנשים לא קנו iPhone או Mac, חטיבת השירותים הצומחת במהירות של אפל מסתמכת על משיכת מנויים חדשים ללא קשר למכשיר שבו הם משתמשים כדי להירשם. בהתאם לכך, אפל הודיעה שהיא סוף סוף מביאה את אפליקציית +Apple TV למכשירי אנדרואיד בפעם הראשונה מאז שהושק +Apple TV בשנת 2019. האפליקציה תעבוד על כל הטלפונים והטאבלטים של אנדרואיד עם אנדרואיד 10 ומעלה, וזמינה כבר בחנות האפליקציות. האפליקציה תתמוך הן במינויים של +Apple TV+והן בהרשמות לשירות MLS Season Pass של אפל עבור חובבי כדורגל. אפל מוסיפה גם את היכולת להירשם ל-Apple TV+ דרך אפליקציות Android ו-Google TV גם באמצעות מערכת התשלום של גוגל, בעוד שהאפליקציה הישנה של Google TV חייבה להירשם במכשיר אחר. שירות Apple TV+ לא זכה עד כה למספרי מינויים גדולים. נכון לשנה שעברה, אפל הוציאה כ-20 מיליארד דולרים על יצירת תכנים מקוריים עבור Apple TV+, אך לשירות יש נתח שוק של כ-10% מנויים, כמו לנטפליקס. הצעת אפליקציית האנדרואיד מקרבת את אפל לשוויון מול שירותי סטרימינג אחרים, שתמכו כולם הן במכשירי אנדרואיד והן במכשירי אפל זה שנים רבות.