ישראל וארצות הברית עומדות להקים בדרום הארץ פארק טכנולוגי גדול – כך נחשף היום (ב') בגלובס. בפארק ייצרו חברות אמריקניות וישראליות שבבים ומחשוב מתקדם, ויפתחו כלי בינה מלאכותית. עדיין לא ברור היכן הוא יקום, אולם הכוונה היא להקים אותו בנגב או בעוטף עזה. הקמת הפארק היא חלק מהסכם כולל על פעילות משותפת בתחום הבינה המלאכותית, שעליו חתמו ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, תא"ל (מיל') ארז אסקל, ותת מזכיר המדינה של ארצות הברית לענייני כלכלה, ג'ייקוב הלברג. התוכנית היא שארצות הברית תחכיר מישראל ל-99 שנים, לטובת הקמת הפארק, כ-16 אלף דונם, ותנהל אותו. המשמעות היא עוד נוכחות אמריקנית בולטת על שטח ישראל, נוסף לבסיס הצבאי הגדול של צבא ארצות הברית בקריית גת. על פי הדיווח, מאחר שפארק כזה גדול דורש תשתיות אנרגיה בהיקף רחב, ייתכן כי יוקם באתר לא פחות ולא יותר מאשר כור גרעיני. עקב העובדה שישראל לא חתומה על האמנה הבינלאומית המאפשרת הקמת כורים אזרחיים וארצות הברית כן, ייתכן שגם כאן המודל יהיה ניהול אמריקני של הכור על שטח ישראל. לישראל וארצות הברית יש שורה של שיתופי פעולה טכנולוגיים, ואלה מהווים נדבך מרכזי בברית האסטרטגית שיש בין שתי המדינות. בשנים האחרונות התרחב שיתוף הפעולה, הביטחוני והאזרחי, משמעותית, לעולמות הבינה המלאכותית, האנרגיה וטכנולוגיות קריטיות. כך, למשל, ביולי האחרון נחתם מזכר הבנות בין ישראל וארצות הברית ליישום טכנולוגיות AI במשק האנרגיה ובתשתיות דיגיטליות בטוחות. בנוסף, מזה שנים פועלות קרנות הון-סיכון ישראליות-אמריקניות, כולל קרן בירד, שמשקיעה בחברות טכנולוגיה בתחומים שונים.

קיים פער, שהולך וגדל, במורכבות ההטמעה בענן ובחוסר ההתאמה המבני בין מבנה סביבת ה-IT המודרנית לבין היכולת של צוותי האבטחה לשמור על נראות, זיהוי ותגובה עקביים בזמן אמת. מחקר חדש של פורטינט מעלה ש-66% ממומחי הגנת הסייבר ביותר מ-1,000 ארגונים בעולם אינם בטוחים ביכולתם לאתר ולהגיב לאיומים בענן בזמן אמת. ענקית הגנת הסייבר פרסמה את דו"ח מצב אבטחת הענן ל-2026, שהיא ערכה בשיתוף סייברסקיוריטי אינסיידרס בקרב 1,163 מומחי אבטחה ברחבי העולם, ממגוון תעשיות – טכנולוגיה, שירותים פיננסיים, בריאות ועוד. לפי החוקרים, "ככל שיותר ארגונים מתקדמים לעתיד מבוסס AI, אבטחת הענן הפכה קריטית מתמיד להצלחת הארגון, ואולי אף להישרדותו. קצב אימוץ הבינה המלאכותית משנה באופן יסודי את אופן ניהול סביבות הענן ומרחיב את משטח התקיפה – בקצב שמקדים את מודלי האבטחה המסורתיים ואת יכולת הצוותים להגן על הטמעות מורכבות". הפער בין מורכבות הענן ליכולות ההגנה – לא בגלל חוסר השקעה המחקר העלה כי הפער ההולך וגדל בין מורכבות הענן ליכולת ההגנה לא נובע מחוסר השקעה: בעוד שההוצאה על אבטחת סייבר עולה, הבשלות והיעילות של הגנות הסייבר לא עומדות בקצב התרחישים החדשים הרבים, שכיום כוללים, לעתים קרובות, רכיבים של AI. לפי החוקרים, הפער במורכבות נובע משלושה גורמים עיקריים: הראשון, הגנות מקוטעות – פתרונות האבטחה מתרחבים ככל שאימוץ הענן ממשיך לגדול, אך לעתים קרובות בלא תיאום ביניהם. הדבר גורם לפתרונות המנותקים זה מזה, בקרות לא עקביות ונראות מוגבלת. צוותי אבטחת הסייבר נאלצים לתאם התראות ידנית, מכמה מערכות שלא תוכננו לעבוד יחד. זאת, ברקע טענות של 69% מהארגונים שלפיהן המספר הגדל של הפתרונות ופערי הנראות הם המכשולים המרכזיים לפתרון אבטחת ענן יעיל. הסיבה השנייה לפער היא עומס יתר על הצוותים. בנוסף למערכות שלא עובדות היטב יחד, ארגונים מתמודדים עם פער מיומנויות וחוסר יכולת להעסיק מספיק אנשי סייבר מיומנים. מדובר בפער בתוך פער, שמשאיר צוותי סייבר ברחבי העולם בעומס יתר – מה שמוביל לתגובות איטיות ולפספוס התראות חשובות. 74% מהמשיבים דווחו על מחסור קבוע באנשי מקצוע מוסמכים בתחום אבטחת הסייבר, בעוד ש-59% עדיין נמצאים בשלבים הראשונים של בשלות אבטחת ענן. המניע השלישי לפער, לפי חוקרי פורטינט, הוא איומים שפועלים במהירות של מכונה: תוקפים רבים משתמשים באוטומציה וכלים מבוססי AI כדי לזהות תצורות שגויות, למפות מסלולי הרשאה ולזהות נתונים חשופים מהר יותר ממהירות התגובה של ההגנות המסורתיות. ככל שהזמן בין הפגיעות למתקפה מצטמצם, 66% ממומחי אבטחת הסייבר שהם לא בטוחים ביכולתם לאתר ולהגיב לאיומי ענן בזמן אמת. המודל ההיברידי, הרב ענני עבור ארגונים רבים, המורכבות של סביבות הענן גדלה עוד יותר בשל הטמעות היברידיות ורב ענניות. אלה כוללות עננים ציבוריים רבים, תשתיות מקומיות, יישומי תוכנה כשירות (SaaS), משתמשים והתקנים מבוזרים. לפי פורטינט, 88% מהארגונים פועלים כיום בסביבות היברידיות או רב ענניות – נתון המשקף עלייה קטנה יחסית מ-82% בשנה שעברה. מתוכם, 81% מסתמכים על שני ספקי ענן או יותר להפעלת עומסי עבודה קריטיים (גידול קל מ-78% בשנה שעברה) ו-29% מדווחים על שימוש ביותר משלושה ספקי ענן. ארגונים מעריכים מחדש את מדיניות האבטחה שלהם כאשר תשתית הענן מתרחבת, וגם הופכת למורכבת יותר וקשה יותר להבנה ולניהול – האתגר עבור צוותי אבטחת הסייבר הוא "להבטיח סביבה מתפתחת כל הזמן, לטובת נראות, אבטחה ויעילות תפעולית". כדי להתמודד עם אתגרי האבטחה הקשורים לסביבות ענן דינמיות, ארגונים מבצעים הערכה מחדש של מדיניות האבטחה שלהם. לפי המחקר, הם עוברים מפתרונות נקודתיים, בעלי יכולת ממוקדת, המנוהלים בנפרד – לפתרונות אבטחה מאוחדים. כך, 64% ממנהלי האבטחה שהשיבו למחקר ציינו שהם היו מתכננים את מדיניות אבטחת הסייבר שלהם עם פלטפורמה של יצרן יחיד, שמאחדת אבטחת רשת, ענן ואבטחת יישומים. זאת, כמענה לריבוי האינטגרציה הנדרשת עבור פתרונות שמגיעים מיצרנים שונים. מלבד המאמץ להפחתת פתרונות, איחוד שכזה מפחית מורכבות תפעולית ומחזק את ההגנה על ידי שיפור הנראות הכוללת, האצת איתור ותגובה וניהול חשיפה לאיומים פרואקטיבי. לדברי וינסנט הוואנג, סגן נשיא לתחום אבטחת ענן בפורטינט, "מצטיירת תמונה ברורה: כדי שארגונים יקבלו את אבטחת הענן היעילה ביותר, עליהם להתמקד בהתמודדות עם בעיות מרכזיות עכשוויות, כולל גדילה מוגברת, הגנות מקוטעות, מספר מוגבל של עובדים בעלי מומחיות באבטחת סייבר ואיומים מבוססי AI. קידום של מדיניות בינה מלאכותית הופך לחשוב אף יותר, במטרה להבטיח בסיס בטוח ופרקטיקה תפעולית שעליהם צריך להיות בנוי עתיד ה-AI של הארגונים".

אפל תכריז על השדרוג המדובר של העוזרת הקולית סירי – גרסה 2.0, שתכלול את כלי הבינה המלאכותית של גוגל, ג'מיני – ככל הנראה כבר בחודש הבא. מי שפרסם היום (ב') את המידע על כך הוא מארק גורמן, ה-מומחה לענייני אפל של בלומברג. לפי גורמן, אפל מתכננת להכריז על הטמעת ג'מיני בגרסה החדשה של סירי במחצית השנייה של פברואר, יחד עם ההכרזה על גרסת הבטה של iOS 26.4 (הגרסה הסופית אמורה לצאת לשוק בחודש אפריל). נראה כי זו תהיה הפעם הראשונה שבה אפל תממש את ההבטחה שהיא נתנה בוועידת המפתחים שלה ביוני 2024, שבה היא הכריזה על Apple Intelligence. לפי ההבטחה מאז, סירי תוכל להשלים משימות על ידי גישה לדאטה של המשתמש. זה כולל הקשר אישי, על מנת לאפשר המשך של שיחות קודמות, מודעות של סירי למה שקורה על מסך ה-iPhone או המכשיר האחר של אפל שיש למשתמש ואפשרות שהיא תבצע משימות באפליקציות שונות. גורמן, שדיווח על העסקה בין גוגל לאפל חודשים לפני שהיא נחתמה, מסר כי בחודש הבא, אפל תדגים את הגרסה החדשה של סירי ואת השימוש בג'מיני במסגרתה. עוד הוא דיווח שסירי 3.0, הגרסה הבאה של העוזרת הקולית, תגיע מהר יותר מסירי 2.0 – על גבי iOS 27, וגרסאות 27 של מערכות ההפעלה למכשירים האחרים של אפל. לפי גורמן, אפל מתכננת להכריז עליה כבר בקיץ הקרוב, בכנס המפתחים השנתי שלה. גרסה זו של סירי אמורה להיות יותר שיחתית, בסטייל של צ'טבוט, ולרוץ ישירות על גבי תשתיות הענן של גוגל.

חיל הרבנות הצבאית הטמיע באחרונה סימולטור, מבוסס מציאות מעורבת, לטובת הכשרה ואימון של רבנים גדודיים למקרי אסונות ולמצבי קיצון מבצעיים, כגון זיהוי גופות. אנשי In3D, שפיתחו את המערכת, היו שותפים להטמעה שלה. הליך התכנון החל ב-2024, והפיתוח וההטמעה נערכו במהלך השנה החולפת. המערכת עלתה באחרונה לאוויר. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במאות אלפי שקלים. מערכת האימון שולבה במערך ההכשרות של הרבנות הצבאית. היא מדמה זירות לחימה מורכבות, ואז מתרגמת את הלקחים מהשטח לאימון מובנה. על פי החברה, זה מחזק את החוסן של המתורגלים ומשפר את התפקוד שלהם תחת לחץ, תוך שמירה על דיוק הלכתי ומקצועי. הסימולטור הייעודי פותח בתפיסה של יצירת סביבות אימון קרובות למציאות ככל הניתן. חיל הרבנות הצבאית נמצא בעיצומו של תהליך הטמעה מלא של הסימולטור בתוכניות ההכשרה שלו, לרבות שילובו כרכיב אינטגרלי במסלול הכשרת הרבנים הגדודיים. בשלב הבא, שייערך השנה, הפתרון יורחב לטובת תרחישים נוספים ולהעמקת עוד דילמות שידרשו התמודדות במסגרת האימונים. פיתוח המערכת – בעקבות לקחי ה-7 באוקטובר הצורך בפיתוח המערכת עלה ישירות מהשטח, בעקבות טבח ה-7 באוקטובר. יחידות רבות בצה"ל זיהו והציפו את הצורך ללמוד, לשפר מוכנות רגשית-מנטלית ולתרגל הליכים קריטיים בתנאי קיצון. לפי ה-"לקוחות", וביניהם גם הרבנים הצבאיים המשרתים בשטח, הפער בין מה שהם למדו בכיתה למה שהם פגשו בשטחי הלחימה היה "בלתי נסבל". אז עלה צורך ברור במערכת תרגול מלאה, שתדמה בצורה אמינה יותר את מהלכי הפעילות והעבודה שאותם צפויים המתאמנים לפגוש בשטח. בין היחידות הללו היה גם חיל הרבנות הצבאית, שמכשיר רבנים גדודיים, לרבות ביחידות קרביות, בין היתר לזיהוי וטיפול בחללים. בסוף 2023, בימים הראשונים למלחמה, אנשי הרבנות הצבאית התמודדו מול אתגרים עצומים בזיהוי, מיון וטהרה של הנרצחים. בהמשך המלחמה הם נדרשו לבצע תהליכים דומים, תחת אש, בכל הגזרות. מהניסיון המצטבר התחדדה מסקנה אחת: ההכשרה הקיימת לא משקפת די הצורך את המצבים הקשים שבהם נדרשים הרבנים לפעול ולתפקד. לכן, נדרש לפתח מרכיב של חוסן רגשי, כהכנה מנטלית לאתגרים שמולם הם מתמודדים במציאות מורכבת ותחת אש. עם תום האפיון, הוחלט למקד את הפתרון בחוויה הרגשית של המתאמנים. הסימולטור של In3D מציע נראות ברזולוציה גבוהה, המדמה זירת קרב קשה. הרב הגדודי משתמש בו על מנת להתאמן על זיהוי ודאי ופינוי של החללים על פי הנהלים. מצבם הקשה של החללים בצירוף קולות ירי, דיווחי קשר מאתגרים ופיצוצים ברקע, מציבים, מבחינה רגשית, את הרב הצבאי המתאמן בסביבה שעל פי החברה מדמה באופן מדויק את המציאות הקשה, שבתוכה עליו לתפקד בצורה מיטבית ומקצועית. נתנאל רייכר, מנכ"ל In3D. צילום: מולי נעים לדברי נתנאל רייכר, מנכ"ל In3D, "טכנולוגיית המציאות המשולבת, שבה פותח הסימולטור, מציגה את המציאות האמיתית, המטא-פיזית, שבה נמצא המתאמן. אלא שבנוסף, היא 'מטלטלת' את המרחב המוכר והבטוח, כדי להדגיש את הקושי שבאירוע. המציאות המעורבת מוסיפה ממד רגשי-מנטלי לתרגול, ביכולת לדמות תנאי קיצון באופן מבוקר, בחיזוק החוסן האישי ובתפקוד תחת לחץ. כל זאת, תוך שמירה על דיוק הלכתי-מקצועי בכל שלבי הזיהוי והפינוי". הוא ציין כי "במקרים שכאלה, תהליך ההכנה מקבל משנה תוקף. כבר הבאנו לשיפור התפקוד של אנשי הרבנות הצבאית בעת שהם עוסקים בזיהוי הגופות".

שימוש ב-AI בעבודה הפך לחלק משמעותי מהשגרה המקצועית של אמריקנים רבים, כך עולה מסקר כוח העבודה החדש של גאלופ, שנערך בסתיו בקרב 22 אלף משתמשים. על פי הנתונים 12% מהעובדים הבוגרים בארה"ב משתמשים ב‑AI מדי יום, וכ‑25% עושים בה שימוש לפחות כמה פעמים בשבוע. הזינוק החד לעומת 2023 – אז רק 21% דיווחו על שימוש מזדמן ב-AI, משקף את השפעתו של גל הכלים, בראשם ChatGPT, המסוגלים לכתוב מסמכים, ליצור קוד, לסכם טקסטים ולספק מענה מהיר לשאלות. מהסקר עולה, שענף ההיי-טק מוביל את האימוץ – אך יש כבר סימני התייצבות: כ‑60% מדווחים על שימוש תכוף ו‑30% משתמשים בה מדי יום. עם זאת, הנתונים מעידים על התחלה של התייצבות לאחר הזינוק הדרמטי בשנים 2024–2025. גם במגזר הפיננסי השימוש גבוה. למשל, בנקאי השקעות בן 28 מבנק אוף אמריקה מספר, כי הכלים החדשים מקצרים עבורו שעות של עיבוד מסמכים ומידע. לדבריו, הוא משתמש מדי יום גם בצ’אטבוט הפנימי של הבנק לביצוע משימות אדמיניסטרציה. בתחומי החינוך והאקדמיה שיעורי האימוץ נמוכים יותר אך משמעותיים: רוב המורים, המרצים והעובדים בשירותים מקצועיים משתמשים ב‑AI לפחות כמה פעמים בשנה. מי מרוויח מה‑AI – ומי בסיכון לאבד את עבודתו לצד היתרונות, מחקרים מצביעים על פערים בין קבוצות עובדים. לפי מרכז Governance of AI, העובדים שהכי חשופים לשינויים שמביאה הבינה המלאכותית הם בדרך כלל בעלי השכלה גבוהה, מגוון רחב של מיומנויות וסכומים גדולים יותר של חסכונות — מה שמסייע להם להסתגל במהירות, ולהתמודד עם משבר הכנסה אם  יאבדו את מקום עבודתם. מאנינג. לעומתם, כ‑6.1 מיליון עובדים בארה"ב, רבים מהם נשים בעבודות אדמיניסטרציה ומזכירות בערים קטנות, נמצאים בסיכון גבוה יותר. אם חלקים מעבודתם יעברו אוטומציה, ייתכן שלא יהיו להם הכישורים הדרושים למעבר לתפקידים אחרים, ולעיתים גם אין להם רשת ביטחון כלכלית. רוב העובדים לא חוששים ש‑AI יחליף אותם — לפחות לא בקרוב. למרות העלייה בשימוש, סקר נוסף של גאלופ מגלה, כי רק מעטים חושבים שה‑AI או אוטומציה יבטלו את מקום עבודתם בתוך חמש שנים. מחצית מהנשאלים סבורים שזה “לא סביר בכלל”, ירידה מהנתון של 60% ב‑2023, אך עדיין מסמל ביטחון יחסי. בשירותים המסורתיים ה‑AI עדיין לא מהווה איום: בענפי שירות כמו קמעונאות, ייצור ובריאות, השימוש ב‑AI נותר נמוך.

"בניגוד לכדורגל, ליואב אין זמן להארכה. זו הדקה ה-90 שלו. יואב חולם לרוץ ולשחק כמו כולם, אבל הוא חולה במחלת הדושן: הוא נולד עם מוטציה גנטית נדירה שאין לאף ילד אחר בעולם. ובדושן, לחכות זה לא אופציה. בכל יום שעובר, השרירים שלו נחלשים והנזק הופך לבלתי הפיך. המחלה הנבזית גוזלת ממנו כוח כל יום, כל היום. הגענו לרגע האמת: יש לנו הזדמנות אחת, כנראה אחרונה, להשיג עבורו תרופה, מותאמת אישית – שתציל את חייו", כך אמר עומר קריזה, אביו של יואב בן התשע וחצי. "יואב נולד במחצית 2016. הוא התהפך, זחל, התיישב והלך – באיחור. תחילה אנשי המקצוע אמרו לנו שהוא קצת מתעכב, אבל לבסוף נחשפנו לאמת המרה. המחלה התגלתה אצל יואב לפני 6 שנים", אמר, "לאחר שיואב עבר בדיקות רבות, הוא אובחן כלוקה במחלת ניוון שרירים בשם דושן. זו מחלה פרוגרסיבית, שהחולים בה חסרי חלבון ששומר על השריר ומונע ממנו להתפרק. החולים בה נחלשים, מתקשים לעלות מדרגות, ומרבים ליפול. בסופו של דבר, הם נפטרים בעשור השלישי לחייהם, עם תוחלת חיים ממוצעת של 27 שנים". מנצחים את דושן אילת ועומר קריזה, הוריו של יואב, התפטרו מהעבודות שלהם ופצחו בקריירה חדשה: הם הקימו את העמותה מנצחים את דושן,  שמנהלת את כל ההיבטים המדעיים, הכספיים והרגולטוריים של המרוץ לפיתוח תרופה ליואב. מכון וייצמן הקים מושבת עכברים, שנושאת את המוטציה של יואב, ומאפשרת לבדוק יעילות ובטיחות של טיפולים פוטנציאליים. סביב יואב התגבשה מועצת מומחים בינלאומית בהובלתה של חברת GSAP שמנהלת את הפרויקט. המועצה כוללת מומחים מהמעבדה של דן פאר, אימונו-ננוטכנולוג מאוניברסיטת תל אביב, מחלוצי השימוש במולקולות RNA ומומחה בעל שם עולמי. עוד שותפה למיזם פרופ' לינדה פופוול, מנהלת מעבדה העוסקת בדושן ברויאל הולוויי בלונדון. וכדי להוסיף עוד קושי למצב המורכב, סיפר קריזה, "לא רק שליואב יש את המחלה הנדירה, שבה לוקה אחד מ-5,000 זכרים שנולדים, התגלה שליואב יש מוטציה יחידה מסוגה בעולם, שכלל אין עליה מחקרים. אין חברת פארמה החוקרת את המוטציה, כי זה לא מסחרי. לכן הקמנו את עמותה מנצחים את דושן, כי הבנו שאם לא נספק ליואב טיפול בעצמנו – לא יהיה לו טיפול. יצאנו לדרך בתחילת 2020: קיימנו עשרות פגישות עם חוקרים וחברות. גייסנו את מיטב המוחות בארץ ובעולם כדי לפתח ליואב תרופה מותאמת אישית למוטציה הנדירה. מצאנו מעבדה באנגליה, המתמחה בדושן, שפיתחה פתרון ש'מדלג' מעל המוטציה ומביא לייצור החלבון. מכון וייצמן הנדס עכברים עם המוטציה של יואב וההליך הסתיים במאי 2025". "בחודשים האחרונים", אמר קריזה, "ההתקדמות הבשילה לאפשרות ממשית: יש לנו תוכנית רפואית ברורה, צוות מקצועי ויכולת להתחיל בתהליך של פיתוח וייצור טיפול גנטי מותאם ספציפית למוטציה של יואב. הגענו למצב, שבו בראשונה יש שילוב של טכנולוגיה מוכנה, המעבדות הנדרשות וחברת התרופות שתייצר את התרופה ליואב. המכשול הוא רק כסף. החסם היחיד בין יואב לסיכוי להצלת חייו – הוא מימון. טיפול מותאם אישית דורש משאבים: מעבדות, תהליכי ייצור מורכבים, בדיקות, רגולציה, ולוגיסטיקה מדויקת. זה מרוץ בזמן – וזה יקר". "יצאנו לקמפיין גיוס המונים לפני כחודש", סיכם קריזה, "היעד שלנו הוא 12 מיליון שקלים. זה המספר שיעניק ליואב סיכוי אמיתי לחיים. גייסנו כבר שישה מיליון שקלים, וחסר לנו סכום זהה כדי להעניק ליואב ולילדים חולים נוספים תקווה. אני קורא לקהילת ההיי-טק להיות שותפים ברגע היסטורי: רגע שבו כסף הוא הדבר היחיד שעוצר את המדע מלהציל ילד".

ויק רוזנשטרום מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הסייבר אקו (Echo) ותוביל את התרחבות החברה וניהול הטאלנט בארץ ובעולם. רוזנשטרום היא בעלת ניסיון של למעלה מעשור בעולמות הגיוס וה-HR בחברות טכנולוגיה וסטארט-אפים שונים, בהם אפווינד סקיוריטי (Upwind Security), אשר צמחה בתקופתה כמעט פי שישה, מ-50 לכ-300 עובדים גלובלית. לפני כן, עבדה כמה שנים במטא, שבה הייתה אחראית על הצמיחה של מחלקות ה-GTM (מכירות). קודם לכן עבדה בפיבר (Fiverr) ובלאקון סקיוריטי (Lacoon Security), שנרכשה על ידי צ'ק פוינט (Check Point). רוזנשטרום היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול ומגיעה עם ניסיון רב בבניית תשתיות HR מקצה לקצה, בהובלת תהליכי שינוי וצמיחה ובליווי מנהלים וצוותים בתקופות של התרחבות עסקית מואצת.

העולם עובר לשפה של ענן ו-AI. ההתייעלות העסקית שבבסיס השיח הזה, כבר די ברורה. אבל לצד ההיבטים העסקיים של חיסכון בעלויות, מתרחב השיח לתחומי ה"קיימות בענן" – צמצום הבזבוז והתייעלות אנרגטית. בימים אלה, בהם התקיימה ועידת האקלים של האו"ם, בואכה היום הבינלאומי לאנרגיה ירוקה, המצוין בינואר, חשוב להסתכל רגע על מה קורה אצלנו ולגעת בחיבור החשוב הזה שבין קדמה טכנולוגית לקיימות. בישראל, מדובר בשיח שעדיין פחות נפוץ. גופים עסקיים בשוק המקומי פחות ערניים להשפעת השימושים המחשוביים שלהם על הסביבה. אבל בקרוב, צפוי חוסר המודעות הזה לייצר פגיעה ממשית בכיס. "בגרטנר צופים כי עד שנת 2027 יגדירו 70% מהארגונים שיאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) "קיימות" כקריטריון מרכזי לבחירת שירותי GenAI בענן הציבורי" ספקי הענן הגדולים מספקים שירותים טכנולוגיים בהיקפים אדירים ללקוחות מסביב לגלובוס. הם משקיעים סכומי עתק בשיפור היעילות האנרגטית של מתקני המחשוב שלהם, במטרה לצמצם השפעה סביבתית שלילית ולחסוך עלויות. האתרים של ספקי הענן פועלים ביעילות אנרגטית גבוהה משמעותית מאתרים מסורתיים, לעיתים ביחס של 40% ויותר. על כך יש להוסיף את האימוץ המואץ של טכנולוגיות מתקדמות כמו AI ו-Big Data, שהן צרכניות אנרגיה 'כבדות'. ההערכה היא כי עד 2030 יושקעו במרכזי נתונים ברחבי העולם יותר משלושה טריליון דולר, וכי עד לשנת 2030 תגדל צריכת האנרגיה של דאטה סנטרים בארה"ב פי שלושה. בגלל הקשר ההדוק הזה בין צריכה מוגברת של טכנולוגיה לבין התייעלות אנרגטית, כבר היום משלבים ארגונים רבים "חשיבה ירוקה" באסטרטגיה העסקית שלהם. לראיה, יותר מ-70% מהארגונים כבר הטמיעו תוכניות למניעת זיהום סביבתי ולמעקב אחר טביעת הרגל הפחמנית שלהם. ספקי הענן אף מציעים כלים כמו: AWS Carbon Footprint Tool, Azure Emission Impact Dashboard ו-GCP Carbon Footprint Dashboard – שהופכים את מדידת הזיהום לנגישה. בגרטנר צופים כי המגמה הזאת רק תתחזק, וכי עד שנת 2027 יגדירו 70% מהארגונים שיאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית גנרטיבית (GenAI) "קיימות" כקריטריון מרכזי לבחירת שירותי GenAI בענן הציבורי. הנושא צפוי להפוך משמעותי עוד יותר לקראת סוף העשור, והמשוואה הזו תצא מגבולות ה"כדאיות" או ה"מודעות" ותהפוך להכרח של ממש. מה זה אומר? שננו את הביטוי – Carbon Pricing. חמתור לפי צריכת האנרגיה השפעות צריכת החשמל המוגברת צפויות להיות כה מהותיות, שעד שנת 2029, לפי גרטנר, נראה יותר ויותר ספקים המכניסים מודלים דינאמיים של תמחור, בהתאם לצריכת האנרגיה של הלקוחות ולרמת היעילות האנרגטית שלהם. הכנסתם של מודלים אלה תחייב ארגונים לקחת שליטה על צריכת האנרגיה שלהם כדי להימנע מ"קנסות" על חוסר יעילות. כתוצאה, אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו את השיח שעובר יותר ויותר מעולמות כלכלת הענן או ה-FinOps למחוזות ה-GreenOps – שילוב בין כלכלת ענן לקיימות סביבתית. השילוב הזה מייצר הסתכלות הוליסטית, שמטרתה למדוד, לצמצם בזבוז ולייצר יעילות רוחבית, ביחס לשימושים טכנולוגיים. כל זה קורה בעולם שבו ההתמודדויות העסקיות כרוכות בשינויי אקלים, בתנודות במחירי האנרגיה, בהשפעות גיאופוליטיות ובלחצים רגולטוריים. ואיך השוק מאפשר לנו להצליח בזה? כאמור, דרך הכיס, ודרך ההגעה אל המסקנה הבלתי נמנעת: שאימוץ מושכל של חשיבה ירוקה בשימושי המחשוב יהפוך בשנים הבאות למדד להישרדות עסקית.   הכותבת היא סמנכ"לית בכירה וראשת חטיבת הדאטה בקבוצת יעל.